בפני
כב’ השופט פליקס גורודצקי
מבקשת
ד. צ.
ע”י ב”כ עו”ד מירי ברוך
נגד
משיב
ד. צ.
ע”י ב”כ עו”ד שירה פדידה
החלטה
לפניי בקשה לפסיקת מזונות אישה זמניים (להלן: “הבקשה”).
רקע עובדתי רלוונטי
המבקשת והמשיב (להלן: “הצדדים”) נישאו זל”ז כדמו”י ביום 18.2.25.
כנובע מקשר הנישואין, נולדו לצדדים 3 ילדים משותפים (“הקטינים”).
בעקבות הסכסוך שפרץ בין הצדדים, נפתחו מספר הליכים משפטיים, ביניהם הליך משפטי זה, שעניינו מזונות אישה.
חרף פרוץ הסכסוך, הצדדים והקטינים מתגוררים תחת קורת גת אחת, בדירה שהייתה בבעלות המשיב עובר לנישואי הצדדים.
עיקר טענות המבקשת
המבקשת היא עקרת בית והמשיב הוא המפרנס היחיד במשפחה.
לאחר פתיחת ההליכים המשפטיים, המשיב החל להפחית את הכנסותיו ולצמצם סכומים שהפקיד לחשבון הבנק המשותף, אשר שימש את הצדדים מאז תחילת הנישואין. כעת, המשיב חדל מלהפקיד כספים לחשבון הבנק המשותף ואף ביטל את כרטיס האשראי שהיה בשימוש המבקשת. כתוצאה מכך, המבקשת נותרה ללא אמצעי מחייה.
המשיב עורך קניות לצרכי הבית, בהתאם לרצונו בלבד והמבקשת תלויה בחסדיו של המשיב.
המשיב הודיע למבקשת כי בכוונתו להפסיק לשלם עבור קו הטלפון שברשותה וכך פעל הלכה למעשה. המבקשת שאין לה כל הכנסה, נאלצת לבקש מאביה לשלם עבורה עבור קו הטלפון.
המשיב הפסיק לשלם את הביטוחים הבריאותיים של המבקשת בקופת חולים.
הכנסותיו של המשיב מסתכמות בעשרות אלפי שקלים מדי חודש. על פי שומת המס שצורפה על ידי המשיב, הכנסתו החודשית עומדת על סך של כ-25,000 ₪. בעקבות פתיחת ההליכים המשפטיים, המשיב הפחית את הכנסתו.
למשיב נכסי מקרקעין בארץ ובחו”ל, מהם הוא מפיק הכנסות גבוהות. המשיב מבצע עסקאות בניירות ערך בסכומים משמעותיים.
על דירת המשיב לא רובצת משכנתה ואין למשיב הוצאת מדור.
המבקשת אינה עובדת מזה שנים, והיא נטולת הכנסה ורכוש.
מלוא הוצאות השפחה מומנו על ידי המשיב, ויש לחייבו להמשיך ולשאת בהוצאות עבור המדור, אחזקת הרכב והוצאות רפואיות של המבקשת, כפי שנהג לעשות עד לפרוץ הסכסוך בין הצדדים.
סך ההוצאה החודשית של המבקשת עומד על 3,960 ₪ לחודש, ויש לפסוק לידיה סך זה כ”עזרה ראשונה”.
עיקר טענות המשיב
המשיב חפץ להתגרש מהמבקשת.
הצדדים מתגוררים בדירת המשיב, שהייתה בבעלותו עובר לנישואי הצדדים.
המשיב נושא בכל העלויות הכלכלה ואחזקת המדור. לאורך השנים, המשיב אחראי על עריכת הקניות בבית והוא ממשיך לעשות כן עד הלום.
המבקשת עושה שימוש לרעה בכרטיס האשראי המשותף ומבצעת הוצאות מופרזות שמעולם לא היו נהוגות בין הצדדים. לאור זאת, המשיב ביקש מהבנק להגביל את השימוש בחשבון הבנק כך שכל פעולה תבוצע באישור חתימות של שני הצדדים. כן, כרטיסי האשראי בוטלו ביוזמת המבקשת.
המבקשת נמנעת מלחזור למעגל העבודה. המבקשת היא xxxxx בהכשרתה והיא נמנעת מלגשת למבחן הסמכה של xxxxx, כדי לא להגדיל את פוטנציאל ההשתכרות שלה. משך שנים המבקשת עבדה לפרקים ובכתב הגנה לתביעת מזונות קטינים היא טענה כי כושר ההשתכרות שלה נע בין 2,290 ₪ – 3,433 ₪, ואף צירפה אסמכתאות לכך.
המבקשת לא הציגה כל ראיה המעידה על ניסיונותיה להשתלב מחדש במעגל העבודה. על המבקשת לפעול למציאת עבודה לאלתר.
אין לחייב את המשיב במזונות המבקשת, בנוסף לכל ההוצאות שמשולמות על ידו.
המשיב לא חייב להפקיד כספים לחשבון הבנק המשותף, מפני שהוא נושא בכל הוצאות המשפחה באופן ישיר דרך חשבון הבנק האישי שלו.
אבי המבקשת, שהינו אדם אמיד ותומך בה כלכלית, ויש להביא עובדה זו בחשבון.
למשיב עוסק בתחום xxxxx. במהלך ששת השנים האחרונות הכנסותיו החודשיות של המשיב עמדו על סך של 15,000 ₪ לחודש.
המבקשת היא אישה מורדת ועוברת על הדעת, משעה שהיא מקללת, צורחת, מגדפת ומעליבה את המשיב ומאיימת כי תעליל עליו עלילות שווא כאשר תגיש נגדו תלונת שווא במשטרה.
המבקשת יכולה לפרנס את עצמה בבחינת “מעשה ידיה”.
פסיקת מזונות תוביל לעיגון המשיב.
הכרעה
לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
מקור החיוב במזונות אישה בדין הישראלי מצוי בסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי”ט-1959 הקובע:
“אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה”.
על פי הדין העברי, הזכות למזונות אישה נובעת מעצם קשר הנישואין, ראו: תלה”מ 62382-01-20 ט. נ’ ט. (6.1.2021)
הדין החל על הצדדים שלפניי הוא הדין העברי, לפיו חיוב הבעל במזונות אשתו נוצר ביום הנישואין ותם עם סיומם, ראו: ע”א 87/49 לוין נ’ לוין פ”ד ה’ 921, 935 (1951); ע”א 560/82 פלונית נ’ פלוני פ”ד לח (3) 744 (1984); בר”ע (י-ם) 1081/05 פלוני נ’ אלמונית (8.8.2006) (להלן: “עניין פלוני”).
הצדדים טרם התגרשו זמ”ז ובמישור העקרוני, המבקשת זכאית למזונות אישה.
נשאלת, אפוא, השאלה, האם המבקשת זכאית למזונות אישה זמניים.
מזונות זמניים הינם ביטוי אחד מני רבים לסעד זמני, ראו: רמ”ש 9585-10-21 ר. נ’ ר. (10.11.2021) וטיבם שמירה על המצב הקיים כפי שהיה ערב הקרע בין הצדדים, ראו: עניין לפוני; תלה”מ 62382-01-20 ט. נ’ ט. (6.2.21). מזונות אלה מהווים “סיוע ראשוני” ראו: רמ”ש 51744-03-17 פלוני נ’ פלונית (26.3.2017) שמטרתו להבטיח את המשך כיסוי צרכי המבקשת, השוו: רמ”ש (ת”א) 34750-02-13 ג.ג. נ’ ח.ג (17.4.2013); תלה”מ 6180-08-24 ס. נ’ ל. (26.9.2024).
המשיב הודה בתגובתו כי במשך כל שנות הנישואין, הוא זה שהיה האחראי הבלעדי לכלכלת התא המשפחתי ראו: ס’ 15, 22-23 לתגובה.
המשיב גם הודה כי הורה לבנק לשנות את אופן הפעולה בחשבון המשותף, כך שכל פעולה תחייב חתימות של שני הצדדים ראו: ס’ 27 לתגובה.
עיון בנספחי הבקשה מוביל למסקנה כי כרטיס האשראי של המבקשת בוטל, ראו: נספח ב’ לבקשה. טענת המשיב כי כרטיס האשראי בוטל על ידי המבקשת ראו: ס’ 15 לתגובה, לא נתמכה באסמכתה. יתרה מכך, טענה זו אינה מתיישבת עם ההיגיון, שכן הכרטיס היה אמצעי התשלום היחיד שעמד לרשות המבקשת.
עוד עולה מעיון בנספחי הבקשה כי המשיב פעל לניתוק את קו הטלפון הנייד של המבקשת ראו: נספח ד’ לבקשה וביטל את פוליסת ביטוח הבריאות שלה בקופת החולים, ראו: נספח ו’ לבקשה.
לשון אחר, המשיב פעל ל”סגירת הברז הכלכלי” שעמד לרשות המבקשת טרם פרוץ הסכסוך, ודי בכך כדי לפסוק למבקשת מזונות אישה זמניים.
בנוסף, בשים לב לפער בהשתכרות הצדדים בפועל, על בית המשפט להגן על המבקשת באמצעות פסיקת מזונות זמניים עד להסדרת הגירושין, כדי למנוע יצירת פערי כוחות כלכליים משמעותיים בין הצדדים במהלך ניהול הליך הגירושין, ראו: תלה”מ 52191-08-21 ל.ד. נ’ א.ד. (8.12.2021). הדברים סוכמו גם היטב בעניין פלוני כדלהלן:
בבר”ע (י-ם) 1081/05 פלוני נ’ אלמוני, פורסם בנבו , 8.8.2006) כי “אם רוצים אנו כי בני-זוג יגיעו לדיון על רכושם או על מזונותיהם או על החזקת הילדים, כאשר מטרת ההליך הוא הפעלת “צדק המשפט” באופן שוויוני, יש להקפיד על כך כי ייפסקו מזונות זמניים הולמים – לא גבוהים מדי ולא נמוכים מדי – וכך יוכלו, הן האישה והן הבעל, לנהל את המשפט המרכזי של חייהם, כאשר ידיהם אינן קשורות מאחור, ולכל אחד יש יכולת קיום כלכלית, כפי שהיתה, פחות או יותר, ערב תחילת הדיונים ביניהם”
ראו גם: רמ”ש 20273-03-21 נ.ע נ’ י.ע (10.10.2021)
לא התעלמתי מטענות המשיב לפיהן יש לפטור אותו מתשלום מזונות למבקשת מהטעמים כדלהלן:
למבקשת פוטנציאל השתכרות ועליה לשוב ולהשתלב במעגל העבודה ראו: ס’ ,17-20, 44 לתגובה – בעיקרון, לא ניתן לחייב אישה לצאת לעבוד, ראו: ע”א 687/83 מזור נ’ מזור, פ”ד לח(3) 29; ע”א 378/80 יצהר נ’ יצהר, פ”ד לה(1), 328. עם זאת, אם אישה עבדה בעבר והפסיקה לעבוד במסגרת מאבק הגירושין במטרה “להכניס את ידה לכיס העמוק של בעלה או כדי להכעיס”, כי אז “ראוי לשקול סטייה מן ההלכה שאין כופין אותה לעבוד”, ראו: ע”מ (י-ם) 177/99 איילון נ’ איילון פלוני נ’ אלמונית (2.3.2000); תמ”ש 1800-08 מ’ נ’ מ’ (20.5.2013)
במסגרת השיקולים של פסיקת מזונות לאישה, ככל שמדובר בהכנסותיה מעבודה, יש להבחין בין שני מקרים: אישה שעבדה כל השנים, והפסיקה לעבוד או צמצמה את עבודתה בגלל ההליכים המשפטיים; אישה שמעולם לא עבדה ויש לה רק פוטנציאל כושר השתכרות, ראו: רמ”ש 20273-03-21 נ.ע נ’ י.ע (10.10.2021).
המשיב צירף תדפיס חשבון בנק, ממנו עולה כי לחשבון הבנק המשותף של הצדדים הופקדו שתי משכורת: אחת בסך של 3,433 ₪ והשנייה על סך של 2,290 ₪. ואולם, עסקינן במשכורות מחודש דצמבר 2021 וינואר 2022, דהיינו לפני כ-3 שנים, כך שלא מדובר במצב בו המבקשת חדלה מלעבוד בסמוך או בעקבות הליכי הגירושין. במצב דברים זה, לא לניתן לחייב את המבקשת לצאת לעבוד ולא ניתן לפטור את המשיב ממזונות המבקשת בשל פוטנציאל ההשתכרות הנטען.
הצדדים מתגוררים יחד ואין לחייב את המשיב במזונות המבקשת לצד התשלומים בדבר כלכלת המשפחה, בהם הוא נושא לבדו באופן ישיר – הפסיקה קבעה כי במישור העקרוני, אין מניעה לפסוק מזונות זמניים כשהצדדים מתגוררים יחד ראו: רמש 38489-11-15 כ.ד נ’ ג.ד. (20.1.2016); רמ”ש 12918-11-14 ע. נ’ א. (16.12.24). יחד עם זאת, יש לבצע התאמה בין התשלומים, בהם נושא המשיב מיוזמתו לבין הסכום של דמי המזונות.
סיוע כלכלי שמעניק אבי המבקשת, למבקשת ראו: ס’ 29-31 לתגובה – כשם שלא רואים בסיוע כספי שמוענק על ידי בני משפחה הכנסה לצורך קביעת שיעור המזונות, שכן מדובר בסיוע שיכול להיפסק בשלב מסוים ראו: עמ”ש 11101-12-17 ב’ ואח’ נ’ ב’ ואח’ (20.11.2018); תמ”ש 17202-08-22 אב נ’ אם (5.10.2024), כך גם אין לראות בסיוע הכלכלי שמעניק אבי המבקשת, למבקשת, משום פטור ממזונותיה הזמניים.
המבקשת הינה אישה מורדת ועוברת על הדת ראו: ס’ 43 לתגובה – הסמכות להכריז על אישה כ”מורדת” נתונה לבית הדין הרבני בלבד. יחד עם זאת, בתי המשפט לענייני משפחה בדונם בתביעת מזונות אישה, ראו לנכון להכריע באופן אקראי אף בשאלת היות האשה “מורדת” לצורך קביעת זכותה לקבלת מזונותיה, מבלי שתהיה בהכרעה זו כל השפעה על הסטטוס שלה כ”מורדת”. הנטל להוכיח מרידה מוטל על המשיב, ראו: תמ”ש 24490-06 ב’ ואח’ נ’ ב’ ואח’ (10.11.2011) והמשיב לא עמד בנטל זה. מלבד תיאור כללי כי המבקשת מקללת, מגדפת, מאיימת וכו’, המבקש לא הניח כל תשתית עובדתית וראייתית לטענת המרידה והטענה, לצורך שלילת מזונות המבקשת, לא הוכחה.
לאחר שנקבע כי המבקשת זכאית למזונות זמניים, יש לקבוע את שיעורם.
על פי הדין העברי, יש לפסוק מזונות אישה על פי רמת החיים שאליה הורגלה, תוך יישום הכלל ההלכתי “עולה עמו ואינה יורדת עמו”, ראו: תלה”מ 61552-12-20 XXX נ’ XXX (24.4.2024).
במסגרת הבקשה, המבקשת לא הצביעה על רמת חיים גבוהה במיוחד. עיון בפירוט צרכי המבקשת, ראו: ס’ 38 לבקשה, מוביל למסקנה כי מרבית הסכומים הינם סבירים וכל הוצאה שנטענה נתמכה באסמכתה.
יחד עם זאת, ההוצאות מסוימות נדרשו פעמיים, ראו, למשל: “תחבורה ציבורית” ו”הוצאות אחזקת רכב”, “קוסמטיקה” ו”מוצרי קוסמטיקה”, “דמי כיס” ו”שונות”. כן, נדרש סך של 200 ₪ עבור “ציוד לבית”, כאשר לא נטען כי יש צורך מיידי בהחלפת הציוד, כך שאין מקום לפסוק סך זה במסגרת פסיקת מזונות זמניים.
לאור האמור, אני מעמיד את מזונות הזמניים של המבקשת על סך של 3,000 ₪ לחודש. בנוסף לסך זה, המשיב יישא, כפי שנשא, בהוצאות אחזקת המדור וכן בהוצאות אחזקת הרכב.
מובהר ומודגש כי עם ביצוע התשלומים הנקובים בס’ 47 לעיל, המשיב יצא ידי חובתו בתשלום מזונות המבקשת והוא לא נדרש לממן הוצאה נוספת כלשהי עבור המבקשת.
הוראות אופרטיביות
המשיב יישא במזונות הזמניים עבור המבקשת בסך של 3,000 ₪ לחודש (להלן: “דמי המזונות”).
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע כיום, והם יתעדכנו אחת ל-3 חודשים, ללא חיוב למפרע.
דמי המזונות ישולמו עד ל-10 לכל חודש עבור החודש השוטף. התשלום הראשון הינו עד ליום 10.1.2025.
דמי המזונות ישולמו לחשבון הבנק, שפרטיו ימסרו למשיב, ע”י המבקשת, באמצעות ב”כ הצדדים בתוך 7 ימים.
בנוסף לדמי המזונות, המשיב ימשיך ויישא במלוא הוצאות אחזקת המדור וכן בהוצאות אחזקת הרכב.
מועד החיוב הינו מועד הגשת התביעה שהינו יום 4.12.24. מזונות העבר שמיום הגשת התביעה ועד ליום מתן החלטה זו ישולמו ב-3 תשלומים שווים ורצופים, בנוסף לדמי המזונות.
מתיר את פרסום ההחלטה לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ”ח כסלו תשפ”ה, 29 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
