ביהמ”ש לענייני משפחה בנוף הגליל נצרת, השופטת רונית גורביץ: פס”ד בעניין קביעת מזונות קטינים תוך הבטחת סיפוק צרכיהם בשני בתי ההורים (תלה”מ 17399-04-21, 23775-04-21)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

לפני

כבוד השופטת רונית גורביץ

תובעת/נתבעת/אם

ת”ז

ע”י ב”כ עוה”ד עינב רוזנבלט

נגד

נתבע/תובע/אב

ת”ז

ע”י ב”כ עוה”ד הדס קרמניצר

פסק דין

רקע והשתלשלות העניינים

הצדדים גרושים, והם הורים לזוג תאומים, ילידי 20.10.20 בני ארבע שנים.

כיום מבקרים יחד בגן עירייה.

ההליכים שהתבררו הינם תביעת האב לחלוקת זמני שהות שווים ותביעת האם לקביעת מזונות הקטינים.

האב כיום בזוגיות ולהם ילד משותף כבן 9 חודשים.

הצדדים עברו כברת דרך מאז פתיחת ההליכים.

בהליך מקביל שנפתח ע”י האם לקביעת משמורת וזמני שהות עוד ביום 26.4.21, ניתן פסק דין ביום 12.10.23, לאחר שהוגשו מספר תסקירים וגם תסקיר עו”ס נוער במסגרת ה”ט.

במסגרת פסק הדין סקרתי את השתלשלות העניינים בכל הנוגע לקשר בין האב לקטינים.

הקשר של האב עם הקטינים החל במרכז קשר, לאור טענות האם על התנהגות פוגענית וחסרת סבלנות של האב כלפי הקטינים, וכן חוסר מיומנויות הוריות מספיקות. לאחר מספר חודשים החל האב לפגוש את הקטינים ללא פיקוח.

זמני השהות הורחבו בהדרגה, עד שהקטינים שהו עם האב בזמני שהות בימי ג’ וה’ עם לינה בימי ג’. כמו כן, בכל סופ”ש שני לסירוגין כולל לינה.

במהלך השנה החולפת עבר האב, שעד כה התגורר בבית הוריו, לדירה שכורה ביחד עם בת זוגו שהייתה נכון למועד הגשת התסקיר האחרון בהיריון.

תסקיר אחרון הוגש ביום 30.5.23.

מתצפיות אינטראקציה של הקטינים בבית האב, ניכר כי הקטינים הרגישו חופשיים בבית גם מול בת הזוג. לקטינים חדר נפרד עם ציוד מלא.

עו”ס בחנה את בקשת האב להרחיב את הלנת הקטינים, והצביעה על קשיים שנותרו בעינם, ועל טענות קשות של ההורים אחד כנגד השני.

בהחלטתי בתיק ה”ט נקבע על ידי, וזוהי גם עמדת העו”ס בתסקיר, כי שילוב בהדרכה הורית הנו בסיס ותנאי להרחבה נוספת בזמני השהות של הקטינים עם האב.

האב מוסיף לטעון במסגרת כל ההליכים כי מעולם לא דבק רבב בהתנהגותו סביב הקטינים, וטענה זו בהחלט יכולה להעיב על שיתוף פעולה בהדרכה הורית, וזאת בפרט כי התרשמויות עו”ס לסדרי דין ונוער היא, כי על האב לשקול שימוש בדרכי חינוך מיטיבות וסובלניות יותר מכפי שהודה שלפעמים נוקט (ראה לעניין זה בהרחבה בתסקיריהן).

עו”ס סבורה כי חרף העובדה כי לאב זמני שהות פחותים משמבקש, הרי שאלו מאפשרים לו קשר נרחב, ולצד זאת פניות וזמינות לטיפול או הדרכה הורית, במידה ויעשה כן.

המלצתה של העו”ס הייתה כי ההורים יזנחו את ההליכים המשפטיים, ויתפנו לחיזוק קשר מיטיב ביניהם וקבלת כלים בהורות מאתגרת לזוג פעוטות.

לדעתה, ככל שיחוזק הקשר ויבנה אמון הדדי, ניתן יהיה להרחיב את זמני השהות, מחוץ לכותלי בית משפט.

בפסק הדין שניתן ביום 12.10.23 קבעתי כי :

“מעקב אחר התקדמות הקשר בין האב לקטינים מתנהל מזה כשנתיים וחצי, והוא עבר כברת דרך משמעותית. זמני השהות לפי המתווה הקיים מתנהלים מזה כשנה, ולמעט צו הגנה אחרון, לא היו פניות נוספות מצד הצדדים לבית משפט.

סבורני כי הושגה יציבות וסדירות בקשר בין האב לקטינים, והושג מתווה שמיטיב עימם.

עוד התרשמתי כי אכן האם הינה הדומיננטית יותר בטיפול בקטינים.

יושם לב כי חרף הוראותיי, וכך גם המלצות העו”ס, האב לא פנה להשתלב בהדרכה הורית או בתוכנית טיפולית.

זאת ועוד, התקשורת בין ההורים טעונה שיפור, וכל עוד לא יעשה מאמץ בעניין זה מצדו של האב, לא ניתן יהיה להרחיב את זמני השהות.

לפיכך, מפאת טובת הקטינים, לאור גילם הצעיר, העובדה כי האב לא פנה להדרכת הורים או תכנית טיפולית, וכי לא קיים קשר תקין בין ההורים, אני מורה בזאת כי:

האחריות ההורית תהיה משותפת, מפאת התרשמות כלל הגורמים כי שני ההורים עושים מאמצים להעניק לקטינים כפי יכולתם.

ביתם העיקרי של הקטינים בבית האם.

זמני שהות ימשיכו להתנהל לפי המתווה הקיים עד הגיעם לגיל 5.

ככל שהאב ירצה להרחיבם לאחר הגיעם לגיל 5, והדבר לא יושג בהסכמות, אזי יפנה לבית משפט”.

במסגרת ההליך שבכותרת הוגש תסקיר עו”ס מעודכן מיום 5.11.24 לפיו הומלץ כי האם תהיה ההורה האחראי וזמני השהות ימשיכו להתקיים כפי שהם כיום : ביום ג’ האב לוקח את הקטינים מהמסגרת ומחזירם למחרת. יום ה’ האב לוקח את הקטינים מהמסגרת ומשיב לבית האם בשעה 19.00. סופ”ש לסירוגין, האב ייקח את הקטינים ביום שישי מהמסגרת וישיבם לבית האם ביום שבת בשעה 19.00.

באשר למזונות הקטינים ניתנו מספר החלטות החל מהיותם בגיל 5 חודשים.

ביום 8.4.21 פסקתי את מזונות הקטינים כולל מדור ואחזקתו בסכום של 3900 ₪ החל מיום 10.4.21. עבור כל קטין סכום של 1300 ₪ ובנוסף 920 ₪ עבור מדור ו- 400 ₪ בגין הוצאות מדור.

בהחלטה מיום 4.5.21 הופחתו מזונות הקטינים לסכום של 3100 ₪ החל מיום 10.4.21.

נכון לאותה החלטה, הכנסות האב היו בממוצע 8000 ₪ והוא ישן בסלון הוריו.

הקטינים היו בני חצי שנה, בטיפולה הבלעדי של האם שלא עבדה, כשהאב מקיים זמני שהות כשעה ופחות במרכז קשר אחת לשבוע.

ציינתי בהחלטה כי לא מצאתי בדבריה התייחסות לנטל החזרי ההלוואות והשיקים שנטלו בחיים המשותפים בסכומים נכבדים שמוטלים לפתחו של האב.

בהחלטה נוספת מיום 4.7.21, כשהקטינים היו בני 9 חודשים וזמני השהות הורחבו לשלוש פעמים בשבוע, האב השתכר כ- 8000 ₪ לחודש נשא בהחזרי הלוואות משותפות ועדיין גר אצל הוריו, נשאר החיוב במזונות שני ילדיו בסך של 3100 ₪ לחודש בעינו, גם בהתחשב כי האם גדלה את הקטינים וטיפלה בהם. בנוסף, האב חויב במחצית עלות מעון מסובסד ע”י התמ”ת ובמחצית הוצאות בריאות אשר אינן מכוסות ע”י חוק בריאות ממלכתי בכפוף לתיאום בין הצדדים, ובהעדר הסכמה על פי המלצת רופא המשפחה או גורם מטפל והכול על פי קבלות.

בדיון מיום 24.10.21, הצדדים הגיעו להסכמות אשר ניתן להן תוקף של החלטה, כדלהלן: החל מיום 26.10.21 האב יאסוף הקטינים פעמיים באמצע שבוע בימי ג’ וה’ ישירות ממוסד החינוך וישיבם לבית האם בשעה 19:00. מיום 29.10.21, סוכם כי האב ייקח הקטינים פעם בשבועיים מהפעוטון בתום המסגרת החינוכית ויחזירם עד שעה 19:00, למחרת ייקח הקטינים בין השעות 10:00 ל-18:00. מיום 3.12.21 פעם בשבועיים האב ייקח הקטינים בשישי מהמסגרות וישיבם בשעה 19:00 במוצאי-שבת, בתאריך 28.12.21 ואילך ייקח האב את הקטינים בכל יום ג’ מהפעוטון וישיבם ביום ד’ למחרת בשעה 7:30 בבוקר. התקבלה גם המלצת העו”ס לגבי ימי המחלה/שביתה אולם סוכם כי השעה תהיה 16:30″.

בהחלטה אחרונה שניתנה לעניין מזונות הקטינים ביום 27.11.24 כשהם היו בני שנה ושהו בגן עד השעה 16.00, הושארו המזונות בעינם ונוסף סך של 1000 ₪ עבור החינוך.

נכון לאותה העת, האם עבדה על בסיס שעתי של 32 ₪, והשתכרה כ- 2,837 ₪ בממוצע לחודשים 7-9/2021, רק 15 ימי עבודה בחודש 7/2021, 21 ימים בחודש 8/2021 ו-16 ימים בחודש 9/2021, לטענתה בגלל שהקטינים חולים ימים ארוכים והיא שוהה עמם. כמו כן צרפה האם דוח ריכוז יתרות בבנק הפועלים לפיו קיימת לה הלוואה על סך 50,000 ₪. בתנועות העו”ש של האם נראה כי קיימת לה יתרת חובה קטנה בסך 146 ₪.

ממוצע שכרו של האב מחודש 5/2021 עמד על סך של 7,034 ₪.

דוח ריכוז יתרות שהומצא על ידי האב מעלה כי קיימת לאב יתרת הלוואה בסך של 6,343 ₪. בהתאם לדפי העו”ש שהמציא האב קיימת לו יתרת זכות של 1,149 ₪ בחשבון.

נכון לאותה העת האב התגורר בבית הוריו שלא מתוך בחירה אלא לאור שכרו וחיוביו (תשלום החזרי הלוואה, מזונות והוצאותיו האישיות).

ביום 8.10.24 לאחר מספר דחיות עקב העיכוב בהגשת תסקיר וחילופי ייצוג של האם, וכפי שנמסר בהודעה מטעם האב כי גובשו הסכמות עם ב”כ הקודמת של האם, וכמעט נחתם הסכם וזו הסיבה לעיכוב הניכר בתיק, הוריתי על דיון הוכחות וסיכום טענות בעל פה.

הצדדים נדרשו להמציא מסמכים עדכניים על יכולותיהם הכלכליות, עלויות מדור והוצאותיו ועל צרכיהם של הקטינים.

ביום 24.10.21 התקיים הליך הוכחות קצר, ולאחריו נקבע כי יינתן פסק דין בכפוף להשלמת מסמכים של האב.

האב המציא את המסמכים, לגבי הכנסתו ולגבי הכנסתה של בת זוגו.

טענות האב

האב ביקש כי תיקבע משמורת משותפת, והקטינים ילונו עמו פעמיים באמצע השבוע ובכל סוף שבוע לסירוגין.

האב טען כי כבר עשה שינויים בשעות עבודתו על מנת להיות זמין ככל שיורחבו זמני השהות.

לטענתו, סכום המזונות גבוה עבורו, וכי הוא רוצה להוציא סכום כסף זה על הקטינים בזמנים שהם אצלו, ולא להעביר את הכסף לאם.

האב טוען כי אינו לוקח את הקטינים כשהם חולים היות וזו בקשתה של האם, אך אם תינתן לו משמורת משותפת, יהיה עימם גם כאשר חולים וייעדר מעבודתו אם יעלה צורך בכך, דבר שנמנע ממנו היום, היות שמשלם לאם מזונות וחייב להיות בעבודתו.

בדיון ההוכחות, ולאחר שהודגש הנטל הרובץ עליו לפרנס את הקטינים ותינוק נוסף מבת זוגו הנוכחית, ועל כן גם הקושי שלו להתפנות לענייני הקטינים תוך תיעדוף קיום זמני שהות פחותים אבל איכותיים יותר, הוא הסכים להעמיד את זמני השהות כפי המלצת העו”ס בהחסרת היום הנוסף באמצע השבוע ללא לינה.

באשר למזונות הקטינים, עתר להפחתתם.

לטענתו, חל שינוי נסיבות מאז ניתנה ההחלטה לפסיקת מזונות זמניים. אז הקטינים היו בני 5 חודשים וניזונו ממטרנה ונדרשו לחיתולים, האם לא עבדה ולא קיבלה סיוע בשכ”ד

והוא גר בדירת הוריו. כיום האב נשוי, גר בשכירות של 3500 ש”ח, משתכר כ- 7500 ₪ נטו ובת זוגו משתכרת כ- 5000 ₪ נטו, הכנסותיהם ביחד בקושי מכסות את שכר הדירה והוצאות הבית. עוד ציין כי אין לו פנסיה וחסכונות נדרש לפתוח הכול ולכסות חובות.

בנוסף, מאז ועד היום זמני השהות הורחבו.

עוד טוען כי הגיע למצב שאין לו פת לחם, עם מינוס בחשבון, הוריו והורי בת זוגו עושים להם קניות מזון.

מבקש להעמיד את מזונות שני הקטינים על סכום של 1800 ₪ בתוספת מחציות מינימאליות.

טענות האם

האם מתנגדת להרחבת זמני שהות, ואף מבקשת לצמצמם ולהוריד את לינת הקטינים באמצע השבוע.

לטענת האם, האב לא מגלה אכפתיות אמיתית לקטינים, לא לוקח אחריות, עסוק בחייו ונעדר מטיפול בהם. בנוסף, צועק עליהם, חסר סבלנות, מחזיר אותם מוקדם מהרגיל, ומזלזל בה. לגישתה, האב מעוניין רק בהפחתת המזונות ולכן מבקש להרחיב את זמני השהות ולהיות במשמורת משותפת.

עוד טוענת כי האב לא שותף בנטל הטיפול הקטינים מבחירה.

הוא אינו לוקח אותם לזמני שהות כאשר הם חולים, בטענה כי ידביקו את בנו התינוק ואינו מתייצב לרופאים, חיסונים ומעקב התפתחות. כך גם אינו שותף בתהליכים חינוכיים כמו גמילה מחיתולים ומוצץ.

בנוסף, אינו עומד בזמני השהות המתקיימים כיום. הוריו מבלים עם הקטינים רוב הזמן במקומו ובת זוגו צועקת עליהם, והם חוזרים מהאב רעבים, עייפים ומלוכלכים.

הוא אף נעדר מיום ראשון לגן, אין לו היכרות עם מנהלת הגן וסייעות וחוגים.

כך גם לא ראה לנכון לבקש את חלוקת זמני השהות, כשאין לקטינים מסגרות חינוכיות בעיצומה של מלחמה.

באשר למזונות הקטינים, אין מקום לשינויים, כאשר הכנסתו גדלה משמעותית, הוא פנוי יותר ומסוגל לעבוד יותר, בת זוגו עובדת, ואינו מוסר תמונה כלכלית אמיתית על מצבו.

לכתחילה, שיעור מזונות שנפסקו עבור הקטינים מתחת לגיל שש, הוא על רף המינימום וגם תשלומי המדור גדלו ולא קבלו ביטוי בעלויות חודשיות של הקטינים, וכך גם לא נפסקו מחציות. גם לצמצום המפגשים יש עלות בתוספת מזונות.

שינוי הנסיבות הכרוך בזוגיות חדשה או לידת בנו נצפה מראש, ועל כן אין עילה להפחתה.

באשר ליכולותיה, אין לה יכולת לעבוד, וכבר חודשים שהיא ללא הכנסה גם בשל מצב הלחימה וזמני השהות והיא נתמכת ממל”ל בלבד.

האם עותרת להגדלת המזונות. בדיון הסכימה להעמיד את המזונות על סכום של 2800 ₪ לחודש (בקיזוז קצבת הילדים) וחיוב במחציות ולהפחתת זמני השהות.

הכרעה

לעניין חלוקת זמני השהות

כאמור ערב הדיון הונח תסקיר עו”ס לסדרי דין עדכני מיום 5.11.24.

מהתסקיר עולה כי היחסים בין ההורים מתאפיינים בחוסר תקשורת, חילוקי דעות, ריבים וזלזול הדדי.

ניכר כי הקונפליקט ביניהם בעצימות גבוהה כבר במשך 4 שנים, ובאופן שמשפיע על הקטינים.

צוין כי חוסר בתקשורת וחוסר יכולת לנהל שיח משותף אודות הקטינים לא מאפשר הרחבה של זמני השהות או הגעה להסכמות.

לגבי האם, הקטינים נראים מטופחים ומטופלים על הצד הטוב ביותר. האם מצליחה לספק להם סביבת מגורים נעימה חרף הקושי הכלכלי. נראה שהיא קשובה לצרכיהם ומכוונת אליהם. כמו כן, מהווה דמות יציבה עבורם ונוכחותה ההורית זמינה לקטינים בכל עת.

לאם משפחה תומכת אשר מסייעת לה רבות כלכלית ובטיפול בקטינים.

ניכר כי האם עושה ככול יכולתה לדאוג לקטינים, להגן ולשמור עליהם ולספק להם ביטחון ואהבה.

לגבי האב, הוריו אשר מתגוררים בקרבתו מסייעים לו רבות בטיפול בקטינים.

הוא מביע רצון להרחבת זמני השהות, עם זאת הסיבה העיקרית העומדת לנגד עיניו הינה סכום דמי המזונות. האב מבקש להפחית את דמי המזונות, ובמקום את סכום הכסף לתת לילדיו בזמן השהות עימם. בקשה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שמשפחתו מסייעת בזמני שהות בזמן שהוא בעבודה.

בשיחות עם ההורים, עלה כי האב אינו לוקח את הקטינים לזמני שהות במידה והם חולים מחשש כי ידביקו את בנו התינוק. לא נשאר עימם בבית כי לא מוכן להיעדר מהעבודה.

בשיחה משותפת עם ההורים, בלטו התוקפנות והאימפולסיביות של האב, אשר לא אפשר לסייע להורים יחד להגיע לשיח בעניין ילדיהם, עד למצב שהאב קם בכעס והלך. גם בשיחת טלפון מסר כי לא צריך את הרווחה. התרשמות העו”ס היא כי האב זקוק להדרכה הורית לצורך שיפור מיומנויות הוריות והתמודדות בטיפול בקטינים.

בשורה התחתונה, הומלץ כי האם תהיה ההורה האחראי וזמני השהות ימשיכו להתקיים כפי שהם כיום, ביום ג’ האב לוקח את הקטינים מהמסגרת ומחזירם למחרת. יום ה’ האב לוקח את הקטינים מהמסגרת ומשיב לבית האם בשעה 19.00. סופ”ש לסירוגין, האב ייקח את הקטינים ביום שישי מהמסגרת וישיבם לבית האם ביום שבת בשעה 19.00.

זמני שהות בימי שבתון או שביתה במסגרות החינוך וימי מחלה, בזמני שהות של האב (שכוללים לינה) האב ישהה עימם ערב קודם ועד לשעות הערב ב- 18:00 בהעדר מסגרות חינוכיות.

עוד הוצע המלצות טיפוליות של הדרכה הורית ותיאום הורי.

העו”ס הסבירה כי חלופה זו, משאירה את הקטינים בתחושת בטחון ויציבות לזמני השהות שרגילים אליהם ומספקת להם זמן לחוות חוויות עם האב, באופן שמותאם למסוגלותו בתמיכה המשפחתית הקיימת.

בדיון ההוכחות, ולאחר שהודגש הנטל הרובץ על האב לפרנס את הקטינים ותינוק נוסף מבת זוגו הנוכחית, ועל כן גם הקושי שלו להתפנות לענייני הקטינים תוך תיעדוף קיום זמני שהות פחותים אבל איכותיים יותר, הוא הסכים להעמיד את זמני השהות כפי המלצת העו”ס בהחסרת היום הנוסף באמצע השבוע ללא לינה. גם האם נתנה את הסכמתה למתווה המוצע.

לאור האמור, אני פוסקת כי האחריות ההורית תהיה משותפת.

ביתם העיקרי של הקטינים בבית האם.

זמני שהות יתקיימו כל יום ג’ האב לוקח את הקטינים מהמסגרת ומחזירם למחרת, סופ”ש לסירוגין, האב ייקח את הקטינים ביום שישי מהמסגרת וישיבם לבית האם ביום שבת בשעה 19.00.

זמני שהות בימי שבתון או שביתה במסגרות החינוך וימי מחלה, בזמני שהות של האב (שכוללים לינה) האב ישהה עימם ערב קודם ועד לשעות הערב ב- 18:00 בהעדר מסגרות חינוכיות.

ההורים מופנים להדרכה הורית ותיאום הורי.

לעניין מזונות הקטינים

הדין החל

הקטינים בני ארבע מוגדרים “קטני קטנים”.

על פי הלכת בע”מ 919/15 ובע”מ 1709/15 פלוני נ’ פלונית ואח’ (פורסם בנבו מיום 19.7.2017)) בגילאים 0-6 נותר החיוב האבסולוטי של האב בכל הנוגע לצרכים ההכרחיים של הקטין. בהתאם לדין העברי, עד גיל 6, האב נושא בעלות מלאה של ההוצאות ההכרחיות בגידול הילד. צרכים הכרחיים הוכרו זה מכבר כמזונות בסיס בצירוף מדור ובצירוף מחצית מכל הוצאה חינוכית או רפואית. אלו הצרכים ההכרחיים ועליהם מתווספים ככל שידם של ההורים משגת צרכים מדין צדקה.

לגבי גילאי 6-15 שנים, החיוב במזונות הוא מדין צדקה והוא חל במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה, ובהתאם לכללים הבאים:

צרכי הקטינים – גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות מדור; צרכים שאינם תלויי שהות; צרכים והוצאות חריגות, ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים.

יכולותיהם הכלכליות של ההורים – מכלל המקורות שעומדים לרשותם, כולל שכר עבודה.

קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו – לצרכים תלויי שהות ושאינם תלויי שהות.

חלוקת המשמורת בפועל – חלוקת זמני השהות תילקח בחשבון בעת קביעת חלוקת הנטל בין ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות וביחס ליכולותיהם הכלכליות.

(עמ”ש 14612-10-16 פ.ב נ’ א.ב. (פורסם בנבו, מיום 20.12.2017).

כן נקבע כי על בית המשפט לבחון את התא המשפחתי הספציפי הניצב בפניו, על מנת להבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר, אגב התחשבות בהכנסות ההורים ובזמני השהות, וכאשר בית המשפט משווה אל מול עיניו את עיקרון העל של טובת הילד.

לעניין זה את שנאמר בבע”מ 919/15 שלעיל: “נראית לי גם המלצתה של ועדת שיפמן שלפיה טובת הילד במשמורת פיזית משותפת מחייבת גם כי הוא יזכה ל”תנאים כלכליים משפחתיים דומים” בכל אחד מן הבתים … כך שלכל הפחות יסופקו צרכיו ההכרחיים של הקטין בכל אחד מן הבתים, כשהצרכים העולים על כך יסופקו ככל הניתן בשים לב ליכולתם הכלכלית של ההורים. על רקע הבנה זו של טובת הילד, יש להבטיח כי בידי שני ההורים – האב והאם – יהיו די משאבים לצורך סיפוק מלוא צרכיו ההכרחיים של הילד, כמו גם המשאבים הדרושים לסיפוק צרכיו הנוספים של הילד במידה סבירה בפרקי הזמן שהוא שוהה עם כל אחד מהם” (שם, סעיף 89 לפסק דינו של כב’ השופט פוגלמן).

מן הכלל אל הפרט

לשם הכרעה בתביעת מזונות יש לדון בצרכי הקטינים, ביכולות ההורים וביחס ההכנסות ביניהם. עוד יש לבחון את זמני השהות שכן הם מהווים את הנטל שכל אחד נוטל על עצמו ואת שאר נסיבות העניין.

יכולתה הכלכלית של האם

האם עבדה בחנות נעליים והשתכרה סך של כ- 3500 ₪ נטו מדי חודש (נספח 4 לתצהירה לתקופה 1-11/22).

שעות עבודתה היו בין 9:00 ל – 15:00 בהתאם למסגרות החינוך של הקטינים.

האם ציינה דאז כשהקטינים היו בני שנתיים, כי היא לא יכולה לעבוד בעבודה אחרת כיוון שהטיפול בקטינים דורש ממנה מאמץ מיוחד ולהיות זמינה ופנויה אליהם במידה והם חולים.

בחקירתה הנגדית העידה כי בעבודתה האחרונה ניהלה חנות והשתכרה 3000 ₪, עד לפיטוריה לאחרונה בשל היעדרות לילדים.

כיום מקבלת קצבת אבטלה בסך של 3000 ₪ והיא מחפשת עבודה.

בנוסף, מקבלת סיוע בדיור בסך של 1170 ₪ וקצבת ילדים 383 ₪.

אישרה כי סיימה ללמוד בניית ציפורניים ולטענתה עוד לא החלה לעבוד עם לקוחות.

באשר להוצאות חודשיות קבועות בגין החזקת המדור:

היא משלמת שכירות 3800 ₪ לחודש (צורף הסכם שכירות מיום 21.4.24).

הוצאות מדור : ארנונה – 500 ₪, חשמל 750 ₪, כבלים -180 ₪, גז – 85 ₪ (צורפו חשבונות בודדים). סה”כ 5315 ₪.

מזון – 3000 ₪.

אביה עושה לה קניות כל חודש והוריה תומכים בה כלכלית.

צורפו קבלות על רכישות מזון וביגוד (לא כולן קריאות).

מהתרשמותי מעדות האם עצמה שהפגינה בטחון עצמי בחקירתה והתמודדה היטב עם השאלות שהופנו אליה עליהן השיבה בצורה רהוטה, ובפרט כעת שילדיה מסודרים במסגרות, כי אין כל מניעה אובייקטיבית להשתלבותה בשוק העבודה ולכל הפחות פוטנציאל השתכרותה מאפשר לה להשתכר שכר מינימום שכיום הינו בסך של 5880 ₪. האמור לא כולל אפשרויות השתכרות כעצמאית מעבודות בניית ציפורניים אותן ניתן להעריך לכל הפחות בסך של 600 ₪ לחודש (ואף היו העברות בביט שמעידות על התחלת עבודה) סה”כ מעמידה את פוטנציאל השתכרותה על סכום של כ- 6500 ש”ח בחודש.

בתוספת סיוע בדיור וקצבת ילדים הכנסתה הכוללת 8050 ₪.

לאור האמור לעיל, הכנסות האם, הוצאותיה, תשלום עבור מדורה, ושאר נסיבות העניין, אני אומדת הכנסתה הפנויה בסך 2750 ש”ח נטו לחודש.

יכולתו הכלכלית של האב

האב נישא בשנית ומאז הגשת התצהיר נולד לו בן נוסף בגיל 9 חודשים.

לטענתו הוצאותיו האמירו, שכן הוא נושא בתשלום מעון בסך של 2200 ₪ ובכל צרכיו.

על פי ההלכה הפסוקה, כאשר הורה מקים תא משפחתי חדש, לעניין המזונות יש לבחון גם את הכנסות בן הזוג החדש והתא המשפחתי החדש בכללותו. (עמ”ש 17590-01-20 ר’ נ’ ר’ פורסם בנבו מיום 3.12.2020; ותמ”ש (ת”א) 71263/98 ז.ש. נ’ ז.ש. פורסם בנבו מיום 29.12.2003).

האב העיד כי משכורתו ברוטו 10,000 ₪ ונטו 7500 ₪ (כפי שעולה מתדפיס ח-ן מיום 1.5.24 ועד 20.10.24).

שעות עבודתו 7.00-16.00. אין לו שעות נוספות, חסכונות או פנסיה.

העיד כי יש לו הלוואות בסך של 200,000 ₪, כאשר ההחזר החודשי הוא כ- 2000 ₪.

לעניין תשלומי הלוואות מריכוז יתרות עולה כי יש לו הלוואה של כ- 96,000 ₪ החזר חודשי של כ- 1400 ₪ כפי שעולה מתדפיס ח-ן.

העיד כי אין לו השכלה פורמאלית.

בת זוגו עובדת במפעל ייצור ומשתכרת 5000 ₪ נטו. אותן שעות עבודה כמוהו.

האב העיד כי השכירות בסך של 3500 ₪ והוצאות המדור לחודש הינן: חשמל 600 ₪, מים 300 ₪, ארנונה 750 ₪ ויס 150 ₪ (סה”כ 5300 ₪). בנוסף מזון 2500 ₪, טיטולים ומטרנה 1000 ₪ דלק והוצאות 1000 ₪.

העיד כי עלויות הקטינים אצלו באות לידי ביטוי במזון, ביגוד, נעליים ובילוי.

העיד על קשיי קיום ושרידות כלכלית ומצוקה קשה מאוד:

“חודש שעבר הגענו למצב שלא היה מה לאכול בבית. נמאס לי לבקש מהוריי לעשות לי קניות .גם אמה של בת זוגתי עשתה לנו קניות. חודש שעבר פת לחם לא היה לנו בבית. יש לי מינוס של 21000 ₪ כבר 4 שנים. המשכורת נכנסת ונבלעת במינוס. זהו. אין לי שום משחק. זה המצב. בבקשה זה החשבון שלי. אני לא משקר. זה החשבון שלי. אין פה כספים בצד. אני לא עובד בשחור כי אין לי איפה לעבוד. אם אעבוד לא אראה את הילדים בכלל”.

בהודעתו לבית משפט רשם: “בבקשה נא להתייחס למצבי הקשה. לא להתעלם. אני לא רוצה להיות מאחוז הגרושים שפשוט מוותר ושם קץ לחיים שלו כי פשוט ניסה את כל האפשרויות ואין לו כבר לאן לפנות או ממי לבקש”.

לאחר הדיון האב המציא תלושי שכר לחודשים 2/24 עד 10/24 הכנסתו ברוטו בקיזוז תשלומי חובה 9307 ₪ (הכנסתו נטו בקיזוז החזר הלוואה ממעסיק וניכויים נוספים 7979 ₪).

האב צירף תלושי שכר של בת זוגו לחודשים 8/24 ועד 10/24.

הכנסתה ברוטו בקיזוז תשלומי חובה 6156 ₪.

(הכנסתה נטו בקיזוז ניכויים נוספים 5900 ₪).

יש לחשב את ההכנסה ברוטו לאחר ניכויי חובה בלבד (עמ”ש (חי’) 25792-03-24 מיום 18.9.24).

מכל האמור, הכנסתו החודשית כוללת את הכנסת בת הזוג שלו לצורך חישוב הכנסות התא המשפחתי והינה בסך של 15,463 ₪.

מגורי האב עם בת זוג יפחיתו את חיוב המדור אך לא יבטלו ( תמ”ש (ת”א) 6935-08-12 ג’ נ’ ע’ מיום 3.3.13). על ההורה לשאת בשיעור המדור כנגזרת מחלקו של ההורה האחר במדור (תמ”ש (ת”א) 49701/98 פלונים נ’ אלמוני מיום 7.6.05) אני מעמידה את חלקו של האב במדור ואחזקתו על מחצית, היְינו 2650 ₪.

הוצאות המחייה על כלכלה הן לשלוש נפשות כפי המצב במשפחת האם, ואולם לאב ילד נוסף מקטני קטנים לגביו עלויות מעון, מטרנה וחיתולים.

לאור הכנסות התא המשפחתי של האב, תשלום עבור מדור ואחזקתו, נשיאה בהלוואות שוטפות ושאר נסיבות העניין, אני אומדת את הכנסתו הפנויה בסך 11,500 ש”ח לחודש.

יוצא אפוא כי יחס הכנסות הצדדים הינו 80% לאב ו-20% לאם.

חלוקת זמני השהות

לפי קביעתי לעיל, זמני שהות יתקיימו כל יום ג’ האב לוקח את הקטינים מהמסגרת ומחזירת למחרת, סופ”ש לסירוגין, האב ייקח את הקטינים ביום שישי מהמסגרת וישיבם לבית האם ביום שבת בשעה 19.00.

זמני שהות בימי שבתון או שביתה במסגרות החינוך וימי מחלה, בזמני שהות של האב (שכוללים לינה) האב ישהה עימם ערב קודם ועד לשעות הערב ב- 18:00 בהעדר מסגרות חינוכיות. בחגים החלוקה לפי זמני השהות.

יוצא אפוא כי יחס זמני השהות בין הצדדים, לרבות התייחסות לימי שבתון או שביתה במסגרות חינוך וימי מחלה הינו 70% אצל האם ו-30% אצל האב.

צרכי התאומים הקטינים

צדדים נדרשים להעמיד בפני בית המשפט תשתית ראייתית לטענות שלהם בדבר זמני השהות, צרכי הקטינים ומצבם הכלכלי של ההורים כולל הכנסות פנויות גם במקרים של הורות משותפת בתביעה למזונות קטינים (ראה עמ”ש (חי’) 59345-11-12 מיום 13.2.23)

בתצהירה פרטה האם את הוצאות המחייה הנוגעות לקטינים:

הוצאות תלויות שהות: כלכלה – 2500 ₪, היגיינה וציוד- 500 ₪ ודמי טיפול – 1000 ₪.

הוצאות שאינן תלויות שהות: ביגוד והנעלה – 800 ₪, קופ”ח – 100 ₪, דמי חינוך – 2400 ₪ וצעצועים ספרים – 400 ₪.

בחקירתה הנגדית של האם התברר כי הסכומים הנתבעים אינם משקפים את צורכי הקטינים והם נתבעים על הצד הגבוה במנותק מיכולותיהם הכלכליות של הצדדים.

גם הקבלות שצירפה בחלקן הגדול אינן קריאות, וקשה להבחין מתוכן אלו רכישות מיועדות עבורה ואלו עבור הקטינים.

תביעת מזונות היא תביעה כספית שיש להוכיח ככל תביעה אחרת. כאשר העובדות אינן שלמות והראיות אינן מאפשרות קביעת ממצאים ברורים, יאמוד בית המשפט את הצרכים על פי נִיסיון החיים של השופט היושב בדין (ע”א 680/82 נחום נ’ נחום, פ”ד לז(4)667; ע”א 687/83 מזור נ’ מזור, פ”ד לח(3) 29, 33; ע”א 130/85 ניסים סבן כהן נ’ שמעון כהן, פ”ד מ(1) 69; ע”א 93/85 שגב נ’ שגב, פ”ד לט(3)822, 825, 828 ועוד).

בפסק דין שניתן ביום 13.2.23 בעמ”ש (חי’) 59345-11-22 נקבע כי מנעד הצרכים המינימליים במחוז חיפה והצפון בסוגיות של דמי-מזונות, נמוך יותר ונע בין 1400 ₪ ל- 1700 ₪ לילד.

על פי הדין האישי החל, עד גיל 6 חב האב היהודי באופן בלעדי בכל הצרכים הבסיסיים וההכרחיים של ילדיו, ורק בצרכים הנוספים חבים שני ההורים.

על כן, מאחר ולקטינים טרם מלאו 6 שנים, יש לחלק את צרכיהם, לצרכים הכרחיים ולצרכים שאינם הכרחיים.

סכום הצרכים ההכרחיים נבחן בכל לנסיבותיו. בעמ”ש (ת”א) 1180-05-14 א.א. נ’ מ.א., [נבו] מיום 26.3.2015 נאמר כי: “הסכומים עליהם הועמדו הצרכים ההכרחיים לא נקבעו על בסיס מחקרי או כלכלי כלשהו… ומהווים חזקה שניתנת לסתירה בהתקיים נסיבות מיוחדות/חריגות בהקשר לתא המשפחתי הספציפי והקטינים במסגרתו, שעניינם עומד לדיון. ייתכנו בהחלט מקרים בהם מוכח (והנטל על מי שטוען זאת), כי הצרכים ההכרחיים של משק הבית שעניינו עומד לדיון נמוכים יותר מהסכומים שנקבעו ככאלה, מה שמשפיע על גובה צרכי הקטנים כלפי מטה…”.

המדיניות המשפטית הרצויה, היא ליישם את עקרון השוויון המגדרי כך שימצא ביטוי גם בחיוב מזונות עפ”י הדין האישי, יחד עם ראיית התא המשפחתי בכללותו, הכנסות ההורים, זמני השהות ושמירת רמת חיים אליה הורגלו הקטינים בשני הבתים (בע”מ 919/15 בע”מ 1709/15 פלוני נ’ פלונית, [נבו] מיום 19.07.2017 ).

בהתאמה, פרשנות מצמצמת של מושג הצרכים ההכרחיים עולה בקנה אחד עם ערך השוויון. מטבע הדברים, עת מסגרת הצרכים שלא יחשבו כצרכים הכרחיים תצומצם, מסגרת הצרכים שהם מדין צדקה וחבים בהם שני ההורים, תגדל. בדרך זו תיושם המדיניות המשפטית למימוש עקרון שוויון מגדרי. שהרי, צרכים שלא יכללו בגדר צרכים הכרחיים, יישאו בהם ההורים לפני הכנסותיהם הורים (לפי מנגנון מדין צדקה). (44496-10-20 א נ’ ב [נבו] מיום 11.8.21, השופט סילמן המפנה לסעיף 27 בעמ”ש חיפה 12752-03-19 פלוני נ’ אלמונית, [נבו] מיום 9.7.19. עוד נאמר שם “לעתים תחשיב המהווה חיבור של צרכים, גם אם כולם ‘הכרחיים’, יביא תוצאות בלתי אפשריות ויותיר החייב במזונות ללא אמצעי מחיה סבירים”. בנוסף תלה”מ 34699-10-20 ס.ל. נ’ ס.א. [נבו] מיום 30.8.22, ותלה”מ 17791-01-22 ר.כ. נ’ י.כ., [נבו] מיום 11/10/2023).

על כן, יש לצמצם את סכום המזונות הכרחיים בהם חב האב לבדו עד גיל 6.

יש ליתן את הדעת שרמת המחייה של הצדדים נמוכה ושניהם נדרשים לסיוע כלכלי של ההורים בקניות בסופר.

עוד יושם לב כי ההחלטות הזמניות בעניין מזונותיהם של הקטינים נתנו מעת שהיו בני 5 חודשים ועד גיל חצי שנה, אז ניזונו הקטינים ממטרנה ונדרשו לחיתולים, ומאז לא נעשתה התאמה נוספת.

שכרו של האב עלה ב- 1000 ₪ ברוטו במשך 3 שנים. הוא נעדר השכלה, עובד כפועל ייצור, אין צפי להתקדמות או עליית שכר.

נכון למתן ההחלטות, הוא גר בבית הוריו שלא מתוך בחירה אלא לאור שכרו וחיוביו, כיום הוא בזוגיות חובק תינוק נוסף ומתגורר בבית משלו בשכירות.

גם חלוקת זמני השהות התרחבה ממספר שעות ליום עם לינה באמצע שבוע ולסופ”ש לסירוגין, וזוהי עילה נוספת לצמצום הצרכים ההכרחיים.

נפסק כי חלוקת זמני שהות תפחית את הוצאות המדור, שכן הנתבע נושא בהוצאות הקטינים כשהם בביתו (עמ”ש 25027-02-14 פלונים נ’ פלונית [נבו] מיום 28/12/2014; עמ”ש (מרכז) 23634-05-15 א.פ נ’ נ.א [נבו] מיום 25/02/2016 וגם תלה”מ 5141-01-22 י’ נ’ י’ [נבו] מיום 23/03/23).

במקרה דנן, לאחר ששקלתי טענות הצדדים ורמת החיים הנמוכה, אני מעמידה את הצרכים ההכרחיים של כל קטין עד הגיעו לגיל 6 על סך של 1400 ₪.

הואיל ומדובר בתאומים, וחלה הלכת ורד לפיה דמי המזונות לא יוכפלו במספר הילדים, אלא יופחתו, מאחר ויש הוצאות שהן חופפות בין הילדים ושאינן מצטברות, אזי אני מורה על הפחתה, באופן שצרכיו של כל קטין יועמדו על סכום של 800 ₪ ובסה”כ 1600 ₪. חלקו של האב במדור 40% (בניכוי סיוע בדיור) היינו מדובר בתוספת של 1658 ₪ (ע”א 52/87 הראל נ’ הראל [נבו] מיום 12/10/1989; ע”מ (תל- אביב) 1162/03 ד.ע. נ’ ר.ע. [נבו] מיום 28/07/2005). מהסכום הפסוק יש לקזז את קצבת הילדים, יוצא כי סכום המזונות הינו כ- 2875 ₪. לאור עמדת האם כי תסכים להעמיד את מזונות הקטנים על סכום של 2700 ₪, והואיל והפער אינו גדול, אני מורה כי סכום מזונות הקטינים עד גיל 6 יהיה בסך של 2700 ₪.

סה”כ המזונות עד גיל 6 של שני הקטינים יהיו בסכום של 2700 ₪ לחודש החל מיום 1.12.24. בנוסף יהיה חיוב במחציות כמפורט בהמשך.

בנוגע למזונות לאחר גיל 6:

צורכי כל קטין הינו בסך של 800 ₪ וביחד, סה”כ 1600 ₪.

על האב לשאת ב- 80% מצורכי הקטינים היינו בסך של 1280 ₪.

הקטינים שוהים אצל האב 30% מהזמן, ולפיכך האב נושא בהוצאה ישירה של 480 ₪.

על כן, האב יישא בצורכי הקטינים, בקיזוז הוצאות אצלו, בסך של 800 ₪.

חלקם של הקטינים 40% בעלויות המדור ואחזקתו אצל האם 2126 ₪.

חלקם של הקטינים 25% בעלויות המדור ואחזקתו אצל האב מתוך חלקו 662 ₪ (הואיל ויש קטין נוסף מבת הזוג).

על כן, האב נדרש להשתתף בעלויות המדור ואחזקתו בסכום של 1460 ₪ לחודש.

ומכאן, עליו לשלם לאם עבור מזונות הקטינים בתוספת עלות מדור ואחזקתו סה”כ 2264 ₪ ובמעוגל 2300 ₪.

אציין שחיוב אריתמטי המשקלל את כלל פרמטרים אלו הוא רק כלי אחד בידי בית המשפט, היכול ורשאי לשקול שיקולים נוספים בנסיבות העניין שבפניו כמו התרשמות מן הצדדים ומהראיות שהוצגו בפניו.

“אכן תחשיב אריתמטי המציב בנוסחה את יחסי כושר ההשתכרות של הצדדים יכולתם הכללית וחלוקת זמני השהות יכול לסייע לבית המשפט והוא מהווה בסיס יציאה ממנו יצא לדרכו בקביעת סכום המזונות ואולם, כאמור, מדובר רק בשיקול אחד מיני רבים בעת קביעת שיעור המזונות הסופי, ואין זה מן הנמנע שבית המשפט ימצא לסטות ממנו באופן כזה או אחר מתוך ראייה רחבה של הנסיבות”.

(עמ”ש (מרכז) 36635-10-23 א. ל. ס נ’ ה. ס.).

גם אם התחשיב אינו מדויק, הסכום הסופי אליו הגעתי – 2300 ₪, משקף נאמנה את סכום המזונות הראוי שיש בו כדי להבטיח קיומם של משאבים מספיקים בידי האם הדרושים לצורכי הקטינים ההכרחיים וכדי להבטיח שגם בביתה תתאפשר רמת חיים סבירה, מבלי שייוצרו פערים קיצוניים בין שני הבתים, ומנגד לאפשר גם לאב לפרנס את משפחתו בכבוד מינימלי.

באשר להוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות באמצעות הביטוח הרפואי, וכן הוצאות חינוך, חוגים, שיעורי עזר, קייטנות יחולקו בין הצדדים ביחס להכנסותיהם לאחר תשלום מזונות, אשר יוצא ביחס מעוגל של 63% האב ו37% האם, שכן מדובר בהוצאות שאינן תלויות שהות ועל כן יחושבו אלו ללא קשר לזמני השהות (תלה”מ (משפחה ת”א) 13548-04-17 ת. א. נ נ’ ק. נ, פורסם בנבו, 30.01.2018, סעיף 77 לפסק הדין).

הוראות אופרטיביות

החל מחודש 1.12.24 מחויב האב לשלם לידי האם עבור מזונות הקטינים כולל הוצאות מדור ואחזקתו סך של 2700 ₪ מדי חודש בחודשו כל ראשון לחודש וזאת לחשבון הבנק של האם ודפי בנק המעידים על ביצוע התשלום יהוו ראיה חותכת ומכרעת לביצוע תשלום המזונות בפועל.

ומהגיעם לגיל 6 יופחתו המזונות לסכום של 2300 ₪.

דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל-3 חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים בגין תקופה אחת לרעותה.

מדד הבסיס לחישוב יהיה מדד החודש בו נפסקים דמי מזונות אלה כפי שפורסם/יפורסם ב-15 לחודש השוטף אחריו והתחשיב יעשה לעומת המדד הידוע בעת עריכת תחשיב ההצמדה.

קצבאות הקטין ומענקי הלימוד ישולמו לידי האם.

הצדדים יישאו בשיעור האם 37% והאב 63% בהוצאות חינוך הקטינים בביה”ס: אגרות חינוך, שכר לימוד וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, כל זאת בקיזוז מענק לימודים ורק היתרה תתחלק ביניהם לפי שיעור שנקבע. חוג אחד (עד לסכום של 250 ₪) כולל ציוד וביגוד עלות של מחזור קייטנה אחת בחופשת הקיץ בהתאם לעלות קייטנה עירונית / מתנ”ס.

כמו כן, יישאו הצדדים בשיעור האם 37% והאב 63% בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא ובלבד שסכום ההוצאה עולה על 50 ש”ח, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים טיפולים רגשיים, אִבחונים, אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופת חולים, ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא אם כן, ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על-ידי הורה אחד, בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי ליהנות מהחזר זה.

הנני קובעת כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהאם תמצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות. תנאי זה מהווה תנאי סף לחיוב האב בתשלום חלקו בהוצאות החריגות והוא רשאי לדרוש אישור על כך- ככל שניתן להשיג אישור כאמור.

כל הוצאה רפואית כנ”ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת מתועדת טרם הוצאת ההוצאה או קבלת הטיפול, על-מנת לאפשר להורה השני לבדוק האמור בתוך 10 ימים מיום משלוח האסמכתא.

ככל שהאב חולק על חיוניות ההוצאה, יכריע הגורם הרלוונטי (בהוצאות חינוך – המחנכת, ובהוצאות בריאות – רופא המשפחה או רופא מקצועי).

הורה אשר יישא בסכום העולה על שיעור חלקו בגין ההוצאות המפורטות לעיל (“ההורה המשלם”) יקבל מהורה השני (“ההורה החייב”) את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחרמחצי שנה לאחר ההוצאה. לחילופין רשאי ההורה החייב להודיע להורה המשלם בתקשורת המתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.

כל הודעה לרבות מסמכים, בקשור לחיובי המזונות, תועבר באחד מאופני התקשורת הבאים – להלן: “תקשורת מתועדת”: דוא”ל / דואר רשום / תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp), כאשר ההורה השולח איננו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע / המסמכים.

דמי המזונות ישולמו עד שימלאו לקטינים 18 שנים או עד לסיום לימודיהם התיכוניים לפי המאוחר מבין השניים.

ממועד סיום לימודיהם התיכוניים של הקטינים ו/או עד הגיעם לגיל 18 שנים (לפי המאוחר מבין השניים) ועד לסיום שירות צבאי סדיר חובה ו/או שירות לאומי ישלם האב לידי האם תשלום מזונות חודשי שיעמוד על 1/3 משיעור חלקו של הקטין.

אין צו להוצאות.

להמציא לצדדים ולסגור את התיק.

ניתן היום, י”ד חשוון תשפ”ה, 15 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.

לחזור למשהו ספיציפי?

תמונה של פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!