המבקש:
המשיבים:
.3
.4
ב"כ היועמ"ש באמצעות בא כוחו במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
נגד –
1. פלונית
2. פלוני
3. אב לא ידוע
ובעניין הקטינים:
1. א'
1
בעניין: חוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק האימוץ")
תיק אימוץ מס': 1/21
תאריך: 24.2.2022
תמצית העובדות הנטענות בבקשה
פסק דין
עניינו של פסק הדין הכרעה בבקשה שהוגשה ביום 10/01/2021, ע"י ב"כ היועמ"ש במשרד
הרווחה להכריז על ארבעת הקטינים, ילדיה של המשיבה מס' 1 כבני אימוץ כלפיה וכן להכריז
על הקטינים 1 – 3 ילדיו של המשיב 2 כבני אימוץ כלפיו ועל המשיב מס' 4 בנו של אב לא ידוע,
בר אימוץ כלפי אב לא ידוע.
ה.
א.
ב.
א.
2
ד.
המבקש בבקשתו מתאר את נסיבות חייהם של ארבעת הקטינים, מצין כי
ענייניהם נידונו בבית משפט לנוער בבאר שבע במהלך מספר שנים והם עברו
מספר מסגרות נוכח חוסר יכולת הוריהם לטפל בהם.
המבקש מציין כי בשנת 2017 התקבלה תלונה על אלימות אם הקטינים כלפי
הקטינים 1- 3 ועקב כך הועברו באופן מיידי בצו חירום למשפחת קלט ולאחר
מכן פוזרו במשפחות אומנות. כמו כן צוין כי הקטין מס' 4 שוהה מאז שנת 2018
במשפחת אומנה.
ההליכים במתייחס למשיב מס' 2
המשיב מס' 2 הוא אביהם של הקטינים 1 – 3, אי בן 10 שנים נכון למועד מתן
פסק הדין, ב' בן 8 שנים נכון למועד מתן פסק הדין ו-ג'ל בן 7 שנים נכון למועד
מתן פסק הדין.
צוין כי התרשמות גורמי הטיפול הינה כי הוריהם אינם מסוגלים לטפל בהם
ואין סיכוי שמצבם ישתפר בעתיד הנראה לעין ונוכח התרשמות גורמי הטפול כי
טובת הקטינים מחייבת להסדיר עבורם מסגרת משפחתית קבועה ויציבה,
מצאו גורמי הטיפול לפעול להגשת הבקשה בעניין הכרזת הקטינים בני אימוץ
כלפי הוריהם.
המשיב היה מיוצג בהליך, התייצב לדיון שהתקיים ביום 16.2.2021 ובעצמו
ובאמצעות בא כוחו טען כי הקטינים כלל אינם ילדיו והוא מטיל ספק בכך
שהמשיבה קיימה יחסי אישות רק איתו בתקופה בה קיימו קשר זוגי, המשיב
מס' 2 הבהיר כי הצדדים נשאו זל"ז בחודש מאי 2012, כאשר הקטין מס' 1 נולד
בחודש ספטמבר 2012 ולטענתו הוא והמשיבה נישאו לאחר שכבר היתה בהריון
עם הקטין א',
ב"כ היועמ"ש הבהיר ביחס לעניין זה, כי נוכח העובדה כי שלושת הקטינים 1 –
3 נולדו בעת שהמשיבים היו נשואים זה לזה, ונוכח אישור המשיב כי גם הוא
היה בקשר זוגי עם המשיבה בתקופות אלה, אין בדעת ב"כ היועמ"ש לבצע
פעולות לחקירת זהות אפשרות קיומם של אבות אחרים.
ב"כ היועמ"ש הבהיר כי ביחס למשיב מס' 2 לא זו בלבד שמבקש להכריז על
קטינים בני אימוץ אלא מבקש שלא לצמצמם כלפיו את תוצאות האימוץ וזאת
להבדיל מהעמדה שהובאה בעניין צמצום תוצאות האימוץ כלפיה משיבה 1.
יובהר כי המשיבה מס' 1 באמצעות באת כוחה הבהירה בדיון כי המשיב 2 הוא אביהם
של כל שלושת הקטינים 1 – 3 וצינה כי המשיב מעולם לא קיים קשר עם הקטינים ועל
כד.
כה.
כו.
כן.
ל.
11
בעקבות הדיווחים הנוספים הוזמנה המשיבה לבירור, אישרה את מרבית
העובדות הנטענות אך התקשתה לקחת אחריות על האירוע והפנתה האשמות
לגורמי הטיפול אשר לא מאפשרים לה לעשן בתוך הבית, שכן טענה שבשל כך
שיצאה לעשן בחדר המדרגות ביקשה מאותו דר רחוב אלכוהוליסט לשמור על
הקטין ועל כן הוא נתן לקטין לגימה מבקבוק בירה.
בחודש מאי 2018 התקבלו דיווחים נוספים על התנהגות מינית בלתי מותאמת
של הקטינים בבית המעבר והתקיימה ועדה נוספת, במסגרתה הומלץ כי
המשיבה תתחיל טיפול ביחידה לנפגעות טראומה מינית.
בחודש יוני 2018 התקשר גבר בשם *** אשר ביקש לטפל בקטין ד', העוייס
מדווחת כי באותה שיחה שמעה כי המשיבה נמצאת ליד אותו אדם וביקשה
ממנו לומר שיטפל בקטין.
באותו מועד התקבל דיווח כי המשיבה מזניחה את הקטין ד' ואף מבצעת בו מין
אוראלי, המשיבה נקראה לבירור, הכחישה טענה זו וביום 14.6.18 הועבר
הקטין ד' למשפחת אומנה חסויה.
בבקשה צוין כי הוצאת הקטין די מבית המשיבה התקבל אצלה ברגשות
אמביוולנטיים מצד אחד הביעה קושי רגשי ועצב ומצד שני הציפה גם תחושות
של הקלה וציפיות כי במשפחת האומנה ילמדו את ד' "לקחת בקבוק ולהתנהג
יפה",
צוין כי המשיבה באותה תקופה היתה עסוקה בעצמה, עשתה קעקועים ודיברה
על כך שעכשיו יש לה זמן לטפח את עצמה.
בבקשה יש התייחסות לדיווחים שהתקבלו בעקבות מפגשי המשיבה עם די
במרכז קשר, בחלק מהמפגשים נכח גם בן זוגה אלמוני.
בחודש דצמבר 2018 גם הקטין ג' נקלט במשפחת אומנה, בחודש פברואר 2018
הקטין ב' נקלט במשפחת אומנה, ובחודש מאי 2019 הקטין א' נקלט במשפחת
אומנה.
יצוין כי בבקשה ישנם דיווחים מפורטים בדבר המתרחש עם כל אחד
מהקטינים, ניתן לומר כי ביחס לכל אחד מהם, הן בתקופה בעת שהותם בבית
המעבר והן בעת קליטתם אצל משפחת האומנה, היתה התמודדות עם
התנהגויות בלתי מותאמות, הפגנת חרדות, חששות וגם תיאור של המפגשים
המורכבים עם המשיבה כאשר בחלק מהמפגשים היו אירועים קשים, כאשר
לב.
לג.
לד.
לה.
12
המשיבה אינה מצליחה בחלק מהמפגשים להיות מרוכזת בצרכי הקטינים
ובחלקם היתה קשובה להכוונה ולהדרכת גורמי הטיפול.
במהלך התקופה שממועד השמת כל אחד מהקטינים במשפחת אומנה, ועד
מועד הגשת הבקשה וגם לאחר מכן, התקיימו מפגשים בין המשיבה לבין
הקטינים, המפגשים עם הקטינים 3-1 משותפים והמפגש עם הקטין ד' בנפרד.
יצוין כי מדווח לאורך כל התקופה כי על אף שכל אחד מהקטינים נמצא אצל
משפחת אומנה נפרדת, הקטינים שומרים על קשר טוב עם אחיהם הביולוגים
ואצל כל אחד מהם התפתחות לטובה בהתאם למצבו.
בנוגע לקטין די, גם בן זוגה של המשיבה, אלמוני, משתתף במפגשים
ומהדיווחים של מכון סאמט עולה כי כאשר אלמוני משתתף במפגשים, די
דומיננטי יותר ונראה כי נהנה בחברתו. המפגשים עם המשיבה מורכבים יותר
ולרוב היא עסוקה בטלפון או בעניינים שבסביבה.
בחודש אוגוסט 2020 בוצע למשיבה אבחון פסיכו דיאגנוסטי לצורך בחינת דרכי
טיפול ונמצאה פגיעה בשיפוט המובילה להתנהגות לא מתאימה, נצפה קושי של
המשיבה להבין מורכבויות וסיטואציות בין אישיות המובילות אותה למסקנות
שגויות וחוסר הבנה לגבי המתרחש סביבה.
עלה באבחון קושי של המשיבה הנובע מחוסר של משאבים רגשיים, דימוי עצמי
נמוך וביקורת עצמית שלילית כרונית שעלולה להביא למצבי רוח דיכאוניים,
יכולת עיבוד רגשית מונמכת, רמת חרדה גבוהה ותגובות דיכאוניות המחייבות
מעקב פסיכיאטרי. צוין בתוצאות האבחון כי המשיבה מתקשה לתת אמון
באחר, יש לה יכולת מוגבלת ליצור קשר ומערכות היחסים מתאפיינות
בשטחיות רגשית וחוסר אינטימיות. הומלץ בין היתר להפנות את המשיבה
לבדיקה פסיכיאטרית.
סיכומו של דבר בבקשה מציין המבקש כי מדובר בקטינים שנולדו לאם שמאוד
אוהבת אותם ומביעה רצון לגדל אותם אך נעדרת כוחות ומסוגלות הורית
לעשות זאת.
המבקש מציין כי גם לאחר שהקטינים 1 3 הוצאו מחזקתה של המשיבה
וניתנה לה הזדמנות להתפנות לגידולו של ד', גם אז לא הצליחה לשנות דפוסי
התנהגותה ולהיענות לצרכי הקטין.
המבקש טוען כי שעה שמדובר בקטינים עם בעיות רגשיות והתפתחויות, פערים
לימודיים, התמודדות עם חרדות, התמודדות עם התנהגות מינית שאינה
.5
מותאמת לגילם, ברי כי הם זקוקים ליציבות בטחון ובית קבוע ועל כן טובתם
באימוצם
לו . המבקש מציין כי אומנם טובת הקטינים באימוצם, אך מציע לצמצם את
תוצאות האימוץ כאשר יהיה מדובר באימוץ פתוח ובאופן שיתקיימו שלושה
מפגשים בשנה בין המשיבה לארבעת הקטינים בכפוף לשיקול דעת עוייס
השירות למען הילד ובהתאם לטובת הקטינים ומצבה של המשיבה.
המבקש מציין בבקשתו ביחס לצמצום תוצאות האימוץ בין הקטינים לבין
עצמם, כי תחילה יש לקיים את המפגשים בין הקטינים לבין עצמם בפיקוח
השירות למען הילד, ובהמשך אפשר יהיה לשקול פתיחת הקשר באופן עצמאי
בין המשפחות, בכפוף לטובתם ובהתאם למצבם של הקטינים.
מינוי המומחה והגשת חוות הדעת
נוכח מורכבות הטענות ביחס למצבה של המשיבה ובהתאם להסכמת הצדדים, הוריתי
על מינוי המומחה ממכון שלם, אשר יגיש חוות דעת בעניין מסוגלותה ההורית של
המשיבה.
ביום 3.8.2021 הוגשה חוות דעת המומחה. צוין בחוות הדעת כי במסגרתה נערכו
אבחונים פסיכו דיאגנוסטיים לכל ארבעת הקטינים ולמשיבה. כמו כן בוצעה למשיבה
בדיקה פסיכיאטרית וכן ראיון. כמו כן בוצעה תצפית באינטראקציה בין המשיבה
לקטינים וכן נערך ראיון עם כל אחד מההורים האומנים של כל אחד מהקטינים.
במסגרת חוות הדעת מציינת דייר ליסה ליוטרוביץ פסיכולוגית קלינית מומחית כי
המשיבה אשה בעלת רמה קוגניטיבית נמוכה והנורמטיבית שהינה בטוות הגבולי.
מתמודדת עם קשיים אישיותיים ורגשיים מרובים אשר מהווים מכשול משמעותי
בתהליכי התפקוד המסתגל, ובין היתר בהתמודדות עם האחריות ההורית. צוין כי
המשיבה מסוגלת להתנהל באורח מאורגן במשימות ניטרליות ומובנות ובה בעת בולטת
נטיה לקבל החלטות ולפעול בהפעלת לחצים מיידים באורת אימפולסיבי ובלתי מתוכנן.
צוין כי המשיבה מגלה קושי משמעותי בויסות רגשי ובהתמודדות עם לחצים. מגלה
קושי בשליטה רגשית ובהרגעה עצמית, כוחותיה דלים מאוד מה שאינו מאפשר לה
לפעול לשינוי בחייה.
צוין כי דרכה של המשיבה להתמודד עם קשיים מבוססת במידה רבה על הכחשה,
המודעות העצמית נמוכה, וחסרה ביכולת להכיר בצרכים היחודיים של הילדים ולפעול
באופן מספיק מאורגן, עקבי ואחראי על מנת להיענות לצרכיהם. נראה כי אוהבת את
הילדים בדרכה, אך לא נראה כי עומדים לרשותה המשאבים הנדרשים בכדי להתמודד
עם האחריות ההורית ונוכח האופי הכרוני של קשייה, לא ניתן לצפות לשיפור משמעותי
בתפקוד ההורי, בעתיד הנראה לעין, גם בהינתן לה תמיכה אינטנסיבית.
במסגרת חוות הדעת כאמור, בוצעה גם הערכה פסיכיאטרית במסגרתה מציינת דייר
צ'רניכוסקי ליאונורה מומחית לפסיכיאטריה, כי בוחן המציאות נראה תקין ושיפוט
המציאות נראה תקין אך השיפוט החברתי לקוי והתובנה למצבה מאוד חלקית.
בהערכה הפסיכיאטרית צוין כי ההתרשמות היא מאי יציבות רגשית, קוים אישיותיים
תלותיים ולא בשלים, מנגנוני הגנה לא בשלים, חוסר בטחון תלותיות באחר,
אימפולסיביות קושי לקבל נורמות חברתיות, קושי לקחת אחריות, פגיעה בוויסות
רגשי, נטייה להפרעות הסתגלות במצבי סטרס, תובנה חלקית מאוד בצורך לקבל עזרה.
במסגרת ההתרשמות של הגבי נוס ויקי פסיכולוגית התפתחותית מומחית, צוין כי
בראיון שבוצע עם המשיבה הרשימה כאשה הנכונה לשתף בפתיחות בתחושותיה אך
בראיון הוצגה צורת חשיבה בנוגע לתפקודי ההורית שמתאפיינת ביכולת נמוכה לזהות
מורכבות וריבוי המשתנים שבדרך כלל צריך להתייחס אליהם במילוי הפונקציות
האימהיות.
צוין בסיכום הראיון עייי הפסיכולוגית כי דרכה של המשיבה לראות את עתיד ילדיה
אינה נהירה, לא נצפה בתוכן דבריה בתיאור נסיבות חיי ילדיה, צער, כאב או רצון
אותנטי ליחסים קרובים עם בניה.
התרשמות הפסיכולוגית היא כי המשיבה אינה מבינה לעומק את גודל האחריות ברמה
הפיזית והרגשית לטפל בארבעה ילדים, וגם אם על פניו מצליחה לתמלל את העובדה
שיש קשיים למי מהם, אינה מודעת להיקפם ולמשמעותם ובפועל נראה כי כוחותיה
מועטים ובלתי מספקים.
יצוין כי בוצעה גם תצפית על האינטראקציה בין המשיבה לקטינים ובסיכום בדיקה זו,
צוין כי האינטראקציה היתה לקויה ואף בלתי מקובלת, צוין כי לכל ארבעת הבנים יש
במידה כזו או אחרת הפרעות התנהגות והאם לא יכולה לתת להם מענה של ריסון
והצבת גבולות.
צוין כי המשחק שהובילה האם במפגש האינטראקציה הוביל את הבנים ובמיוחד את
א' וב' לנקוט בפעולות סדיסטיות ובהכאה הדדית, הפסיכולוגית אשר צפתה
באינטראקציה חוותה את האינטראקציה כמפגש של סטרס ותחושת הצפה ואף עלה
חשש שמא הדברים יצאו מכלל שליטה, והמשתתפים יאבדו את עשתונותיהם.
.8
15
הפסיכולוגית במסגרת חוות הדעת מתייחסת לסיכום ראיון שנערך עם ההורים
האומנים של א' במסגרתו צוין כי ההורים מעוניינים בהמשך סידור מסגרת אומנה ולא
אימוץ. כך גם צוין ביחס להורי האומנה של ב' וכן ביחס להורי האומנה של ג'. בכל
הנוגע להורי האומנה של ד', צוין כי גם הם מעוניינים להמשיך ולהעניק לו בית יציב
בעתיד.
ביחס לכל אחד מהקטינים הומלץ על המשך קשר רציף עם האחים הביולוגים ועם האם
ולכל אחד מהם הומלץ גם על מתווה טיפולי מותאם בהתאם לקשיים עמם הוא
מתמודד, לרבות הערכה בעניין אבחונים נדרשים פסיכולוגים או אחרים.
מסקנת חוות הדעת בשלב בו הוגשה היתה שלא להכריז על א' ב' וג' כבני אימוץ כלפי
אמס אלא להותירס במסגרת מסלול משפחות האומנה.
עלה חשש כי הכרזת הקטינים בני אימוץ, ככל שמשפחות האומנה לא יסכימו לאמצם
יגרור שינוי בזהות משפחות האומנה.
ביחס לקטין ד', המלצת חוות הדעת להכריז עליו בר אימוץ, בכפוף להסכמת ההורים
האומנים, להשאירו בחזקתם.
עוד עלה הצורך במסגרת חוות הדעת בהפחתה של כמות המפגשים בין הקטינים
למשיבה, כאשר צוין כי מדובר במערכת יחסים בעיתית אשר אינה מקדמת תובנות
רגשיות אצל הבנים וזאת להבדיל מהצורך שלהם להיות בקשר אחד עם השני.
צוין כי במכלול הבדיקות נצפו אינדיקציות ברורות לאינטראקציה לא תקינה בין
המשיבה לקטינים ולכן הומלץ כבר בשנה הקרובה להפחית את כמות המפגשים תוך
מעקב צמוד על מצב הילדים ולהמשיך את המפגשים בין הקטינים לבין עצמם, כפי
המתרחש גם כיום.
לאחר הגשת חוות הדעת הוגש ע"י המפקחת הארצית בשירות למען הילד והעוייס
המחוזי לחוק האימוץ במחוז דרום, עדכון מטעם משפחות האומנה ביחס להליך
האימוץ, וזאת לאחר שהתקבלה חוות הדעת ובמסגרת צוין כי משפחות האומנה אינם
מעוניינות לאמצם.
צוין בדיווח כי השיחה נקבעה על מנת להגיד מהיכן נובע הפער בין האמור בחוות הדעת
לאמור ע"י המשפחות בשיח ישיר שהתנהל מולם.
צוין ביחס למשפחת האומנה של א' כי עלה כי החשש שלהם היה שאם יעברו לגידול
הקטין במסגרת אימוץ, יאבדו את המעטפת לה הם זכאים היום ולאחר שהובהר להם
שיש אפשרות לבחון קבלת המעטפת גם במסגרת האימוץ, ציינו כי מעוניינים לאמצו.
.10
.11
.12
.13
16
ביחס לב', צוין כי המשפחה במועד עריכת חוות הדעת חוותה קשיים רבים עם הקטין,
ואולם מאז התגברה על המשברים ונכון לעת הזו מעוניינים לאמץ את ב' אך מבקשים
להמתין עד לסיום הליכי האבחון בעניינו.
ביחס לג', צוין כי נכון לעת הזו המשפחה מבינה את חשיבות האימוץ ומעוניינת לאמצו
וביחס לד' צוין כי לאורך כל הדרך הביעו רצון לאמצו וזאת גם אם יאובחן כפי שצפוי
על הרצף האוטיסטי שכן הם רואים בד' חלק בלתי נפרד ממשפחתם.
דיוני ההוכחות
א.
התקיימו שני דיוני הוכחות, שני הדיונים תועדו באמצעות שירותי הקלטה
ותמלול.
בדיון מיום 13.10.2021 נחקרה העוייס המחוזית לחוק האימוץ הגבי קריאף, כן
נחקרו העוייס הגב' אשרת יפרח, המשיבה, אחותה של המשיבה.
בדיון מיום 14.10.2021 נחקרו המומחית מטעם מכון שלם גבי ויקי נוס ובן זוגה
של המשיבה אלמוני .
דיון והכרעה
לאחר בחינת כלל הנתונים בתיק, התקבלה התרשמות חד משמעית וברורה כי המשיבה
מאז לידת הקטינים ועד מועד שיצאו מטיפולה, חשפה את הקטינים לעתים במודעות
ולעתים בחוסר מודעות לפגיעות קשות.
סיכומי המבקש הוגשו ביום 22.11.2021 וסיכומי המשיבה הוגשו ביום
וכעת תובא הכרעת בית המשפט.
,13.12.2021
למרבה הצער, נראה כי למשיבה כלל אין מודעות לנזקים שנגרמו לארבעת ילדיה והיא
חסרת יכולת ומשאבים להפנים את מה שלא תקין בהתנהלותה ובוודאי שלא לשפר את
מה שלא תקין בהתנהלותה.
בצורה חד משמעית התרשם בית המשפט כי בשום פנים ואופן לא ניתן לחשוף את
הקטינים לאפשרות של המשך פגיעה מצד האם, ועל כן טובת הקטינים כי בית המשפט
יסדיר את מצבם המשפטי, כך שיוכלו להיקלט בצורה יציבה אצל משפחות המסוגלות
לספק את צרכיהם ולשמור על מוגנותם.
המשיבה בחקירתה אישרה למעשה את האמור בחוות הדעת בענין היכולת שלה להבין
את משמעות הפגיעה בקטינים, אם על דרך חשיפתם למופקרות מינית ואם על דרך של
שימוש באלימות פיזית ומילולית, המשיבה מציינת בצורה לקונית ויבשה שהיא מבינה
כי הותירה סימנים בילדיה (פשוטו כמשמעו) אם על דרך של הכאה פיזית ואם על דרך
.15
.16
.17
.18
17
של חשיפתם לאירועים מבהילים ומחרידים ואולם אין כל אינדיקציה כי היא אכן חשה
צער על חוויות הילדים.
ההתרשמות הקשה היא כי לא זו בלבד שהמשיבה אינה חווה ואינה חשה צער על חוויות
הילדים בעת שגדלו אצלה, אלא שחוסר התובנה שלה מביא אותה לתגובה בלתי
מותאמת לרבות צחקוקים בעת עדותה, כאשר דיברה על סיטואציות קיצון, כך לדוגמא
בעת שהעידה ולא הכחישה כי אכן דר רחוב זר ואלכוהוליסט החזיק את בנה התינוק בן
החודש והשקה אותו בבירה ואף נימקה את הצדקתה לאירוע, בכך שהילד היה ממש
חמוד.
המשיבה הבהירה בעדותה כי אכן כפי הנטען בכל חוות הדעת בעניינה ובתסקירים יש
לה חוסר מודעות מוחלט לצורך של ילדים במוגנות, ובהבנה מה היא מוגנות ילדים.
בית המשפט ער לטרגדיה האישית של המשיבה אשר בעצמה לא היתה ילדה מוגנת ואין
ספק כי חשיפתה לפגיעות בילדותה ובנערותה הביאו אותה למקום בו לא הצליחה לפתח
תובנות בעניין זה. יחד עם זאת, עם כל הצער והטרגדיה האישית של המשיבה, יש לאפשר
לילדיה מערך חיים שבו כן יהיו מבוגרים אחראיים אשר יקפידו על מוגנות הילדים.
בחקירתה של המומחית, התרשם בית המשפט כי המומחית התייחסה לסוגיה שבבירור
בצורה מאוד מאוזנת, יכולה היתה להצביע על כוחות חיוביים שקיימים אצל המשיבה,
לעומת האתגרים והמומחית יכולה היתה לתת דוגמאות והסברים אשר חיזקו את
מסקנות חוות הדעת.
ביחס להצעת אחותה של המשיבה, סבורתני כי הצעת אחותה והחלופה שהובאה על ידה
רק מחזקת את ההבנה ואת הדעה המוסכמת בין כלל גורמי הטיפול והמומחית, כי
המשיבה עצמה כלל אינה מסוגלת לטפל בעצמה בקטינים.
אחותה של המשיבה מאשרת כי בניסיונות קודמים לא סייעה למשיבה, בוודאי לא סיוע
משמעותי והיא בעצמה מעידה (עמ' 61 לפרוטוקול הדיון מיום 13.10.21 ש' 28) כי פחות
התערבה ואפשרה למשיבה להתנהל באופן עצמאי.
אחותה של המשיבה מאשרת כי אכן המשיבה הזניחה את הקטינים, נקטה כלפיהם
באלימות, והיה לה קושי לגדלם.
אחותה של המשיבה אישרה כי בעבר הציעה לשמש כמשפחת אומנה עבור ד' אך חזרה
בה מבקשתה למרות שגורמי הרווחה הסכימו לבחון את בקשתה.
אחותה של המשיבה אישרה גם שבעבר הציעה לסייע גם בגידול הקטינים 1 -3 אך חזרה
בה מהצעותיה.
.20
.21
אחותה של המשיבה הבהירה בחקירתה כי המשיבה על מנת לגדל את הקטינים ייצריכה
את כל העזרה"י ולמעשה היא מציעה כי לכאורה המשיבה תגדל את הילדים אך בפועל
היא תדאג להכל (עמי 65 לפרוטוקול דיון 13.10.21 ש' 9).
18
אחותה של המשיבה למעשה מאשרת בחקירתה כי גם היא עצמה אינה רואה כל
אפשרות שהמשיבה עצמה תגדל את הקטינים, יובהר כי אחותה של המשיבה לא הציעה
לגדל בעצמה את הקטינים אלא הציעה חלופה בלתי סבירה, במסגרתה יושמו הקטינים
אצל המשיבה שגם לדידה של אחותה אינה מסוגלת לטפל בהם, והאחות ובן זוגה, יקחו
על עצמם לקיים את כל המטלות ההוריות כלפי הקטינים. סבורני בכל הכבוד כי מדובר
בחלופה שאף היא משקפת חוסר תובנה לצרכי ילדים בכלל ולמצבם של הקטינים
הקונקרטיים בפרט. יחד עם זאת, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי הצעה זו אכן
משקפת את צערה של אחות המשיבה מנסיבות חיי אחותה ואחייניה ואין ספק בלבי כי
היא אכן מביעה עמדות שעומדת מאחוריהן כוונה טובה אך העדר יכולת.
ביחס לתצהירו ועדותו של בן זוגה של המשיבה אלמוני לא מצאתי להרחיב, אך מצאתי
לציין כי למעשה עולה מהאמור בבקשה אשר העובדות בה לא נסתרו ע"י המשיבה
ומהאמור בתצהירו, כי הוא מקיים מערכת יחסים עם המשיבה מזה מספר שנים ועל
אף זאת לא יכולה להיות מחלוקת כי לא חל שום שיפור משמעותי או שינוי שנוגע
לתפקוד ההורי של המשיבה. יצוין בענין זה כי אין באמור כדי לגרוע מהאפשרות כי אכן
בן זוגה של המשיבה מהווה עוגן עבורה ומסייע לה ואולם סיוע זה נוכח נסיבות חייה
הטרגיות של המשיבה, יש לרכז במשיבה עצמה ולא התרשמתי כי אותו בן זוג מסוגל
להוות עוגן או סיוע של ממש בכל הנוגע לגידול ארבעת הילדים או מי מהם.
לענין זה די בנסיבות חייו העגומות של הקטין ד' אשר נולד לתוך מציאות שבה בן זוגה
של המשיבה כבר נמצא בחייו, ואולם לא הצליח להגן עליו מפני המחדלים בתפקוד
ההורי של המשיבה, כפי שתואר.
נוכח כל האמור והמקובץ אני מוצאת כי טובתם של הקטינים מחייבת הכרזתם בני
אימוץ כלפי אימם וביחס לקטין ד', אני אף מכריזה עליו בר אימוץ כלפי אב לא ידוע.
צמצום תוצאות האימוץ
אין מחלוקת בין הצדדים כי אם וככל שמוכרזים הקטינים ברי אימוץ, הרי שיש
לצמצם את תוצאות האימוץ.
א.
ב.
סבורתני כי מסקנות והסברי המומחית בענין זה משקפים את טובתם של
הקטינים. המומחית מתייחסת לסוגית תדירות המפגשים ומציינת כי חשיבות
א.
ב.
ג.
ד.
ג.
סיכום
19
קיומם של המפגשים היא בחיזוק התודעה של הילדים כמי שאמם לא נטשה
אותם ולמעשה מציינת כי מטרת המפגשים היא לשמש מעין גשר בין עולמם
הביולוגי של הקטינים לבין עולמם הנוכחי והמשפחות המגדלות.
סבורני נוכח הבהרת משפחות האומנה כי הם חפצים באימוצם של הקטינים,
כי אימוצם במשפחות הנוכחיות יקבע את גידולם בצורה מיטיבה.
מכל האמור לעיל, אני מוצאת להכריז על הקטינים כבני אימוץ כלפי המשיבה.
כמוייך אני מכריזה על הקטין ד' כבר אימוץ כלפי אב לא ידוע. תוצאות האימוץ של
הקטין ד' ביחס לאב לא ידוע לא יצומצמו והאימוץ יהיה סגור.
על אף האמור, אני קובעת כי תוצאות האימוץ יצומצמו ביחס לאם הקטינים והאימוץ
יהיה פתוח.
צמצום תוצאות האימוץ של הקטינים כלפי אימם, יבוא לידי ביטוי באמצעות קביעת
מפגשים בין האם לילדיה.
אני מוצאת לקבוע כי לתקופה של 12 חודשים החל מהיום, כל אחד מהקטינים יקיים
שישה מפגשים עם האם בשנה קלנדרית, קרי מפגש של כל קטין עם אימו אחת
לחודשיים. המפגשים של האם בשנה הראשונה כאמור, עם כל אחד מהקטינים, יהיו
נפרדים.
לאחר סיום תקופה זו, ניתן יהיה לשקול בהתאם למצב התפתחותם של הקטינים,
קיומם של שני מפגשים בשנה שבהם הקטינים כולם יפגשו יחד עם האם, כאשר בנוסף
יתקיימו ארבעה מפגשים של כל אחד מהקטינים בנפרד עם האם, ואולם גם האפשרות
לשני מפגשים משותפים של ארבעת הקטינים עם האם בכל שנה תבוצע רק לאחר
הערכה מקצועית נרחבת ובהתאם ליכולת הקטינים להכיל מפגש כזה, כאשר מוצע כי
תחילה תיבחן האפשרות לקיים מפגשים כאלה בין שניים מהקטינים לאם, שני מפגשים
זוגיים ולאחר מכן להוסיף קטין שלישי ורק לבסוף להוסיף גם קטין רביעי.
כמו כן אני מוצאת לקבוע נוכח הקשר בין הקטינים לבין עצמם, כי מעבר למתווה
המפגשים שנקבע עם האם, יתקיימו מפגשים שוטפים של הקטינים בינם לבין עצמם
כאשר בשנה הראשונה יתקיימו שלושה מפגשים של קטינים בינם לבין עצמם ולאחר
מכן, תקבע כמות המפגשים המשותפים בהתאם למתווה שייקבע ביחס למפגשים
משותפים בין הקטינים לבין עצמם יחד עם אמם ובכל מקרה לא יתקיימו פחות
20
משלושה מפגשים משותפים של הקטינים בינם לבין עצמם בשנה, בנוסף למפגשים
שלהם עם אמם.
בכך מסתיים בירור התובענה להכרזת הקטינים בני אימוץ כלפי הוריהם. תוצאות פסק
הדין והעתקו ימסרו לבייכ היועמ"ש ולמשיבה ובאת כוחה בדיון.
החלטה בענין קביעת מועד הדיון תינתן בנפרד ותשלח לצדדים.
ניתן והודע היום 24.2.2022 בלשכתי
סגנית הנשיא, השופטת, רותם קודלר-עיאש
כן המשיבה 1 תמכה בבקשת היועמ"ש ביחס למשיב 2. בעניין זה, ניתן על ידי כבר ביום
16.2.2021 פסק דין במסגרתו הכרזתי על שלושת הקטינים כבני אימוץ כלפי המשיב
2 וקבעתי כי האימוץ יהיה סגור.
ההליכים ביחס למשיב מס' 3.
ההליכים ביחס למשיב זה שהינו אב לא ידוע, מתנהלים בכל הנוגע לקטין מסי
4 ד’.
א.
ד.
3
ה.
א.
בבקשת היועמ"יש צוין כי בשנת 2017 דיווחה המשיבה כי הרתה הריון לא רצוי,
היתה שיכורה ואיננה יודעת מיהו אבי העובר. היא זומנה לפגישה עם עוייס חוק
נוער ובפגישה זו טענה כי נכנסה להריון מקשר שהיה לה עם בחור ממרכז הארץ
וכי הוא נעלם. מספר חודשים לאחר מכן, בשיחה נוספת עם עוייס חוק נוער
מסרה המשיבה כי למעשה הרתה כתוצאה מכך שקיימה יחסי מין עם מספר
גברים באותה מסיבה ואינה יודעת מיהו אביו של הקטין ד'. מספר חודשים
לאחר מכן מסרה גירסה נוספת בפני ועדת תכנון טיפול במסגרתה טענה, כי
קיימה יחסי מין עם שלושה גברים ואינה יודעת מי מהם האב. מספר שבועות
לאחר מכן חזרה המשיבה על אותה גירסה במסגרת דיון בבית משפט לנוער,
שם ציינה את אותה גירסה לפיה אינה יודעת מיהו אבי הקטין ד' שכן הרתה
באירוע שבו קיימה יחסי מין עם מספר גברים.
בדיון ביום 16.2.2021 מסרה המשיבה גירסה לפיה הקטין נולד כתוצאה
מקיומם של יחסי מין עם גבר בשם **** אשר הכירה בפייסבוק בשנת 2017 ועל
כן הורה בית המשפט לב"כ היועמ"ש להמשיך ולחקור ענין זה, ולהגיש עמדה
מעודכנת בעניינו של המשיב מס' 3.
בנסיבות העניין אני מוצאת להכריז על הקטין ד' בר אימוץ כלפי המשיב 3 אב
לא ידוע.
ההליכים ביחס למשיבה מס' 1
נסיבות חייה המצערות של המשיבה מס' 1 תוארו באריכות במסגרת הבקשה
להכרזת הקטינים בני אימוץ כלפיה, בקשה אשר נשאה 42 עמודים ומאות עמודי
נספחים. בתמצית יצוין כי המשיבה ילידת 1991, נשרה מהלימודים לאחר 10
שנות לימוד במסגרות חינוך מיוחד והיא מוכרת מילדות לגורמי הטיפול,
בחקירתה של המשיבה בעניינו של המשיב 3, אב לא ידוע ביחס קטין ד', חזרה
ואישרה המשיבה כי ד' נולד כתוצאה מקשר מזדמן והיא אינה יודעת מיהו אביו
(עמ' 53 לפרוטוקול הדיון מיום 13.10.2021)
ד.
ה.
ז.
בהיותה נערה במצוקה שגדלה בהזנחה רגשית וסביבתית. המשיבה לא שירתה
בצבא, לא התקבלה לשירות לאומי וזאת בשל תלונה במשטרה על הטרדה מינית
שלכאורה בוצעה על ידה בבנו של שכן, נער צעיר ממנה.
הקשר של המשיבה על פי תיאור גורמי הטיפול עם משפחת המקור שלה הוא
מורכב. אמה נוטה לשימוש באלכוהול, מופיעה בחייה לסירוגין ועלו דיווחים על
אלימות מילולית ופיזית של אם המשיבה (הסבתא) כלפי הקטינים בעת שהללו
יחד עם המשיבה התגוררו אצל הסבתא.
גורמי הטיפול ציינו כי אביה של המשיבה וכן אחותה מביעים מעת לעת ענין
במתרחש עם המשיבה, אך אינם מהווים גורם תמיכה משמעותי.
צוין כי מהמידע שנמסר מלשכת הרווחה ומאבחונים שנערכו למשיבה, עולה כי
הדימוי עצמי של המשיבה נמוך והיא מאופיינת בהתנהגות מינית פרועה ובלתי
מרוסנת, נתונה לניצול של גברים כאשר לרוב כלל אינה מודעת לפגיעה ולניצול
אותם היא חווה.
נטען כי המשיבה עורכת מסיבות מין, וזאת אף בנוכחות הקטינים כאשר
התגוררו עמה והיא אף אישרה ולא הכחישה כי ערכה מסיבות אלו ובין היתר
טענה כי אינה יודעת מיהו אביו של הקטין ד' מאחר שקיימה יחסי מין עם מספר
גברים במקביל.
נטען כי מערכת היחסים של המשיבה והמשיב 2 היתה פוגענית ואלימה והיא
אף דיווחה כי המשיב 2 סרסר בה ושידל אותה לזנות במטרה לכסות את
חובותיו.
צוין כי בעת הגשת הבקשה וגם נכון למועד מתן פסק הדין, המשיבה מתגוררת
לסירוגין בבית בן זוגה הנוכחי, גבר מבוגר ממנה בשנים רבות ובדירת דיור
ציבורי, כאשר היא מתקיימת מקצבאות מלייל ועובדת בניקיון.
צוין כי בעברה הפלילי של המשיבה אישומים על תקיפה בשנת 2016, וכן תקיפה
בשנת 2017 כאשר הואשמה בשנת 2017 בתקיפת הקטינים 1 – 3, תקיפה של
חסרי ישע וגרימת חבלה ע"י אחראי.
צוין כי המשיבה הכירה את המשיב מס' 2 בגיל 18, בעת ששהה במעצר בית
ולאחר הכרות שנמשכה כחודש ובעידוד משפחתה הצדדים נישאו ונולדו להם
הקטינים 1 – 3.
לאחר נישואי הצדדים ואף לאחר לידת הקטינים התגוררו בני הזוג בבית אמו
של המשיב 2 יחד עם בני משפחה נוספים, בדירה בתנאי צפיפות קשים, כאשר
5
התברר כי לעתים קרובות אמו של המשיב 2 נעלה את המשיבה והקטינים בדירה
במשך ימים שלמים וזאת על מנת למנוע מאחותו של המשיב 2 שאובחנה עם
רקע נפשי, לברוח מהבית.
צוין בבקשה כי מערכת היחסים בין בני הזוג היתה קשה, תוך בגידות הדדיות
ושידול המשיב את המשיבה לזנות, מריבות בנוכחות הקטינים וכן התקבלו
דיווחים של המשיבה כי המשיב לקח אותה לבית חברתו לשעבר וקיים עמה
יחסי מין בזמן שהמשיבה שוהה באותו מרחב.
המשיבה ציינה בפני גורמי הטיפול כי הצדדים הביאו שלושה ילדים לעולם בתוך
3 שנים על מנת שיוכלו לקבל דירה מעמיגור וכי לאחר לידת שני הקטינים
הראשונים, המשיב לא היה מעונין להביא ילדים נוספים לעולם והיא שילמה לו
על מנת שיסכים להביא ילד נוסף, כדי שהיא תהיה זכאית לדיור ציבורי.
צוין כי בחודש מרץ 2015 התקבלו דיווחים על סימני נשיכה בגופו של הקטין בי
שהיה אז בן כשנה וכי המשיבה דיווחה כי סימני הנשיכה הם כתוצאה מתקיפתו
ע"י אחותו של המשיב 2 וכי דיווח זה לא הוכחש ע"י משפחתו המורחבת של
המשיב 2. בעקבות כך נעשתה התערבות שכן הקטינים היו מצויים בסיכון
התפתחותי.
צוין כי מאז חודש 2015 החלה הלשכה לשירותים חברתיים ללוות את המשפחה
באופן אינטנסיבי וזאת לאחר שהמשיבה דיווחה כי המשיב 2 עזב את העיר
והיא נותרה ללא קורת גג שכן אמו סילקה אותה ואת הקטינים והבית.
המבקש מתאר כי באותה תקופה היתה מלווה המשיבה ע"י גבר בשם ####, וכי
משפחתה המורחבת לא הסכימה לסייע לה. צוין כי באותה תקופה שהתה
המשיבה יחד עם שלושת הקטינים בבית אמה, כאשר היא ישנה על מיטה זוגית
אחת יחד עם שלושת הקטינים וכל חפציהם באותו חדר.
צוין כי בחודש ספטמבר 2015 דיווחה המשיבה לעוייס חוק נוער כי המשיב
הכריח אותה לעסוק בזנות ואולם שעתיים לאחר מכן התקשרה שובו דיווחה כי
עסקה בזנות מרצונה, וכי המשיב 2 לא הכריח אותה.
בחודש אוקטובר 2015 הוכרזו הקטנים 1 – 3 כקטינים נזקקים ועל פי המלצת
עוייס חוק נוער, נותרו להתגורר עם המשיבה במסגרת ובגיבוי צו השגחה. מספר
ימים לאחר מכן הוחלט במסגרת ועדה על פי חוק פעוטות בסיכון ליתן מענה
לקטינים גם לשעות אחה"צ ולשלבם במעון רב תכליתי עד השעה 19:00. כן
הוחלט לשלב סומכת לצד ליווי של עוייס המשפחה.
בחודש דצמבר 2015 התקבלו דיווחים כי הקטינים אינם נקיים והמטפלות
במעון מקלחות אותם במעון. דווח על ליקוי בקשר הרגשי בין המשיבה
לקטינים, אשר אינה נפרדת מהם בבוקר, אינה מחבקת או מנשקת ועסוקה
בעצמה. דווח כי המשיבה לא היתה זמינה לד חי המעון גם כאשר התעוררו
צרכים רפואיים של הקטינים.
בחודש ינואר 2016 דיווחה המשיבה כי היא מתגרשת מהמשיב ובסוף אותו
חודש התקבלו אצל גורמי הרווחה הקלטות שנעשו ע"י השכנים בהן המשיבה
נשמעה בשעות הערב צועקת ומקללת את הקטינים.
בחודש פברואר 2016 בשיחות שנערכו במסגרת הרווחה לאחר פניות המשיבה,
הודתה המשיבה כי היא חווה חוסר אונים ותסכול מול הקטינים ולכן צועקת
עליהם ובעקבות בירורים שנעשו, הוגשו דיווחים לבית המשפט לנוער, לרבות
דיווחים על כך שהמשיבה ואמה הסתובבו עם הקטינים כאשר מאם המשיבה
נדף ריח של אלכוהול וכי אחד הקטינים אוכל אוכל מקערה של כלב, ביחס
לקטין אחר במהלך שנת 2016 התקבל דיווח על כוויה שקיבל עת נכווה ממים
חמים במקלחת.
במהלך שנת 2016 המשיבים התגרשו ונקבע כי הקטינים יתגוררו אצל המשיבה
ובמהלך שנה זו, אף התקבלו דיווחים במחלקת הרווחה כי המשיבה שוכבת עם
גברים רבים ולדיווח אף צורף סרטון ממסיבה בביתה של המשיבה בו נראים
הנוכחים מבצעים במשיבה מעשים מגונים, לעיני הקטין ג', שהיה אז בן שנה.
המשיבה התקשרה באותה תקופה לענייס המשפחה והתלוננה בסערה כי הגישה
תלונה כנגד חברתה אשר צילמה אותה כאשר מבצעים בה מעשים מגונים
במסיבה. המשיבה טענה כי המקרה התרחש בביתה כאשר הזמינה חברים
וחברות למסיבה, אותם חברים לדבריה סיממו אותה, צילמו אותה ופרסמו זאת
בקבוצת וואטסאפ. המשיבה אישרה שהקטין ג' היה עד לאירוע, אך עוייס
המשפחה התרשמה כי המשיבה כלל אינה מבינה את חומרת האירוע שכן טענה
באזני העוייס כי הקטין אינו מבין מה ראה.
בחודש יולי 2016 התקבל דיווח מבת משפחתה של המשיבה שדיווחה שהיתה
עדה לאלימות של המשיבה ואמה כלפי הקטינים, אלימות שכללה מכות בגב,
נשיכה אגרסיבית בידיים, הטחת הקטינים על הקיר והזנחה כוללת. אותה בת
משפחה ציינה כי המשיבה קילחה את הקטין ג', אז בן כשנה, תוך שהיא
משוחחת בטלפון עם גבר ובמהלך השיחה התעצבנה וגרמה לג' לכוויה ברגליו.
7
אותה בת משפחה דיווחה כי כאשר הסומכת יוצאת מבית המשיבה, המשיבה
מזמינה גברים ושוכבת עמם תמורת כסף, כאשר הקטינים סגורים בחדר.
באותו חודש התקבל גם דיווח מהמעון הרב תכליתי לפיו הקטין ג' הגיע עם מכה
כחולה ונפיחות בלחיו, דווח כי הקטינים סובלים מהזנחה וכי מגיעים עם בגדים
לא מותאמים וכן לעתים המשיבה לא מגיעה לאסוף אתה קטינים בשעה 19:00
ויש צורך להתקשר אליה כדי להזכיר לה לאסוף את הקטינים.
דווח מהמעון הרב תכליתי כי הקטין ב' דיוות בעקבות מכה בגופו כי אמו
הרביצה לו עם מטאטא וכן צוין כי ב' היה מגיע רטוב בימות החורף והמשיבה
נהגה לדחוף אותו לגן מבלי להיפרד ממנו.
התקבל דיוות הסומכת באותה תקופה כי המשיבה מבשלת לקטינים ומקלחת
אותם, יחד עם זאת הסומכת מצאה לנכון לסייע במקלחות הקטינים, שכן
דיווחה כי הקטינים בוכים כאשר המשיבה אינה מקשיבה להם כאשר הם
אומרים לה שהמים חמים. באותה תקופה החלו להתקבל דיווחים כי הקטין אי
אלים, מרביץ לכולם גם לסומכת, ומפגין פחד מהמשיבה, כאשר דווח כי ברגע
שהמשיבה מתקרבת אליו הקטין א' בורח.
בחודש אוגוסט 2016 התקיימה ועדת תכנון טיפול במסגרתה הומלץ על
הקטינים יעברו לבית מעבר לצורך אבחון הערכה ובנית תכנית טיפולית. באותה
תקופה התקבל דיווח מאחות טיפת חלב כי התפתחותם של הקטינים איטית.
יחד עם זאת דווח כי המשיבה מגיעה לכל החיסונים משתדלת ומשתפרת.
בתחילת ספטמבר 2016 התקבלו תוצאות בדיקה פסיכולוגית שנערכה עייי דייר
וייל, ממנה עלה כי המשיבה אובחנה כאשה צעירה וילדותית נטולת כוחות,
בעלת יכולות הוריות נמוכות עד לקויות, בעלת שיפוט לקוי וקושי להפנים
הדרכה וייעוץ, על אף רצון לתת לילדיה מענה.
המומחה ציין כי במהלך הבדיקה המשיבה תארה הפקרות מינית בהתבגרותה,
ציינה כי המשיב 2 משמש כסרסור שלה ונוכח התרשמותו, המליץ, בין היתר,
על הוצאה חוץ ביתית של הקטינים.
במהלך החודשים שלאחר מכן, התקבלו מספר דיווחים, בין היתר על כך
שהמשיבה מציעה את גופה לגברים זרים ברחוב, מפגינה אגרסיביות כלפי
הקטינים גם בנוכחות המטפלות במעון, סיכון הקטינים גם ברחוב, כאשר אחד
מהם רץ לכביש, דיווחי הקטינים על אלימות, הזנחה והעדר טיפול בסיסי כגון
מקלחות לאורך ימים.
8
בביקור עוייס חוק נוער הקטינים נמצאו כאשר הם ישנים על הספה, הבית חשוך,
חנוק מסגריות, כאשר בן זוגה של המשיבה יושב ומעשן בבית.
המשיבה התחייבה להשתתף בהדרכה הורית אך לא התמידה בפגישות.
התקבלו דיווחים על נשיכות על לחיו של ג', אשר דיווח כי האם נשכה אותו
והמשיבה טענה כי צבטה אותו
התקבלו דיווחים מהמכון הרב תכליתי כי המשיבה אוספת את קטינים כאשר
נוסף ממנה ריח חזק של אלכוהול.
בחודש פברואר 2017 המשיבה עברה דירה והוחלפה הסומכת המלווה אותה.
באותו חודש התקבל דיווח כי המשיבה הניקה כלב שהיה בביתה, אישרה כי
עשתה זאת וטענה כי עשתה זאת כי הכלב מסכן ואין לו אמא.
באותה תקופה התקבלו דיווחים מהמעון הרב תכליתי לפיהם ב' וג' מגיעים עם
טיטול מלא בצרכים כאשר הם רטובים, רעבים, מדיפים ריח לא נעים ובאותה
תקופה הרתה המשיבה הריון נוסף מגבר שזהותו לא ידועה.
במהלך חודש אפריל 2017 התקבל דיווח טלפוני אנונימי כי בן זוגה של המשיבה
מכה את הקטינים וכי המשיבה ממשיכה לעסוק בזנות, חודש לאחר מכן התקבל
דיווח מחברה של המשיבה שהתגוררה איתה כי המשיבה עוסקת בזנות מכניסה
בני מיעוטים וקטינים אליה הביתה ואף משאירה את קטינים לבדם כאשר הם
בוכים היא מכה אותם. אותה חברה ציינה כי המשיבה מתנהגת באופן חיובי
כלפי הקטינים רק בזמן שהות הסומכת בביתה.
גם בהמשך אותה שנה, המשיכו להגיע דיווחים מצוות המעון לפיהם הקטינים
ממשיכים להגיע מוזנחים, רעבים מפגינים אלימות וכאשר מעירים למשיבה
היא צוחקת.
בחודש יולי 2017 נערך ביקור בבית המשיבה ובן זוגה של המשיבה (בן זוגה
הנוכחי גם במועד מתן פסק הדין) ציין בפני העוייס בנוכחות המשיבה כי הוא לא
סומך על המשיבה ואילולא הוא היו צריכים לקחת לה את הילדים.
בחודש ספטמבר 2017 התקבלו דיווחים אנונימיים לפיהם המשיבה שולחת את
הקטינים לאסוף שאריות מזון ושתיה משולחנות בפיצרייה בעיר, ונצפתה
כשהיא מכה ברחוב את אחד הקטינים, המשיבה אישרה דיווחים אלה אך טענה
כי מדובר באירוע חד פעמי.
יז.
יח.
יט.
9
בעקבות דיווח שהתקבל ב- 18.9. משכנה של המשיבה כי המשיבה הכתה את
הקטינים, דיווח שהועבר גם למשטרה, הושארו הקטינים בהשגחת השכנה
ומשטרת ישראל החליטה לעקב את המשיבה לחקירה, באותו אירוע נעלם בן
זוגה של המשיבה והעו"סיות מצאו את הקטינים עם סימנים וחבורות על גופם.
המשיבה הודתה כי הכתה את הקטינים, טענה כי אינם מקשיבים לה ורק כך
ניתן לחנך אותם. באותו מועד המשיבה חתמה על הסכמה להעברת הקטינים
לקלט חירום ולאחר ששוחררה ממעצרה נאסר עליה ליצור קשר עם הילדים
שלא עם גורמי הטיפול.
מדיווחים שהתקבלו לאחר הוצאת הקטינים לקלט החירום, עלה כי הקטינים
הפגינו התנהגות מדאיגה, חששות, סיפרו על אלימות שהופגנה כלפיהם תוך שאי
מדגיש כי האם אוהבת אותו ועל כן מכה אותו פחות ואת אחיו אינה אוהבת,
הקטין א' סיפר כי המשיבה היתה מספרת לו ולאחיו סיפורים מפחדים וחותכת
אותם עם מספריים ואף הצביע על צלקות שנעשו לטענתו כתוצאה מפגיעה זו.
צוין בדיווחי מכון סאמיט כי הקטין ב' שיחק עם סכיני צעצוע וניסה לבדוק אם
הסכין חותך את ידיו ואף ניסה לחתוך את כלב המשפחה ואף את אחיו ג'.
הקטין ג' כך דווח באותו עדכון, לקח סכין צעצוע סימן עם הסכין על ידיו של
אבי משפחת הקלט תוך שהוא ממלמל עם האמא.
בחודש אוקטובר 2017 הביעה אחותה של המשיבה נכונות לגדל את הקטינים
לאחר סיום התקופה בבית המעבר לאולם התרשמות גורמי הטיפול היתה כי
אחותה של המשיבה כלל אינה מכירה את התנהלותה.
בחודש נובמבר 2017 התקבל דיווח על התנהגות מינית חריגה של א', אשר נגע
באיבר מינה של ילדה בבית המעבר.
המשיבה עודכנה בענין זה וטענה כי היא מופתעת שכן כאשר קיימה יחסי מין
בביתה, הקטין ישן. בהמשך אותו חודש התקבלו דיווחים נוספים על התנהגות
מינית לא מותאמת של א' בעיות שינה לשלושת הקטינים וחשש כי כולם נחשפו
לתכנים לא מותאמים בלילות ולכן הלילות קשים עבורם. היה קושי בהפנמת
כללים וגבולות.
בחודש דצמבר 2017 נולד הקטין ד' ובביקור בית אצל המשיבה הבית היה נקי
ומסודר המשיבה נראתה מותשת אך ציינה כי בן זוגה, אלמוני, דואג לה לאוכל
ןלציוד.
כב
10
במהלך ינואר 2018 הגיעו דיווחים על טיפול לא מותאם של המשיבה גם בקטין
די, הגיעו שוב דיווחים על מקלחות במים חמים וכי הקטין אינו מטופל היטב
מבחינת היגיינה, סובל מתפרחות כי אנשים מגיעים לדירה בלילה, שותים
ומבלים שם.
בסוף חודש ינואר 2018 כאשר הקטין היה כחודש, נערך ביקור בית, הבית היה
חנוק מעשן ומלא בבדלי סיגריות.
הקטין תינוק בן חודש, שכב על קצה המיטה כאשר תנור דולק היה על השולחן
וצמוד אליו מגבון מלא באפר של סיגריות.
בביקור בית נוסף המשיבה לא הכחישה שממשיכה לעשות פגישות עם אלכוהול
בביתה אך לדבריה היא לא שותה רק אמה ובן זוגה שותים.
המשיבה לא הכחישה בהמשך כי במהלך הלילה מגיעים קטינים לביתה ואמרה
לעו"ס כי היא לא יכולה לומר להם לא, גם אם הם מגיעים באמצע הלילה.
במספר פגישות בחודשים הבאים הבטיחה בכל פעם המשיבה כי תפסיק את
המסיבות באמצע הלילה.
בביקורי בית נוספים הבית היה במצב לא טוב כשהוא חנוק מסיגריות.
מפגשים שנערכו באותה תקופה עם הקטינים אשר המשיכו לשהות בבית
המעבר התקיימו בצורה לא רציפה שכן בחלקם המשיבה היתה מאחרת ומשנה
תדירות את מועד הביקורים.
בחודש מרץ 2018 התקיימה ועדת תכנון טיפול והערכה נוספת, בועדה זו נכחה
גם אחותה של המשיבה, הודגש כי ניכר כי למשיבה יש קושי בהפנמת
המיומנויות ההוריות
בבית המעבר התרשמו כי המשיבה מרוכזת בעצמה ולא בצרכי הקטינים לא
מצליחה להרגיע את ד' אינה יודעת כמה אכל, מאוד מבולבלת.
בחודש אפריל 2018 התקבלו דיווחים מדודתה של המשיבה כי לביתה של
המשיבה ממשיכים ומגיעים בני מיעוטים וקטינים כשאר היא שותה וודקה והם
מחזיקים את הפעוט שהיה אז בן מספר חודשים.
דווח על ידי גורם אחר כי המשיבה הצטלמה ליד הקטין כאשר היא מפשיטה
את עצמה ומעלה את התמונות לרשתות חברתיות בלייב, עוברת בלילות בין בתי
אנשים כשהיא שיכורה והקטין איתה וכן התקבל דיווח כי אדם אלכוהוליסט
דר רחוב נכנס לביתה, על פי הסכמתה והשקה את ד' בבירה.
