תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
נגד
הנאשמים
השופט יחיאל ליפשיץ:
שער ראשון – כללי
פרק א'
פרק ב' –
פרק ג' –
פרק ד'
שער שני – – הצגת הראיות
פרק ה' –
פרק ו' –
פרק ז' –
פרק ח' –
פרק ט'
פרק י' –
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (פלילי)
עוייד שלי זאבי-ברזילי
– (1)>
1. מאור כהנא (עציר) ת.ז. 205922834
באמצעות בא כוחו – עו"ד ליאור בר-זהר (ס.צ.)
2. אריאל ורדינאן (עציר) ת.ז. 320505811
באמצעות בא כוחו – עו"ד דן גלעד (ס.צ.)
מבוא
כתב האישום והערות לגבי ההליך
הצגת הדמויות המרכזיות בפרשה
השתלשלות החקירה; עיקר הראיות; ותמצית טענות הצדדים
הכרעת דין
הרצח במסעדה בחוף ימית בקרית ים
הנאשמים בבריכת אפק
מעצר הנאשמים בנחל נעמן
עזיבת הנאשמים את בריכת אפק; נסיעת ורדיניאן והרוצח אל זירת הרצח ;
וההימלטות מזירת הרצח
סיכום ביניים בנוגע לנתוני הרוצח והשוואתם לנתוני כהנא
גרסאות הדמויות העיקריות המעורבות בפרשה וראיות נוספות
גרסאות הנאשמים ;
1 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
– (2)>
פרק יז' –
– (3)>
שער שלישי – דיון ומסקנות
פרק יב' –
פרק יג' –
פרק יד' –
פרק טוי –
פרק טז'
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תמצית גרסאות העדים בנוגע למערכת היחסים ב"משולש"
תומר-דניאלה-אור אלבז; וכן תמצית גרסאות העדים בנוגע
להתרחשות באולמי כינורות יום לפני הרצח
הראיות הדיגיטליות
תמצית גרסאות העדים הנוגעים ישירות לרצח
על ראיות נסיבתיות
הרקע והמניע לרצח
קביעת ממצאי מהימנות בנוגע לנאשמים
חלקו של כהנא; יסודות עבירת הרצח; ויישום הדין על עובדות המקרה
חלקו של ורדיניאן; על המבצע בצוותא; על המסייע; ויישום הדין על עובדות
המקרה
התייחסות ליתר העבירות שיוחסו לנאשמים; והערות מסכמות.
כל ההדגשות לא במקור, אלא אם צוין אחרת.
2 מתוך 174
;
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
התשובה לשאלה הראשונה מצויה במחקר התקשורת של אלירן אסולין – בשעה 17:23
וכן בשעות נוספות כפי שיפורט להלן, הוא מנסה לשוחח עם מאור לב ובהמשך אף
משוחח עמו (זמן קצר לפני כן אלירן אסולין קיבל מאחד בשם דודי נאור את מספר
הטלפון של מאור לב); ותשובה לשאלה השניה מעלה כי מדובר בכהנא, והכל בהתאם
לרצף העלילתי שיתואר להלן].
(-)
שראל
מספר הערות בנדון:
בית המשפט המחוזי בחיפה
בשעה 17:23 אלירן אסולין ניסה להתקשר למאור לב (ללא מענה).
הראשונה – מדובר בשיחה שיזם אלירן אסולין אל מאור לב זמן קצר לאחר שהתבקש על
ידי המנוח "לדבר עם מאור" והדברים מתקשרים לפסקה לעיל;
השניה – בעדותו, מסר אסולין כי מאור לב הוא "חבר" ולא הוסיף פרטים; ממחקר
התקשורת של אלירן אסולין עולה כי התקשורת הקודמת בינו לבין מאור לב היתה רק
בחודשים 1-3/2018. בעדותו של מאור לב הוא אישר שהוא "מכיר" את אלירן אסולין
אך שלא במפתיע לא זכר את תוכן השיחה.
השלישית – כפי שנראה בהמשך אלירן אסולין ניסה להשיג את מאור לב עוד 2 פעמים
(בשעה 17:45 וכן בשעה 17:51) ורק בשעה 18:17 חזר מאור לב לאלירן אסולין;
הרביעית – גם לאחר שהשניים שוחחו (בשעה 18:17 כאמור לעיל), ניסה אלירן אסולין
להשיג את מאור לב עוד 6 פעמים ללא מענה מה שמלמד על פני הדברים כי אלירן
אסולין וחבריו לשולחן (המנוח ושי קובס) היו קצרי רוח אותה עת.
החמישית – כפי שצוין בפרק ו' לעיל (הנאשמים בבריכת אפק) מאור לב הגיע יחד עם
גונדוס לבריכת אפק בשעה 16:55, והשניים פנו לאימון בחדר הכושר (עד שיצאו בשעה
18:21). לכן, לא מן הנמנע שהטלפון של מאור לב לא היה בקרבתו.
מספר הערות בנדון:
בשעה 17:24 וכן בשעה 17:26 שלח כהנא 2 מסרונים לתומר.
101 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-)
(-)
(-)
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
הראשונה, כפי שהורחב לעיל, מכשירי הטלפון של תומר ושל כהנא לא נתפסו.
השניה, משום שהטלפונים לא נתפסו ומאליו יוצא שלא נפרקו, לא הוכח מה היה תוכן
המסרונים. כל שצוין במחקר התקשורת של השניים הוא עצם שליחת או קבלת
המסרונים. אעיר, כי בישיבת ההשלמות של הסיכומים מיום 17.2.22, העלתה ההגנה,
בלשון רפה, את הטענה כי ייתכן והיה ניתן להגיע באמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים
גם לתוכן המסרונים. עם זאת, מדובר בטענות בעלמא שלא ברור באם יש להן יסוד, ולא
הועלו אפשרויות ממשיות בהקשר זה.
השלישית, כפי שכבר ניתן להבין – עמדתי היא שמדובר במסרונים שמבחינה תוכניתעלילתית נקשרים לאירוע שהתרחש יום קודם לכן באולמי "כינורות", וכן נקשרים
לאירוע הרצח במסעדה בחוף הים סמוך לאחר שליחת המסרונים.
בשעה 17:34 התקשר כהנא למפל, משך השיחה 485 שניות.
לא ניתן לדעת מה היה תוכן השיחה. ייתכן וכהנא עדכן את רעייתו מפל מה עשה בנוגע
לסכסוך בין אור וידידיה לבין תומר ואחיו המנוח.
בשעה 17:42 התקשר תומר למנוח. משך השיחה 18 שניות.
יש להניח כי מדובר בשיחת עדכון בין האחים.
בשעה 17:42 הגיע המנוח למסעדה בחוף הים (אלירן אסולין הגיע לשם מספר דקות קודם
לכן – ב 17:38; ושי קובס הגיע מספר דקות לאחר המנוח – בשעה 17:45).
מספר הערות בנדון:
בתצלום שהובא בפרק ה' לעיל, ניתן להבחין במנוח נכנס למסעדה כשהוא משוחח בטלפון.
מדובר בשיחה לעיל.
בשעה 17:45 שוב ניסה אלירן אסולין להתקשר למאור לב.
102 מתוך 174
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בית המשפט המחוזי בחיפה
הראשונה היא כי עם "התקבצות" השלושה (המנוח, אלירן אסולין ושי קובס) במסעדה,
הדבר הראשון שנעשה הוא ניסיון התקשרות של אלירן אסולין למאור לב (בבריכת
אפק);
מספר הערות בנדון:
השניה היא כי מדובר בניסיון שני של אלירן אסולין להשיג את מאור לב. הדברים
נקשרים – ולטעמי באופן ברור למדי – למסרון משעה 17:12 שצוין לעיל ששלח המנוח
לאלירן אסולין ובו כתב "דבר עם מאור (לב – י.ל.) שיביא אותו (את כהנא – י.ל.)".
בשעה 17:49 התקשר כהנא למנוח. משך השיחה – 39 שניות.
הראשונה – מדובר בשיחה הראשונה (שניתן להוכיחה) בין כהנא למנוח; פרט לשיחה זו
אין אינדיקציה במחקרי התקשורת לתקשורת קודמת בין השניים;
השניה – עולה בבירור כי שיחה זו קשורה לשיחות שצוינו לעיל בין יתר המעורבים
ובמיוחד לתקשורת שתתואר להלן בין אלירן אסולין לבין מאור לב;
השלישית – כהנא אוכן בשעה 17:49 באתר שדרות ההסתדרות 239 בחיפה (אזור צומת
קרית אתא), ורק לאחר שיחה זו הוא הגיע (בשעה 18:11) לבריכת אפק ונפגש שם עם
גונדוס ומאור לב. הדבר מחזק את המסקנה שהגעת כהנא לבריכת אפק היתה על רקע
שיחתו עם המנוח; ולקראת "פגישתו" עמו בה רצח אותו.
הרביעית – בסיכומיו של כהנא (עמ' 30-31), הפנה בא כוחו למזכר ת/50. מדובר במזכר
מיום 15.8.18 (שבועיים לאחר הרצח) שתיעד עיון בפריקת מכשיר הטלפון של מפל דהן
– בת זוגו של כהנא. בבדיקת רשימת אנשי הקשר עלה כי באפליקציית הווטסאפ נמצא
המספר 055-970110, המשויך כאמור לעיל למנוח. עוד צוין במזכר, שמתחת למספר
הטלפון לעיל נמצאה תמונה קטנה של "בחור ושני ילדים קטנים" שלא זוהה על ידי מי
שערך את המזכר – רס"ב יורם בן אלי (עם זאת יש להניח שמדובר במנוח – י.ל.). בא
כוחו של כהנא טען בסיכומיו, כי מזכר זה והאמור בו מצביעים כי בניגוד לטענת
המאשימה, המנוח וכהנא קיימו קשרים האחד עם השני לפני הרצח; ובמילים אחרות,
103 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
הדבר תומך בטענת כהנא כי לו ולמנוח היו קשרים בנוגע לעסקאות סמים. איני יכול
לקבל טענה זו. ראשית, המזכר מתייחס לעיון בפריקת מכשיר הטלפון של מפל, ולא של
כהנא; שנית, מהמזכר לא עולה אינדיקציה לתקשורת של מפל עם המנוח, אלא רק צוין
שמספר הטלפון של המנוח נכלל באנשי הקשר של אפליקציית הווטסאפ בליווי תמונה;
שלישית ובהמשך לאמור לעיל, אין כל הוכחה (במזכר או בראיה אחרת שהוצגה לנו)
כי היתה תקשורת כלשהי במכשיר המדובר (של מפל) עם המנוח – בשיחה רגילה,
בהודעת ווטסאפ, או בשיחה ווטסאפ; רביעית, לא מפל ולא כהנא נחקרו אודות נתון
זה. לו רצה כהנא להתבסס על מזכר זה, היה צריך להעיד ולהתייחס אליו; ו/או לשאול
בנדון את מפל. לא ניתן להעלות השערות כאשר הנוגעים בדבר כלל לא העידו עליהן;
חמישית, ואם בהשערות עסקינן, לא מן הנמנע שמפל "הכניסה" את מספר הטלפון של
המנוח למכשיר הטלפון שלה כדי לראות את תמונתו, או לצורך אחר, לאחר הרצח.
עולה, על פני הדברים, שמכשיר הטלפון של מפל נתפס על ידי המשטרה רק מספר ימים
לאחר הרצח. שישית ובהמשך ישיר להערה האחרונה, במזכר ת/50 אף צוין שבמכשיר
הטלפון של מפל נמצאה כתבת אינטרנט מיום 5.8.18 אודות רצח, ללמדך כי מפל
התעניינה ברצח ועשתה שימוש בנדון במכשיר הטלפון שלה.
(-)
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
מספר הערות בנדון:
בשעה 17:51 שוב ניסה אלירן אסולין להתקשר למאור לב.
הראשונה – מדובר בניסיון שלישי של אלירן אסולין להשיג את מאור לב;
השניה – מדובר בנדבך נוסף למסקנה כי המפגש במסעדה לא היה "חברי" גרידא או
רגיל, וכל כולו כוון למפגש שתוכנן להתקיים במקום.
בשעה 17:52 כהנא התקשר לורדיניאן. משך השיחה 25 שניות. כהנא אוכן בקרית ביאליק
דרום.
תשומת הלב כי מדובר בשיחה שקיים כהנא כ 3 דקות לאחר שהתקשר למנוח. ככל
הנראה כהנא קבע עם ורדיניאן שיאסוף אותו לקראת הגעתם לבריכת אפק.
104 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
בין השעות 17:52 ל 17:56 תומר ניסה להתקשר מספר פעמים למנוח; ובשעה 17:56 התקשר
שוב למנוח ושוחח עמו למשך 39 שניות.
(-)
(-)
(-)
(-)
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
בין השעות 18:07 ל 18:09 שלחה נופר בן חיים – רעייתו של המנוח, הודעות ווטסאפ למנוח
שזה תוכנן: "מה נסגר איתך"; "לא סתם התארגנתי אני הולכת איתם לקריון אני באה
לקחת כסף". הודעות אלה נשלחו בהמשך לשיחת טלפון משעה 17:53 בה נופר התקשרה
למנוח ושוחחה עמו 27 שניות.
נתונים אלה מחזקים את טענת נופר כי אירוע בלתי צפוי שיבש את תכניתם ללכת
למסיבת יום הולדת.
בשעה 18:10 הגיעו הנאשמים לבריכת אפק.
החל משעה זו לא אותרה תקשורת בין הנאשמים. המאשימה ציינה (ר' לדוגמה עמ' 27
לסיכומיה), כי הדבר מעיד, בצירוף שלל נתונים אחרים, כי הסיבה לכך היא הימצאותם
משלב זה יחד. מסקנה זו מקובלת עליי ואני מאמצה.
בשעה 18:11 שלח המנוח לנופר רעייתו את ההודעה הבאה יהבן אדם דיבר איתי גם לא יפה
אנכנו מחכים לאיי (ת/114 פריקת המכשיר של נופר).
עולה בבירור כי מדובר במענה להודעות ששלחה נופר למנוח כ 2 דקות לפני כן; וייתכן
שהשניים שוחחו טלפונית כבר קודם לכן (בשיחה משעה 17:53) על ה"בן אדם" שדיבר
"לא יפה" עם המנוח. אני סבור שעולה בבירור כי ה"בן אדם" הוא כהנא, ששוחח עם
המנוח זמן קצר לפני כן (17:49).
בשעה 18:16 התקשר כהנא למנוח. מדובר בשיחה למשך 10 שניות.
מספר הערות בנוגע לשיחה זו:
הראשונה
מדובר בשיחה השניה (והאחרונה) בין השניים;
105 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-)
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
השניה, כאשר התקיימה שיחה זו, כהנא וורדיניאן היו ברחבת בריכת אפק. כפי שכבר
צוין לעיל, כהנא ניהל שיחה זו בעודו מתרחק מורדיניאן. אפנה תשומת הלב לכך כי
מדובר בשיחה קצרה;
השלישית – ניתוח תוכן ההודעה ששלח המנוח לנופר מעלה כי – מישהו דיבר איתו "לא
יפה״; ומה שלא פחות חשוב מכך "אנכנו (אנחנו) מחכים לא (לו)";
מדובר אם כן בראיה ניצחת (נוספת) לכך שהמפגש של המנוח עם חבריו לא היה מפגש
סתמי, והחבורה המתינה לבואו של מאן דהוא – הוא כהנא (אנחנו מחכים לו).
מספר הערות בנדון:
בשעה 18:17 התקשר מאור לב לאלירן אסולין. שיחה שמשכה 01:01 דקות.
הראשונה – עולה שמאור לב "חזר" לאלירן אסולין לאחר שהאחרון ניסה להתקשר אליו
3 פעמים כאמור לעיל;
השניה – מאור לב נמצא בזמן השיחה מחוץ לחדר הכושר בבריכת אפק; וככל הנראה
עם גונדוס והנאשמים (הסיבה ל"ככל הנראה" היא שאין מצלמה שקלטה אותם יחד. עם
זאת, מדובר במסקנה מחויבת המציאות שכן מאור לב וגונדוס יצאו את חדר הכושר ופנו
לכוון הקפיטריה, ומיד לאחר מכן גם הנאשמים פנו לשם). יוזכר כי במקביל, אלירן
נמצא בזמן זה עם המנוח במסעדה (ממתין למפגש).
משמע, מדובר בשיחת תיאום בין שתי ה״קבוצות" – המנוח וחבריו במסעדה בחוף הים.
לבין חבורת הנאשמים בבריכת אפק.
שתי הערות בנדון:
בשעה 18:21 הנאשמים עזבו את בריכת אפק ונסעו לאזור קרית ביאליק דרום. הדבר תואם
את גרסאותיהם שהובאו לעיל וכן עולה מפלטי התקשורת ומחוות הדעת לעניין האיכון
(ת/491) ולפיה בשעה 18:28 כהנא אוכן בקרית ביאליק דרום (שיחה למפל).
106 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
הראשונה – הנאשמים עזבו את הבריכה לאחר הגעת המנוח למסעדה בחוף הים. יש ממש
בטענת המאשימה (עמ' 33 לסיכומיה) ולפיה כהנא עזב את הבריכה (וניגש להצטייד
באקדח) רק לאחר שוידא כי המנוח "ממוקם" במסעדה (ר' השיחה בין כהנא למנוח
משעה 18:16; וכן השיחה בין מאור לב לאלירן אסולין משעה 18:17).
–
השניה
כי השיחה של כהנא למפל משעה 18:28 היא השיחה האחרונה אותה ביצע
מהטלפון בו החזיק. מאותו שלב עבר כהנא ל"מוד שקט". במלים אחרות, אין כל
אינדיקציה להמצאות הנאשמים בנפרד מרגע הגעתם לבריכת אפק ועד מעצרם!
בין השעות 18:27 ל 18:33 התקיימו חילופי מסרונים וטלפונים בין המנוח לתומר:
בשעה 18:27 המנוח שלח לתומר 3 מסרונים: ייעל תצא מהבית בנתיים"; "שמעת"; "מההיי
(מתוך ת/171 – דויים צפייה בטלפון סמסונג של המנוח 055-9970110);
בין השעות 18:31 ל 18:33 נשלחו המסרונים הבאים –
המנוח שלח לתומר מסרון עם התוכן "מה"; תומר ענה לו ייסתם אני פה רק עם בן אמרתי
אולי נרד נגדי שלום ונראה מה מי מויי; המנוח שלח לתומר שני מסרונים – ייכנס הביתה";
בשעה 18:33 שלח המנוח מסרון לתומר ייסע הבית עם מטיילים פה ולא יורדים ספ הביתי.
(מתוך ת/169 דויית צפייה בטלפון הנוקיה של המנוח 055-9635136).
מספר הערות בנדון:
בשעה 18:35 התקשר תומר למנוח ושוחח עמו 11 שניות; ובשעה 18:36 שוב התקשר תומר
אל המנוח ושוחח עמו 24 שניות.
הראשונה – המסרונים והשיחות לעיל מצביעים שלא רק שהמנוח וחבריו המתינו לבואו
של מאן דהוא (כהנא) כדי להיפגש אתו, אלא שמדובר במפגש שמבחינת המנוח עלול
להיות מסוכן:
השניה – לא זו אף זו – מרצף ההודעות לעיל עולה שהמנוח סבר שאין מדובר רק בסכנה
לו עצמו, אלא הוא חשש גם לשלומו של תומר. במילים אחרות, מדובר בסכסוך הנוגע
גם לתומר וגם למנוח.
107 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-)
שראל
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
בין השעות 18:52 ל 19:06 ניסה אלירן אסולין להתקשר למאור לב לא פחות מ 6 שיחות, כולן
ללא מענה.
על פני הדברים, אלירן אסולין שהמתין עם המנוח ושי קובס במסעדה ניסה להבין מדוע
"מאן דהוא" – הוא כהנא, מתעכב.
בשעה 19:02 תומר שלח למנוח מסרון ובו נכתב "שומע אני הולך עם אבא ליד דיסקונט אם
צריך לבוא תגיד לי אני ישר באיי; בשעה 19:03 תומר שלח למנוח מסרון ובו נכתב "אתה
איתם?"; ובשעה 19:05 שלח למנוח רצף מסרונים ובו נכתב: "עלק העיקר הוא שולח לי את
זה"; "איפה אתה ???"; "ינו תגיד עוד פעם אני לא באזור ותילך לבכות לאנשים כמו שעשית
פעם קודמתיי.
מסרונים אלה מהווים המשך ישיר לרצף המסרונים הקודם בין תומר למנוח, ומבססים
את המסקנה כי המנוח וחבריו המתינו למפגש שעשוי להיות אלים וקשור על פני
הדברים גם למנוח וגם לתומר. המסקנה הבלתי נמנעת היא כי אותו "מאן דהוא" הוא
כהנא.
19:08 – רצח המנוח.
108 מתוך 174
.168
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
פרק יב' – על ראיות נסיבתיות
דרך ארוכה עברנו בסקירת עיקר הראיות והעדויות הרלוונטיות. הפרקים הבאים יתבססו על
הראיות שנסקרו לעיל, אנתח אותן ואקבע ממצאי עובדה שישמשו אותנו בהמשך. אפנה לדברים
שצוינו בפרק המבוא, כי כמעט ולא הובאו עדים מטעם המאשימה (ואוסיף שגם מטעם ההגנה לא
הובאו כאלה), שניתן לאמץ את דבריהם באופן מלא. חלק ניכר מעדי התביעה לא שיתפו פעולה עם
המשטרה עובר להגשת כתב האישום (ר' לדוגמה תומר בן חיים; אלירן אסולין; שי קובס; גונדוס
איסקוב; מאור לב; ועוד); ולגבי חלק אחר מהעדים שנשמעו בפרשת התביעה (ר' לדוגמה אור וידידיה
אלבז) הודיעה המאשימה – הן מראש והן בסיכומיה –
– כי לא תבקש לבסס ממצאים על דבריהם אלא
מקום שאלה חוזקו בראיות אחרות, כגון פלטים, ראיות אובייקטיביות נוספות, עדים נייטרלים או
נוספים, וכו'.
.170
שער שלישי – דיון ומסקנות
מדובר אם כן בעיקר בתיק המבוסס על ראיות נסיבתיות. אין עד, לדוגמה, שטען כי הרוצח
הוא כהנא; אלא המאשימה טוענת כי רצף ראיות, רבות מהן יינייטרליותיי (מצלמות אבטחה, ממצאי
מזייפ, וכו'), מוליכות למסקנה כי כהנא הוא הרוצח; וכי טענתו הכבושה של ורדיניאן לפיה יירקיי הסיע
את הרוצח (שלשיטתו אינו כהנא), אינה נכונה.
ראיה נסיבתית היא ראיה עקיפה להוכחתה של עובדה, היינו – ראיה שהוכחת העובדה מתוכה
מחייבת תהליך של היסק לוגי, בניגוד לראיה ישירה המצביעה באופן ישיר על התקיימותה של
העובדה. לגבי תהליך ההיסק אותה "קפיצה" שבית המשפט מבצע, נקבע כי אין מדובר במבחן
הסתברותי ואף לא אינטואיטיבי, אלא בתהליך אינדוקטיבי במסגרתו נשאלת השאלה כמה ראיות
חסרות להוכחת הקשר בין העובדות המוכחות לבין העובדה הטעונה הוכחה ומהו משקל של הראיות
החסרות בהתייחס לראיות הקיימות. המבחן שנקבע הוא מבחן "המסקנה ההגיונית היחידה" (עייפ
3974/92 אזולאי נ' מדינת ישראל, פייד מז (2) 567).
אפנה בנדון האמור בעייפ 4354/08 מדינת ישראל נ' רבינוביץ' (22.4.10), שם צוין בהקשר זה כי:
"כדי לבסס מסקנה מרשיעה על ראיות נסיבתיות, נדרש כי התרחיש העובדתי המפליל יהא
התרחיש היחיד המתיישב עם הראיות. … יש להעמיד את התרחיש המרשיע אל מול התרחישים
האלטרנטיביים ולבחון את ייתכנותו של כל אחד מהם על פי המארג הראייתי הנסיבתי. רק אם מגיע
בית המשפט למסקנה חד משמעית, כי התרחיש המרשיע הוא התרחיש היחיד המתיישב עם חומר
הראיות הנסיבתי, פתוחה הדרך להרשעה. יודגש, עם זאת, כי על מנת ליצור ספק סביר אין די
109 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בהעלאת תזה עובדתית מזכה קלושה ודמיונית. נדרש, כי התזה העובדתית החלופית תהא סבירה
ותהיה לה אחיזה בחומר הראיות … נקודה נוספת שיש להדגישה היא, כי בחינת השאלה האם
התרחיש המרשיע מתחייב מעבר לכל ספק סביר מן הראיות הנסיבתיות צריכה להיעשות ביחס
לכלל הראיות הנסיבתיות. ייתכן מצב בו לגבי כל אחת מן הראיות הנסיבתיות יהיה בפי הנאשם
הסבר בלתי מפליל סביר, אולם הצטברותן של הראיות הנסיבתיות יחדיו תביא למסקנה כי התרחיש
המרשיע הוא האפשרות הסבירה היחידה הבאה בחשבון"
ובעניין שוורץ, אליו אשוב בהמשך (ע'יפ 5459/09 שוורץ נ' מדינת ישראל (20.7.05)), צוין בהקשר זה
(פסקה 57), כי –
.171
"..מדובר בשיטה לוגית – ולא מתמטית – של אלימינציה של אפשרויות חלופיות לראיה או ממצא
והוכחת המסקנה הסופית כאפשרות היחידה המתקבלת על הדעת, כאשר בסופו של תהליך בית
המשפט שואל אם קיים תרחיש מזכה".
כדי ליישם את המבחן לעיל נקבעו מספר מודלים", שהעיקרי בהם הוא המבחן התלת שלבי
לפיו תחילה נבחנת כל ראיה נסיבתית בפני עצמה ועל בית המשפט לבחון באם ניתן לקבוע על בסיסה
ממצא עובדתי; בשלב השני נבחנת מסכת הראיות כולה לצורך קביעה האם היא מערבת את הנאשם
בביצוע העבירה; ובשלב שלישי מועבר הנטל אל הנאשם להציע הסבר העשוי לשלול את ההנחה
המפלילה העומדת נגדו. ובעניין שוורץ שהוזכר לעיל צוינו בנדון הדברים הבאים (שם, פסקה 58):
"כאשר בית המשפט מרשיע נאשם על סמך שורה של ראיות נסיבתיות, הבחינה נעשית בשלבים,
כאשר בשלב הראשון נבחנת כל ראייה נסיבתית בפני עצמה, בשלב השני נבחנת מסכת הראיות
כולה, ובשלב השלישי מועבר הנטל לנאשם להציע הסבר העשוי לשלול את ההנחה המפלילה
העומדת נגדו […]. ודוק: לצורך השלב הראשון, כל ראיה כשלעצמה צריכה להיות אמינה, אולם לא
כל ראיה כשלעצמה אמורה להיות ברמה של למעלה מכל ספק סביר. למרות שכל ראיה נבחנת
כשלעצמה, השופט היושב על מדין לא "משליך לפח" ראיה שכשלעצמה לא עוברת את הרף של ספק
סביר, כל עוד בסופו של דבר המסקנה היא שהאשמה הוכחה מעבר לכל ספק סביר".
יש הקוראים לאחד את השלב השני והשלישי לעיל כדי להפחית את החשש שמא הנטל הייטקטייי
המוטל על הנאשם, יהפוך לנטל מהותי (ור' בהקשר זה הדעות שהוזכרו בהקשר זה בעייפ 3263/13 בן
שטרית נ' מדינת ישראל (19.3.17)). עם זאת, נקבע שמודל זה או אחר אינו משנה את מהות הבחינה
שיש לערוך – "ככל מתוה, תורה זו היא עצה לבית המשפט הדיוני המבוססת על נסיון חיים, אך אינה
110 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-) הזירה הראשונה, זירת הרצח המסעדה בחוף ימית בקרית ים. הרצח תועד במצלמות
האבטחה של המסעדה. במקום נמצאו שני מכשירי טלפון סלולארי של המנוח ובהם ראיות
רלוונטיות. כפי שיובהר מיד בהמשך, הזירה הראשונה אינה הראשונה בסדר הכרונולוגי כי
אם השנייה. עם זאת, נפתח בה שכן בה בוצע הרצח וממנה נחזור לאחור, ושוב קדימה;
–
(-) הזירה השנייה היא בריכת אפק שם נפגשו הנאשמים עם גונדוס ומאור לב כשעה לפני
הרצח. מדובר אם כן בזירה הראשונה בסדר הכרונולוגי. המאשימה נדרשה למצלמות אלה
שכן מדובר בייעוגן ראייתייי במצלמות בריכת אפק נראים הנאשמים לובשים פריטי לבוש
שונים; וכ 50 דקות לאחר מכן – במצלמות לאורך נתיב הנסיעה אל המסעדה, בנתיב
ההימלטות מהמסעדה, ובמצלמות האבטחה של המסעדה – נראים הרוצח וכן נהג האופנוע
כשהם לבושים, לשיטת המאשימה, במרבית פריטי לבוש שלבשו הנאשמים בבריכת אפק.
טענת המאשימה פשוטה – פעם שייקבע שהנאשמים הם אלה שנצפים במצלמת האבטחה של
בריכת אפק כ 50 דקות לפני הרצח (העוגן הראייתי); יהיה ניתן להשוות את פריטי הלבוש
שלבשו (וכן מראה, מבנה גוף, וכו') לאלה של נהג האופנוע ושל היורה במסעדה (וכן אל ומהמסעדה); וכך, להגיע למסקנה כי הרוצח והמורכב על האופנוע – חד הם ; וכך גם לגבי נהג
האופנוע.
מרבית פריטי הלבוש אינם בעלי אפיון ייחודי. עם זאת, נטען על ידי המאשימה שהגם שכל
אחד מפריטי הלבוש אינו ייחודי, שילובם הוא מיוחד ואינו אופייני, והדבר מבסס את
המסקנה כי כהנא הוא הרוצח וורדיניאן הוא נהג האופנוע.
כאמור לעיל שני הנאשמים לא אישרו, עד פרשת ההגנה, כי הם אלה הנראים במצלמות
האבטחה של בריכת אפק. לכן, הביאה המאשימה ראיות וחוות דעת רבות בנדון. עם עלות
הנאשמים לדוכן העדים, הם אישרו כי אכן הם אלה הנראים בבריכת אפק. ורדיניאן אף אישר
כי הוא זה שנהג באופנוע אל זירת הרצח וממנה לקרחת היער.
משכך, השאלה העיקרית שנותרה (כיום), היא האם כהנא – שאין חולק שהוא זה שנראה
במצלמות האבטחה של בריכת אפק הוא הרוצח שנראה במצלמות האבטחה של המסעדה
בחוף הים יורה לעבר המנוח.
11 מתוך 174
(-) כבר בשלב זה אציג זירה רביעית, שאינה פיזית אלא דיגיטלית וכוללת שיחות והודעות
כתובות שהוחלפו בין המעורבים וכן את מיקומי המעורבים. במסעדה בה נרצח המנוח נמצאו
2 מכשירי טלפון סלולארי שהיו שייכים לו ובהם מידע רב. בנוסף, בוצעו מחקרי תקשורת בין
מעורבים נוספים ובראשם הנאשמים, אלירן אסולין, גונדוס איסקוב, מאור לב, ואחרים.
אתייחס לממצאים אלה בהמשך.
19. להלן שלוש הזירות שהוזכרו לעיל:
וות קרובים
79
ע
מיקום המעצר –
שמורת נחל נעמן
בית המשפט המחוזי בחיפה
שמורת הטבע עין אפק
79
22
8
צור שלום
נווה גנים
גבעת הרקפות
שראל
מנחם בגין
50
בריכת אפק
כנאפה קפה
4
אביבים
כיוון קרית ביאליק דרום
הפרפר
מרכז רפואי מכבי קרית מוצקין
סביוני ים
קריית ביאליק
ALLIC AC
שדרות ירושלים
12 מתוך 174
אלמוגים
חי פארק
בנה ביתך
קרית מוצקין
הקריות
קרית שמואל
קרית ים
0
8
פלאנט סטודיו
אולפן הקלטות בקריות
בית ספר שירת הים
חוף ימית – זירת הרצח
קרית חיים
מערבית
שיכון אזבסטונים
נתוני מפות 20218 Mapa GiSrael
ישראל תנאים
פרטיות שליחת מש
20. אשוב כעת לסקירת השתלשלות החקירה – זמן קצר לאחר הרצח התברר לצוות החקירה כי
מנקודת מבטו של תומר (אחי המנוח) וחבריו, מי שהוגדרה כ"חשודה"י במעורבות כזו או אחרת
ברצח המנוח היא דניאלה. הדבר היה, ככל הנראה, גם משום סמיכות הזמנים לסדרת האירועים
שהתרחשה יום קודם לכן בכינורות. בעקבות כך אף יינאסרי על דניאלה מצד מקורבי המשפחה
.172
שראל
נקודה אחרונה בהקשר זה – יש הרואים בראיה נסיבתית כיינחותהי על פני הראיה הישירה,
אולם לא רק שאין דבר בטענה זו, אלא שדווקא בתיק זה בו היה קושי להסתמך על חלקים נרחבים
מעדויות העדים יש אף יתרון בולט ליכולתנו לקבוע ממצאים על בסיס ראיות נסיבתיות, ולא רק על
בסיס ראיות ישירות בהן יש חשש מובנה לשקריות הראיה (ור' להרחבה אודות ההבדלים בין ראיות
ישירות לראיות נסיבות האמור בעייפ 6167/99 בן שלוש נ' מדינת ישראל, פייד נז(6) 577, פסקה 7;
עייפ 6392/13 מדינת ישראל נ' קריאף (21.1.15)).
בית המשפט המחוזי בחיפה
זאת ועוד, בתיקנו מתבססת הרשעת הנאשמים במידה רבה על ראיות פורנזיות, וגם בכך יש אף יתרון.
כפי שצוין בעניין אבו עצא (עייפ 10049/08 אבו עצא נ' מדינת ישראל (23.8.12), בפסקה 92:
"..המדע והטכנולוגיה מעמידים בעת המודרנית אפשרויות רבות להשגת ראיות אובייקטיביות וראוי
כי המשטרה תרתום את משאביה על מנת למצות אפשרויות אלה בכל חקירה. היעדר ידע ואמצעים
טכנולוגיים בעבר הוא שהביא להשתרשותה של שיטת החקירה המתמקדת בתשאול החשוד
ובגביית הודאתו באופן שההודאה הגיעה למעמד של "מלכת הראיות". ואולם, כיום מעמיד המדע
לרשות גורמי החקירה כלים שיש לעשות בהם שימוש בהיקפים הולכים וגדלים במטרה למזער ככל
הניתן את הסיכון שבהרשעת שווא הנסמכת על הודאות חשודים, שכן אין להתעלם מכך ששופטים
אינם בוחנים כליות ולב וקשה אם לא בלתי אפשרי לזהות הודאת שווא.."
.173
פרק יג' – הרקע והמניע לרצח המנוח
כפי שפורט בשער הצגת הראיות, המאשימה פרסה יריעה רחבה של ראיות והעידה עדים לא
מעטים כדי להציג את מה שלטעמה מהווה הרקע לאירוע, תוך שסייגה את עצמה וציינה כי אין בידה
לטעון ברמה של וודאות, או קרוב לכך, כי הרקע לרצח המנוח הוא בהכרח האירוע שהתרחש ביום
31.7.18 באולמי כינורות בשעות הערב.
.174
כהערת מבוא בהקשר זה אפנה לכך כי המניע אינו נמנה, ככלל, עם רכיבי העבירה. בעייפ
3263/13 בן שטרית נ' מדינת ישראל, פסקה 81 (19.3.17), צוין בהקשר זה כך –
"כידוע, הוכחתו של מניע אינה דרושה להרשעה במישור האחריות הפלילית […]. עם זאת, לקיומו
או היעדרו של מניע יכול להיות משקל ראייתי, כך שקיומו עשוי לחזק את הראיות הנסיבתיות
הקיימות, והיעדרו עשוי לכרסם בהן […] ".
111 מתוך 174
.175
בית המשפט המחוזי בחיפה
לכן, על פני הדברים צודקת המאשימה בציינה כי אין זה מעלה או מוריד אם הנאשמים ביצעו את
הנטען כלפיהם על רקע אי (הריב באולמי כינורות ביום 31.7.18), או ממניע ב' (סכסוך בנוגע לעסקת
סמים, או כל סכסוך אחר).
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
אף אני סבור שגם אם אין קשר בין שני האירועים, אשמת הנאשמים ברצח המנוח (כל אחד
על פי חלקו, כמובהר להלן), עומדת על בסיס איתן.
בה בעת, ומבלי למעט מהאמור לעיל, הגעתי למסקנה שקיים קשר בין שני האירועים.
.176
ודוק, גם אם הדמויות הרלוונטיות הקשורות לאירוע שהתרחש באולמי כינורות ביום ה 31.7.18 לא
יזמו את רצח המנוח, וככל הנראה אף לא ידעו על כוונה קונקרטית לפגוע בו (ועמדתי היא כי הדבר
אכן לא הוכח), אבן הדומינו הראשונה שהובילה בסופו של דבר לרצח המנוח, נפלה באולמי כינורות
במועד לעיל.
אתחיל אם כן בראיות שהובאו ובממצאים העובדתיים הנגזרים מהן. אין חולק – ובכל מקרה
כך אני קובע – כי תומר, אחיו של המנוח, ניהל עם דניאלה משך מספר שנים ועד מספר שבועות עובר
לרצח המנוח, מערכת יחסים זוגית. מערכת יחסים זו אופיינה באובססיביות, רכושנות ואף אלימות.
די אם נפנה בנדון לתיאוריהם של תומר ודניאלה עצמם ולתיאורים בנדון מפי חבריהם של השניים.
כך, נפנה לעדותו של תומר, שמסר כי ייהיינו בסביבות ה 3.5-4 שנים ביחד… יחסים בין חבר לחברה,
היא היתה אובססיבית אלי, אני קצת הייתי אובססיבי אליה, קצת ריבים, … הכל רגיל, כמו כל זוג
(…)" (עדות תומר מיום 18.2.21, עמ' 704 שורות 10-14). חלקים רחבים מהדברים שמסר תומר
בחקירותיו במשטרה וכן לפנינו לא היו ראויים לאמון, אך ככל שהם נגעו למערכת יחסיו עם דניאלה,
הדברים לעיל תאמו כאמור את תיאוריהם של עדים רבים.
עוד הוכח, כי סמוך להפסקת הקשר הזוגי של דניאלה עם תומר, היא החלה לקיים קשר זוגי עם אור
אלבז, שעבד עמה באולמי כינורות. בָּמָקום עבד גם אחיו של אור – ידידיה. אור וידידיה היו מוכרים
באופן שטחי לתומר. חרף מערכת היחסים החדשה של דניאלה עם אור, היא המשיכה להיות במקביל
בקשר מסוים עם תומר.
ביום 31.7.18 בסביבות השעה 20:00 החלה סדרת שיחות טלפון בין דניאלה לבין תומר והכל כפי
שפורט בתת פרק י(3). אפנה בהקשר זה לשתי שיחות:
112 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
הראשונה, השיחה בה גילתה דניאלה לתומר כי היא יוצאת עם אור. דניאלה תיארה זאת כך: "הוא
אמר לי 'יש לך 2 דקות להגיד לי עם מי את יוצאת'. אמרתי לו שאני יוצאת עם אור. הוא התחיל
להתעצבן, הוא לא האמין. הוא אמר לי 'זה חבר שלי, אני מכיר אותו. אני אהרוג אותך ואת אמא שלויי
(עדות דניאלה מיום 17.2.20, עמ' 375 שורות 14-15);
והשניה, שהתרחשה מיד בסמוך, בין ידידיה לתומר. דניאלה תיארה, כי היא סיפרה על השיחה שלה
עם תומר לידידיה דווקא, שעבד סמוך אליה (עלה שדניאלה פנתה לידידיה משום שהוא האח הבוגר
והאחראי מבין השניים); והאחרון שוחח בטלפון עם תומר וייהזמין אותו להגיע לאולמי כינורות.
דניאלה תיארה כי ידידיה מסר לתומר משהו בסגנון יייש לך 10 דקות לבוא לאולם" (שם, עמ' 376
שורה 20); גם תומר תיאר את השיחה באופן דומה; וכך גם אור, שמסר כך: "דניאלה קוראת לי
למטבח, אני במהלך סרביס, קורה, מלצרים נכנסים מהמטבח יוצאים מהמטבח, מוציאים מנות.
דניאלה קוראת לי למאחורה כזה אומרת לי הוא (תומר – י.ל.) מתקשר הוא מאיים על אימא מאיים
זה, הוא אומר שהוא יחתוך את אימא שלך בגרון וכל הדברים האלה. אני כבחור, זה כבר יש גבולות
התעצבנתי ואמרתי לו יש לך 10 דקות להגיע יא הומו או משהו כזה בסגנון, (עדות ידידה מיום
4.3.21, עמ' 706 לפרוטוקול).
מעבר להתקשרויות בין תומר לדניאלה שניתן לאתרן במחקר התקשורת של השניים, ניתן לאתר שני
ניסיונות התקשרות ישירים של תומר אל אור באמצעות תוכנת הפייסבוק מסנג'ר, בשעה 20:33 ו
20:34 (ר' דויים צפייה הטלפון של אור – ת/152). ניסיונות התקשרות אלה מחזקים את מסקנתי כי
תומר "חיפש" את אור בעקבות הדברים שמסרה לו דניאלה.
ידידיה הוסיף כי לא האמין שתומר יגיע, אך התבדה. בעקבות הייהזמנה"י לעיל קיבץ תומר את אחיו
המנוח ועוד 3 (מיכאל ברליאנט, אליהו עזריאל ודניאל מטייב), והחבורה הגיעה לאולמי כינורות
בסביבות 21:20 (ר' דויים צפייה במצלמות כינורות ת/37).
חרף התיאורים הייאנמיים" שמסרו תומר וחבריו, כאילו הגיעו ייסתם כך" למקום, עלה בבירור כי
פניו של תומר היו לעימות עם אור (או עם אור וידידיה), וחבריו הובאו לכל הפחות כדי לתמוך בו, אם
לא יותר מכך.
אור וידידיה נהגו בחוכמה כאשר החליטו להישאר בתוך האולם, עת תומר וחבורתו המתינו בחניית
האולם. אליהו עזריאל נשלח לחפש את אור בתוך האולם, אך לא מצא אותו שם ולכן חזר לרכב
כלעומת שבא.
113 מתוך 174
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
מי שנקטה מהלך היתה דניאלה, שיצאה את האולם ושוחחה בחנייה עם תומר. היא תיארה כי "תומר
התקרב עם סיגריה, רצה לכבות אותה עליייי (שם, עמ' 379, שורה 4); וכן תיארה כי השניים שוחחו
ביניהם. בהמשך הערב היא נפגשה שוב עם תומר בחניית הרב-מד בקרית מוצקין (תואר כי במפגש
ברב-מד תומר יהתירי לדניאלה להיפגש עם אור, אך כאמור היחסים בין תומר לדניאלה היו
אובססיביים ופתולוגיים ומדובר באמירה שלא היה בה ממש); ובהמשך שוב ראו האחד את השניה
(מרחוק) בבית הקפה של ג'קי פלס מאוחר יותר באותו לילה.
השאלה הרלוונטית לענייננו היא – כיצד נתפסה הגעת החבורה של תומר, מנקודת מבטם של אור,
ידידיה, ואמם של השניים לעיל – הגב' איריס חכים.
יש לקבוע, כי אור, ידידיה ואמם איריס היו מפוחדים עד מאוד מהגעת חבורתו של תומר לאולמי
כינורות ומהאיומים.
;
כאמור, עלה שידידיה לא שיער כי תומר ייירים את הכפפהיי ויגיע לאולמי כינורות בעקבות ייהזמנתו";
ובוודאי שידידיה לא שיער שתומר יגיע עם 4 נוספים. עם הגעת החבורה, הבינו אור וידידיה כי נקלעו
לצרה, ולכן נשארו באולם. נפנה לכך כי ידידיה מסר כי הבין מדניאלה שהחבורה הגיעה ייחמושהי –
יידניאלה עצמה עדכנה אותנו שהם בחוץ ופה ושם, וציוד וחמושים ופה ועניינים" (עדות ידידיה מיום
4.3.21, עמ' 708 שורה 21)
לגבי אור מדובר בצעיר הסובל מבעיות נפשיות והוא הרבה להעלותן לפנינו (ייאני בכללי סובל
מחרדות ובעיות נפשיות, אני חולה פוסט טראומה מצה"ליי – דיון מיום 25.3.21, עמ' 709, שורה 3;
עוד ר' בנדון המסמך הרפואי ת/478). אור החל להעיד ביום 4.3.21, אך טרם שסיים את עדותו הראשית
ביקש הפסקה ממנה לא חזר, ונמלט מהיכל בית המשפט. רק לאחר שהוצאו נגדו צווי הבאה הוא שב
והתייצב ביום 25.3.21 אז סיים את עדותו. לגופו של עניין, הוא הרבה לטעון כי אינו זוכר פרטים רבים
ובעקבות כך הוכרז כעד עוין והודעותיו הוגשו מתוקף ס' 10א' לפקודת הראיות (ת/482, ת/483). עדותו
בחלקים מסוימים לא היתה קוהרנטית – הוא טען, לדוגמה, כי הוא תחת "מאגיה שחורה" (שם, עמי
710). בנוסף, טען שלא היה מפוחד עם הגעת תומר וחבורתו לאולמי כינורות ביום 31.7.18, אך יתר
העדים הרלוונטיים (אחיו ידידיה, אמו איריס ודניאלה) תיארו כי גם הוא היה מפוחד עד מאוד,
כמותם, וזו גם קביעתי.
לגבי איריס חכים, עלה באופן בולט שכאשר היא שמעה אודות ההתרחשות באולמי כינורות (כולל
הייתוספות" וההגזמות שנלוו לכך), היא נקלעה למצוקה (מובנת) ולחרדה של ממש. איריס העידה
לפנינו ביום 25.11.19 וכן התייצבה לדיונים בהם העיד בנה אור. דאגתה לילדיה, ובמיוחד נוכח העובדה
114 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
.178
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
כי היא גידלה את בניה כאם חד הורית, ובשים לב לכך כי אור סובל מבעיות נפשיות שונות, היתה
בולטת. איריס מסרה כי שמעה מבניה אודות האירוע באולמי כינורות, על האיומים שהופנו כלפיהם,
ועל תחושותיהם כי הם נמצאים תחת איום של ממש. איריס תיארה את שיחת הטלפון עם בנה ידידיה
למחרת יום האירוע אז נודעו לה ההתרחשויות, ומסרה כך "… ואז ידידיה אומר – אמא מה שלומך
וזה, אמרתי ברוך השם, מה שלומך? הוא אמר תגידי, את יודעת מה היה אתמול? אז אמרתי לא, מה
היה? הוא אומר מה אמא, את לא יודעת כלום? הוא היה בסערה, סערת רגשות. אז אמרתי בוא תספר
לי, תשתף אותי. הוא אומר מה, הם באו הם לא סיפרו לך כלום? אמרתי לא, אז הוא אמר אדון
תומר שלח 6, 7 אנשים חמושים, אני לא יודע עם מה, בשביל לחסל את אור. …" (שם, עמ' 177
למטה). איריס אף תיארה כי אור מסר לה דברים ששמע מדניאלה ולפיהם ישהוא (תומר – י.ל.) יחתוך
גם לאור וגם לאמא שלו את הראש כי היא יוצאת איתי" (עמ' 177 שורות 7-10). איריס יכולה היתה
להבין אם כן, שגם היא צפויה להיפגע.
הבאתי לעיל בקיצור נמרץ מקצת מהראיות שהובאו לפנינו אודות תחושות הפחד והאימה
שחשו ידידיה, אור ואמם איריס, כתוצאה מאירועי אולמי כינורות ביום 31.7.18. החשוב לעניינו הוא
כיצד האירוע נתפס בעיניהם. שאלת ההמשך היא מה נעשה, בפועל, בעקבות אירוע זה.
תשובה חלקית לשאלה לעיל, היא בקשת ידידיה מדניאלה שתשלח אליו תמונות של בני חבורתו של
תומר ואת פרטי הרכב עמו הגיעו. דניאלה עשתה כן ושלחה אל ידידיה את תמונות ושמות בני החבורה.
הדברים תועדו בהתכתבות ביניהם מסביבות 01:00 לאחר חצות (ר' ההתכתבות בת/188 – פריקת
הטלפון של דניאלה; וכן ר' התמונות שנשלחו בת/44).
לא זו אף זו, מפריקת הטלפון של דניאלה ניתן היה לדלות התכתבות שלה עם ידידיה בשעות שלאחר
האירוע – כך, בשעה 23:37 (זמן אמת, לשעות שמופיעות בפריקה ת/188 יש להוסיף 3 שעות) כתב
ידידיה לדניאלה כי ייתתחילי לחיות עם העובדה שיש לך חבר הומו'; ובעדותו הסביר שהתייחס
לאחיו אור ואישר, אמנם בלשון רפה, כי הכוונה לייהשתפנותו" באירוע (עדותו ידידיה מיום 4.3.21,
עמ' 413); ידידיה אף כתב לדניאלה ש"אין לי בעיה לטפל בזה"; ".. הם יבכו על זה"י (שעה 23:51);
וכן ייעץ לדניאלה יילערביי את האחים שלה כדי שתומר וחבורתו יילא יעשו לה משהו" (23:52).
ידידיה נשאל על האמור לעיל בחקירותיו במשטרה וכן בעדותו לפנינו. הוא מסר, בקצרה, שאכן היה
מפוחד כתוצאה מהגעת תומר וחבורתו; אך לא היתה לו כל כוונה לעשות מעשה בנדון או לפעול כנגד
תומר. לגבי קבלת תמונותיהם ופרטיהם של תומר וחבורתו, מסר כי עשה כן לצרכי הגנה בלבד כדי
יילדעת ממי להיזהר"י (עדותו לעיל, עמי 709 שורה 16). ידידיה הסביר זאת בכך שמדובר באנשים
115 מתוך 174
הגרים בקריות, וכך גם הוא; ומכיוון שלא פגש בהם (שהרי לא פגש בהם ונותר בתוך האולם), הוא
ביקש לדעת את פרטיהם כדי להיזהר מהם בעתיד.
.179
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
עוד ניתן להפנות לשיחות טלפון רבות וארוכות באופן יחסי, בין ידידיה לדניאלה בשעות שלאחר
האירוע באולמי כינורות וכן למחרת, לפני ולאחר רצח המנוח. השניים הסבירו זאת בכך שהגעת תומר
וחבורתו הסעירה אותם ולכן הם שבו ודסקסו את הנושא. הם המשיכו ותיארו כי לאחר שנודע לידידיה
רצח המנוח, הוא יצר קשר עם דניאלה, משום היכרותה עמו.
.180
המאשימה התייחסה בספקנות להסבריו לעיל של ידידיה, וניתן להבינה. המאשימה אף כוונה
חיצי חשד לעבר אור, ידידיה ואיריס, והפנתה לכך שבחקירותיהם הראשונות במשטרה הם לא מסרו
מיוזמתם את הקשר שלהם לכהנא. ויודגש, החשדות שהעלתה המאשימה כנגד אור, ידידיה, ואיריס,
אינם כי לקחו חלק פעיל ברצח המנוח; אלא כי פנו אל כהנא (או מי מטעמו) בנוגע לייבעיהיי שנוצרה
עם תומר בהקשר לאירוע באולמי כינורות. דוגמה לטענה זו של המאשימה, ניתן למצוא בעמוד 100
לסיכומי המאשימה:
"כפי שהזכרנו קודם לכן, אין אינדיקציה ראייתית לכך שאור או ידידיה הזמינו את הרצח, אבל
כאמור מעדויותיהם עולה שהם חשו מאוד מפוחדים לאחר האירוע בכינורות – מה שתומך בסברה
כי הם פנו לנאשם 1 או מי מטעמו וביקשו שיסייע להם לפתור את הבעיה עם המנוח ועם תומר והדבר
בסופו של יום הוביל לרצח. חקירת המשטרה כאמור לא הובילה לתשובות לשאלות רבות כמו – איך
פנו, למי פנו, מה ביקשו וכו', ואולם התחושה שעולה מגרסאותיהם המפורטות מעלה, לצד השקר
שלהם בגרסאות הראשונות לגבי ההיכרות עם נאשם 1, היא כי הרצח של המנוח שבוצע על ידי
הנאשמים, בוצע על רקע הסכסוך עם אור וידידיה".
(-)
מטבע הדברים שגם אני אתייחס לחשדות לעיל כנגד אור, ידידיה ואיריס, אך טרם אעשה
זאת אעיר שתי הערות בנדון :
ההערה הראשונה היא כי איש מהשלושה לעיל לא נחקר באזהרה. מסד הראיות עובר להגשת
כתב האישום נותר כשהיה כנגד השלושה לעיל, ולכן אני סבור שההתנהלות בעניינם אינה
תקינה. מדובר במי שנחקרו בעדות ייפתוחה"י וכעבור זמן בחרה המאשימה להעלות כנגדם –
בעיקר בסיכומיה וללא יכולת תגובה מצדם – טענות כי הם קשורים באופן כזה או אחר (גם
אם עקיף) למות המנוח. נוכח חשדות אלה (הנכונים לגופם), היה מקום לחקור את השלושה
באזהרה ולהעמיק בחקירה בעניינם, או לפחות לגבי מי מהם. לא מן הנמנע שהעמקה כזו
היתה חושפת עוד נדבכים בפרשה. כפי הנראה המחדל לעיל נבע כתוצאה מהיקף הראיות,
116 מתוך 174
.181
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
.182
מורכבותן והיכולת המוגבלת לנתחן באופן מעמיק טרם הגשת כתב האישום. יש לזכור כי
מדובר במי שגם על פי סברת המאשימה נמנים על המעגל השני או השלישי (ולא בהכרח
הפלילי) של המעורבים. חרף התנאים היימקלים" לעיל, מדובר כאמור במחדל שלא ניתן
להתעלם ממנו. עם זאת יודגש כי מחדל זה לא פגע בהגנת הנאשמים.
אמשיך ואפנה לכך כי האירוע באולמי כינורות העסיק לא רק את ידידיה, אור ואיריס
(כמתואר לעיל); אלא גם את תומר ואחיו המנוח. כך, ביום 1.8.18 בשעה 14:31, שלח המנוח 2 מסרונים
אל אחיו תומר ובו נכתב "שלח תמונות של הזיין הזה"; "יועם יש גם את של אח שלו. במענה
למסרונים לעיל, שלח תומר למנוח, בשעה 14:36, 3 תמונות של אור וידידיה אלבז, והסביר למנוח מי
בתמונות זה ידידיה ומי זה אור. בהמשך, בשעה 14:40 תומר שלח למנוח 2 מסרונים ובהם כתב
יובסיטואציה שהיה אתמול לא יכלתי לעשות משהו וגם אם ההיתי עושה ההית הורג אותי"; "נדבר
על זה כברי (מתוך דויים הפריקה ת/171). מסרונים אלה (ועוד נוספים בהמשך אותו יום) מלמדים
באופן חד משמעי כי האירוע באולמי כינורות לא רק הסעיר את ידידיה, אור ואיריס; אלא גם את
תומר ואחיו המנוח.
ההערה השניה היא המשך ישיר לזו לעיל. בהכרעת הדין אנו מחויבים לפרוס ולנתח את כל
הראיות הרלוונטיות לנאשמים לפנינו, כדי להכריע אם הוכחה אשמתם מעבר לכל ספק סביר.
לכן, פרסתי ובחנתי את הראיות הנוגעות (גם) לאור, לידידיה ולאיריס. עם זאת, יש לזכור כי
איש מהשלושה לעיל אינו חלק מההליך, הוא לא יכול היה להעלות טיעוניו באופן מסודר;
ולא רק זאת, אלא כפי שצוין לעיל איש מהם לא נחקר באזהרה. לכן, כבר בחלק המבוא הודגש
שהכרעת הדין מתייחסת לנאשמים בלבד; ואין לראות בהערות או בקביעות כהכרעה כלשהי,
ככל שהן נוגעות למי שאינם נאשמים.
המאשימה טענה בהקשר לעיל – ובצדק – שלא הוכח שבאותו יום, היה יאירועי או סכסוך
אחר שהעסיק את תומר או את המנוח, מלבד האירוע באולמי כינורות. כחיזוק לכך, אפנה כי סמוך
לאחר הרצח התקשר תומר אל דניאלה ייוהודיעי לה שייתגיד למשפחה שלה שהיא אוהבת אותם
מאוד", אמירה שלא ניתן לפרש אלא כאיום ברור, נוכח תפיסתו כי היא קשורה לרצח אחיו. השיחה
עצמה לא תועדה, אך הפניתי לעיל לעדות דניאלה; לפלט התקשורת בין דניאלה לתומר ובו בין היתר
תיעוד לשיחה בין השניים בשעה 20:13 כשעה לאחר הרצח; לעדות חברתה של דניאלה – עדן כהן
מיום 9.3.20; וכן לתיאור השיחה בהתכתבות בין דניאלה לחברתה עדן כהן משעה 20:24 כשעה בלבד
לאחר הרצח (ת/188). משמע, גם לתפיסתו של תומר סמוך לאחר רצח אחיו, הרצח קשור ישירות
לאירוע בכינורות יום לפני כן.
117 מתוך 174
.184
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
ועדיין, כלל הנתונים לעיל רק מעידים על סכסוך בין ידידיה, אור, ואיריס (חבורת ידידיה);
לבין תומר וחבורתו (חבורת תומר); אך אין בהם כדי לקשור את כהנא לאירוע. במילים אחרות, צודק
על פני הדברים כהנא בטענתו ולפיה יימה אתם רוצים ממני? !יי.
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בהקשר זה, המשיכה המאשימה והפנתה לקשר בין חבורת ידידיה לבין כהנא (באמצעות אמה
של מפל כפי שתואר לעיל); ולראיות העצמאיות כנגד כהנא; ומכאן הסיקה כי הרקע לרצח הוא
האירוע באולמי כינורות, בשים לב שלא הוכח מניע עצמאי של כהנא.
המאשימה ביצעה בנדון מעין reverse engineering – תחילה, בוססה אשמתו של כהנא על פי ראיות
עצמאיות שקשרו אותו ישירות לאירוע; ולאחר מכן נעשה ניסיון למצוא מדוע הוא ביצע את אשר
מיוחס לו.
.185
על פי תזת המאשימה, המקובלת עלי ושבוססה כאמור לעיל, התבקש כהנא על ידי אור, או ידידיה, או
אמם, לפתור את הייבעיה" שנוצרה באולמי כינורות. לא מן הנמנע כי הפנייה לכהנא לא היתה כדי
שיפגע בתומר או במנוח, אלא רק לצורך ייהסדרת הסכסוך" – מה שגלש לעימות ישיר ולא מתוכנן בין
המנוח לבין כהנא. המאשימה כאמור לא טענה כי ביכולתה להוכיח את הנטען לעיל, ואף לא ידעה
להצביע על האופן שבו פנה מי מהשלושה לעיל אל כהנא בבקשה שיעזור להם לפתור את הייבעיה"
שנוצרה.
כפי שכבר צוין לעיל, אשמת הנאשמים – כל אחד על פי חלקו – מוכחת גם בהיעדר הוכחת
המניע או הרקע המדויק למעשיהם. במילים אחרות, אף אם הרקע או המניע למעשי הנאשמים שונה
בתכלית מזה שהוצג לעיל, עדיין אשמתם הוכחה מעבר לכל ספק סביר. בשים לב לאמור לעיל, אני
מסכים לטענת המאשימה באשר לרקע למעשי הנאשמים. אכן, קיימים פערים ראייתיים משמעותיים
בביסוס טענה זו, אך היא אינה טענה של מה בכך. הפער המשמעותי נוגע לאי הוכחת האופן שבו נוצר
הקשר בין ידידיה, אור, או אמם איריס, לבין כהנא. אפנה תשומת הלב בהקשר זה כי בפרק בו נסקרו
הראיות הדיגיטליות הצבעתי על קשר טלפוני מסוים שייתכן ויש בו קצה חוט לאופן שבו נעשתה
הפנייה. הכוונה לשיחה שהתקיימה בשעה 16:57 (יום הרצח) בין מפל דהן לבין איריס חכים. מדובר
בשיחה חריגה, הן משום משכה (כ 10 דקות) והן משום שעל פני הדברים הקשרים החברתיים היו בין
איריס לבין אמה של מפל לא ייהצדיקויי שיחה כזו. בעדותה תיארה מפל את קשריה של אמה עם
איריס באופן מינורי ביותר, בניגוד לתיאור שהובא על ידי איריס כאילו הן היו החברות הכי טובות
וכאילו איריס מהווה "אמא שניהיי עבור מפל ואחותה. מפל תיארה את איריס כיימכרהיי בלבד של
אמה; ומאליו יוצא שקשריה שלה עם איריס היו רופפים למדי (עדות מפל מיום 25.11.19, עמוד 204).
כאמור, ביום הרצח איריס היתה לחוצה מאוד מהאירוע יום לפני כן בכינורות ושהטיל איום ממשי
(כך לפחות חשה וסברה) על חיי בניה ואולי אף על חייה שלה. לכן, יש להניח כי השיחה הארוכה
118 מתוך 174
–
.186
שראל
זאת ועוד, לא ניתן להתעלם מכך שהפנייה אל כהנא כ"כתובת"י לפתרון הסכסוך לא היתה
תלושה מהמציאות. כהנא עצמו תיאר את עצמו כמי שנטוע בעולם הפשע (מגדל וסוחר בסמים) וכמי
שמקורב לדמויות משכונת צור שלום שם הוא התגורר ושניתן להגדירן לכל הפחות כמפוקפקות. לכן,
יש היגיון ואף ביסוס מסוים בטענת המאשימה כי ייחבורת ידידיה", פנו – באמצעות אסנת או מפל –
בבקשת עזרה אל כהנא.
בית המשפט המחוזי בחיפה
.187
עוד אפנה לכך כי כאשר נשאלה איריס על ידי המאשימה האם סיפרה למפל אודות האירוע
בכינורות טענה שאינה זוכרת (עדותה מיום 25.11.17, עמוד 180) וכאשר יצאה את האולם איחלה
לכהנא הצלחה (שם, עמ' 195). תשובתה לעיל של איריס מעוררת תמיהה. איריס מסרה תיאור מפורט
של מרבית ההתרחשויות עליהן נשאלה, ועל פני הדברים היתה אמורה להשיב לשאלה לעיל בשלילה.
.188
הדיון בסוגיית המניע / הרקע, שלוב בשאלה האם ייתכן שידידיה או אור, היו מעורבים ברצח
עצמו. בסיכומיו של כהנא הוא העלה אפשרות זו ולכן אתייחס אליה בקצרה ואציין שאין לטענה זו
בסיס כלשהו!
אכן, בפרק זה מצאתי ביסוס מסוים לחיצי החשד שהופנו כנגד ידידיה, אור ואיריס; אך הדגשתי כי
קיימות ראיות לביסוס אשמת הנאשמים גם ללא מסכת הראיות הקשורה לרקע או למניע. זאת ועוד,
חיצי החשד לעיל אינם מערבים את אור או ידידיה באופן ישיר ברצח המנוח. טענת כהנא היתה כי מי
מהם הוא זה שרצח את המנוח, אך מדובר כאמור בטענה שאין לה כל אחיזה במציאות, אף לא ברמה
של הקמת ספק סביר (ואף לא ייסתם" ספק) לטובת כהנא
כיום כבר אין מחלוקת כי מי שהסיע את הרוצח לזירה ומילט אותו משם היה ורדיניאן. על פי גרסתו
של ורדיניאן (שיש להניח כי הקורא הסביר כבר מבין שדינה להידחות), הרוצח הוא: א. דמות המוכרת
לו היטב; ב. נמנית עם מעגלי מקורביו; ג. ורדיניאן נשמע להוראותיו; ד. מבוגר מורדיניאן (לגבי גיל
הרוצח ר' עדות ורדיניאן מיום 19.7.21 עמוד 853 שורות 1-14).
לא אור ולא ידידיה ממלאים אחר התנאים האלה או מקצתם, ולא הובא ולו אבק של ראיה להצביע
על כך.
119 מתוך 174
שראל
.190
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
זאת ועוד, איזו סיבה היתה לורדיניאן להגן על אור או ידידיה?..
בנוסף, אפנה לכך כי אור טען לאליבי בזמן הרצח והוא כי עבד באולמי כינורות, וגרסתו אומתה (אפנה
בהקשר זה לעדות דניאלה שעבדה עמו באותו ערב; לרשימת המלצרים ת/452, ת/453; ולאיכון מכשיר
הטלפון שלו בשעה 18:57 סמוך לאולמי כינורות – ר' חוות הדעת ת/491ג'); ולגבי ידידיה, הוא מסר כי
בשעה הרלוונטית הוא היה באזור בית סבתו בקרית ים (ולכן איכון הטלפון שלו אינו שולל הימצאות
בזירה), אך אין בנתון זו לבסס חשד של ממש כנגדו, נוכח האמור לעיל (בהקשר לגרסת ורדיניאן),
ובשים לב לצבר הראיות כנגד כהנא.
פרק יד' – קביעת ממצאי מהימנות בנוגע לנאשמים והכרעה לגבי חלקם של
כהנא וורדרניאן
פרק זה הוא למעשה לב הכרעת הדין. בפרקים לעיל פרסתי בהרחבה את שלל הראיות שהובאו
לפנינו; כעת אקבצן שוב ואראה כיצד הָעֵצים מתגבשים ליער; לתמונה ברורה וקוהרנטית שלא
מותירה כל ספק ולפיה כהנא וורדניאן הם אלה שרצחו את המנוח, כל אחד על פי חלקו. מטבע הדברים
שלא אחזור על כלל הראיות שהוצגו לעיל, ואנסה לתמצתן ולהביא תמונה מרוכזת של מסקנותיי.
.(393
חלק מרכזי בפרק זה הוא קביעת ממצאי מהימנות בנוגע לנאשמים.
ס' 53 לפקודת הראיות ("משקלה של עדותיי) קובע כי: "ערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של
עדים הם עניין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת
המתגלים במשך המשפט".
נקבע כי הפרמטרים לעיל (התנהגות העדים, נסיבות העניין, אותות האמת) אינם בהכרח רק הסימנים
החיצוניים העולים מפניו ומתנועות העד בזמן העדות, אלא מדובר בתהליך מושכל בו מתבצע תהליך
של השוואה בין הדברים שהושמעו על-ידי העד, אל מול ראיות ועדויות אחרות ובחינת הדברים על-פי
ההיגיון וניסיון החיים (ור' לדוגמה עייפ 406/78 בשירי ואח' נ' מדינת ישראל, פסקה 17 פייד לד(3),
זאת ועוד, בחינת עדותו של עד ובחינת כלל התיק יכולה להיעשות בשתי דרכים: הראשונה, "ממעוף
הציפוריי תוך בחינת עדות העד (או מכלול הראיות) וניסיון למצוא גרעין של אמת ובחינת הגיונה
הכולל; והשניה, ירידה לפרטי כל אירוע שתיאר העד, או תיארו העדים, וניסיון למצוא בכל אירוע
ואירוע את גרעין האמת. בעייפ 6643/05 מדינת ישראל נ' פלוני (3.7.07) נקבע שאין מדובר בדרכים
סותרות אלא משלימות, ועל בית המשפט להחליט מתי יש לבכר דרך אחת על פני רעותה ומתי יש
120 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
ולבחור בשתיהן גם יחד. עוד נקבע כי יש לבחון את העדויות והראיות מבחינה "פנימית", על בסיס
סימני האמת הנגלים מתוכה; וייחיצוניתי, על ידי העמדת הראיות אלה מול אלה ועל בסיס ניסיון
החיים והשכל הישר (עייפ 949/80 שוהמי נ' מדינת ישראל, פייד לה (4) 62, 70).
אתחיל במלאכת קביעת ממצאי המהימנות לגבי ורדניאן, וברור כי הדבר משליך גם על
מהימנותו של כהנא.
שראל
אתייחס לגרסה אותה מסר בפרשת ההגנה ולפיה הוא זה שנהג באופנוע (בכך אני מאמין לו ; אין מדובר
בעניין של "אמון" אלא של שלל הראיות שהובאו בנדון); וכן מסר וזה הדבר החשוב כי הרוצח
אותו הסיע לזירת הרצח אינו כהנא. מדובר בגרסה מופרכת ושקרית, וכדי להבהיר זאת אפנה
לנימוקים הבאים.
.192
בית המשפט המחוזי בחיפה
כדי לאמץ גרסה זו עלינו להאמין כי הרוצח שורדיניאן סירב למסור את פרטיו – האדם who
must not be named; אותו אישון ששמו הוא סוד כמוס במחזה; לא רק שהחליט לרצוח את המנוח,
אלא גם שבאופן פלאי, מקרי ומופלא כאחד
(-)
(-)
נראה כמו כהנא במבנהו (מבנה גוף כללי, משקל, צבע עור, לא ענד שעון ויתר הפרמטרים
שפורטו לעיל);
לבש (למעט המכנסיים) את אותם פריטי לבוש אותם לבש כהנא (לבש את אותו דגם של
חולצת לקוסט; נעל נעליים דומות; גרב גרביים דומים; ולבש כמו כהנא פריט לבוש בצבע לבן
מתחת לחולצה)
ולא רק זאת אלא גם שייהשתלביי באופן יוצא דופן בציר הזמן – מיד לאחר שכהנא יצא
מהבמה העלילתית ונכנס לדירה ברחוב ההגנה; הופיע בצד השני של הבמה שחקן שכאמור
נראה כמותו ואף לבוש כמוהו.
מדובר במקריות שאינה יכולה להתרחש במציאות, ועליה נאמרו הדברים הבאים:
(-)
;
–
"מעשה אל ודבר ה' אינם חזון נפרץ, וכאשר 'מעשי אלי (כנטען) באים בזה אחר זה בשרשרת של
נסיבות שכל אחת מהן לעצמה מצביעה אל עבר אשמתו של הנאשם, נאמר אנו כבני אנוש- כי יש
להרשיע אותו וכי לא ניטע ספק סביר בלב. אכן, יד המקרה, מעשה אל, אצבע אלוהים, מחזה
תעתועים, כאשר באים הם בזה אחר זה באותה מערכת עצמה, אין הם מצטרפים האחד אל רעהו,
אלא כופלים הם אלה את אלה. כך הופכת מקריות לחוקיות וערכה של טענת תעתוע ממעל שואפת
לאפס". דנייפ 3391/95 בן ארי נ' מדינת ישראל, פייד נא (2) 377.
121 מתוך 174
המסקנה היא כמובן – וזאת גם על בסיס ראיות רבות נוספות – שאין מדובר בשתי דמויות, אלא
שהרוצח וכהנא, חד הם!
.194
ואם בקסמים מדובר, נפנה לכך כי אותו רוצח מסתורי לא הותיר אחריו כל זכר פורנזי. הרוצח
שירה במנוח חבש על ראשו בזמן הרצח את הקסדה H2, שאין מחלוקת שנחבשה ביום האירוע על ידי
כהנא, כאשר לשיטת הנאשמים היא הועברה לאחר מכן על ידי ורדיניאן לרוצח. והנה, על הקסדה
נמצא ד.נ.א. רק של כהנא ושל ורדיניאן, ולא של אחרים.
שראל
.195
.197
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
כמו כן, גרסתו של ורדניאן – בכל הנוגע לזהות הרוצח
אתייחס תחילה לכבישת העדות ולאחר אסביר מדוע היא מחוררת.
.196
ההלכות לגבי כבישת עדותו של נאשם ידועות נקבע לא פעם, כי על דרך הכלל שתיקתו של
חשוד במשטרה אינה מתיישבת עם חפותו; היא מחזקת את הראיות כנגדו; משליכה על מהימנותו ;
וחוסר שיתוף פעולה בחקירה עשוי להיות ראיה נסיבתית עצמאית. עוד נקבע, כי יימנהגיי העבריינים
שלא למסור גרסה; או טענה כי אין לחשוד אמון במשטרה, אינו מאיין את המשקל הראייתי שיש
לייחס לשתיקה (עייפ 6928/17 מדינת ישראל נ' אסרף, פסקה 22 (16.8.18); עייפ 10617 מסיקה נ׳
מדינת ישראל, פסקה 36 (30.1.18); עייפ 8823/12 שבתאי נ' מדינת ישראל, פסקה 29 (1.7.14)).
.198
בענייננו הדברים נכונים שבעתיים, שכן ורדיניאן בחר בתחילת משפטו לכפור באופן גורף, ולא
נתן תשובה עניינית לכתב האישום. לכן, אין מדובר בנאשם שיירקיי כבש את גרסתו עד לפתח משפטו
ואז מסרה לאחר שלמד את החומר כנגדו; אלא במי שכלכל את צעדיו משך 3 שנות ניהול ההליך, בחן
את הראיות ואת העדים, ורק אז בנה את גרסתו באופן מלאכותי – בניסיון לחלץ את עצמו ואת
שותפו כהנא מסבך הראיות שעטפו אותו.
–
היתה כבושה ומחוררת ככברה.
אעיר, כי בסיכומיו טען בא כוחו של ורדיניאן (ר' עמוד 5 לסיכומים) כי בניגוד לכהנא, שטען
בתחילת ההליך לאליבי אך לא פירט בנוגע אליו, ורדיניאן מאידך גיסא מסר באופן מפורש שאין לו
אליבי (ר' תשובת הנאשמים לכתב האישום בדיון מיום 20.5.19). מדובר בטענה מתחכמת, שכן
ורדיניאן חקר בחקירה נגדית גם את עדי התביעה שביססו את נוכחותו בדרך אל זירת הרצח (ר'
לדוגמה עדותו של דייר רן כפתורי מיום 16.12.19).
122 מתוך 174
לגבי כבישת עדות עד השלב המתקדם של עדות נאשם, נקבע כי בהיעדר הסבר מתקבל על
הדעת – שאינו מתקיים בענייננו – משקלה של העדות "מועט, אם לא אפסיי (ע"פ 10477/09 מובארק
נ' מדינת ישראל, פסקה 30 (10.4.13)).
ורדיניאן לא מסר כל הסבר מניח את הדעת לכבישת גרסתו. גם אם ניתן היה לקבל, בדוחק
רב, את שתיקתו בעת חקירתו במשטרה (הלם ראשוני, עצות באי כוחו, ייערפל הקרביי, וכו'), הוא לא
נתן כל הסבר מהימן ומתקבל על הדעת לכבישת הגרסה עד לפרשת ההגנה.
בעניין דומה נקבע כי –
שראל
ויודגש, מדובר במי שעומד לדין בגין העבירה החמורה ביותר בספר החוקים שיכולה להובילו למאסר
לשארית חייו. חרף זאת, בחר ורדיניאן לכבוש את גרסתו המזכה (לשיטתו), בידיעה שהדבר יפחית עד
מאוד ממשקלה ואף עלול לאיינה לחלוטין.
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
.200
ייקשה אף לקבל כי כאשר נאבק נאשם על חפותו נוכח אישום בעבירת רצח, ובעת ש"מרחף" מעליו
עונש מאסר עולם, הוא אינו שוטח את הגרסה שבכוחה לזכותו" (עייפ 10033/17 שאכר נ' מדינת
ישראל, פסקה 44 (11.12.19)).
לא זו אף זו, אפנה לאופן בו נהגו שני הנאשמים בהחלטתם "למשוך זמן" ולעכב את המועד
שבו כל אחד מהם יציג, כך לשיטתם, את גרסתם המזכה. הכוונה לניהול משפט ארוך שחייב את
המאשימה להעיד עדים רבים, שחלק ניכר מהם התגלו בדיעבד כמיותרים שכן עדותם תאמה את גרסת
הנאשמים .
.201
לגבי תוכן גרסתו של ורדניאן, די להפנות לנקודות הבאות שדי באחת מהן כדי להעיד כאלף
עדים כי גרסתו לגבי הרוצח המסתורי – אותו "אדם השלישי" שהם להזכיר את שמו, היא גרסת בדים,
כבושה ומלאת חורים
.202
כפי שכבר נסקר פעמים רבות לעיל, ורדיניאן מסר כי לאחר שהוריד את כהנא ברח' ההגנה
בקרית ביאליק, הוא פנה לעיסוקיו ואז – וזה הדבר החשוב – התקשר אליו האדם שאין לנקוב בשמו,
הוא הרוצח, וציווה עליו לפגשו ואז המשיך והורה לו להסיעו למסעדה בחוף הים. ההמשך תואר מספר
פעמים לעיל ולכן לא נחזור עליו.
נעצור לרגע וננתח גרסה זו בפריזמת שיחת הטלפון לעיל – ורדיניאן עצור כ3 שנים במועד עדותו בעודו
חף מפשע (לשיטתו), וצפוי, לו יורשע, למאסר עולם. לו גרסתו לעיל היתה נכונה, היה מכין את עדותו
כדבעי ומחפש יימתחת לאדמה"י כל ראיה בעלת פוטנציאל מזכה. הכוונה בהקשרנו כעת היא לנתונים
בנוגע לשיחת הטלפון לעיל מהרוצח! כך, היינו יכולים לראות בפלט הרלוונטי את שיחת הטלפון
123 מתוך 174
.203
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
שהתקבלה לאחר שורדינאן וכהנא עזבו את בריכת אפק, וזמן מה טרם נראה האופנוע שוב נוסע והפעם
לכיוון זירת הרצח. בנתון שכזה היה כדי לחזק את גרסת ורדיניאן.
נשוב לעולם המציאות וניווכח שלא מיני ולא מקצתי. כל שמסר ורדיניאן בעדותו הראשית
היה שייהתקשר אלי בן אדם אמר לי תפגוש אותי… " (פרוטוקול מיום 14.7.21, עמ' 838 שורה 18) –
הא ותו לא! אף לא מילה אחת נוספת מפיו בנדון; לא נתונים אודות אותה שיחה ובוודאי לא פלט.
האבסורד זועק; האם אלה הנתונים שמצופה מנאשם ברצח (לשיטתו חף מפשע!) להביא? התשובה
ברורה – אלה ככל הנראה הנתונים שנאשם ברצח שאינו חף מפשע יכול להביא, נוכח הראיות הניצבות
והמוכיחות את אשמתו.
.204
באת כוח המאשימה לא הניחה גרסה אבסורדית זו ללא הופכין, ובחקירתו הנגדית של
ורדיניאן היא תחילה שאלה אותו באם שני הטלפונים עליהם מסרה בת זוגו קריסטינה הם אכן שלו.
וורדיניאן אישר זאת, בלי לאזכר טלפון נוסף (דיון מיום 19.7.21 עמוד 820). לאחר מכן, עימתה באת
כוח המאשימה את ורדינאן, ובצדק, עם העובדה שבפלטי שני הטלפונים לעיל אין אינדיקציה כלשהי
לשיחת טלפון מהרוצח (שם, עמוד 865 ואילך).
בשלב זה (וליתר דיוק, רק בשלב זה) המציא ורדיניאן טלפון נוסף, שלישי, לגביו מסר כי רק "אנשים
מסוימים ידעו עליו (שם, עמוד 866 שורה 29); כשנשאל מה מספרו של אותו טלפון, השיב כי הוא
אינו יכול לעשות זאת משום שייכאילו שכחתי כבר עברו 3 שנים" (שם, עמ' 867 שורה 15); ורדיניאן
הוסיף כי כהנא לא היה מודע למכשיר טלפון זה; והגם שבתחילה מסר כאמור שייכמה אנשים ידעו
אודות המכשיר, כשגברו השאלות הוא שינה את תשובתו לשני אנשים בלבד, שאחד מהם הרוצח ואת
פרטי השני סירב למסור. ורדיניאן הדגיש כי אין מדובר במכשיר ייעסקייי לצורך מכירת סמים, אלא
במכשיר סודי שרק תקופת מה לפני הרצח החל לשאתו (שם, עמ' 868 שורה 32).
המשך תיאורו של ורדיניאן בנוגע לטלפון הלך והידרדר, משקר אחד למשנהו – הוא מסר כי נטל את
הטלפון לעיל רק למקום בו גידל מריחואנה עם כהנא (קרחת היער) משום שמדובר במכשיר נוקיה
ייבטוחי, בעוד ששני המכשירים האחרים שלו היו מכשירים חכמים שלשיטתו פחות "בטוחים".
לדבריו, אם אותם שני אנשים היו צריכים להשיג אותו, הם יכלו למצוא אותו באחד משני המכשירים
הרגילים, בעוד שהנוקיה היה מיועד כדי שהם יוכלו להשיגו כאשר הוא בקרחת היער (שם, עמוד 869).
לורדיניאן לא היה הסבר מדוע איש מבין קרוביו (כהנא, בת זוגו קריסטינה, או אחרים) אינם מודעים
לאותו מכשיר; ואף התקשה עד מאוד להסביר מדוע נשא ביום האירוע, מראש, את אותו מכשיר
טלפון. קשיים אלה הובילו אותו להמציא תת גרסה נוספת ולפיה לפני שפגש את הרוצח הוא עבר
במחסן ביתו ושם השאיר את מכשיר הטלפון היירגיליי. כאשר נשאל מדוע כל התיאורים לעיל –
124 מתוך 174
.205
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תמצות גרסתו של ורדיניאן היא, אם כן, כך – הוא החזיק טלפון סודי; את גרסתו בנוגע לטלפון זה
הוא בחר לכבוש עד חקירתו הנגדית; איש מלבד שני אנשים, אחד מהם הרוצח, לא היה מודע לו; הוא
אינו יודע את מספר הטלפון של אותו מכשיר; ולא מסר כל נתון נוסף אודותיו (היכן רכש אותו, כיצד
שילם עבור חשבונותיו).
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
יש לדחות מכל מכל גרסה זו. עולה בבירור שגרסת הייטלפון השלישי" נולדה רק כדי למלא
את החור העצום שהיה בגרסת ורדינאן הוא הבין תחילה שאין לו ברירה אלא לאשר כי הוא נהג
באופנוע, נוכח הראיות הפורנזיות והאחרות שלא הותירו לו ברירה אחרת ומתוך תקווה כי יהיה בכך
לשפר את מצבו; לאחר מכן החליט "להוציאי את כהנא מהסיפור; "הוצאתי כהנא מהסיפור חייבה
יישתילתיייי אדם אחר במקומו – אותו "אדם השלישי" חסר זהות שאין לנקוב בשמו; השלב האחרון
לעיל חייב את ורדיניאן להמציא תיאור שיסביר מדוע וכיצד אותו רוצח פנה אליו, וכאן נולדה שיחת
הטלפון שהתקבלה מהרוצח. דא עקא, שלא היה תיעוד לשיחה כזו מהרוצח ולכן נאלץ ורדיניאן
להמציא לא רק רוצח, אלא גם מכשיר טלפון המוכר רק לשניהם ולאדם נוסף. זה המקום להזכיר כי
ורדיניאן מסר שאת מכשיר הטלפון הסודי לעיל הוא זרק לנחל נעמן וכך גם אבדו עקבותיו לעד. ברור
כי קריסת גרסת הייטלפון השלישי" משליכה באופן ישיר על יתר גרסתו של ורדיניאן.
.206
.207
–
אפנה כעת לנקודה נוספת בגרסת ורדיניאן, שגם היא מצביעה על שקריות גרסתו. ורדיניאן
טען כי מעולם לא סיפר לחברו כהנא על כך שהוא הסיע את הרוצח; ורדיניאן הוסיף, כי הפעם
הראשונה שכהנא שמע על כך היא בעת שורדיניאן העיד להגנתו בבית המשפט! מדובר בגרסה שקרית
בעליל, ואסביר להלן – מתוך ניסיון להיכנס להלך מחשבתו של ורדיניאן – מדוע טען כך.
לעצם הגרסה – כפי שכבר הובא בפרק בו נסקרה גרסת ורדיניאן בעדותו בבית המשפט, לאחר
שהרוצח ירה במנוח, הוא הורה לורדיניאן להסיעו דווקא לנחל נעמן, שם גידלו הוא וכהנא את הסמים.
כלומר, מכל המקומות באזור, בחר הרוצח דווקא את המקום בו – פלא פלאים – נמצא אותה שעה
כהנא. ורדיניאן המשיך ותיאר, כי הוא הוריד את הרוצח, האחרון מסר לו את הקסדה והורה לו לשרוף
את חולצתו (של ורדיניאן) ומיד לאחר מכן ורדיניאן נכנס לקרחת היער. לטענת ודריניאן, כהנא אותה
עת לא היה ממש בקרחת היער, אלא בקרבת מקום (השקה את שיחי הקנביס), ואז ורדיניאן שרף את
החולצה. ורדיניאן הוסיף ותיאר, כי כאשר כהנא הגיע הוא (ורדיניאן) לא סיפר לו דבר אודות האירוע
המטלטל שחווה רק דקות לפני כן!
125 מתוך 174
.209
כבר בשלב זה משפשף הקורא את עיניו כלא מאמין – הייתכן? הכיצד לא שיתף ורדיניאן את
חברו הטוב בחוויה הטראומטית שזה עתה עבר; כיצד זה הצית את חולצתו בקרחת היער בלי שכהנא
ישים לב לכך; כיצד זה סכר ורדיניאן את פיו ולא הוציא מילה וחצי מילה?! מובן שאיני יכול לקבל
תיאור מופרך זה ואיני נותן בתיאורו לעיל של ורדיניאן ולו קמצוץ של אמון.
.(851 1; 850
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
זאת ועוד, ורדיניאן הגדיל ומסר כי גם לאחר שהוגש כנגד השניים כתב האישום הוא לא מסר
דבר וחצי דבר לכהנא על חלקו ברצח (ר' חקירתו הנגדית של ורדיניאן מיום 19.7.21, עמודים 846;
בית המשפט המחוזי בחיפה
,
.210
מדובר בטענה מופרכת כפל כפליים, שכן נגזרת ממנה מסקנה מופרכת לא פחות, והיא כי לאורך כל 3
שנות ניהול ההליך ידע ורדיניאן כי שותפו לכתב האישום וחברו הטוב, היינו – כהנא, הוא חף מכל
פשע שיושב לשווא במעצר ואף צפוי למאסר עולם על לא עוול בכפו! וחרף כך – לשיטת ורדיניאן – הוא
בחר שלא לשתף את כהנא בנתונים אלה, על אף שגם הוא עצמו חף מפשע
ועוד באותו הקשר – לו טענתו לעיל של ורדיניאן היתה נכונה, במובן זה שרק עם עלותו לדוכן העדים
היתה נגלית לכהנא, לראשונה, גרסתו של ורדיניאן; יש להניח כי היינו חוזים באחד משני התרחישים
הבאים (או שניהם גם יחד) – או שכהנא שהיה בתא העצורים היה קופץ בשמחה ופורץ בבכי נוכח
העדות המזכה מבחינתו; או שהיה תוקף את ורדיניאן שלא דאג לחלצו מבור האסורים קודם לכן
ובמקום זאת אפשר לכהנא להימצא בסכנת מאסר עולם. הקורא הסביר כבר מבין שתרחישים אלה
לא התרחשו וכל שראינו הוא לחיצת יד סתמית של כהנא לורדיניאן, שבאה ככל הנראה לומר ייטוב
עשית שבגרסתך ניסית לחלץ אותי ..". הא ותו לא.
.211
ולאחר שקבעתי שמדובר בגרסה מופרכת, אפנה לשאלה מדוע אם כן טען ורדיניאן שלא סיפר
לחברו הטוב כהנא את הייסיפור האמיתיי אודות הרוצח. התשובה לכך טמונה בסוגיה שכבר נדונה
לעיל, והיא כבישת גרסתו של ורדיניאן. לא זו אף זו, ורדיניאן, כך עולה, ייבנה" את גרסתו רק סמוך
מאוד למועד עדותו.
כפי שכבר צוין לעיל בפרק בו הובאו גרסאות הנאשמים, כהנא העיד בעדות ראשית ביום
17.6.21; ובימים 24.6.21 ו 28.6.21 נחקר נגדית. ורדיניאן אמנם החל את עדותו ביום 14.7.21 (חקירה
ראשית) וביום 19.7.21 נחקר נגדית; אך מה שחשוב לעניינו הוא, כי בדיון מיום 24.6.21 (דיון שהתקיים
באשר לסדרי שמיעת ההליך) מסר בא כוחו של ורדניאן, כי מרשו טרם החליט אם יעלה לדוכן העדים.
בדיון מיום 28.6.21 ולאחר סיום עדותו של כהנא, הבהרנו לורדיניאן את משמעות הימנעותו מהעיד
ורק ביום 12.7.21 מסר בא כוחו של ורדיניאן כי מרשו שינה דעתו והחליט להעיד.
126 מתוך 174
;
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
צירוף של הנתונים לעיל וכמובן של גרסתו המופרכת לעיל של ורדיניאן, מובילה למסקנה בלתי נמנעת
והיא שכאשר כהנא העיד להגנתו, ורדיניאן טרם גיבש את גרסתו. במילים אחרות, כאשר כהנא העיד
להגנתו הוא לא ידע מה תהיה גרסתו של ורדיניאן ולכן לא מסר כי שמע ממנו (בזמן אמת או בעת
ניהול ההליך) אודות הרצח. לכן, כאמור, יינאלץ" ורדיניאן להעיד כי לא מסר לאיש – גם לא לשותפו
ולחברו – אודות חלקו ברצח.
.213
.214
כפי שהובהר, גרסה זו נדחית מכל וכל, ואני קובע – באם הדבר לא היה מובן כלל צורכו – כי
שני הנאשמים נטלו חלק באירוע, איש איש על פי חלקו, והייאדם השלישייי (וכפי שהוא מכונה לעתים
בספרות המשפטית כ stranger מסתורי המומצא לא פעם על ידי נאשמים), לא היה ולא נברא.
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
אעיר, כי כל שנאמר לעיל לגבי המשמעות הראייתית של כבישת גרסת נאשם נכון גם לגבי
כהנא, שגם הוא לא נתן הסבר מניח את הדעת לכבישת גרסתו. יתר על כן, כהנא טען כי העדיף לכבוש
את גרסתו עד פרשת ההגנה בעצת רבו. יש לדחות מכל וכל טענה זו ודי אם אפנה לכך שבחקירתו
החוזרת, כאשר התבקש כהנא על ידי בא כוחו למסור את שמו של אותו רב, הוא סירב בטענה שמדובר
בייענייני דתיי (דיון מיום 28.6.21, עמ' 818).
.215
אפנה כעת וננתח את גרסתו של כהנא, אל מול הראיות שהובאו בעניינו. כפי שציינתי, דחיית
גרסתו של ורדניאן משליכה מטבע הדברים גם על מהימנות כהנא, אך ללא קשר לכך קיימות כנגדו
ראיות עצמאיות רבות.
זאת ועוד, כעת – בשלב כתיבת הכרעת הדין – ניתן לראות ביתר בהירות כי בחירתו של כהנא
שלא למסור גרסה, במשטרה או בעת שנדרש להשיב לכתב האישום, לא היתה משום ייעקרונותיי
כלשהם או הנחיות שקיבל, אלא משום ידיעתו שהוא הרוצח ועליו לעשות כל שלאל ידו "למשוך" את
ההליך; להתכחש לכל ראיה; ובעיקר מתוך הבנתו כי התיק כנגדו הוא למעשה תצרף של ראיות, בו כל
ראיה מוליכה לראיה אחרת וכל עובדה משליכה על רעותה.
.216
הדוגמה המובהקת לאמור לעיל היא בחירתו של כהנא להכחיש את נוכחותו ואת נוכחות
ורדיניאן בבריכת אפק כשעה לפני הרצח. מדובר בהחלטה (כולל בחירתו לחקור בנגדית את בני
משפחתו שזיהו אותו בסרטוני מצלמות האבטחה במקום), שאינה אלא אישור מצדו לכך כי (גם) הוא
היה מודע לכך שהימצאותו שם מחזקת את הראיות כנגדו. מדובר בהימצאות במקום שהוא לכאורה
תמים וניטראלי, והדבר אך מדגיש את קביעתי שהמקום אולי תמים וניטראלי, אך מטרת הגעתו לשם
– ומעשיו לאחר מכן – אינם כאלה!
127 מתוך 174
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
ואם בהגעת הנאשמים לבריכת אפק עסקינן, אחזור ואפנה לדברים שנכתבו בפרק ו' לעיל,
שם ניתחתי בהרחבה, שניה אחר שניה ודקה אחר דקה, את שהייתם במקום. קבעתי, ואחזור על כך
גם כאן, שהגעתם לבריכת אפק לא היתה לצורך מפגש סתמי וחברי עם גונדוס איסקוב ועם ומאור לב
– גרסה בה החזיקו הנאשמים. הראיתי, כי גרסה זו של הנאשמים היא מופרכת, בלתי מהימנה בעליל,
ואף חסרת היגיון בסיסי. הנאשמים הגיעו למקום; "הוציאו את גונדוס ואת לב מחדר הכושר; שהו
איתם פרק זמן קצר ביותר (זמן השהיה יברוטוי בבריכה היה כ 11 דקות; וזמן נטו עם גונדוס ולב
היה קצר ביותר); ומיד לאחר מכן עזבו את המקום. כך לא מתרחש "מפגש חבריי.
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
.218
זאת ועוד – הראיתי כי במהלך אותן דקות ספורות, קיים כהנא עם המנוח שיחת טלפון; ואילו מאור
לב שוחח עם אלירן אסולין ששהה אותה עת עם המנוח במסעדה בחוף הים בקרית ים. הגעת הנאשמים
לבריכת אפק היתה וכך אני קובע – שלב מקדים לקראת הגעתם לזירת הרצח. לאחר שיצאו את
הבריכה נסעו הנאשמים למקום נוסף (ייתכן לדירה ברחוב ההגנה 5), שם החליף כהנא את מכנסיו
וככל הנראה גם הצטייד באקדח באמצעותו רצח את המנוח.
בנוסף, אחזור ואפנה לכל הנתונים הדיגיטליים (ייהזירה הדיגיטלית") שנסקרו בהרחבה בפרק
יאי לעיל. מדובר בראיות ה"מדברות בעד עצמן ויוצרות ציר עלילתי וקוהרנטי, שלו פירוש אחד
ויחיד, ולפיו מי שהגיע אל זירת הרצח וירה במנוח למוות הוא כהנא. לא אחזור על כל התובנות בפרק
לעיל ואפנה לכלל הקביעות שקובצו שם. הגם שפה ושם נטלתי יחירות יצירתית מסוימת, היא לא
נגעה ללב העניין, והוא אותו ציר עלילתי העולה באופן חד ובלתי משתמע לשתי פנים מהראיות עצמן
;
כך, הראיתי כי ביום הרצח, החל משעות הצהריים (סביבות 14:30), החלו תומר ואחיו המנוח
יילשוחחיי ביניהם באמצעות מסרונים אודות האירוע באולמי כינורות. ניכר היה שהאירוע לא נתן
מנוח בעיקר לתומר, והוא שיתף בכך את המנוח.
עוד הפניתי, מעבר לנדרש, כי בני משפחת אלבז (ידידיה, אור, ואמם איריס) היו מפוחדים בעקבות
הגעת תומר, המנוח, וחבורתם לאולמי כינורות יום קודם. בשעות אחה"צ של יום הרצח התקיימה
שיחה חריגה למדי בן בת זוגו של כהנא (מפל), לבין איריס חכים – אמם של אור וידידיה. הצבעתי על
כך שבשעה 17:02 התקשר כהנא לתומר. כהנא לא נתן הסבר מתקבל על הדעת לשיחה זו. אמנם
בעדותו, בפרשת ההגנה, הוא טען לראשונה כי בשיחה זו הוא ביקש מתומר שישיג עבורו את המנוח
משום שהוא עצמו לא הצליח בכך, ועל רקע עסקת סמים שהיתה אמורה להתקיים, אך גרסה זו היא
כוזבת – ראשית, מדובר בגרסה כבושה והוא לא נתן הסבר מניח את הדעת לכבישתה; שנית, כהנא
אף לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא חקר את העדים הרלוונטיים (בראשם תומר) בהתאם ומדוע
לא הטיח בהם גרסה זו כאשר העידו בפרשת התביעה; שלישית, אין כל אינדיקציה בפלטים לניסיון
128 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
התקשרות מצד כהנא אל המנוח עובר לשיחה זו. רביעית, גרסת ורדיניאן כאילו לא ידע על העסקה
משום שהתקיימה ייחלוקת עבודה בינו לבין כהנא, היא גרסה שלא ניתן לתת בה אמון.
לסיכום נקודה זו, כהנא התקשר אל תומר משום שהיה מעוניין לשוחח עם תומר, ולא עם המנוח!
העובדה שקיימת אינדיקציה לקשר קודם בין כהנא לתומר מספר חודשים לפני הרצח (מחודש 3/18 –
שיחה ומסרונים), רק מחזקת את ההשערה (שכאמור, היא מעבר לנדרש) שכאשר התבקש כהנא
יילהסדיריי את הסכסוך בין האחים אלבז לבין האחים בן חיים (תומר והמנוח), ייתכן וקפץ ואמר
משהו בסגנון ייהי, אני מכיר את תומריי. כפי שציין כהנא, שמו הלך לפניו באזור הקריות ויש לזכור כי
הוא עסק במכירת סמים לצרכנים באזור הקריות. לכן, אין זה מפליא שהשניים הכירו האחד את השני
ברמה כזו או אחרת.
–
כך או כך, בשעה 17:02 שוחחו כהנא ותומר למשך כ 90 שניות. השערתי (כאמור, מעבר לנדרש) היא
שכל אחד מבני השיח אמר מילה או שתיים מיותרות; כבודו של כהנא (ואולי גם של תומר) נפגע. יש
לזכור כי כהנא הוא סוחר סמים, בן לשכונת צור שלום המכיר אדם או שניים בעלי שם" מהשכונה;
ואין לשכוח שגם תומר בן חיים לא היה ידוע כאדם מאופק או בעל נימוסים טובים (ור' התנהלותו מול
דניאלה). יש להניח כי תומר סבר שיש לו ייגביי בדמות אחיו המנוח וחבריו של האחרון. ייתכן והשערה
זו אינה מדויקת, וייתכן שגם לשיחה לעיל כבר קדמה אינטראקציה קודמת באותו יום שלא עלתה
יפה; כך או כך, המשך הדברים מדבר בעד עצמו וניתן לראות כי מיד לאחר שתומר סיים את שיחתו
עם כהנא, הוא התקשר לאחיו המנוח. לו הפלטים יכלו לדבר היו מן הסתם אומרים שמדובר בשיחה
בה תומר עדכן את המנוח, ודי אם אפנה לכך שמיד לאחר מכן, בשעה 17:09, שלח תומר אל אחיו
המנוח את מספר הטלפון של כהנא. משלב זה, הסכסוך כבר אינו בין כהנא לתומר, אלא בין כהנא
למנוח.
במקביל, החלו שיחות בין חבורת המנוח (המנוח, אלירן אסולין ושי קובס), וברור כי השלושה קבעו
להיפגש במסעדה בחוף הים, כפי שאכן קרה. זאת ועוד, המנוח אף ביקש מאלירן אסולין שידבר עם
מאור לב, כדי ישיביא אותו", והכל כפי שפורט בפרק יא' לעיל. ציינתי ואחזור שוב, שברור כי מאור
לב התבקש להביא את כהנא, והדברים מתקשרים להגעתו של כהנא לבריכת אפק, שם היה מאור לב;
כשבכל אותו זמן ניסה אלירן אסולין לשוחח עם מאור לב ובסופו של דבר שוחח עמו, בזמן שכהנא
בבריכה יחד עם לב.
בשעה 17:49 התקשר כהנא אל המנוח (שיחה ראשונה מתוך שתי שיחות שהשניים קיימו). כאמור,
דחיתי את טענת כהנא כי מדובר בשיחה בנוגע לעסקת סמים הבאתי לעיל מספר נימוקים ואוסיף
נימוק נוסף (שאף הוא צוין כאשר נסקרו הראיות) והוא כי במכשירי הטלפון של המנוח לא נמצאו
129 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
מספרי הטלפון של כהנא, אך כן נמצאו מספרים של קליינטים אחרים. במילים אחרות, גרסת ייעסקת
הסמים" אינה אלא המצאה חסרת כל אחיזה בראיות, ואף לא בהגיונם של דברים.
סמוך לשיחה זו, התרחשו שני תהליכים" – הראשון, כהנא חבר לורדיניאן (התקשר אליו ב 17:52)
והשניים הגיעו לבריכת אפק ב 18:11 (נחזור לנתון זה כאשר נבחן את חלקו של ורדיניאן ונבדוק עד
כמה הוא יינטועי בתוכנית העבריינית); והשני, שכבר החל קודם לכן הם ניסיונותיו של אלירן אסולין
ליצור קשר עם מאור לב שנמצא בבריכה.
מדובר בשתי זירות אם כן – בראשונה נמצאים חבורת המנוח במסעדה בחוף הים, כאשר המנוח כותב
לאשתו על הייבן אדם" שדיבר אליו יילא יפה" ושהוא (המנוח) וחבריו יימחכים לוי; ובשניה, בבריכת
אפק התקבצה חבורת כהנא – הוא, ורדיניאן, מאור לב וגונדוס איסקוב.
כאשר כהנא הגיע אל הבריכה הוא שוב התקשר אל המנוח בשעה 18:16, מדובר בשיחה קצרה שארכה
כ 10 שניות בלבד. יש להניח שכהנא רצה לוודא שהמנוח במסעדה; ובמקביל המנוח בוודאי שאל את
כהנא היכן הוא, ומדוע הוא עדיין לא הגיע למסעדה.
במקביל, שוחח אלירן אסולין עם מאור לב, ויש להניח כי גם הוא האיץ במאור לב יילשלוחיי את כהנא
למסעדה בחוף הים. כפי שהמפגש בבריכה של חבורת כהנא לא היתה סתמי או חברי, כך גם המפגש
של חבורת המנוח במסעדה בחוף הים לא היה שגרתי. הפניתי לכך כי המנוח ביטל התחייבות
משפחתית ועולה באופן ברור כי החבורה המתינה לכהנא.
בשעה 18:21 עזבו הנאשמים את הבריכה. ציפיית חבורת המנוח היתה כי כהנא יגיע אליהם במהרה.
מדובר בנסיעה של מספר דקות. ואולם, הדבר לא קרה בטווח הזמן לו ציפו, החבורה החלה להיות
קצת רוח, ולראיה – לא פחות מ 6 ניסיונות חיוג מצד אלירן אסולין אל מאור לב. על פני הדברים, אי
הגעת כהנא למסעדה העלתה את חששו של המנוח לשלום תומר, וזו הסיבה שהוא (המנוח) הזהיר את
תומר לבל יצא מהבית. על פני הדברים המנוח חשש לחיי אחיו, אך הרגיש בטוח עם חבריו במקום
הומה אדם במסעדה בחוף ימה של קרית ים. טעות היתה בידיו, והוא ייווכח בכך מיד בהמשך, שכן
בשעה 19:08 נכנס כהנא למסעדה וירה למוות במנוח.
.219
אעבור כעת למסד נתונים נוסף המשתלב ומחזק את הראיות לעיל, והוא הדמיון הרב בין
נתוניו של כהנא כפי שאלה נצפו במצלמות האבטחה של בריכת אפק (כיום עובדה בלתי מוכחשת);
לבין פרטי הרוצח במסעדה.
130 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
להגיע לשבעה. הדבר נודע לצוות החקירה ובעקבות כך נחקרו עדים רבים – דניאלה, האחים אלבז,
אמם הגב' איריס חכים ורבים נוספים (השלושה שהתלוו לתומר ולמנוח לכינורות; חברותיה של
דניאלה; עובדי כינורות; ועוד).
21. כפי שכבר צוין לעיל, על פי גרסת ורדיניאן שהועלתה לראשונה בפרשת ההגנה היייורהיי הוא אדם
המקורב אליו, שהוא (ורדיניאן) היה חייב להישמע להוראותיו. אין חולק כי ידידיה, אור, או
דניאלה, אינם עונים על הגדרות אלה. אור, ידידיה ודניאלה אינם מכירים את ורדיניאן (לשיטתם
ולשיטתו) ולא הובאה בנדון ראיה כלשהי. לכן יש למחקם מרשימת הייחשודים" שנבנתה בעמל
רב על ידי הנאשמים במהלך פרשת התביעה, טרם מסרו הנאשמים לראשונה את גרסתם. אוסיף,
כי כהנא בחר שלא לחקור את ורדיניאן על גרסתו לעיל (או בכלל) ובכך, בפועל, אימץ את גרסתו.
משכך, צומצם עד מאוד ההיקף שהוקדש לקו חקירה זה.
22. המאשימה ביססה טענותיה על הצטברות כלל הראיות שהוצגו לעיל בתמצות רב. בנוסף, הפנתה
לראיות נוספות כגון שתיקת הנאשמים בעת חקירתם וראיות פורנזיות ואחרות נוספות. נטען, כי
כלל הראיות מוליכות נסיבתית למסקנה אחת ויחידה והיא אשמת הנאשמים.
23. מנגד, טענו הנאשמים כי המאשימה לא הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את אשמתם.
כהנא טען, כי לא היה לו כל מניע לרצוח את המנוח; המניע או הקשר לו טענה המאשימה נותר
עמום ולא הוכח כלל ועיקר; ולא רק זאת, אלא שהמנוח היה לקוח עסקי שלו (בענייני סמים) והיה
אמור להיפגש עמו סמוך למועד הרצח. זו אף הסיבה, לטענתו, שנמצאה תקשורת בינו לבין המנוח
וכן בינו לבין תומר, בשעות שלפני הרצח. עוד נטען, כי לא הוכחה זהותו כמבצע הירי מעבר לספק
סביר, ואין די בדמיון בין פריטי הלבוש שלבש בבריכת אפק לבין פריטי הלבוש שלבש הרוצח, שכן
אין מדובר בפריטי לבוש ייחודיים.
ורדיניאן, שכאמור אישר – אמנם בעיכוב קל של כ 3 שנים – כי נהג באופנוע, טען כי לא היה מודע
לכוונות הנוסע אותו הרכיב על האופנוע; ולחלופין, טען כי לכל היותר יש להרשיעו בסיוע לאחר
מעשה.
13 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
שער שני – הצגת הראיות
פרק ה' – הרצח במסעדה בחוף ימית בקרית ים
הזירה הראשונה בסדר הצגת הדברים, אך השניה בסדר הכרונולוגי
24. אין חולק כי בעת שהמנוח נרצח הוא ישב בשולחן ברחבה הפתוחה של מסעדת ייהחוף של ג'קייי בחוף
ימה של קרית ים (חוף ימית). בעת הרצח, הוא ישב בשולחן אחד עם חבריו אלירן אסולין ושי קובס.
כפי שכבר צוין לעיל, השניים לא שיתפו פעולה עם רשויות החוק.
25. אלמנת המנוח, נופר בן חיים, מסרה בעדותה מיום 3.6.19 כי יום האירוע החל כיום שגרתי בו היא
והמנוח היו אמורים ללכת עם ילדיהם למסיבת יום הולדת של מכרים. לדבריה, בסביבות השעה 17:00
היא שוחחה טלפונית עם המנוח, והוא הודיע שהוא מתעכב בפגישה עם חברים במסעדה בחוף הים.
נופר מסרה כי בשלב מסוים לאחר שהמתינה למנוח בביתם היא הבינה שהם לא ילכו לאירוע ואז היא
נסעה אליו, לקחה ממנו כסף, המנוח נשאר בחוף עם חבריו, והיא נסעה עם ילדיה לקניות. נתתי אמון
בחלק זה של עדותה, בו מסרה כאמור כי המנוח שינה באופן מפתיע יחסית את תכניותיו, מה שגרם
לבני הזוג וילדיהם לא ללכת למסיבת יום ההולדת.
.(16
26. חיזוק לגרסתה לעיל של נופר ניתן למצוא בשיחת הטלפון בין השניים משעה 17:53 – נופר התקשרה
אל המנוח ושוחחה עמו 27 שניות (ר' דיסק מחקר תקשורת ת/420) וכן במספר הודעות ווטסאפ
שהוחלפו בין השניים בין השעות 18:07 ל 18:09 (יימה נסגר אתך"; "לא סתם התארגנתי אני הולכת
איתם לקריון אני באה לקחת כסף" (ת/89).
27. חיזוק נוסף לכך כי המנוח היה אמור ללכת למסיבת יום הולדת ושינה באופן פתאומי את תכניותיו,
ניתן למצוא בעדותו של דניל נובחוב (העיד בפרשת התביעה ביום 28.6.20; הודעתו הוגשה כעדות
ראשית וסומנה ת/462). בתקופה עובר לרצח, שהה נובחוב במעצר בית בביתו שבקרית ים על עבירות
רכוש, ורכש מהמנוח קנביס מידי מספר ימים. בנוסף המנוח הלווה כספים לנובחוב בריבית. כדברי
העד "מאור התפרנס קצת מסמים וגם נכנס לשוק של הלוואות" (דיון מיום 28.6.20, עמי 700 שורה
עלה, כי המשטרה הגיעה אל נובחוב על פי פלט התקשורת של המנוח, ועיון בפלט אכן מעלה כי בין
השניים התקיימו שיחות באותו יום. נובחוב עשה שימוש במכשיר הטלפון של אשתו (סיומת 1191) או
במכשיר הקווי שבביתו (מסתיים בספרות 7491).
העד מסר כי ביום הרצח הוא שוחח עם המנוח בסביבות השעה 15:00, והלה מסר שייש לו היום איזה
יום הולדת לצאת עם הילדים והאישה" (ת/461 שורה 72), אך הבטיח להגיע לביתו של נובחוב בשעות
14 מתוך 174
222
.223
.221
שראל
.224
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
כפי שפורט בפרק ט', גם כהנא וגם הרוצח התאפיינו במבנה גוף דומה עד מאוד (גובה, משקל,
צבע עור, צורה כוללת דומה עד מאוד); במאפיינים זהים (יד ימין דומיננטית); ובפריטי לבוש דומים
(דגם ספציפי של חולצת לקוסט, גרביים דומים, פריט לבוש בצבע לבן מתחת לחולצה). בנוסף, לא
נמצאה ראיה יישליליתי שיכולה לשלול את כהנא כרוצח (התייחסתי ודחיתי את טענת הנאשם כי
הצלקת על צווארו מהווה ראיה שכזו).
התייחסתי למכנסיים אותם לבש הרוצח וציינתי שאין חולק כי כהנא בבריכת אפק לבש
מכנסיים קצרים, בעוד הרוצח לבש מכנסיים ארוכים. עם זאת, הפניתי לכך כי מיציאת האופנוע ועליו
הנאשמים מבריכת אפק ועד ייהופעתוי בשנית ביציאה משכונת צור שלום, חלפו להם כ 50 דקות. לכן,
היה לכהנא די והותר זמן להחליף את מכנסיו וככל הנראה הוא גם הצטייד באקדח. בפרק זמן זה הוא
אף שוחח עם בת זוגו מפל בשעה 18:18, כאשר השיחה התקיימה מקרית ביאליק דרום – ככל הנראה
הדירה הרחוב ההגנה 5 ואולי דירתו הסמוכה של גונדוס [בעדותו מסר כהנא כי הוא התקשר למנוח
בשיחה זו, אך בפועל וכאמור לעיל מדובר בשיחה אל מפל].
התייחסתי לתמיהה האפשרית, מדוע לא החליף כהנא את כל בגדיו (אלא רק את מכנסיו).
מדובר בתמיהה שאין בה ממש שכן עובדה היא שורדיניאן לא החליף אף פריט לבוש. משכך, עולה
שהשניים לא סברו שפריטי הלבוש אותם הם לובשים עלולים להביא לתפיסתם. נתון זה מבסס את
טענת המאשימה ולפיה איש מהנאשמים לא העלה על דעתו שבידי המשטרה יימצאו סרטוני מצלמות
האבטחה מבריכת אפק ואלה יהוו ייעוגן ראייתייי שיאפשר זיהויים. העובדה שגם לאורך מרבית
ההליך לא אישרו הנאשמים את שהייתם בבריכת אפק מלמדת כי הם הבינו את חשיבותו של ייעוגן"
זה.
זאת ועוד, החלפת המכנסיים מחזקת את המסקנה כי כהנא הכין עצמו, תרתי משמע,
לייפעילות מבצעיתי של ירי לעבר המנוח; ובמקביל, מחזקת את הראיות כנגד ורדיניאן בדבר ידיעתו
את מטרת הנסיעה, שאם לא כן היה שואל את כהנא לפשר החלפת המכנסיים.
גם העד צ'ייקובסקי וגם אנוכי נתנו דעתנו לכך כי שילוב הנתונים הוא בעל ערך עצמאי הפועל
מטבע הדברים לחובת הנאשמים. שונה מצב בו המכנה המשותף היחיד הוא, לדוגמה, רק פריט לבוש
אחד (למשל חולצה); לבין מצב אחר בו קיימים מספר פריטים המאפיינים את הדמויות אותן משווים.
גם אם כל פריט אינו ייחודי או נדיר, שילובם והצטברותם של הפריטים, מקטין את הסיכוי שמדובר
בצירוף מקרים.
אביא דוגמה מענייננו העובדה ששתי הדמויות גרבו גרביים בהירים בוודאי אינה דבר יוצא דופן,
אך כאשר מחברים לנתון זה את סמלילי הגרביים; את דגם החולצה הספציפי; ואת יתר הנתונים
מגיעים למסקנה נסיבתית מצטברת בעלת משקל משמעותי.
131 מתוך 174
.226
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
ויודגש, נתתי דעתי לייסכנותיי האורבות בהרשעה על בסיס השוואה שכזו –
ראשית, הגם שבית המשפט רשאי ואף חייב לעשות שימוש בייכלייי שניתן לו (התבוננות בסרטונים
והסקת מסקנות), לצדדים אין יכולת לחקור את בית המשפט ולכן יש לנהוג בייכלייי זה בזהירות
הראויה (ור' בנדון האמור בעייפ 4204/07 סויסה נ' מדינת ישראל 23.10.08)).
שנית, יש להיזהר שלא לתת משקל יתר למספר הפריטים הדומים, משום שעשוי להיות ביניהם קשר
(תלות סטטיסטית) (ור' בנדון עייפ 3055/18 אבו רקייק נ׳ מדינת ישראל, פסקה 13 (4.8.20));
שלישית, קיים חשש מהשפעת מסקנות מבסיסי נתונים חרים באופן שיייקובעויי מסקנות לחובת
הנאשמים.
.(428
וגם לאחר שהזהרתי את עצמי מפני הסכנות לעיל, בחינת הראיות הנדונות כעת (קרי, הדמיון בין
הדמויות), הביאה אותנו למסקנה כי קשה עד מאוד להניח כי מדובר בשתי דמויות שונות.
יפים לעניין זה דברי המשנה לנשיא מ' חשין: "מקריות היא חלק מחיינו, ויש אף שמקריות תרדוף
מקריות. ואולם מקום שמעשים הנחזים להיות מקריים באים ברצף בזה אחר זה, הופכת המקריות
לחוקיות, כמוה כזריחת השמש במזרח"י (ע"א 9796/03 שם טוב נ' מדינת ישראל, פייד נט(5) 397,
זאת ועוד, אוסיף כי "בית המשפט בוחן בסוף הדרך את סל הראיות כמכלול, כל ראיה כשלעצמה וכל
הראיות בהצטברותן […] הצטברות ראיות שכל אחת מהן כשלעצמה אינה מעבר לכל ספק סביר,
מגדילה את הסתברות מסקנתן. הדגש הוא על הצטברות ראייתית, שבתורה מובילה להסתברות
ראייתית" (עניין שוורץ – ע"פ 5459/09, פסקאות 59-58; ההדגשות במקור).
אפנה כעת לראיות נסיבתיות נוספות העומדות לחובת הנאשמים, והן המוצגים שנתפסו בקרחת היער
בשמורת נחל נעמן. למוצגים אלה משמעות ראייתית ברורה לחובת הנאשמים, ובמיוחד לחובת כהנא.
אפנה בנדון לקסדת האופנוע ועליה ד.נ.א. של כהנא וכן שרידי ירי. אמנם הקסדה לא טופלה כנדרש
וקיים סיכוי, גם אם קטן, שהיא זוהמה בהקשר לשרידי הירי; אך בה בעת אזכיר כי אליבא לורדינאן
עצמו, הקסדה נחבשה על ידי היורה. כן אזכיר – וזו הנקודה החשובה – כי דחיתי מכל ומכל את טענתו
כי היורה הוא אותו "אדם שלישייי (שלא הותיר זכר פורנזי במוצגים..).
132 מתוך 174
.228
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
ועוד בהקשר למוצגים שנתפסו בזירה אפנה, כדוגמה, לנעלי האסיקס השחורות בעלות הסוליה
השחורה ועליהן ד.נ.א של כהנא. מדובר בנעליים דומות לאלו שנעל כהנא בבריכת אפק וכן לאלה שנעל
הרוצח, הוא כהנא. הפניתי לכך כי כאשר כהנא נעצר, הוא נעל נעלי ספורט שחורות עם דופן סוליה
לבן. נתון זה תומך במסקנה כי כאשר הגיעו הנאשמים לקרחת היער הם החליפו פריטי ביגוד – את
חלקם השאירו בקרחת היער (לדוגמה, מכנסיים קצרים עם פס כחול בצד הדומים לאלה שלבש
ורדיניאן); את חלקם העלימו כליל (אקדח, טלפונים) ואת חלקם ניסו ללא הצלחה להשמיד (חולצת ה
"03" שורדיניאן ניסה בהצלחה חלקית בלבד לשרוף).
יש להניח כי הנאשמים לא סברו כי יתגלו בקרחת היער ולכן פעלו באופן יימדורגיי – פריטים בעלי
חשיבות ראייתית עליונה הושמדו (אקדח, טלפונים, חולצת הלקסוט של כהנא, המכנסיים שלבש
בשעת הרצח); בעוד שפריטים שהנאשמים סברו שהם פחות משמעותיים הושארו בזירה (קסדות,
נעליים, וכו'). אכן, לא ברור מה הייכללים" שהדריכו את הנאשמים – מדוע וכיצד הועלמה חולצתו של
כהנא בעוד שחולצת היי3ס" של ורדיניאן נשרפה רק חלקית? לנאשמים פתרונים ודומה שלו היגיון
צרוף היה עומד בבסיס מעשיהם, המנוח עדיין היה בחיים.
|
ואם בחפצים ששימשו את הנאשמים עסקינן, לא ניתן שלא לציין את העובדה כי כהנא "שכח"
להביא כראיות ממטעמו שני מוצגים שלשיטתו הם עדיין ברשותו (ולכל הפחות בשליטתו), ואליבא
לכולי עלמא הם בעלי חשיבות ראייתית כבדת משקל. הכוונה לחולצת הלקוסט שלבש בבריכת אפק
ושאותה אף לבש הרוצח; וכן מכשיר הטלפון שלו.
לגבי חולצת הלקוסט, אזכיר בקצרה שלשיטת כהנא טרם שיצא לקרחת היער, הוא החליף בגדים
בבית סבתו, ולכן שם אמורה החולצה להיות עד עצם היום הזה. דא עקא, שחיפוש שנערך בבית
הסבתא אחר ראיות הקשורות לרצח העלה חרס (ר' ת/83 ות/84); ולא רק זאת, אלא שבהמשך, כאשר
היא העידה בפרשת התביעה (לצרכים אחרים, ביניהם זיהויו במצלמות בריכת אפק), היא לא נשאלה
על ידו ולו שאלה אחת בנדון ולא התבקשה להביא את החולצה. ההסבר לכך, לשיטתי, ברור – מדובר
בחולצה שלא נמצאת כיום ברשותו שכן הועלמה על ידו עם הגיעו לנחל נעמן.
הוא הדין לגבי מכשירי הטלפון בהם עשה כהנא שימוש (ובמיוחד במכשיר שמסתיים בספרות 146 בו
עשה שימוש ביום הרצח). כאמור, כהנא מסר בעדותו כי הוא השאיר את המכשיר או בדירה ברחוב
ההגנה 5 (ואולם, חיפוש שם העלה חרס בנדון, ר' מסמכי החיפוש בדירה נ/20); או בבית סבתו. בדומה
לחולצת הלקוסט, כהנא העלה גרסתו בנוגע לטלפון רק בפרשת ההגנה; לא טרח להביא את הטלפון ;
ואף לא שאל את סבתו בנדון. למכשיר הטלפון חשיבות רבה שכן ניתן היה לבדוק מה היה תוכן
133 מתוך 174
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בית המשפט המחוזי בחיפה
המסרונים אותם כתב כהנא לתומר ביום הרצח האם מדובר במסרונים בהם ביקש מתומר לחפש
עבורו את המנוח בקשר לעסקת הסמים; או שמא במסרונים הנוגעים לסכסוך שהלך והתגבש באותה
שעה ושהוביל בסופו של דבר לרצח.
אי הבאת ראיה רלוונטית על ידי בעל דין, פועלת לחובתו. ההלכות בנדון תקפות הן במישור האזרחי
והן במישור הפלילי.
כך בעייא 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי, פייד לה(1), 736, עמ' 762-763, צוינו הדברים הבאים:
.230
–
"כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מביהמ"ש
ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר,
ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים
אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי ביהמ"ש להסיק מאיהצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה".
ועוד ר' בהקשר זה האמור בעייפ 10715/08 ולס נ' מדינת ישראל, פסקה 38 (1.9.09).
(-)
ניתן להמשיך ולהוסיף נקודות נוספות המצביעות שגרסת כהנא, כמו גם גרסת ורדיניאן, הן
גרסאות בדים וכן כי נקודות אלה מחזקות את ראיות המאשימה:
טענת הנאשמים כי לא נהגו לקחת עמם מכשירי טלפון לקרחת היער שם גידלו סמים םןתרת
את גרסאות בנות זוגם
הנאשמים טענו כי לא נהגו לקחת את מכשירי הטלפון שלהם לקרחת היער שם גידלו סמים.
הדבר, כך עולה, נועד לתת הסבר מדוע בעת מעצרם לא נתפסו אותם מכשירים. ואולם, גרסה
זו אינה עולה בקנה אחד גם גרסאות בנות זוגם.
כך, מפל דהן – בת זוגו ואם ילדיו של כהנא מסרה כאשר נחקרה במשטרה (ת/442 מיום
13.8.18) כי ביום האירוע בשעות הערב היא ניסתה להשיג את כהנא ייהרבה פעמים", הוסיפה
שייזה לא קרה לנו בעבר" (שם, שורה 50). מפל אף מסרה שהיא ניסתה להשיג את כהנא בכך
שהתקשרה לאמו ולסבתו, אך מאמציה העלו חרס. בעדותה (דיון מיום 25.11.19) התכחשה
מפל לאמרה זו ולכן הוגשה הודעתה לפי ס' 10א' לפקודת הראיות. די אם נפנה לפלטי
התקשורת כדבר לחיזוק הנדרש בנדון.
134 מתוך 174
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
עוד אפנה בנדון לת/50 (מזכר עיון בפריקת הטלפון של מפל, ששמה השני הוא תפארת וכך
היא מכונה באותו מזכר) אשר תיעד בין היתר את ניסיונות החיוג של מפל אל כהנא ביום
הרצח משעות אחה"צ ועד סביבות 03:00 לפנות בוקר. כאמור בפרק יא' לעיל, השיחה
האחרונה ביניהם היתה בשעה 18:28. וסמוך לאחר מכן עד שעות הבוקר שלמחרת, ניסתה
מפל באופן שלא ניתן להגדירו אלא כלחוץ משהו לשוחח עם כהנא, הדברים מתקשרים לסברה
,22: 35,22: 31,22:06,21:43,21: 13,20: 50,20:46,20: 18,19: 12,19: 11 – nynb yp¬b yana
03:09 1 03:00,02:52,01: 55,01:01,00: 58,00:49
גם קריסטינה – בת זוגו של ורדיניאן, מסרה בהודעותיה (ת/466-ת/468) שהוגשו בהסכמה (ר'
דיון מיום 16.7.20, עמוד 685), כי ביום האירוע בשעות הערב היא ניסתה להשיג את ורדיניאן
בטלפון, ולאחר שלא הצליחה לעשות חרף ניסיונות חיוג רבים "קיבלתי פניקה אולי התקף
חרדה"י (ת/466); ובסביבות 05:00 (כעולה מהנתונים שהוצגו בת/467) היא התקשרה לגונדוס
איסקוב, חברו של ורדיניאן (שהיה עצור אותה שעה) כדי לברר עמו היכן ורדיניאן. יוצא, כי
טענת הנאשמים כי לא נהגו לקחת עמם את מכשירי הטלפון שלהם לקרחת היער, נסתרה
בגרסאות שמסרו לא אחרות מבנות זוגם.
נסיבות מעצרם של הנאשמים אף הן מחזקות את הראיות כנגדם. כפי שצוין לעיל, חרף
ההכוונה המודיעינית כי הנאשמים שוהים באזור שמורת נחל נעמן (הפוארה), צוות המסוק
שעשה ניסיונות לאתרם שהה באוויר כשעה שלמה (משעה 22:30 ועד 23:30) עד לגילויים;
וכשעה נוספת (עד 00:43) ארכה הכוונת כוח הבילוש למיקום הנאשמים – בסבך שהקיף את
קרחת היער. בכל אותו זמן לא הבחין צוות המסוק באמצעים שעמדו לרשותו (כולל אמצעים
תרמיים) בפעולות שבצעו הנאשמים לטענתם (השקיית הגידולים באמצעות שאיבת מים
מהנחל הסמוך – פעולה שהצריכה הפעלת גנרטור לייצור חשמל וכן משאבה). הנאשמים אף
טענו כי עישנו וכן כי עשו שימוש בפנסים – פעולות שאף הן לא נראו על ידי צוות המסוק. זאת
ועוד, לאחר שצוות המסוק הכווין את כוח הבילוש למקום בו שהו הנאשמים (הייתעלהיי
שנחצבה בצמחיה העבותה והוליכה לקרחת היער), עלה כי הנאשמים התחבאו שם ללא תנועה
וללא קול; וכשהבלשים הבחינו בהם יבטווח יאפסיי, ניסו הנאשמים להימלט.
135 מתוך 174
.231
כבר בשלב מוקדם של הכרעת הדין קבעתי כי מי שירה למוות במנוח ראוי להיות מכונה רוצח.
דומה שגם ההגנה לא חלקה על כך וכל טיעוניה כוונו לזהות הרוצח; וליתר דיוק, כי כהנא אינו הרוצח
(ר' פסקה 84 לסיכומי כהנא שם צוין שמשום עמדתו כי הוא אינו הרוצח, לא תפורט התייחסותו
לרכיבי עבירת הרצח). עמדתי היא כי הוכח באופן ברור וחד משמעי כי מדובר ברצח מתוכנן; וכן כי
הוא נעשה לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית (ס' 301א(א)(1) נוקב בשתי האפשרויות
החלופיות לעיל, וכאמור שתיהן התקיימו). מדובר בהתנקשות מתוכננת היטב, במסגרתה הוציא כהנא
לפועל את תכניתו להמית את המנוח; הוא עשה כן באכזריות, בקור רוח ותוך שהוא מסכן אחרים.
ארחיב בנדון.
.232
שראל
.233
בית המשפט המחוזי בחיפה
ביום 10.1.19 התפרסם תיקון 137 לחוק העונשין בנוגע לרפורמה בדיני המתה, שתחילתו
ביום 10.7.19. בסעיף 25(ב) לתיקון נקבע כי על עבירה שבוצעה לפני יום התחילה וטרם ניתן פסק דין
חלוט בעניינה, יחולו הוראות סעיף 5(א) לחוק העונשין, ולפיו, בקצרה, יש להחיל על הנאשם את המקל
מבין הדינים. כפי שכבר צוין לעיל, המאשימה טענה שלא חל דין מקל, שכן לו כתב האישום היה מוגש
לאחר כניסת הרפורמה לתוקף הייתה מיוחסת לנאשמים עבירת רצח בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים
301א(א) בנסיבות סייק (1) לפיו: "המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש
החלטה להמיתי; וכן בנסיבות סייק (9) לפיו: "המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אחר
נוסף על הקורבן". כאמור בפסקה הקודמת, עמדתנו בנדון כעמדת המאשימה, ולמעשה כהנא לא העלה
טענות של ממש בנדון. לגבי ורדיניאן נייחד פרק נפרד להלן.
.234
.235
כתב האישום כנגד הנאשמים הוגש ביום 7.9.18 וייחס להם כעבירה עיקרית רצח בכוונה
תחילה, לפי סעיפים 300(א)(2)+301+29 לחוק העונשין, בנוסחו טרם תיקון 137 שידון להלן.
משכך, אבחן תחילה את מעשיו של כהנא לפי הדין הישן ולאחר מכן נבחן האם יש לתיקון
137 השפעה על ענייננו. סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין בנוסחו טרם התיקון קבע כי "הגורם בכוונה
תחילה למותו של אדם" מבצע רצח ודינו "מאסר עולם ועונש זה בלבד".
להוכחת היסוד הנפשי בעבירה זו נדרשה יכוונה תחילהיי ביחס לתוצאות המעשה. יסוד נפשי
זה הוגדר במסגרת סעיף 301 (א) לחוק העונשין (בנוסחו הישן): יילענין סעיף 300, יראו ממית אדם כמי
שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה,
136 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין
מכשיר שבו המית אותו".
סעיף 301(ג) לחוק המשיך וקבע כי: "כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות שהנאשם היה שרוי
בהלך נפש מסוים במשך זמן פלוני או תוך תקופה פלונית שלפני ביצוע העבירה או שהמכשיר שבו
בוצעה הוכן בזמן פלוני שלפני המעשה".
יסוד הייכוונה תחילהיי כלל שלושה מרכיבים מצטברים והם ייהחלטה להמיתיי; "הכנהיי; וייהיעדר
קינטוריי.
באשר ל ייהחלטה להמית" – נקבע כי זו נדרשת בשני מישורים – הראשון, הרציונלי – צפיות התוצאה
הקטלנית; והשני, האמוציונלי – חפץ בתוצאה הקטלנית (עיים 4523/14 חלילי נ' מדינת ישראל
(20.1.16)). נקבע כי ניתן להיעזר בייחזקת הכוונה"י לפיה אדם מתכוון, על דרך כלל, לתוצאות הטבעיות
הנובעות ממעשיו; וכן כי ניתן ללמוד על החלטה להמית מנסיבות האירוע הקטלני (עייפ 1119/11 אבו
סרחאן נ' מדינת ישראל (5.5.15)). לצורך כך אף גובשו מבחני עזר – בחינת אופן ביצוע ההמתה;
האמצעי ששימש לשם כך; מיקום הפגיעה בקורבן; מספר הפגיעות בו; דברים שאמר הנאשם לפני
ודברים שנאמרו או נעשו לאחר האירוע, ועוד (ר' לדוגמה עייפ 228/01 כלב נ׳ מדינת ישראל (2.7.03));
באשר ליייסוד ההכנה" – נקבע כי מדובר ביסוד פיזי טהור בגדרו נבחנות ההכנות המעשיות אותן עשה
הנאשם לצורך מימוש ההחלטה להמית את קורבנו, לרבות הכנת האמצעים אשר עתידים לשמש אותו
לצורך כך. יסוד ההכנה עשוי להתגבש בנאשם עוד טרם מעשה ההמתה; בתכוף למעשה; ואף במשולב
במעשה עצמו (ע"פ 1310/12 שוורצמן נ' מדינת ישראל (3.11.14));
ובאשר ליסוד ייהיעדר הקינטורי, נקבע כי יש להוכיח שהנאשם המית את המנוח "בדם קר, בלי
שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו" (ס' 301 (א))
ובמילים אחרות, יש לבחון כי מיד ובסמוך לביצוע מעשה הקטילה לא קונטר הנאשם על ידי קורבנו.
בחינת יסוד זה נעשית על פי אמת מידה סובייקטיבית ועל פי אמת מידה אובייקטיבית (עייפ 4519/11
שיחרזייב נ' מדינת ישראל (4.5.15); עייפ 2589/15 וינוקורסקי נ' מדינת ישראל (29.10.18) וכן נקבע
כי התגרות עשויה להיחשב לקנטור רק אם בוצעה בסמיכות זמנים למעשה ההמתה, שאחרת ניתן
להניח כי הייתה בידי הנאשם השהות "להתקרר"י ולשקול צעדיו (עייפ 7392/06 אבו סאלח נ' מדינת
ישראל (28.6.10)).
137 מתוך 174
.237
.238
מדובר, כאמור לעיל, בהתנקשות מתוכננת היטב. כהנא ידע כי המנוח ממתין לו במסעדה בחוף
הים של קרית ים; הוא הצטייד באקדח; החליט מראש – כעולה בבירור ממעשיו – להמית אותו ;
ביקש את ורדיניאן להסיעו על גבי האופנוע למקום, והשניים אף קבעו (כך עולה ממעשיהם בפועל) כי
ורדיניאן ימתין לו בכיכר, והכל כדי להקל עליהם את ההימלטות מהמקום; כהנא ירד מהאופנוע
כשהקסדה על ראשו וכפפות על ידיו, נכנס לתוך המסעדה ואז – בקור רוח מצמרר – התקדם במהירות
לעבר המנוח וחבריו, שלף את האקדח, רץ לכיוון השולחן שלידו עמדו המנוח וחבריו, המשיך לרדוף
אחר המנוח שהחל להימלט ותוך כדי כך גם לפני שהמנוח נפל וגם לאחר מכן – ירה מטווח קרוב
לעברו לפחות שבע יריות, כאשר חמישה קליעים פגעו במנוח – בראשו, בפלג גופו העליון (שכם שמאל,
במותן ימין), ובפלג גוף תחתון (ירך שמאל ועכוז משמאל). אחד מהקליעים חדר ללבו של המנוח והרגו.
.239
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
.240
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
מאליו יוצא שבנסיבות אלה גם יסוד הייהכנה" מתקיים – בהצטיידות מראש בנשק ובשימוש
שנעשה בו בנסיבות שתוארו לעיל;
.241
חזרה לענייננו מעשיו של כהנא מוליכים בבירור למסקנה כי יש מקום להרשיעו בעבירת הרצח
שיוחסה לו בכתב האישום, בנוסחה טרם התיקון.
–
וכך גם באשר ליסוד היעדר הקינטור. אף אם נניח כי המנוח קילל את כהנא, הרגיז אותו באופן
כזה או אחר או פגע בכבודו, ברור כי הנסיבות שתוארו לעיל רחוקות כמזרח ממערב מהתקיימות יסוד
זה. אין מדובר בהיעדר שליטה, כי אם בדיוק להיפך – התנהגותו של כהנא מלמדת כי היה בשליטה
מלאה! לאור כלל האמור, המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר כי התקיימו יסודות עבירת הרצח
בענייננו, ואילו לא היה חל שינוי בסעיף העבירה כהנא היה מורשע בעבירת רצח בכוונה תחילה לפי
סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין לפי ההסדר הישן.
אעבור לבחינת הוראות תיקון 137 ואבחן אם יש לתיקון השפעה על ענייננו והאם התיקון הוא
בבחינת יידין מקליי.
במסגרת הרפורמה, עבירת הרצח הייקלאסית" שהייתה טרם תיקון 137 בוטלה ונקבעו תחתיה
שתי חלופות עיקריות –
הראשונה, עבירת רצח ייבסיסיתי (סעיף 300 (א) לחוק) שקבוע בצידה עונש מאסר עולם כעונש
מקסימלי. עבירת הרצח הייבסיסיתי בסעיף 300(א) מורה כך: "הגורם בכוונה או באדישות למותו של
אדם, דינו – מאסר עולם".;
138 מתוך 174
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בדברי ההסבר לחוק (הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו-2015, הייח 972),
צוין ביחס לעבירה זו כך: "עבירת הרצח בנוסחה המוצע נועדה לחול על המקרים החמורים של המתת
אדם, אך לא על המקרים החמורים ביותר (להלן – עבירת הרצח או עבירת הרצח הבסיסית). למקרים
החמורים ביותר של המתה נועדה העבירה של רצח בנסיבות מחמירות, שאותה מוצע לקבוע בסעיף
6 להצעה זו, ושהיא במידה רבה, המחליפה המהותית של עבירת הרצח בנוסחה היום".
סעיף 301א(א) הקובע את עבירת הרצח בנסיבות מחמירות, קובע כך: "הגורם בכוונה או באדישות
למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד". הסעיף מפרט
11 נסיבות אשר בהתקיימן, הרצח הוא בגדר רצח בנסיבות מחמירות.
.242
בדברי ההסבר לסעיף זה צוין כי: "בסעיף זה מוצע לקבוע עבירה של רצח בנסיבות מחמירות, שלפיה
מי שגורם למותו של אדם בכוונה או באדישות, בנסיבות הקבועות בעבירה, יורשע בעבירה של רצח
בנסיבות מחמירות ועונשו יהיה מאסר עולם כעונש חובה. הנסיבות המחמירות שמוצע לכלול בסעיף
כוללות את מקרי הרצח החמורים ביותר, כאלה המבטאים חומרה מוסרית מיוחדת, וזאת בהתבסס
בין השאר על החקיקה במדינות אחרות בעולם. קביעת עבירה של רצח בנסיבות מחמירות מבטאת
את משקלם המיוחד של שיקולי האשם וההוקעה בגינו במקרים אלה, הבאים לידי ביטוי הן בדרך
של תיוג מיוחד של מעשה הרצח כרצח בנסיבות מחמירות והן בדרך של ענישת חובה".
.243
כאמור, לגישת המאשימה מתקיימת בענייננו הנסיבה המחמירה הקבועה בסעיף 301א(א)(1),
לפיה "המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמיתיי; וכן
הנסיבה המחמירה הקבועה בס' 301א(א)(9) ולפיה "המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו
של אחר נוסף על הקורבן'. לכן, לשיטת המאשימה, התיקון אינו בגדר יידין מקליי.
אין לי אלא להסכים לעמדת המאשימה בהקשר זה.
לגבי הנסיבה המחמירה הראשונה, תיארתי לעיל כי מדובר, בפועל, בהתנקשות מתוכננת היטב,
שהוצאה לפועל באורח קר ומחושב.
.244
יפים בנדון דברי ההסבר ביחס לנסיבה זו –
139 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
.245
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
"מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה מצב שבו המעשה נעשה לאחר תכנון או הליך ממשי של
שקילה וגיבוש החלטה להמית. זהו מקרה מובהק שמבטא חומרה מיוחדת. יודגש, כי
לא מדובר אך במקרים של התנקשות המתוכננת זמן מה מראש, אלא במקרים שבהם
הממית שקל והחליט לקטול את קרבנו, להבדיל ממקרים שבהם הרצון להמית נוצר
באופן ספונטני ובלהט הרגע".
עוד אפנה לדברים שנקבעו בעייפ 7722/19 זרסנאי נ' מדינת ישראל, פסקאות 16-19 (19.4.21), ויפים
בבחינת קל וחומר לענייננו. תחילה, התייחס בית המשפט העליון (כבוד השופט יוסף אלרון) לנסיבה
המחמירה הראשונה וקבע כי –
"… החומרה המיוחדת הטמונה בעבירה זו, המוצאת ביטוי בעונש החובה הקבוע
לצידה, ראוי לה שתביא ליצירת הבחנה בין מקרים שבהם מעשה הרצח בוצע לאחר
שהעושה שקל והחליט להמית את הקרבן – אשר ייכנסו לגדרי הסעיף; לבין מקרים
שבהם ההחלטה להמית התגבשה באופן ספונטני, ללא הפעלת שיקול דעת של ממש,
וללא הכנה הכוללת פעולות מקדימות שביצע העושה קודם לביצוע הרצח – אשר יוותרו
מחוצה לו. …" ;
בהמשך, התייחס בית המשפט העליון לנסיבות המקרה שהובא בפניו (הגעה מתוכננת לזירה ודקירות
המנוח באמצעות סכין), וציין כי –
"..מספר הדקירות אשר כוונו כולן לפלג גופו העליון של המנוח, מהן שתיים בלבו ואחת
בראשו, מעיד אף הוא על מידת ההחלטיות והנחישות של המערער בתוכניתו להמית
את המנוח, לאחר שהצטייד בסכין לשם הו
הוצאתה מהכוח אל הפועל. העובדה שהמערער
החל לדקור את המנוח כמעט מיד עם הגיעו חזרה לבר (כאשר חלף פרק זמן של פחות
מדקה וחצי מאז שתועד במצלמות האבטחה כשהוא נכנס חזרה ועד שהחלה הקטטה
בפתח הבר), מחזקת אף היא את המסקנה שהמערער תכנן את המעשה מראש".
(ההדגשה במקור).
לגבי הנסיבה המחמירה השנייה שיוחסה לנאשמים סעיף 301א(א) לחוק כולל את הנסיבה
המחמירה ה 9 לפיה: "המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן".
140 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
מעיון בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), התשע"ו2015, הייח 972), עולה כי הרציונל בהכללת נסיבה זו כנסיבה מחמירה, הוא כפול –
ראשית, מוצדק להחמיר עם המתה זו בשל הסכנה החמורה שטמונה במעשה. מדובר על מעשי המתה
תוך יצירת ייסכנה ממשית לחייו של אדם אחר, בנוסף על הקורבן. ודוק, לא מדובר בסכנה ייסתם",
שולית או ספקולטיבית, אלא בסכנה של ממש לפגיעה בחיי אדם. בדברי ההסבר הובאו כדוגמא
מקרים של הנחת פצצה במקום בו שוהים אנשים אחרים מלבד הקורבן, או הצתה של מקום כאמור.
ואולם, ברי כי נסיבה זו יכולה לכלול קשת רחבה של מקרי המתה בהם הממית יוצר סכנה ממשית
לחיי אדם נוספים מלבד הקורבן כמו למשל ירי לעבר חבורה של אנשים במטרה לפגוע בקורבן ספציפי
או ירי במקום הומה אדם.
אפנה כדוגמא לכך, לעייפ 8965/18 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (3.11.19). באותו מקרה הגיע המערער
למסיבת חתונה כשהוא מצויד באקדח, ועל רקע ויכוח עם המנוח ירה לעבר המנוח, שרקד ברחבת
הריקודים, 8 כדורים מטווח קצר. המנוח נפגע ומת ושניים מהרוקדים נפצעו. בית המשפט העליון קבע
כי נסיבות אלה מקיימות את הנסיבה המחמירה שבסעיף 300א(א)(9) לחוק. באותו מקרה אמנם
נגרמה בפועל פגיעה בשניים נוספים מלבד הקורבן, אך הודגש כי יינסיבה מחמירה זו מתקיימת גם
במקרים שבהם יצר נאשם סכנה ממשית, ולאו דווקא נזק בפועל, לחייו של אדם אחד נוסף בלבד
נוסף על הקרבן" (פסקה 46 לפסק הדין).
הרציונל השני בהכללת נסיבה זו כנסיבה מחמירה בעבירת הרצח נעוץ באשמה החמורה שבעושה,
המצדיקה להחמיר עם המתה זו. בספרם של פרופ' מרדכי קרמניצר ודייר חאלד גנאים ייהרפורמה
בעבירות ההמתה (2019) לאור עקרונות היסוד של המשפט ומחקר היסטורי והשוואתי (2020)",
הודגש כי מבחינה זו העושה ראוי לגינוי והוקעה מיוחדים בשל מוכנותו לסכן גם חיי אחרים, המעידה
על שלילה רחבה ומקיפה יותר של הערך של חיי אדם הבאה לידי ביטוי במעשהו, וכן על מסוכנות
מיוחדת ואשמה מוגברת (שם, בעמ' 321). במילים אחרות, מאחר והעושה חושף אנשים נוספים פרט
לקורבן לסכנה של פגיעה חמורה, הפגיעה בערך של חיי אדם היא קשה יותר.
.246
חזרה לענייננו – במקרה דנן טוב מראה עיניים מדיון ארוך; ובמלים אחרות, סרטון האירוע מלמד
בבירור כי כהנא העמיד בסכנה ממשית את חייהם של אנשים נוספים לבד מהמנוח. מדובר במי שירה
מספר רב של קליעים לעבר המנוח, תוך כדי תנועה (גם של כהנא וגם של המנוח), ברחבת מסעדה הומה
אדם.
141 מתוך 174
ציינתי לעיל כי כהנא לא טען כנגד התקיימות יסודות עבירת הרצח ומאליו יוצא שאף לא טען כי
מתקיימות יינסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד" ((ס'
300א(ב)).
.248
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בית המשפט העליון טרם קבע הלכה מבוססת בהקשר לסעיף זה (ור' בנדון ע"פ 3308/17 וחידי נ׳
מדינת ישראל (15.1.20)); וכן עייפ 6501/18 עאצי נ' מדינת ישראל, פסקה 22 (22.4.20)), אך על פי
כל קנה מידה – ובכל מקרה זו עמדתי – לא מתקיימות נסיבות שכאלה בענייננו. ההפך הוא הנכון.
בית המשפט המחוזי בחיפה
אפנה כעת לעניינו של ורדיניאן. מחד גיסא, טענה המאשימה כי הוא מבצע בצוותא, והגם שלא
ירה בפועל במנוח הוא שותף מלא מבחינה משפטית. מנגד, טען ורדיניאן בסיכומיו (ר' פסקה 191-220)
כי יש להרשיעו רק בסיוע לאחר מעשה, לפי ס' 260 לחוק העונשין, שכן הוא התוודע לכוונות הרוצח
ומעשיו רק בעת הירי.
.249
יש לדחות את טענתו לעיל של ורדיניאן. הוכח לטעמי מעבר לכל ספק סביר כי ורדיניאן היה מודע
לכוונותיו של כהנא לירות במנוח, גם אם אניח שורדיניאן לא היה מודע לזהות המנוח ולא הכירו.
מטבע הדברים, שבהיעדר עד שיעיד על הדברים שהוחלפו בין הנאשמים ובהיעדר תיעוד כתוב בנדון,
יכול ורדיניאן לטעון טענות כאוות נפשו, אך מדובר בטענות חסרות בסיס בבחינת ייהנייר סובל הכליי.
.250
פרק טז' – חלקו של ורדיניאן; על המבצע בצוותא; על המסייע; ויישום הדין
על עובדות המקרה
.251
התייחסתי ארוכות בפרק לעיל לגרסת הבדים אותה העלה לפנינו ורדיניאן ודחיתי את טענתו
(למעשה, טענות שני הנאשמים) לפיה הרוצח לא היה כהנא אלא ייאדם שלישיי. ורדיניאן אף טען כי
לא היה מודע לכוונות הרוצח, וגם טענות אלה יש לדחות. מדובר בגרסה כבושה ובלתי מהימנה בעליל.
עם זאת, העובדה שגרסה זו נדחתה, עדיין אינה מובילה בהכרח ובאופן מיידי למסקנה כי גרסת
המאשימה הוכחה מעבר לכל ספק סביר.
במלים אחרות, דחיית גרסתו של כהנא אכן מקרבת את ההכרעה לעבר עמדת התביעה, אך לא בהכרח
מביאה אותה עד אליה.
אתחיל את דיוננו בהקשר זה בחזקה העובדתית, שלא נסתרה בענייננו, והיא כי נוכחות אדם
בזירת עבירה, שאינה סתמית או מקרית; קל וחומר כשהיא מלווה בנסיבות מחשידות, מעבירה את
הנטל לסתירתה אל כתפי הנאשם. ההלכות בנדון הובאו וכן סוכמו בעייפ 4763/11 יעקובי נ׳ מדינת
ישראל, פסקה 62 (20.5.14) –
142 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
"כאמור, ניתן ללמוד מעצם שהותו של המערער עם רחימי ועם סוזן בנסיבות המתוארות
לעיל על היותו חלק מהפעילות העבריינית, למצער בהעדר הסבר שבכוחו לפחות ליצור ספק.
עמד על כך בית משפט זה בע"פ 2536/05 חסארמה נ' מדינת ישראל פסקה 6 (12.7.2006),
כדלהלן:
"לענין זה אנו מפנים לעצם נוכחותו של המערער בכל
הפגישות בהן נקשרו עסקאות הסמים. הסברו של המערער
באשר לנוכחותו הסתמית ולכך שסבר שמדובר בעסקת
מקרקעין בין הקצין לסוכן, אין בה כל מימד של שכנוע.
השכל הישר וניסיון החיים מונעים קבלת הטענה כי הקצין
הסכים לנוכחותו של המערער במקום הגם שהמערער לא
ידע במה דברים אמורים ולא היה חלק מהעסקה. הנוכחות
במקרה זה יש בה כדי להעביר את נטל הראיה, אם לא את
נטל השכנוע, על שכמו של המערער ונטל זה לא הורם. בע"פ
319/88 אלמליח נ' מיי פ"ד נ"ג(1) 693, נאמר בנושא זה
כדלקמן:
'… אך אם הנוכחות כעולה מן הנסיבות
האופפות אותה איננה מקרית יש בה –
בנוכחות גופה כדי להוות הוכחה לכאורה
שהיא אכן נועדה לבצע למבצע העבירה…
במקרה אשר כזה מוטל על הנאשם לסתור את
ההנחה הלכאורית המסתברת מן הנסיבות
ושעל פי ההיגיון ונסיון החיים מעידה היא
עליו שנוכחותו במקום ביצוע העבירה נבעה
משותפותו לעבירתו של המבצע. משנוצרה
ההנחה האמורה הנאשם רשאי להביא ראיות
או ליתן הסברים אם הנאשם נכשל בכך
והנסיבות המפלילות הינן בעלות משקל ראוי
לשמו עלולה ההנחה האמורה להפוך לראיה
ניצחת ובית המשפט רשאי לבסס עליה
הרשעה בדין'.
143 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
: (1996) 690,685
הדברים מדברים בעד עצמם. הסבריו של המערער, כאמור
לעיל לא היו משכנעים שעל כן די בנוכחות כדי להוות ראיה
לשותפותו לעסקאות הסמים".
ראו גם דבריו של השופט א' מצא בע"פ 6202/95 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד מט(5)
"בפרשת אלמליח השתדלתי לסכם את עיקרי ההלכה
בדבר המשמעות שניתן לייחס לנוכחותו של אדם במקום
ביצועה של עבירה (כשהעבירה מבוצעת בידי אחר). נקודת
המוצא היא, כי הנוכחות, כשהיא לעצמה, אינה אלא עובדה
ניטראלית; ונטל השכנוע לטענה, כי נוכחותו של הנאשם
במקום ביצוע העבירה נועדה לסייע למבצע העבירה, רובץ
על התביעה. ואולם בדבר טיב הראיות שהתביעה נדרשת
להביא להוכחת מחשבתו הפלילית של הנאשם הנוכח,
הבחינה הפסיקה בין שני סוגי מקרים: כאשר הנוכחות על
פניה היא לכאורה סתמית ומקרית, יוטל על התביעה להביא
ראיה המורה על שיתוף פעולה ממשי או על שיתוף מטרה
ממשי, בין הנאשם לבין מבצע העבירה. אך אם הנוכחות,
כעולה מן הנסיבות האופפות אותה, איננה מקרית, היא
גופה תהווה ראיה לכאורה לאשמת הנאשם. במקרה כגון זה
יוטל על הנאשם לסתור את ההנחה הלכאורית המסתברת מן
הנסיבות ושעל-פי ההיגיון וניסיון החיים מעידה היא עליו
כי נוכחותו במקום ביצוע העבירה נבעה משותפותר לעבירתו
של המבצע. אם הנאשם נכשל בכך, והנסיבות המפלילות
הינן בעלות משקל ראוי לשמו, תימלא מכסת הראיה
הנדרשת לביסוס אשמת הנאשם ובית המשפט יהיה רשאי
להרשיער".
הנה כי כן, לנוכחות המערער במחיצת רחימי וסוזן, באותו חדר במלון באיסטנבול ממנו
יצאה סוזן בדרכה לארצות הברית כשהיא נושאת עימה סמים, יש משקל ראייתי עצמאי".
(ההדגשות אינן במקור – י.ל.).
144 מתוך 174
.253
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בית המשפט המחוזי בחיפה
עוד אפנה לדברים שנקבעו וכן הובאו בעייפ 8416/09 חרבוש נ' מדינת ישראל, פסקה 23 (9.6.10)
יילעניין זה ייאמר כי ניסיון החיים מלמד שעבריינים אינם נוהגים להתיר למי שאינם נוטלים
עימם חלק בעת ביצוע עבירה לנכוח בזירת הפשע, שמא תוכלנה רשויות התביעה להשתמש
בהם בעתיד כבעדים פוטנציאליים (השוו: עניין אלמליח, בעמ' 699). יפים לעניין זה דבריו
של השופט קדמי כי:
"ניסיון החיים מלמד כי מבצעי עבירה ובמיוחד עבירה חמורה – אינם מזמינים
"משקיפים" לארוח להם לחברה בעת ביצועה של עבירה; וכל עוד לא מוכח אחרת
רשאי בית המשפט לראות ב"נוכחות" כאמור, בסיס לקביעת אחריות לביצוע
העבירה" (ע"פ 3006/96 מטיאס נ' מדינת ישראל, סעיף 9(ה)(1) לפסק הדין
([פורסם בנבו], 8.9.97)).
משאין מחלוקת שלפחות חלק מן המעורבים, אשר הודו בעבירות המיוחסות להם, אמנם
עסקו בפעילות עבריינית בעת ששהו בביתו של אלי, הרי שיש בנוכחותם של היתר בזירה תוך
כדי ביצוע העבירה, בקרבת מוקד ביצועה ותוך סיוע של אחדים מן המעורבים להשלמתה, כדי
להצביע – בהינתן המכלול הנסיבתי – על תמונה של עשייה משותפת מוסכמת ומתוכננת
מראש."
ולענייננו – מעבר לגרסתו הכבושה של ורדיניאן שכאמור נדחה מכל וכל; נוכחותו בזירת הרצח
לא היתה, כבמקרים אחרים, ייסתמית ומקריתיי. רחוק מכך.
מהראיות שהוצגו בהרחבה לעיל עלה באופן ברור וחד משמעי כי מדובר בייצד לעבירהיי:
;
(-) ורדיניאן הגיע עם כהנא למפגש המקדים בבריכת אפק כשעה לפני הרצח. הוכח כי לא היה זה
מפגש סתמי או חברי
(-) ורדיניאן שהה עם כהנא גם לאחר שהשניים עזבו את הבריכה; והיה מודע לכך שכהנא החליף את
מכנסיו; בפרק זמן זה לא היתה תקשורת ביניהם מה שמחזק את המסקנה כי הם היו יחדיו.
(-) ורדיניאן הסיע את כהנא על גבי אופנוע עד לזירת העבירה;
145 מתוך 174
שראל
(-) ורדיניאן הוריד את כהנא במרחק יימחשידיי מפתח המסעדה ושאינו אופייני למי שרק יימקפיץ"
אדם למקום מסוים. נתון זה הוא רב חשיבות ובעל משקל משמעותי ביותר;
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-) ורדיניאן היה מודע לכך כי כהנא לובש כפפות על ידיו וכן שירד והלך לכוון המסעדה כשהוא חובש
את הקסדה לראשו
;
(-) ורדיניאן המתין לכהנא תוך שהוא מקיף בנסיעה את הכיכר הסמוכה למסעדה שם נרצח המנוח;
.255
(-) ורדיניאן מילט את עצמו ואת כהנא מזירת הרצח לקרחת היער בשמורת נחל נעמן.
.256
כשנתונים אלה מתווספים לשקריו של ורדיניאן במהלך משפטו; וכן לנתוני היסוד ולפיהם כהנא
וורדיניאן היו במועד האירוע חברים טובים ושותפים עסקיים"; התוצאה החד משמעית המתקבלת
היא שהחזקה שצוינה לעיל לא רק שלא נסדקה, אלא בוססה והתחזקה והמסקנה העולה מהם היא
כי ורדיניאן היה מודע למטרתו ולכוונותיו של כהנא.
ראשית, אביא לצורך זה את הקווים המנחים על פיהם יוכרע ברמה הכללית אם מי שלקח חלק
בעבירה (צד לעבירה) הוא מבצע בצוותא, או מסייע; ולאחר מכן איישם את הדין על עובדות המקרה.
ועדיין, אין בקביעה לעיל כדי להוביל למסקנה כי ורדינאן הוא מבצע בצוותא. לעמדתי, מדובר
במסייע בלבד, ואנמק זאת להלן.
סעיף 29 (ב) לחוק העונשין מגדיר מבצע בצוותא כך :
"המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין
נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי
אחר".
וס' 31 לחוק העונשין, מגדיר את המסייע כך:
ימי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את
הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או
שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע"
146 מתוך 174
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
אין חולק כי לעתים האבחנה בין מבצע בצוותא לבין מסייע אינה פשוטה, שכן קיים מנעד רחב של
מקרים ומצבי ביניים. כפי שנקבע בעניין אל עוקה "מבצע בצוותא הינו מטבעו סיווג רחב יותר ואילו
המסייע מהווה סיווג מצמצם לעומתו. לכן, ייתכן מצב בו מבצע בצוותא יעשה מעשים שיענו על
דרישות עבירת הסיוע, אולם אין בכך כדי להוציאו ממעגל הסיווג החמור יותר של הביצוע בצוותא.
כתמיד, עת עסקינן בשני סיווגים המהווים מעין רצף של עליה בחומרה – על ציר המעורבות בדבר
עבירה
נוצר קושי בבחינת מקרי התפר" (עייפ 5956/08 אל עוקה נ' מדינת ישראל פסקה 21
בית המשפט המחוזי בחיפה
.257
עוד אפנה לכך כי כבר סמוך לתיקון 39 לחוק העונשין, עמד השופט חשין על הקושי בהבחנה בין המבצע
בצוותא לבין המסייע וציין כי השניים הם ".. ככלב וכזאב לפני עלות השחר" (ע"פ 5235/93 לוי נ'
מדינת ישראל פייד מט (1) 539, 559).
לגבי המבצע בצוותא, נקבעו מספר מבחני עזר במישור העובדתי-פיסי, ביניהם מבחן הקרבה
שנועד לבחון באם העבריין ממוקם ביימעגל הפנימי של העבירה"; ומבחן השליטה הפונקציונאלית
שנועד לבחון מידת השליטה של המבצע במעשה העבירה.
בעניין דנקנר נקבע כי –
–
"במישור העובדתי מבצע בצוותא הוא מי שלוקח חלק מהותי בביצוע העבירה. חלקו
של המבצע צריך להיות קשור לגרעין הקשה של העבירה, כנדבך פנימי בתכנית
הפעולה, אף אם מדובר בתכנית שהתפתחה באופן ספונטני. הקבוצה פועלת כגוף אחד
עם איברים שונים. שלושה מבחני עזר משמשים לזיהוי המבצע בצוותא האם נטל
הנאשם חלק בביצוע העבירה? האם חלק זה מהותי לביצוע העבירה, מבחינת קרבתו
לגרעין הקשה של העבירה? ומה הייתה מידת יכולתו של הנאשם לשלוט ולהשפיע על
ביצוע העבירה?.." (עייפ 220/17 דנקנר נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (29.8.18)
מיד אעמוד על הנדרש ממבצע בצוותא במישור הנפשי, אך כבר כעת נפנה לכך כי הפסיקה קבעה גם
מבחן משולב, ולפיו ככל שהיסוד הנפשי של המבצע משמעותי יותר, כך ניתן להסתפק בדרגה נמוכה
יותר של היסוד העובדתי, ולהיפך (עייפ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, פסקה 88 פייד נא(5) 481).
לגבי המישור הנפשי, נדרש כי יתקיים במבצע בצוותא היסוד הנפשי של העבירה עצמה וכן מודעות
לחלקם של השותפים האחרים. מדובר אם כן, בתוכנית משותפת (אף כי אין הכרח לתכנון לפרטי
147 מתוך 174
[ועוד לגבי המבצע בצוותא ר' מאמרו של רוני רוזנברג . ”ביצוע בצוותא, רכיב התנהגותי, יסוד
נפשי ורציונלים", ספר אדמונד לוי, עמוד 657].
.258
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
לגבי המסייע, הפסיקה התייחסה בהרחבה להגדרת עבירת הסיוע, גבולותיה והתנאים
להתקיימותה [ר' לדוגמה בהקשר זה האמור בעייפ 9826/05 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (9.7.08),
להלן: עניין מחאג'נה; ע"פ 4317/97 פוליאקוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 289; עייפ 320/99
פלונית נ' מדינת ישראל, פייד נה(3), 22 (להלן: עניין פלונית); ע"פ 11131/02 יוסופוב נ' מדינת
ישראל, פייד נח(3) 917].
נקבע, כי עבירת הסיוע היא עבירה עצמאית המבוצעת במטרה לתרום תרומה עקיפה ומשנית לביצוע
העבירה העיקרית. המסייע הוא שותף זוטר ביחס למבצע העיקרי, ואין דרישה שמעשיו יסייעו בפועל
לביצוע העבירה העיקרית, אלא רק שיהיו מסוגלים לסייע להגשמתה.
בפן העובדתי המסייע הוא מי שמעשהו או מחדלו תרם לביצוע העבירה העיקרית, או היה מסוגל
לעשות לכך. לא נדרש שהתנהגותו תהיה אפקטיבית בפועל.
ובפן הנפשי יש להוכיח שלושה רכיבים :
מודעות לטיב ההתנהגות המסייעת ;
(-)
(-)
(-)
מודעות לכך שהמבצע העיקרי מבצע או עומד לבצע את העבירה העיקרית, תוך שהודגש כי
לא נדרשת מודעות לכל פרט מפרטי העבירה ;
ומטרה לסייע למבצע העיקרי.
לגבי המודעות, החוק והפסיקה קבעו כי הם עשויים להיות מוחלפים בעצימת עיניים ייכלומר, גם אם
הנאשם לא היה מודע לכך שהתנהגותו מסייעת לביצוע העבירה העיקרית, ניתן להרשיעו בסיוע –
וזאת אם יוכח שנתעורר אצלו, באופן סובייקטיבי, חשד ממשי באפשרות זו, אך הוא נמנע מלבררויי
(עניין מחאג'נה פסקה 8); ולעניין המטרה לסייע, נקבע כי כאשר המסייע צפה ברמה של קירבה
לוודאות, כי התנהגותו תתרום לביצוע העבירה העיקרית, הדבר יכול להוות תחליף למטרה לסייע.
בעניין מחאג'נה לעיל, צוין בהקשר זה (שם, פסקה 9) כי "גם אם המסייע לא רצה בהתרחשות העבירה
העיקרית, מספיק שהיה מודע ברמה של קרוב לוודאי לכך שפעולותיו מסייעות להגשמתה, על מנת
שניתן יהיה להרשיעו כמסייעי.
148 מתוך 174
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
באשר לסיוע לביצוע עבירה תוצאתית מסוג כוונה, נקבע שאין לדרוש שבמסייע יתקיים אותך
יסוד נפשי הנדרש מהמבצע העיקרי. בפרשת פלונית הוצגה השאלה כך "השאלה מתעוררת באותם
מקרים שבהם המסייע פועל מתוך מטרה לסייע, בלי שמתגבשת אצלו הכוונה שהעבריין העיקרי
יגשים את כוונתו שלו. אלה הם המקרים שבהם מטעם זה או אחר אדם מוכן לסייע לפלוני בלי
שנתגבשה אצלו הכוונה שפלוני יגשים את זממויי (שם, פסקה 21); ובהמשך, ניתנה התשובה לשאלה,
באופן הבא –
.260
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
יאין לדרוש זהות בין המחשבה הפלילית בעבירה העיקרית לבין זו בעבירת הסיוע. די בכך שהמסייע
שם לנגד עיניו את המטרה לסייע לעבריין העיקרי. הטעמים המונחים ביסוד רצונו של אדם לסייע
אם הוא רצה בכך שהעבריין העיקרי יגשים את זממו אם לאו – נוגעים למניעיו של המסייע ולא
למצב הנפשי הנדרש ממנו" (שם, פסקה 26).
בעניין מרקדו סוכמה האבחנה בין המבצע בצוותא למסייע (פסקה 85) –
"ההבחנה בין מבצע בצוותא "טיפוסי" לבין מסייע "טיפוסי" מצויה ביסוד העובדתי וביסוד
הנפשי. במסגרת היסוד העובדתי הובהר כי איכות תרומתו של המסייע לביצוע העבירה
פחותה מאיכות תרומתו של המבצע העיקרי, עמד על כך השופט קדמי באחד מפסקי הדין
הראשונים שדנו בסוגיה, וכך אמר:
מבצע בצוותא' הוא – על פי ההגדרה שבסעיף 29(ב) לחוק – מי שנוטל חלק ב'ביצועי
העבירה, על ידי עשיית 'מעשה' המצוי, על פי טיבו, במעגל ה'פנימי' של ביצוע
העבירה; כשלמושג 'ביצוע' לענין זה, יש משמעות רחבה מעבר לעשיית מעשה
המבטא את הרכיב ההתנהגותי של הגדרת העבירה. לעומתו, המסייע' – הינו זה
ה'תורם' בהתנהגותו לביצועה של העבירה, אך תרומתו אינה מהווה מעשה-שלביצוע' כאמור, והיא נותרת חיצונית' למעגל ביצוע העבירה. […] (ע"פ 2652/95,
2663 רז ואח' נ' מדינת ישראל [40]).
בע"פ 4389/93, 4497 מרדכי ואח' נ' מדינת ישראל [41] חזר הנשיא ברק על ההבחנה ביסוד
העובדתי בין המבצע העיקרי למסייע. המאפיין את הביצוע בצוותא ביסוד העובדתי הוא:
"…לעניין הביצוע בצוותא תיתכן חלוקת עבודה בין העבריינים, באופן שהם יפעלו
במקומות שונים ובזמנים שונים, ומבלי שכל אחד מהם מיצה את העבירה, ובלבד
149 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
שחלקו הוא מהותי להגשמת התכנית המשותפת. אחדות המקום והזמן אינה חיונית,
ובלבד שחלקו של כל אחד מהם הוא חלק פנימי של המשימה העבריינית…" (בעמ'
250; ההדגשה שלי – א' ג').
אשר ליסוד העובדתי המאפיין את המסייע, הבהיר הנשיא ברק באותו עניין, כי:
.261
המסייע בדומה למשדל – הוא שותף עקיף ומשני. הוא מסייע ביצירת התנאים
לביצוע העבירה על-ידי העבריין העיקרי (או העבריינים העיקריים המבצעים
בצוותא) (סעיף 31 לחוק העונשין). תרומתו של המסייע היא חיצונית. אין הוא חלק
פנימי של המשימה העבריינית עצמה. אין הוא היוזם, אין הוא המחליט על הביצוע
ואין הוא שולט על הביצוע. אין הוא אדון לביצוע. הוא מבצע מעשי עזר הנפרדים
מביצוע העבירה על-ידי העבריין העיקרי, ושיש בהם כדי לאפשר את הביצוע, להקל
עליו או לאבטח אותו' (סעיף 31 לחוק העונשין): …'מי שחלקו בהתהוות העבירה
התבטא בפעולות עזר נושא באחריות פלילית כמסייע …המסייע אינו משתתף איפוא
בביצוע העבירה עצמה, אלא חלקו מתבטא בפעולות החיצוניות לעבירה' (השופטת
דורנר בפרשת משולם, בעמ' 554).
טול את ראובן ושמעון המתכננים ביצוע שוד, תוך חלוקת תפקידים ביניהם. הם
זקוקים לאדם שיסיע אותם למקום השוד. הם מבקשים מלוי להסיעם, והוא עושה
כן. לוי הוא מסייע לראובן ושמעון, שהינם עבריינים עיקריים בצוותא" [..]
התפקיד המשני שיש למעשיו של המסייע בביצוע העבירה מתיישב עם הפחתת אחריותו
הפלילית. שכן, תרומת מעשיו של המסייע לפגיעה בערך המוגן בעבירה הינה פחותה".
עוד לגבי האבחנה בין מבצע בצוותא לבין מסייע אפנה, מהעת האחרונה, לעייפ 2549/19 מדינת ישראל
נ׳ זעאתרה (25.1.22) (להלן: עניין זעאתרה), שם הפנה בית המשפט לכך שהפסיקה "הזהירה מפני
הרחבה של מושג המבצע בצוותא יתר על המידה" (שם, פסקה 21), ובהקשר זה הוצע לתת דגש
לשאלה האם בוצע תכנון מוקדם והאם הנאשם נטל חלק בביצוע הפיזי של העבירה. כפי שכבר צוין
לעיל, ככל שמידת המעורבות בתכנון גדולה יותר, יוכל בית המשפט להסתפק במעורבות מצומצמת
יותר בביצוע הפיזי של העבירה.
לאחר שעמדתי על המבחנים שנקבעו בפסיקה לגבי האבחנה בין מבצע בצוותא לבין מסייע, אפנה
ליישום המבחנים במקרים דומים בהם היו מעורבים יינהגי מילוט".
150 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
אחהייצ ולספק לו את הסם. חרף זאת, המנוח לא הגיע ולכן השניים שוחחו בסביבות 18:00 והמנוח
אמר לו יידניל יש לי סידור קטן אני מתעכב עם אנשים שלי מצור שלום, ואני בא אליך" (שם, שורה
79). עיון במחקר התקשורת, בין טלפון הנוקיה של המנוח שהיה המכשיר הייעסקייי (מסתיים בספרות
5136) לבין הטלפון הקווי של נובחוב (מסתיים בספרות 7491), מעלה כי מדובר בשיחה שהתקיימה
בשעה 18:40 ונמשכה 70 שניות.
בחקירתו הנגדית, התמקדו באי כוח הנאשמים בביסוס טענתם כי המנוח היה מעורב בעסקי סמים
והלוואות, נתון שכאמור אינו במחלוקת. העד הוסיף כי כאשר לא השיג את המנוח הוא התקשר ליייד
ימינוי של המנוח יימיכאל הרוסי", הכוונה ככל הנראה למיכאל ברליאנט; וכן התקשר לאחיו של
המנוח תומר. העד לא נחקר לגבי הדברים לעיל ששמע מפי המנוח בנוגע לתכניותיו של האחרון אותו
יום.
עדות נובחוב היא בעלת חשיבות מסוימת, שכן היא מחזקת את גרסת אלמנת המנוח בדבר השינוי
הפתאומי שחל בסדר היום של המנוח ביום הרצח. זאת ועוד, המאשימה הפנתה (עמ' 84 לסיכומיה)
לאמירת המנוח כי הוא אמור להיפגש עם אנשים מצור שלום, והדגישה כי כהנא הוא תושב צור שלום
ולכן יש בכך חיזוק לראיות כנגדו. אף אני סבור כי לדברים שמסר המנוח כחצי שעה לפני שנרצח (עת
ישב במסעדה עם אסולין וקובס, כשעלה באופן ברור כי הם המתינו למאן דהוא), יש משקל מסוים
לחובת ייחבורת צור שלום" (כהנא, ורדיניאן, גונדוס, מאור לב), עמם היה המנוח בקשר (באמצעות
אלירן אסולין) אותה עת ממש. ארחיב בנדון בפרק יא'. אכן, ניתן לתמוה מדוע אמר המנוח (או לפחות
כך נרשם מפי דנילוב) שהוא "מתעכב עם אנשים שלי מצור שלום", שהרי איש מאותה חבורת צור
שלום לא היה איש ישליי המנוח; ואף אין חולק כי אסולין וקובס שהיו אותה עת עם המנוח, אינם
מצור שלום. מה שחשוב לטעמי הוא שהמנוח היה אמור להיפגש עם אנשים מצור שלום. עוד ייתכן
שנובחוב לא שמע היטב את המנוח (מתעכב עם אנשים שלי מצור שלום; או – מתעכב עם אנשים מצור
שלום). בכל אופן, אשמת הנאשמים לא תקבע על ידיעת הלשון של המנוח או נובחוב.
28. על עיסוקו של המנוח בתחום הסמים וההלוואות ניתן היה ללמוד גם מעדותו של ר' ח' (ר' הודעתו נ/13
וכן עדותו מיום 19.7.21), ממנה עלה, על פני הדברים, כי המנוח ואלירן אסולין שתפו פעולה בתחום
ההלוואות; וכן מהדברים שמסרה הגב' ע' אי בהודעתה נ/19 שהוגשה בהסכמה (ר' פרוטוקול הדיון
מיום 14.7.21), שם מסרה על הרגלה לרכוש מהמנוח באופן קבוע קנביס וכי היתה עמו בקשר
באמצעות הטלפון הייעסקייי שלו (הנוקיה 055-9635136)]
15 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
29. אתמקד כעת ברצח עצמו. כאמור, המנוח נפגש במסעדה בחוף הים עם חבריו אלירן אסולין ושי קובס.
המסעדה מרושתת במצלמות אבטחה (ת/85א') וניתן להבחין במנוח, שהגיע למקום בשעה 17:42
והתיישב בשולחן הקרוב לכניסה למסעדה.
30. שתי הערות בנוגע לזמני המצלמות :
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
שראל
הראשונה היא כללית – כל זמני המצלמות ונתוני התקשורת בהכרעת הדין הם זמני אמת,
אלא אם צוין מפורשות אחרת
;
השניה מתייחסת למצלמות האבטחה של המסעדה (ת/85א) – בדויים הבדיקה של מצלמות
אלה (ת/291) נכתב כי זמן המסך תואם לזמן האמת. ואולם, עולה כי בפועל קיים פער של כ
2 דקות – לפי זמן המסך אירוע הירי התרחש בשעה 19:10, בעוד שעל פי דויים המשלייט (מוקד
100) הירי דווח בשעה 19:08 (ת/421ג'); ובמדייא הדיווח התקבל בשעה 19:09 (ת/418). מכיוון
שהשיחות למוקדי החירום התקבלו מטבע הדברים לאחר האירוע, יש להפחית 2 דקות מזמן
המסך.
01/08/2018 17:44:50
31. בשעה 17:42 הגיע המנוח למסעדה. להלן המנוח כפי שנקלט במצלמה 16
16 מתוך 174
on
oik
Camera16
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-) בעניין זעאתרה לעיל (עייפ 2549/19) נדון עניינו של מי שנטל חלק בשוד שהסתבך" ובמהלכו נרצח
אדם. המשיב באותו עניין ידע כי בדירה מסוימת מתקיימים משחקי הימורים, הביא את הנתון לעיל
לידיעת שניים נוספים והשלושה קשרו קשר לשדוד את משתתפי משחק ההימורים. תפקידו של
המשיב היה להסיע את השניים לקרבת אותה דירה, לחכות להם וכן למלט אותם לאחר השוד כשלפני
כן פרקו השלושה את לוחית הזיהוי של רכב המשיב. במהלך השוד נדקר למוות אחד מיושבי הדירה,
שני חבריו של המשיב נמלטו מהדירה בטרם הושלם השוד, חברו אליו, והחבורה נמלטה ברכבו של
המשיב מהזירה. המשיב הואשם בניסיון שוד, וכן ברצח המנוח מתוקף ס' 34א לחוק העונשין (עבירה
שונה או נוספת). בית המשפט המחוזי זיכה את המשיב משתי העבירות לעיל והרשיע אותו בסיוע
לניסיון שוד בלבד, לאחר שנקבע כי חלקו בשוד היה מינורי, כאשר הסכים רק לשמש נהג. [זיכויו
מעבירת הרצח והדיון בנדון במסגרת הערעור אינו מענייננו כעת, ולכן לא אדון בכך]. בית המשפט
העליון קיבל את ערעור המדינה בהקשר לעבירת השוד, קבע כי המשיב הוא מבצע בצוותא ולכן
הרשיעו בניסיון שוד. בהקשר זה, הפנה בית המשפט לכך כי המשיב הוא זה שסיפר לשותפיו על דירת
ההימורים; לכך כי הובטח למשיב שיקבל 20% מהשלל; למודעותו למעשי האחרים (הצטיידו בסכין
והיו רעולי פנים); לכך שהסיע את שותפיו לדירה וגם מילט אותם לאחר שהשוד הסתבך ושרף איתם
את בגדיהם. בית המשפט העליון קבע כי :
".. גם בהנחה שהמשיב לא היה יוזם והוגה רעיון השוד, בהמשך תכננו השלושה
את השוד בצוותא חדא ..; השלושה הכינו את השוד במשותף, תוך שהמשיב עצמו
הסיר את לוחית הרישוי מהרכב בו נהג; במסגרת ההכנה, אף סוכם כי השלושה
יתחלקו ברווחים … מספר דקות קודם לחניה בסמוך לדירה, ערכו המשיב ושותפיו
מעין "סיור" קצר בשטח, ספק סיור מכין, אשר לא סופק לו כל הסבר; המשיב הביא
את דאהר והאחר אל דירת ההימורים, והמתין להם במקום; לאחר ניסיון השוד
הכושל נסעו השלושה למקום מרוחק, על מנת להיפטר מראיות" (פסקה 27).
משכך, נקבע כי המשיב לא הסתפק בביצוע מעשים אשר נועדו לאפשר או להקלי
על ביצוע העבירה, כלשון חוק העונשין. מעשיו היו חלק מביצועה של העבירה
ממש". זאת ועוד, נקבע לגביו כי "נוכח היכרותו את המקום, את טיב המשחקים
המשוחקים בו ואת הנפשות הפועלות בו הייתה לו יכולת לתרום תרומה
משמעותית להוצאתה לפועל של התכנית העבריינית. הוא היה דרוש לה, ובהתאם
הייתה לו שליטה ממשית בה. אילו היה עומד על סירובו להשתתף בתוכנית
העבריינית, היה בסירוב זה כדי להקשות משמעותית על ביצועה. גם בכך יש כדי
151 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
בתפ"ח (מחוזי חיפה) 866-07-14 מדינת ישראל נ׳ רפי שלומוב (16.11.16) נדון עניינו של רפי
שלומוב (להלן: רפי). הלה שימש כנהג שהסיע שניים נוספים לאזור תעשיה, שם ירדו האחרונים
מהרכב; רפי נסע מהמקום ואז השניים שנותרו שם ירו למוות בשומר מפעל. רפי אותה עת המתין
במקום מרוחק לקריאה טלפונית ולאחר מכן שב למקום ומילט את המבצעים. נקבע כי אין להרשיעו
ברצח כמבצע בצוותא אלא כמסייע. מחד, נוכחותו לא הייתה מקרית או ספונטנית – הוא הסיע את
השניים והחזירם כחלק מתוכנית מוסכמת מראש; אולם מאידך, לא הוכח שהייתה לו שליטה
פונקציונלית על ביצוע העבירה; לא הוכח כי הוא יזם את הרצח או היה חלק ממקבלי ההחלטות על
ביצועו, ולא הוכח שהייתה לו שליטה על מועד הביצוע או על צורת הביצוע. רפי גם לא קיבל תמורה
על חלקו בביצוע העבירה, בניגוד לשני המבצעים בפועל. כמו כן נקבע כי לא הוכח שהתגבשה אצל רפי
כוונה תחילה לרצוח את המנוח, אלא יירקיי מודעות לכך שהסעת השניים לאזור התעשייה כשבידיהם
רובה ארוך ומטרתם רצח, תורמת לביצוע עבירת ההמתה. ערעורים שהגישו השלושה נדונו במאוחד
(עייפ 1817/17 סולימנוב ואח' נ' מדינת ישראל (2.4.20), כאשר המדינה לא הגישה ערעור על זיכויו
של רפי מעבירת הרצח. במסגרת פסק הדין בערעור נקבע כך (פסקה 66):
(-)
לתמוך במסקנה, שהמשיב היה מבצע בצוותא של העבירה" (פסקה 33). (ההדגשות
לא במקור – י.ל.).
".. התמונה העולה היא כי רפי הסיע את יורי ורוני לזירת הרצח ושימש כ"נהג
המילוט" שלהם מהזירה; הוא ידע שהם נוסעים כדי לפגוע בקורבן הרצח, גם אם
פקפק בכך שהם אכן יבצעו את זממם; הוא כנראה לא ידע מיהו הקורבן ומהו המניע
לרצח, ומי בפועל לחץ על ההדק. אכן, התשתית הראייתית מעלה כי התקיים
"מידור" מסוים של רפי מפרטי אירוע הרצח, והוא לא היה חלק מהמעגל הפנימי של
המבצעים, ולפיכך הוא זוכה מהאישום ברצח כמבצע בצוותא. ואולם, מהראיות עולה
כי רפי היה מודע למטרת הנסיעה ולסיוע שהוא מעניק ליורי ולרוני, ולפיכך בדין
הורשע כ"מסייע".."
בעייפ 3596/93 אבו סרור נ' מדינת ישראל (28.5.98) דובר באירוע במהלכו נרצח איש שבייכ
על ידי אדם שהפעיל, בשם חמזה. אותו חמזה גייס את נאסר ואת המערער שהוא בן דודו. המערער
ונאסר הורידו את חמזה סמוך לדירת המפגש עם המנוח, ומשחמזה התעכב בדירה, נכנס נאסר
בעקבותיו ונטל חלק ברצח המנוח, כאשר המערער המתין להם כל אותה עת ליד המכונית, ולאחר מכן
מילט אותם וסייע בהשמדת ראיות. המערער הורשע בעבירת הרצח לפני תיקון 39 ובערעורו, שנדון
לאחר כניסת התיקון לתוקף, טען שיש לראותו כמסייע בלבד. בית המשפט העליון דחה טענה זו, אף
שנקבע כי חלקו היה ייקטן לאין ערוך' מחלקם של חמזה ונאסר. נקבע כי הוא לקח חלק, גם אם קטן,
152 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בשלב התכנון; הוא נסע יחד עם השניים האחרים לסיור מקדים במקום הרצח במהלכו השלושה
חילקו ביניהם תפקידים, כשתפקידו היה לשמור ליד הרכב כדי להבטיח את נסיגתם של חבריו לאחר
הרצח; ולאחר הרצח הוא נטל חלק בהעלמת הראיות ובהצתת מכונית המילוט. בית המשפט קבע
בנדרך כך –
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
בעייפ 4186/13 ע'אלב מחמד ע'נאים נ' מדינת ישראל (13.4.15) הורשעו 3 נאשמים (אחמד,
עאלב, וחידר) ברצח נהג מונית יהודי ממניע לאומני. השלושה תכננו יחד את המבצע, חידר קנה כרטיס
סים חדש שישמש כמכשיר מבצעי, אחמד רכש אקדח והשלושה ביצעו סיור מקדים בשטח בו תכננו
לבצע את הרצח. השלושה הזמינו מונית, ובהתאם לתוכנית אחמד הוביל את נהג המונית למקום
המיועד, שם ירה בו למוות. תפקידו של חידר היה בעיקר להמתין לאחמד לאחר הירי ולמלט אותו
באמצעות קטנוע. חידר הורשע ברצח כמבצע בצוותא ובערעור טען שהיה מקום להרשיעו אך כמסייע.
טענה זו נדחתה, לאחר שנקבע כי עאלב וחידר היו מעורבים בתוכנית עבריינית מפורטת שכללה תכנון
מוקדם, חלוקת תפקידים, פעולות לוגיסטיות כגון רכישת סים, וסיור מקדים בזירת הרצח. משכך,
חידר לא היה יירקיי נהג מילוט, אלא לקח חלק פעיל במעגל הפנימי של תכנון הרצח שכלל חלוקת
תפקידים לכל משתתף בתוכנית המפורטת.
(-)
"תרומתו המעשית של המערער לביצוע הרצח אכן הייתה קטנה משל שני מרעיו.
ואולם השתתפותו בפעילות המכינה, ותפקיד המתריע שאותו מילא, הקנו לו שליטה
על הוצאתה לפועל של התכנית הרצחנית. מכך שהשתתף בהכנות לביצוע ופעל
להצלחת התכנית עולה, כי היה בעל המחשבה הפלילית הנדרשת לשכלול אחריותו
בגין עבירת רצח בכוונה תחילה. ודי באלה כדי לחייב את המסקנה, שהמערער נמנה
עם מבצעי העבירה וכי לא היה רק בגדר מסייע, שמעמדו במידרג הנושאים באחריות
לעבירה ובסולם העונשים נמוך משל מבצעי העבירה".
בתפיים (מחוזי באר שבע) 63752-10-15 מדינת ישראל נ' אדרי ואח' (2.7.2020), התבקש
הנאשם על ידי אחרים לסייע בתיקון מטען חבלה שיועד לפגיעה באחר, תוך שהוא מודע שהמטען
מיועד לחיסול יריב של אלו שפנו אליו. הנאשם תיקן את המטען והסביר לאחרים כיצד לתפעלו.
בהמשך, המטען הוצמד לרכבו של הקורבן וגרם למותו ולפציעת אחרים. הנאשם זוכה מעבירת הרצח
כמבצע בצוותא והורשע כמסייע, תוך שנקבע כי לא הוכח שהיה ייבמעגל הפנימייי של ביצוע העבירה.
בית המשפט המחוזי קבע בנדון כך :
יינראה שהנאשם מצוי על הגבול הדק העובר בין מבצע בצוותא לבין מסייע. שכן, מחד
גיסא, הנאשם מספק את המטען שבלעדיו לא ניתן היה לבצע את העבירות, נמצא
153 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
בעייפ 9716/02 מחמד רימאוי נ׳ מדינת ישראל (15.2.10) נדון רצח השר רחבעם זאבי. תפקידו
של המערער ברצח היה שכירת רכב ששימש את החוליה, שמנתה 3 אנשים, וכן תוכנן כי הוא יאבטח
וימלט את החוליה לאחר הרצח. בפועל, נמלטו השניים האחרים שירו לעבר המנוח, באמצעות רכב
אחר, בעוד הוא עצמו נמלט מהמקום במונית עד שחבר לאחרים. המערער הורשע כמבצע בצוותא תוך
שנדחתה טענתו כי היה מקום להרשיעו בסיוע בלבד. נקבע כי הוא היה שותף לתכנית הרצח מהרגע
שבו קרמה עור וגידים ; השתתף בישיבות בהן תוכנן לרצוח שר בכיר (הגם שלא ידע את זהותו); ערך
םרן מקררם סמוך למלון בו בוצע הרצח ; וביצע את חלקו בתכנית הפיגוע לפיה הוטל עליו לאבטח את
הימלטותם של השניים מהמלון ולהיות ערוך לביצוע ירי ככל שהדבר יידרש כדי להבטיח את
הסתלקותם מהמקום. פעולות אלה לימדו כי היה חלק מהמעגל הפנימי של מבצעי העבירה ומצביעות
על יסוד נפשי של מבצע בצוותא, הגם שתרומתו לרצח נפלה מזו של השניים האחרים.
(-)
בקשר עם כל האחרים, ויודע על הפגיעה המיועדת במי מקבוצת הגרוזינים ממש ערב
הפיצוץ ובסמוך אליו. מאידך גיסא, הנאשם אינו מצוי בסוד העניינים ופרטי התכנון
עצמו, ואינו לוקח חלק כלשהו בהטמנת מטען החבלה, בפעולות שנעשו קודם לכן
בחיפוש מי מקבוצת הגרוזינים או בהפעלת המטען עצמו. נראה כי תרומתו לביצוע
העבירה, גם אם אין המדובר בתרומה חיצונית מובהקת, עדיין יש לה גוון של
מאפיינים חיצוניים יותר מאשר של מאפיינים פנימיים. אין בפנינו ראיה כי הנאשם
היה עם האחרים בעת חלוקת התפקידים, או בעת התכנון הקונקרטי בו נקבע כיצד
ואיך בדיוק יוציאו לפועל את הפגיעה ובאיזה עיתוי". [לא הוגש ערעור מטעם המדינה.
ערעור שהגיש הנאשם טרם נדון (עייפ 819/21)].
בתפ"ח (מחוזי חיפה) 21279-09-15 מדינת ישראל נ' סלים שוויש (הכייד מיום 8.3.17), נדון
אירוע של התנקשות באדם שישב בבית קפה ובמי שישב לצדו. תפקידו של הנאשם היה להסיע את
היורה (מוסלמני) למקום וכן למלט אותו משם. במהלך הנסיעה השניים כיסו את פניהם בכובעי גרב
ועטו כפפות על ידיהם. עובר לירי מוסלמני יצא את הרכב, צעד לבית הקפה וריסס עם הנשק לעבר בית
הקפה. כתוצאה מכך כאמור לעיל נרצחו שניים. לאחר הירי השניים נסעו מהמקום והציתו את הרכב.
הנאשם טען כי ידע אמנם על כוונתו של מוסלמני לפגוע באחד מהמנוחים, אך לא ידע על הכוונה
להמיתו ולכן אין להרשיעו כמבצע בצוותא. הנאשם הורשע כמבצע בצוותא לאחר שנקבע כי חלקו לא
התמקד בנהיגת הרכב, אלא הוא היה שותף לפני כן בכך שהביא יחד עם מוסלמני את הרכב הגנוב
ששימש אותם ; בכך שהתלווה למוסלמני בשלבי ההכנה ואף לאחר מכן בשריפת המכונית. מדובר אם
כן בשלבים הכרחיים בשרשרת הפעולות שנדרשו להמתת המנוח. ללא הנאשם לא היה מוסלמני
מתכונן לירי ולא היה מגיע למקום הירי ולא היה מבצע את הירי ללא רכב המילוט. ערעור שהוגש
בנדון נדחה (עייפ 5268/17 שוויש נ' מדינת ישראל (16.2.22)), תוך שנקבע כי ישותפותו המלאה של
154 מתוך 174
סלים לכל מהלכיו של אדהם מעמידה אותו במצבו של מי שביצע את המעשה בצוותא, בהיותו שותף
לכלל היבטיו הפיזיים של הביצוע, למעט הלחיצה על ההדק. על היסוד הנפשי ומודעותו של סלים
ניתן כאמור ללמוד מעומק מעורבותו במעשי ההכנה להם היה שותף, כשהיה גם שותף להחלטה
להמית את הקורבן כשכיר חרב בעד בצע כסף שהובטח לו על ידי אדהם".
.262
שראל
(-) בעייפ 5956/08 אל עוקה נגד מדינת ישראל (23.11.11), נדון עניינו של מי שרצח עם אחרים את
המנוח באותו מקרה על רקע נקמת דם. המערער טען כי חלקו התמצה בהסעת שניים מהמשתתפים
למקום האירוע, ואיום על הפועלים שעבדו יחד עם המנוח לבל יתערבו. ואולם, טענתו לעיל נדחתה
ונקבע כי הוא מבצע בצוותא שכן גם אם לא דקר למוות את המנוח, הוא היה שותף פעיל בתכנית
שנרקמה, היה מעורב בתצפיות אחר המנוח, אבטח את הזירה, איים בנשק על עובדיו של הקרבן לבל
יתערבו ולבסוף אף וידא את מותו של המנוח (לאחר שהלה נפח את נשמתו) בדקירת סכין. נוכח האמור
לעיל נקבע כי המערער ייעמד בליבת התכנית, ורחוק הוא מלהיות דמות משנה… הוא הפגין אחריות
להשגת היעד. מודע הוא לתכנית, והשתתף בה באופן פעיל בחלקים שונים.." עוד נקבע כי יהבוֹתָן
אינו אם תפקידו של המערער נוטה לסיווג מוכר וברור, אלא מה עולה מהתמונה הכללית של מעשיו".
חזרה לענייננו, והוא – יישום הדין על עניינו של ורדיניאן.
בחינת חלקו של ורדיניאן ויישום הדין על עובדות המקרה מעלה לטעמי כי חלקו מהווה סיוע –
לא פחות (כטענת בא כוחו); אך גם לא יותר (כטענת המאשימה).
.263
בית המשפט המחוזי בחיפה
.264
לשם כך אבחן את חלקו באופן כללי וכן על הציר הכרונולוגי, אך לפני כן הערה מקדימה – בפרקים
לעיל ציינתי כי על פני הדברים רצח המנוח הוא תולדה של האירוע שהתרחש יום קודם לכן באולמי
כינורות. בה בעת ציינתי כי עמדה זו היא מעבר לנדרש.
כעת, כשהדיון נסוב רק בעניינו של ורדיניאן, ומשום שעמדה זו עשויה לסייע לורדיניאן, היא לא תהיה
"מעבר לנדרש"י ככל שהדברים נוגעים אליו.
משמעות הדברים היא שכהנא הוא זה שהתערב בסכסוך בין האחים אלבז לבין האחים בן חיים,
ובהמשך נולד סכסוך אישי בינו לבין המנוח. מסקנה זו אינה מוליכה בהכרח למסקנה כי ורדיניאן אינו
מבצע בצוותא, אך היא נמצאת ברקע ניתוח הדברים.
.265
ובהמשך לאמור לעיל, בחינת חלקו של ורדיניאן מעלה כי בניגוד לכהנא, שהיה ציר מרכזי
בהתרחשות וככל הנראה גם יזם את הפנייה לתומר ובהמשך למנוח; ורדיניאן, מאידך גיסא, היה
פאסיבי וחף מכל מניע או אינטרס, לבד מרצונו לסייע לכהנא.
155 מתוך 174
מעורבותו הראשונה של ורדיניאן בפרשה, ככל שיש לכך בסיס בראיות, היא כאשר קיבל שיחת
טלפון מכהנא 17:52. מדובר בשיחה אותה יזם כהנא כ 3 דקות לאחר ששוחח עם המנוח. כהנא על פני
הדברים ביקש מורדיניאן שיאסוף אותו ויסיעו לבריכת אפק; ולראיה, בשעה 18:10 הגיעו השניים
לבריכת אפק. [לא התעלמתי מכך שורדיניאן וכהנא שוחחו גם בשעה 14:42, אך אין אינדיקציה
ששיחה זו קשורה לפרשה בה אנו דנים]. משמע, יוזם השיחה הנדונה (17:52) הוא – כהנא, ועל פני
הדברים מדובר ביירמז מטרים" המלמד שגם בהמשך היימוציא והמביאיי היה רק כהנא.
.267
שראל
.268
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בהמשך, כאשר הגיעו השניים לבריכת אפק מי שנכנס לתוך מתחם הבריכה וניגש אל גונדוס ולב
ששהו בחדר הכושר, היה כהנא לבדו. כהנא שוחח עם גונדוס ולב, ולאחר מכן יצא לרחבת הכניסה של
הבריכה והתקשר אל המנוח.
.269
גם במהלך השיחה לעיל, כאשר כהנא התקשר אל המנוח הוא התרחק מורדיניאן. מדובר בשיחה
משעה 18:16 והבאתי בפרק יא' לעיל צילום מסך מתוך אותו סרטון. הנאשמים לא מסרו גרסאות
אמת באופן כללי וכך גם ובנוגע לשיחה זו, אך הדבר אינו פוטר אותי לבחון את הנתונים
האובייקטיביים העולים מנסיבות האירוע. ייתכן והסיבה שכהנא התרחק במהלך אותה שיחה
מורדיניאן היתה מתוך נימוס או סתם משום תזזיתיות, אך מדובר בראיה נסיבתית נוספת העומדת
בהקשר זה לזכות ורדיניאן וממקמת אותו מחוץ ליימעגל הפנימי של ביצוע העבירה בה נכללים
המחליטים, הקובעים, ובעלי אותו יסוד נפשי של המבצעים בצוותא.
.270
|
לא זו אף זו, צפייה בסרטוני האבטחה והתרשמות מיישפת הגוף" של המעורבים (הנאשמים,
גונדוס איסקוב ומאור לב), מעלה כי ורדיניאן לא היה הציר המרכזי בין הארבעה. למעשה, מרבית
ייתפקידו היה להתלוות לכהנא. זו היתה ככל הנראה הסיבה שבאת כוח המאשימה, בחקירתה
הנגדית את ורדיניאן, הטיחה בו כי הוא נראה במפגש יימשתרך אחריהם" (דיון מיום 19.7.21, עמ' 862
שורה 5).
לא התעלמתי מנתון שכבר הוזכר מספר פעמים לעיל (ובמיוחד כאשר דחיתי את טענת ורדיניאן
כאילו לא היה מודע לכוונותיו של כהנא) והוא כי לאחר שהוריד את כהנא ליד המסעדה, בכיכר, הוא
המשיך והקיף את הכיכר בנסיעה עד שכהנא חזר אליו בריצה לאחר הירי. המאשימה טענה כי נתון
זה ממקמו ביימעגל הפנימי של המבצעים. ואולם, חרף משקל ראיה זו שבהחלט מבססת את
המסקנה בדבר מודעותו של ורדיניאן שכהנא מתכוון לפגוע במנוח, היא עדיין אינה מביאה למסקנה
הכרחית שהיסוד הנפשי שהתקיים אצל ורדיניאן היה זהה לזה של כהנא.
156 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
ועוד בהקשר זה, בתחילת פרק זה הפניתי למספר נתונים מהם עלה שורדיניאן היה מודע לכוונותיו
של כהנא ואף היה מודע לכך שהוא מחזיק ברשותו אקדח ולשימוש שייעשה בו. עם זאת, קביעות אלה
אין בהן כדי למקמו בהכרח במעגל הפנימי של ביצוע העבירה. הפניתי לראיות שכולן לכל הפחות
מעלות ספק בהקשר זה. מהמקובץ עולה שמדובר בדמות פאסיבית, שולית באופן יחסי, שהיתה
אמורה להסיע את כהנא ממקום למקום.
.272
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
לא בכדי נפתח פרק זה בסקירה משפטית בנוגע להבדלים בין המבצע בצוותא לבין המסייע. ציינתי כי
הפסיקה רואה במסייע כמי שתרומתו עקיפה ומשנית וכשותף זוטר בלבד; כזה שהיסוד הנפשי של
העבירה העיקרית לא מתקיים בו, ודי שיפעל מתוך מטרה לסייע; כזה שאינו יוזם, אינו מחליט ואינו
שולט על הביצוע.
אלו ואחרות הן הסיבות שינהגי הסעותיי (שלא מתלווים למעשיהם רכיבים נוספים) הובאו כדוגמה
לסיוע "בלבד"י (עייפ 4389/93 שצוטט לעיל).
.273
זאת ועוד, המאשימה לא הפנתה לראיה של ממש ממנה ניתן להסיק שורדיניאן קיבל איזושהי
החלטה; יזם; תכנן; או עשה פעולה כלשהי אחרת שתיקח אותו פנימה מהמעגל החיצוני בו נמצאים
המסייעים לתוך המעגל פנימי הכולל את המבצעים בצוותא.
המשכתי ובחנתי מקרים בהם הורשעו מי ששימשו כנהגים במבצעים בצוותא, אל מול מקרים בהם
הם הורשעו כמסייעים. עולה כי המאפיין את הראשונים הוא תפקידם גם בתכנון העבירה; בחלוקת
התפקידים; בהכנות לביצועה; או שותפות של ממש במישור המניע העברייני או האידיאולוגי.
סיכומו של דבר, ורדיניאן סייע לכהנא ולכן יש להרשיעו בסיוע לרצח לפי ס' 300(א)(2)+ס' 31
לחוק העונשין, בנוסחו טרם תיקון 137 לחוק.
.274
פרק יז' – התייחסות ליתר העבירות שיוחסו לנאשמים; והערות מסכמות.
בפרקים לעיל הורשע כהנא ברצח בכוונה תחילה, לפי סעיפים 300(א)(2)+301 לחוק העונשין,
בנוסחו טרם תיקון 137 לחוק; ואילו ורדיניאן הורשע בסיוע לרצח לפי ס' 300(א)(2)+ס' 31 לחוק
העונשין, בנוסחו טרם תיקון 137 לחוק.
.275
הרשעתם לעיל של הנאשמים ויתר הקביעות והנימוקים שהובאו בהרחבה לעיל, מוליכים מניה
ובניה להרשעתם בשתי העבירות הנוספות שיוחסו להם והן עבירות בנשק (נשיאה והובלה), לפי
סעיפים 144(ב) רישא וסיפא+29 לחוק; ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיפים 244+ 29 לחוק. לגבי
157 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
הראשונה, מדובר בנשק אותו נשא בפועל כהנא ואף עשה בו שימוש בכך שירה למוות במנוח; תוך כדי
שורדיניאן היה מודע וכן הסכים לא רק להחזקתו אלא גם לנשיאתו (ור' להרחבה בנדון עייפ 8416/09
חרבוש נ' מדינת ישראל, (9.6.10)); ובאשר לעבירה השניה, התייחסתי בהרחבה לפעולות השניים
בקרחת היער לאחר שנמלטו לשם, עת העלימו את האקדח, את הטלפונים, החליפו חלק מבגדיהם ואף
שרפו את חלקם.
שראל
דרך ארוכה יחסית עברנו בהכרעת הדין. הראיתי כי הגם שמדובר בתיק המבוסס על ראיות
נסיבתיות, אלה מצטרפות ומתלכדות לכדי תמונה אחת ברורה, המבססת מעבר לכל ספק סביר את
אשמת הנאשמים, כל אחד על פי חלקו העובדתי והמשפטי. הנאשמים לא רק שלא שללו את ההנחות
המפלילות כנגדם או הטילו בהם ספק סביר, אלא שעדויותיהם וקווי ההגנה בהם נקטו אף חיזקו את
ראיות המאשימה. אכן, נותרו פה ושם חללים ראייתיים מסוימים, בין היתר ולמרבית הצער משום
חוסר שיתוף הפעולה מצד אחיו של המנוח וכן חבריו של המנוח. עם זאת, חללים אלה לא פגעו בחוזקן
הכללי של הראיות כנגד הנאשמים, ובכל מקרה הם אינם מעוררים ספק סביר.
בית המשפט המחוזי בחיפה
.277
סוף דבר, לו דעתי תשמע יש להרשיע את כהנא ברצח בכוונה תחילה, לפי סעיפים
300(א)(2)+301 לחוק העונשין, בנוסחו טרם תיקון 137 לחוק; את ורדיניאן יש להרשיע בסיוע לרצח
לפי ס' 300(א)(2)+ס' 31 לחוק העונשין, בנוסחו טרם תיקון 137 לחוק; ואת שני הנאשמים יש בנוסף
להרשיע בעבירות בנשק (נשיאה והובלה), לפי סעיפים 144(ב) רישא וסיפא+29 לחוק; ושיבוש
מהלכי משפט, לפי סעיפים 244+ 29 לחוק.
השופטת גלית ציגלר:
.1
fun.
158 מתוך 174
'
י. ליפשיץ, שופט
[אב"ד]
בחנתי את הכרעת הדין המקיפה של חברי השופט ליפשיץ, אשר הציג בהרחבה את כל הראיות
שהובאו מטעם המאשימה ואת גרסאות הנאשמים, והראה כיצד מוליכות הראיות לתוצאה החד
משמעית והבלעדית של הרשעת הנאשם 1 – מאור כהנא ברצח המנוח, והרשעת הנאשם 2 – אריאל
ורדיניאן בסיוע לרצח, ואני מסכימה ומצטרפת לכל האמור ורואה להוסיף מספר דגשים מטעמי
הקשורים לגרסאות הנאשמים, למניע לרצח כקשור באירוע שהתרחש ערב קודם באולם כינורות.
.2
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
א. גרסאות הנאשמים:
הנאשם 1 מאור כהנא –
הנאשם שתק בכל שלבי החקירה במשטרה, ואף לא מסר גרסה כלשהי בבית המשפט במענה
לעובדות כתב האישום למעט הכחשה גורפת של האשמות המיוחסות לו. כיום, לאחר שנשמעו
ונבחנו כלל הראיות ניתן לומר כי שתיקה זו באה לא רק מטעמים טקטיים בגלל שלא היה לו שום
אליבי למעשיו בשעת הרצח ואף לא גרסה שיכולה היתה להרחיקו מזירת הרצח, אלא שברור
שהוא היה צריך לתכנן את מהלכיו וליצור גרסה אשר תוכל להתיישב עם כלל (או לפחות מרבית)
ראיות המאשימה. התנהלות הנאשם במשך ההליך כולו, שארך כשלוש שנים, היתה שלא לוותר
כמעט על אף עד מעדי התביעה ולחקור כל אחד ואחד מהם, ורק כשעמדה בפניו מלוא התמונה
הראייתית, הגיע השלב בו הוא היה צריך להתאים את גרסתו למציאות זו כדי לנסות לחלץ עצמו
מסבך הראיות אשר קושרות אותו ישירות לרצח. אין הגיון רב בשתיקה למי שטוען כי הוא חף
מפשע ואינו קשור כלל לאירוע רצח המיוחס לו, וסביר הרבה יותר שימסור את גרסת החפות כבר
לחוקריו או בבית המשפט במענה לכתב האישום, כך שיתאפשר לבדוק את הדברים סמוך ככל
האפשר להתרחשות עצמה, באופן שאם יתברר שזו גרסת אמת אין כל סיבה שימתין מאחורי סורג
וברים עד לסיום משפטו במשך תקופה כה ארוכה. אין גם כל הגיון לחקור את כל עדי התביעה
וליצור יריעת מחלוקת רחבה ככל שמאפשר כתב האישום, שהרי אם קיימת גרסת חפות וגם
אם היא לא נמסרה מיידית, יש לנאשם שבידו גרסה כזו אינטרס לזרז את שמיעת הראיות
ולהשמיע את גרסתו בהקדם האפשרי כדי שיוכל להשתחרר מהייאיום" מולו הוא ניצב בדמות
עונש של מאסר עולם. אלא שאף אחד מהתרחישים האלו לא התקיים. ההיפך הוא הנכון.
בעדותו אישר הנאשם שהוא היה מוכן להמתין במשך כל השנים הללו עד שיישמעו כל העדים
והראיות כדי שהוא יוכל לבחון אותן ורק אז לספר את גרסתו, והוא תלה זאת בעצה שקיבל מרבו
עמו הוא נוהג להתייעץ בכל תחומי חייו:
"ש:… למה לא מסרת גרסה במשפט ? עד היום.
ת: אמרתי לך, בגלל הרב שלי, מה שהרב שלי אומר לי זה מה שאני עושה…
הוא אמר לי מה לעשות, ואיך שהוא אמר לי לעשות כך עשיתי..
הוא אמר לי באותו רגע לא למסור גרסה.
הוא אמר לי לחקור את העדים ובבוא העת כשיגיע הזמן שלי גם אני לתת גרסה, לתת את הגרסה
שלי מה שצריך…."
(פרוטוקול מיום 17.6.21 עמודים 795-797, וגם בפרוטוקול מיום 24.6.21 עמוד 811).
159 מתוך 174
.3
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
הנאשם בחר שלא למסור את שמו של הרב המייעץ, וגם כשניסה בא כוחו לברר את זהות הרב
בחקירה החוזרת, ככל הנראה כדי לתת משקל או להעמיד דמות ושם כלשהם להסבר, בחר
הנאשם שלא לענות לשאלה והותיר את זהות הרב עלומה, ואת ההסבר כולו ככזה שלא ניתן
לסמוך עליו או להאמין בו.
תמיכה ודוגמאות למסקנה כי לנאשם לא היתה כל גרסה המרחיקה אותו מזירת הרצח עד
שהחלה פרשת ההגנה, ניתן למצוא לאורכה ולרוחבה של עדותו; כך למשל בעדויות בנות משפחתו
הקרובות, אמו אופירה אואנונו ואשתו מפל דהן. יוזכר כי הנאשם הכחיש את כל הנטען בכתב
האישום לרבות נסיבות הקשורות במעשיו עובר לרצח והימצאותו כשעה קודם לכן בבריכת אפק.
כשנשאלו באי כח הנאשמים בזמן הצפייה בסרטון שצולם בבריכה (ת/80) האם הנאשמים מזהים
בו את עצמם, השיב בייכ הנאשם 1 "לא" וגם "הנאשם לא מזהה את עצמו", ובייכ נאשם 2 בחר
לומר שהוא אינו משיב לשאלה. בהתאמה לגישה זו של הנאשם 1 לפיה הוא אינו זה המצולם
בבריכה, פעלו גם אמו של הנאשם 1 ואשתו.
האם אופירה נחקרה במשטרה ביום 20.8.18 והוצג בפניה הסרטון מהבריכה, ושם היא מסרה כי
היא מזהה בו את בנה "נראה לי הבן שלי מאור לפי הפנים שלו ולפי הגוף לבן שלי מאור יש גוף
גדול יותר… את הפנים אני מזהה טוב כפנים של הבן שלי הגוף של הבן שלי גדול יותר" (ת/436).
למרות האמור, בהעידה בבית המשפט חזרה בה מזיהוי פניו של הנאשם וטענה כי אמרה לחוקרי
המשטרה במפורש שהיא אינה מזהה את בנה ורק משום שהם לחצו עליה שתזהה אותו אמרה את
הדברים. בעקבות כך הוכרזה האם כעדה עוינת. בזמן העדות – למרות התנגדויות שונות של בייכ
הנאשם 1 – הוקרן שוב הסרטון בפני העדה והיא חזרה על כך שאינה מזהה בו את הנאשם 1
(פרוטוקול מיום 11.11.19 עמודים 197-205).
גם מפל, אשתו של הנאשם 1, הוכרזה כעדה עוינת והודעתה במשטרה (ת/443) – שם זיהתה את
הנאשם בסרטון בבריכה הוגשה כראיה. גם מפל באותה צורה מעוררת פליאה חזרה בה
מהזיהוי במשטרה אף לאחר שהסרטון הוצג בפניה שוב במהלך העדות. גם מפל טענה שהזיהוי
במשטרה היה רק משום שהשוטרים לחצו עליה וניצלו את מצבה הרפואי הרגיש.
4. והנה, למרות שהעדות הללו הקרובות לנאשם 1 תמכו בעמדתו והעידו בהתאם לגרסתו הראשונית
לפיה לא הוא זה שמצולם בסרטון (הגם ששתיהן זיהו אותו קודם לכן במשטרה), למרות שהן
הוכרזו כעדות עוינות בשל כך ולמרות כל ההסתייגויות שהעלה בא כוחו במהלך חקירת העדות,
הרי שבהגיע המועד להשמיע את גרסתו אישר הנאשם באופן מפתיע ביותר כי מי שנראה בסרטון
160 מתוך 174
.5
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
זה אכן הוא !!!! יתירה מכך, הנאשם אף מטיח בפרקליטה החוקרת פעמיים "אפשר לחלוק על
זה שזה אני שם?" (פרוטוקול 17.6.21 עמוד 787 ומיום 24.6.21 בעמודים 832- 833).
הודיית הנאשם כי הוא זה המצולם בסרטון מהווה משום ויתור על יריעת מחלוקת משמעותית,
וויתור על כל העדים שנשמעו בהקשר זה ואשר בפועל הסתבר שלא היה בהם כל צורך, קל וחומר
שלא היה מקום להכביד על אמו ועל אשתו ולגרום להן שיחזרו בהן מעדויותיהן במשטרה ויוכרזו
כעויינות.
כאמור, לטעמי התפנית שחלה בגרסת הנאשם והעובדה שזיהה עצמו כמצולם בבריכה באה לאחר
שהוא בנה לעצמו את הגרסה שתוכל להתאים עד כמה שניתן לראיות, וכיון שבחר בקו הגנה של
היכרות מוקדמת עם המנוח ועסקת סמים גדולה שהיתה מתוכננת ביניהם לאותו יום, התייתר
כפי הנראה הצורך להכחיש את שהותו בבריכה.
עם זאת ברור שהמצאת גרסה כפי שלדעתי עשה הנאשם – מותירה מטבע הדברים חללים רבים
שיש קושי למלאם ושאלות לא מעטות אשר עליהן לא יכול היה הנאשם להשיב תשובות הגיוניות
או סדורות, גם כשמדובר בשאלות מהותיות הקשורות בגרסתו.
כך למשל בנוגע להכרות עם המנוח ועם תומר אחיו, שהנאשם טען שהכירם ואף נפגש עמהם קודם
לכן בנסיבות שונות, הגם שתומר העיד כי אין ביניהם כל הכרות, והוא לא נחקר ולא נשאל על כך
עייי בייכ הנאשם באופן שדבריו לא נסתרו. כשנדרש הנאשם לסתירה זו הוא מסר שהיכרותו עם
תומר אמנם אינה מעמיקה כפי שהיתה היכרותו עם המנוח, וכי הוא מבין את חשיבותה של
ההכרות המוקדמת כדי לבסס את גרסתו, אך ההסבר היחידי שניתן על ידו לסתירה כאמור היה
"כי זה אני"; וגם "הוא בחר להגיד שהוא לא מכיר אותי"; ויותר מכך "זאת היתה בחירה שלו.
תשאלי אותו (את תומר- ג.צ) למה הוא עשה את הבחירה הזאת", ואין צורך להכביר מילים על
ההסבר.
גם מחקר התקשורת שנערך למכשירי הטלפון של המנוח העלה כי מדובר בגרסה שאין לה תימוכין
בראיות אובייקטיביות, בשעה שלא נמצא שום קשר קודם בין הנאשם למנוח עד ליום הרצח, בו
התקיימו שתי שיחות בסמוך לשעת הרצח, ואילו לגבי תומר נמצאה שיחה יחידה של 8 שניות
כחמישה חודשים קודם לכן (ביום 21.3.2018), ומאז ועד יום הרצח בו התקיימה שיחה נוספת
ביניהם ונשלחו מספר הודעות SMS, לא היתה כל תקשורת בין השניים. גרסת הנאשם נסתרה
פעם נוספת כשנמצא שזמן לא רב לפני הרצח תומר שלח לאחיו המנוח (לבקשתו) את מספר
הטלפון של הנאשם, והמסקנה המתבקשת לגבי ה'הכרותי הנטענת או הקשר בין הנאשם לבין
161 מתוך 174
.6
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
האחים בן חיים ברורה מאליה (לעניין ההכרות ראו פרוטוקול מיום 24.6.21 עמודים 815-817,
819-820 וגם 829 -828).
הנאשם, כמובן, יכול היה להוכיח את גרסתו אם אך היה מציג את מכשיר הטלפון שלו, אך הוא
ביכר שלא לעשות כך ואף לא נתן הסבר להעלמות הטלפון שבו השתמש עד שנעצר, ואשר ממנו
לטענתו נערכו שיחות הטלפון למנוח ולתומר סמוך לזמן הרצח. לנאשם גם לא היה לו הסבר לאן
נעלמה החולצה שלבש בבריכה ושלדבריו אמורה להיות בבית סבתו אך לא נמצאה שם גם בחיפוש
שנערך, ולעוד שאלות לא מעטות מסוג זה.
גם כשנשאל הנאשם שאלות שאינן מהותיות לעצם האירוע אך קשורות לנסיבות הכלליות, הוא
לא נתן תשובות כנות או שבחר לומר שאינו זוכר (לדוגמה הימצאותו של חברו גונדוס בקרחת
היער בה גודלו הסמים), וגם האופן שבו בחר להשיב לשאלות לא תרם למהימנותו, כך למשל
כשנשאל מדוע לא הסביר לחוקריו בשום שלב שהוא אינו קשור לרצח, השיב: "מה זה אני אתן
לך הסבר? אני צריך להסביר למה אני לא קשור ? …. ואני צריך להוכיח שאני לא קשור? אתם
צריכים להוכיח שאני קשור, לא אני צריך להוכיח שאני לא קשור". (פרוטוקול מיום 24.6.21
עמוד 827; ראו גם דבריו בעמוד 823:"אני סופרמן, את לא יודעת? בליגת הצדק אני עובד").
צירופם של כל אלו הותיר את גרסתו של הנאשם מחוררת וככזו שלא ניתן לתת בה כל אמון,
ואמירותיו לעיל, שהן אך תמצית שבתמצית, מובילות לטעמי למסקנה שהנאשם המציא לעצמו
גרסה שנראתה בעיניו הולמת ושסבר שאולי יהיה בה כדי לזרוע ספקות כלשהם בראיות, אך הדבר
לא עלה בידו והוא לא הצליח לעורר אמון לא בגרסתו ולא באופן שבו הציג את אותה.
הנאשם 2 אריאל ורדיניאן –
7. גם נאשם זה שתק בכל חקירותיו במשטרה ואף הוא לא נתן מענה כלשהו לכתב האישום, למעט
כפירה כללית ולמעט האמירה כי אין לו אליבי לשעת הרצח. גם נאשם זה הותיר יריעת מחלוקת
גדולה ורחבה ולא ויתר כמעט על איש מהעדים הרבים שבכתב האישום, לרבות אלו הקשורים
בזירות הפיזיות השונות אותן פירט בהרחבה חברי השופט ליפשיץ – זירת בריכת אפק, זירת
הרצח וזירת קרחת היער והותיר את מלוא המחלוקות עד לסיום פרשת התביעה. לטעמי
התנהלות זו, בדיוק כמו התנהלותו של נאשם 1, נועדה כדי לאפשר בניית גרסה שתוכל להשתלב
עד כמה שניתן במארג ראיות התביעה.
אציין, שבמהלך עדותו של נאשם 1 הוא סיפר על מערכת היחסים הטובה בינו לבין הנאשם 2, על
ההיכרות ביניהם, על החברות ועל השותפות בגידול סמים. באותו זמן מסר נאשם 2 כי אין בדעתו
162 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
להעיד, על כל המשמעויות הכרוכות בכך, ובעיקר האפשרות למסור גרסה שיכולה להועיל לו או
לשותפו לכתב האישום. רק לאחר שהובהר לו פעם נוספת בצורה חד משמעית מהן התוצאות
האפשריות של החלטה כזו, הוא ככל הנראה שקל שוב את הדברים, נמלך בדעתו והחליט להעיד.
8. עדותו היתה מפתיעה במובן זה שלאחר שתיקה של מספר שנים הוא קשר את עצמו לרצח. הנאשם
הודה כי הוא זה שנראה בבריכה יחד עם הנאשם 1, כי הוא זה שלובש את החולצה עליה המספר
03, כי הוא זה שנהג באופנוע, כי הוא זה שהסיע את הרוצח לזירת הרצח והוא זה שמילט אותו
ממנה, באופן שצמצם מאד את יריעת המחלוקת באשר לחלקו ברצח המנוח.
עיקר גרסתו של הנאשם 2 היא שהרוצח הוא דמות אלמונית שאין לנקוב בשמה, אדם בוגר ומפחיד
בעל יכולות כאלו שהנאשם 2 חושש מפניו עד מאד – אז וגם היום, אך בשום פנים ואופן אין זה
הנאשם 1.
אחזור על דברי חברי ואדגיש כי לא ניתן לקבל את הגרסה הזו כמשקפת מציאות הגיונית או
אמיתית, והיא מעוררת תמיהות רבות לגופה ועוד יותר כאלו הקשורות בנאשם 1. שכן הנאשמים
הם חברים ושותפים, הם נעצרו יחד לפני כשלוש שנים ואם הנאשם 2 יודע בוודאות שהנאשם 1
אינו מעורב, ואפילו בהנחה שבחר בזכות השתיקה לאורך כל השנים מדוע שקל את האפשרות
שלא להעיד כלל ולא לסייע להציל את חברו ושותפו מהאשמות חמורות מאד ומישיבה ארוכה
במעצר.
הנאשם 2 הסביר את שתיקתו בקוד עברייני שהוא נוהג לפיו, אשר אינו מאפשר לו לשתף פעולה
עם החוקרים כאשר הוא נעצר יחד עם אחרים, וגם בכך שעורך דינו הורה לו לשתוק. שתיקתו זו
התמשכה גם לאורך כל שנות מעצרו וניהול ההליך הפלילי, בנימוק שהוא חשש לחיי בני משפחתו
אם ימסור פרטים אודות הרוצח, אולם בשום שלב קודם למתן העדות וקודם להיסוס שהפגין עד
שהגיע להחלטה להעיד, לא רמז על כך שהוא יכול לשפוך אור על הרצח ולסייע בכך לנאשם 1
להשתחרר מהאשמה הכבדה המופנית כלפיו בכתב האישום. שתיקה כזו אין בה כל הגיון, ולטעמי
גם נאשם זה בחר למסור את גרסתו רק לאחר שראה והבין את כלל הראיות וכיצד הן קושרות
אותו לרצח באופן שאינו משתמע לשתי פנים.
9. אף אני כחברי, אינני מאמינה לעדותו של הנאשם 2 בכלל, ובפרט לגבי קיומו של מכשיר טלפון
סודי (שלישי) שמספרו אינו ידוע ודבר קיומו היה ידוע אך לשני 'נאמני סודי עלומים שאינם שותפו
וחברו הנאשם 1 או בת זוגו של הנאשם 2. אינני מאמינה כי קיים גורם שלישי (אחד משני
העלומים נאמני הסוד) שהיה מעורב ברצח ונתן לנאשם את הפקודות "להגיע", "להסיעיי, יילמלט"י
163 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
"לשרוף" וכו'. אינני מאמינה גם שהנאשם 2 הגיע לקרחת היער ופגש בנאשם 1 חברו ושותפו
הקרוב, ולא שיתף אותו ולא אמר לו דבר על האירוע המטלטל והדרמטי בו נטל חלק אך לפני
דקות לא ארוכות, ואף העלים ממנו את שריפת חולצתו.
שוב אציין, כי הדברים מובאים על ידי בקצרה בלבד, שכן אני שותפה למסקנת חברי שלא ניתן
לקבל או להאמין לגרסת נאשם 2, למעט היותו חלק מרצח המנוח
בהסעה, בהמתנה ובהמלטות
אל ומ- זירת הרצח, ובסופו של דבר כמסייע.
|—
10.גרסאות הנאשמים אשר לא ניתן היה לקבלן כמהימנות והעובדה שלא היו להם הסברים
לממצאים שהוטחו בהם, מחזקים את הייש"י הראייתי ומוסיפים משקל לראיות המאשימה,
ואציין בקצרה אך חלק מהן :
(-) כך הגעתם של שני הנאשמים יחד לבריכת אפק על האופנוע כשעה לפני הרצח, הימצאותם
יחד בבריכה משך זמן קצר מאד (כ- 10 דקות) במהלכו שוחח הנאשם 1 עם המנוח בטלפון ;
(-) כך, יציאת השניים יחד מהבריכה על האופנוע, הנהוג ע"י הנאשם 2 – אשר הודה בהימצאותו
בזירת הרצח ובהסעת הרוצח לשם על האופנוע כ- 45 דקות לאחר מכן ;
(-) כך לבושו של נאשם 1 – החולצה, הנעליים והגרביים שיש בהם התאמה לאלו שלבש הרוצח
(למעט המכנסיים הקצרים שהוחלפו בארוכים);
(-) כך השילוב והצירוף המותאם כמעט במלואו של נתוני הביגוד של שני הנאשמים, כשאחד
מהם מודה שהוא קשור לרצח – ולכן קשה לקבל סבירות של צירוף כזה של תלבושת אחידה או
אדם שלישי עלום לבוש בהתאם ;
(-) כך, הדמיון החזותי בין גובהו, מבנה גופו ותנועותיו של נאשם 1 בהשוואה לאלו של הרוצח;
(-) כך, הבגד הלבן המבצבץ מבגדיו של הרוצח בעת הירי במנוח, אשר נמצא כיכול להתאים
לציצית הלבנה אותה לבש הנאשם 1 כשנתפס מאוחר יותר;
(-) כך העדר גרסה סדורה למעשיו של נאשם 1 בזמן שחלף מאז נראה יחד עם הנאשם 2 בבריכה
ועד לשעת הרצח – כ 45 דקות ;
(-) כך מחקר התקשורת המלמד על שיחות טלפון רבות שהתנהלו כדרך שגרה בין שני הנאשמים
(לדוגמה 10 שיחות ביום 31.7.18 ו-11 שיחות ביום 30.7.18), זאת בניגוד לשקט הטלפוני
המוחלט שהשתרר ביניהם ובינם לייעולם החיצון" מזמן לא רב לפני הרצח ועד שנתפסו עייי
המשטרה. בפרק הזמן הזה לא נערכו כל שיחות ושניהם נעצרו ללא מכשירי הטלפון שלהם;
(-) כך, הסתתרות הנאשמים בקרחת היער הסבוכה מאד מיד לאחר הרצח ועד שנתפסו, בלא
שניכרה תנועה מצדם כפי שהעיד טייס המסוק יאיר שולץ, ובלא שנראה שימוש באמצעי
תאורה כלשהם על ידם למרות החשיכה המוחלטת ששררה במקום, ולמרות שהעידו על
164 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
שימוש בפנסים או בתאורת טלפון טלפון פנסי (עדות נאשם 1 בפרוטוקול 24.06.21 בעמודים
814,864,868-869. נאשם 2 בפרוטוקול 19.07.21 עמי 867);
(-) כך, הממצאים שנמצאו בקרחת היער, ובין היתר חולצתו השרופה של הנאשם 2, ותפיסת
נעליים הדומות לאלו שלבש הנאשם 1 כשהיה בבריכת אפק ועל אחת מהן גם DNA שלו ;
(-) כך הקסדות שנמצאו בקרחת היער במקום מעצרם של הנאשמים, והקסדה שסומנה H2
הדומה לזו שלבש הרוצח בזמן ביצוע הירי, ועליה נמצאו שריד ירי ו- DNA מובהק של נאשם
1 (ולא של אדם אחר משמעותי);
(-) כך, שתיקת הנאשמים בכל החקירות ובבית המשפט, ובוודאי כך שתיקתו של נאשם 1 אשר
היה אמור לזעוק את חפותו משך כל שנות מעצרו ;
כאמור, צירוף הראיות והתאמתן זו לזו עייפ לוח הזמנים, עייפ בדיקות המעבדה, ועייפ התיעוד
המצולם והדיגיטלי, כמו גם יתר הנסיבות הכלליות המפורטות לעיל ובהרחבה בחוות דעתו של
השופט ליפשיץ, ומנגד שלילת גרסתם הכבושה של הנאשמים מוליכה לטעמי למסקנה חד
משמעית בדבר מעורבותם של הנאשמים ברצח המנוח.
ב. המניע לרצח:
11. כמפורט בכתב האישום ובסיכומי המאשימה, נטען שיום קודם לרצח ב- 31.7.18, התרחש באולם
כינורות אירוע מתוח ובעל פוטנציאל גבוה של אלימות, והוא זה שבסבירות גבוהה הביא בסופו
של דבר לרצח המנוח. יודגש, שני הנאשמים לא נטלו חלק באירוע זה ואף לא עולה קשר ישיר
בינם לבין המעורבים בו, וגם כתב האישום אינו קושר את הדברים באופן ישיר אלא כאירוע
ראשוני (כינורות) ואירוע המשכי (רצח המנוח).
כידוע שאלת המניע אינה השאלה העיקרית אליה צריך בית המשפט להידרש ואין גם חובה
להתחקות אחריו, הגם שקיומו של מניע ברור עשוי להקל על הבנה מעמיקה יותר של האירוע ועל
ההשתלשלות שהובילה אליו.
אודה כי במהלך שמיעת הראיות העליתי לא אחת את השאלה האם האירוע בכינורות קשור בדרך
כלשהי לרצח המנוח, משום שהיה קושי לחבר את הפרטים והעדויות לתמונה אחת שלמה של
סיבה ומסובב – גורם ותוצאה הקשורים זה בזה.
עם זאת, לאחר שמלוא הראיות עמדו לפני, לרבות הזירה הדיגיטלית הכוללת את השיחות
וההודעות שנמצאו אצל המעורבים, שוכנעתי כי קיים קשר משמעותי בין האירוע בכינורות לבין
הרצח.
165 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
.(18
בית המשפט המחוזי בחיפה
בהקשר זה תיאר חברי את מערכת היחסים הסבוכה והאובססיבית בין תומר (אחי המנוח)
לדניאלה, שהסתיימה זמן לא רב לפני הרצח. מערכת יחסים זו הביאה לכך שבשיחת טלפון בין
תומר לדניאלה באותו ערב (31.7.18), לאחר שתומר שמע שלדניאלה יש בן זוג חדש, הוא התרגז,
צעק, ואיים עליה ועל אמו של בן זוגה החדש אור אלבז. בהמשך לכך ידידיה אלבז (אחיו של
אור) התקשר לתומר והשמיע כלפיו קריאת תיגר: "יש לך 10 דקות להגיע יא הומו או משהו כזה
בסגנון" כפי שהעיד ידידיה, שלאחר מכן ניתק את השיחה (פרוטוקול 04.03.21 עמוד 707, שורה
הגם שידידיה לא ציפה לכך, מילותיו לא נותרו בחלל הריק, ובתגובה להן תומר יחד עם אחיו
המנוח ועוד 3 חברים הגיעו לאולם כינורות, שם עבדו אותה שעה דניאלה והאחים אלבז, וזאת
במטרה לריב עם אור, כפי שעלה מהעדויות שנשמעו וכפי שאמר מפורשות מיכאל בריליאנט שנהג
ברכב בו הגיעו החמישה למקום (ת/440). לא אחזור על התיאור של החיפוש שנערך אחר אור
שנשאר באולם, ההמתנה הלא קצרה של החמישה כדי שאור ייצא אליהם החוצה, והמתח הרב בו
היו נתונים דניאלה והאחים אלבז, כעולה מהעדויות ומההודעות שהוחלפו ביניהם עייפ מחקרי
התקשורת (ת/188 א');
דניאלה – היחידה אשר יצאה אל תומר ואל אחיו המנוח, והעידה עד כמה עצבני ונרגז הוא היה
(ניסה לשרוף את מכנסיה בסיגריה), וכן העידה שהיא אמרה לאחים אלבז שלא ייצאו החוצה
מהאולם על מנת שהאירוע לא יסלים, בהבינה כי תומר לא הגיע בכוונה להתפייס עם אור, אלא
ההיפך.
.(191,186
ידידיה
– אשר יזם את שיחת הטלפון והעיד עד כמה היה מבוהל ולחוץ כשהבין שדבריו לתומר
גרמו להגעתו כשהוא מלווה בייתגבורתיי, ואף הוסיף שהבין שתומר וחבריו היו מצוידים וחמושים
בסכינים. ידידיה העביר את רוח הדברים ואת תחושת הבהלה שלו גם לאמו, הגב' איריס חכים,
והדבר היה ניכר היטב בעדותה כשמסרה שידידיה התקשר אליה בסערת רגשות וסיפר לה ש"אדון
תומר שלח 6, 7 אנשים חמושים, אני לא יודע עם מה, בשביל לחסל את אור", ושהוא לא איפשר
לאור לצאת מהאולם כדי שלא יקרה אסון (עדות איריס מיום 25.11.19 בעמודים 177-178 ו- -185
אור – שהיה עוין בזמן החקירה ושיתוף הפעולה שלו היה מוגבל מאד (והוא אף ניצל הפסקה בדיון
כדי לא לחזור לאולם להמשך חקירתו, ונדרש צו הבאה ושכנוע של אמו איריס להביא לסיום
עדותו), מסר ששמע מהשומר בכינורות שתומר מחכה לו בחוץ, והגם שניסה לטשטש ולמזער את
תחושותיו בהקשר זה, ניכר היה שהדבר גרם לו בהלה וחרדה גדולים. לדבריו הוא סובל מבעיות
166 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
נפשיות שונות גם ללא קשר לתומר, כך שבוודאי הגעת תומר וחבריו בנסיבות שפורטו ובעקבות
הקשר שלו עם דניאלה – אך הגבירו את מפלס החרדה שלו.
12.המשך התקשורת בין דניאלה לבין ידידיה באותו ערב כמו גם בקשתו של ידידיה ממנה לקבל את
פרטי החמישה ואת מספר הרכב בו הגיעו כדי לחפש את אחיו, מלמדת אף היא על הלחץ והפחד
שאפפו את האחים אלבז בשל התקרית. עוד ניכר כי לצד הפחד שאחז בידידיה ובהמשך למה
שכתבה לו דניאלה, למשל: "לא יכולה להיכנס לאולם… שאני יראה אותך אתה תבין למה… זה
לא צחוק", ושהיא מחכה לו בחוץ כדי לדבר אתו (בשעה 23:49), ניסה ידידיה למצוא מוצא כלשהו
מהתסבוכת שיצר וכתב לדניאלה יילעשות טלפון?" וגם "אני תיק תק מסדר את זה", ועוד כתב
לה: "את אשמה שלא עירבת את האחים שלך בזמן", ובתשובה לשאלתה לאן הוא חותר' הוא
השיב "אין לי בעיה לטפל בזה" (בשעה 23:51), וגם "בסדר הם יבכו על זה" והודעה נוספת
ישניה אני עושה טלפון".
גם ביום למחרת התנהלו שיחות לא שגרתיות בין דניאלה לידידיה שעיקרן – גם לדבריהם – נסב
על מה שאירע בלילה הקודם ועל הגעת תומר הכועס וחבריו לאולם.
13.כאמור, נכון הוא שלא הוכח קשר ישיר בין הנאשם 1 (ובוודאי לא נאשם 2) לבין האחים אלבז,
אולם אני מצטרפת לדעתו של חברי ולקיומם של מספר לא מבוטל של פרטים המלמדים על קיומו
של חוט מקשר בין האירוע בכינורות שהיה תחילתו של סכסוך – לבין סיומו של סכסוך זה ברצח
ובמותו של המנוח.
הוברר כי איריס – אמם של האחים אור וידידיה היא חברת נפש של אוסנת – אמה של מפל –
שהיא אשתו של נאשם 1. האחים אלבז הכירו את הנאשם 1 (לדבריהם באופן שטחי) בחתונת
אחותה של מפל אליה היו מוזמנים, והם הסבו לאותו שולחן באירוע.
עוד הוברר, שיום למחרת האירוע בכינורות ולאחר שאיריס שמעה מידידיה על מה שאירע באותו
ערב, ולאחר שעימתה את אור ודניאלה עם כל הפרטים, נערכה בין איריס ומפל שיחת טלפון לא
קצרה בת כעשר דקות שתוכנה לא הוברר די הצורך. מפל כלל לא נחקרה על כך (לא במשטרה ולא
בבית המשפט), ואילו איריס העדיפה לשכוח את פרטי השיחה ואת מה שנאמר בה, ובתשובה
לשאלה מה אם בכלל היא סיפרה למפל על מה שקרה לאור ודניאלה, השיבה: "אני לא זוכרת,
אני יודעת שאני עברתי תקופה מאוד קשה עם הבן שלי, ויכול להיות שדיברתי, סיפרתי ואני
לא זוכרת, סיפרתי להרבה חברות, אנשים שמכירים אותי כי אני אמא, כי כואב לי …." (שיחת
טלפון מיום 1.8.18 שעה 57:17 :16 – ת/420. פרוטוקול מיום 25.11.19 עמוד 181).
167 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
למרות שהדברים בהקשר זה לא נחקרו עד תום, הרי שלטעמי ומתוך תשובתה של איריס עולה כי
השתיים אכן שוחחו על המקרה בכינורות, הן משום שהנושא הובא לידיעתה של איריס אך זמן
קצר קודם לכן והטריד אותה מאד, הן משום שהבינה מילדיה כי הם מאוימים ומפוחדים והדבר
לא רק שייכאב להיי כאמא אלא בוודאי הפחיד גם אותה, והן משום שלדבריה סיפרה על כך להרבה
חברות ולאנשים המכירים אותה, ואין כל סיבה שדווקא בשיחה ארוכה כל כך עם מפל באותו זמן
נתון הנושא לא יעלה.
מכאן, ולמרות שהחוט המקשר הזה לא נחקר בצורה מעמיקה דיה, ניתן בהחלט לומר שקיים
קשר
– גם אם עקיף – בין האחים אלבז לבין הנאשם 1.
14. לנקודת הקשר הזו מתווספים עוד נתונים לא מעטים המצביעים על הקשר בין האירוע בכינורות
לרצח המנוח, כפי שאצביע בקצרה מאד :
(-) מרבית העדים הקרובים למנוח העידו שלא היו לו סכסוכים עם איש, ולא נמצאו במכשירי
הטלפון שלו עדויות לסכסוכים כאלו או לאיומים כלשהם להם היה נתון;
(-) הכעס הרב של תומר על דניאלה ועל בן זוגה החדש – אור שעמו היתה לו היכרות שטחית
קודמת, והגעתו יחד עוד ארבעה במטרה יילריביי עם אור ולברר את יחסיו עם דניאלה;
(-) הפחד הגדול בו היו מצויים האחים אלבז לאחר שהבינו שתומר יימחפשי אחריהם, והעברת
תחושת הבהלה והחרדה גם לאמם איריס;
(-) נתוני התקשורת המצביעים על לוחות הזמנים ועל הקשר שנוצר יום אחרי האירוע בכינורות,
הכולל: קשר טלפוני והודעות בין תומר למנוח, ובין היתר בקשת המנוח לקבל את תמונות
ייהזין ואח שלו", כשבתגובה שלח תומר את תמונותיהם של האחים אור וידידיה אלבז ואת
מספר הטלפון של הנאשם ;
(-) בהמשך, מפגש שלא היה מתוכנן מראש של המנוח עם חבריו – אלירן אסולין ושי קובס, בבית
הקפה על שפת הים, כשהשלושה המתינו שם לאדם מצור שלום שאמור היה להגיע ואשר
יידיבר לא יפהיי כפי שכתב המנוח לאשתו
;
(-) שתי שיחות טלפון של הנאשם 1 למנוח הגם שלא היה ביניהם קשר טלפוני קודם (לפחות
במשך 7 חודשים שנבדקו);
(-) ניסיונות מרובים מצדו של אלירן אסולין – הנמצא יחד עם המנוח בבית הקפה – להתקשר
למאור לב (המצוי בקשר חברי או אחר עם הנאשמים), שבאותה עת היה גם הוא בבריכת אפק
(יחד עם שני הנאשמים) ולא השיב לשיחות של אסולין;
(-) יוזכר כי באותו זמן בבריכה משוחח הנאשם 1 בטלפון עם המנוח (ללא נוכחות האחרים);
168 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-) שיחות והודעות מרובות בין המנוח לתומר זמן לא רב לפני הרצח (כשהמנוח עם חבריו בבית
הקפה), שמחלקן ברור שהאווירה היתה מתוחה מאד והמנוח דרש שתומר לא ייצא מהבית,
וזה עונה לו שאם צריך הוא יבוא;
(-) תגובות המקורבים למנוח לאחר הרצח, שכולם – לרבות תומר – היו משוכנעים שהמנוח נרצח
על רקע הסכסוך שהתפתח ערב קודם בכינורות. כך דניאלה עצמה (מתוך ההודעות ששלחה
לחברותיה), כך תומר שהטיח בה את האשמה ואף השמיע סוג של איום במילים ייתגידי
למשפחה שלך שאהבת אותם", וכך גם יתר המקורבים לו אשר דרשו ממנה שלא תתקרב אליו
ושלא תגיע לשבעה של המנוח.
15. צירוף הנתונים לעיל מלמד כי בעקבות האירוע בכינורות ועל רקע הסכסוך שבין דניאלה אור
וידידיה אלבז מצד אחד לתומר מצד שני, הידרדר מצב העניינים ומה שהחל כנראה במילים יילא
יפות", המשיך למפגש בין שני הצדדים" ולרצח המנוח. הדבר עולה מתמונות המעורבים שנשלחו
משני הצדדים, שיחות טלפון מרובות ולא שגרתיות, תיאום מפגש של המנוח וחבריו אשר לא היה
מתוכנן מראש ושנועד למעשה לפגוש את ייהצד השני" שיידיבר לא יפהיי, אזהרות לתומר שלא יצא
מהבית, שיחות טלפון מהנאשם 1 למנוח, ובסופו של יום אמירות של דניאלה לאחר שנודע לה על
הרצח, ואמירות של כל מקורבי המנוח על הקשר בין דניאלה לבין הרצח.
.(27.5.21
16.עם זאת, וכפי שציינו חוקרי המשטרה בעדותם, לא כל השאלות בהקשר זה נענו עד תום ונותרו
נקודות פתוחות אשר לא זכו לתשובה מספקת, בין היתר בשל חוסר שיתוף הפעולה מצד כל
מקורבי המנוח ובראשם תומר – אשר אף הוכרז כעד עויין, וכך גם מצד מקורביהם וחבריהם של
הנאשמים כל אחד מסיבותיו שלו. לכן, למרות ההתכנות והסבירות הגבוהה לכך לא הצליחו
חוקרי המשטרה להגיע למסקנה חד משמעית כי האירוע בכינורות היה המניע הישיר לרצח – ראו
עדויות זיו מלמוד (פרוטוקול מיום 7.6.21), אסף אזולאי (פרוטוקול 12.5.21), וסרור (פרוטוקול
ויודגש בקשר לתומר, כי לא רק שלא סייע לחקירת רצח אחיו אלא אף התנהג באופן תמוה כשנמנע
מלהגיע לחקירה הגם שחוקרי המשטרה חיפשו אותו מספר פעמים, ואף ניסה להטעות את
החוקרים כשמסר להם מכשיר טלפון שבור שהתברר כשייך לאחותו ולא את מכשיר הטלפון שלו.
בנוסף, בחקירתו במשטרה הכחיש תומר קשר למספר טלפון שהיה מיוחס לו, ואשר במחקר
התקשורת שנערך נמצאו נתונים והודעות הקשורים לאירוע ולמעורבים בו, כך שניתן בהחלט
להסיק שלא רק שתומר בחר להתחמק מלמסור גרסה מלאה ולשתף פעולה כדי להגיע לרוצח
אחיו, אלא שהוא גם פעל באופן פוזיטיבי בהכחישו את מספר הטלפון שלו ובהעלמת המכשיר
עצמו, ככל הנראה משום שבמכשיר זה מצויים חומרים כאלו שהוא לא חפץ שיגיעו לידי המשטרה
169 מתוך 174
.(22.2.22
.1
(ראה הודעתו של תומר במשטרה ת/472 שורות 79-89, והודעה מוסכמת מטעם המאשימה מיום
17.מכאן, בהסתכלות כוללת על העובדות שהוכחו, על הנסיבות השונות ועל לוח הזמנים ומה שקרה
נמצא לדעתי ציר ישיר שהחל באתגר שהציב ידידיה לתומר במילים "יש לך עשר דקות
להגיע…" ועד שאירע הרצח יום למחרת, כאשר אדגיש שוב כי קיומו והוכחתו של מניע לביצוע
עבירה אינו מעלה ואינו מוריד לעניין האחריות הפלילית גם במקרים בהם מדובר בראיות
נסיבתיות, וזאת כשנמצא שהראיות הנסיבתיות הן מוצקות ובעלות משקל נכבד, כך שהעדר
המניע לא יוכל לערערן (ע'יפ 3834/20 קלפון נ' מדינת ישראל (29.07.21) והאסמכתאות המובאות
בו).
בן
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
–
18.לסיכום, אני מצטרפת למסקנותיו של חברי השופט ליפשיץ, והערותיי לעיל נועדו אך לחדד
ולהדגיש את התרשמותי ממסכת הראיות הכוללת שהובאה לפנינו ומהנאשמים עצמם, ובסופו
של יום אני מצרפת דעתי לדעתו כי יש להרשיע את מאור כהנא ברצח בכוונה תחילה לפי סעיפים
300(א)(2)+301 לחוק העונשין (טרם תיקון 137), ואת אריאל ורדיניאן בסיוע לרצח לפי סעיפים
300 (א)(2)+31 לחוק (טרם תיקון 137), ובנוסף להרשיע את שני הנאשמים בעבירות נשק לפי
סעיפים 144(ב) רישא וסיפא +29 לחוק ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיפים 244+29 לחוק.
השופט שמואל מנדלבום:
גרסת הנאשם וזעקת החפות :
44
עיינתי ובחנתי את הכרעת הדין המקיפה והמפורטת של חברי, השופט ליפשיץ, ואני מצטרף ככלל
לקביעותיו ולמסקנתו לפיה יש להרשיע את הנאשם 1 – מאור כהנא (להלן: "כהנא"י) בעבירת רצח
בכוונה תחילה ואת הנאשם 2 – אריאל ורדיניאן (להלן: "יורדיניאן") בסיוע לרצח, ואבקש להוסיף
שתי הערות משלי.
170 מתוך 174
ג. ציגלר, שופטת
01/08/2018 17:47:07
ראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
מערב
01/08/2018 19:09:38
מזרח – ביוון הגעת היורה
33. השלושה ישבו במסעדה כשעה ו-20 דקות. בשעה 19:07 – במצלמה הצופה על החלק המזרחי של
המסעדה, ניתן להבחין באופנוע מגיע מכיוון צפון ונעצר בכיכר הסמוכה לחוף ימית. הנוסע מאחור ירד
מהאופנוע כשקסדה שחורה לראשו והתקדם בהליכה מהירה, כשידיו בכיסיו, לכיוון מקום ישיבת
המנוח –
17 מתוך 174
55-14-501
Ca/pre-s
Camera 14
151
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
01/08/2018 19:09:46
01/08/2018 19:09:56
במקביל לתיעוד לעיל, בזווית אחרת מתוך המסעדה, ניתן לראות את המנוח וחבריו עת הבחינו ביורה
מתקדם לעברם, מה שגרם לכך שנעמדו
18 מתוך 174
Casnor-s.11
המנוח
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
.3
שראל
.5
בית המשפט המחוזי בחיפה
חבריי (השופטים ליפשיץ וציגלר) התייחסו בהרחבה לגרסת כהנא ועמדו על כך שמדובר בגרסה
ייכבושה" שהועלתה לראשונה על ידי הנאשם בעדותו בבית המשפט.
כפי שנקבע לא אחת: "כאשר מתבקש יישומו של כלל "העדות הכבושה" לגבי נאשם, עומד
בבסיס החשד המתוח על מהימנות הגירסה הכבושה, החשש הטבעי שהכבישה נועדה להתאמת
הגירסה הכבושה לראיות התביעה ולסיכול האפשרות לבחון את מהימנותה, על ידי חקירתם
של העדים שהעידו לפני חשיפתה…. " (עייפ 5730/96 ראובן גרציאני נ׳ מדינת ישראל (18.5.98)
עמ' 14 לפסק הדין).
.(24-26
בעניינו של כהנא, החשד האמור לפיו כהנא המתין עם גרסתו על מנת להתאימה לראיות שיובאו
במהלך פרשת התביעה זכה לחיזוק ואימות מפי כהנא עצמו שאישר בעדותו כי התייעץ עם רב
שאת שמו לא מסר, ולאחר שכהנא הסביר לו כי יש לו זכות לחקור את העדים, אזי אותו רב נתן
את עצתו ולפיה עליו למסור את גרסתו רק לאחר שישמע את יתר העדים כך על פי עדותו "לא,
הוא לא אמר לי לא למסור גרסה, הוא אמר לי באותו רגע לא למסור גרסה, הוא אמר לי לחקור
את העדים ובבוא העת כשיגיע הזמן שלי גם לתת גרסה, לתת את הגרסה שלי מה שצריך" (עמי
796 לפרוטוקול מיום 17.6.21 שורות 24-25, וראו גם עמ' 811 לפרוטוקול מיום 24.6.21 שורות
4. בנסיבות אלו, החשד הראשוני כלפי מהימנות גרסת כהנא, מקבל חיזוק של ממש, וכאשר לחשד
זה מצטרפות כל הפרכות, אי ההתאמות וחוסר ההיגיון שבגרסת כהנא כפי שפורטו בהכרעת דינו
של השופט ליפשיץ, המסקנה המתחייבת היא כי גרסת כהנא הינה גרסת כזב שהומצאה רק לאחר
שהלה בחן את כלל הראיות, וניסה "לייצר" גרסה שתשלול את אשמתו.
עוד באשר לגרסת כהנא, אני מבקש לצרף את התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדרה של "זעקת
החפות" המתחייבת מכהנא בנסיבות העניין.
על פי עדותו, במועד מעצרו היתה לו ילדה בת חצי שנה ואשתו הייתה בהריון (עמ' 803 לפרוטוקול
מיום 24.6.21 שורות 28-29). זאת ועוד, כהנא טען כי פגש את שותפו חברו – ורדיניאן אשר הודה
בעדותו כי נהג באופנוע ששימש את הרוצח, ביום 1.8.18, זמן קצר לאחר אירוע הרצח, בקרחת
היער שבה הוא וורדיניאן גידלו סמים בשותפות, ולטענתו ורדיניאן לא סיפר לו דבר על אירוע
הרצח ועל מעורבותו בו (ראו למשל עמ' 872 לפרוטוקול הדיון מיום 14.6.21 שורות 3-10).
171 מתוך 174
.8
7. בנסיבות שכאלה, התגובה האנושית הטבעית ואף המתחייבת ממי שלטענתו אינו קשור כלל לרצח
שבוצע ואינו יודע עליו דבר, היתה לכל הפחות יילזעוקיי בפני החוקרים כי הוא חף מפשע וכי מדובר
בטעות קשה מצידה של המשטרה, אלא שכהנא בחר לשמור באופן גורף על זכות השתיקה
בחקירותיו מבלי שהוא מוסר גרסה כלשהי, ומבלי שהוא מוחה, זועק, או מביע בדרך כלשהי את
כעסו, תדהמתו, צערו על מעצרו בתיק שבו על פי טענתו אין לו כל אשמה.
.9
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
העדר ייזעקת החפותיי המתחייבת בנסיבות העניין, באה לעמדתי לידי ביטוי בולט גם בעדותו של
הנאשם לפנינו, שהותירה אצלי רושם של נאשם מחושב וזהיר המנסה כאמור להתאים את
תשובותיו לראיות שהוצגו מטעם המאשימה.
אביא בעניין זה דוגמא המשקפת לעמדתי את דרך טיעונו של הנאשם אשר ניסה לשכנע את בית
המשפט שהאישום כנגדו איננו יהגיונייי, ואפנה לדבריו שנאמרו בעדותו הראשית כדלקמן :
5 2 52
עו"ד בר זוהר: אז מה, אז מה בעצם אתה אומר על האישום כנגדך? הרי המאשימה כאן
טוענת שאתה ירית למוות במאור בן חיים המנוח.
העד, מר כהנא: יריתי בו?
5
כן אבל למה יריתי בו? למה שאני אירה בבן אדם?
ירית בו או לא ירית בו?
לא יריתי בו, אבל בוא נגיע לזה למה שאני אירה בבן אדם?
הטענה היא מה אתה אומר על הטענה שהירי, הירי על ידך במנוח קשור
למה שהתרחש באולמי כינורות וקשור לאור אלבז ?
לא יודע, אני, צילמת לי את כל התיק ואני עברתי על התיק הרבה, עברתי
על כל התיק ועוד פעם ועוד פעם והמשכתי לקרוא וקראתי. ועוד קראתי.
ולפי מה שאני רואה אם אני הייתי בגלל אור וידידיה, אז באותו יום שהיה
הבלגן בכינורות מי היה הבן אדם הראשון שהיו מתקשרים אליו? לפי
כאילו מה שמסופר פה, אלי, לא?
לא יודע.
172 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
למה אני לא הגעתי, למה לא התקשרו אלי ואמרו לי לבוא לכינורות? הרי
לפי מה שאני קורא שם הוא עד 1 או 2 בלילה הוא פחד לצאת מהאולם, הוא
חשב שמחפשים אותו, שמחכים לו שם בחוץ. ומה שהוא התקשר, הוא
התקשר לדניאלה, חברה שלו, והיא אמרה לו אל תדאג, אני פה עם המשהו
היא אמרה לו (מדברים ביחד)".
10. כך הנאשם בעדותו, למעט הכחשה סתמית וכללית, השקיע את עיקר טיעוניו לפנינו בניסיון
להצביע על כשלים בגרסת התביעה לאחר שלדבריו "יצילם את התיק ועבר עליו הרבה", ולא
מצאתי בעדותו כאמור את אותה יזעקה" של אדם חף מפשע אשר מצוי במעצר כבר מספר שנים
בניתוק מילדיו הפעוטים, עומד בפני האישום הכבד ביותר בספר החוקים, עלול להישלח לכלא
למאסר עולם והכל בשל תיק שייהופליי עליו ללא עוול בכפו (וראו בענין יזעקת החפותיי בעייף
6392/13 מדינת ישראל נ' מאיר קריאף, 21.1.15 פסקאות 74-73 ופסקה 128).
חוסרים במארג הראייתי – שאלת המניע :
11. חבריי (השופטים ליפשיץ וציגלר) פירטו באופן נרחב בהכרעות דינם ראיות ממצאים ומסקנות
שעניינם המניע לרצח. במסגרת זו קשר השופט ליפשיץ בין אירוע קודם שאירע באולמי
ייכינורות", שבו אין חולק על כך שכהנא לא נטל בו חלק לבין הרצח, ואומצה על ידו תזת
המאשימה שלפיה נראה כי כהנא התבקש על ידי מעורבים באותו אירוע באולמי "כינורות" (אור
אלבז, ידידיה אלבז ואמם איריס חכים) לפתור את הסכסוך שנוצר עם קרבן הרצח – מאור בן
חיים ואחיו תומר בן חיים, וכי כהנא נענה לפנייה ובעקבות זאת נוצר עימות ישיר בין כהנא ובין
המנוח שהוביל לרציחתו של המנוח. כפי שציין השופט ליפשיץ המאשימה לא טענה כי ביכולתה
להוכיח את הקשר הנטען.
12. בעניין זה אני סבור כי נוכח מארג הראיות המוצק שפורט היטב בהכרעת הדין של השופט ליפשיץ,
המבסס את אשמת הנאשמים, אין צורך בהשלמת הפאזל הראייתי בנוגע לשאלת המניע,
וביהמ"ש לא נדרש לקבוע מסמרות בשאלה זו.
13. כפי שנקבע לא אחת "מניע אינו מהווה חלק מיסודות העבירות בהן עסקינן והמדינה אינה
נדרשת להוכיח את קיומו" (עייפ 9306/20 מארון ברגות נ' מדינת ישראל (29.4.21) פסקה 15).
14. זאת ועוד, נקבע גם כי "ואולם בהכרעת הדין אין חובה לספק הסבר לכל מה שהיה או לא היה
ואין חובה לפתור את כל החידותי העולות. מלאכת הרכבת התמונה הכוללת המצטיירת מן
הראיות, איננה מחייבת שכל אבני תמונת ההרכבה "יימצאו" ויונחו במקומן. די בכך שהמעיין
173 מתוך 174
שראל
בתמונה המורכבת מאבני תמונת ההרכבה הקיימות, אף שאינן מלאות, יוכל לקבוע בוודאות:
אני רואה בית, אני רואה עץ, אני רואה שמיים. די בכך שבית המשפט הקובע את העובדות, אף
שלא כל רכיביה של תמונת ההרכבה מצויים לנגד עיניו, יהיה מסוגל להרכיב את חלקיה
המהותיים של התמונה, אף שלא את התמונה המלאה לפרטי פרטיה" (עייפ 4354/08 מדינת
ישראל נ׳ יעקב רבינוביץ (22.4.10), פסקה 50).
בית המשפט המחוזי בחיפה
15. דברים אלו יפים בעיני למקרה שלפנינו, שבו החלקים המהותיים של התמונה הראייתיתיי
קושרים באופן ברור את שני הנאשמים לזירת הרצח, ולביצוע הרצח עצמו ובהתאם אין לעמדתי
צורך בהשלמת התמונה, בכל בנוגע לשאלת המניע.
●
סוף דבר, הוחלט פה אחד להרשיע את הנאשמים כדלקמן:
את הנאשם 1 מאור כהנא, בעבירה של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיפים 300(א)(2)+301
לחוק העונשין, בנוסחו טרם תיקון 137 לחוק;
את הנאשם 2 – אריאל ורדיניאן, בסיוע לרצח לפי ס' 300(א)(2)+ס' 31 לחוק העונשין,
בנוסחו טרם תיקון 137 לחוק;
'^ '
ואת שני הנאשמים יש בנוסף להרשיע בעבירות בנשק (נשיאה והובלה), לפי סעיפים 144(ב)
רישא וסיפא+29 לחוק; ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיפים 244+ 29 לחוק.
ניתנה היום, יייז אדר ב' תשפייב, 20 מרץ 2022, במעמד הצדדים
י. ליפשיץ, שופט
[אב"ד]
44
ש. מנדלבום, שופט
ג. ציגלר, שופטת
174 מתוך 174
Lą
ש. מנדלבום, שופט
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
34. בשלב זה, בשעה 19:08, הרוצח פתח בריצה לעבר המנוח תוך כדי ביצוע ירי לעברו; המנוח וחבריו
נמלטו בריצה; המנוח נפל בסמוך לאחד השולחנות והרוצח המשיך בירי ממוקד לעברו בעת שהמנוח
היה על הקרקע –
ומזווית נוספת –
שראל
01/08/2018 19:10:06
בית המשפט המחוזי בחיפה
19 מתוך 174
Camera 14
Calorial-ahl
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
36. מחוות הדעת של המרכז הלאומי לרפואה משפטית (ת/416) עלה, כי בגופת המנוח נמצאו 5 פצעי כניסת
קליע בשכם השמאלית, בירך השמאלית, במותן מימין, בקרקפת באזור קודקודי-רקתי משמאל ופצע
כניסת קלע בעכוז משמאל. מות המנוח נגרם מהלם בעקבות מעבר קליע דרך הלב וכלי הדם הראשיים
בבית החזה. הקליע האחרון לעיל חדר דרך השכם השמאלית, דרך הלב ויצא בחזה הקדמי.
37. בדויים הטיפול בזירה שערך רפייק ירון חירובסקי (ת/375) צוין כי נמצאו בזירה, בין היתר, 7 תרמילי
תחמושת בקוטר 9 מיימ.
38. לאחר הירי הרוצח נמלט מהמקום בריצה בחזרה לכיוון הכביש, שם המתין לו נהג האופנוע שהוא, על
פי הודאתו, ורדיניאן.
פרק ו' .
39. מהרגע בו ירד הרוצח מהאופנוע ועד חזרתו לאופנוע, רכב ורדיניאן על האופנוע כשהוא מקיף את
הכיכר שבסמוך לה ירד הרוצח. לנתון זה חשיבות בהקשר למודעותו של ורדיניאן אשר לכוונות
הרוצח. במילים אחרות, לו היה הרוצח יירקי מבקש את ורדיניאן להסיעו למסעדה ולחכות לו, יש
להניח כי היה מוריד אותו סמוך לפתח המסעדה באזור חניית הרכבים; ובכל מקרה (גם אם התבקש
להמתין לו סמוך לכיכר), לא היה ממשיך בנסיעה רצופה עד לחזרת הרוצח!
–
הנאשמים בבריכת אפק
הזירה הראשונה בסדר הכרונולוגי
40. ייעוגן" ראייתי רב חשיבות הוא תיעוד הנאשמים בבריכת אפק כ 50 דקות לפני הרצח. הימצאות
הנאשמים בבריכת אפק נודעה למשטרה ממידע מודיעיני. שעת קבלת המידע נחסתה על פני הדברים,
ומהראיות עלה שמצלמות האבטחה במקום נתפסו למחרת האירוע, ביום 2.8.18 בשעה 10:00 (ר' דויים
התפיסה ת/61).
41. הנאשמים לא אישרו את זיהויים בבריכה עד מועד עדותם בפרשת ההגנה. לפיכך, המאשימה העידה
בנדון מספר עדים בעלי היכרות עם הנאשמים. דוגמאות לכך הן אופירה וענונו אמו של כהנא
שהעידה ביום 11.11.19 וסתרה את דבריה במשטרה (ת/438 מיום 20.8.18), אז זיהתה את בנה
בסרטוני האבטחה מבריכת אפק מיום האירוע; וכן בת זוגו של כהנא – הגבי מפל דהן, שהעידה ביום
25.11.19 ואף היא התכחשה לדברים שמסרה במשטרה (ת/443 מיום 14.8.18)). כיום כבר אין חשיבות
לעדויות אלה בהקשר לעיל, זאת נוכח אישור הנאשמים כי הם אלה הנצפים בסרטוני בריכת אפק.
20 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בית המשפט המחוזי בחיפה
זאת ועוד – כיום, לאחר עשרות דיונים גם אני הגעתי למידת היכרות שאפשרה לי לעשות כן (ולעניין
זיהוי על ידי בית המשפט, ר' לדוגמה עייפ 4204/07 סויסה נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (23.10.08)). עם
זאת, מצאתי להפנות לכך שכן על פני הדברים, מי שהוא חף מפשע ומוצגים לו סרטונים בהם הוא
מופיע (קל וחומר כשמדובר בנוכחות תמימה ובזירה ניטרלית) אינו אמור להכחיש זאת.
42. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח התעקשות כהנא, שהביאה להעדת אמו וכן להעדת בת זוגו
ולהכרזתן כעדות עוינות.
43. זאת ועוד, באי כוח הנאשמים נשאלו מספר פעמים במסגרת ניהול ההליך באם הם מאשרים את
נוכחות הנאשמים וזיהויים בבריכת אפק כשעה לפני הרצח. אביא להלן דוגמה לכך :
"הש' ליפשיץ: השאלה מופנית לסניגורים אתם לא חייבים להשיב כי נתתם תשובה, השאלה
(היא) האם אתם מאשרים שמי שרואים בבריכה אלה הנאשמים ?
עו”ד בר זוהר: לא.
הש' ליפשיץ: תשובה עורך דין גלעד גם לא?
עו”ד גלעד:
אני לא משיב לשאלה הזאת.
הש' ליפשיץ: אתה לא חייב להשיב זה בסדר. עורך דין בר זוהר אומר לא (…) ועורך דין גלעד
לא משיב. זה מדויק?
.815
עו”ד בר זוהר: כן.
הש' ליפשיץ:
עמ' 286 לפרוטוקול הדיון מיום 11.11.19, שורות 18-26.
לאמירות דומות נוספות בהקשר זה אפנה לדיון מיום 13.9.20, עמ' 746; ולדיון מיום 10.6.21, עמי
בסדר"
44. גם לגבי מצלמות בריכת אפק (ת/80) קיים פער של מספר דקות בין זמן האמת לפי דויים בדיקת
המכשיר לבין מסדי נתונים אחרים. כך, בהתאם לדויים הבדיקה (ת/294) יש להוסיף שעה לזמן מסך
כדי להגיע לזמן האמת. ואולם, בשעת מסך 17:11:40 כהנא נראה במצלמה 13 משוחח בטלפון ומדובר
בשיחה שאין חולק כיום כי היא שיחה שכהנא הוציא למנוח וארכה 10 שניות. השיחה תועדה בפלט
התקשורת של כהנא החל משעה 18:16:40. משמע, הפער בין זמן המסך לזמן האמת הוא כשעה ו 5
דקי, ולא שעה. ההפניות למצלמות הבריכה יהיו בהתאם.
21 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
45. אבחן את עיקר הנתונים העולים ממצלמות האבטחה של בריכת אפק. בשעה 18:11 הנאשמים הגיעו
לרחבת הכניסה של הבריכה כשהם רכובים על אופנוע, החנו אותו ופנו לעבר המבנה. סימנו בעיגול את
הנאשמים יורדים מהאופנוע –
Camera 01
בית המשפט המחוזי בחיפה
Kertha
ראל
93
46. לאחר שירדו מהאופנוע פנו השניים לרחבת הכניסה של הבריכה, ורדיניאן נותר לשבת ברחבה ואילו
כהנא נכנס אל הבריכה בשעה 18:14.
!!
08-01-2018 Wed 28,17:06:2
22 מתוך 174
08-01-2018 Wed 17:09:18
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
47. עוד לפני הגעת הנאשמים, בשעה 16:56-הגיעו גונדוס איסקוב ומאור לב לבריכת אפק והחלו להתאמן
בחדר הכושר.
כהנא, שכאמור לעיל נכנס לבריכה בשעה 18:14 פנה לחדר הכושר ושוחח קצרות עם גונדוס סמוך
לחדר הכושר. לאחר מכן יצא כהנא משטח הבריכה בשעה 18:15 וניגש לורדיניאן שחיכה לו מחוץ
למקום.
48. בשלב זה, בסמוך לשעה 18:16, כהנא שוחח בטלפון כחצי דקה.
ממחקר התקשורת של כהנא (ת/420) עלה, כי מדובר בשיחה שהחלה בשעה 18:16:40 למשך 10
שניות. מי שיזם את השיחה היה כהנא והוא התקשר למכשיר הטלפון של המנוח.
[אקדים את המאוחר ואוסיף נתונים מייזירת הנתונים הדיגיטליים", והם כי כבר בשעה 17:49 התקשר
כהנא אל המנוח. מנתוני התקשורת של המנוח וכהנא (משך מספר חודשים) עלה כי לא הייתה ביניהם
כל תקשורת קודמת פרט לשתי השיחות לעיל וכן שתי הודעות SMS מיום האירוע, והכל כפי שיפורט
בהמשך].
להלן צילום מתוך סרטון האבטחה המתעד את כהנא משוחח עם המנוח. בסרטון ניתן להבחין כי
כאשר כהנא (דמותו מוקפת באליפסה בצד ימין) החל לשוחח עם המנוח הוא קם והתרחק מורדיניאן,
שנותר לשבת. בסיכומיו טען ורדיניאן, כטענה חילופית, כי הדבר מחזק את טענתו כי לא ידע על תכנוניו
של כהנא.
[דמויות עוברי האורח טושטשו בתמונה זו וכן בתמונות נוספות]
23 מתוך 174
ראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בית המשפט המחוזי בחיפה
Camera 13
Log
49. לאחר השיחה לעיל, בשעה 18:16, הנאשמים נכנסו יחד לבריכת אפק ופנו לכיוון אליו הלכו גונדוס
ומאור לב לאחר שיצאו מחדר הכושר. אזור זה אינו יימכוסהיי במצלמת אבטחה וככל הנראה מדובר
בקפיטריה (יצאו משם בהמשך עם פחית). להלן הנאשמים בכניסת למתחם הבריכה – כהנא הימני
וורדניאן משמאל.
08-01-2018 Wed 17:11:36
24 מתוך 174
08-01-2018 Wed 17:12:29
50. כ 2 דקות לאחר שנכנסו ונפגשו עם גונדוס ומאור לב, יצאו הנאשמים – בשעה 18:19 – ממתחם הבריכה
APPY
201
PAT
Camera 01
ראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
Camera 13
14]
8
iB
51. סמוך לאחר מכן, יצאו גם מאור לב וגונדוס; החבורה (שני הנאשמים גונדוס ומאור לב) התקדמה לעבר
חניית הרכבים; הארבעה שוחחו מספר שניות; ולאחר מכן הנאשמים עלו על האופנוע ועזבו את
המקום סמוך לשעה 18:22 –
08-01-2018 Wed 17:14:59
08-01-2018 Wed 17:16:53
25 מתוך 174
53. לגבי כהנא
52. עיקר הנתונים החיצוניים העולים מצפייה בנאשמים –
(-)
(-)
(-)
(-)
(-)
(-)
(-)
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
(-)
54. הערה לגבי חולצת הלקוסט אותה לבש כהנא. בחיפוש שנערך ביום 1.8.18 בביתו של גונדוס, נמצאה
חולצת לקוסט מאותו דגם שלבש כהנא בבריכת אפק ושלבש גם הרוצח בזמן הרצח (יהא זה כהנא או
אדם אחר). החולצה שנמצאה בחיפוש בביתו של גונדוס סומנה כת/255אי. עם זאת, יש לקבוע כבר
כעת כי חולצתו של גונדוס אינה החולצה אותה לבש הרוצח
(-)
נעל נעליים שחורות נמוכות עם סוליות שחורות;
גרב גרביים לבנות קצרות, עם סמל שחור (סמליל) משני צדדי העקב;
לבש מכנסיים שחורים קצרים ;
לבש חולצה עם שרוולים קצרים (טי-שירט) עם פסים בצבעים שחור-לבן-כחול, כאשר מעין
צורת V באזור החזה מקדימה בצד שמאל. בעדותו, מסר כהנא מדובר בחולצה של המותג
ילקוסט"י ולכן תכונה חולצה זו חולצת הלקוסט;
עוד ניתן היה להתרשם ממבנה גופו של כהנא (בינוני), מגובהו (ממוצע, כ 180 סיימ), מצבע
עורו (שחום), ומכך שלא ענד שעון או שרשרת באף אחת מידיו.
גובהו של הרוצח היה למעלה מ 180 סיימ בעוד שגובהו של גונדוס 167 סיימ בלבד
מידת חולצתו של הרוצח, שלא נמצאה, היתה אמורה להיות, נוכח מידות הרוצח, לארג' או
למעלה מכך; בעוד שמידת החולצה של גונדס שנמצאה בביתו היתה מדיום (ר' דיון מיום
6.12.20, עמוד 610 לפרוטוקול שורה 15);
בבדיקה שנערכה לחולצה שנמצאה בביתו של גונדוס נמצא ד.נ.א של גונדוס באזור בית השחי
(ת/396), ולא נמצאו שרידי ירי (ת/400);
|
;
בעדותו של כהנא, הוא אישר כי לבש בבריכת אפק חולצת לקוסט מאותו דגם שלבש הרוצח.
לא זו אף זו, כהנא מסר כי הוא השאיר חולצה זו בביתו (למעשה, בית סבתו), טרם יצא
לקרחת היער לפני שנעצר. עם זאת, החולצה לא נמצאה בחיפוש שנערך במקום סמוך לאחר
הרצח, וכהנא – חרף היציפייהיי שיביא את החולצה (באמצעות סבתו) לא עשה כן. טענת
המאשימה אותה אני מאמץ – היא כי כהנא השמיד את החולצה אותה לבש בעת הרצח,
ועליה שרידי הירי, באזור בו נעצר (קרחת היער בנחל נעמן).
26 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
על אף שורדיניאן אישר כי הוא זה שנהג את האופנוע למסעדה בה נרצח המנוח, אפנה לפריטי לבושו
בשים לב לחולצה אותה שרף לאחר הרצח בזירת נחל נעמן – מדובר בחולצה שחורה עם כיתוב הספרות
יי3ס" בצבע בהיר שמצוי בחזית החולצה בהדפס קטן; ובגב החולצה בהדפס גדול יותר (להלן: חולצת
03). בנוסף, נעל ורדיניאן נעלי נייק שחורות (עם פס לבן בדופן הסוליה, והסמליל של נייק בצבע לבן);
גרב גרביים בהירות; ולבש מכנסיים שחורים קצרים.
שראל
56. עוד טרם יינעזוביי את זירת בריכת אפק, אתעכב על טענת הנאשמים בעת שהעידו בפרשת ההגנה ולפיה
הגיעו ייסתם כך" לבריכה למפגש חברי וסתמי עם גונדוס ומאור לב. יש לדחות טענה זו מכל וכל, וכפי
שאראה בפרק הדיון והמסקנות היא מצטרפת לשלל שקרים שמסרו הנאשמים בעדותם.
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
עולה בבירור כי השניים לא הגיעו כדי לשחות בבריכה או לפעילות בחדר כושר, שכן הם לא הביאו
עמם תיקים וכיוב' ושהו במקום זמן קצר בלבד (משעה 18:11 עד 18:22). טענת הנאשמים בעדותם
היתה כי הגיעו ליימפגש חבריי, אך קביעתי היא שמדובר בטענת בדים. די אם נציב לנגד עיננו בהקשר
זה את הנתונים הבאים :
(-)
(-)
(-)
מאור לב וגונדוס הגיעו לבריכה בשעה 16:56 והחלו להתאמן בחדר הכושר;
בשעה 18:10 הגיעו הנאשמים למתחם הבריכה. ורדיניאן חיכה מחוץ למתחם הבריכה בעוד
שכהנא ניגש לחדר הכושר ושוחח עם גונדוס מחוץ לחדר הכושר כ 50 שניות בלבד (מצלמה 1 ;
זמן מסך 17:09:55 עד 17:10:45). לאחר מכן יצא כהנא לרחבת הבריכה שם חיכה לו
ורדיניאן;
בשעה 18:14 (זמן מסך 17:11:34) התקשר כהנא אל המנוח. כהנא היה באותו שלב ברחבת
מתחם הבריכה ועמד לבדו, כשהוא מתרחק מורדיניאן. מדובר בשיחה של כ 10 שניות בלבד ;
בשעה 18:16 (זמן מסך 17:12:40) נכנסו כהנא וורדיניאן לרחבה הפנימית של הבריכה ונפגשו
עם גונדוס ומאור לב (לפני כן מבחינים בגונדוס ומאור לב יוצאים מחדר הכושר). כפי שצוין,
מפגש זה לא יכוסהיי במצלמות וככל הנראה החבורה שהתה בקפיטריה. זמן המפגש
המשותף של הארבעה הוא כ 2 דקות ו-20 שניות בלבד, משעה 18:16 עד 18:18.
27 מתוך 174
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
נוסיף כעת נתון חדש-נוסף מייזירת הנתונים הדיגיטליים", והוא כי בשעה 18:17 מאור לב
התקשר לאלירן אסולין ששהה אותה עת עם המנוח במסעדה בחוף הים, ושוחח אתו 01:02
דק' (אלירן אסולין ניסה להתקשר למאור לב מוקדם יותר ללא מענה). משמע, השיחה
ממאור לב לאלירן אסולין הייתה באותן 2 דקות בהן הארבעה היו ביחד; ובאותה עת ממש
שהה אלירן אסולין במסעדה בחוף קרית ים.
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
סמוך לאחר השיחה לעיל, בשעה 18:18, עזבה החבורה את מתחם הבריכה (תחילה כהנא
וורדיניאן, כעבור מספר שניות גונדוס ומאור לב השיגו אותם). כהנא וורדיניאן עלו על
האופנוע ונסעו, בעוד גונדוס ומאור לב הלכו לכוון אחר בחניה ולא ברור כיצד עזבו את
המקום.
57. על רקע הנתונים לעיל, לא ניתן לקבל את גרסת הנאשמים כאילו מדובר במפגש תמים, אקראי
ו"רגיל". [גונדוס ומאור לב לא מסרו גרסה בנדון אלא שתקו ולכן לא הובאה ייגרסתם" בנדון].
מדובר בהגעה לצורך קונקרטי ונקודתי – ב 11 הדקות בהן שהו הנאשמים בבריכה, התקשר כהנא
למנוח; ומאור לב התקשר (למעשה ייחזריי) לאלירן אסולין ששהה אותה עת עם המנוח במסעדה בחוף
הים [גם אלירן אסולין, כפי שכבר צוין לעיל, לא מסר גרסה בנדון].
זאת ועוד, מדובר במפגש שהתרחש כ 50 דקות בלבד לפני רצח המנוח. שיחות הטלפון לעיל וכן
מסרונים עליהם נעמוד בהמשך, מצביעים אם כן, כי מדובר בשיחות הנוגעות להגעתו של כהנא
למסעדה בה שהה המנוח. בצדק כינתה המאשימה את המפגש בבריכת אפק כמפגש ייקונספירטיבייי
(ר' לדוגמה עמוד 32 לסיכומיה).
פרק ז' מקום מעצר הנאשמים בנחל נעמן (הזירה השלישית)
58. אפנה כעת לתיאור הזירה בה נעצרו הנאשמים בשמורת נחל נעמן ולממצאים הרלוונטיים בזירה. כפי
שכבר צוין, בעקבות המידע שהכווין את המשטרה לשמורת נחל נעמן הוזנק מסוק משטרתי לאזור
ובמקביל הגיעו למקום שני כוחות בילוש. שעת תחילת החיפוש היתה סביבות 22:30 (ר' תיעוד פעילות
המסוק ת/289ב', וכן עדות הטייס יאיר שולץ מיום 6.11.19), והלילה היה חשוך. המסוק סרק את
האזור (מגובה רב למניעת גילויו) באמצעי ראיה שונים בהם אמצעים תרמיים. בשעה 23:30 אותרו
שתי דמויות בסבך צמוד לקרחת היער שכבר הוזכרה לעיל, ושהסתבר מאוחר יותר ששימשה את
הנאשמים כמקום לגידול קנביס. הכוח הרגלי הוכוון למקום ולאחר זחילה בסבך נעצרו הנאשמים,
בשעה 00:43.
28 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
59. משום מאפייני הזירה (סבך שיחים ועצים) ושעת הלילה, נשלח כוח נוסף מספר שעות לאחר מכן עם
עלות הבוקר במטרה לגלות ממצאים. הכוח כלל כלבים לגילוי אמליים וכן מסוק נוסף שנעזר בנקודות
ציון ממוחשבות שנמסרו על ידי צוות המסוק שסייע מספר שעות קודם לכן במעצר הנאשמים. עלה
בבירור כי מי שאינם "שותפי סודיי במיקום קרחת היער, יתקשו עד מאוד במציאתה ובמציאת דרכי
הגישה – השיחים והעצים שהקיפו את קרחת היער גבוהים והדרך היחידה להיכנס ולצאת משם היא
בזחילה במעין ייתעלהיי בתוך השיחים, שם נעצרו הנאשמים.
להבהרת מאפייני הזירה אפנה לתיעוד הוידיאו של המסוק שהגיע בשעות היום (ת/430); לתיעוד רחפן
משטרתי מיום 28.8.18 (ת/31א'); וכן לתמונות מזיים שידונו להלן (ת/376).
60. המאשימה העידה עדים רבים בנוגע למעצר הנאשמים ובנוגע לממצאים שנמצאו ונאספו בבוקר
למחרת. בשים לב לגרסת הנאשמים שהועלתה לראשונה בפרשת ההגנה, נקודות המחלוקת בנוגע
למעצר הנאשמים ומציאת המוצגים במקום הצטמצמו למדי. עיקר המחלוקת היא בנוגע למשמעות
הממצאים ולשאלה אם הם משתלבים עם גרסת הנאשמים או עם גרסת המאשימה. משכך, ייסקרו
להלן רק העדים העיקריים וכמובן הממצאים הרלוונטיים.
61. לגבי מעצר הנאשמים אפנה לעדות רס"מ סלקטר שעמד בראש הכוח שעצר את ורדיניאן. בדויים
הפעולה שלו (ת/244) וכעולה מעדותו מיום 4.11.19, הכוח בפיקודו הגיע ממזרח לתוך השטח המיוער
תוך הסתייעות בהכוונת המסוק. על ורדיניאן נתפסו תעודת זהות, רישיון הרכב של האופנוע שנתפס
בסמוך וכן מפתח ההתנעה האופנוע. משום ההכחשה הכוללת בה נקטו הנאשמים עד סוף פרשת
התביעה, העידה המאשימה איש מזייפ שקבע כי המפתח לעיל אכן מתאים לאופנוע שנמצא סמוך
לקרחת היער (ר' עדות ניר פינקלשטיין מיום 11.6.20 וכן חוות דעתו ת/406), וכן עדים נוספים
(ומיותרים בדיעבד) בהקשר זה.
62. כאמור, מספר שעות לאחר המעצר התגלה סמוך לקרחת היער האופנוע לעיל, שכיום אין חולק כי
מדובר באופנוע עמו נסעו הנאשמים אל ו-מבריכת אפק. עוד אין חולק כי מדובר באופנוע שעליו הרכיב
ורדיניאן את הרוצח – יהא זה כהנא או אדם אחר.
63. כעולה מעדות סלקטר וכן כעולה מתיעוד הוידאו של המסוק שסייע במעצר הנאשמים (ת/289), צוות
הבילוש התקדם בהכוונת המסוק בהליכה איטית תוך שמירה על שקט ובלי להפעיל אמצעי תאורה עד
מרחק של כ 5 מטר מהנאשמים, אז הפעיל הצוות את אמצעי התאורה ועצר אותם, לא לפני
שהאחרונים ניסו להתחמק מהשוטרים (עמ' 36 לפרוטוקול מיום 4.11.19, שורות 6-15). את כהנא עצר
הבלש רסיימ בן דוד (ר' דויים הפעולה שערך ת/245 וכן עדותו מיום 4.11.19).
29 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
64. מצב הנאשמים עם מעצרם – שני הנאשמים נעצרו והובלו למשרדי ימ"ר חוף, שם נבדקו (פרופרינט
ושרידי ירי), וצולמו על ידי איש מזייפ מומחה המעבדה הניידת רפייק נועם אמר (ר' התמונות שצילם
בדיסק ת/377 שכולל את כל התמונות – זירה, מוצגים, נאשמים, וכו'). חשיבות רבה קיימת לפריטי
הלבוש אותם לבשו השניים, לצורך השוואה לפריטי הלבוש של נהג האופנוע והרוצח – כפי שאלה
תועדו במצלמות השונות.
–
לגבי ורדיניאן – עניינו אינו מעורר קושי, שכן כאמור הוא אישר שהגיע לבריכת אפק, וגם הוסיף ואישר
(בניגוד לכהנא) כי נהג באופנוע אל זירת הרצח וממנה אל נחל נעמן. ורדיניאן אף אישר, כי החל משעות
אחהייצ הוא לבש את ייחולצת 03". ורדיניאן הוסיף, כי כאשר הגיע לאחר הרצח לנחל נעמן הוא שרף
את החולצה ולבש אחרת במקומה. החולצה 03 אכן נמצא שרופה למחצה בקרחת היער.
.(4.11.19
לגבי כהנא הלה נעצר כשהוא לובש מכנסיים קצרים; ובחלק גופו העליון לבש ייעליוניתיי (טרנינג)
כשמתחתיה גופיית ציצית (4 כנפות). הוא נעל נעלי ספורט שחורות וגרב גרביים לבנים קצרים כאשר
סמליל שחור של חברת אדידס משני צידי הגרביים (ר' בנדון ת/376; לגבי הסמלילים על גרביו נפנה
במיוחד לתצלום 0024 – סמלילים בחלק הפנימי של הקרסול מתחת לאזיקי הרגליים, ולתצלום 0026
לגבי הסמלילים בחלק החיצוני של הקרסול). כהנא לא ענד שעון עם מעצרו (ר' תצלום 0037).
65. שתי הערות בנוגע לתיעוד כהנא סמוך לאחר מעצרו –
ראשית, מכיוון שממועד המעצר ועד הכרעת הדין חלפו למעלה מ 3 שנים ומשום שהוא העלה משקל
בתקופה זו, הצילומים סמוך לאחר מעצרו הם נקודת ההשוואה המדויקת ביותר בינו לבין הרוצח, כפי
שהאחרון תועד במצלמות האבטחה של המסעדה בחוף הים. ניתן לטעמי לקבוע כי מבנה הגוף של
הרוצח ומבנה הגוף של כהנא, כמו גם גוון העור, דומים ביותר, ולמעשה זהים. אשוב לכך גם בהמשך.
;
שנית, הגם שמהתצלומים סמוך לאחר מעצרו של כהנא לא ברור מהו הבגד הלבן שלבש מתחת
לטרנינג, אין חולק שמדובר בגופיית ציצית. כהנא אישר זאת בעדותו (ר' עמ' 852 לפרוטוקול הדיון
מיום 24.6.21) וכן אפנה בנדון לתיעוד השוטרים מיום המעצר (ת/253 של רס'יר טלקר ועדותו מיום
66. הממצאים סמוך למקום המעצר כאמור לעיל, בבוקר למחרת המעצר החלו כוחות בסריקת אזור
מעצר הנאשמים. הכוח, שכלל כלבנים ובלשים, לא היה מודע אותה עת לקיומה של קרחת היער שכבר
הוזכרה לעיל, ובכל מקרה לא היה מודע כי באותה קרחת נמצא "בית גידוליי לקנביס ולהימצאות
ממצאים שונים במקום. הנאשמים נעצרו בשעת לילה בסבך ומרבית הכוח שהגיע בבוקר למקום לא
30 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
שער ראשון – מבוא
פרק א' – כללי
1. 1.8.18 שעה 19:08, מסעדת ייהחוף של ג'קייי השוכנת בחוף "ימית" בקריית ים. לכיכר הסמוכה
למסעדה הגיע אופנוע ועליו שניים הנהג ונוסע מאחוריו. מהאופנוע ירד הנוסע וצעד במהירות
כשקסדה על ראשו לרחבת המסעדה שהמתה אדם. באחד משולחנות המסעדה ישבו שלושה, אחד
מהם מאור בן חיים ז"ל (להלן: המנוח). הנוסע התקרב לשולחן בו ישב המנוח, שלף אקדח וירה
לעברו. המנוח ניסה להימלט מהיורה אך הקליעים השיגוהו והוא התמוטט ומת סמוך לאחר מכן.
לאחר הירי חזר היורה לעבר האופנוע והשניים נמלטו מהמקום.
המאשימה טוענת כי הנאשם 1 (להלן: כהנא) הוא היורה; והנאשם 2 (להלן: ורדיניאן) נהג
באופנוע. נטען, כי יש להרשיע את השניים ברצח בכוונה תחילה וכן בעבירות נשק ושיבוש מהלכי
משפט.
כהנא הכחיש את המיוחס לו וטען כי בעת האירוע היה במקום אחר; בעוד ורדיניאן אישר שנהג
באופנוע, אך הוסיף שלא היה מודע לכוונות היורה. ורדיניאן הוסיף כי היורה אינו כהנא אלא אדם
אחר, אך סירב למסור את פרטיו בטענה לחשש לחייו ולחיי משפחתו.
גרסאות כהנא וורדניאן נמסרו לראשונה רק עם עדותם בפרשת ההגנה, לאחר שבחקירותיהם
במשטרה שמרו על שתיקה, ולאחר שבעת שהשיבו לכתב האישום לא מסרו מענה מפורט.
|;
האם כהנא הוא זה שירה במנוח למוות; ומה חלקו העובדתי והמשפטי של ורדיניאן במות המנוח
– אלה ואחרות השאלות שתידונה במסגרת הכרעת הדין.
פרק ב' – כתב האישום והערות לגבי ההליך
2. כתב האישום הוגש ביום 7.9.18; נשמעו עשרות עדים על פני כ 45 דיוני הוכחות; הוגשו מאות
מוצגים; ופרוטוקול ההליך כולל אלפי עמודים. הדבר נבע במידה רבה משום האופן שבו בחרו
הנאשמים לנהל הגנתם – ראשית, במהלך חקירתם במשטרה הם שמרו על זכות השתיקה וגם
לאחר הגשת כתב האישום הם מסרו כפירה כללית בלבד – כהנא טען שלא היה בזירת הרצח אך
סירב למסור היכן היה; ואילו ורדיניאן כפר כפירה כללית וטען ש"אין לו טענת אליבייי (ר' תשובת
הנאשמים לכתב האישום בדיון מיום 20.5.19). יריעת המחלוקת היתה אם כן רחבה וחייבה את
המאשימה להביא את מלוא ראיותיה. שנית, הנאשמים עמדו, למעט חריגים ספורים, על העדת
3 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
שראל
.5
בית המשפט המחוזי בחיפה
.6
מלוא עדי המאשימה ועל חקירתם הנגדית. מדובר, כך עלה, בהחלטה מושכלת "למשוך זמן"
ולנהל הליך ארוך ככל הניתן.
4. לגבי הרקע והמניע שהובילו לרצח. סוגיה זו זכתה להתייחסות רחבה מצד המאשימה במסגרת
פרשת התביעה והיא הביאה מטעמה עדים רבים. עם זאת ובאופן יוצא דופן, המאשימה ציינה כי
אין בידה ראיות שיכולות להביא למסקנות חד משמעיות בנדון. זאת ועוד, גם כתב האישום פסע
בדרך לא מקובלת – החלק הראשון של פרק העובדות תיאר את הרקע, לשיטת המאשימה, שהוביל
לרצח המנוח כאשר הנאשמים לא הוזכרו בחלק זה; בעוד החלק השני תיאר את העובדות
הנטענות הנוגעות באופן מיידי למעשי הנאשמים עובר לאירוע ובאירוע עצמו. בין שני החלקים
לעיל של כתב האישום (סעיף 10 לחלק העובדות) חיבר המשפט – "בהמשך למתואר לעיל". היינו,
המאשימה טענה לרצף עלילתי, אך מבלי שהיה בידה לקבוע מי משך בחוטים ובאיזה אופן בדיוק.
הדמויות המרכזיות הרלוונטיות לחלק הראשון של כתב האישום (הרקע לאירוע), אינן נכללות
בחלק השני (הרצח עצמו), הגם שקיימות נקודות השקה עלילתיות מסוימות בין שני חלקי כתב
האישום.
בפרשת ההגנה מסר כל אחד מהנאשמים גרסה מפתיעה במובנים מסוימים. הדבר הוביל לכך
שחלקים ניכרים מנקודות המחלוקת עליהן יינלחמויי עד אותו שלב, הפכו באחת לכאלה שתאמו
לחלוטין את גרסתם, או לכל הפחות ללא רלוונטיות. בכך, מטבע הדברים, נחסך דיון באותן
נקודות במסגרת הכרעת הדין, או שהדיון בהן הצטמצם. לכן, אנסה למקד ככל הניתן את הכרעת
הדין רק בנקודות הדורשות הכרעה.
ועוד בהקשר לעיל. במהלך ניהול ההליך ובמסגרת סיכומיה הדגישה המאשימה כי גם אם נפלה
טעות בידה, במובן זה שאין קשר בין שני חלקי כתב האישום, ולכל הפחות לא הוכח קשר כזה,
עדיין הובאו די והותר ראיות שיש בהן להוכיח את אשמת הנאשמים, שכן ממילא המניע אינו
נמנה על רכיבי העבירות המיוחסות לנאשמים (ר' לדוגמה, עמ' 6 למעלה וכן עמ' 29 למעלה
בסיכומי המאשימה).
בפתח חלק העובדות של כתב האישום הוצגו הנאשמים: הנאשם 1 כהנא, יליד שנת 1995;
והנאשם 2 – ורדיניאן יליד 1990. נטען כי השניים מכרים ובזמנים הרלוונטיים התגוררו בשכונת
צור שלום בקריית ביאליק. בשימושו של ורדיניאן היה אופנוע סוזוקי מ.ר. 83-945-52 (להלן :
האופנוע). בנוסף הוצג המנוח מאור בן חיים ז"ל, שהיה יליד 1991 והתגורר בקרית ים, סמוך
לבית הוריו.
4 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
היה מודע לכך כי הוא נמצא מרחק מטרים ספורים מקרחת היער. הכוח החל בסריקות בסביבות
07:30, טרם הגעת המסוק שנתן רק בהמשך תמונה מלמעלה. העד יואל כהן מיחידת הכלבנים מסר
(ר' עדותו מיום 6.11.19 וכן דוייחות הפעולה ת/242 ת/243), כי בתחילת הסריקה התגלו בתוך סבך
שיחים גנרטור, משאבת מים וצינורות השקיה. לכן עלה החשד שהמקום משמש לגידול סמים. במרחק
של כ 15 מטרים מהגנרטור זיהה העד אופנוע מסוג סוזוקי ל.ז. 8394552 בצבע שחור כשהוא מוסתר
בין העצים. מדובר באופנוע ששימש ברצח. העד התחקה אחר צינורות המים ועבר לזחילה במעבה
השיחים עד שהגיע לקרחת יער. בכניסה לקרחת היער ובסמוך לה הוא הבחין בשתי קסדות שחורות
במרחק קצר זו מזו, בכפפות שחורות, וכן בשקית שכללה בגדים ונעליים. בקרחת היער נמצאו שתילי
קנביס רבים וכן נמצא במקום, על ידי שוטר אחר, אקדח בתוך שקית, שאינו קשור לרצח המנוח.
67. כלל המוצגים שהיו בקרחת היער עם הגעת השוטרים למקום (השוטר יואל כהן ובעקבותיו שוטרים
נוספים), היו אמורים להישאר במקום בו נמצאו עד לתפיסתם המסודרת על ידי מזייפ, כך שיהיה ניתן
לבדוק הימצאות טביעות אצבע, ד.נ.א או שרידי ירי. כלל בסיסי הוא שרק איש מזייפ אמור "להזיזיי
את המוצגים, אלא אם יש הצדקה לסטייה מכלל זה כגון "התממה"י על ידי חבלן או צורך דחוף אחר.
אחסוך מהקוראים את עדויות העדים שנכחו בזירה סמוך לאחר שיואל כהן לעיל נכנס אליה, ואפנה
מיד ליישורה התחתונה" בהקשר זה והיא כי עובר להגעת איש המזייפ רפייק נועם אמר מהמעבדה
הניידת, הבלש אהרון אזולאי ייקיבץיי חלק מהמוצגים, כולל את 2 הקסדות שנמצאו בזירה וערם
אותם יחד.
הדבר עולה מהזכדייים של אזול (ת/457 מיום 2.8.18 שאחד משני עמודיו אבד עוד טרם הגשתו וכן
מת/458 מיום 2.9.19 שנכתב בעקבות החוסר בעמוד לעיל). כן אפנה לעדות אזולאי מיום 4.6.20 וכן
לסרטונים שצולמו בדקות הראשונות של הגעת הכוח לקרחת היער ועוד טרם הזזת המוצגים, על ידי
הכלבן דור טויטו (ר' הסרטונים ת/459א' וכן ר' עדות מר טויטו מיום 4.6.20). בסרטונים נראית קסדה
הפוכה אליה מחוברת דיבורית Bluetooth בין ג'ריקנים סמוך לחביות (מדובר בקסדה שתסומן
בהמשך על ידי רפיק אמר כ H1 ועל ידנו כת/372א), ובסרטון אחר נראית קסדה נוספת הפוכה על
צידה בשולי קרחת היער ליד סבך עצים (קסדה H2 שסומנה על ידינו ת/372ב). דור טויטו תיאר
שמיקום הקסדה האחרונה היה סמוך ליימנהרה" בסבך. זמן מה לאחר שצולמו הסרטונים לעיל ועם
הגעת רפייק אמר לשטח, צילם האחרון את המוצגים (ת/377). עלה כי הקסדות וכן מוצגים אחרים
כבר קובצו יחדיו (ר' לדוגמה תצלום 0066 בדיסק התצלומים ת/377).
אין חולק שמדובר בתקלה שעל פני הדברים מפחיתה מאמינות חלק מהממצאים הפורנזיים, כאשר
הכוונה לשרידי הירי שנמצאו על גבי הקסדה H2 (קסדה שלטענת המאשימה מי שחבש אותה בעת
הרצח היה כהנא). הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שהבלש אזולאי אף איתר ונגע בזירה
31 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
באקדח התקול שהוזכר לעיל ושאינו קשור לרצח נושא ענייננו, וכן נגע בתחמושת שהייתה בצמוד
לאותו אקדח. אתייחס למשמעות הדברים בהמשך.
68. נוסף לקסדות, נמצאו בקרחת היער מוצגים נוספים וגם הם צולמו על ידי רפייק נועם אמר. זה המקום
לעמוד על סדרת הפעולות שעד זה ערך, ולאחר מכן אסקור את יתר המוצגים שתפס ואת הממצאים
לגביהם. רפיק אמר נקרא מטעם המעבדה הניידת של מזייפ לטפל באירוע סמוך לאחר מעצר
הנאשמים –
תחילה, הוא הגיע למשרדי הימייר לאחר מעצר הנאשמים, שם תיעד אותם. התייחסתי לעיל לחלק
מהתצלומים. כלל התצלומים קובצו במספר ספריות בדיסק ת/377. רפייק אמר אף דגם את הנאשמים
באמצעות ערכות לאיתור שרידי ירי (כפות ידיים וראש) ובדיקות אלה נערכו בין השעות 17 :03:49-04.
תוצאות הבדיקה היו שליליות (ת/370);
לא רק הנאשמים צולמו ונבדקו אלא גם חשוד נוסף שנעצר בביתו סמוך לאחר האירוע והוא גונדוס
איסקוב (ר' בנדון דוייח המעצר של גונדוס ת/262, מיום 1.8.18 שעה 21:26);
שנית, מספר שעות לאחר מכן (2.8.18 בסביבות השעה 10:00) נקרא העד סמוך לקרחת היער בעקבות
מציאת האופנוע. בוצע דיגום שרידי ירי מחלקים שונים באופנוע וכך גם נדגם האופנוע לאיתור חומר
ביולוגי. הבדיקות לעיל מהאופנוע לא העלו ממצאים ;
שלישית, לאחר בדיקת האופנוע הגיע העד לבדיקת ממצאים בקרחת יער בלב השטח המיוער. רפייק
אמר הגיע למקום בסביבות השעה 11:35 ותפס את הממצאים ;
רביעית, לאחר שסיים לבצע את הפעולות הנדרשות בקרחת היער (תיעוד, בדיקות, אריזת המוצגים),
הוא לקח את המוצגים הרלוונטיים למשרדי המעבדה הניידת במטה המשטרה בחיפה והמשיך לעבוד
על אותם מוצגים. הדבר היה בשעות אחה"צ עד ערב אותו יום.
69. ארכז את הממצאים העיקריים שנתפסו על ידי רפיק אמר בקרחת היער וכן אביא את עיקרי ממצאי
הבדיקות:
א. שתי קסדות רוכבים שחורות. התייחסות מרחיבה לשתי הקסדות תובא להלן. בעת הטיפול
בקסדות ולאחר הגעת רפיק אמר למשרד, הוא מצא בתוך הקסדה H1 זוג כפפות שחורות
מלופפות זו לזו. בבדיקה ביולוגית שנדגמה מהכפפות נמצאה ייתערובתי שאינה ניתנת
לאינטרפרטציה.
32 מתוך 174
ג.
ב. אקדח מתוצרת חברת FN עם מחסנית לצד שני כדורי תחמושת 9 מיימ. על האקדח לא נתגלו
ממצאים רלוונטיים כגון ט.א. או ד.נ.א (ר' חוות הדעת ת/396). כמו כן, מחוות דעת מעבדת
נשק שהוגשה בעניין אקדח זה (ת/407) עלה שהאקדח לא היה שמיש (מנגנון הדק לא תקין),
וכי הוא אינו קשור לרצח נושא ענייננו (מהשוואת תרמילים מזירת הרצח במסעדה). עם זאת,
נמצאה התאמה לאירועים קודמים משנת 2015 ו 2013.
ד.
שראל
מצלמה עם לוח טעינה סולארי, מחוברת לבול עץ. שני הנאשמים מסרו בעדותם כי מדובר
במצלמת אבטחה אותה התקינו בקרחת היער. המצלמה הכילה כרטיס סים וכן כרטיס זיכרון
ובו מספר סרטונים (ת/323א). בכרטיס הזיכרון לא נמצאו סרטונים מיום האירוע, אולם
נמצאו מספר סרטונים שלא מיום האירוע שלא ברור מתי צולמו, ובהם נראים כהנא,
ורדיניאן, גונדוס, ואדם נוסף הנמנה על מעגל חבריהם בשם דני חיטיאשוילי המכונה מושט.
הסרטונים צולמו בקרחת היער ובמקום נוסף. לגבי כרטיס הסים, ככל שהובהר לא נתגלו
ממצאים של ממש (למי אם בכלל בוצעה התקשרות וכיוב').
בית המשפט המחוזי בחיפה
חולצה ומכנסיים שרופים חלקית ומותכים אחד לשני (ת/372ג'). אין חולק כי החולצה
השרופה חלקית היא החולצה אותה לבש ורדיניאן מהלך כל האירוע (אל ומ-הבריכה; וכן אל
ומ-זירת הרצח). מדובר בחולצת 03 לעיל, ועליה הכיתוב "03" בחלקה הקדמי והאחורי.
ורדיניאן מסר בעדותו בבהמייש כי כאשר הגיע לקרחת היער הוא שרף אותה.
(-)
ה. עוד נתפסו בזירת המעצר פריטי לבוש נוספים (ת/372 וכן ת/376). כך, בתוך שקית אשפה
אפורה שנתפסה בקרחת היער נמצאו
(-)
(-)
(-)
חולצת סווטשרט ארוכה עם רוכסן של חברת נייק, בצבע כחול עם פסים לבניםאדומים על השרוולים;
מכנסי בד שחורים ארוכים תוצרת חברת KAPPA. בכיס השמאלי של המכנסיים
נמצאה כיפה שחורה ;
מכנסיים קצרים בגוון כחול כהה. ככל הנראה מדובר במכנסיים אותם לבש ךרדיניאן
בבריכת אפק וככל הנראה גם בעת הנסיעה לזירת הרצח.
בתוך שקית האשפה נמצאה שקית קטנה יותר עם הכיתוב "ADIKA". השקית
הייתה קשורה באמצעות גרב בד לבנה בייקשר סבתא"י. עוד בשקית הקטנה נמצאו:
33 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
ז.
(-)
(-)
שראל
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
זוג נעלי ספורט תוצרת חברת NIKE ;
זוג נעלי ספורט תוצרת חברת ASICS (על לשון אחת הנעליים נמצא ד.נ.א.
של כהנא). הנעליים סומנו ת/372ד'.
גרב לבנה (גרב לבנה נוספת אותרה מלוכלכת בבוץ במרכז הקרחת).
בדלי סיגריות ופחיות משקה שנדגמו לאיתור ממצאים ביולוגיים (לא דווחו ממצאים).
בנוסף, נמצאו בקרחת היער ציוד לגידול קנביס – צמחי קנביס, עציצי פלסטיק, ציוד השקיה
שכלל גנרטור, משאבה וצינורות, ועוד.
70. בטרם ארחיב על הממצאים העיקריים ושחלקם הוצג בקצרה לעיל, אשוב לגרסת הנאשמים כפי שבאה
לידי ביטוי בעת שהעידו בפרשת ההגנה
כהנא טען, כי אכן הגיע עם ורדיניאן אל בריכת אפק כששניהם על האופנוע וגם נסע מבריכת אפק
באמצעות האופנוע עם ורדיניאן. עם זאת, הוסיף וטען כי זמן מה לאחר שעזבו את בריכת אפק, הוא
נשאר לבדו בדירה ברח' ההגנה בקרית ביאליק, שם הכין סמים להפצה; ואילו ורדיניאן המשיך עם
האופנוע ליעד לא ידוע. כהנא הוסיף, כי (כהנא) פג את ורדיניאן שנית רק בקרחת היער מאוחר
יותר. לגבי הקסדה אותה חבש, מסר כהנא בעדותו כי כאשר ורדיניאן הוריד אותו ברחוב ההגנה הוא
(כהנא) נטל עמו את הקסדה שחבש. עם זאת, בעדותו של ורדיניאן מסר האחרון גרסה שונה בנוגע
לקסדה ולפיה כאשר הוריד את כהנא, האחרון מסר לו (לורדיניאן) את הקסדה וזמן מה לאחר מכן
כאשר הרוצח חבר אליו, מסר לו ורדיניאן את הקסדה שזמן קצר לפני כן חבש כהנא. כהנא בחר שלא
לחקור את ורדיניאן על עדותו באופן כללי ובנקודה זו בפרט. ורדיניאן אישר את גרסת כהנא לעיל
ולפיה השניים עזבו על האופנוע את בריכת אפק, וכי הוא (ורדיניאן) הוריד את כהנא בקרית ביאליק
ברחוב ההגנה. ורדיניאן הוסיף, כי זמן מה לאחר שעזב את כהנא, התקשר אליו הרוצח, והורה לו
לאסוף אותו. ורדיניאן פעל על פי הנחיות הרוצח, פגש אותו, מסר לרוצח את הקסדה שזמן מה לפני
כן חבש כהנא, והרכיב את הרוצח אל זירת הרצח וממנה (ורדיניאן טען שלא ידע מראש על אודות
כוונות הרוצח). ורדיניאן הוסיף כי לאחר שהגיע לקרחת היער הוא שרף את החולצה אותה לבש
(חולצת 03).
34 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
71. משכך, חוות הדעת שידונו להלן, חרף הנפח הרב להן זכו בעת שמיעת ההליך – עת חזית המחלוקת
היתה "ימים עד ים"י איבדו חלק ניכר מחשיבותן. הנאשמים, בפועל, אימצו חלקים גדולים מחוות
הדעת –
כך, גם הנאשמים אישרו בפועל כי הרוצח (תהא זהותו אשר תהא) חבש את הקסדה H2 בעת שירה
במנוח. במילים אחרות, המצאות השרידים תואמת הן את גרסת המאשימה והן את גרסת ההגנה.
הדברים מתקשרים למחדל המאשימה שתואר לעיל בנוגע להזזת הקסדות בקרחת היער טרם תפיסתן
על ידי רפיק אמר והחשש שמא הזזה זו יזיהמהי אותן בכך ש"הוסיפהיי לה שרידי ירי שלא היו
במקור. אכן לא היה מקום להזיז את הקסדות טרם הגעת איש מזיים ובאופן תיאורטי לא ניתן לשלול
אפשרות לייזיהום" הקסדה לעיל בשרידי ירי, אך כאמור אליבא לשני הצדדים אך ייהגיונייי שיימצאו
שרידי ירי על הקסדה אותה חבש הרוצח. אוסיף, כי רפיק אמר אשר דגם את הקסדה לעיל תיאר כי
מקומות הדיגום היו כאלה שניתן לצפות ששרידים יוותרו בהם גם לאחר נסיעה ברוח ברכיבה (מתחת
למשקף שהיה מורם בעת הירי). לכן הסבירות שהבלש אזולאי (בהנחה והעביר שרידי ירי מאקדח
תקול) "זיהם" את הקסדה דווקא במקומות לעיל, נמוכה למדי.
זאת ועוד, גם המצאות הד.נ.א. של כהנא על גבי חלקים מאותה קסדה, תואמת את גרסאות שני
הצדדים. שהרי לשיטת המאשימה רק כהנא חבש את הקסדה (H2) ביום האירוע; בעוד שלשיטת
הנאשמים קסדה זו שימשה בשיטת היימיטה החמה", במובן זה שתחילה כהנא עשה בה שימוש ולאחר
מכן היא הועברה על ידי ורדיניאן לרוצח הייאמיתייי.
72. עם זאת, יש חשיבות מסוימת באשר לחוות הדעת הנוגעות לד.נ.א על גבי הקסדות, אך זאת דווקא לאי
מציאת ד.נ.א של אחרים – אם של אלה היימעורבים בפרשה זו כגון גונדוס איסקוב או מאור לב ; או
של אחרים. ברור כי לו היה נמצא ד.נ.א של מי מהשניים לעיל על גבי הקסדות (אקדים – הוא לא),
הדבר יכול היה לשמש את הגנת הנאשמים.
73. אפנה תשומת הלב שנוכח גרסאות הנאשמים שהוצגו לראשונה רק בפרשת ההגנה, חוות דעת נוספות
שהוכנו והוגשו במסגרת פרשת התביעה לגבי ורדיניאן התייתרו בפועל. דוגמה לכך היא חוות הדעת
של ד"ר רן כפתורי, מומחה בתחום עיבוד וניתוח תמונות דיגיטליות, שנחקר על חוות דעתו. דייר
כפתורי הפנה לדמיון בין החולצה שלבש ורדיניאן בבריכת אפק (כפי שתועדה במצלמת האבטחה
במקום); לבין החולצה שלבש נהג האופנוע שהסיע את הרוצח לזירת הרצח (כפי שתועדה במצלמות
אבטחה במסלול הנסיעה); לבין החולצה שנמצאה שרופה בקרחת היער (כפי שתועדה על ידי מזייפ).
כיום כאמור אין חולק שמדובר באותה חולצה, היא חולצת 03.
35 מתוך 174
(-)
הרחבה
הקסדות שנמצאו בזירה
74. כאמור, בקרחת היער אותרו 2 קסדות אופנוע שחורות. האחת, הפוכה בין חביות פלסטיק כחולות ;
והשנייה, הפוכה על צידה במרחק קצר מהקסדה הראשונה סמוך לייתעלת הכניסהיי לקרחת היער –
(-)
שראל
הקסדה הראשונה שצוינה בדויים התפיסה של רפייק אמר סומנה H1, ומדובר בקסדה שחובר
לה מתקן דיבורית עם בלוטוס' ולטענת המאשימה שימשה את ורדיניאן (ת/372א);
הקסדה השנייה שסומנה כאמור H2, שימשה לטענת המאשימה את כהנא (ת/372ב).
בית המשפט המחוזי בחיפה
ממצאי ד.נ.א בקסדות
75. הקסדות נבדקו על ידי דייר לילך פרונט מהמכון הלאומי לרפואה משפטית לצורך השוואת ד.נ.א.
שהופק מחלקי הקסדות (רפידות פנימיות ורצועות סנטר) לד.נ.א של ייהנבדקים", והם – הנאשמים,
גונדוס איסקוב, מאור לב, והמנוח (ר' בנדון חוות הדעת 14.8.18 – ת/396; וכן חוות דעת מיום 27.8.18
ת/398).
(-)
76. לגבי הקסדה H1 שכאמור המאשימה טוענת כי ורדיניאן חבש אותה והלה אישר זאת בעדותו בבית
המשפט, צוין כך –
(-)
(-)
(-)
ד.נ.א שנמצא על רפידת הסנטר הוא ד.נ.א של ורדיניאן, כאשר שאר הנבדקים נשללו
על חלק זה של הקסדה ;
לגבי ד.נ.א שנמצא על רפידה שמאלית (מוצג B16) – התקבלה תערובת של שלושה
פריטים לפחות, מהם לפחות אחד זכר, כאשר ורדיניאן הוא חלק מהתערובת ויתר
הנבדקים אינם מקור לתערובת.
לגבי ד.נ.א שנמצא על רפידה ימנית (מוצג A16) התקבלה תערובת, והתברר בהמשך
שאחד התורמים לה הוא איש המזייפ רפייק נועם אמר. בעדותו מסר רפייק אמר כי
ייתכן והדבר הוא תוצאה של פליטת רוק (דיון מיום 16.12.17, עמ' 226).
77. לגבי הקסדה H2, שכאמור המאשימה טוענת שהיורה-כהנא חבש אותה בזמן הרצח, נמצאו הממצאים
הבאים (ר' חוות הדעת ת/396 ות/398 של דייר לילך פרונט) –
על רצועת הסנטר (מוצג A19) דנייא של כהנא (כמרכיב בולט בתערובת עם ורדיניאן,
יתר הנבדקים אינם מקור התערובת);
36 מתוך 174
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
על רפידות הצד (מוצג B21) נמצא דנ"א של כהנא (כמרכיב בולט בתערובת עם
ורדיניאן, יתר הנבדקים אינם מקור התערובת);
על רפידה מעל אזור הפה (מוצג A20) נמצא דנייא של כהנא (מרכיב עיקרי בתערובת.
לב, יתר הנבדקים וכן ורדיניאן נשללו כמקור שני לתערובת).
78. משום שחלק מהממצאים לעיל היו בייתערובתי (רצועת הסנטר A19 ורפידות הצד B21 בקסדה H2),
נדרשה חוות דעת סטטיסטית בנדון וחוות דעת בנדון נערכה על ידי ד"ר יוליה גברילוב (ת/470). מדובר
בניתוח סטטיסטי המבוסס על ייחס נראותיי בין שתי היפותזות הראשונה, שהנבדק נמצא
בתערובת; והשניה, שהוא אינו בתערובת. ככל שהיחס בין שתי ההיפותזות (יחס הנראות) גדול יותר,
כך קיימת סבירות גבוהה יותר לתזת התביעה. בענייננו, נבחנו 2 סטים של השערות – הראשון, כי שני
החשודים אינם חלק מהתערובת; והשני נחלק ל 3 חלקים: כי רק כהנא בתערובת; כי רק ורדיניאן
בתערובת; כי שני הנאשמים הם חלק בתערובת. נדלג על חלק מהנתונים ונפנה ליישורה התחתונה"
והיא כי ביחס למוצג A19 נקבע יחס נראות של 34.1 לגבי האפשרות ששני הנאשמים הם חלק
מהתערובת; ובמלים אחרות, ההשערה כי שני הנאשמים שותפים בתערובת, גדולה פי 10 בחזקת 34
(!) מהאפשרות שמדובר בשני אנשים לא ידועים; ולגבי המוצג B21 נקבע יחס נראות של 13.9 (!).
המומחית ציינה (ר' עדותה מיום 16.11.20) כי כל יחס שהוא מעל 6 (10 בחזקת 6) נחשב לחזק ביותר.
79. דייר לילך פרונט העידה לפנינו ביום 9.11.20, הרחיבה בנוגע לתהליכי הבדיקה במעבדה עליה היא
אחראית, ולגבי הליכי הבדיקה הקונקרטיים במוצגים שנבדקו בתיק זה. לא מצאנו כי הוטל איזשהו
ספק באמינות ממצאיה, ובוודאי לא במהימנותה.
80. יוער, כי במהלך שליחת רפידות הקסדות על ידי רפייק אמר למעבדת המכון הלאומי לרפואה משפטית,
התרחש בלבול בסימון – רפידות קסדה H1 הוכנסו בטעות לשקית המוצגים של קסדה H2, ולהיפך.
הטעות התגלתה סמוך לאחר מכן, ובכל מקרה נגעה רק לסימון השקיות בעוד המוצגים עצמם סומנו
כנדרש. רפייק אמר תיעד זאת סמוך לגילוי הטעות (ור' בנדון ת/374), וכך גם החוקר לוינוב ששלח את
המוצגים (ר' בנדון ת/341). השניים וכן דייר פרונט נחקרו על כך. כאמור, הטעות התגלתה עוד טרם
הגשת כתב האישום ועולה בבירור שהיא לא הוליכה לטעות בקביעת הממצאים.
כפפות בקסדה H1
81. כפי שכבר צוין לעיל, במסגרת בדיקת הקסדות במשרדי המעבדה הניידת (בדיקה שכאמור כללה חיתוך
רפידות, דיגום למציאת שרידי ירי וכו'), נמצאו בתוך הקסדה H1 על ידי רפיק אמר כפפות צמר.
כאמור לעיל, בכפפות נמצאה תערובת שאינה ניתנת לאינטרפרטציה (ת/396), ואף לא אותרו עליהן
שרידי ירי (ר' חווהייד ת/400).
37 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
שרידי ירי בקסדות
82. גם נושא זה כבר נזכר לעיל וכדי להשלים את הדיון בסוגיה זו, נציין כי הקסדות נדגמו בערכות
למציאת שרידי ירי. הערכות הועברו לבדיקתו של יגאל צידון ממזייפ (ר' חוות הדעת ת/400). בפרק
הממצאים של חוות הדעת צוין כי בדגימה שנלקחה מאזור פתח העיניים (פנימי וחיצוני) של הקסדה
H2, נמצאו 4 חלקיקים אותם ניתן לזהות כשרידי ירי. צוין כי הרכב השרידים מתאים לתחמושת
יימערבית מודרנית", המאופיינת בנוכחות של היסודות עופרת, בריום ואנטימון, לעיתים בתוספת
אלומיניום כדוגמת שרידי הירי של התרמילים בקליבר 19X9 מיימ שהתקבלו לבדיקה במעבדת הנשק
בתיק זה. המומחה ציין כי הימצאות שרידי הירי בקסדה, שלטענת המאשימה מיוחסת לכהנא,
עשויות להצביע על מספר מסקנות שהאדם שחבש את הקסדה ירה בנשק תוך שימוש בתחמושות
הנייל בעת שחבש את הקסדה; שהקסדה הייתה בסמוך לאדם אחר בעת שירה בנשק; או שהקסדה
באה במגע עם אדם או חפץ שהיו מזוהמים בשרידי ידי.
83. בבדיקה שנערכה לערכה שנדגמה מהקסדה H1, לא נמצאו שרידי ירי.
–
טביעות אצבע על גבי הקסדות
84. בנדון העיד ביום 14.6.20 רפייק בוריס גלר שהיה אחראי על פיתוח טביעות האצבע ומסר כי נמצאו 2
טביעות אצבע על הקסדה H1; ובבדיקת הקסדה H2 לא נמצאו טביעות אצבע שניתן לפתח להשוואה
(ר' חוות הדעת ת/411).
85. הטביעות (המעתקים) שנמצאו על הקסדה H1 הועברו לבדיקת השוואה על ידי המומחה איתי בן
שמעון לצורך השוואתם למעורבים (הנאשמים, גונדוס איסקוב ומאור לב). מדויים הבדיקה שערך ביום
20.8.18 (ת/413) עלה כי רק אחת משתי טביעות האצבע לעיל נמצאה כמעתק הניתן להשוואה, ונמצאה
התאמה וזהות לטביעת האצבע (קמיצת יד שמאל) של כהנא בקסדה H1.
86. הממצאים של העד בן שמעון אושרו בשתי בדיקות נוספות שנערכו במעבדת ט.א. במזייפ ושבוצעו
בהתאם לנהלי העבודה במזייפ – ר' חווהייד ת/414 של ורד לובשיץ ות/414א של מיכל בית יוסף. חוות
הדעת האחרונה שנערכה לאחר הטבעה נוספת של כהנא (ת/361), ושבוצעה כדי שלא להסתמך על נתוני
המאגר ולמניעת אפשרות של "התחזותיי או טעות.
השוואה חזותית בין הקסדות לסרטוני מצלמות האבטחה
87. רפיק אלן צ'ייקובסקי, מומחה מזייפ לענייני יילכידתי והשוואת תמונות (חוות דעתו ת/402) בחן את
ההתאמה בין הקסדות שנמצאו בזירת המעצר, לבין קסדת הרוצח כפי שנקלטה במצלמות המסעדה
שתיעדו את הרצח. המומחה ציין מהלך הבדיקה כלל, בין היתר, "לכידה"י ושיפור של תמונות מתוך
38 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
סרטוני האבטחה וכן חיווה דעתו, על סמך השוואת תמונות בין קסדת היורה מהזירה לתמונות של
הקסדה שסומנה H2 (המיוחסת כאמור לרוצח), כי נמצאה התאמה במאפיינים הסוגיים". עוד צוין
כי נשללה התאמה בין קסדת היורה לבין הקסדה שסומנה H (המיוחסת כאמור לורדיניאן). חוות
הדעת – שמסקנותיה אינן מצויות כיום במחלוקת של ממש, פירטה את המאפיינים שהושוו – גוון
הקסדה, העיצוב (כולל עיצוב ומיקום פתחי האוורור), והכיתוב בחלק האחורי. לגבי כלל המאפיינים
בנוגע לקסדה H2 רמת הדמיון הייתה יידומה"י. המומחה צירף לחוות הדעת נספח בנוגע לשיטת דירוג
המסקנות שהיתה נהוגה אותה תקופה בבדיקות השוואתיות. מדובר ב 6 דרגות בסדר עולה – שלילי ;
סממנים של חוסר התאמה; התאמה חלקית במאפיינים סוגיים; התאמה במאפיינים הסוגיים; רמה
גבוהה של התאמה; והתאמה מלאה. בענייננו נקבעה התאמה בדרגה 4 מתוך 6.
פרק ח' – עזיבת הנאשמים את בריכת אפק; נסיעת ורדיניאן והרוצח אל
זירת הרצח; וההימלטות מזירת הרצח
88. הקורא עד כה כבר הבין שהכרעת הדין בנויה שכבות שכבות ולאו דווקא בסדר כרונולוגי או בסדר בו
הצדדים הציגו את ראיותיהם. בכל שכבה הוספו נתונים שיסייעו בהבניית המסקנות. אשוב אם כן
בציר הזמן לאחור.
89. כאמור לעיל, הנאשמים עזבו עם האופנוע את בריכת אפק בשעה 18:22; ואילו הרצח התרחש בשעה
19:08. צוין לעיל, כי כבר ביום הרצח היו בידי המשטרה סרטוני האבטחה של המסעדה (הזירה
הראשונה); הנאשמים נעצרו שעות סמוכות לאחר הרצח בשמורת נחל נעמן; ויום לאחר מכן נתפסו
גם סרטוני האבטחה של בריכת אפק.
0. סמוך לאחר הרצח נתפס תיעוד של מצלמות אבטחה נוספות בניסיון לבנות את מסלול נסיעת האופנוע
ועליו מבצעי הרצח. בתחילת החקירה מסלול הנסיעה לא היה ברור; נקודות רבות שכיום אינן
במחלוקת טרם התבררו, ולשם כך נאסף כאמור תיעוד מצלמות אבטחה רבות של גורמים שונים כגון
עיריות, מטרונית, גורמים פרטיים ומוסדיים, וכו'. ברור כיום כי מסלול הנסיעה לו טוענת המאשימה
הוא מסלול הנסיעה שבוצע בפועל. הדבר אושר ותואר על ידי ורדיניאן, וגם כהנא לא חלק עליו.
91. אציג בשתי מפות את מסלול הנסיעה. בראשונה צוינו המצלמות העיקריות על פיהן יינבנהיי מסלול
הנסיעה של האופנוע; ובשניה שורטט מסלול הנסיעה (בכחול) מכביש 4 (כביש עכו-חיפה) אל המסעדה
בחוף הים. מסלול הנסיעה מהמסעדה לשמורת נחל נעמן לא שורטט, אך הוא דומה לראשון, למעט
השינוי לקראת סופו – כאשר הגיעו נוסעי האופנוע לכביש 4, הם פנו צפונה שמאלה, המשיכו צפונה
ובאזור התעשייה של קריית ביאליק (מפעל אלובין) הם פנו מזרחה (ימינה) לכוון נחל נעמן.
39 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
▾
לווין
2
(7911)
ע
BETEERT
NOTIA
אזור
כיוון נחל נעמן
בית סבתו של מאור ברנר
190.00
SECRE
שדרות חן שדרות חן יה חיפה
צור שלום
הטירה סיטי
נ"
85.00
הפרטיזנים
היוזם
היער
וכה
wong
לום
גלה
}
כדור
מרכז הספורט אפק 7
ורום
ה פרפר
מטw
ut.tutt
Aloth
20
סיגליות
נים
כיוון בריכת אפק
החל
ute oca
clos
מצלמה צומת קליל
ה
ווה גנים
2
4
ים דלק E חנויות מכולת
מנחם בגין
בית המשפט המחוזי בחיפה
אל
10 na
79
צומת עין
אסק
can gi
כסף
רוש
אביבים
צה"ל
אלון
מורן
ה גור מצלמה מטורנית גוש
חלב פינת דרך עכו
ת
סכום
מגרש
ל
משכנות אמנים
סביוני ים
DUIS
מצלמה מטרונית עירית
חיפה אילנות פינת ש"יד
רועים
ראל
גזים
שדרות בן גוריון
מנור
אילנית
13
סופו ארזים
xonמן
MORADO
היוונ
חנן
בתי מלון Q פריטים נוספים
קרית מוצקין
מגידו
הגליל
MAND
LCol
7.1 קיימ
בנה ביתך
13 דקות
שדרות ירושלים
מאיר ליחים
הקיסרכרון
ר
IPTOZK
40 מתוך 174
עוני
a my
מצלמת מטרפת הות הפלמ"חים.
שיד ירושלים
צומת גולדה מאייטי ישראל
קרית שמואל
כל
לילה
גן
אלמוגים
קרית ים
הקריות
מצלמה
מטרונית עירית
חיפה ארזים פינת
ש"ד ירושלים
יח
לים
המלך
TON
כאנלסון
שת ויצמן
מצלמה רחוב
המחתרת פינת ש"ד
פלמית
שדרות צה"ל
קריית
0.
CM
**
גלבוע
אשר
Cit
מושה
f
צפון
San
חוף ימית
מוכר
har
סמוך לזירת האירוע
כניסה
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
92. על אף שהדבר הוזכר לעיל, יודגש שאין רצף זמנים בין עזיבת האופנוע ועליו כהנא וורדיניאן את בריכת
אפק בשעה 18:22 ועד ייהופעתויי שוב בשעה 19:01 – והפעם כשהוא בדרכו אל המסעדה בחוף הים של
קרית ים. כפי שנראה מיד, האופנוע הופיע בשנית – כשהוא יוצא משכונת צור שלום לכביש 4 (חיפהעכו) בדרכו צפונה לכוון כללי המסעדה שבחוף הים.
93. כאמור, רק בפרשת ההגנה אישרו הנאשמים הם אלה שנצפו בבריכת אפק. ורדיניאן הוסיף ומסר, כי
הוא זה שנהג את האופנוע גם אל המסעדה שם בוצע הרצח, ומשם לנחל נעמן. השאלה העיקרית
שנותרה אם כן היא – האם הדמות אותה הסיע ורדיניאן אל המסעדה וממנה, קרי הרוצח, היא כהנא.
כדי להגיע למסקנה בנדון, יש לנסות ולהתחקות אחר מעשי הנאשמים מעזיבתם את בריכת אפק
(אירוע שאינו נתון במחלוקת), ואילך. אשוב ואפנה בהקשר זה לתמצית גרסאות הנאשמים כפי
שנמסרו בפרשת ההגנה.
כהנא מסר כי לאחר שהוא וורדיניאן עזבו את הבריכה על גבי האופנוע, ורדיניאן הסיע אותו לדירה
אותה הוא (כהנא) שכר בקרית ביאליק דרום, ברחוב ההגנה 5, ששימשה אותו לייבוש והכנת הקנביס
שגודל בקרחת היער [במקום אחר בעדותו, מסר כהנא כי אינו זוכר בוודאות את מסלול נסיעתו וייתכן
וורדיניאן הוריד אותו בבית סבתו (של כהנא) ברחוב ברנר בצור שלום, ומשם הוא (כהנא) הגיע עצמאית
לדירה ברחוב ההגנה 5]. כהנא הוסיף, כי בדירה ברחוב ההגנה 5 הוא עסק באריזת 5 קייג קנביס שהיו
מיועדים למנוח ואותם היה אמור לספק לאחרון בהמשך אותו ערב. זו גם הסיבה שהוא התקשר
מהדירה למנוח, לתיאום מסירת הסם. כהנא הוסיף, כי בסופו של דבר הוסכם עם המנוח שהסם לא
יסופק אותו ערב, ובהמשך כהנא הגיע עצמאית (לא זכר כיצד) לקרחת היער בשמורת אפק כדי
להשקות שתילי קנביס – פעילות שארכה כ 4-5 שעות. כהנא הוסיף, שורדיניאן אף הוא הגיע לקרחת
היער (לא זכר אם ורדיניאן הגיע לקרחת היער לפני או אחריו), והשניים עסקו כאמור בהשקיית שתילי
הקנביס, עד שנעצרו.
יוער, שכהנא מסר גרסתו לעיל – כנאשם מס' 1 –לא רק טרם שורדיניאן מסר את גרסתו, אלא גם
בשלב בו בא כוחו של ורדיניאן מסר שלא ברור אם מרשו יעיד להגנתו. ציינתי נתון זה משום שמעדותו
של כהנא לא עלה, ולו ברמז, כי ידע שורדיניאן היה מעורב באופן כזה או אחר ברצח המנוח.
ורדיניאן, שהעיד כאמור לאחר כהנא, אישר את עיקר גרסתו של כהנא והוסיף כי הוא הסיע את
האחרון על גבי האופנוע לדירה לעיל ברחוב ההגנה 5 בקרית ביאליק. עם הגעת כהנא לדירה, כהנא
הסיר את הקסדה והותיר אותה ברשות ורדיניאן. ורדיניאן המשיך ותיאר, כי מהדירה ברחוב ההגנה
5 הוא המשיך לדרכו וזמן מה לאחר מכן התקשר אליו אדם המוכר לו, שורדיניאן אינו יכול לסרב
להוראותיו. אותו אדם הורה לורדיניאן לאספו מצומת הנמצא ליד היציאה משכונת צור שלום.
41 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
ורדיניאן עשה כמצוות אותו אדם, אסף אותו ואף מסר לו את הקסדה שזמן מה קודם לכן נחבשה על
ידי כהנא. ורדיניאן הוסיף כי הוא הסיע את אותו אדם על פי הנחיות האחרון למסעדה בחוף הים שם
בוצע הרצח. לאחר הרצח, שוב על פי הנחיות אותו אדם, נסעו השניים על האופנוע לשמורת נחל נעמן.
עם הגיעם לנחל מסר האדם לורדיניאן את הקסדה שחבש והורה לו לשרוף את חולצתו (של ורדיניאן).
ורדיניאן ניגש לקרחת היער עם שתי הקסדות, ואילו אותו אדם הלך לדרכו.
94. בשלב זה אנסה להתחקות אחר מעשי הנאשמים לאחר עזיבתם את בריכת אפק. הפניתי לכך כי אליבא
לגרסתם, הם הגיעו לדירה ברחוב ההגנה 5 בקרית ביאליק, כאשר כהנא נשאר שם וורדיניאן המשיך
לדרכו. מדובר בדירה המצויה מרחק של כ 5 קיימ מבריכת אפק. לשיטת המאשימה – אותה אני מאמץ
– פרק הזמן לעיל של כ 40 דקות (משעה 18:22 עד 19:01) שימש את כהנא להחלפת מכנסיו
ממכנסיים קצרים אותם לבש בבריכת אפק, למכנסיים ארוכים כפי שנצפה ברצח במסעדה בחוף הים.
המאשימה הוסיפה וטענה, וגם למסקנה זו אני מצטרף, כי אין לה ידיעה מה בדיוק היו מעשי
הנאשמים באותן 40 דקות, אך בכל מקרה פרק הזמן שימש אותם (בנוסף להחלפת מכנסיו של כהנא)
ככל הנראה גם לצורך ההצטיידות באקדח. זאת ועוד, המאשימה טענה כי הדבר יכול היה להיעשות
או בדירה לעיל ברחוב ההגנה 5, או בדירתו של גונדוס ברחוב ההגנה 20.
95. מספר הערות באשר לנתונים אלה –
המאשימה לא ידעה לתאר במדויק את מעשי הנאשמים ב 40 הדקות לעיל, שכן לא אותרו מצלמות
שתיעדו את מסלול הנסיעה, אך הפנתה לנתון אחד אובייקטיבי והוא כי כ-7 דק' לאחר שהנאשמים
עזבו על גבי האופנוע את בריכת אפק, בשעה 18:28, תועדה במחקר התקשורת של כהנא שיחה
נכנסת מבת זוגו מפל, כאשר מכשירו מאוכן באתר "קריית ביאליק דרום" (ר' שיחה מהטלפון של
מפל 055-9474956 אל הטלפון של כהנא 055-9589146 בשעה 18:28). המאשימה הביאה ראיות לכך
כי שטח פריסת האתר מכסה, בין היתר, את רחוב ההגנה בקרית ביאליק (ר' בנדון חוות דעת מהנדס
תקשורת ת/491א' וכן עדותו של המהנדס רוני אברהמי מיום 10.6.21).
2
ראשית, עצם קיומה של הדירה ברחוב ההגנה 5 היה ידוע למשטרה. לא זו אף זו, ביום 8.8.18 כשבוע
לאחר הרצח בוצע חיפוש בדירה במסגרת חקירת פרשה זו. עם זאת, הוברר כי המשטרה לא קשרה
באותו שלב את הדירה לכהנא, אלא דווקא לגונדוס המתגורר בדירה הממוקמת בסמוך, ברחוב ההגנה
20. מטרת החיפוש היתה לאתר את כלי הנשק ששימש לרצח וכן לאתר ראיות אפשריות נוספות (ר'
בנדון דויים החיפוש נ/15 ודויים הפעולה נ/16). כפי שכבר צוין לעיל, גם גונדוס היה עצור בפרשה זו
כחודש; ואוסיף, כי הועלו טענות כי הוא היה קשור גם לעסקי הסמים בהם היו מעורבים הנאשמים.
לא זו אף זו, נטען על ידי המאשימה כי גונדוס היה בכיר משני הנאשמים בייהיררכיהיי הרלוונטית.
42 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
אזכיר, כי בכרטיס הזיכרון של מצלמת האבטחה עם הלוח הסולארי שנתפסה בקרחת היער (ת/1372')
תועד במקום גם גונדוס.
שנית וכפי שצוין בפסקה לעיל, אין חולק כי גונדוס התגורר בתקופה הרלוונטית בדירה הממוקמת
בסמיכות לדירה לעיל. כתובתו של גונדוס היתה רח' ההגנה 20 (ר' בנדון ת/81 ות/82) זאת ועוד, סבתו
של כהנא – הגב' מדלן וענונו – שכהנא התגורר עמה, התגוררה בדירה בשכונת צור שלום. מדובר אם
כן ב 3 דירות אפשריות בהן יכלו הנאשמים "להיערך" לביצוע הרצח (החלפת מכנסיו של כהנא
והצטיידות באקדח). המאשימה היתה ערה לתמיהה האפשרית מדוע הנאשמים לא החליפו את כל
פריטי הלבוש שלהם ולא רק את מכנסיו של כהנא. בנדון הועלתה הסברה (ההגיונית), כי איש מהם
לא שיער שמאן דהוא יכווין את המשטרה הן למקום אליו נמלטו סמוך לאחר הרצח (קרחת היער בנחל
נעמן); והן למקום בו שהו כ 50 דקות לפני הרצח (בריכת אפק). במילים אחרות, אלמלא הייעוגן
הראייתי" בדמות מצלמות האבטחה בבריכת אפק, ואלמלא מעצר הנאשמים בנחל נעמן, ספק אם
המשטרה היתה יכולה לעלות על עקבות הנאשמים ולקשור אותם לרצח. מכיוון שהנאשמים לא יילקחו
בחשבון שהמשטרה תוכוון כאמור לבריכת אפק, הם לא טרחו להחליף בגדים, למעט מכנסיו של
כהנא שככל הנראה הוחלפו משום ייצרכים מבצעיים" קונקרטיים.
שלישית, לתיק המוצגים הוגשו ראיות שקשרו את כהנא לדירה ברחוב ההגנה 5. על רקע אי התייצבותו
לעדות של בעל הדירה, מר אליהו שושנה, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית-ראייתית ולפיה יעל רקע
זימונו החוזר ונשנה של מר אליהו שושנה ואי התייצבותו, אנו מסכימים – כדי לחסוך את זימונו –
כי הנאשם 1 שכר את דירתו של מר אליהו שושנה, ברחוב ההגנה 5 קרית ביאליק. באת כח
המאשימה לא תבקש לסתור את העובדה כי הנאשם 1 היה שוכר היחיד, אך תוכל לטעון כי בדירה
עשו שימוש אנשים נוספים" (פרוטוקול הדיון מיום 19.7.21, עמ' 808). בנוסף, הוגשו מסמכים שונים
הנוגעים לחיפוש בדירה (נ/20), מהם עלה כי בחיפוש שנערך במקום ביום 8.8.18 בשעות אחה"צ נמצאה
שקית גדולה ובה קנביס במשקל ברוטו של 3.8 קייג (נטו 3.7 קייג) ועוד שתי שקיות קנביס במשקל
ברוטו של 900 גרם כייא (750 גרם ו 850 גרם נטו).
רביעית ובנוגע לשיחת הטלפון אותה קיים כהנא בהיותו באזור קרית ביאליק דרום בשעה 18:28
בניגוד לגרסתו עת העיד לפנינו ולפיה מדובר בשיחה שקיים עם המנוח, עלה מהפלט כי בת זוגו מפל
היא זו שהתקשרה אליו. כפי שיפורט בפרק הייזירה הדיגיטלית", כהנא קיים רק שתי שיחות עם
המנוח ביום האירוע (וככל הנראה גם בכלל) – הראשונה בשעה 17:49 (למשך 39 שניות) כאשר היה
ממוקם באתר בשדרות ההסתדרות 239 בחיפה (אזור צומת קרית אתא); והשנייה בשעה 18:16 (למשך
10 שניות) כאשר היה בבריכת אפק.
43 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
חמישית ובהמשך לאמור לעיל, בדיון בפרק זה נתמקד כאמור בשאלה מה היו מעשי הנאשמים לאחר
שעזבו את בריכת אפק; ובשאלת משנה האם בשלב זה הם נפרדו (גרסתם בפרשת ההגנה), או
שהמשיכו להיות יחדיו עד למעצרם (טענת המאשימה). בהקשר זה ועוד נשוב לכך בפרק הדיון
והמסקנות – עולה כי שיחת הטלפון האחרונה ביניהם התקיימה בשעה 17:52, ולאחר מכן הם לא
קיימו קשר טלפוני ביניהם. הדבר, מטבע הדברים, תומך באופן מסוים בגרסת המאשימה. זאת ועוד,
המאשימה הפנתה לכך כי משעה 18:28 ואילך עברו השניים למוד של יידממת אלחוטיי ולא הוציאו או
קיבלו שיחות טלפון, נתון שאף הוא תומך בגרסת המאשימה.
96. לאחר שהובהר ולו בצורה חלקית להיכן פנו הנאשמים לאחר שעזבו את בריכת אפק, אפנה לתיעוד
מצלמות האבטחה החל מהשלב בו האופנוע שוב "הופיע על המכיימיי – והכוונה כאמור לשעה 19:01
ביציאה משכונת צור שלום על כביש 4 לכוון צפון.
מדובר בתיעוד ממצלמה הסמוכה לתחנת מטרונית צור שלום (מצלמה ת/334א'; זמן אמת תואם לזמן
מסך – ר' ת/334 וכן עדות העד יוסי אלימלך מיום 11.3.20, בעמ' 550). האופנוע ועליו ורדיניאן והרוצח
נראה יוצא מכיוון שכונת צור שלום ופונה ימינה צפונה לכיוון רפאייל –
–
ZUR-SHALOM- V-S-L-N (172.1.1.75) – Camera 1 – 01/08/2018 19:01:20,094
711
44 מתוך 174
619
נראה כי פרטי הלבוש של ורדיניאן זהים לאלה שלבש בבריכת אפק (נעליים, צבע גרביים לבנות, מראה
הקסדה, מכנסיים כהים קצרים ובעיקר חולצה עם הכיתוב הלבן בחזית). באשר לרוצח שמאחור
ניתן לראות שהוא חובש קסדה שחורה, לבוש בחולצה קצרה עם פס לבן במרכז וחלק תחתון כהה. עם
(-)
97. משום שמסלול נסיעת האופנוע ועליו הרוכבים אינו במחלוקת, לא יובא תיעוד בנדון אלא אך אפנה
למקומות בהם תועדו הרוכבים:
(-)
(-)
(-)
(-)
שראל
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
שעה 19:02 – תחנת מטרונית בקרית ים הסמוכה לרפאייל (ת/334א') – האופנוע ועליו הרוכבים
נראה נוסע לכיוון מערב, כיוון כללי זירת האירוע ;
שעה 19:03 – מצלמות מטרונית (גולדה מאיר) (ת/334אי) – האופנוע פנה ימינה מרחוב שד'
ירושלים מערבה לרחוב גולדה מאיר;
;
שעה 19:04 – מצלמות "בית אלמוגים" סמוך לרח' המחתרת 2 בקרית ים (ת/314אי)
האופנוע בנסיעה מערבה לכיוון זירת האירוע (בהתאם לת/314 יש להוסיף לזמן מסך 55 דק'
כדי להגיע לזמן אמת)
.
התיעוד הבא הוא ממצלמות המסעדה בחוף ימית (ת/85א') שתיעדו כאמור את הגעת האופנוע
ואת אירוע הירי. מהתיעוד שפורט כאמור בפרק הייזירה הראשונה"י הרוכב והרוצח נראו
סמוך לכיכר הסמוכה למסעדה, הרוצח ירד מהאופנוע, צעד לכיוון שולחנות המסעדה,
ובהגיעו למרחק קצר מהשולחן בו ישב המנוח, ירה לעבר המנוח והמשיך בירי בעת שהמנוח
ניסה להימלט ונפל לרצפה;
לאחר הירי הרוצח נמלט מהמקום בריצה בחזרה לכיוון הכביש, שם המתין לו ורדיניאן –
שהמשיך כל אותה עת לנסוע סביב הכיכר! – והשניים נסעו צפונה לכיוון ממנו הגיעו.
הימלטות האופנוע נקלטה במספר מצלמות (חלקן תיעדו את האופנוע בדרכו לזירה) –
האופנוע ועליו הרוכבים נראה בשעה 19:09 במצלמות ייבית האלמוגים" ברח' המחתרת 2
בקרית ים, כשהוא נוסע מזרחה ;
בשעה 19:11 במצלמת מטרונית ברח' שד' ירושלים בקרית ים ניתן להבחין באופנוע נוסע
מזרחה ופונה שמאלה לכיוון צפון. ניתן להבחין בכך שכלי הרכב בצומת היו בעצירה מלאה
בעוד האופנוע המשיך בנסיעה ועלה על אי תנועה בעת הפנייה שמאלה. משמע, האופנוע חצה
את הצומת ברמזור אדום ;
45 מתוך 174
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
בשעה 19:12 ממצלמות מטרונית תחנת רפאייל (ת/334אי) בנסיעה לכיוון כללי קרית ביאליק;
המצלמה האחרונה בנתיב ההימלטות היא מצלמת מפעל אלובין הממוקמת בסמוך לנחל נעמן
(דיסק המצלמה ת/322אי; לפי ת/322 יש להפחית 3 דק' מזמן המסך כדי להגיע לזמן האמת).
בשעה 19:14 האופנוע נראה בנסיעה מזרחה לכיוון נחל נעמן.
פרק ט' – סיכום ביניים בנוגע לנתוני הרוצח והשוואתם לנתוני כהנא
98. בטרם נמשיך, יקובצו עיקר הנתונים החיצוניים הנוגעים לשאלה האם כהנא הוא הרוצח שמעשיו
תועדו בזירת הרצח במסעדה. יודגש, כי מדובר בסיכום ביניים בלבד, שכן בהמשך אצרף לנתונים
שיוצגו בפרק זה נתונים נוספים בנדון.
99. נציב אם כן לנגד עיננו, תרתי משמע, תצלומים של כהנא בבריכת אפק (כעת, כשזהותו אינה
במחלוקת); ומנגד, את תצלומי הרוצח במסעדה. מיד בהמשך אפנה ליתר הנתונים וחוות הדעת
בהקשר זה. לאלו הקוראים את הכרעת הדין מעותק מודפס, מומלץ לעשות כן בהקשר הקונקרטי
מקובץ מחשב בו נראים התצלומים בצבע.
46 מתוך 174
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
יציאה
הרוצח בזירת הרצח במסעדה בחוף הים
47 מתוך 174
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-)
ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי גם לכהנא ולרוצח מאפיינים הדומים, לכל הפחות, האחד לשני.
כפי שכבר הבהרתי ולמען הסר ספק אעשה זאת שוב, הרשעת כהנא תיעשה על פי מכלול רחב ומגוון
של נתונים וקביעות ואנו מצויים כעת רק בייאמצע הדרךיי –
מבנה הגוף. לשתי הדמויות מבנה דומה עד זהה. כפי שצוין, מכיוון שממועד המעצר ועד
הכרעת הדין חלפו למעלה מ 3 שנים ומשום שכהנא העלה משקל בתקופה זו, הצילומים סמוך
לאחר מעצרו של כהנא הם נקודת ההשוואה המדויקת ביותר (ת/377 תצלומים 0023-0027).
[אעיר בזהירות הראויה ותוך שאדגיש שלא נתתי לנתון שלהלן משקל – ולו משום שהצדדים
לא התייחסו לכך – כי לא רק שמבנה הגוף של שתי הדמויות דומה, אלא שניתן גם להפנות
לנתון נוסף המאפיין את כהנא, בו צפינו מהלך עשרות הדיונים, והוא מעין כיפוף קל בחלק
העליון של גבו, אשר ניתן להבחין בו בעין בוחנת גם בתיעוד הרוצח במצלמות האבטחה].
48 מתוך 174
(-)
.101
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
גובהו של כהנא הוכח כ 182 סיימ (ר' מזכר של סמי חמזה מיום 20.8.18 ת/161א'). בעדותו
הראשית מיום 17.6.21 כהנא מסר כי גובהו 179 סיימ והוא שוקל 104 קייג, אך הוסיף כי בעת
מעצרו שקל בסביבות 90 קייג (ר' עמ' 783 לפרוטוקול מיום 17.6.21). עולה כי כהנא ניסה
להפחית במעט מגובהו ובכל מקרה הנתון בת/161אי הוא הקובע.
(-)
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
(-)
לגבי גובה הרוצח, המאשימה הגישה תצלומים להשוואת גובה הרוצח לזה של העד צ'רלי פלס
(ת/131). מדובר באחיו של ג'קי פלס (בעל המסעדה), שישב בשולחן סמוך לשולחן המנוח
וחבריו. ניתן להבחין בצ'רלי במצלמה 14 שעת מסך 19:09:14, כאשר הוא נעמד סמוך ליורה.
עולה בבירור כי גובהם דומה. צ'רלי העיד ביום 13.11.19 ומסר לגבי גובהו ייכשהייתי בריא
187 ס"מ, יכול להיות שעכשיו ירדתי קצת" (עמ' 168, שורות 31-32). מדובר בעד בשנות ה
60 לחייו, הסתייע בקב, נראה כפוף וכבד גוף וניכר שלא היה בקו הבריאות.
[אעיר, כי גובה הרוצח חשוב להפרכת טענה שעלתה אמנם בשפה רפה ובין השורות ולפיה
גונדוס הוא הרוצח. גונדוס, כעולה מעדותו לפנינו וכן כעולה מצפיה בסרטוני מצלמת אפק,
נמוך מהממוצע ומתנשא לגובה של 167 סיימ בלבד (ור' בנדון ת/161אי מדידת גובהו של גונדוס
וכן השוואת גובה לנאשמים ת/131))].
גוון העור של כהנא ושל הרוצח דומה עד זהה;
יד ימין היא, על פני הדברים, הדומיננטית אצל השניים – כהנא בבריכה אחז בטלפון עמו
שוחח עם המנוח ביד ימין (תוך שנתתי דעתי כי גם אדם שמאלי יכול לאחוז בטלפון ביד ימין
כשהוא משוחח בטלפון), וגם הרוצח אחז באקדח ביד ימין ;
לא נמצאה ייראיה שלילית", כגון צליעה, אופן הליכה, קעקוע, רוצח שמאלי, צלקת בולטת
וכדומה, אשר היתה יכולה להפחית ואולי אף לשלול את טענת המאשימה כי כהנא הוא
הרוצח.
לגבי הנקודה האחרונה לעיל, במסגרת סיכומי כהנא הוא הפנה לשתי ראיות מזכות, כהגדרתו.
הראשונה היא עדותה של המלצרית שרון פלדמן; והשניה היא צלקת על צווארו (ר' עמודים 55-60
לסיכומי כהנא).
לגבי עדות המלצרית שרון פלדמן שכהנא זימנה לעדות בפרשת ההגנה, מדובר במי שעבדה
כמלצרית במסעדה בזמן האירוע והייתה עדה לחלק מההתרחשות. בהודעתה במשטרה שהוגשה חלף
49 מתוך 174
(-)
שראל
עוד טען כהנא כי הוא מצולק על צווארו מצד ימין. ואכן בעדותו מיום 17.6.21 הציג לנו כהנא
צלקת על צווארו באורך של כ 12 סיימ. גם ראיה זו רחוקה מלהיות מזכה. רחוק מכך. ראשית, הצלקת
מכוסה חלקית בחולצה; שנית ובהמשך לעיל, הצלקת אינה בולטת למתבונן מהצד (הפעם הראשונה
בה הבחנו בצלקת היתה באותו דיון, לאחר עשרות ישיבות בהן התבוננו בנאשמים); שלישית, הטענה
כי לו כהנא היה הרוצח היה ניתן להבחין בצלקת במצלמות בית הקפה, משוללת כל יסוד – משום טיב
הצילום ואיכותו; משום והעובדה שהרוצח היה בתנועה; ומשום שהרוצח חבש קסדה שכיסתה ולו
חלק מהאזור הרלוונטי; רביעית, אפנה לכך כי גם במצלמות בריכת אפק שם כהנא גלוי פנים ללא
קסדה, ובנוסף ייזמן המסך" שלו ממושך יותר והוא אינו רץ כרוצח במסעדה, לא ניתן להבחין בצלקת..
בית המשפט המחוזי בחיפה
.102
נעבור כעת לבדיקת הדמיון או השוני בין פריטי הלבוש של כהנא לפריטי הלבוש של הרוצח.
מדובר בתובנות אליהן הגעתי על פי מראה עיניי וצפייה חוזרת ונשנית בחומרים הרלוונטיים –
(-)
לגבי החולצה, מסר כהנא, כפי שכבר צוין לעיל, כי מדובר בחולצת לקוסט וכך כונתה חולצה
זו. גם הרוצח לבש חולצה הדומה עד זהה לחולצת הלקוסט. באופן תיאורטי ייתכנו שתי
חברות שייצרו חולצות בעלות אותם מאפיינים, אך הדבר אינו סביר. תשומת הלב כי אין
מדובר בתדפיס ייחלקי אלא במספר מאפיינים של צבע ותבניות.
לגבי גודל החולצה, בשים לב לכך כי כהנא והרוצח הם בעלי אותו מבנה וגודל גוף, ומשום
שאף אחת מהדמויות אינה לובשת חולצה שגדולה או קטנה באופן חריג ממידותיה, ניתן
50 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
החלק הראשון של כתב האישום עסק כאמור בסברת המאשימה באשר לרקע שהוביל לרצח
המנוח. בהקשר זה הוצג אחיו של המנוח – תומר בן חיים, יליד 1998 (להלן: תומר), אשר התגורר
בבית הוריו בקריית ים. בתקופה שקדמה לאישום משך כארבע שנים, היה תומר בקשר זוגי עם
דניאלה כי, ילידת ינואר 2000 (להלן: דניאלה). מספר שבועות לפני רצח המנוח נפרדה דניאלה
מתומר והחלה לנהל קשר זוגי עם אור אלבז (להלן: אור) שעבד אתה באולם האירועים ייכינורותיי
(להלן גם: כינורות) באזור הקריות. גם אחיו של אור, ידידיה, עבד באותו מקום. צוין כי כהנא
הוא יימכר משפחה" של אור וידידיה (ס' 6 לחלק העובדות).
נטען, כי ביום 31.7.18 בשעות הערב, לאחר שהתברר לתומר שדניאלה ואור בקשר זוגי, הוא
התקשר לדניאלה. אותה עת עבדה דניאלה בכינורות עם אור וידידיה. במהלך השיחה איים תומר
על דניאלה בפגיעה בה ובאמו של אור. דניאלה סיפרה לאור ולידידיה אודות השיחה. בתגובה לכך,
שוחח ידידיה עם תומר בטלפון ודרש ממנו שיגיע לכינורות. סמוך לשעה 21:30 הגיעו המנוח,
תומר, ושלושה נוספים לחניית כינורות במטרה לפגוש את אור וידידיה. דניאלה יצאה מהאולם
ובינה לבין תומר התפתח דין ודברים. משהבינו המנוח ותומר כי אין בכוונת אור וידידיה לצאת
מהאולם ולהיפגש עמם, עזבה החבורה את המקום. לאחר מכן, ידידיה ביקש מדניאלה שתשלח
לפלאפון שלו באמצעות הייווטסאפיי תמונות של המנוח, תומר ו 3 הנוספים, והיא עשתה כן.
עוד נטען כי "בהמשך למתואר לעיל", ביום 1.8.18 או בסמוך לפני מועד זה, קשרו הנאשמים
לגרום למות המנוח ולשם כך הצטיידו באקדח. ביום 1.8.18 בשעות הערב, על רקע המתואר לעיל,
הגיע המנוח למסעדה שבחוף ימית בקרית ים (להלן: המסעדה או חוף ימית), לאחר שהתקיים
קשר טלפוני בינו לבין כהנא.
סמוך לשעה 19:10 הגיעו הנאשמים, אשר ידעו כי המנוח שוהה במסעדה, לכביש הסמוך למסעדה
על האופנוע, עם קסדות לראשיהם כשהם מצוידים באקדח לעיל. ורדיניאן נהג באופנוע וכהנא
יושב מאחור וברשותו האקדח שהיה טעון בכדורים, על מנת לפגוע במנוח ולהמיתו. ורדיניאן עצר
את האופנוע וכהנא ירד ממנו. מיד לאחר מכן כהנא חצה את החניון הצמוד למסעדה, שם ישב
אותה העת המנוח ביחד עם שני חבריו – אלירן אסולין ושי קובס, והתקדם לעבר המסעדה,
כשהקסדה על ראשו, כפפות על ידיו וכשהוא מצויד באקדח הטעון. המנוח וחבריו, שהבחינו
בדמות מתקרבת לעברם עם קסדה על הראש, נעמדו. כהנא התקדם במהירות לאזור השולחנות
שבמסעדה, שלף את האקדח ופתח בריצה לכיוון השולחן שלידו עמדו המנוח וחבריו. המנוח
וחבריו נמלטו מפני כהנא לתוך המסעדה. כהנא רדף אחרי המנוח כשהאקדח שלוף בידו. במהלך
ניסיונו לברוח מהנאשם, מעד המנוח ונפל ליד אחד משולחנות המסעדה. בעודו עומד במרחק של
כ 2 מי מהמנוח, ירה כהנא לעבר המנוח לפחות 7 יריות, בכוונה לגרום למותו. 5 קליעים מתוך
5 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
הכדורים שירה כהנא פגעו במנוח – בראש, בשכם שמאל, במותן ימין, בירך שמאל ובעכוז משמאל.
הקליעים שפגעו בגופו של המנוח הביאו למותו כתוצאה ממעבר קליע דרך הלב וכלי הדם
הראשיים בבית החזה.
.8
שראל
.9
בית המשפט המחוזי בחיפה
מיד לאחר הירי כהנא נמלט בריצה לכיוון הכביש, שם המתין לו כל אותה העת ורדיניאן כשהוא
על האופנוע המונע. כהנא עלה על האופנוע והשניים נמלטו בנסיעה מהירה מהמקום. הנאשמים
נסעו לשמורת נחל נעמן, שם החנו את האופנוע בסמוך לסבך שיחים והסתתרו במקום. סמוך
לשעה 30 :01 נעצרו הנאשמים במקום המסתור לעיל, לאחר שהעלימו את האקדח ואת החולצה
שלבש כהנא בזמן הירי ולאחר ששרפו חלקית, במקום המסתור, את החולצה שלבש ורדיניאן
במהלך האירוע המתואר לעיל.
כתב האישום מייחס לנאשמים רצח בכוונה תחילה, לפי סעיפים 300(א)(2)+301 +29 לחוק
העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירות בנשק (נשיאה והובלה), לפי סעיפים 144(ב)
רישא וסיפא+29 לחוק; ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיפים 244+ 29 לחוק.
עמדת המאשימה ביחס לתיקון 137 לחוק העונשין – ביום 11.7.19 טענה המאשימה כי אין לתיקון
137 לחוק העונשין (הרפורמה בעבירות ההמתה) השפעה משום שלא חל לשיטתה יידין מקליי.
נטען, כי לו כתב האישום היה מוגש לאחר כניסת הרפורמה לתוקף הייתה מיוחסת לנאשמים
עבירת רצח בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 301א(א) בנסיבות סייק (1) לפיו: "המעשה נעשה
לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמיתי; וכן בנסיבות סייק (9)
לפיו: "המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אחר נוסף על הקורבן".
לנוחות הקוראים שטרם מצויים בנבכי ההליך, אבאר כבר בשלב זה את הייקשריי בין שני חלק
כתב האישום לשיטת המאשימה – בעקבות הגעת תומר, אחיו המנוח ושלושת הנוספים לכינורות
ביום 31.7.18 בשעות הערב אירוע שכלל, עובר להתרחשותו וכן במהלכו, גם איומים טלפוניים
על אור, על ידידיה, על אמם של השניים לעיל, וכן איומים על דניאלה; יצר מאן דהוא (זהותו לא
ברורה אך הוא שויך לייצדיי של אור, ידידיה ואמם) קשר עם כהנא, כדי שהלה יצור קשר עם הצד
המאיים (תומר והמנוח). בעקבות כך (או כפי שהמאשימה ניסחה זאת – "בהמשך למתואר לעיליי)
ובעקבות סדרת שיחות טלפון ומסרונים שהוחלפו בין כהנא, מחד; לבין המנוח ותומר, מנגד;
החליט כהנא לרצוח את המנוח.
אעיר כבר בשלב זה, שאור, ידידיה, אמם של השניים – הגב' איריס חכים, ודניאלה לא הואשמו
בפרשה זו ולא רק זאת אלא שאיש מהם אף לא נחקר כחשוד במעורבות כלשהי הנוגעת למות
6 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
לקבוע כי לא רק שמדובר בחולצה של אותו יצרן, אלא גם באותו גודל חולצה (יש להניח לארג'
או אקסרטא לארג').
(-)
(-)
שראל
מתחת לחולצה –
בית המשפט המחוזי בחיפה
מתיעוד הרצח וכעולה מהתצלומים לעיל, ניתן להבחין בפיסת בד לבנה מבצבצת בחלק
האחורי של הרוצח בין המכנסיים לחולצה. המאשימה טענה כי מדובר בגופיית הציצית
שכהנא לבש בשעת הרצח והפנתה לכך כי עם מעצרו הוא לבש גופיית ציצית מתחת לטרנינג
(ר' תמונת כהנא לאחר מעצרו ת/370; הזכייד ת/253 של רס"ר טלקר; ועוד לגבי נוהגו של
כהנא ללבוש ציצית ר' חקירתו מיום 23.8.18, ת/3אי נומרטור 01:45, אז הסיר את חולצתו
באופן שהציצית נגלתה באופן מלא). אכן לא ניתן להבחין באופן חד משמעי אם פיסת הבד
המבצבצת מתחת לחולצת הרוצח ושתוארה לעיל היא חלק מגופיית ציצית, אך סבורני
שבהחלט מדובר בנתון שיכול להתאים לגופייה כזו. הדברים מתחזקים נוכח העובדה שהרצח
התרחש ביום 1.8.18 בשיא הקיץ, ואין זה סביר שהרוצח ילבש ייסתם כך"י גופיה לבנה מתחת
לחולצה הקצרה בנסיבות אלה.
לגבי המכנסיים – בעוד שכהנא לבש בבריכת אפק מכנסיים קצרים, הרוצח לבש בעת הרצח
מכנסיים ארוכים. מדובר, והתייחסתי לכך לעיל, בפריט לבוש שונה.
גרביים – הן הרוצח והן כהנא גרבו גרביים לבנים.
כהנא בבריכת אפק לבש מכנסיים קצרים ולכן ניתן להבחין בבירור כי מדובר בגרביים
קצרים, וכן ניתן להבחין בבירור בסמליל שחור בצורת משולש משני צדדי הגרביים, שעשוי
להיות תואם לסמליל של חברת אדידס. בעת מעצרו של כהנא הוא גרב גרבי אדידס לבנים
קצרים וסמליל אדידס נראה באופן ברור משני הצדדים. לגבי הרוצח, ניתן להבחין בבירור כי
מדובר בגרביים לבנים; ובאשר לסמלילים ניתן להבחין בהם רק באופן חלקי משום זוויות
הצילום וריצת הרוצח (ניתן להבחין בסמליל ברגל ימין משני הצדדים; וברגל שמאל רק בצד
החיצוני); ולגבי סוג הסמליל מדובר בסמליל שיכול להיות תואם את זה של חברת אדידס
לגבי אורך הגרביים לא ניתן לדעת בוודאות את אורכם שכן הרוצח לבש מכנסיים ארוכים
שהסתירו נתון זה.
;
[אעיר – והערה זו נכונה גם לגבי נתונים נוספים המוזכרים בהכרעת הדין, כי במהלך הצפייה
בסרטונים נעזרתי לא פעם בזכוכית מגדלת, או בפונקציית התקריב של תוכנת ה VLC (כליםאפקטים ומסננים אפקטים של וידיאו-גיאומטריה-תקריב-שמירה)];
51 מתוך 174
(-)
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
.103
בית המשפט המחוזי בחיפה
שעון – הרוצח בזירת הרצח, וכהנא בבריכת אפק, לא ענדו שעון.
נעליים הרוצח וכהנא נעלו נעליים דומות לכל הפחות. ניתן להבחין כי מדובר בנעליים
שחורות עם סוליה שחורה עם "מבנה"י דומה עד זהה.
ועוד לגבי הנעליים – בפרק בו נסקרו הממצאים בזירת נחל נעמן (הממצאים בקרחת היער),
הפנינו לכך כי בין היתר נמצאו שם שני זוגות נעליים :
הזוג הראשון שנמצא בזירת נחל נעמן היו נעלי נייק שחורות עם סמל החברה בצבע לבן ופס
לבן בסוליה. ייתכן ומדובר בנעליים אותן נעל ורדיניאן בבריכת אפק, שכן בתיעוד הבריכה
הוא נראה נועל נעלי נייק שחורות עם סמל נייק בצבע לבן ופס לבן בסוליה. מנגד, ייתכן והוא
לא החליף נעליים עם הגעתו לנחל נעמן, שכן בדויים הפעולה של הבלש סלקטר שעצר את
ורדיניאן (ת/244) נרשם שהוא נעל בעת מעצרו נעלי ספורט שחורות עם סוליה לבנה, אך לא
נרשם של איזו חברה. מכיוון שאין תצלום של ורדיניאן לאחר מעצרו כשהוא נועל נעליים
ומשום שנקודה זו לא בוררה עד תום, תיוותר סוגיה שולית יחסית זו בערפל מסוים.
הזוג השני שנמצא בזירת נחל נעמן הוא הרלוונטי לענייננו. מדובר בנעלי ASICS שחורות עם
סוליה שחורה בהן נמצא DNA של כהנא. בהקשר לזוג נעליים זה אפנה תשומת הלב לכך כי
כאשר כהנא נעצר הוא נעל נעלי ספורט שחורות אך עם דופן הסוליה לבן (ר' תצלום 0023
בת/377 כאשר יש לבצע ייזום אין" באזור הנעליים). מדובר אם כן בנעליים שונות מאלו שנעל
כהנא בבריכת אפק ומאלה שלשיטת המאשימה נעל גם בזירת הרצח.
העולה מנתונים לעיל, כי שני זוגות הנעליים שנמצאו בקרחת היער מתאימים לתיאור
הנעליים שנעלו הרוצח וורדיניאן. ציינתי שהמסקנה לגבי ורדיניאן אינה מוחלטת, אך לגבי
כהנא הדברים ברורים. משכך, עולה על פני הדברים כי עם הגעתם לזירה הכניסו הנאשמים
את הנעליים אותן נעלו לשקית, ושקית זו נמצאה בקרחת היער.
מעבר לנתונים לעיל, אוסיף כי הרוצח חבש לידיו כפפות שחורות (ר' צילומי האבטחה של
המסעדה). ציינתי לעיל כי לאחר שרפייק אמר הביא את שתי הקסדות שתפס בקרחת נחל נעמן למשרדי
המעבדה הניידת, הוא מצא בתוך הקסדה H1 זוג כפפות שחורות מלופפות זו לזו. ככל שניתן להבחין
במצלמת האבטחה של זירת הרצח אל מול הכפפות שנתפסו עולה כי מדובר בכפפות דומות, אם כי
קשה לציין נתונים של ממש אודות הכפפות (עור? צמר? וכיוב'). ציינתי כי בדיקה לאיתור ושיוך ד.נ.א
52 מתוך 174
שבוצעה העלתה תערובת שאינה ניתנת לאינטרפרטציה (ת/396) ואף לא אותרו עליהן שרידי ירי
(חווהייד ת/400).
.104
בסיכומיו של כהנא הוא טען כי אי הימצאות שרידי ירי מצביעות על כך שהכפפות אינן קשורות לרצח,
שהרי אם הרוצח היה לובש אותן היו מאותרים עליהן שירידי ירי. עוד נטען שלא ברור היכן היו
הכפפות לפני שהחפצים בקרחת היער יינערמויי יחדיו (ר' פסקה 47 לסיכומי כהנא). קשה לומר שאין
לטענה זו משקל, אך לטעמי מדובר במשקל מוגבל: ראשית, יש לזכור כי לאי המצאות ממצא פורנזי
אין משקל כשלעצמו (עייפ 5724/95 אבו דחל נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (12.5.96); ושנית, ייתכן
שהכפפות שנמצאו אכן אינן קשורות לרצח בעוד הכפפות ששימשו לרצח הועלמו (כמו חולצת
הלקוסט) על ידי הנאשמים.
שראל
חוות דעתו של רפייק צ'ייקובסקי
כאמור לעיל, הנתונים והמסקנות החלקיות שהובאו לעיל התבססו על מראה עיניי וניתוח
(עצמי) של הממצאים. בהקשר זה אפנה לכך כי המאשימה הציגה בנוגע לחלק מהנתונים שהובאו על
ידי לעיל, את חוות דעתו של מומחה מזייפ רפייק אלן צ'ייקובסקי (ת/403). במסגרת חוות הדעת נערכה
השוואת תצלומים בין חלק מפריטי הלבוש של כהנא במצלמות בריכת אפק לבין פרטי הלבוש של
הרוצח במסעדה בחוף הים. המומחה ערך השוואה בין הפריטים הבאים: חולצה, מכנסיים, גרביים
ונעליים. בפרק המסקנות צוין כי:
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
(-)
(-)
(-)
ביחס לחולצה נמצאה התאמה במאפיינים סוגיים (עיצוב החולצה, גווניה בשחור לבן וכחול,
גודל ומיקום הלוגו של יילאקוסטיי נמצאו דומים);
ביחס למכנסיים לא נמצאה התאמה (כאמור, מכנסי הרוצח ארוכים בעוד שכהנא לבש
מכנסיים קצרים בבריכת אפק);
ביחס לגרביים נמצאה התאמה במאפיינים הסוגיים. מדובר בגרביים לבנים, עם לוגו כהה;
וגם ביחס לנעליים נמצאה התאמה במאפיינים הסוגיים. מדובר בנעלי ספורט שחורות
ייחלקותיי כאשר העיצוב והגוון דומים.
המומחה ציין (עמ' 2), שצירוף הממצאים מצמצם את הסיכוי שהמוצגים ממקור שונה.
53 מתוך 174
.106
כמובהר לעיל, מסקנותיו של רפייק צייקובסקי תאמו את מסקנותיי. לא זו אף זו, מסקנותיו
של רפייק צ'ייקובסקי אף היו על הייצד הזהיר", כמצופה מאיש מקצוע שתפקידו לבחון בפריזמה צרה
ובהתעלם ממלוא התמונה הראייתית. אני מסכים למסקנותיו ולא מצאתי כי הן נסתרו ולו במעט.
.107
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
לסיכום פרק זה, עולה כי קיימים קווי דמיון חיצוניים (וכפי שרפייק צייקובסקי כינה זאת –
ייהתאמה במאפיינים סוגיים") במבנה הגוף וכן במספר פריטי הלבוש – בין כהנא כפי שנצפה בבריכת
אפק, לבין הרוצח בעת הרצח במסעדה בחוף ימה של קרית ים כ 50 דקות לאחר מכן. למעט העובדה
שמכנסי הרוצח היו ארוכים בעוד שמכנסי כהנא בבריכת אפק היו קצרים (ובשים לב לכך כי מעזיבת
בריכת אפק ועד ההגעה לזירת הרצח חלף פרק זמן שאפשר את החלפת המכנסיים), ניתן להפנות
לדמיון בנתונים הבאים בין הרוצח לבין כהנא – הרוצח הוא גבר צעיר, מבנה גופו ממוצע, גובהו כ 1.80
מי, דומיננטי ביד ימין וגוון עורו כהה – בדומה לכהנא; הרוצח לבש חולצת לקוסט קצרה בגוונים
שחור לבן וכחול – בדומה לחולצה שלבש כהנא בבריכת אפק כ 50 דקות בלבד לפני כן; הרוצח נעל
נעלי ספורט בצבע שחור אחיד עם גרביים לבנים עליהם סמל בצבע שחור – בדומה לנעליים והגרביים
של כהנא שנצפו במצלמות הבריכה; הרוצח לבש מתחת לחולצתו בד לבן – שעשוי להתאים לציצית
שלבש כהנא מתחת לחולצתו בעת מעצרו; היורה עטה כפפות שחורות – בדומה לכפפות שנמצאו
בזירה בנחל נעמן (ובהסתייגות שהובאה לעיל). נוסף על כך אפנה לחלק מהנתונים שכבר צוינו ובעיקר
לכך שהרוצח חבש את אותה קסדה שכהנא חבש בעת הגעתו לבריכת אפק ושנמצאה במקום מעצר
הנאשמים.
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
(-)
פרק י' – גרסאות הדמויות העיקריות המעורבות בפרשה וראיות נוספות
בפרק זה, המחולק לפרקי משנה, נביא את גרסאות הדמויות העיקריות בפרשה וכן ראיות
נוספות בהקשר זה:
(-)
(-)
בתת הפרק הראשון (פרק י(1)) תובאנה גרסאות הנאשמים ;
בתת הפרק השני (פרק י(2)) אביא את תמצית גרסאות העדים הנוגעים למערכת
היחסים ב"משולש"י תומר בן חיים – דניאלה – אור אלבז; את תמצית הגרסאות
בנוגע להתרחשות באולמי כינורות יום לפני הרצח; וכן ראיות נוספות בהקשר זה.
בתת הפרק השלישי (פרק י(3)) נביא את תמצית גרסאות העדים הנוגעים ישירות
לרצח ;
54 מתוך 174
.108
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
"אזהרת מסע" טרם נפנה לתיאור גרסאות העדים. חלק ניכר מהעדים לעיל לא שיתפו פעולה
עם רשויות החוק, החל מחקירותיהם במשטרה ועבור לעדויותיהם לפנינו. לגבי חלקם ניתן היה
"לצפותיי זאת, בשים לב לכך שנחשדו במעורבות ברצח (גונדוס איסקוב ומאור לב); אך לגבי חלק אחר
נותרנו עם תמיהות והשערות מדוע לא רק שלא שיתפו פעולה עם רשויות החוק אלא אף בחרו שלא
לומר אמת. הכוונה בראש ובראשונה לתומר – אחיו של המנוח, וכן לחבריו אלירן אסולין ושי קובס.
בסיכומיה, חזרה המאשימה על יהודעתהיי ביחס ללא מעט עדים כי תבקש שלא לאמץ את
גרסאותיהם (ושתיקותיהם), או לפחות לא תבקש לאמץ חלקים מאותן גרסאות. צוין על ידי
המאשימה, כי העדים הובאו כדי לפרוס תמונה עובדתית מלאה ככל שניתן, כדי שנוכל להתרשם באופן
בלתי אמצעי מהעדים ומתוך החובות המוגברות המוטלות על המאשימה. גם אני מצאתי קושי לקבוע
ממצאים מעדות אותם עדים, אם כי גם לאי שיתוף הפעולה היתה משמעות ראייתית לא פעם. זאת
ועוד, גם לגבי עדים שעל פני הדברים שיתפו פעולה ומסרו גרסאות סדורות ומלאות העלתה המאשימה
טענות – אם באופן ישיר ואם במובלע – בנוגע למהימנות גרסאותיהם. הכוונה בעיקר לעדויות אור,
ידידיה, אמם איריס חכים, וכן דניאלה. לגבי עדים אלה טענה המאשימה כי הם קשורים, גם אם לא
באופן ישיר, לרצח המנוח.
.109
פרק י(1) גרסאות הנאשמים
בטרם ייסקרו גרסאות הנאשמים, אפנה לכך כי ורדיניאן בחר שלא לחקור כלל את כהנא (ר'
דיון מיום 28.6.21 עמ' 817, שורה 27); וגם כהנא בחר שלא לחקור כלל את ורדיניאן (ר' דיון מיום
19.7.21 עמוד 818, שורות 16-18). משמעות הדבר היא כי כל אחד מהם בחר יילאמץ" כנכונים את דברי
חברו.
עוד אציין, כי הנאשמים בחרו שלא לעמת את עדי המאשימה עם הגרסה שהוצגה על ידם (הנאשמים),
לראשונה, עם עלותם לדוכן העדים בפרשת ההגנה.
אכן, זכותו של נאשם לשמור על שתיקה בעת החקירה במשטרה ואף עומדת לו הזכות שלא למסור
תשובה מפורטת ואליבי בשלב התשובה לכתב האישום. עם זאת, מצופה מנאשם הפועל באופן לעיל,
לעמת את עדי המאשימה המוסרים גרסה שאינה תואמת את הגרסה שהוא עצמו יודע (אם יודע..)
שימסור בפרשת ההגנה. נאשם שאינו מעמת את עדי המאשימה באופן לעיל, מעיד על גרסתו, ולו
לכאורה, כי הוא כבש אותה וייבנה"י אותה רק סמוך לעלייתו לדוכן העדים.
דוגמה לכך היא חקירתו הנגדית של תומר בן חיים. כאמור, בפרשת ההגנה מסר כהנא כי היה בקשר
עם תומר כדי להשיג את אחיו המנוח בנוגע לעסקת סמים. בחומר החקירה נמצא תיעוד לשיחות טלפון
בין השניים (וגם בין כהנא למנוח), ולשיחות אלה משמעות מפלילה ברורה כנגד כהנא. עם זאת, כהנא
55 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
.110
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
– באמצעות בא כוחו – בחר שלא להציג לתומר את טענתו לעיל, והמסקנה מכך היא כי גרסתו יינבנתהיי
רק סמוך למועד עדותו.
גרסאות כהנא
חקירותיו של כהנא במשטרה – שמירה גורפת על זכות השתיקה.
בעת שנחקר במשטרה, כהנא בחר באופן גורף ומלא לשמור על זכותו שלא למסור כל גרסה,
ובמלים אחרות – שמר על זכות השתיקה. אפנה בהקשר זה לכך כי כהנא נחקר 5 פעמים – הוא נעצר
כאמור עם ורדיניאן ביום 2.8.18 בסביבות השעה 01:30 והם הועברו סמוך לאחר מכן למשרדי הימייר.
חקירתו הראשונה של כהנא היתה בסביבות 04:30 (2.8.18) ותשובתו לשאלות שהופנו אליו היתה כי
הוא שומר על זכות השתיקה" (ר' הודעתו ת/1 ותמליל החקירה ת/1ב). בסיום החקירה אף סירב
לחתום על הודעתו וטען כי אינו יודע לקרא (עמ' 7, שורות 17-19). בעת שהעיד לפנינו וכפי שיובהר
להלן, טען כהנא ששתק על פי עצת בא כוחו עוייד נווה, אך חקירתו הראשונה לעיל היתה לאחר שנעשה
ניסיון להתקשר על פי בקשתו לעוייד יוני דדון (ולא עוייד נווה), וכשהלה לא ענה לטלפון סירב כהנא
לסניגור מטעם הסניגוריה הציבורית והחקירה החלה באופן זה.
חקירתו השניה של כהנא היתה ביום 12.8.18 (ת/2, תמליל החקירה ת/2ב'). עובר לחקירה נפגש כהנא
עם בא כוחו אותה עת עוייד תומר נווה. בניגוד לחקירתו הראשונה בה הוציא מפיו את המשפט
יישומר על זכות השתיקה", נהג כהנא מחקירה זו ואילך לבהות בחלל האוויר ולא השיב לשאלות
הרבות שנשאל.
באותו אופן נהג כהנא ביתר חקירותיו. אפנה בהקשר זה ליתר חקירותיו – חקירתו השלישית מיום
23.8.18 (ת/3, תמליל החקירה ת/3ב') במהלכה החוקר ביקש לבדוק את מידת החולצה שלבש כהנא,
אך האחרון התנגד פיזית לכך, צעק על החוקר ובשלב מאוחר יותר אף יהודיעי לחוקר "אתה יודע
העולם קטן" (ר' בנדון המזכר ת/3ג'). בנומרטור 01:45 הסיר כהנא את חולצתו וניתן להבחין כי
מתחתיה הוא לבש גופיית ציצית.
חקירתו הרביעית של כהנא היתה ביום 29.8.18 (ת/4, תמליל החקירה ת/4ב') והוטחו בו מרבית
הראיות שנאספו נגדו. בין היתר הוצגו לו סרטוני מצלמות האבטחה מבריכת אפק ויתר מצלמות
האבטחה. כן הוטח בו כי קיים דמיון בפרטי הלבוש של הרוכבים לבין בגדיו שלו ושל ורדיניאן בבריכת
אפק וכן דמיון בין הלבוש שלו ללבוש של היורה; הוטחו בו המוצגים שנמצאו במקום המעצר – בין
היתר איתור האופנוע, איתור שתי הקסדות השחורות; ההתאמה הביולוגית וממצאי ט.א. באחת
הקסדות לגביה נמצאה התאמה סוגית לקסדה שחבש היורה; הוצגו לו מחקרי התקשורת בינו לבין
המנוח ואחיו, ועוד. על כל אלה הנאשם שמר על זכות השתיקה ולא הגיב לכלל הראיות שהוטחו בפניו.
56 מתוך 174
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
חקירה החמישית והאחרונה נערכה ביום 2.9.18 (ת/5, תמליל החקירה ת/5בי). מדובר בחקירה קצרה
במהלכה הוצגו לו ראיות נוספות (בדיקות מעבדה בנוגע לקסדה – ד.נ.א. וט.א., ועוד). כהנא שתק
לאורך החקירה ובסיומה סרב לחתום על ההודעה.
.112
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
עדות כהנא בבית המשפט – כהנא החל להעיד להגנתו ביום 17.6.21 (חקירה ראשית), ובימים
24.6.21 ו 28.6.21 נחקר בחקירה נגדית.
בחקירתו הראשית, הוא מסר כי התגורר עד מעצרו בבית סבתו מדלן אואנונו (וענונו) ברחוב
ברנר 2 בשכונת צור שלום, קרית ביאליק; נשוי למפל דהן ואב לשתי בנות שאחת מהן נולדה במהלך
מעצרו. כהנא תיאר כי עובר למעצרו הוא עסק בגידול וסחר קנביס, כאשר מקום הגידול היה במקום
מעצרו בנחל נעמן. כהנא נשאל אם הוא זוכר שמספר הטלפון שלו היה 055-9589146 כפי שמיוחס לו,
והשיב "אם זה המספר שמייחסים לי אז כנראה שזה המספר שלו, אבל אני באותה תקופה הייתי
משתמש בהרבה טלפונים. מחליף כאילו בתדירות גבוהה" (דיון מיום 17.6.21, עמ' 784).
לגבי קשריו עם ורדיניאן, השיב שהלה ישותף שלי, שותף שלי וחבר שלייי; ואת גונדוס ומאור לב
תיאר כחברים משכונת צור שלום שמכירים אותו מילדותו.
לגבי היכרותו וקשריו עם אור אלבז, השיב שהוא מכיר אותו אך אין ביניהם היכרות ממשית. היכרותו
היחידה עמו היתה בחתונת אחותה של מפל, כשנה לפני האירוע. כהנא תיאר כי ישב בשולחן עם
משפחה, ואור וידידיה גם ישבו אתו בשולחן, ואמה של מפל הציגה אותו בפני אור וידידה כבעלה של
מפל. כהנא מסר כי בירך אותם לשלום ולא מעבר לכך. למעט מפגש קצר זה לא היה לו שום קשר עם
אור או ידידיה, הגם שאת אמם הוא פגש מספר פעמים בבית חמתו, שכן השתיים היו חברות. עוד ציין,
כי חמותו נפטרה זמן מה טרם עדותו (עמ' 785). לגבי דניאלה, מסר כהנא כי אינו מכיר אותה וראה
אותה לראשונה עת העידה בפרשת התביעה.
לגבי היכרותו וקשריו עם תומר בן חיים, הוא מסר לראשונה), כי הוא מכיר אותו, הייתה לי אתו
היכרות, לא אתו בכל אופן, הייתה לי יותר היכרות עם אח שלו, אבל אותו הכרתייי (שם, עמ' 785).
בא כוחו הפנה את כהנא לכך שתומר לא התגורר בצור שלום, וכהנא השיב שמכירים אותו אנשים
רבים באזור הקריות ולדבריו "בכל הקריות כשתשאל, רוב האנשים יכירו אותייי (שם, עמ' 786).
גם לגבי היכרותו וקשריו עם המנוח, מסר כהנא (לראשונה), כי הייתה לו היכרות מוקדמת עם המנוח
על רקע עיסוקו של כהנא בסמים, וכי מכר קנביס גם למנוח. כהנא הוסיף כי מכר קנביס ליירוב
הקריות", וכך הכיר גם את המנוח. כהנא אף הוסיף כי חודש לפני האירוע הוא ישב עם שי קובס,
המנוח ואחיו תומר בפיצוציה ששמה "יעידן הקפה"י.
57 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בנוגע ליום האירוע – כהנא מסר כי הוא זוכר את מעשיו באותו יום "פחות או יותר" [אעיר כבר כעת
כי מדובר בטענה שאין לקבלה – נאשם בוחר שלא למסור גרסה בעת חקירתו במשטרה סמוך לאירוע
מסוים, מביא בהחלטותיו להתמשכות ההליך המשפטי שלא לצורך, ובעלותו לדוכן העדים טוען
שהוא מתקשה לזכור את מעשיו משום שעבר הרבה זמן..]. כהנא נשאל תחילה מי נראה בסרטוני
האבטחה של בריכת אפק ואישר – לראשונה – כי הוא וורדיניאן הם אלה המתועדים בסרטונים (שם,
עמ' 787). הוא טען כי אינו זוכר מה עשה לפני ההגעה לבריכת אפק והוסיף באופן כללי כי בשנת 2013
הוא עבר תאונת דרכים וכתוצאה מכך יש לו בעיות זיכרון (עמ' 787). עוד אישר כי הגיע לבריכת על
גבי אופנוע עליו נהג ורדיניאן והם נפגשו שם עם חבריהם מאור לב וגונדוס איסקוב. לשאלה מה היתה
מטרת הגעתם לבריכה, השיב תחילה "כלום, באנו לשם וזהו" (שם, עמ' 788 שורות 19-20); וכן יילא
משהו מיוחד, אני גם אם היו מסתכלים אחורה אני כמעט כל יום נמצא בבריכת אפק או בבריכת יגור
שזה בביאליק, בתקופה שהיא פתוחה" (שם, שורות 26-29).
כהנא נשאל על השיחה הטלפונית אותה קיים עם המנוח, כאשר הוא (כהנא) שהה בבריכת אפק והשיב
"אני לא זוכר ספציפית על אותו רגע שהייתי שם, אבל אם מופיע שהייתה שיחה אז הייתה שיחה"
(שם, עמ' 788 שורות 30-33), והוסיף לגבי אותה שיחה, כי השניים שוחחו על עסקה בה כהנא היה
אמור למכור למנוח קנביס. ולדבריו "והיה לנו שיחה שדיברנו והיינו צריכים להיפגש, וקודם כל
(ל.ב.) אני התקשרתי אליו ואני לא תפסתי אותו. התקשרתי לאח שלו תומר, וביקשתי ממנו שיגיד
לאח שלו שידבר איתי, שיחזור אליי, ולא זוכר אחרי כמה זמן דיברנו, לא זוכר, דיברנו, ואחרי זה
הייתה לו עוד שיחה, אני מאמין אחרי איזה שעה.. אחרי איזה שעתיים" (שם, עמ' 789 שורות -10
15). כהנא הוסיף כי באותו יום הוא היה אמור להביא למנוח קנביס.
> 5
כאשר נשאל על מעשיו לאחר שעזב את בריכת אפק השיב שהוא נסע לדירה אותה שכר ברחוב ההגנה
5 בקרית ביאליק לצורך אחסון, ייבוש וניקוי הקנאביס. הוא תיאר כי הכין במקום שק של 5 קייג
קנביס עבור המנוח ואף הפנה לאיכון הטלפון שלו בשעה 18:28 בקרית ביאליק דרום. וכך באו הדברים
לידי ביטוי :
אוקיי אז מהבריכה באותו יום אתה יכול לספר לאן נסעת? נסעתם?
אמרתי לך, לביאליק דרום.
לביאליק דרום אבל תהיה יותר ספציפי, נסעת ל (מדברים ביחד).
להגנה 5, לא, נסעתי להגנה 5, לדירה הזאת. אמרתי לך, אני באותו יום
דיברתי עם המנוח, אני שם הכנתי, הכנתי שק של 5 קילו שהיה מוכן שם
שק של 5 קילו, וזהו.
אוקיי.
58 מתוך 174
(שם, עמוד 790)
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
ומשם כאילו הייתה לי עוד שיחה איתו, שם הייתה לי עוד שיחה איתו והוא
אמר לי שאנחנו נוכל להיפגש רק יותר או יותר מאוחר בלילה או מחר.
כהנא הוסיף כי אינו זוכר היכן היה ורדיניאן באותו שלב, הגם שטען כי ייכל מה שקשור לעבודה,
השותף שלי היה נמצא איתייי (עמ' 790, שורות 22-23).
כהנא תיאר, כי לאחר שסיים להכין את הקנביס ברח' ההגנה 5 הוא נסע לבית סבתו בצור שלום והוסיף
כי ייכשהלכתי להגנה 5 אני לא זוכר אם אריאל היה איתי שם או שנסעתי במונית, אני את היום הזה,
את הרגע הזה ספציפית אני לא זוכר" (עמ' 790, שורות 29-31). עוד לגבי בית סבתו מסר כהנא כי שם
הוא החליף לייבגדי עבודה"י ומשם הלך רגלית לקרחת היער בשמורת נחל נעמן, הליכה שארכה כ 15
דקות. לגבי החולצה שלבש עד אותו שלב, הוא תיאר כי מדובר בחולצת לקוסט, וכשנשאל היכן
החולצה היום, השיב "בבית שלי, אני הורדתי אותה בביתי (בית סבתו ברח' ברנר 2 בצור שלום, עמי
791 לפרוטוקול).
לגבי הטלפון בו עשה שימוש, כהנא מסר כי הוא לא הולך למקום הגידול עם טלפון אף פעם (עמ' 793,
שורה 31), אך לא מסר היכן השאיר אותו – האם בדירה ברחוב ההגנה 5, או בבית סבתו ברחוב ברנר.
לגרסת כהנא, ורדיניאן הגיע גם הוא בגפו למקום הגידול, הגם שאינו זוכר מי הגיע ראשון ובאיזה
אופן. לדבריו, השניים עסקו בהשקיית הקנביס והוא ציין כי מדובר בפעילות שאורכת מספר שעות
ונעשית בלילה כדי שהשמש לא תצרוב את הגידולים (עמ' 792). הוא תיאר כי תחילה הם שאבו מים
מהנחל ולאחר מכן השקו את הצמחים באמצעות משפכים.
בנוגע לשתי הקסדות השחורות שנמצאו במקום המעצר, כהנא מסר כי באותו יום הוא לא הגיע עם
קסדה, והוסיף כי הייחבורה"י שלו נהגה לעשות שימוש משותף בקסדות ("כל החברים שלנו יכולים
להשתמש באותן קסדות, אני למשל אין לי אופנוע ואין לי קסדה שלי ספציפית, אז אני יכול יום
לקחת ממישהו, מזה קסדה יום מזה קסדה, כל יום ממישהו אחריי – עמ' 794). כהנא הוסיף, כי ייכל
מי שרצה מהחבר'היי השתמש באופנוע שחנה עם המפתח ליד מכולת בצור שלום.
כהנא נשאל מדוע כבש את גרסתו עד פרשת ההגנה וחילק את הסבריו לשניים – לגבי שלב המעצר,
מסר כי שתק משום הקוד העברייני ולפיו כאשר יש מספר עצורים כל אחד אמור לשתוק, וכך גם ייעץ
לו עורך דינו אותה עת, עוייד תומר נווה. לגבי ההליך בבית המשפט ולשאלה מדוע לא מסר תשובה
מפורטת לכתב האישום, טען כי פעל כך בהנחיית הרב שלו המייעץ לו בכל תחומי חייו.
59 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
.113
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
כהנא הוסיף כי מעבר לטענתו העובדתית שלא רצח את המנוח, אף אין בכך לשיטתו היגיון – שכן לו
היו אור או ידידיה מבקשים את עזרתו, היה עליהם להתקשר אליו כבר ביום 31.7.18 לאחר הייבלגן"י
באולמי כינורות; ולראיה, השניים לא עשו כן. הדבר מוכיח שהקשר של כהנא עם השניים היה שטחי
ביותר. כהנא הוסיף, כי זו גם הסיבה שהופתע כאשר נעצר שבעת שיזחליי עם ורדיניאן החוצה מקרחת
היער (עמ' 799).
בחקירתו הנגדית כהנא לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע שתק בחקירתו – קל וחומר נוכח
האישום הכבד שהוטח בו, ואף לא נתן כל הסבר מדוע לא מסר תשובה מפורטת לכתב האישום.
תשובותיו התמצו במשפטים כגון "אבל הנה, אני נותן את התשובה שלי עכשיויי (דיון מיום 24.6.21,
עמ' 811 שורה 23), והוא אף ייתלה את האשם" ברב שלטענתו ייעץ לו שלא למסור תשובה מפורטת
לכתב האישום. תשובתו היתה כה תלושה עד שבא כוחו שאל אותו שאלה אחת בלבד בחקירה חוזרת,
והיא לשמו של אותו רב. ואולם, כהנא סירב להשיב לכך (ר' דיון מיום 28.6.21 עמ' 818).
לגבי מעשיו בקרחת היער בנחל נעמן טען כהנא כי הוא וורדיניאן נעזרו בפנסים (עמ' 814);
כהנא חזר על טענתו כי לא נהג לקחת עמו טלפון לנחל נעמן ייכי אני מעדיף שלא יתקשרו אליי ולא
יפריעו לי בזמן שאני שם" (שם, עמ' 815). עם זאת, התקשה להסביר את היגיון דבריו, או כיצד רעייתו
(שלטענתו לא היתה מודעת לטיב עבודתו), או שותפו ורדיניאן, היו אמורים לתקשר אתו כאשר הוא
נמצא שם. זאת ועוד, כהנא עומת עם עדות רעייתו מפל (מיום 14.8.18) ולפיה ביום הרצח היא ניסתה
להשיגו בטלפון מספר פעמים רב, ללא מענה מצדו, וכן הוסיפה ומסרה כי מדובר באירוע חריג
מבחינתה בהקשר זה (עמי 858). זאת ועוד, משום שכהנא ציין כי לא נטל עמו את הטלפון, הוא נשאל
כיצד מפל לא שמעה את מכשיר הטלפון של כהנא מצלצל (בהנחה שהיא התקשרה מביתם מדירת
סבתו של כהנא); ולכן בשלב זה העלה גרסה חדשה ולפיה "יכול להיות שהוא השאיר את מכשיר
הטלפון שלו בדירה ברחוב ההגנה 5 (טענה שלא תאמה את גרסתו לעיל ולפיה לאחר ששהה ברחוב
ההגנה 5 הוא שב לבית סבתו ורק משם הוא המשיך לנחל נעמן …); ובהמשך העלה טענה שייתכן ומפל
חיפשה אותו כאשר שהתה בביתה אמה (ר' תשובותיו הלא קוהרנטיות של כהנא בנדון בעמ' 860).
[יובהר כבר בשלב זה, מכשיר הטלפון של כהנא לא נמצא על ידי המשטרה (שערכה חיפושים הן בבית
סבתו והן ברחוב ההגנה 5), ואף לא הובא על ידי כהנא].
כהנא לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא עימת את עדי התביעה הרלוונטיים עם גרסתו, ובראשם
תומר. במילים אחרות, מצופה שבעת שתומר העיד הוא יישאל על ידי כהנא אודות גרסתו (הכבושה)
של כהנא, כאילו השניים היו בקשר בנוגע לעסקי הסמים שהיו בין כהנא למנוח. וכך באו הדברים לידי
ביטוי :
60 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
תשובה:
(-)
חלק מרכזי בחקירתו הנגדית של כהנא יוחד למחקר התקשורת הנוגע אליו –
לגבי חילופי המסרונים ושיחת טלפון קצרה למשך 8 שניות מחודש 3/2018 בינו לבין תומר,
השיב (עמ' 817-818), כי לא היתה לו כל סיבה להיות עמו בקשר ויאולי אח שלו (המנוח – י.ל.) היה
מדבר איתי מהמספר הזה. אני אולי חיפשתי דרך, לא מצאתי את אח שלו אז.." (שם, עמ' 818).
(-)
שראל
.(23
בית המשפט המחוזי בחיפה
לגבי התקשורת של כהנא עם תומר ביום האירוע, מסר כהנא כי "… אני ניסיתי לתפוס את
אח שלו ולא הצלחתי והתקשרתי אליו (אל תומר – תוספת שאינה במקור) ואמרתי ש, לא זוכר, או
שישלח לי את המספר או שיגיד לאח שלו שיתקשר אליי" (דיון מיום 24.6.21, עמ' 818 שורות -21
(-)
…אם זה היה אמת, כשתומר פה היית אומר לתומר 'מה אתה מקשקש? אנחנו
מכירים (!).."
אז לא אמרתי לו" (שם, עמ' 817).
מכיוון שכהנא מסר שהמנוח היה יילקוח קבוע", עימתה אותו באת כוח המאשימה עם
העובדה שלא נמצאה תקשורת בין השניים למעט יום הרצח (עמ' 819); ובמילים אחרות, נטען שטענת
כהנא ולפיה חיפש את המנוח ורק לאחר שלא מצא אותו, התקשר לתומר, אינה הגיונית. זאת ועוד,
בפריקת שני הטלפונים של המנוח שנמצאו בזירת הרצח, לא נמצא מספר הטלפון של כהנא.
ייש:
5 > 55
כהנא לא נתן לתמיהות לעיל הסבר הגיוני, ותשובתו היתה כי גם הוא וגם המנוח נהגו להחליף טלפונים
(עמ' 820). וכך באו הדברים לידי ביטוי:
עכשיו תראה, בשעה 17:02, שזה חמש אחר הצהריים, אתה מתקשר לתומר
שיחה של 89 שניות. אתה אמרת לנו שההתקשרות הזאת היתה אחרי שלא
הצלחת להשיג את אח שלו.
כן.
אבל כשמסתכלים בפלט שיחות, לא רואים אף שיחה לפני זה לאח שלו. למנוח.
אז איך אתה מסביר את זה? אולי דיברתם על משהו אחר ולא חיפשת את האח?
לא, חיפשתי את אח שלו.
אז למה לא רואים שום שיחה יוצאת ממך לאחיו המנוח?
אני התקשרתי אליו אחרי זה, אחרי שאני דיברתי איתו אני התקשרתי.
אחרי, רגע שנייה אחת, אתה אחרי 5 חודשים שאתה לא מדבר עם תומר, פעם
ראשונה בטלפון הזה אתה מתקשר לתומר. ב-17:02. למה התקשרת אליו?
61 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(עמ' 828-829)
(-)
שראל
ייש:
בית המשפט המחוזי בחיפה
5555
לטענת המאשימה כהנא התקשר לתומר, שכן הוא זה שעמד בראש הייחבורהיי שהגיעה יום
לפני הרצח לאולמי כינורות, והוא זה שאיים על אור, ידידיה ועל דניאלה. עוד עלה, ולו באופן משתמע,
כי המאשימה רומזת לכך שהשיחה לעיל היתה לבקשת מפל, והמשך השאלות עשוי לכוון לכך –
מתי ?
ביום הרצח, שעתיים לפני הרצח, בשעה 17:02 אחר הצהריים אתה מתקשר
לתומר. שיחה של 90 שניות כשאתה נמצא בביאליק דרום. בוא תגיד מה השיחה
הזאת.
אז אמרתי לך שבאותו יום אני הייתי צריך להעביר לו משהו ואני הייתי צריך
לקבוע איתו מקום והוא לא ענה לי. התקשרתי אליו, הוא לא ענה.
אבל אני לא רואה שיחה, גם שיחות שלא נענו רואים בפלט. אין שום שיחה שלך
יוצאת למנוח.
יכול להיות שהתקשרתי מטלפון אחר שלי".
טוב. עכשיו, תראה, בשעה 17:08, כלומר שש דקות אחרי שאתה מדבר עם
תומר, תומר שולח למנות את מספר הטלפון שלך בווטסאפ ולכן אני אומרת לך
שאם היה ביניכם קשר קודם, הוא לא היה צריך לשלוח למנות את מספר הטלפון
שלך. למה שהוא ישלח לו את הטלפון שלך?
כי אמרתי לו שאני לא משיג אותו. אם הוא יכול להגיד לו שיתקשר אליי.
הבנתי, ולא היה לו את הטלפון הזה שלך?
לא יודע איזה טלפון היה לו שלי.
הבנתי. עכשיו, אחר כך,
אני גם כל תקופה מסוימת יש לי, לא זוכר אם זה הטלפון הזה שאת אומרת או
טלפון אחר, אבל היה לי טלפון, טלפון אחד מהטלפונים שהיו לי שכל כמה זמן
הייתי מחליף את המספר.
טוב. עכשיו, באותו יום בשעה 17:24 ו-17:26 אתה שולח שתי הודעת SMS
לתומר. אתה יכול להגיד מה זה השיחות האלה? מה זה ה-SMSיים האלה ?
לא זוכר.
לא זוכר. אתה גם,
אבל יש לך את ה-SMSיים, את יכולה לראות.
לא, אין את ה-SMSיים. עכשיו, יש לך גם שיחה למפל כמה דקות לפני. אתה
זוכר על מה דיברתם? על מה אתם מדברים, אתה ומפל?
62 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-)
כרגיל, מה עם הילדים, מה עם הילדה באותה תקופה? מה איתך? צריכה משהו?
אם הכל בסדר.
או. קיי.
באותה תקופה גם אמא שלה היתה, חזר לה המחלה אז היא היתה הרבה איתה
בבתי חולים." (עמ' 829-830).
עוד הפנתה באת כוח המאשימה את כהנא ליתר השיחות שקיימו המעורבים בטווח הזמנים
לעיל האחד עם השני. נטען כי כלל השיחות (שידונו בהרחבה בפרק הזירה הדיגיטלית) קשורות האחת
לשניה, אולם הנאשם עמד על טענתו כי בסהייכ שוחח עם המנוח על שק הקנביס שקבעו שיימסר
מאוחר אותו יום, ובהמשך נדחה הדבר למועד אחר.
לגבי הגעתו ושהייתו בבריכת אפק עמד כהנא על גרסתו כי מדובר במפגש סתמי, וכדבריו:".. הגעתי,
יכול להיות ישבנו, שתינו קפה, שתינו משהו, אולי דיברנו על משהו.." (עמ' 834, שורה 27).
כהנא המשיך ותיאר כי לאחר ששהה בבריכת אפק, הוא הגיע (ככל הנראה) לבית סבתו, הצטייד
בשקים להכנת חבילת הקנביס ומשם המשיך לדירה הרחוב ההגנה 5 (עמ' 835). כהנא הוסיף כי לאחר
שסיים את סידוריו בדירה ברחוב ההגנה (אריזת הסם), הוא שב לבית סבתו, שם החליף את בגדיו
לבגדי עבודה, ומשם המשיך לקרחת היער בנחל נעמן. כהנא מסר שלמיטב זכרונו ורדיניאן לא התלווה
אליו לכל אותם מקומות (היינו, על פי גרסה זו ורדיניאן הוריד אותו בבית סבתו לאחר שיצאו את
הבריכה), והוסיף כי אינו זוכר כיצד התנייד בין האתרים (עמ' 838-842).
מכיוון שכהנא טען, כאמור לעיל, כי טרם יציאתו לנחל נעמן הוא החליף לייבגדי עבודהיי, הוא נשאל
אפוא היכן חולצת הלקוסט אותה לבש. תשובתו היתה יאני מאמין שהיא בבית שלי (בית סבתו ברחוב
ברנר – י.ל.) עד היום, כי אם הורדתי אותה שם אז היא שם" (עמ' 849, שורה 3). עם זאת, לכהנא לא
היו תשובות מניחות את הדעת מדוע לא הפנה את חוקריו להמצאות החולצה בבית סבתו; מדוע לא
ציין זאת מעולם; מדוע החולצה לא נמצאה בחיפוש שנערך ביום 22.8.18 בבית הסבתא (ר' ת/83 וכן
ת/84); ומדוע היא לא נשאלה על כך בעדותה מיום 18.11.18. "ליתר ביטחון" נשאל כהנא אם מסר את
חולצתו למאן דהוא, אך השיב לכך בשלילה (עמ' 850, שורה 16).
כהנא נשאל אודות מעשיו בקרחת היער בנחל נעמן והסביר כי הוא וורדיניאן העבירו את זמנם
בשאיבת מים והשקיית הצמחייה. כהנא הכחיש כי הבחין בורדיניאן שורף את חולצתו וכשנשאל אם
הבחין שם בחולצה שרופה, השיב יילא, לא זכור לי משהו, לא זכור לי שום דבר" (דיון מיום 24.6.21,
עמוד 870, שורה 28); ובדיון מיום 28.6.21 מסר בהקשר זה ייאני לא ראיתי חולצה שרופה ולא שרפתי
שום חולצה" (עמ' 809, שורה 32). כמו כן מסר כהנא כי ורדיניאן לא מסר לו כיצד הגיע לקרחת היער
63 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
"שאלה:
תשובה
שאלה:
תשובה:
שאלה:
בית המשפט המחוזי בחיפה
וטען כי אינו יודע דבר על המצאות האופנוע סמוך למקום המעצר. עלה (והדברים מתקשרים לעדות
ורדיניאן שתידון להלן), כי ורדיניאן לא מסר לו דבר כשהשניים נפגשו (בין אם ורדיניאן הגיע לפניו,
ובין אם ורדיניאן הגיע אחריו); וכאילו באת המאשימה כוח צפתה את הנולד (בהקשר לגרסת
ורדיניאן), כהנא אף הכחיש ששמע מורדיניאן דבר מה יוצא דופן, וכך באו הדברים לידי ביטוי –
.114
כשאתה, כשאתם ישבתם בנחל, אריאל הגיע, אתה לא זוכר אם הוא הגיע אחריך
או לפניך? הוא היה נראה נסער? הוא אמר לך משהו "תקשיב, הבאתי לפה
מישהו, מישהו עשה לי תרגיל, מישהו הפתיע אותי וירה"? משהו כזה היה?
לא.
לא. היה אתכם עוד מישהו בשלב מסוים בנחל?
לא.
הייתם רק שניכם.
תשובה:
כן."'
(פרוטוקול הדיון מיום 24.6.21, עמ' 872, שורות 3-10).
שאלה דומה עלתה גם בדיון מיום 28.6.21 –
שאלה: אז אתה גם לא יודע אם הוא היה ביחד עם הרוצח וביצע את הרצח ואז הגיע לשם
תשובה: ..אני לא יודע ולא נראה לי שאריאל יהיה קשור בדבר כזה". (עמ' 811, שורות 16-22).
כהנא נשאל בנוגע ל 2 הקסדות שנמצאו בקרחת היער (לאחר שמוקדם יותר מסר שאינו זוכר מה עשה
עם הקסדה אותה חבש, כאשר ירד מהאופנוע בבית סבתו – ר' דיון מיום 24.6.21, עמ' 842, שורה 26),
מסר כי אין י הסבר לכך ובכל אופן אין לו קסדה השייכת לו, הוא חבש הרבה קסדות (שם, עמ' 873);
והוסיף כי לא הבחין במקום בקסדות (דיון מיום 28.6.21, עמ' 810 שורה 19).
גרסת ךרנר
גרסאות ורדיניאן בעת חקירתו במשטרה – שמירה על זכות השתיקה.
חקירתו הראשונה של ורדיניאן היתה סמוך למעצרו, ביום 2.8.18 שעה 04:23 (ת/7; קיים
דיסק של החקירה אך ככל הנראה עקב תקלה לא הוקלט עליו דבר). ורדיניאן מסר שאינו מעוניין
להתייעץ עם עורך דין והוסיף יימנסים סתם להפליל אותי במה שאני לא קשור" (שם, שורות 5-6).
לאחר מכן מסר שאינו משיב על שאלות נוספות משום שהמשטרה מנסה "להלביש עליו תיקיי ושמר
על זכות השתיקה. עם זאת, כעולה מהמזכר של החוקר ניר לוי (ת/7ג'), במהלך החקירה ורדיניאן דמע
והוריד את ראשו. כשנשאל לפשר הדבר ביקש לעשן ושיתף את החוקר בפרטים על עצמו (חברתו
המתגוררת בתייא, אביו שחי ברוסיה, ועוד). כאשר נשאל לגבי היכרותו עם המנוח שב לשתיקתו.
64 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
עוייד
בחקירתו השניה מיום 8.8.18 (ת/8, תמלילים ת/8א+ב), שהתקיימה לאחר שנועץ עם בא כוחו –
יוני דדון, מסר ורדיניאן בתחילתה פרטים על עצמו (בן 27, יליד לטביה, עלה לארץ בגיל 6, אמו
מתגוררת בארץ ואביו במוסקבה), אך כאשר החל להישאל שאלות לגבי הפרשה שמר על זכות השתיקה
ביחס לכל השאלות הקשורות לאירוע.
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
באותו אופן פעל ורדיניאן גם ביתר חקירותיו (מיום 10.8.18 (ת/9, תמליל ת/ב); מיום 13.8.21 (ת/10);
מיום 13.8.18 (ת/11); מיום 14.8.18 (ת/12); מיום 15.8.18 (ת/13); תשאול מיום 16.8.18 (ת/14); מיום
17.8.18 (ת/15); מיום 27.8.18 (ת/16); מיום 29.8.18 (ת/17); מיום 31.8.18 (ת/18); ומיום 2.9.18
(ת/19).
עלה באופן ברור שחוקרי המשטרה ראו בורדיניאן כמי שייתכן ויתוודה על מעשיו, ולכן ניסו במהלך
כל חקירותיו לשכנע אותו לשתף פעולה – כך, הובהר לו כי הוא צעיר וכל החיים לפניו; שטוב יעשה
אם יחשוב על טובתו שלו; הוצגו לו הראיות נגדו וכן הובהרה לו מספר רב של פעמים משמעות
שתיקתו. חרף האמור לעיל, ורדיניאן נעץ מבט לנקודה בחלל האוויר ולא השיב לגופו של עניין לאף
שאלה.
.115
זאת ועוד, מיום 16.8.18 ועד ליום 19.8.18 הוכנס מדובב לתא המעצר בו שהה ורדיניאן, אולם גם
פעולה זו העלתה חרס (ר' קלסר תמלול פעולת המדובב ת/436).
עדותו של ורדרניאן
ורדיניאן העיד להגנתו ביום 14.7.21 (חקירה ראשית), וביום 19.7.21 (חקירה נגדית על ידי
באת כוח המאשימה).
.116
עדותו בבית המשפט לא היתה דבר טריוויאלי – בדיון מיום 24.6.21, בטרם הסתיימה עדותו
של כהנא ובמסגרת דיון שהתקיים באשר לסדר המשך שמיעת ההליך (קביעת מועדים וכו') – מסר בא
כוחו של ורדניאן, כי מרשו טרם החליט אם יעלה לדוכן העדים (ר' פרוטוקול הדיון מיום 24.6.21,
עמוד 874, שורה 25). בהמשך לכך, בדיון מיום 28.6.21 ולאחר סיום עדותו של כהנא, הבהרנו
לורדיניאן – כמצוות ס' 161(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, את משמעות
הימנעותו מהעיד (ר' דיון מיום 28.6.21 עמ' 819). ביום 12.7.21 מסר בא כוחו של ורדיניאן כי הלה
שינה דעתו והחליט להעיד (ר' פרוטוקול הדיון מיום 12.7.21 עמ' 820 שורה 27).
65 מתוך 174
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בעדותו הראשית, ורדיניאן מסר פרטים על עצמו – בן 30, בגיל 6 עלה ארצה יחד עם אמו, לא
השלים את לימודיו בבית הספר ובהמשך לא גויס לצבא. ורדיניאן מסר כי הוא התגורר במקור בתל
אביב וכשנה וחצי עובר למעצרו, בסביבות תחילת שנת 2017, עבר להתגורר בקרית ביאליק עם
קריסטינה שהייתה בת זוגו (עמ' 836 לפרוטוקול הדיון מיום 14.7.21).
ורדיניאן נשאל לגבי הצילומים מבריכת אפק, ואישר (לראשונה) כי הוא זה שנצפה מגיע באמצעות
האופנוע לבריכה יחד עם כהנא (עמ' 836, שורות 29-30).
לגבי האופנוע בו עשה שימוש, אישר כי מדובר באופנוע של יונתן ברקה, וכשנשאל האם הוא הכיר את
ברקה השיב "אני שמעתי עליו כו" (עמ' 840 לפרוטוקול הדיון מיום 14.7.21, שורות 1-4). ורדיניאן
מסר כי היו לאופנוע 3 מפתחות, ואחד מהם היה ברשותו וכאשר היה צריך היה עושה באופנוע שימוש.
ורדיניאן הוסיף כי חוץ ממנו היו משתמשים באופנוע גם אחרים (עמ' 840, שורות 7-9).
לגבי כבישת גרסתו ורדיניאן נשאל מדוע שמר על שתיקה בחקירותיו במשטרה והשיב כי פעל כך
בהתאם לעצת עורך דינו שהנחה אותו לשתוק, והסביר (בדומה להסבר שמסר כהנא) ש ייכשאתה נעצר
עם שותפים אתה לא יכול לדבר בתיקיי, וכעת הוא החליט למסור את גרסתו במשפט כי "במשפט זה
הגיע הזמן שלי לדבר עכשיו" (עמ' 837 לפרוטוקול, שורות 12-15). ורדיניאן הוסיף, כי שינה את דעתו
והחליט להעיד משום שהבין שהימנעותו מהעיד עלולה לפגוע בו ובשותף שלו, ולאחר ששקל את
הדברים החליט "ישיש אמת אחת וצריך לספר אותה" (שם, עמ' 837).
ורדיניאן מסר שכלל לא הכיר את המנוח ואף לא שמע את שמו (שם, עמ' 837, שורות 23-24). בדומה,
השיב שלא הכיר את תומר בן חיים, את אלירן אסולין ואת שי קובס, ושמע את שמותיהם רק במהלך
המשפט. ורדיניאן הדגיש כי לא היה לו כל מניע לרצוח את המנוח, אותו כאמור לא הכיר כך שלא
הייתה לו כל סיבה לרצות במותו (שם, עמ' 838 לפרוטוקול, שורות 5-7).
ורדיניאן אישר, לראשונה, כי הוא הוא רוכב האופנוע שנראה במצלמות האבטחה מסיע את הרוצח
לזירת הרצח וחזרה ממנה (עמ' 838 לפרוטוקול, שורות 8-12). כאשר נשאל על ידי בא כוחו כיצד הוא
מסביר את טענתו כי לא ידע מהי מטרת הרוצח אותו הרכיב, מסר לראשונה את גרסתו ביחס
להשתלשלות האירועים ביום הרצח וטיב המעורבות שלו –
לדבריו, ביום האירוע, לאחר שהוא וכהנא יצאו את בריכת אפק עם האופנוע ולאחר שהוריד את כהנא
(לא ציין איפה – האם בבית סבתו של כהנא, האם ברחוב ההגנה 5, או במקום אחר), התקשר אליו ייבן
אדם" שאמר לו להיפגש אתו "בפארק בעירייה לא יודע איפה זה בכניסה איפה שיוצאים מהכבישי
(עמ' 838, שורות 17-19). ורדיניאן עשה כמצוות אותו אדם וכאשר נפגש אתו, הלה אמר לו "תיקח
66 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
אותי לקריית ים, ובדרך הוא אמר לי כשאתה מגיע לחוף של ג'קי אל תעצור, אל תכנס ישר לבפנים,
אמר לי חכה אני חצי דקה פה ואני באיי (שם, עמ' 838, שורות 20-24).
ורדיניאן מסר כי פעל על פי בקשת אותו אדם, וכשהגיעו סמוך לחוף שמע לאחר כחצי דקה יירעשיי
למרות שהיה עם קסדה, ואז הבחין באותו אדם רץ אליו חזרה לאופנוע ואמר לו ייסע מהר"י.
ורדיניאן אישר את דברי בא כוחו (שנוסחו כשאלות מדריכות) כי אותו אדם "ניצל אותו" וייעבד עליויי
(עמ' 838 לפרוטוקול, שורות 26-29). זאת ועוד, כאשר נשאל מדוע לא שאל את אותו אדם לגבי כוונותיו
ומעשיו לפני שנענה לבקשתו בחיוב, השיב כי אין מדובר בייסתם" אדם, וכדבריו ייזה לא כל אחד כן,
יש אנשים שיגרמו לך לעשות את ה 1, 2, 3 האלה שאני לא שואל שאלותיי (עמ' 841 לפרוטוקול,
שורות 7-10). בדומה, כשנשאל מדוע הסכים להמשיך להסיע את אותו אדם גם לאחר שהבין
ש"הסתבך" במשהו בחוף ימית, השיב –
אתה עושה את זה ככה קל אז יאללה תלך. אמרתי לך לפני זה שאני לא שואל שאלות, זה בן
אדם קצת יותר אתה יודע מבוגר ממני בגיל, הוא אמר לי סע נסעתי.
הבנתי, אתה בא ואומר שיש הבדלי מעמדות אם אני מבין נכון בינך לבין אותו נוסע.
תמיד יש אנשים שהם במעמדות יותר גבוהים, וגם מהכבוד אתה יודע, אתה עושה מה שבן
אדם אומר, אני לא חייל ושכל מי שיגיד לי משהו אני אעשה אבל
כמעט חייל.
אפשר להגיד".
(פרוטוקול מיום 14.7.21, עמ' 841, שורות 22-29).
ורדיניאן לא מסר את פרטי אותו אדם ונימק זאת בכך שהוא חושש שמא הדבר יעמיד בסכנה אותו
ואת משפחתו, וכדבריו "יש לי אמא בחוץ, אתה יודע זה לא שאני מגן עליו, אני מגן על עצמי ועל
המשפחה שלי, יש את בתי המשפט שנותנים עונש אבל חוץ מזה יש את הדברים שבחוץ" (עמ' 838
לפרוטוקול, שורות 30-33).
ורדיניאן הוסיף כי לאחר שהוריד את אותו אדם, הוא הסתובב עם האופנוע סביב הכיכר ולא נכנס
לחניית המסעדה וזאת לבקשתו של אותו אדם (עמ' 839 לפרוטוקול, שורות 19-22) והדגיש כי לא ידע
מדוע אותו אדם ביקש ממנו שלא להיכנס לאזור חניית החוף. עם זאת, ורדיניאן העלה מספר
אפשרויות בנדון – ייאו שהוא לא רצה שיראו את האופנוע כי הוא הלך להיפגש עם אנשים עבריינים,
או שהוא לא רצה שיראו אותי, אני לא יודע מה, אמר לי תעצור פה אני ארד לבד בדרך חזרה זה כולה
חצי דקה". ורדיניאן הוסיף כי בהמשך אותו אדם יירץ אל האופנוע, הבנתי שמשהו לא בסדר אז הוא
אמר לי סע סע סע, ונסעתי הכי מהר שאני יכול" (עמ' 839 לפרוטוקול, שורות 22-27).
67 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
לגבי המקום בו נעצר בשמורת אפק, מסר ורדיניאן כי הוא וכהנא גדלו שם סמים ונהגו להגיע לשם
כמעט מידי יום, כולל בלילות.
ביחס לחולצה עם כיתוב "03" שנמצאה שרופה חלקית במקום המעצר, ורדיניאן אישר כי מדובר
בחולצה שלו, והסביר כי הוא ניסה לשרוף את החולצה לבקשתו של אותו אדם שהורה לו לעשות כן,
ולאחר שהבין כי הוא יהסתבך במשהו שזה לא סתם דבריי.
.(29
ורדיניאן הוסיף פרטים ביחס להחלפת בגדים נוספים בעת שהגיע לקרחת היער ומסר – "הבן אדם אני
לא זוכר או שהוא הביא לי מכנס או שלא הביא לי מכנס, לא יודע מה אמר לי תשרוף את החולצה,
לפני שנכנסתי לשטח הבן אדם הלך, ולפני שנכנסתי לשטח החלפתי בגדים, היו לי בגדים מחוץ
לשטח (ל.ב.) עם כלי עבודה, ואת החולצה "03" שמתי בפנים..". (עמוד 840 לפרוטוקול, שורות -25
.118
ורדיניאן הדגיש כי שרף את החולצה י03" מבלי שכהנא יבחין בכך, בזמן שהאחרון יצא ילטפל
בצינורות או משהו" (שם, שורות 29-31).
ורדיניאן התייחס גם למכנסיים ומסר כי "אני לא רוצה לשקר לבית המשפט אבל נראה לי שהוא
(הרוצח – י.ל.) הביא לי מכנס ארוך והוא הלך לדרכו, אני הבאתי את האופנוע" (עמ' 841 לפרוטוקול,
שורות 5-6).
חקירתו הנגדית של ורדרניאן
חקירתו הנגדית של ורדיניאן נערכה בישיבה מיום 19.7.21. טרם חקירתו הנגדית על ידי באת
כוח המאשימה, הודיע בא כוחו של כהנא כי הוא מוותר על חקירתו של ורדיניאן (עמ' 818 לפרוטוקול,
שורות 16-18).
ורדיניאן נשאל על ידי באת כוח המאשימה אודות מספרי הטלפון שלו ובהקשר זה הוצגה לו גרסת בת
זוגו בה מסרה את שני המספרים שלו שהיו ברשותה (054-4089089 וכן 055-9811861). ורדיניאן השיב
תחילה כי אינו זוכר את המספרים, אך בהמשך אישר שמדובר במספרי הטלפון שלו והוסיף כי טלפון
אחד שימש אותו לצרכי עבודה" בהקשר לגידול הקנאביס, והאחר לשימוש רגיל.
הוצגו לורדיניאן מספר תמונות מתוך פריקת הטלפון של בת זוגו קריסטינה (ר' התמונות שצורפו
לדויית הצפייה ת/39, בהן הוא נראה על גבי האופנוע; וכן לובש את ייחולצה 03"). ורדיניאן אישר כי
זו החולצה אותה לבש בעת הרצח והוסיף כי האופנוע הוא האופנוע של יונתן ברקה בו עשה שימוש
68 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
ביום הרצח (שם, עמ' 822 לפרוטוקול). ורדיניאן נשאל מאיפה לקח את האופנוע ביום הרצח והשיב
שלקח אותו מהמקום בו חנה סמוך לקיוסק בצור שלום (עמ' 854 לפרוטוקול, שורות 19-23).
לגבי היכרותו עם כהנא, ורדיניאן מסר שהלה ייחבר טוב"י ושותפו לעסקי גידול הסמים באזור נחל
נעמן, במקום בו נעצרו (עמ' 824 לפרוטוקול מיום 19.7.21, שורות 14-21). זאת ועוד, ורדיניאן אישר
כי הוא מכיר את הדירה ברח' ההגנה 5 בקרית ביאליק, ומסר כי מדובר בדירה ששימשה אותם לייבוש
וטיפול בסמים שהיו מגדלים ביער (עמ' 824 לפרוטוקול, שורות 22-32).
בנוגע לשיחות וההתכתבויות שהיו בין כהנא לבין תומר והמנוח ביום הרצח, השיב ורדיניאן כי לא ידע
על כך דבר (עמ' 856 לפרוטוקול, שורות 2-22). בפרט הפנתה באת כוח המאשימה את ורדיניאן לשיחה
משעה 17:52 בה כהנא התקשר אל ורדיניאן 3 דק' לאחר ש(כהנא) שוחח עם המנוח (בהקשר לטענת
המאשימה כי בשיחה זו כהנא עדכן את ורדיניאן אודות השיחות עם המנוח). ורדיניאן השיב שאינו
זוכר את השיחה לאחר 3 שנים (עמ' 856 לפרוטוקול, שורות 23-27).
ורדיניאן נשאל אודות ההיכרותו עם מאור לב, והשיב כי מדובר במכר שלו והוא יימכיר אותו ככהיי
(עמי 828 לפרוטוקול, שורות 8-14). כשנשאל האם ראה את מאור לב רוכב פעם על האופנוע השיב
"האמת לא. לא נראה לייי (עמי 828 לפרוטוקול, שורות 15-16). לגבי היכרותו עם גונדוס, ורדיניאן
השיב שמדובר ביימכריי. לאחר שהוצג לו כי מפלטי התקשורת עלו התקשרויות רבות בינו לבין גונדוס
על פני מספר חודשים, וורדיניאן הוסיף כי הכיר את גונדוס בבית הסוהר בזמן שריצה עונש מאסר,
במהלכו הכיר גם את כהנא. לדבריו הוא שמר על קשר עם גונדוס גם לאחר השחרור מהמאסר (עמי
829 לפרוטוקול, שורות 1-11).
לגבי גידול הסמים באזור הנחל, ורדיניאן מסר כי שותפו לגידול היה כהנא, וכהנא בלבד (עמ' 834
לפרוטוקול, שורות 11-13). המאשימה הפנתה לכך כי בניגוד לגרסתו, המצלמה הסולארית שנתפסה
בקרחת היער הכילה סרטונים שמתעדים גם את גונדוס (עמ' 834 לפרוטוקול, שורות 19-32), ואולם
ורדיניאן עמד על כך שגונדוס לא היה אתו בקרחת היער ומסר כי ייתכן והתיעוד לעיל היה מאזור היער
אך לא מאזור קרחת היער (עמ' 835 לפרוטוקול, שורות 14-24).
ורדיניאן מסר כי הוא התגורר סמוך לשמורת נעמן ונהג להגיע לייעבודה" (קרחת היער) באופנוע, עם
אופניים חשמליים, או רגלית. לגבי דרך הגישה לקרחת היער מסר כי זו אינה יימסובכת"י כפי שתואר
על ידי חלק מעדי המאשימה ולדבריו ייאני חצי דקה נכנס לתוך המקום ויוצא חצי דקה" (עמ' 852
לפרוטוקול, שורות 4-5). עם זאת הוסיף שלאחר קטע של הליכה קיים קטע שמצריך זחילה כדי
להיכנס פנימה (עמ' 852, שורות 10).
69 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
חלוקת העבודה בינו לבין כהנא ורדיניאן מסר כי השניים היו שותפים שווים לגידול הסמים וכן
ברווחים (עמ' 836 לפרוטוקול, שורות 25-31). עם זאת, הוסיף כי כל אחד מהם היה מוכר את הסמים
בנפרד הוא עצמו היה מוכר ללקוחות מזדמנים בתוכנת "טלגראס', ולגבי כהנא לא ידע הרבה על
הלקוחות שלו מאחר ולגרסתו הם לא היו משתפים אחד את השני בהקשר זה (עמ' 837 לפרוטוקול,
שורות 1-11). בהקשר זה הוטחה בורדיניאן גרסת כהנא ולפיה ביום הרצח הוא (כהנא) היה אמור
למכור 5 קייג קנביס למנוח ויש להניח כי ורדיניאן היה מודע לכך. ורדיניאן השיב "אמרתי לך, לא
הייתי שואל אותו על הלקוחות שלו, והוא לא היה שואל על שלייי (עמי 839 לפרוטוקול, שורות 1-5).
עם זאת, ורדיניאן אישר שמדובר בכמות רצינית וכן שמדובר בעסקה בשווי של כ 100,000 ₪, אך טען
שכהנא אמנם יידע אותו אודות העסקה באופן כללי אך הוא לא שאל וכהנא לא אמר לו למי המשלוח
מיועד (עמ' 839 לפרוטוקול, שורות 29-33; עמ' 840 לפרוטוקול, שורות 1-15). ורדיניאן הסביר כי היו
ביניהם יחסי אמון והם סמכו אחד על השני, לכן לא שאלו אחד את השני על זהות הלקוחות (עמ' 840
לפרוטוקול, שורות 22-31).
לגבי ההגעה לבריכת אפק ביום הרצח – ורדיניאן מסר כי היה לו מנוי לבריכת אפק והוא נהג להתאמן
בחדר הכושר שבבריכה, כך שפקד את המקום בתדירות גבוהה. לגבי יום האירוע, מסר כי אסף את
כהנא משכונת צור שלום ייאו מהבית שלו או מהתחנת דלקיי (עמי 857 לפרוטוקול, שורות 5-14).
ורדיניאן תיאר כי הגיע אליו עם קסדה שהייתה תלויה על זרועו מאחר ואין באופנוע תא מטען (עמי
857, שורות 22) וכנשאל מדוע נסעו לבריכת אפק, השיב ייסתם להיפגש. לדבר. לשתות". ורדיניאן לא
זכר מי יזם את הנסיעה לבריכה (עמ' 854 לפרוטוקול, שורות 12-18). כשהוצגו לו פלטי התקשורת
מהם עולה כי שיחות בינו לבין כהנא בשעה 14:42 וכן בשעה 15:17, השיב שאינו זוכר את השיחות
והאם בשיחות אלה קבעו לנסוע לבריכת אפק (עמ' 854 לפרוטוקול, שורות 24-31). ורדיניאן חזר על
גרסתו לפיה ההגעה לבריכה הייתה למפגש חברי עם גונדוס ומאור לב ומסר – יינסענו קצת לשבת עם
החבר'ה, רק שתינו שם XL אני יודע מה" (עמ' 858 לפרוט', שורות 7).
בהקשר לעיל, הוצגו לורדיניאן סרטוני האבטחה מבריכת אפק – לגבי התיעוד של כהנא משוחח
בטלפון עם המנוח, מסר שלא ידע עם מי כהנא שוחח (עמ' 861 לפרוטוקול, שורות 1-3) והוסיף כי כהנא
גם לא שיתף אותו לאחר השיחה אודות תוכנה. ורדיניאן ציין כי ידע שכהנא אמור למכור סמים למאן
דהוא, אך לא ידע פרטים מעבר לכך – "אמרתי לך, על המנוח את השם שלו לא ידעתי אבל ידעתי שכן,
הוא צריך היה להביא למישהו גראס. בגלל זה גם הורדתי אותו בביאליק דרום. שיכין שם מה
שצריך" (עמ' 861 לפרוטוקול, שורות 6-10).
באת כוח המאשימה הציגה בפני ורדיניאן תיעוד ממצלמות האבטחה של הבריכה, בו ורדיניאן נראה
יחד עם כהנא, גונדוס ומאור לב כשהם עוזבים את בריכת אפק. באת כוח המאשימה טענה כי ורדיניאן
"משתרך" אחריהם ונראה שהוא מתנהג כייחייליי באותה חבורה "שאלה: ..בהיררכיה בחבורה
70 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
המנוח. המאשימה ציינה כי לא נמצא בסיס ראייתי לחשד כזה; אך בה בעת טענה, כאמור לעיל,
כי קיים ציר עלילתי מקשר בין שני חלקי הפרשה.
10. משום האופן שבו בוצע הירי לעבר המנוח (הגעה מתוכננת, ירי מרובה קליעים תוך כדי מרדף אחר
המנוח, פגיעה בראש, ועוד) – נתונים שבאופן מובהק מעידים שמדובר ברצח, יכונה האירוע מעתה
ואילך – כרצח; והיורה – כרוצח.
11. במהלך ניהול ההליך עלו טענות שונות למעורבות פלילית של חלק מהדמויות שידונו להלן. אם
בנוגע לרצח, ואם בעבירות אחרות כגון עבירות סמים שאינן נוגעות באופן ישיר לענייננו. גם אם
התייחסתי באופן כזה או אחר למעורבות שכזו (לדוגמה בעסקי סמים), הדבר נעשה אך ורק לצרכי
הכרעת הדין ואין בכך כדי להוות קביעה מעבר לגבולות הכרעת דין זו בנוגע לאותם מעורבים.
פרק ג' – הצגת הדמויות המרכזיות בפרשה
12. הדמויות העיקריות –
(-) מאור כהנא (הנאשם 1) – יליד 1995, נשוי למפל דהן ואב לשתי בנות. אביו – אלי כהנא, ידוע
בכינוי "קפקאיי ולכן לא פעם כונה הנאשם כיימאור קפקאיי, או פשוט ייקפקאיי. הוריו של
כהנא נפרדו בילדותו והוא גדל בבית סבתו מדלן (אם אמו) בשכונת צור שלום בקרית ביאליק.
כהנא נעצר שעות ספורות לאחר הרצח בקרחת יער בשמורת נחל נעמן הסמוכה לשכונת צור
שלום, ששימשה אותו ואת ורדיניאן לגידול קנביס. בעדותו, טען כהנא כי בתקופה עובר
לאירוע הוא עסק יחד עם ורדיניאן בגידול קנביס והפצת הסם, וכן טען לאליבי ולפיו בעת
האירוע שהה בקרחת היער לעיל.
(-) אריאל ורדיניאן (הנאשם 2) – יליד 1990, במקור תושב המרכז שעבר לשכונת צור שלום
בקרית ביאליק כשנה לפני האירוע. ורדיניאן התגורר שם עם בת זוגו – קריסטינה ב'.
ורדיניאן מסר בעדותו כי הוא וכהנא עסקו בגידול קנביס בקרחת היער בנחל נעמן וכן עסקו
בהפצת ומכירת הסם. ורדיניאן נעצר עם כהנא בקרחת היער לעיל שעות ספורות לאחר
האירוע. בעדותו, אישר ורדיניאן כי נהג באופנוע לזירת הרצח, הסיע לשם את הרוצח ואף
מילט אותו לאחר מכן לקרחת היער בשמורת נחל נעמן, אך הוסיף כי לא מדובר בכהנא אלא
באדם שאת פרטיו הוא חושש למסור.
–
(-) תומר בן חיים
אחיו הצעיר של המנוח, יליד 1998, שהתגורר בבית הוריו בקרית ים. תומר
היה אחד מתוך שורת עדים שלא שיתפו פעולה עם גורמי החקירה והתביעה. תומר ניהל
7 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
מערכת יחסים עם דניאלה בשנים טרם האירוע, שהתאפיינה בקנאה ואובססיביות. מאפיינים
אלה הובילו לכך כי גם לאחר שנפרד מדניאלה, הוא לא היה יישבע רצון" מהקשר שלה עם
אור אלבז, מה שהוביל לשיחת הטלפון ביום 31.7.18 (יום לפני הרצח) שצוינה בכתב האישום
ולהגעתו לכינורות סמוך לאחר אותה שיחת טלפון, עם אחיו המנוח ו-3 אחרים. עלה, כי עובר
וסמוך לרצח המנוח, היה תומר אחד מבין אלה שקיים שיחות טלפון והחליפו מסרונים שנגעו
להתרחשות שהובילה לרצח עצמו.
(-) מאור בן חיים ז"ל (המנוח) – יליד 1990 והתגורר סמוך לבית הוריו בקרית ים עם אשתו נופר
וילדיהם. עלה כי המנוח לא עבד באופן סדיר לפרנסתו, ועסק, בין היתר, בסחר בסמים ובמתן
הלוואות. כאמור לעיל, המנוח הגיע לכינורות עם אחיו תומר ועם 3 נוספים יום לפני הרצח.
עוד עלה, שהגעתו למסעדה בה נרצח לא היתה אקראית או לצורכי מפגש חברי (כפי שנטען על
ידי חבריו שהיו עמו שם), אלא לצורך מפגש אליו היה אמור להגיע אדם מסוים. בהמשך ייקבע
כי מדובר בכהנא. לקראת אותו מפגש, ניהל המנוח שיחות וכן שלח וקיבל מסרונים, עם תומר
ואף עם כהנא.
(-) אלירן אסולין ושי קובס- חבריו של המנוח שישבו יחד אתו במסעדת החוף בזמן שהלה נרצח.
גם שניים אלה – שטענו שהיו חבריו של המנוח – לא שיתפו פעולה עם רשויות החוק והיישכחה"
הכתה בהם. כאמור לעיל, עלה כי המפגש במסעדה לא היה סתמי כפי שטענו, והשלושה
(המנוח, אסולין וקובס) ציפו להגעת מאן דהוא, שייקבע ככהנא. המסקנה לעיל היא פועל יוצא
מנתוני התקשורת שיוצגו להלן ומראיות נוספות. דקות ספורות לאחר הרצח נמלטו השניים
מהזירה, עוד טרם הגעת כוחות המשטרה למקום.
(-) גונדוס איסקוב ומאור לב תושבי קרית ביאליק וחבריהם של הנאשמים. השניים הגיעו
בשעה 16:55 לבריכת אפק בקרית ביאליק (מועדון ספורט הכולל בריכה, חדר כושר וכו'), כדי
להתאמן בחדר הכושר. זמן מה לאחר מכן וכשעה לפני הרצח, הגיעו הנאשמים למקום;
גונדוס ומאור לב יצאו מחדר הכושר ונפגשו עמם במפגש קצר שארך דקות ספורות. באותו
מפגש מאור לב התקשר לאלירן אסולין בעת שהאחרון שהה עם המנוח במסעדה בחוף הים.
גונדוס ומאור לב נחשדו במעורבות ברצח. גונדוס נעצר שעות ספורות לאחר הרצח והיה עצור
כחודש, ואילו מאור לב לא אותר סמוך לאחר הרצח, והמשטרה האזינה לקו הטלפון שהיה
בשימושו בשבועות לאחר הרצח בניסיון לאסוף ראיות בפרשה. בסופו של דבר הוא אותר
ונחקר רק לאחר הגשת כתב האישום. גונדוס ומאור לב שמרו בחקירותיהם על שתיקה ובסופו
של יום החליטה המאשימה לא להעמידם לדין. עם זאת, במהלך ניהול ההליך טענה
המאשימה, בעיקר כאשר הטיחה בנאשמים שאלות, כי מטרת המפגש בבריכת אפק היתה כדי
8 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
.(8-17
הזאת אתה נחשב כחייל. אתה נחשב כחייל שעושה מה שאומרים לו, יודע מה הוא עושה אבל חייל.
כי בדינימיקה נכון, אתה תגיד שטויות, אבל אתה נראה פה כמי שדי כאילו הולך אחריהם[…]"
ורדיניאן לא הסכים עם התיאור לעיל והשיב כי "אין דבר כזה היררכיה" (עמ' 862 לפרוטוקול, שורות
זאת ועוד, המאשימה הטיחה בורדיניאן כי נסיבות המפגש בבריכת אפק (מפגש לזמן קצר מאוד, כ 40
דקות לפני הרצח, התנהלות שלא תואמת מפגש רגיל) לא היו במטרה להיפגש עם חברים "מפגש
חבריי, אלא היו שלב במסגרת ההכנה לקראת הרצח, כמו לקבל מגונדוס ידיעה אודות מיקום האקדח
או ייהנחיותיי לגבי ביצוע הרצח. ורדיניאן דחה את הטענה והשיב כי "לא היה שום הכנה לקראת
הרצחיי (עמ' 863 לפרוטוקול, שורות 4). לגבי הטענה כי מדובר במפגש קצר מאוד שבסופו הם
ייהתפצלויי מסר כי הוא וכהנא היו צריכים לנסוע לביאליק דרום, שם היה צריך להוריד את כהנא כדי
שייכין את הסחורה" (עמ' 863 לפרוטוקול, שורות 13-20).
תיאורו של ורדיניאן את מעשיו לאחר שעזב את בריכת אפק – לגרסתו, לאחר שעזבו את הבריכה הוא
הסיע את כהנא לרח' ההגנה 5 (עמ' 863 לפרוטוקול, שורות 15-18) (נזכיר שכהנא מסר בעדותו כי הוא
יילא בטוחיי אם לאחר שעזב את הבריכה נסע לביאליק דרום או לצור שלום). לגרסתו, הוא הוריד את
כהנא בכניסה לדירה, ואת הקסדה שכהנא חבש ורדיניאן לקח אתו (עמ' 864 לפרוטוקול, שורות 1-5).
ורדיניאן הסביר כי לא נשאר לסייע לכהנא בסידור וארגון הסמים, משום שכהנא ממילא לא היה אמור
לחזור אתו, שכן לא ניתן לחזור עם שק של 5 קייג קנאביס באמצעות אופנוע (עמ' 864 לפרוטוקול,
שורות 22-28). לגרסתו, הם קבעו להיפגש מאוחר יותר ביער בסביבות השעה 18:00-19:00 כדי
להשקות את השתילים (עמ' 865 לפרוטוקול, שורות 1-4).
ורדיניאן סירב להשיב לשאלות בנושא זהות היורה בטענה שהוא מפחד ממנו. עם זאת, חזר על דבריו
מעדותו הראשית כי מדובר באדם מבוגר ממנו בגיל ואישר שמדובר באדם שסומך עליו –
עו"ד זאבי ברזילי : תראה, אתה אמרת בחקירה שלך בעדות הראשית,
העד, מר ורדינאן : כן. היה יותר גדול ממני.
עוייד זאבי ברזילי : שהוא היה יותר גדול ממך.
העד, מר ורדינאן : כן.
עוייד זאבי ברזילי : בכמה שנים הוא יותר גדול ממך?
העד, מר ורדינאן : לא משנה. אני יותר קטן ממנו.
עוייד זאבי ברזילי : איך אתה יודע שהוא יותר גדול ממך?
העד, מר ורדינאן : מה זה איך אני יודע? יודע.
עוייד זאבי ברזילי : זאת אומרת שאתה מכיר אותו טוב, זה לא מישהו שפגשת יום לפני ?
71 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
אז זה מישהו שאתה מכיר אותו.
העד, מר ורדינאן : לא, יום לפני בן אדם יגיד לי בוא זה,
עוייד זאבי ברזילי :
העד, מר ורדינאן : מכיר אותו, כן.
עוייד זאבי ברזילי : אוקי. זה גם צריך להיות מישהו שסומך עליך. נכון?
העד, מר ורדינאן : כביכול כן.
(עמ' 853 לפרוטוקול מיום 19.7.21, שורות 1-14).
ורדיניאן המשיך בתיאורו ומסר כי כאשר הגיע הרוצח, הוא (ורדיניאן) מסר לו את הקסדה שלפני כן
חבש כהנא (עמ' 879 לפרוטוקול, שורות 31-33) והרוצח הורה לו לנסוע לקרית ים לחוף של ג'קי,
וכשהיו בדרך הרוצח אמר לו לא להיכנס עם האופנוע לחניית המסעדה (עמ' 880 לפרוטוקול, שורות
10-12). כשנשאל האם ההנחיה האחרונה לעיל לא היתה ייחשודה" בעיניו, השיב "יהיה נראה לי מוזר,
אבל חשבתי הוא הולך בטח להביא להם כסף או משהו. או שהוא לא רוצה שיראו את האופנועי (עמי
880 לפרוטוקול, שורות 24-27). כמו כן, מדברי ורדיניאן עלה כאילו לא יכול היה לסרב לבקשת הרוצח
עוייד זאבי ברזילי : […] עכשיו תגיד לי עוד דבר, מה הוא אמר לך היורה? לאן הוא רוצה שתסיע
אותו?
העד, מר ורדינאן : אמר לי 'סע לקריית ים לחוף של ג'קי.
עוייד זאבי ברזילי : ולמה אתה מסכים לעשות את זה? הרי אתה קבעת עם כהנא להיפגש איתו
בנחל.
העד, מר ורדינאן : כן, אבל הוא אמר לי שאני אסיע אותו.
עוייד זאבי ברזילי : אז מה אם הוא אמר לך?
העד, מר ורדינאן : מה זה אם הוא אמר לי, אמר לי. בן אדם אמר לי להסיע אותו, אני צריך
לנסוע.
עוייד זאבי ברזילי : לא, אתה צריך, "בן אדם אמר לי אני צריך לנסוע", אתה מדבר כמו חייל,
כמו מישהו שאתה יודע שאם תגיד לו לא, יהיה לך לא טוב.
הער
, מר ורדינאן : בסדר, אז תקראי לזה חייל.
עוייד זאבי ברזילי : בסדר. אני חושבת שאתה אולי חייל. אין ספק בכלל. אוקי. אז לאן הוא אמר
לך שהוא רוצה לנסוע?
העד, מר ורדינאן : אמר לי 'סע לחוף של ג'קי, תוריד אותי אבל לפני'.
(עמוד 877 לפרוטוקול, שורות 7-22).
72 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
.(33
הטלפון הנוסף של ורדיניאן ש"נולד" רק במהלך חקירתו הנגדית! כאמור לעיל, על פי תיאורו של
ורדיניאן, לאחר שהוריד את כהנא בדירה ברחוב ההגנה, התקשר אליו הרוצח. משכך, הפנתה באת
כוח המאשימה את ורדיניאן לכך שמפלטי התקשורת שלו למספר שמסתיים ב 089 ולמספר שמסתיים
ב 861) לא מאותרת שיחה כזו !!. (רק) בשלב זה, מסר ורדיניאן, לראשונה, כי החזיק ברשותו טלפון
נוסף, מסוג נוקיה, שאליו התקשר הרוצח. כשנשאל מדוע לא סיפר על כך בחקירתו הראשית השיב
שלא נשאל על כך (!!) (עמ' 865 לפרוטוקול מיום 19.7.21, שורות 25-33). ורדיניאן מסר כי את המספר
של מכשיר הנוקיה ידעו מספר מצומצם של אנשים, היורה ביניהם (עמ' 866 לפרוטוקול, שורות -29
זאת ועוד, כשהתבקש להרחיב אודות הטלפון לעיל, השיב תשובות תמוהות, שכבר בשלב זה אקבע כי
הן היו בלתי מהימנות בעליל- כך, מסר כי שותפו כהנא לא ידע על מספר הנוקיה והוא (ורדיניאן) לא
סיפר לו על אודותיו. כשנשאל כיצד ייתכן ששותפו לגידול ביער לא ידע על מספר הטלפון הזה, השיב
כי "מאור לא היה צריך להשיג אותי, מאור רוב הזמן אנחנו היינו ביחד באים למקום. מאור היינו
נפגשים אתו בתחנת דלק בדרך כלליי (עמ' 869 לפרוטוקול, שורות 13-14). זאת ועוד, ורדיניאן מסר
כי גם בת זוגו – קריסטינה לא ידעה על אותו טלפון (עמ' 870 לפרוטוקול, שורות 28-29). ורדיניאן
הוסיף ומסר בהקשר לטלפון לעיל, כי שני אנשים בלבד ידעו את המספר של מכשיר הנוקיה – הרוצח
ואדם נוסף, וכדבריו – "שני אנשים. בשביל זה הטלפון לא היה עובד, הוא היה סתם. רק למקרים
דחופים" (עמ' 868 לפרוטוקול, שורות 7-9). כשנשאל מי האדם השני שידע על המספר, חוץ מהיורה,
סירב למסור במי מדובר והשיב כי הוא לא רוצה להזכיר שמות של אנשים" (עמ' 868 לפרוטוקול,
שורות 23-24). עוד טען ורדיניאן, כי אינו יודע את מספר הטלפון !! (עמ' 867 לפרוטוקול, שורות -11
13); ולדבריו מכשיר הנוקיה היה מכשיר חדש שהיה לוקח אותו כשהיה הולך ליער, ואת שני
המכשירים האחרים שלו היה משאיר בבית (עמי 868 לפרוטוקול, שורות 25-32). ורדיניאן הוסיף, כי
את אותו מכשיר שלישי הוא השליך לנחל נעמן לאחר הרצח לאחר שהבין שהסתבך במשהו, ולדבריו
"פחדתי, זרקתי אותו, אמרתי אני אפטר ממנו" (עמ' 893 לפרוטוקול שורות 4) והוסיף כי "טלפון זה
דבר שמעלימים" (עמ' 893 לפרוטוקול, שורות 14).
ועוד לגבי מכשירי הטלפון שלו, מסר ורדיניאן (שוב, רק במהלך חקירתו הנגדית!) כי את מכשיר
הטלפון היירגיליי הוא השאיר במחסן בביתו לאחר שהוריד את כהנא בקרית ביאליק דרום ולפני שנסע
לאסוף את ייהיורה". במילים אחרות, ורדיניאן יישיפריי את גרסתו ומסר לראשונה כי לאחר שהוריד
את כהנא ולפני שאסף את הרוצח, הוא עבר בדירתו. וכך באו הדברים לידי ביטוי
73 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
עוייד זאבי ברזילי : הבנתי. ואתה? איפה הטלפון שלך היה? ולא תפסו אותך עם טלפון, אתה
עכשיו חבר מסיע אותך ואתה אומר 'אני לא יודע בכלל מה הוא רוצה'. לא
ידעת שאתם הולכים לעבירה, נכון?
העד, מר ורדינאן : לא, אבל אני בהתחלה הייתי צריך גם למלות דלק והייתי צריך גם ללכת
לעבודה. קבענו להיפגש בעבודה.
עוייד זאבי ברזילי :
כב' הש' ציגלר :
רגע,
ואיפה הטלפון הרגיל?
העד, מר ורדינאן : הטלפון שלי הרגיל במחסן היה אצלי, שמתי אותו במחסן.
כב' הש' ציגלר :
כלומר חזרת גם הביתה?
העד, מר ורדינאן : לא, לא הביתה, במחסן שמתי.
אבל היה לך טלפון עליך,
כב' הש' ציגלר :
העד, מר ורדינאן : אז אמרתי, אמרתי שלא עליתי הביתה, שמתי אותו בזה, במחסן. קריסטינה
לא ראתה אותי בשעה הזאת.
כב' הש' ציגלר : מתי חזרת למחסן ?
העד, מר ורדינאן : כשחזרתי מביאליק דרום. (הכוונה לרחוב ההגנה 5 – י.ל.)
כב' הש' ציגלר :
עברת במחסן, שמת את הטלפון,
העד, מר ורדינאן : זה הכל ליד, זה הכל ליד. תחנת דלק פה, הבית שלי פה. נכנסתי לתחנת
הדלק, או שקודם שמתי את הטלפון, הלכתי לתחנת דלק, מילאתי דלק,
נפגשתי עם הבן אדם בגינה, בפארק.
(עמ' 872 לפרוטוקול, שורות 10-28).
ורדיניאן נשאל לגבי הייסיבובים" סביב הכיכר סמוך לזירת הרצח – ובמלים אחרות מדוע המשיך
להסתובב סביב הכיכר לאחר שהרוצח ירד מהאופנוע, ולא המתין לו למשל בעצירה במקום, שהרי לפי
גרסתו לא ידע כי הלה מתכוון לבצע עבירה, והשיב כך –
עוייד זאבי ברזילי : מי החליט לעשות את הסיבובים בכיכר? הוא אמר לך לעשות ?
העד, מר ורדינאן : אני. הוא אמר לי 'תחכה חצי דקה בא'. אז אני אמרתי נעשה סיבוב בכיכר.
עוייד זאבי ברזילי : אוקי. אני אומרת לך שאת הסיבובים בכיכר אתה עושה כדי שאף אחד לא
יחשוד בך, הרי מה קורה? ברגע שאתה עומד אז אנשים יתחילו לצפור לך,
זה יסכל לכם את כל התוכנית. אתה, את הסיבובים בכיכר, עושה,
העד, מר ורדינאן : בן אדם מסתובב כמו מטומטם בכיכר זה לא מוזר?
עוייד זאבי ברזילי : לא נראה מוזר, למה מכוניות נוסעות אחריך ורואות שאתה עושה סיבובים?
אף אחד לא ייראה לו מוזר שאתה עושה סיבובים כי לא עוקבים אחריך.
74 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
העד, מר ורדינאן : אז אני אומר לך בתור כל בן אדם שתשאלי, לעמוד בצד או לעשות סיבובים
,סיבובים בכיכר זה יותר מחשיד.
בכיכר
כב' הש' ליפשיץ : אבל תשמע, אתה לא ידעת לפי מה שאתה טוען מה המטרה של הירידה
שלו. כלומר לא ידעתי אם זה ייקח 30 שניות או 3 דקות.
העד, מר ורדינאן : נכון. אז אמרתי לך, זה מה שהוא אמר לי, 'חצי דקה אני בא'.
(עמ' 887 לפרוטוקול, שורות 21-33)
לגבי מעשיו של ורדיניאן לאחר הירי – ורדיניאן חזר על גרסתו מחקירתו הראשית ולפיה בזמן שנסע
סביב הכיכר שמע יירעשיי אך לא הבין במה מדובר, ואז הבחין ביורה רץ לעברו ואמר לו "סע, סע, סע
מהר", שאז הבין שקרה משהו אך לא הבין מה בדיוק קרה (עמ' 890 לפרוטוקול, שורות 1-3). לגרסתו,
בשלב זה הוא נסע במהירות לכיוון נחל נעמן וכשנשאל מדוע נסע דווקא לשם, השיב כי הרוצח ביקש
ממנו למלט אותו לשם, וממילא ורדיניאן גם היה צריך להגיע לאותו מקום… וכדבריו ייכי אני הייתי
צריך להגיע לשם ועל הדרך אני גם זה, הוא אמר לי 'תוריד אותי שם'.. בפוארה. אני הורדתי אותו
בפוארה והוא הלך" (עמ' 890 לפרוטוקול, שורות 11-14). ורדיניאן הוסיף כי כשהגיע עם הרוצח לאזור
הנחל, הרוצח – שהכיר את האזור – אמר לו לשרוף ביייעריי את הבגדים; וכן הנחה אותו לחזור מהיער
בשעה הכי מאוחרת שהוא יכול. עוד הורה לו הרוצח שלא לחזור עם האופנוע באותו יום ולא לגעת בו
יום-יומיים (עמ' 891 לפרוטוקול, שורות 14-17). ורדיניאן מסר כי הרוצח לא אמר לו היכן להחביא
את האופנוע (עמ' 891 לפרוטוקול, שורות 28-32). ורדיניאן מסר שהרוצח השאיר לו את הקסדות,
אותן ורדיניאן הכניס לאחר מכן לתוך קרחת היער, והוסיף כי הרוצח יצא מהיייעריי מכניסה שונה מזו
שממנה הגיעו (עמ' 892 לפרוטוקול, שורות 11-16). לגבי האקדח, ורדיניאן מסר כי לא הבחין מה עשה
עמו הרוצח ולכן הסיק שהרוצח לקח אתו את האקדח (עמ' 896 לפרוטוקול, שורות 19-23).
לגבי שריפת החולצה י03" – ורדיניאן מסר ששרף את החולצה בתוך השטח, לאחר שחיכה שכהנא
ייצא להתעסק בצינורות שמחוץ לשטח. לדבריו, עשה שימוש בדלק שהיה להם במקום, אך כהנא חזר
לפני שהחולצה הספיקה להישרף כליל ולכן שפך עליה מים והיא נשרפה חלקית בלבד (עמ' 851
לפרוטוקול, שורות 25-31).
לגבי הקסדות באופן כללי, ורדיניאן תיאר כי בשימוש "החבר'היי היו מספר קסדות והם עשו בהן
שימוש משותף. כשנשאל מי נכלל בייחבורהיי, השיב שמדובר במספר אנשים ועמד על כך שהוא יימעדיף
לא לפרטי במי מדובר (עמ' 826 לפרוטוקול, שורות 1-9). לדבריו, מעבר לשתי הקסדות שנתפסו במקום
המעצר היו בביתו קסדות נוספות (עמ' 826 לפרוטוקול, שורות 28).
75 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
ורדיניאן נשאל מדוע מסר רק בפרשת ההגנה את גרסתו, שכן עולה ממנה כי כהנא ישב מספר שנים
יילחינם" כחף מכל פשע. עוד בהקשר זה נשאל ורדיניאן מדוע בא כוחו מסר שאין בכוונתו להעיד ורק
בהמשך שינה את דעתו. וכך באו הדברים לידי ביטוי –
כב' הש' ליפשיץ : כלומר שים לב, יכולת להוציא אותו מהתיק כבר בחקירות במשטרה. 10
חקירות נחקרת ולא אמרת לשוטרים 'תשמעו זה לא מאור'.
העד, מר ורדינאן : אני לא יכולתי לדבר בחקירה.
כב' הש' ליפשיץ :
למה?
העד, מר ורדינאן : כי חקירה נעצר עם אנשים אתה לא יכול לדבר. עושים אותך עד תביעה.
(עמ' 846 לפרוטוקול, שורות 9-20).
בנוסף, מסר ורדיניאן בהקשר לעיל כי בתחילה לא רצה להעיד משום שפחד מהרוצח ובסופו של דבר
החליט לעשות כן מבלי למסור את שמו (עמ' 848 לפרוטוקול, שורות 8-9).
עוד בהקשר לעיל, נשאל ורדיניאן על ידי באת כוח המאשימה אודות תיאום גרסתו עם כהנא, אך שלל
כי כהנא ידע לפני עדותו מה הגרסה שהוא עומד למסור (עמוד 845 שורות 13-14). זאת ועוד, ורדיניאן
מסר כי לא סיפר לאף אחד על מה שאירע לגרסתו, וטען כי "אני לא מדבר עם אנשים על התיק. לא
נכנס לאנשים" (עמ' 850 לפרוטוקול, שורות 27-32).
.(13-20
זאת ועוד, לגרסתו של ורדיניאן, כשהגיע ליער לאחר האירוע ופגש את כהנא הוא לא סיפר לו דבר על
מה שלכאורה אירע כרבע שעה לפני כן, אירוע מאוד מלחיץ ובוודאי אירוע מפתיע מבחינתו. כשנשאל
מדוע לא סיפר לכהנא על מה שאירע, השיב "למה שאני אספר לו? מה זה? זה קרה דבר חמור, אני
לא זה, לא מספר לו שום דבר. אני גם עשיתי הכל, החבאתי את האופנוע, לקחתי את הקסדות,
החלפתי בגדים, הייתה לי שקית בגדים בחוץ, החלפתי לבגדי עבודה, הכנסתי את הבגדים לשקית
ונכנסתי לפוארה. קבענו גם לבוא לעבוד, הוא היה בפנים בתוך הפוארה" (עמ' 851 לפרוטוקול, שורות
כפי שכבר צוין לעיל, בסיום עדותו של ורדיניאן בא כוחו של כהנא נמנע מלשאול את ורדיניאן שאלות
הקשורות בתוכן גרסתו וביקש להבהיר כי "בהנחיית מרשי אני לא אשאל את הנאשם השני יותר
שאלותיי (עמ' 901 לפרוטוקול, שורות 15).
76 מתוך 174
פרק י(2) מערכת היחסים במשולש תומר-דניאלה-אור; ותיאור ההתרחשות באולמי
כינורות
.121
.120
שראל
כפי שכבר נסקר לעיל, המאשימה טענה כי קיים קשר בין האירוע באולמי כינורות לבין רצח
המנוח. עוד טענה המאשימה שהאירוע בכינורות היה האירוע היחיד המשמעותי והדרמטי בו היו
מעורבים המנוח ואחיו סמוך לרצח. המאשימה הפנתה להתכתבויות והתקשורת ביניהם למחרת היום
ואף סמוך ממש לשעת הרצח כראיות תומכות לכך. מנגד, טען כהנא באמצעות בא כוחו כי דווקא טענת
המאשימה מחזקת את טענתו ולפיה אין לו כל קשר לרצח. כהנא הוסיף וטען כי לו המשטרה היתה
מעמיקה בחקירה היה נמצא הרוצח ה"אמיתי", ויש להניח כי היה אותו רוצח קשור לסיום יחסי
הזוגיות בין תומר לדניאלה ולסכסוך שהתפתח באולמי כינורות. ארחיב אם כן בתת פרק זה בכל
הקשור בתומר; במערכת יחסיו עם דניאלה; בחלקו של אור; וכן במפגש באולמי כינורות יום לפני
רצח המנוח.
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
מערכת היחסים בין תומר לדניאלה – אין חולק שבין השניים שררה מערכת יחסים בעייתית
ומורכבת, עליה ניתן היה ללמוד ממספר מקורות –
.122
דניאלה העידה (ר' עדותה ביום 17.2.20 וביום 9.3.20) כי היא ותומר היו בקשר זוגי ממושך
כשלוש וחצי שנים מאז שהיתה כבת 15 וחצי; כי במהלך התקופה הכירה את משפחתו ואת חבריו של
תומר; וכי השניים נפרדו תקופה מסוימת לפני הרצח. מעדותה עלתה מערכת יחסים סבוכה ומורכבת
בינה לבין תומר, שלדבריה כללה מריבות רבות, וויכוחים, אלימות מילולית, וקנאה אובססיבית מצדו
אשר בסופו של דבר הובילה לפרידתם (עמודים 366-370, 415, ובעמוד 442). דניאלה הוסיפה כי למרות
הפרידה תומר המשיך לקנא לה, רדף אחריה והציק לה ובשל כך היא אף נאלצה לנתק קשר חדש
שהחל עם בחור (טרם שהחלה לצאת עם אור). עוד מסרה שכשבועיים לפני הרצח הגיע תומר לחפש
אותה במקום עבודתה ובהמשך, במפגש נוסף ביניהם, אף איים עליה: "אני אמרר לך את החיים, את
תראי מה אני אעשה לך. את לא תצאי עם אף אחד" (פרוטוקול 17.02.20 בעמודים 368-373, הציטוט
מעמוד 373 שורה 31).
.123
;
גם תומר ור' עדותו מיום 18.2.21 וכן ת/471) אישר את עיקרי הדברים לעיל, הגם שהכחיש
שהוא עצמו היה אלים, ולדבריו מי שהייתה אובססיבית היא דניאלה שאף תקפה אותו: "יצא לנו
כמה פעמים, היא היתה מרביצה לי, נותנת לי אגרופים לראש, היה בינינו דחיפות, היו דברים כאלו,
כן…רק שאני הייתי גבר מוכה" (פרוטוקול 18.2.21, עמוד 739 שורות 29-30).
מערכת היחסים הסבוכה מצאה ביטוי גם בפריקת הטלפון של דניאלה ובהתכתבויות בינה
ובין תומר במהלך החודשים יוני-יולי 2018 (16.6.18-18.7.18). בתקופה זו השניים אמנם כבר לא היו
בני זוג אולם המשיכו לשמור על קשר והעלו טענות והאשמות הדדיות, כשניכרה קנאתו של תומר
77 מתוך 174
.124
עוד אפנה בנדון לעדויות עדים נוספים – מחד גיסא, חברותיה של דניאלה. כך, העידה עדן כי
שבזמנים הרלוונטיים הייתה חברה קרובה של דניאלה (עדותה מיום 9.3.20), כי היא היתה עדה
לריבים וויכוחים בין דניאלה ותומר, ולהתרשמותה תומר היה אובססיבי ושתלטן כלפי דניאלה וגם
היא כלפיו, לכן היא המליצה לדניאלה לסיים את הקשר. עדן הוסיפה שלאחר הפרידה תומר הטריד
את דניאלה ואיים עליה יהיה בן אדם מאוד אלים, לקח את זה מאוד קשה, היה אובססיבי ברמה
מאוד קיצונית" (עמוד 485 שורות 10-11). דברים דומים עלו גם מעדות חברה נוספת של דניאלה בשם
אופק (ראו פרוטוקול מיום 11.03.20); וגם מהייצדיי של תומר ההתרשמות היתה דומה, עם ניואנסים
שונים מטבע הדברים
– כך, מר יוסף בן חיים אביהם של תומר ושל המנוח, ציין בעדותו 3.6.19
שבתקופה לפני הרצח דניאלה ותומר הרבו לריב והוא חשב שהם אינם מתאימים זה לזו ואף ביקש
מדניאלה שתעזוב את תומר. עם זאת, אישר שגם לאחר שנפרדו שניהם לא הרפו מהקשר ודניאלה
הוסיפה להתקשר לתומר (שם, עמודים 78 ו 82). דברים דומים עלו גם מעדותו של מיכאל ברליאנט
(חברו של המנוח שנכלל בחבורה שהגיעה לכינורות). הלה מסר כי במהלך הנסיעה לכינורות אמר
לתומר שיישחררי את דניאלה ושימצא ימישהי נורמליתיי (ת/440 עמוד 2 שורות 24-25) וזו היתה גם
דעתו של המנוח שאמר לתומר "יתירגע, תשתחרר מהבחורה, אתה כל הזמן עצבני בגללה" (ת/440
שורות 59-60).
שראל
.125
בית המשפט המחוזי בחיפה
–
לגבי הקשר בין דניאלה לאור – עלה מהראיות שההיכרות עם אור החלה באירוע שהתקיים
בכינורות מספר שבועות לפני הרצח. אור, ידידיה, ודניאלה עבדו במקום כמלצרים; ואילו תומר הגיע
כאורח של מי שקיים את האירוע. באותו מועד נפגשו דניאלה, אור ותומר ושוחחו ביניהם. הסתבר
שאור ותומר הכירו זה את זה באופן שטחי, ומעדות שלושתם עלה שתומר אמר לאור שישמור (ייישים
עין") על דניאלה, הגם שבאותה עת דניאלה ותומר כבר לא היו בני זוג (ראו עדות דניאלה מיום 17.2.20
עמוד 374 שורה 19, עמוד 418 שורה 20; עדות ידידיה מיום 4.3.20 עמודים 706 ו- 735; וועדות אור
מיום 4.3.20 עמוד 763).
.126
עוד עלה מהראיות שהקשר בין דניאלה לאור, כבני זוג, התפתח כשבועיים-שלושה לפני הרצח. משמע,
דניאלה הכירה את אור באופן שטחי יחסית ואת אחיו ידידיה הכירה עוד פחות.
הרקע שהוביל לאירוע באולמי כינורות ביום 31.7.18 (יום לפני הרצח). עלה, כי באותו מועד
או בסמוך לו נודע לתומר כי דניאלה ואור מצויים בקשר זוגי; ולא רק זאת אלא שהוא נפגע מכך שזה
78 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
שמונה על ידו יילשמוריי על דניאלה מקיים איתה קשר זוגי. בהמשך לכך, ביום 31.07.18 התקשר תומר
אל דניאלה בזמן שעבדה בכינורות וביקש לדבר עם אור. בעקבות שיחת טלפון זו וככל הנראה גם הטון
שבו נאמרו הדברים, החל כדור שלג שהוביל להתרחשות שתתואר בהמשך, עת תומר הגיע יחד עם
אחיו המנוח ושלושה חברים נוספים לכינורות במטרה לפגוש את דניאלה ואת האחים אלבז.
.(417-418-1
דניאלה תיארה כי תומר התקשר אליה בשעה 20:23 ואמר "יש לך 2 דקות להגיד לי עם מי את
יוצאת". כיון שחששה מתגובתו של תומר, היא התייעצה עם אור האם לספר על הקשר ביניהם ואור
אישר. כשתומר התקשר אליה שוב והיא סיפרה לו על הקשר עם אור: "אמרתי לו שאני יוצאת עם
אור. הוא לא קיבל את זה בטוב, הוא התחיל לצעוק, התחיל להתעצבן "אני אהרוג אותך, אני אהרוג
את אמא שלך"…". דניאלה שבה ותיארה את תגובתו של תומר על אור במילים: "זה חבר שלי, אני
מכיר אותו. אני אהרוג אותך ואת אמא שלויי (פרוטוקול מיום 17.2.20 עמודים 375-374). דניאלה
הוסיפה, כי תוך כדי השיחה בינה לבין תומר, או שניות אחדות לאחר סיומה, לקח ממנה ידידיה את
מכשיר הטלפון, דיבר עם תומר (או התקשר אליו) ואמר לו "יש לך 10 דקות לבוא לאולם", כשלהבנתה
הדברים נאמרו בטון אלים ובמטרה ליייישביי באופן זה את העניינים (פרוטוקול 17.2.20, עמודים 376
גם אור העיד שדניאלה סיפרה לו על שיחת הטלפון עם תומר, שבה הוא ביקש לדעת עם מי היא יוצאת
כי שמע על מישהו מקריית ים". אור תיאר שאמר לדניאלה שתתקשר לתומר ותספר לו שהם ביחד.
לדבריו דניאלה התקשרה לתומר ולאחר שסיפרה לו על הקשר הזוגי החדש, יהודיעי לה תומר ש "אני
אזיין אותך ואת אמא שלו (של אור)"; אמירה שהוא (אור) תפס כאיום (פרוטוקול 25.3.21, עמודים
732 שורה 33- 733; ראו גם עמוד 3 בת/482).
,
תיאורו של ידידיה תאם בקווים כלליים את האמור לעיל – לדבריו, הוא עבד באותו יום בכינורות,
דניאלה קראה לו וסיפרה שתומר התקשר אליה ואיים על אימא שלו, כשלדבריו: "מאיים זה, הוא
אומר שהוא יחתוך את אימא שלך בגרון וכל הדברים האלה". האמירות הללו הרגיזו אותו מאד, ולכן
בזמן שדניאלה דיברה עם תומר הוא לקח ממנה את הטלפון ואמר לו: "יש לך 10 דקות להגיע יא הומו
או משהו כזה בסגנון', וניתק את השיחה (פרוטוקול 4.3.21 עמוד 707, שורה 18).
גם תומר בעדותו תיאר את שיחת הטלפון לעיל, כשלדבריו הוא סבר שהוא מדבר עם אור והוא זה
שאמר לו להגיע לכינורות כדי לדבר: "אני זוכר שהייתי אמור להגיע לשמה, לא זוכר עם מי דיברתי,
אם זה עם דניאלה, אם הוא אמר לה להגיד לי, או שהוא בעצמו, אני לא זוכר מי, אני זוכר שהייתי
צריך להגיע לשם". תומר אישר שבאותה שיחה נאמר לו: "יש לך 10 דקות להיות פה" (פרוטוקול
18.02.21 עמודים 704 -705 שורות 25-28, ו-751 וכן עמוד 2 בת/471).
79 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
עדויות נוספות (עקיפות) לשיחה לעיל הובאו גם מחברותיה של דניאלה (ר' בנדון עדויותיהן של עדן כי
מיום 9.3.20; עדות אופק ני מיום 11.3.20; ועדות מאי א' מיום 11.3.20).
.127
האירוע באולמי כינורות – כאמור, בעקבות שיחת הטלפון לעיל בין ידידיה לתומר וייהזמנתו"
של האחרון, הביאו – כך עלה – את תומר "להרים את הכפפה ולהתייצב בכינורות יחד עם אחיו המנוח
ועוד 3 חברים, אליהו עזריאל מיכאל ברליאנט ודניאל מיטייב.
מתוך החבורה לעיל העידו תומר, אליהו ומיכאל. מדבריהם עלה שתומר לא קיבל בהבנה, לשון
המעטה, את הזוגיות בין דניאלה ואור. מיכאל תיאר שתומר היה עצבני, והשלושה תיארו כי הבינו
שבשיחת הטלפון בין תומר לידידיה (על אף שתומר סבר שהוא משוחח עם אור) נאמר לתומר "שאם
הוא גבר שיגיע" או "שיש לו 10 דקות להיות שם". מיכאל הוסיף בהודעתו במשטרה שלהבנתו מטרת
הנסיעה היתה "לריב עם אור ולהרגיע את תומר" (ת/441). תומר ואליהו מסרו גרסה מרוככת יותר
של מטרת הנסיעה ותיארו כי כוונתם היתה לאכול במסעדה וההגעה לכינורות היתה ייעל הדרך" ובכדי
לאפשר לתומר לדבר עם אור. כאמור, מדובר בגרסה מאולצת, ולראיה, לא היתה מחלוקת שהם לא
הגיעו לאף מסעדה..
בהגיע החבורה לכינורות, נשלח אליהו לחפש את אור בתוך האולם, אך לא מצא אותו, ובעודם
ממתינים משך דקות ארוכות לבואו של אור, יצאה אליהם רק דניאלה כדי לדבר עם תומר, בעוד שני
האחים אלבז לא יצאו כלל מתוך האולם.
תומר מסר שלאחר הגעתם לכינורות הוא הבין שאור לא ייצא מהאולם, ולכן שוחח עם דניאלה (על
נושא שלא זכר) ועזב את המקום. אליהו מסר גרסה מעט שונה – לדבריו, לבקשת תומר הוא נכנס
לאולם לחפש את אור ומשלא מצא אותו, יצא החוצה וביקש את עזרת השומר שיסייע באיתורו. לאחר
מכן הוא חזר לרכב שם המתין עם האחרים כחצי שעה, וכשהבינו שאור לא ייצא אליהם הם עזבו את
המקום ונסעו הביתה. ניכר היה שאליהו אינו מעוניין לשתף פעולה או להשיב תשובות של ממש
לשאלות שנשאל, והוא הציג גישה יילעומתיתיי. דוגמה לכך היא דבריו: "תשאל הרבה שאלות, תגיע
למקום לא כל כך טוב…" (פרוטוקול 18.11.19 שורה 14 עמוד 181), וכן: "הייתי במקום הלא נכון,
בזמן הלא נכון. לא שמעתי ולא הבנתי ואני הייתי בדרך לאכול" (שורות 19-20 עמוד 184). לעומתם,
מסר מיכאל כי כשהגיעו לכינורות "תומר התקשר על רמקול לדניאלה שתצא החוצה, הוא התחיל
לקלל, ושאל אותה איפה החבר שלה, היא אמרה שהוא לא פה ותומר התעקש שאור יצא ואמר
לדניאלה שתוציא את אור החוצה, היא יצאה במקום אור הזה, ואמרה לתומר בצעקות "תעוף מפהיייי
(ת/440, עמוד 2 שורות 33-35). בשלב זה תומר והמנוח יצאו מהרכב ובאו לקראתה ואליהו או דני
נכנסו פנימה כדי לקרוא לאור, אך לא מצאו אותו. לדבריו, הוא עצמו לא יצא מהרכב ולאחר כ- 10
80 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
דקות המתנה, המנוח ביקש מתומר להיכנס לרכב ולהירגע ולנסוע משם. מיכאל אישר שתומר היה
עצבני מאד וקילל את דניאלה, בעוד שאחיו המנוח ניסה להרגיעו: "תומר קילל את דניאלה, שהיא
בת זונה ואיך היא עושה לי את זה, ומאור אמר לו 'תרגע, תשתחרר מהבחורה, אתה כל הזמני עצבני
בגללה' " (ת/440 עמוד 3 שורות 59-60). עם זאת, בעדותו בבית המשפט מיום 18.11.19 טען מיכאל כי
אינו זוכר את מרבית הדברים שמסר במשטרה, אך אישר שהם המתינו בחוץ בין 10 ל-30 דקות,
וכשתומר דיבר עם דניאלה השיחה לא היתה רגועה יהיה צעקות ביניהם, רבו שם…" (דיון מיום
18.11.19, עמוד 225 שורה 5).
דניאלה העידה שתומר והאחרים הגיעו לאולם כינורות בסביבות השעה 21:00, היא יצאה מחוץ
לאולם כדי לדבר עם תומר ובדרך לשם פגשה את אליהו שחיפש את אור. לדברי דניאלה היא הבינה
ששיחת הטלפון בין תומר לידידיה היא הגורם להגעתו של תומר בתגבור חבריו "כדי לריב", והיא
רצתה לדבר אתו בחוץ אך הוא התנהג כלפיה באגרסיביות והתקרב עם סיגריה ושרף את מכנסי הג'ינס
שלבשה. המנוח, שהיה ליד תומר, אמר לו לזוז כי המקום מצולם והיא חזרה לאולם. דניאלה הוסיפה,
כי היא זו שאמרה לאור ולידידיה שלא ייצאו החוצה, אולם ניתן היה להתרשם שהיא כועסת על
ידידיה בגלל שיחת הטלפון ובגלל שלא ייהעזיי לצאת החוצה (עדות מיום 17.2.20).
על המפגש ועל מה שקרה בו ניתן היה ללמוד גם מהדברים שסיפרה דניאלה סמוך לאחריו לחברותיה
(ר' עדויותיהן של עדן כי ואופק ני – דיונים מיום 9.3.20 ו 11.3.20); וכן באופן חלקי מתיעוד מצלמות
האבטחה של האולם (ת/69א'+ת/37א). דניאלה זיהתה בתיעוד החלקי את עצמה (יוצאת ונכנסת
לאולם מספר פעמים) וכן זיהתה את תומר, את המנוח ואת אליהו.
–
תיאור דומה הובא גם מייצדיי של משפחת אלבז –
ידידיה העיד שבזמן הגעת תומר וחבריו, הוא ואור נשארו באולם משום שדניאלה ביקשה מהם לא
לצאת וגם כי הוא חש מבוהל והבין שהם הגיעו ייכדי לריביי. דניאלה יצאה אל החבורה בחוץ ועדכנה
אותו ואת אור על מה שקורה שם. לדבריו הוא הבין מדניאלה שתומר והאחרים היו מצוידים וחמושים
בסכינים (פרוטוקול 4.3.21 עמודים 708-709, 729). אציין, שדניאלה עצמה לא העידה על כך.
אור מסר ששמע מהשומר בכינורות שתומר מחכה לו בחוץ, אך כיון שהיה עסוק ולא ידע מדוע תומר
הגיע לאולם ומי נלווה אליו, בחר להישאר בפנים. ניכר שאור ניסה להפחית ממידת החרדה בה היה
מצוי. כך, מסר שגם אם הוא נראה מבוהל זה המצב בו הוא מצוי באופן קבוע בשל בעיותיו הנפשיות
וללא קשר לתומר. הוא הוסיף והפחית מחומרת האירוע בכך שטען שהכל הסתיים לאחר שיחת טלפון
מאוחרת יותר בין תומר לדניאלה: "אחרי כל הביקור וכל החרא, כן. אחרי כל זה דניאלה דיברה איתו
81 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בפלאפון והוא אמר לה "שומעת תזדייני את והטמבל הזה מהחיים שלי. מבחינתי אנחנו לא מכירים
יותר, אתם יכולים לצאת, תהיו בריאים, תמותו שניכם. ביי, הכל טוב. כל טוב". (ת/482 עמוד 5; וכן
פרוטוקול 25.3.21 עמודים 727-729 ובמיוחד עמוד 745).
.128
עוד אפנה בנדון לעדות אמם של אור וידידיה, הגב' איריס חכים (ר' עדותה מיום 25.11.17). איריס
חכים אמנם רק שמעה אודות האירוע מבניה, אך כפי שיובהר להלן יש חשיבות גם לכך. לדבריה, היא
שמעה מאור על הקשר בין דניאלה לתומר ועל כך שהאחרון מאיים עליה; וכן ידעה ממנו על שיחת
הטלפון בה דניאלה מסרה את שמו של אור כבן הזוג החדש שלה. איריס מסרה כי הדבר הכעיס והפחיד
אותה וכדבריה "אני לא צריכה שיקרה לבן שלי משהו בשביל שום בחורה". העדה אף תיארה את
ששמעה אודות שיחת הטלפון בה איים תומר שהוא יחתוך גם לאור וגם לאמא שלו את הראש", ועל
כך שידידיה אמר לתומר "שאם הוא גבר שיבוא". איריס חכים תיארה כי למחרת האירוע בכינורות,
בשעה שאור ודניאלה ישנו בביתה, התקשר אליה ידידיה בסערת רגשות וסיפר ש "אדון תומר שלח
6,7 אנשים חמושים, אני לא יודע עם מה, בשביל לחסל את אור" וכן הוסיפה שלהבנתה, מטרת
ההגעה של אותם אנשים היתה גם לחסל את אור וגם את ידידיה בגלל אמירותיו לעיל, וכי דניאלה
ביקשה מהם לא לצאת כי החבורה שהגיעה היתה חמושה. העדה מסרה כי שיחת הטלפון עם ידידיה
הבהילה והכעיסה אותה, היא העירה את הישנים (אור ודניאלה), ניהלה אתם שיחה בנדון "ואפילו
אבא של אור התקשרי וביקש מדניאלה שתתרחק מאור ומהבית שלי (עמודים 177-178, 185-186,
וכן 191).
23:37
לאחר שתומר וחבריו עזבו את האולם, החלה התכתבות אינטנסיבית בין דניאלה וידידיה
שנמשכה כשעה וחצי בין השעות 30 :23 -00 :01 (תשומת הלב לכך כי יש להוסיף 3 שעות לזמנים שבפלט
– ראה עדות יובל מוזס מיום 4.6.20, עמוד 639) – כך, בסביבות השעה 23:30, דניאלה ביקשה מידידיה
לעדכן אותה לפני שהם מסיימים לעבוד "אתם לא יוצאים בלי להרים לי טלפון להגיד לי שסיימתם";
"השתפך"
בשעה
ידידיה
ערכן
את
דניאלה
שאור
ודניאלה השיבה "אני חייבת לדבר איתך דחוף בפנים. לא בטלפון זה לא אפשרי". בעדותה הסבירה
דניאלה שרצתה לפגוש את ידידיה כדי להזהיר אותו שישמור על עצמו מפני תומר. בהמשך, ידידיה
ביקש מדניאלה לבוא לאולם ובשעה 23:38 היא השיבה "לא יכולה להיכנס לאולם… שאני יראה
אותך אתה תבין למה… זה לא צחוק", והמשיכה שהיא מחכה לו בחוץ כדי לדבר אתו (שעה 23:49).
באותה שעה ידידיה כתב לדניאלה "לעשות טלפון ?" וגם "אני תיק תק מסדר את זה". בהמשך
(המנוח)" ;
הוסיף
ושאל:
"…מה
מס
של
הרכב
של
מאור
ועוד כתב לה: "את אשמה שלא עירבת את האחים שלך בזמן"; וגם "את כמו אור עכשיו מאשימה
אותי". כשדניאלה שאלה לאן הוא חותר, השיב ידידיה "אין לי בעיה לטפל בזה" (שעה 23:51);
ובהמשך שאל את דניאלה "תקשיבי כמה הם בחוץ"; כשהבין שהם כבר לא שם ודניאלה ביקשה
82 מתוך 174
.130
שראל
"שיפסיק עם השטויות שלו", השיב לב "בסדר הם יבכו על זה"; והודעה נוספת "שניה אני עושה
טלפון". עוד עלה מההתכתבות בין השניים שדניאלה ביקשה מידידיה שבינתיים לא יעשה כלום
והוא הציע שוב שתערב את האחים שלה כדי שלא יעשו לך משהו". דניאלה השיבה שהיא לא לבד,
שהכל טוב ושהיא "…מצוידת" (שעה 23:52) "יש עלי הכל" (שעה 23:53), אך לא הוברר די הצורך
במה היתה יימצוידתי ולאיזו מטרה. כמו כן, בשעה 01:00 ולבקשת ידידיה שלחה דניאלה אליו תמונות
של החמישה שהגיעו לאולמי כינורות ולצד כל תמונה הוסיפה את השם – דניאל מטייב, אליהו עזריאל,
תומר בן חיים, מאור בן חיים ומיכאל. עוד רשמה לידידיה כך: "מיכאל ודני היה באוטו הם לא
קשורים שתיהם לא היו מתערבים גם, מי שבא בפוזה זה אלי לחפש את אור ותומר ומאור שהיו
בחוץ". ידידיה השיב שהוא מכיר אחד מהם וביקש שוב את תמונתו של מיכאל (ראו ת/44 צילומי
מסך- 5 תמונות). בעדותו, נשאל ידידיה על אמירותיו לעיל ומדוע נזקק לתמונות ולמספר הרכב, והשיב
שהדבר היה נחוץ כדי לדעת מי יתקוף אותי מי יכול לעשות לי נזק. מי יכול לעשות לי משהו", וממי
הוא צריך להיזהר כיון שהבין שמדובר באנשים שעלולים לסכנו (פרוטוקול 4.3.21 עמוד 714 שורות -3
8; וכן עמוד 730 שורות 2-16). ידידיה הסביר שאם היה פוגש את מי מהחמישה המקסימום שאני
יכול לעשות זה קטטה…" (שם, עמוד 715 שורות 10-24). בנוסף לתכתובות לעיל, התקיימו גם שיחות
טלפון בין השניים (ראו ת/52, פירוט שיחות בין ידידיה ודניאלה).
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
המשך ליל ה 31.7.18 ופגישות נוספות בין תומר ודניאלה – לאחר שדניאלה סיימה את עבודתה
בכינורות באותו לילה היא שוב נפגשה עם תומר. לצורך זה היא נסעה עם אור וחברותיה עדן ומאי
לרבמד מוצקין, שם לטענתה ידעה (לא ברור כיצד) שתפגוש בו. בני לווייתה של דניאלה נשארו ברכב,
היא יצאה ממנו ונפגשה ביחידות עם תומר. דניאלה תיארה כי היא ביקשה מתומר שייישחררי אותה
והוא נעתר לבקשה ואמר לה שלא אכפת לו יותר ממנה והיא יכולה לצאת עם מי שתרצה. גם תומר
תיאר את המפגש פחות או יותר באותו אופן. פגישה אחרונה באותו לילה התקיימה בין השניים לאחר
חצות, כשדניאלה יחד עם שלושת חבריה לעיל הגיעו למסעדה של ג'קי פלס בחוף ימית בקריית ים (שם
נרצח למחרת המנוח) וישבו שם. מתיאור העדים עלה כי השניים ראו האחד את השניה בחניון
המסעדה, כנראה כוונת הצדדים היתה יילראות ולהיראות", אך לא הוחלפו ביניהם דברים. בעדותו,
תומר אישר שהגיע למקום ביודעו שדניאלה יושבת שם עם גברים, כדי להראות לה שהיא לא מעניינית
אותו. (הודעתו ת/472ב', עמודים 32-33); וכן פרוטוקול 18.2.21 עמודים 708-707).
יום הרצח, 1.8.18 –
דניאלה מסרה כי ישנה עם אור בביתו (בית אמו) וכשהתעוררו אמו של אור שוחחה עמם על
ההתרחשות בערב הקודם. משם, נסעה לביתה ובהמשך לעבודה בכינורות, שהחלה בסביבות השעה
30 :16. עלה מהראיות כי באותו יום בשעות אחה"צ (בשעה 15:27) שוחחה דניאלה טלפונית עם ידידיה
83 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
שיחה ארוכה מאד של 47 דקות, חריגה במשכה ביחס ליתר השיחות ביניהם ואף לא אופיינית בשים
לב לכך כי היא חברתו של אור. דניאלה לא הרחיבה אודות שיחה זו בעוד ידידיה מסר בעדותו כי נושא
השיחה היה הגעת תומר וחבורתו לכינורות. דניאלה הוסיפה ומסרה כי בסביבות 30 :00-20 :20 – כשעה
לאחר הרצח, ידידיה התקשר אליה, שאל אותה אם שמעה מי נרצח ואמר לה "עוד מעט תדעי"; היא
לחצה עליו שיאמר לה מי הנרצח וידידיה השיב שמדובר בייאבא לתאומים" שהיא מכירה, אך לא נקב
בשמו. ידידיה אף הוסיף שזה סופו של כל עבריין ושמגיע לו (עדותה מיום 17.2.20, עמודים 395-396).
ידידיה העיד כי שמע על הרצח ועל זהות הנרצח משכנה של סבתו המתגוררת בקרית ים ואצלה שהה
בשעות אחה"צ. הוא הוסיף שחשד שדניאלה קשורה באופן כזה או אחר ברצח וזו הסיבה שדיבר עמה
ברמזים ולא באופן מפורש (פרוטוקול 4.3.21 עמודים 721-725). אציין, כי מפריקות הטלפונים של
דניאלה וידידיה (ת/52 ות/188אי), עלה שבאותו ערב ובאופן לא שגרתי התנהלה ביניהם תקשורת ענפה
– בשעה 20:57 שני ניסיונות חיוג של ידידיה אל דניאלה; בשעה 21:10 ניסיון חיוג של דניאלה אל
ידידיה; בשעה 21:14 ידידיה התקשר לדניאלה והם שוחחו כשתי דקות; בשעה 21:23 עוד ניסיונות
התקשרות בין ידידיה לדניאלה; בשעה 21:24 שיחה מידידיה לדניאלה במשך כשלוש דקות, ומאוחר
יותר בשעה 23:44 שיחה מדניאלה לידידיה במשך כ – 12 דקות.
עוד אפנה לכך כי בסביבות השעה 22:00 התקשר ידידיה לאמו, איריס חכים, וסיפר לה על הרצח:
"…ידידיה אמר לי שהיה רצח בקריית ים ומי שנרצח זה אותו בחור שבא עם החברים שלו לחפש
אותו ואת אור באולמי כינורות". (עדות איריס, פרוטוקול 25.11.19 עמוד 190 שורות 19-33).
דניאלה הוסיפה ומסרה על יחסו של תומר אליה לאחר הרצח בהקשר זה מסרה דניאלה כי לאחר
ששמעה מידידיה על הרצח, החלו באולם כינורות שמועות על מה שקרה והיא ניסתה להשיג את תומר
כדי לבדוק אם המנוח הוא אכן אחיו. ניסיונות אלו עולים מפריקת הטלפון שלה ת/188א (עמודים
4530-4531), ועלה כי התקיימו ביניהם שתי שיחות קצרות – בשעה 21:18 למשך 38 שניות; ובשעה
36 :21 למשך 30 שניות. דניאלה הוסיפה כי לא הצליחה לשוחח עם תומר שיחה של ממש ולכן התקשרה
לחברו בן גורצקי (שיחה בשעות 21:21-21:38), אך גם הוא לא אפשר לה לשוחח עם תומר, ולכן שלחה
לגורצקי הודעות – כך, בשעה 21:40 כתבה "תקשיב אני לא יודעת מה הסיפור שלך אבל אני
אומרתתת לך שתביא לי את תומר לטלפון עכשיו"; ובהמשך כתבה שתתקשר למשטרה אם גורצקי
ܪ
לא יגיד לה איפה תומר. גורצקי השיב לדניאלה שהכל בסדר ושלא תדאג, ובהמשך כתב שתומר יילא
יכול לדבר". למרות האמור המשיכה דניאלה לנסות לדבר עם תומר גם באמצעות בן גורצקי (ר' שיחות
והודעות בת/188א עמודים 4529-4531, וכן ר' צילומי מסך ת/44). דניאלה הוסיפה ותיארה כי
בסביבות השעה שמונה וחצי או תשע בערב, היא שוחחה בטלפון עם תומר והלה אמר לה "תגידי
למשפחה שלך שאהבת אותם" וניתק (מדובר על פני הדברים באחת משתי השיחות שתוארו לעיל)
84 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
והיא הרגישה שהוא רוצה לפגוע בה. דניאלה שלחה הודעה לעדן חברתה על מה שקרה והשתיים
התכתבו ביניהן: "תומר התקשר אליי הוא עושה לי אם עוד לא שמעת מה קרה את יכולה להגיד
למשפחה שלך שאהבת אותם מאוד..", והוסיפה "למה את חושבת שהוא התכוון", ועדן השיבה לה
"שהכל יהיה מתועד אי אפשר לדעת איתו תנתקי את הטלפון של הבית" (ר' ת/44 – צילום מסך מיום
1.8.18; והפריקה ת/188א בעמודים 4526-4529 שעה 20:24).
דניאלה מסרה אודות ניסיונותיה ליצור קשר עם תומר בימים לאחר הרצח. כך, העידה שרצתה לבקר
את תומר בשבעה ואף הגיעה למרחק של כ 3 או 4 דקות הליכה מבית המשפחה, אך פגשה שם קרובי
משפחה וכן חברים שלו שהתרו בה שלא להיכנס לבית האבלים ו"שהכל בגללה". בעקבות כך היא
עזבה את המקום (פרוטוקול 17.2.20, עמוד 399 שורות 29-33, וכן עמוד 400 שורות 1-7). דברים אלה
נתמכו בעדותו של בן גורצקי (פרוטוקול 11.03.21 עמודים 713-715) ומיכאל ברליאנט (ת/400 עמוד 3 ;
וכן פרוטוקול 18.11.19 עמוד 215) שמסרו שראו את דניאלה באזור בית האבלים ואמרו לה שתלך
משם. עוד אפנה בנדון למסרון שקיבלה דניאלה מקרוב משפחה של תומר המכונה "מיכאל סוכהיי ובו
כתב "דניאלה מה קורה זה דוד של תומר הבנתי שאצת בדרך לבית של תומר עם זה נכון אני מבקש
ממך ואני לא מבקש סתם תעשי רוורס ותחזרי לבית תומר לא במצב כרגע" (מתוך פריקת טלפון של
דניאלה ת/188א, בעמ' 4552 שעה 02 :13).
.131
חרף האמור ובאופן די מפתיע (או שלא), הוסיפו תומר ודניאלה לשמור על קשר. דניאלה העידה כי
הקשר נשמר גם בתקופה בה היתה בקשר זוגי עם אור במשך כ-10 חודשים אחרי הרצח, הגם שידעה
שתומר חושב שהרצח אירע ייבגללה". דניאלה אף מסרה שהבינה שמשפחתו של תומר כועסת עליה
וקרוביו ביקשו ממנה לא לדבר ולא להתקרב לתומר (פרוטוקול 9.3.20 עמוד 435 שורות 4-17). דניאלה
הוסיפה שלא קיבלה מתומר תשובה של ממש לטענותיו כלפיה, ולאחר מכן הקשר ביניהם נותק. לדברי
, המפגשים עם דניאלה לאחר הרצח נועדו כדי לברר מה היא יודעת על רצח אחיו, אך הבין שלא
ישיג ממנה פרטים ולכן הקשר נותק (עדותו תומר מיום 18.2.21 עמודים 743-744) לפרוטוקול).
תומר
סיכום ביניים מעלה שהגעת תומר וחבריו לאולם כינורות נתפסה כדרמטית, מטלטלת ואף
מפחידה בעיני דניאלה, ובמיוחד מנקודת מבטם של האחים אלבז ושל אמם איריס חכים. מהראיות
עלה בבירור שתומר הגיע כעוס, עצבני ובמטרה ברורה יילריביי עם אור. תומר אף עשה מאמצים לאתר
את אור והמתין עם חבריו בחניית אולמי כינורות דקות ארוכות. יש להניח כי רק משום האופן בו
פעלה דניאלה – מחד, שכנעה את אור וידידיה שלא לצאת; ומנגד ירדה ושוחחה בעצמה עם תומר, לא
התפתח במקום אירוע אלים. כאמור, אין ראיות לכך שתומר וחבריו הגיעו למקום חמושים בנשק קר
או חם, אך הוכח כי אור, ידידיה ואמם, וייתכן וגם דניאלה סברו כי כך היה הדבר. התנהגותו של
ידידיה בהמשך, שבאה לידי ביטוי בין היתר בבקשתו מדניאלה שתעביר אליו את פרטי החבורה, וכן
85 מתוך 174
יתר התכתבויותיו עמה, מצביעות על חששו הניכר מתומר וחבריו ועל הפחד שקינן בשני האחים
ובאמם. עוד עלה בבירור כי לאחר רצח המנוח תומר, חבריו וקרובי משפחתו סברו כי דניאלה קשורה
בקשר כזה או אחר לרצח המנוח, וכי הרצח קשור לאירוע באולמי כינורות ביום 31.7.18.
פרק י(3) – עדים הנוגעים באופן ישיר לרצח המנוח
שראל
תומר בן חיים – אחיו של המנוח
תומר בן חיים (להלן גם תומר), אחיו של המנוח, נחקר פעמיים במשטרה: ביום 2.8.18 בשעה
06:19, שעות ספורות לאחר רצח המנוח (ת/471); וכן ביום 13.8.18 (ת/472), לאחר ייהיעלמותיי מצדו
למשך מספר ימים בהם נעשו ניסיונות לאתרו. כפי שנראה להלן, בשתי חקירותיו – וגם בעדותו בבית
המשפט – הוא לא שיתף פעולה עם חוקריו באשר ליום הרצח (לגבי הדברים שמסר בנוגע ליום שקדם
לרצח, האירוע בכינורות וקשריו עם דניאלה, הרחבתי לעיל).
.133
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
חקירתו הראשונה של תומר, כאמור, התקיימה שעות ספורות לאחר רצח אחיו (ת/471 מיום
2.8.18, שעה 19 :06). כשעה לפני חקירה זו הגיע צוות בילוש לבית אביו של תומר ותפס מתומר מכשיר
טלפון סלולארי שהוצג על ידו כשלו (ר' דויים תפיסה ת/257 מיום 2.8.18 שעה 05:40). תומר נלקח
לחקירה והמכשיר לעיל הוצג לו בחקירתו. מדובר – כך עולה מהחקירה – בטלפון סמסונג עם מסך
שבור. תומר טען כי מדובר במכשיר שניתן רק לקבל בו שיחות ושלא ניתן לעשות בו שימוש לצורך
קבלת או משלוח מסרונים / הודעות טקסט וכו' (משום אי תקינות המסך); וכן טען כי מכשיר זה
שימש אותו גם בתקופה עובר לרצח.
.134
אעיר כבר בשלב זה, כי טענתו לעיל של תומר
ושהוצג על ידו כשלו – הוכחה כלא נכונה.
.135
–
אבהיר מהראיות עלה, כי מספר הטלפון בו עשה תומר שימוש בתקופה עובר לרצח היה
052-8939568. נתון זה נמסר על ידי תומר כאשר נחקר כחשוד, בתיק אחר, מספר חודשים לפני הרצח
(ר' ההודעה שסומנה ת/473, שנגבתה ממנו בתיק האחר ביום 17.2.18). מספר טלפון זה אף נמסר על
ידי מספר מקורביו וחבריו במסגרת חקירתם בתיק הנוכחי; וכן שויך על ידי אחרים לתומר בייספרי
טלפונים" במכשירי טלפון שונים (לדוגמה, של העדים בן גורצקי ואושרי טויזר).
בנוגע למכשיר הטלפון אותו מסר לבלשים
זאת ועוד, וזה הדבר החשוב, עלה באופן חד משמעי ובלתי משתמע לשתי פנים כי תומר החזיק בטלפון
שנשא מספר זה ביומיים הרלוונטיים (31.7.18 ו 1.8.18). מסקנה חד משמעית זו, עולה ממחקרי
התקשורת הרלוונטיים ומתיאורי העדים התואמים את הפלטים. אפנה לדוגמה לתיאוריה של דניאלה
86 מתוך 174
שראל
כמו כן, בניגוד לתיאורו של תומר בהודעותיו שתוצגנה להלן, ולפיו מכשיר הטלפון שלו היה
מסוגל רק לקבל שיחות, עלה מפלט התקשורת שהוא גם התקשר אל דניאלה, יותר מפעם אחת, ביום
31.7.18. [כך, בשעה 20:21 תומר התקשר לדניאלה, משך שיחה 40 שניות; מיד לאחר מכן תומר
התקשר שוב לדניאלה, ללא מענה; בשעה 20:32 שיחה מהנייד של דניאלה לתומר, משך שיחה 01:15
דק'; בשעה 20:34 ניסיון שיחה מתומר לדניאלה, ללא מענה; בשעה 20:34 תומר התקשר לנייד של
דניאלה, משך שיחה 01:36 דק'; בשעה 20:36 שיחה נכנסת מהנייד של דניאלה לתומר, משך שיחה 50
שניות; בשעה 20:37 שיחה מהנייד של דניאלה לתומר, משך שיחה 14 שניות; בשעה 20:37 שיחה
מהנייד של דניאלה לתומר, משך שיחה 39 שניות; בשעה 20:38 שיחה מהנייד של דניאלה לתומר, משך
שיחה 01:39 דק'; בשעה 20:41 שיחה שלא נענתה מהנייד של דניאלה לתומר; בשעה 20:42 שיחה
מהנייד של דניאלה לתומר, משך שיחה 24 שניות; בשעה 21:15 שיחה יוצאת מתומר לדניאלה, משך
שיחה 05:58 דק' (בשעה 21:19 תומר הגיע לכינורות – ר' דויית הצפייה במצלמות כינורות ת/37). לא
זו אף זו, עובר ליום 31.7.18 השיחה האחרונה בין תומר לדניאלה היא מיום 18.7.21 כאשר בשבועיים
אלה יש עשרות ניסיונות שיחה של תומר אל דניאלה וסמסים יוצאים לדניאלה, ללא מענה מצידה של
דניאלה.
.137
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
אודות השיחות שקיימה עם תומר ביום 31.8.18 למספר לעיל. תיאוריה תואמים את מחקר התקשורת
של מספרי הטלפון של דניאלה ושל תומר (568 לעיל).
עוד אפנה בנדון להתכתבות בין המנוח לתומר (שנפרקה ממכשיר הטלפון של המנוח) בשעות
עובר לרצח ועד סמוך מאוד לרצח עצמו, ממנה עולה באופן חד משמעי כי מי שהחזיק ועשה שימוש
בטלפון הרלוונטי (052-8939568) הוא תומר, ולא אחר. הדבר עולה באופן ברור מתוכן השיחות, כפי
שיורחב בפרק יא' להלן; ודי אם אפנה בהקשר זה למסרון ששלח תומר (אף כי הוא מכחיש זאת,
כמובהר להלן) אל המנוח, בשעה 19:02, ובו כתב "שומע אני הולך עם אבא ליד דיסקונט אם צריך
לבוא תגיד לי אני ישר באיי. מהדברים שמסרו תומר ואביו, עלה כי תומר ליווה את אביו סמוך לשעת
הרצח, והשניים היו ליד בנק דיסקונט. לכן, ברור כי מי ששלח את המסרון לעיל אל המנוח, ודיבר על
יאבאיי (והיה היחיד שליווה את יאבאיי לסידורים ליד בנק דיסקונט), הוא לא אחר מאשר תומר.
.138
אציין, כי מכשיר הטלפון התקול אותו מסר תומר לחוקריו לא הוגש לנו כראיה; ואוסיף כי
בשלבים מסוימים של ההליך לפנינו היתה אי בהירות לגבי ייזיהויויי (היינו, מה מספר הטלפון של
המכשיר). לכן, ביקשנו לקראת ישיבת ההשלמה בעייפ של סיכומי הצדדים, הבהרות בהקשר זה.
בהמשך, ביום 23.2.22, שלחה המאשימה הודעה, בהסכמת באי כוח הנאשמים, בדבר בדיקה שנערכה
בנדון. המאשימה אישרה כי מכשיר הטלפון שנתפס מידי תומר אכן לא הוגש לנו כראיה; וגם פריקתו
87 מתוך 174
.139
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בית המשפט המחוזי בחיפה
.140
.141
.142
משכך, השורה התחתונה בהקשר זה היא כי מכשיר הטלפון אותו מסר תומר לבלשים ושאליו
התייחס בחקירתו בציינו כי מדובר במכשיר הטלפון שהיה בשימושו, אינו כזה! מכשיר הטלפון בו
עשה תומר שימוש במועדים הרלוונטיים לכתב האישום זה היה 052-8939568; בעוד שמכשיר הטלפון
אותו מסר לבלשי המשטרה סמוך לחקירתו נשא את המספר 053-9660866.
כפי שיובהר להלן, בהיעדר מכשירי הטלפון של כהנא ושל תומר, לא הוכח מה היה תוכן
המסרונים שהחליפו ביניהם ביום האירוע.
נשוב אם כן לפירוט הדברים שמסר תומר בחקירתו הראשונה (ת/471 מיום 2.8.21). תומר
טען כי לא התכתב עם המנוח ביום הרצח, וכאמור לעיל דברים אלה אינם נכונים בעליל. תומר המשיך
וטען כי כל שעשה באותו יום הוא לקחת את אביו, בשעות הערב המוקדמות לסידורים ליד בנק
דיסקונט בקרית ים, אז אביו קיבל הודעה על הרצח. תומר טען כי אינו יודע מה מספר הטלפון שלו,
אך מסר את מכשיר הטלפון שלו לידי חוקריו, וטען כי מדובר במכשיר שייהרבה זמן אין לי מסך"
(ת/471ב, עמ' 10), שניתן רק להוציא ממנו שיחות ושלא ניתן לעשות בו שימוש בתוכנות כגון ווטסאפ
וכו'.
לחקירתו השניה (ת/472 מיום 13.8.18) הגיעו החוקרים מצוידים במידע רב, כגון מחקרי
תקשורת וכן המידע שנפרק מהטלפון של המנוח, ובו חילופי המסרונים בין המנוח לתומר. תומר אישר
את המפגש שהתרחש באולמי כינורות ביום 31.7.18 וטען כי הגיע לשם "להזמנתי אור וידידיה. לא
אאריך בתיאור שמסר אודות מפגש זה אך רק אציין כי תומר אישר שהגיע לשם עם המנוח ויתר
חבריו; אישר שנפגש בחניית האולם עם דניאלה; לאחר מכן באותו ערב שב ונפגש עמה ביירב-מדיי
בקרית מוצקין שם אמר לה שיהיא לא מעניינת אותו יותר" (שם, עמוד 54); וכן ראה אותה מאוחר
יותר בלילה במסעדה בחוף הים – המקום בו נרצח אחיו למחרת (תמלול החקירה ת/472ב', עמודים
26-33, עמ' 54-55).
כאשר עומת עם נתוני התקשורת הרבים שלו עם המנוח עובר לרצח, הרבה תומר בשתיקות (דוגמה –
"שאלה: במהלך כל היום דיברת אתו (עם המנוח – י.ל.) בטלפון? תשובה: (הנחקר שותק)" (שם,
עמוד 11 שורות 37-38; עמוד 50, ועוד); וכשהציגו לו החוקרים נתונים חד משמעיים ולפיהם הוא כן
88 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
שוחח עם המנוח ממכשיר הטלפון 568 לעיל וכן החליף אתו מסרים בכתב (sms) שתק, או טען כי אינו
זוכר (דוגמאות אחדות מיני רבות -שם, עמ' 60, עמ' 76), והמשיך ועשה כן חרף ניסיונות רבים ביותר
מצד חוקריו לחלץ ממנו תשובה שתדור בכפיפה אחת עם הראיות שבידיהם.
במהלך החקירה ניסו חוקריו להבין את הסיבות לשתיקתו ולשקריו – האם מדובר בפחד מפני אחרים
(שם, עמ' 79), או שמא תחושת אשמה עצמית שאולי בשל מעשיו נרצח אחיו (שם, עמ' 109). תומר נותר
בעמדתו וטען כי אין לו ידיעה אודות מעשיו של המנוח עובר לרציחתו ואין לו קשר לשלל ההתקשרויות
והמסרונים שנטען שהוא (תומר) קיים עם המנוח. תומר אף לא נתן כל הסבר מדוע לאחר הרצח, הוא
התקשר לאלירן אסולין ולשי קובס (שם, עמ' 104); ובנוסף הכחיש קשר או היכרות עם כהנא (חרף
קשר של מסרונים ושיחת טלפון ביניהם מספר חודשים לפני הרצח, בחודש 3/2018); או עם ורדיניאן
(שם, עמ' 56).
.143
עדותו של תומר בבית המשפט, ביום 18.2.21 לא הוסיפה דבר מבחינה מהותית. תומר גילה
עוינות כללית לתביעה, הוכרז כעוין והודעותיו הוגשו. [לא ארחיב בנוגע להתקיימות תנאי 10אי
לפקודת הראיות, ודי אם אפנה לנתוני התקשורת הרבים אליהם הפניתי לאורך הכרעת הדין. זאת
ועוד, באי כוח הצדדים לא העלו טענות בנוגע להתקיימות תנאי ס' 10א' – בנוגע לעד זה או אחרים,
נוכח הראיות החפציות הרבות הקיימות בתיק]. בתשובותיו לבאת כוח המאשימה הוא מסר תיאור
כללי אודות ההתרחשות באולמי כינורות ביום 31.7.18, אך ככל שהדברים נגעו לרצח המנוח, הוא חזר
על טענתו מחקירותיו במשטרה כי אין לו ידיעה בנדון, והרחיק עצמו ממכשיר הטלפון 568.
מעניינת במיוחד היתה חקירתו הנגדית לבא כוחו של כהנא, לאו דווקא משום הדברים שמסר או
נשאל; אלא במיוחד משום השאלות שלא נשאל. בתחילת חקירתו הנגדית לבא כוחו של כהנא, הוא
נשאל האם הוא מכיר את כהנא והאם שוחח עמו אי פעם. תומר השיב בשלילה (עמ' 748), וכהנא בחר
– באמצעות בא כוחו – שלא לדוש בתשובה זו ולא לעמת את תומר עם גרסתו (העתידית), כפי שעלתה
לראשונה רק בפרשת ההגנה ולפיה כהנא התקשר אל תומר ביום הרצח בשעה 17:02 ושוחח אתו לא
פחות מכדקה וחצי בניסיון (של כהנא) להשיג את המנוח; וכן בחר שלא לעמתו עם גרסתו של כהנא
לפיו תקופת מה לפני הרצח השניים (כהנא ותומר) אף נפגשו בבית קפה "עידן הקפה". במקום זאת,
בחרו הנאשמים, באמצעות באי כוחם, לשאול את תומר אודות כך שהוא והמנוח היו מעורבים באופן
כללי בעסקי סמים.
אלירן אסולין
89 מתוך 174
.145
שראל
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
אלירן אסולין העיד לפנינו ביום 21.3.21. כבר בתחילת עדותו הוא טען כי אינו זוכר דבר. עלה
בבירור כי אין בכוונתו לשתף פעולה עם מי מהצדדים ובוודאי שלא לסייע לחשיפת האמת. משכך, הוא
הוכרז כעד עוין והודעותיו הוגשו מתוקף ס' 10א' לפקודת הראיות (ר' עמוד 708 לפרוטוקול הדיון).
אסקור אם כן את הודעותיו (הודעה מיום 2.8.19 שעה 11:50 ת/479; הודעה מיום 13.8.18 ת/480
והודעתו מיום 20.8.18, ת/481).
בית המשפט המחוזי בחיפה
טרם סקירת גרסתו של עד זה אציין כי במצלמות האבטחה של המסעדה נראה אסולין,
שהגדיר עצמו כחברו של המנוח, מגיע לקרבת המנוח שניות ספורות לאחר שהרוצח נמלט מהזירה.
אסולין התבונן לשניה קצרה במנוח שעדיין התבוסס בדמו (זמן מסך 19:10:44 מצלמה 14) ומיד לאחר
מכן חזר לשולחן בו ישב קודם לכן עם המנוח ועם שי קובס, ונטל את מכשיר הטלפון שלו. שי קובס
כלל לא ניגש לבדוק את שלום המנוח, אלא מיד פנה לשולחן ונטל את מכשיר הטלפון שלו. לאחר מכן
יצאו השניים מהמסעדה ופנו במהירות לחניית המסעדה (זמן מסך 11:10 :19), עוד טרם הגעת כוחות
ההצלה למקום; כל אחד מהם נכנס לרכבו (אסולין לרכב מרצדס שחור וקובס לג'יפון) והשניים נמלטו
מהמקום.
.146
אסולין נחקר לראשונה יום למחרת הרצח (ת/479 מיום 2.8.18) ומסר כי המנוח היה חברו
כשנתיים והיה ביניהם קשר קרוב. לגבי יום האירוע מסר כי באותו יום הוא קבע עם שי קובס בטלפון
להיפגש במסעדה בחוף ימית (השייכת לדודו של אלירן – ג'קי פלס) בסביבות השעה 18:00. אסולין
מסר שהגיע למסעדה, והמנוח ושי קובס הצטרפו אליו. לדבריו, הוא לא הבחין בדבר חריג והמנוח לא
שוחח על סכסוך. כאשר נשאל באם ידוע לו על סכסוכים שהיו למנוח עם אחרים השיב ייממש לא,
ממה שידוע לי מאור לא היה מסוכסך עם איש, הוא היה אדם טוב" (שם, שורות 34-35). לגבי הרצח
מסר אסולין כי בשלב מסוים הגיע היורה, התחילה המולה והוא עצמו נמלט בריצה. לאחר מכן חזר
למסעדה והבחין במנוח מוטל לאחר שנורה למוות. אסולין הסכים לפריקת מכשיר הטלפון שלו.
.147
;
בהודעתו השנייה מיום 13.8.18 (ת/480) מסר אסולין כי הוא מכיר את תומר באופן שטחי,
ולגבי דניאלה מסר כי אינו מכיר אותה ולא ידוע לו דבר על אודות הסכסוך בין תומר לדניאלה. אסולין
נשאל על המפגש עם המנוח בחוף ימית, ועלה בבירור כי הוא בחר שלא לשתף פעולה. כך, כאשר נשאל
כיצד נקבע המפגש עם המנוח בחוף ימית ולצורך מה, השיב "אני לא זוכר, תמיד אני בא לשמה. אני
לא זוכר את האמת" (עמ' 16 לתמליל); כשנשאל האם המפגש תוכנן מראש השיב יילא לא שזכור לייי ;
ובהמשך "תאמין לי אני לא זוכר כלום מאותו יום, יש לי בלאק אאוט, אני חושב אבל שהוא שאל
אותי באותו יום ואני עניתי לו על זה. אני רוצה לשכוח את היום הזה אני שמתי לעצמי איזה מחסום
על היום הזה" (עמ' 17 לתמליל, שורות 28-39). כאשר הוצגו לאסולין נתונים מהמחקר הדיגיטלי, שב
והתחמק ממתן תשובה. כך, הוצג לאסולין מסרון ששלח המנוח לאשתו כאשר היה עם אלירן במסעדה
90 מתוך 174
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
שגונדוס יציידם בכלי נשק. עוד עלה מהראיות, כי השניים היו קשורים באופן כזה או אחר
בעסקי הסמים של הנאשמים.
(-) אור אלבז; ידידיה אלבז; ודניאלה כאמור.
ר, אור וידידיה אלבז עבדו באולם כינורות שם
הכיר אור את דניאלה והשניים הפכו לזוג. הקשר בין אור לבין דניאלה הביא לסכסוך בין
תומר לבין אור וידידיה, ולהגעת תומר, המנוח ועוד 3 אחרים לכינורות יום טרם הרצח.
המאשימה הפנתה לקשר מסוים בין האחים אלבז לבין כהנא – אמם של האחים אלבז (איריס
חכים), היתה חברה של חמותו של כהנא (אסנת דהן זייל). לא היתה מחלוקת כי מספר
חודשים לפני האירוע, נפגשו האחים אלבז עם כהנא בחתונת אחותה של מפל. עם זאת, לטענת
כלל המעורבים – והמאשימה לא הביאה ראיות אחרות בנדון – פרט למפגש חד פעמי ומקרי
זה, לא הוכח קשר אחר בין האחים אלבז לבין כהנא. היעדר ראיות לקשר בין האחים אלבז
לבין כהנא, למעט המפגש החד פעמי לעיל, היה בין היתר הסיבה לכך כי האחים אלבז לא
הוחשדו במעורבות ברצח.
באי כוח הנאשמים לא חסכו מאמץ להראות כי מי מהשלושה לעיל (לחוד או יחד), יזם ואף
רצח את המנוח. כך, נחקרה דניאלה ארוכות על מערכת היחסים שלה עם אור ועם תומר;
נחקרו האליבי של אור וידידיה במועד האירוע; נעשה ניסיון להראות כי אור הוא אדם אלים ;
ועוד. עם זאת, מעבר לכך כי דבר מהטענות לעיל לא הוכח, מדובר בקו הגנה שקרס כאשר
ורדיניאן מסר – עת העיד להגנתו – כי הוא מכיר את היורה, וכי מדובר באדם הנמנה עם מעגל
מקורביו. אין חולק כי לאיש מהשלושה לעיל (אור, ידידיה ודניאלה) אין כל קשר לורדיניאן
או היכרות עמו.
פרק ד' – השתלשלות החקירה; עיקר הראיות; ותמצית טענות הצדדים
13. רצח המנוח התרחש בשעה 19:08 במסעדה בחוף הים בקרית ים. זמן קצר לאחר מכן הגיעו למקום
כוחות המשטרה, ובעל המקום הציג על פי דרישת המשטרה את תיעוד האירוע כפי שנקלט
במצלמות האבטחה. אפנה בנדון לעדות הבעלים ג'קי פלס מיום 13.11.19 ולתיעוד מערכת ה DVR
(ת/70, ת/85, ת/166). זאת ועוד, הקטע הרלוונטי בו נראה הרוצח יורה במנוח צולם באמצעות
טלפון נייד של אחד מהשוטרים ונשלח זמן קצר לאחר האירוע לגורמים הרלוונטיים.
14. אעמוד בהמשך על הפרטים העולים מצילומי מצלמות האבטחה, אך מה שחשוב כעת הוא שסמוך
לאחר הרצח היה ברור לחוקרי המשטרה כי מי שרצח את המנוח הגיע למקום כשהוא חובש
9 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
בית המשפט המחוזי בחיפה
קסדה; הרוצח הגיע למקום על גבי אופנוע; האופנוע ועליו הנהג המתין לרוצח בעת האירוע;
והשניים נמלטו מיד לאחר מכן באמצעותו.
15. במקביל, הגיעו לאחר הרצח מידעים מודיעיניים שהעלו מספר כווני חקירה והובילו לפעולות
שבוצעו באופן מיידי –
;
(-) ראשית, המידעים הכווינו את המשטרה למועדון הספורט בבריכת אפק והדבר הוביל לתפיסת
מערכת מצלמות האבטחה במקום, כאשר הנתונים שנתפסו מצלמות האבטחה היו השעות
שלפני הרצח
;
(-) שנית, המידעים הכווינו את המשטרה למקום אליו נמלטו (על פי המידע) המעורבים ברצח –
שמורת נחל נעמן
(-) שלישית, השמות שעלו במידעים היו הנאשמים וכן מאור לב וגונדוס איסקוב.
[יודגש, אין למידעים ערך ראייתי כשלעצמו, לא התייחסנו אליהם ככאלה והם לא הוגשו
כמוצגים. הצגת המידעים היא לצורך הבהרת השתלשלות החקירה בלבד].
16. בעקבות המידע שהכווין את המשטרה לשמורת נחל נעמן, הוזנק למקום מסוק משטרתי ובמקביל
הגיעו למקום שני כוחות בילוש האחד ממערב (כביש 22); והשני ממזרח – מכוון כביש הגישה
לשמורת נעמן. מדובר באזור עם צמחיה עבותה ודרכי גישה בעייתיות. שעת תחילת החיפוש היתה
סביבות 22:30 (ר' תיעוד פעילות המסוק – ת/289בי) והלילה היה חשוך. המסוק סרק את האזור
מגובה רב למניעת גילויו (רעש) באמצעי ראיה שונים, כולל תרמיים. בשעה 23:30 אותרו שתי
דמויות בסבך, צמוד לקרחת היער שכבר הוזכרה לעיל ושכיום אין חולק ששימשה את הנאשמים
כמקום לגידול קנביס. לאחר זחילה בסבך שהקיף את קרחת היער עצר כוח הבילוש, בשעה 00:43,
את הנאשמים בסבך העצים. לשיטת המאשימה הנאשמים הסתתרו בסבך, ולגרסת הנאשמים הם
היו בדרכם החוצה מקרחת היער.
17. החשיכה ותוואי המקום לא אפשרו לבצע חיפוש בזירה לעיל מיד עם מעצר הנאשמים, ולכן שעות
מספר לאחר מכן עם עלות הבוקר הובאו למקום כוחות נוספים ביניהם כלבי גישוש בעלי
ייהתמחותיי באמליים וכן הועלה לאוויר מסוק משטרתי נוסף להכוונת הכוחות מלמעלה. במקום
נמצאו ממצאים רבים אליהם אתייחס בהמשך.
18. מדובר אם כן ב 3 זירות גיאוגרפיות רלוונטיות, שכל אחת מהן העלתה ממצאים רבים:
10 מתוך 174
(ייהבן אדם דיבר אליי לא יפה אנחנו מחכים לוי), אך הוא התחמק ומסר שאינו זוכר שהם קבעו עם
מישהו (עמ' 28). אסולין הוסיף כי אינו מכיר את כהנא, או את גונדוס, אך אישר שהוא מכיר את מאור
לב ואף תיאר אותו כחבר (עמ' 31) עמו ישב מספר פעמים. עם זאת, כאשר נשאל אסולין מתי שוחח
עם מאור לב בפעם האחרונה השיב שאינו זוכר. [כפי שיובהר להלן, מפלט השיחות של אסולין עלה
ששיחתו האחרונה עם מאור לב הייתה ביום האירוע בשעה 18:17 – עת שאסולין היה עם המנוח
במסעדה ומאור לב היה בבריכת אפק עם הנאשמים!]. כמו כן, כאשר הוצגו לאלירן 9 (!) שיחות
וניסיונות התקשרות שקיים סמוך לפני הרצח עם מאור לב, השיב כי בינו לבין מאור לב יש קשרי
חברות, אך הוא אינו זוכר את תוכן או מטרת השיחות (שם, עמ' 53-56).
שראל
בהודעתו האחרונה מיום 20.8.18 (ת/481), הוצגו בפני אסולין נתונים נוספים מהזירה
הדיגיטלית, אך הוא טען לגבי כולם כי הוא יילא זוכר"י דבר. כך, הוצג בפני אסולין הנתון כי ביום
האירוע המנוח שלח אליו (לאסולין) הודעה "שמאור יביא אותו; הוצג בפניו הנתון כי הוא (אסולין)
התקשר לאדם בשם דודי בשעה 17:22 ושאותו דודי מסר בחקירתו במשטרה כי אלירן ביקש ממנו את
המספר של מאור לב והוא שלח לו את המספר של מאור לב בווטסאפ; וכי מיד לאחר מכן התקשר
אלירן 3 שיחות יוצאות רצופות למספר של מאור לב ולאחר מכן שיחות נוספות. כאמור לעיל, אלירן
טען כי אינו זוכר דבר.
.149
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
אוסיף, כי המשטרה האזינה למכשיר הטלפון של אלירן, אך מהחומר שהוגש (נ/6 – שיחות
מתאריכים 13-22.8.21) לא עלו נתונים רלוונטיים נוספים.
.150
בחקירתו הנגדית לבייכ של כהנא, המשיך אסולין להשיב למרבית השאלות שנשאלו כי אינו
זוכר דבר מיום האירוע. כך, כאשר בא כוחו של כהנא שאל אותו האם במפגש בחוף ימית הם חיכו
להיפגש עם מאן דהוא, השיב שאינו זוכר; הוא יילא זכרי את רצף השיחות למאור לב (אך אישר
שמדובר בייחבריי); לא זכר את נסיבות ההגעה לחוף ימית; ואף לא זכר את אירוע הירי עצמו (עמ' 712
לפרוטוקול הדיון מיום 21.3.21). בייכ של ורדיניאן מסר כי אין לו שאלות לאסולין.
.151
שי קובס
שר קרבס העיד לפנינו ביום 21.3.21. בעדותו הראשית העד מסר כי הוא גר בקרית חיים ואישר
כי עשה שימוש בזמנים הרלוונטיים לאירוע בטלפון שמספרו 055-9343746. העד מסר, כי המנוח היה
חבר קרוב שלו, אולם גם הוא לא מסר פרטים שיכולים לשפוך אור על הרקע לאירוע. כך, מסר כי ביום
האירוע הוא, אלירן והמנוח נפגשו בחוף ימית "כרגיל כמו שאנחנו עושים כל הזמן" (עמוד 724
לפרוטוקול, שורה 4) ותיאר כי בשלב מסוים הגיע אדם שרץ לכיוונם והחל לירות (עמ' 724 לפרוטוקול,
שורות 4-6). לדבריו לא ידוע לו על סכסוכים שהיו למנוח.
91 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
עוד בחקירתו הראשית קובס נשאל אודות 2 הודעות שהוא שלח למנוח – הראשונה יומיים
לפני האירוע, ביום 30.7 בשעה 23:52 מדובר בהודעה קולית שנשלחה ממספרו למספר של המנוח
055-9970110 (מכשיר הנוט 4) ובה אמר "איפה אני אחי איפה אני כל היום בכאבי ראש אחי.. על
המזדיין הבן שרמוטה הקווקזי הזה הבן זונה הזה בן אלף זונה הזה.. יהיה בסדר"; והודעה נוספת
מיום 31.7.18 בה כתב למנוח בין השאר ייאחי נראה לי הולך להתפתח בלאגן; אני חאווה לא משלם;
מה שיהיה יהיה אני חאווה לא משלם לאף אחד". קובס השיב כי מדובר בהתכתבויות וסכסוכים
אישיים שאינם קשורים למנוח (עמ' 724 לפרוטוקול, שורות 26-33).
.153
שראל
בחקירתו הנגדית קובס נשאל האם המנוח חיכה למישהו, והשיב "לא שאני יודע" (עמ' 725
לפרוטוקול, שורות 7-8). כשנשאל האם הוא עצמו חיכה למישהו השיב בשלילה, וחזר על כך שהוא
וחבריו היו יושבים במקום באופן קבוע ולא מדובר במפגש חריג באותו יום (עמ' 726 לפרוטוקול,
שורות 1-6). קובס נשאל האם הוא מכיר את כהנא והשיב שהם יימכרים" והוא מכיר את אביו הזמר
(עמ' 726 לפרוטוקול, שורות 7-12). ואולם, כשנשאל האם שמו של כהנא עלה במפגש עם חבריו בחוף
ימית והאם היה לו קשר טלפוני עם כהנא, השיב בשלילה (עמ' 726 לפרוטוקול, שורות 13-17). קובס
מסר מספר טלפון נוסף בו היה עושה שימוש בתקופה הרלוונטית 052-6660722 (עמ' 726 לפרוטוקול,
שורות 18-20).
בית המשפט המחוזי בחיפה
.154
גונדרס איסקוב
כאמור לעיל, סמוך לאחר האירוע הגיעו למשטרה מידעים שקשרו גם את גונדוס לרצח.
בעקבות כך הוא נעצר בחשד למעורבות ברצח. נפנה בהקשר זה לדויים הפעולה של השוטר משה חן
(ת/255) ממנו עלה כי ביום האירוע בשעה 21:25 המשטרה הגיעה לביתו של גונדוס ברח' ההגנה 20
בקרית ביאליק כדי לערוך שם חיפוש ולעצור אותו. גונדוס היה בבית ובמסגרת חיפוש בביתו נתפסו
בין היתר מכשיר DVR (שבבדיקתו עלה שלא הוקלט עליו דבר – ת/315), כרטיסי סים, חומרים
החשודים כסם והמוצג החשוב לענייננו – חולצה של יילקוסטי בצבעים שחור, לבן וכחול שנתפסה
בארון הבגדים.
.155
מדובר בחולצה הדומה לחולצה שלבש היורה ממצלמות האירוע. כפי שכבר צוין לעיל,
בבדיקת החולצה נמצא DNA של גונדוס (ת/396), ולא נמצאו עליה שרידי ירי (ת/400). זאת ועוד,
מדובר בחולצה במידה 4 המקבילה למידה מדיום (ר' בנדון דבריו של כהנא עצמו שהתפרץ ומסר
שיימידה 4 זה מדיום" במסגרת הדיון מיום 13.11.19, עמוד 232 שורה 7; וכן ר' בנדון דיון מיום
6.12.20, עמוד 610 לפרוטוקול, שורה 15). מידת חולצה זו (4 – מדיום) תואמת את גובהו של גונדוס
(167 סיימ כעולה מת/131 השוואת גובה לנאשמים ממצלמות הבריכה, וכן ת/161אי מדידת גובה
לגונדוס) ואינה תואמת למידות הרוצח (ר' פרק ו' לעיל).
92 מתוך 174
.157
גונדוס כאמור נעצר בחשד לקשירת קשר לביצוע פשע (ר' דויים מעצר ת/262), היה עצור כחודש
ולאחר מכן שוחרר ללא שהוגש נגדו כתב אישום.
גונדוס העיד מטעם המאשימה בדיון מיום 25.4.21 כחלק מהחלטתה להציג תמונה מלאה ככל
שניתן לפנינו, הגם שלא עתרה לאמץ ולו מקצת מעדותו. במסגרת עדותו הודעותיו של גונדוס במשטרה
הוגשו בהסכמת הצדדים (הודעה מיום 2.8.18 ת/486; הודעה מיום 6.8.18 ת/487; הודעה מיום
16.8.18 ת/488; דויים תשאול מיום 16.8.18 ת/489; הודעה מיום 26.8.18 ת/490).
.159
.158
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
עיון באמרות העד מעלה כי גונדוס לא שיתף פעולה בחקירותיו ושמר על זכות השתיקה ביחס
למרבית השאלות שנשאל. כך, כבר סמוך למעצרו ולפני תחילת חקירתו הראשונה הוא טען שאינו חש
בטוב ושאי יכול להיחקר (ר' ת/87). משכך, הוא פונה לבית החולים. מששב מבית החולים חקירתו
החלה אך הוא שמר על זכות השתיקה, ולא השיב בנוגע למעשיו ביום האירוע, ואודות היכרות עם
המנוח. באותו אופן נהג ביתר חקירותיו ואף סירב להשיב לשאלות שאינן קשורות לאירוע (מספר
תעודת הזהות שלו, שמות הוריו, ועוד) וטען כי הוא חף מפשע.
.160
בעדותו הראשית גונדוס מסר כי הוא מתגורר בקרית ביאליק ברחוב ההגנה 20 (עמ' 722
לפרוטוקול, שורות 19-24); וכשנשאל מדוע שמר על זכות השתיקה בחקירותיו במשטרה, השיב שנהג
כך כי הוא אינו סומך על המשטרה (עמ' 726 לפרוטוקול, שורות 2-4). עדותו הראשית של גונדוס הייתה
קצרה בשים לב לחוסר שיתוף הפעולה שלו בהודעותיו ובעדותו, ולהסכמת הצדדים להגשת אמרותיו.
גונדוס לא נחקר בחקירה נגדית, וזאת על פי החלטת הנאשמים.
.161
.162
מאור לב
כאמור, מאור לב וגונדוס נחשדו בשלב מוקדם במעורבות ברצח והוצאו כנגדם צווי מעצר.
החשד כנגד מאור לב בוסס אותה עת בעיקר על נוכחותו בבריכת אפק עם גונדוס, ועל קשריו
הטלפוניים עם אלירן אסולין בעת שהאחרון שהה עם המנוח ושי קובס בחוף הים. מאור לב לא אותר
סמוך לאחר הרצח, חרף ניסיונות המשטרה לאתרו במספר כתובות (ר' תיעוד ניסיונות איתורו ת/276,
ת/277, ת/280, ת/282 ות/286). בסופו של דבר הוא אותר ונחקר באזהרה רק ביום 23.10.18, כחודש
וחצי לאחר הגשת כתב האישום.
סמוך לאחר הרצח המשטרה החלה להאזין לטלפון של מאור לב (תמלילי האזנות הסתר נ/5
כוללים שיחות מיום 2.8.18 ועד 23.8.18). באי כוח הנאשמים טענו כי לו רצתה המשטרה "באמת"י
לאתרו היה ניתן לעשות זאת סמוך לאחר הרצח, ואף הפנו למספר שיחות מעמדת האזנת הסתר מהן
93 מתוך 174
שראל
עלה מיקומו של מאור לב אותה עת. כאשר נשאלו ראשי צוות החקירה בנדון הם אישרו בחצי פה כי
אכן ניתן היה לעשות מאמץ רב יותר לעצרו, אך גם הוסיפו – ובכך אני רואה עמם עין בעין – כי המטרה
הראשית של האזנת הסתר היתה לדלות ראיות ונתונים בנוגע לרצח ומעצרו של מאור לב היה בעדיפות
משנית.
בית המשפט המחוזי בחיפה
מאור לב העיד מטעם המאשימה ביום 14.6.21. גם לגביו העירה המאשימה כי הוא הובא על
ידה לצורך "שלמות התמונה", בדומה לגונדוס ועדים נוספים. במעט שמסר לב בחקירתו הראשית הוא
ציין כי הוא בן 38 ותושב קריית ביאליק; וכשנשאל על קשריו לגונדוס ולנאשמים, אישר שהוא מכיר
אותם (עמ' 783 לפרוט', שורות 4-8).
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
.164
עיון בהודעתו לעיל מעלה בבירור שחוסר שיתוף הפעולה מצדו היה כבר בעת חקירתו במשטרה. יצוין,
כי מאור לב נחקר בחשד לקשירת קשר לרצח המנוח, ובהקשר זה השיב "אני לא קשור לזה", והוסיף
כי הוא שומר על זכות השתיקה (עמ' 2 לתמליל, שורות 27-28). כך גם נהג כשנשאל האם הוא מכיר
את המנוח; מה היו מעשיו ביום הרצח; האם הוא מכיר את הנאשמים ואת גונדוס; ועוד. כשנשאל
מדוע לא התייצב במשטרה חרף ההזמנות הרבות שהושארו בכתובות שונות, השיב שלא ידע עליהן
ורק עובר לחקירתו נודע לו שהוא דרוש לחקירה (עמ' 3 לתמליל, שורות 18-19). במסגרת החקירה
הוצג למאור לב תיעוד ממצלמות בריכת אפק בו הוא נראה עם גונדוס ועם הנאשמים, וכשנשאל האם
הוא מזהה את הדמויות השיב כי הוא שומר על זכות השתיקה.
.165
לגבי יתר השאלות הרבה לב להשיב כי אינו זוכר, ומשכך הוכרז כעד עוין ואמרתו במשטרה הוגשה
מתוקף ס' 10א' לפקודת הראיות (הודעה מיום 23.10.18, ת/492).
טרם אפנה לחקירתו הנגדית של מאור לב אציין כי במהלך שמיעת הראיות העלו באי כוח
הנאשמים, ולו במרומז, את האפשרות שהרוצח הוא מאור לב. כבר בשלב זה אציין כי למעט רמיזות
אלה לא הפנו באי כוח הנאשמים לאינדיקציות של ממש כי לב היה מעורב ברצח עצמו (הראיות
הפורנזיות לא העלו לו זכר הגם שנתוניו היו במסגרת היינבדקים"). במילים אחרות, אין חולק כי לב
היה שותף למפגש בבריכת אפק ועוד אחזור למפגש זה וארחיב בו, אך כאמור אין אינדיקציה שלב היה
הרוצח ממש, ולא רק זאת אלא שהשוואת מבנה גופו (כעולה מסרטוני מצלמת אפק) לזה של הרוצח
מעלה כי לב שרירי ויימוצקיי יותר.
לגבי חקירתו הנגדית של לב. חרף רמיזות שהעלו באי כוח הנאשמים לכוונו במהלך ניהול
ההליך, נמנעה ההגנה להטיח טענה זו בפניו בחקירתו הנגדית. במקום זאת, נשאל לב על ידי בא כוחו
של כהנא שאלות שהיו יישאלות רומזותיי שהיו מיועדות רק למביני דבר. כך, נשאל האם רכב על אופנוע
ואישר כי מידי פעם הוא רוכב על אופנוע; אך כשנשאל האם רכב עם גונדוס על אופנוע השיב שאינו
94 מתוך 174
שראל
גם כשנשאל האם ביום הרצח היה בבריכת אפק ופגש את כהנא, ורדיניאן או את גונדוס, השיב שאינו
זוכר (עמ' 797 לפרוטוקול, שורות 1-6); וכאשר הופנה לקשר הטלפוני בינו לבין אלירן אסולין ביום
הרצח, וכשנשאל על מה שוחחו השיב, שלא במפתיע, כי אינו זוכר את השיחות או את תוכנן (עמ' 797
לפרוטוקול, שורות 17-29).
.166
בית המשפט המחוזי בחיפה
פרק יא' – זירת הראיות הדיגיטליות (הזירה הרביעית)
הפרק האחרון ביישער הצגת הראיותיי יוקדש להצגת וניתוח הראיות הדיגיטליות. לא בכדי
מוקם פרק זה בתום שער הצגת הראיות, שכן רק בשלב זה, לאחר שנסקרו יתר אדני הראיות ובכלל
זאת גרסאות העדים המרכזיים בהליך, ניתן למקם" מבחינה תכנית-עלילתית את הראיות
הדיגיטליות הרלוונטיות. לראיות הדיגיטליות מקום מרכזי במכלול הראיות בפרשה זו.
.167
כפי שכבר הובהר לעיל, אין מחלוקת אודות יישיוך" מספרי מכשירי הטלפון הרלוונטיים. לכן,
אפנה בתמצות לנתונים (מספרי טלפון) הרלוונטיים לפרק זה ולראיות העיקריות המבססות זאת –
(-)
מכשיר טלפון של כהנא שמספרו 055-9589146. מכשיר זה לא נתפס, ולדברי כהנא היה אמור
להימצא בביתו. המכשיר לא נמצא בחיפושי המשטרה בבית סבתו או ברחוב ההגנה 5 בקרית
ביאליק. לגבי מספר הטלפון אפנה, בין היתר, לת/50 – דויית צפייה במכשיר של מפל דהן שם
המספר נשמר תחת השם "בעלי"; וכן לת/112 – עיון בטלפון של קריסטינה ב', בת זוגו של
ורדיניאן שם המספר נשמר תחת השם "KAFFKA MAOR". אזכיר, כי כהנא עצמו אישר
ששוחח עם המנוח ביום הרצח, כאשר (כהנא) שהה בבריכת אפק, בשעה 18:16 והשיחה
מאותרת בפלט הרלוונטי. לגבי השיחה האחרונה אפנה, מעבר לנדרש, לחווייד הנדסית ת/491
95 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא (עציר) ואח'
ולעדותו של מהנדס התקשורת רוני אברהמי מיום 10.6.21 ולפיה השיחה התקיימה מאנטנה
החולשת על אזור הבריכה.
(-)
(-)
(-)
(-)
(-)
שראל
(-)
בית המשפט המחוזי בחיפה
מכשירי הטלפון של המנוח. נתפסו שני המכשירים שנמצאו על השולחן במסעדה בזירת הרצח
הראשון, ת/469אי שמספרו 055-9635136 (נוקיה) – מדובר במכשיר הייעסקיי; והשני
ת/469בי שמספרו 055-9970110 (גלאקסי). יוער, כי כהנא התקשר ביום הרצח למכשיר
הגלאקסי. לגבי הוכחות המספרים אפנה, בין היתר, לעדות אלמנת המנוח נופר בן חיים
ולהודעותיה שהוגשו בהסכמה (נ/1 ונ/2).
תומר בן חיים. טלפון שמספרו 052-8939568. מספר זה הוכח בפריקת הטלפון של דניאלה;
מחקירה קודמת של תומר במשטרה וכן מחקירות אביו וחבריו (לדוגמה בן גורצקי). עם זאת,
המכשיר עצמו לא נתפס ומאליו יוצא שלא נפרק. תומר –
– כפי שכבר הובהר לעיל – מסר
למשטרה מכשיר אחר, שבור, וטען כי מדובר במכשיר הטלפון שלו.
ורדיניאן. החזיק ברשותו 2 מכשירי טלפון שמספריהם 058-4089089 ו 055-9811861
מכשירי הטלפון לא נתפסו. כאמור, ורדיניאן נעצר ללא מכשיר טלפון; ורק בחקירתו הנגדית
בעת שהעיד בבית המשפט מסר לראשונה כי אחד מהמכשירים לעיל (שמסתיים בספרות
9089) שהיה המכשיר בו השתמש ביום האירוע, הושאר על ידו במחסן דירתו לפני שהסיע את
הרוצח. זאת ועוד, ורדיניאן מסר לראשונה בחקירתו הנגדית על מכשיר נוסף, שלישי, שהיה
בשימושו ושאליו התקשר הרוצח. עם זאת, ורדיניאן לא מסר כל פרט מזהה אודות מכשיר
זה. לגבי הוכחת מספר הטלפון של שני המכשירים הראשונים אפנה להודעות בת זוגו של
ורדיניאן – קריסטינה (ת/466-ת/468); וכן לפריקת הטלפון של גונדוס (ת/151 ות/ 159), שם
צוינו מספרי הטלפון של ורדיניאן.
אלירן אסולין – מספר הטלפון 050-4700832 נמסר בעדותו.
מאור לב – מספר טלפון 052-3552228. ראה בנדון את עדותו של דני מושט מיום 25.4.21
עמוד 713 לפרוטוקול; וכן את פריקת נייד וכרטיסי סים של גונדוס איסקוב (סיוע 600/18 –
ת/151).
מפל דהן (אשת כהנא) – מספר הטלפון 055-9474956 נמסר בעדותה.
נופר בן חיים (אשת המנוח) – מספר הטלפון 055-9684574 נמסר בעדותה.
96 מתוך 174
(-)
אתמקד כעת במידע הדיגיטלי הרלוונטי ליום האירוע (אין מדובר בכל המידע הדיגיטלי, ובחרתי
להפנות רק לעיקרי הנתונים), תוך ציון נתונים רלוונטיים נוספים וכן תוך הוספת הערותיי,
מסקנותיי וקביעותיי – בבחינת "הקדמה" לפרק הדיון והמסקנות. הערות וקביעות אלה ייכתבו
בגופן אחר.
(-)
(-)
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
(-)
(-)
בשעה 14:31 שלח המנוח 2 מסרונים (מטלפון הגלקסי שמסתיים בספרות 110) אל אחיו תומר
ובו נכתב "שלח תמונות של הזיין הזה"; "יועם יש גם את של אח שלו (ככל הנראה – ייואם
יש, גם את של אח שלויי – י.ל.).
במענה למסרונים לעיל, שלח תומר למנוח, בשעה 14:36, 3 תמונות של אור וידידיה אלבז,
והסביר למנוח מי בתמונות זה ידידיה ומי זה אור (ר' בנדון ת171 – פריקת מכשיר הגלקסי
של המנוח).
מסרונים אלה נקשרים לאירוע שהתרחש יום קודם לכן באולמי "כינורות". נזכיר, כי
בעוד תומר ואור הכירו עוד לפני כן איש את רעהו; המנוח לא הכיר את אור וידידיה
ולכן נזקק לתמונות.
בשעה 14:40 תומר שלח למנוח 2 מסרונים ובהם כתב יובסיטואציה שהיה אתמול לא יכלתי
לעשות משהו וגם אם ההיתי עושה ההית הורג אותי"; "נדבר על זה כברי
בשעה 14:42 כהנא התקשר לורדיניאן (שיחה בת 30 שניות); ובשעה 15:17 ורדיניאן התקשר
לכהנא (שיחה כבת 30 שניות).
כפי שכבר צוין לעיל, תומר בחר שלא לתת הסבר לאיזה מהמסרונים ששלח או קיבל,
ובאופן כללי לא שיתף פעולה. גם מסרונים אלה נקשרים לאירוע באולמי כינורות – הן
מתוכן הדברים והן משום סמיכותם למסרונים שקדמו להם וצוינו לעיל.
אין אינדיקציה לכך כי מדובר בשיחות הנוגעות לפרשה. יש לזכור כי השניים היו חברים
ו"שותפים עסקיים".
בשעה 16:57:17 מפל התקשרה לאיריס חכים – אמם של אור וידידיה אלבז. מדובר בשיחה
שנמשכה כ 10 דקות (579 שניות) עד לשעה 17:06:56.
97 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
מספר הערות בנדון –
הראשונה
המתבקשת;
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
איש מהמעורבים לא נחקר עליה ולכן יש להתייחס אליה בזהירות
השניה – ייתכן ומדובר בשיחה הנוגעת ל"רצף העלילתי" בפרשה זו, במובן זה שאמם
של אור וידידיה יידעה את מפל – רעייתו של כהנא, אודות שהתרחש יום קודם לכן
באולמי כינורות ואודות האיומים שספגו היא ובניה מתומר;
השלישית – תשומת הלב לכך כי מי שיזמה את השיחה היא מפל, וייתכן שקדמה לשיחה
זו שיחה או תקשורת אחרת;
הרביעית – בתקופה שאליה פלט התקשורת מתייחס (בין 16.7.18 ל 6.8.18) אין תקשורת
נוספת בין השתיים. משכך, מדובר בשיחה חריגה;
החמישית הנתונים לגבי שיחה זו הופקו מהפלט של מפל. עם זאת, המאשימה לא
הגישה את פלט התקשורת של איריס, שייתכן והיה שופך אור נוסף בנדון (ר' הערה
שלישית לעיל).
מספר הערות בנדון:
בשעה 17:02 התקשר כהנא לתומר. משך השיחה 89 שניות. כהנא אוכן
בייקרית ביאליק דרום".
הראשונה נוגעת לגרסת כהנא בעדותו, אז מסר לראשונה כי ביום הרצח הוא ניסה
להשיג בטלפון את המנוח (לאחר שנקבעה עמו קודם לכן עסקת סמים למכירת 5 ק"ג
קנביס); ומשלא הצליח להשיגו הוא התקשר לתומר לצורך זה. ואולם, גרסת הנאשם
אינה תואמת את נתוני התקשורת – משום שאין אינדיקציה לקשר כלשהו בין
כהנא למנוח עובר לשיחה לעיל (השיחה הראשונה בין כהנא למנוח תתקיים בשעה
17:49 ותידון להלן).
98 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-)
(-)
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
השניה נוגעת להקשר הדברים. שיחה זו נקשרת לאירוע מאולמי כינורות שהתרחש יום
קודם לכן, ובו תומר (ולא המנוח), היה הדומיננטי. במילים אחרות, בהמשך לאירוע
בכינורות בו תומר איים על אור וידידיה, התקשר כהנא אל תומר (ניסיון להבין מה קרה?
לפייס? לאיים?).
השלישית – ממחקר התקשורת של כהנא שתחילתו ביום 1.1.18 עולה שכהנא ותומר היו
בקשר מספר חודשים לפני הרצח. מדובר בקשר שהתקיים ביום מסוים בלבד – ב 21.3.18
(שיחה ומסרונים). בעדותו של כהנא, הוא מסר שהיתה לו היכרות בעיקר עם המנוח
(בעסקי סמים) ובאופן שטחי הכיר את תומר. תוכן המסרונים מחודש 3/18 לא ידוע שכן
גם הנאשם וגם תומר העלימו את מכשירי הטלפון שלהם].
הרביעית – דווקא ההיכרות המוקדמת בין כהנא לתומר (שבאה לידי ביטוי בקשר
הטלפוני מחודש 3/18), שייתכן והיתה על רקע עסקי סמים (על פי גרסת כהנא), מחזקת
את ההנחה כי כהנא התנדב או "נודב" להתערב בסכסוך לא לו בין האחים ידידיה ואור
אלבז, לבין חבורת תומר-מאור.
בשעה 04:23 :17 התקשר תומר אל המנוח, שיחה בת 116 שניות (עד 06:15 :17).
יש להניח כי בשיחה זו תומר עדכן את המנוח – אחיו הבכור ומי שכאמור נכח באירוע
בכינורות ומודע לסכסוך, אודות העובדה שכהנא התקשר אליו (אל תומר) מספר שניות
לפני כן.
בין השעות 17:06 עד 17:07 נערכו מספר שיחות וניסיונות שיחה בין אלירן אסולין; שי קובס;
והמנוח.
יש להניח כי מדובר בשיחות שנגעו לקביעת המפגש במסעדה בחוף הים כחצי שעה
לאחר מכן.
מספר הערות בנדון:
בשעה 17:09 שלח תומר למנוח מסרון עם המספר יי0559589146", השייך לכהנא!!.
99 מתוך 174
תפ"ח 15153-09-18 מדינת ישראל נ' כהנא(עציר) ואח'
(-)
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה
הראשונה – תומר שלח אל המנוח את מספר הטלפון של כהנא כ 3 דקות בלבד לאחר
שסיים את שיחתו עם המנוח.
השניה – עולה בבירור כי שליחת מספר הטלפון של כהנא למנוח מהווה "עליית מדרגה",
והעברת הסכסוך / המו"מ, מהדרג של תומר-כהנא; לדרג בכיר יותר של מנוח – כהנא.
השלישית – העובדה שתומר שלח את מספר הטלפון של כהנא אל המנוח מצביעה, על
פני הדברים, כי כהנא והמנוח לא הכירו האחד את השני ולכל הפחות לא היו בקשר של
ממש. נזכיר, כי כהנא טען כי היו בינו לבין המנוח קשרים עסקיים ענפים ולא רק זאת,
אלא שביום האירוע היה אמור לספק לו 5 ק"ג קנביס. מדובר בטענה שאין בה ממש;
ובהקשר הדיגיטלי אפנה לכך כי בחיפוש בספרי הטלפון של המנוח (גם במכשיר
ה״עסקי") לא נמצא אזכור לכהנא.
הרביעית – גם לגבי מסרון זה, תומר לא מסר כל גרסה וטען כי אינו זוכר במה מדובר..
בין השעה 17:10 ל 17:19 התקיימו מספר שיחות בין תומר למנוח.
יש להניח, כי שיחות אלה היו בהמשך לשיחה אותה קיבל תומר מכהנא; וכן בהמשך
לכך שתומר שלח למנוח את מספר הטלפון של כהנא.
בשעה 17:12 שלח המנוח לאלירן אסולין מסרון ובו כתב יידבר עם מאור שיביא אותו".
מספר הערות בנוגע למסרון זה:
הראשונה – המסרון נשלח בעת שהמנוח ניהל עם תומר את השיחות שצוינו לעיל (בין
השעה 17:10 ל 17:19), ולאחר שתומר קיבל את השיחה מכהנא (17:02);
השניה – לכאורה (ורק לכאורה) לא ברור באיזה "מאור" מדובר (מאור כהנא? מאור
לב?); ואת מי אותו "מאור" מתבקש "להביא".
100 מתוך 174
