לפני: כבוד השופט ניר זנו
המבקשת
מדינת ישראל
בעניין
המשיבים
1. פלוני ( קטין)
2. פלוני ( קטין)
החלטה ( נוסח מותר לפרסום)
רקע עובדתי
בקשת המאשימה לתיקון כתב אישום לאחר מענה.
נגד המשיבים (להלן : " המשיבים" ו/או " הנאשמים" ) הוגש ביום 8.3.22 כתב אישום בו יוחסה להם עבירה של פציעה כשעבריין מזויין – עבירה לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 בצירוף סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז -1977.
עפ"י המפורט בכתב האישום, בתאריך 24.7.21, סמוך לשעה 21:30, פסע XXX (להלן:" המתלונן") ביציאה מ-XXX ב-XXX כשהוא עושה דרכו לרחוב XXXX בעיר. בנסיבות המתוארות לעיל נתקל המתלונן בנאשמים ובאחר, אשר חלפו מולו, פנו אליו ושאלו אותו:" מה אתה מסתכל?!". בנסיבות המתוארות לעיל, לאחר חילופי דברים קצרים בין הצדדים, ניגשו הנאשמים קרוב למתלונן ודקרו אותו בגופו באמצעות חפץ חד שזהותו אינה ידועה במדויק למאשימה , ואשר נחזה להיות סכין. כתוצאה מהאמור לעיל, סבל המתלונן מחתכים באמה שמאל ,ובכתף ימין סמוך לבית החזה. במעשיהם לעיל, פצעו הנאשמים את המתלונן בצוותא חדא.
בדיון שהתקיים ביום 29.6.23 כפרו המשיבים בכתב האישום, ועל כן קבע ביהמ"ש שני מועדים לשמיעת הוכחות.
בשל מלחמת " חרבות ברזל" נדחו שני מועדי ההוכחות ליום 18.2.24 וליום 6.3.24.
ביום 15.2.24 הגישה ב"כ המאשימה בקשה לתיקון כתב אישום. בשל סמיכות הזמנים לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 18.2.24, לא ניתן היה להעביר את הבקשה על מנת לקבל את תגובת ב"כ הנאשמים טרם קיום הישיבה.
במסגרת בקשתה לתיקון, עתרה ב"כ המאשימה להוסיף עד תביעה, שוטר שערך דו"ח ביקור בזירה.
בפתח ישיבת ההוכחות טענו הצדדים בעניין הבקשה, וביהמ"ש הורה להם להגיש השלמת טיעון בכתב תוך 7 ימים בצירוף פסיקה רלוונטית.
ביום 21.2.24 הגישה ב"כ המאשימה השלמת טיעון. ביום 29.2.24 הגיש ב"כ נאשם 1 השלמת טיעון, וביום 5.3.24 הגיש ב"כ נאשם 2 השלמת טיעון.
טענות הצדדים
ב"כ המאשימה טענה, כי מדובר בהוספת עד טכני בלבד, שכן הדו"ח שערך העד היה קיים בחומר החקירה והובא בפני ההגנה, כאשר רק שם עורכו נשמט מרשימת עדי התביעה. עוד הובהר, כי הדיסק עליו מצוי הסרטון שאליו מתייחס הדו"ח שערך העד, נרשם ברשימת עדי התביעה בכתב האישום . לאור האמור טענה ב"כ המאשימה, כי הוספת העד לא תפגע בהגנתם של הנאשמים. באשר לטענת ב"כ הנאשמים, שהתיקון נדרש בעקבות הידברות בין התביעה לבין ההגנה, השיבה ב"כ המאשימה, שב"כ הנאשם 1 לא הפנה את תשומת ליבה לחסרונו של העד או לדו"ח שהיה בפני ההגנה אלא לאופן תפיסת הסרטונים ולקושי בהגשתם, מבלי שפירט מעבר לכך. לדברי ב"כ המאשימה אין מדובר במקצה שיפורים אלא בעד תביעה שהושמט מכתב האישום, וכי בקשת התיקון היתה מוגשת גם מבלי שהיתה מתקיימת הידברות בין הצדדים. עוד הוסיפה ב"כ המאשימה כי בתי המשפט נעתרים לבקשות לתיקון כתב אישום אף בשלבים מתקדמים של המשפט וזאת מטעמי שמירת האינטרס הציבורי בדבר גילוי האמת ומניעת עיוות דין, ובלבד שניתנה לנאשמים הזדמנות סבירה להתגונן, ובמקרה שבנדון הוספת העד לא תפגע בהגנתם של הנאשמים. עוד טענה ב"כ המאשימה בהקשר זה, כי הבקשה לתיקון כתב האישום הוגשה בפתיחתו של שלב ההוכחות ובטרם העיד המתלונן בתיק, וגם מטעם זה תיקון כתב האישום לא יפגע ביכולתם של הנאשמים להגן על עצמם. באשר לאינטרס הציבורי הדגישה ב"כ המאשימה בהשלמת טיעוניה בכתב, כי ההגנה מבקשת להיבנות מטעות קולמוס של המאשימה, ולהביא לזיכוי הנאשמים באירוע חמור המייחס להם דקירות המתלונן באמצעות סכין.
ב"כ הנאשם 1 טען, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שכן העבירה בוצעה בשנת 21', כתב האישום הוגש בשנת 22', ואילו הבקשה הוגשה ערב ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 18.2.24, כשנתיים לאחר מכן. ב"כ הנאשם טען, כי הגנת מרשו עלולה להפגע שכן ההכנה לישיבת ההוכחות התבססה על רשימת העדים המופיעים בכתב האישום. עוד טען ב"כ הנאשם 1, כי העיתוי בהגשת הבקשה הינו בעייתי אף מהטעם שתיקון כתב האישום התבקש בעקבות הידברות בין הצדדים, לאחר שהוא הצביע על בעייתיות בהוכחת כתב האישום המקורי. לדברי ב"כ נאשם 1 , במסגרת מו"מ בין הצדדים, הובהר על ידו לב"כ המאשימה, שלא ניתן יהיה להגיש את הסרטונים אשר המאשימה מבקשת להסתמך עליהם לצורך הוכחת אשמת הנאשמים. לטענת ב"כ נאשם 1, בעקבות שיחה זו החליטה ב"כ המאשימה לבקש לתקן את כתב האישום, כך שלכתב האישום יתווסף שמו של עד תביעה, אשר באמצעותו יוגשו הסרטונים, בבחינת מקצה שיפורים. ב"כ הנאשם 1 הפנה לפסיקה הקובעת שאין לתקן כתב אישום, אשר תיקונו מתבקש בעקבות הידברות בין התביעה לבין ההגנה.
ב"כ הנאשם 2 טען, כי אמנם הדו"ח שערך העד אותו מבוקש להוסיף הובא בפני ההגנה כחלק מחומר החקירה, אולם לא מדובר בעד טכני כי אם בעד מהותי, שכן חוסרו של העד במקרה זה הינו משמעותי. עוד נטען, כי הוספת העד בשלב זה לאחר שכבר נבנה קו ההגנה בהתבסס על כתב האישום המקורי יש בו כדי לקפח את הגנת הנאשמים. כמו כן ב"כ נאשם 2 הצטרף לטיעונו של ב"כ נאשם 1 כי אין לתקן את כתב האישום, שכן התיקון המתבקש הינו תוצר של הידברות בין הצדדים.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב ) התשמ"ב -1982 מורה:
" בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול" ( הדגשות שלי – נ.ז.).
הנה כי כן, לאחר שכתב האישום הוקרא, הסמכות לצוות על תיקון מסורה לבית המשפט, וצד המבקש תיקון חייב להפנות בקשה בעניין זה לבית המשפט. בית המשפט יתיר התיקון, בתנאי שלא יהיה בכך כדי לקפח את הנאשם בהגנתו, ושתינתן לו אפשרות סבירה להתגונן מפני התיקון.
ראה: יעקב קדמי " על סדר הדין בפלילים", חלק שני א עמ' 948 מהדורה מעודכנת, תשס"ט – 2009);ע"פ 5019/09 חליווה נ' מ"י (פורסם בנבו, 20.8.13), פסקאות 24-27.
בפסיקה נקבע, כי הזדמנות סבירה להתגונן היא אמת מידה כללית שפרישתה רחבה ותכליותיה – שמירה על הוגנות ההליך המשפטי, והקפדה על האיזון בין עוצמתה של התביעה לבין זכויותיו של הנאשם ( ראה לעניין זה רע"פ 2581/14 יקותיאלי נ' מ"י (פורסם בנבו, 12.2.15, פסקה 27). על בית המשפט לאזן בין שני שיקולים: האינטרס הציבורי הכללי, שלפיו ראוי לאפשר את תיקון כתב האישום באופן שיתרום לגילוי האמת, ומנגד – זכותו של הנאשם לקיום הליך הוגן.
פרשנות התיבה "הזדמנות סבירה להתגונן" נדונה בשורה ארוכה של פסקי דין בבית המשפט העליון . בע"פ 63/79 עוזר נ' מ"י , פ"ד ל"ג (3) 606 , נפסק כי הדרישה לפיה יש ליתן לנאשם " הזדמנות סבירה להתגונן" כוללת שני יסודות : האחד, יסוד טכני- דיוני שעניינו כי לנאשם היתה אפשרות לנקוט פעולות דיוניות שונות הדרושות לניהול הגנתו, כגון: הבאת ראיות, זימון וחקירת עדים; והשני יסוד ענייני- מהותי, שעניינו כי לנאשם היתה הזדמנות לפתח ולייצב קו הגנה כנגד אישום שלא נכלל מכלתחילה בכתב האישום. לעניין יסוד אחרון זה נקבע שיש לבחון האם הופתע הנאשם מן העובדות החדשות שיוחסו לו, והאם ניתן להניח שהיה נוקט קו הגנה שונה לו היה מודע להן.
ראה גם: ע"פ 5019/09 חליווה נ' מ"י (פורסם בנבו, 20.8.13), פסקאות 24-27;ת"פ 28759-05-15 מ"י נ' ערן מלכה ואח' (פורסם בנבו, 20.11.16).
מן הכלל אל הפרט
בקשת המאשימה לתקן את כתב האישום הוגשה בשלב מתקדם של ההליך. הבקשה הוגשה כשנתיים לאחר הגשת כתב האישום, וכ-8 חודשים לאחר שהנאשמים כפרו בכתב האישום.
כמו כן ביום 29.6.23 נקבעו לצדדים שני מועדי הוכחות לחודש נוב' 23', אולם מועדים אלו נדחו בשל מצב החירום הביטחוני ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל". למרות האמור, הבקשה הוגשה בסמיכות של ממש לישיבת ההוכחות הנדחית, ביום ה', 15.2.24, בעוד ישיבת ההוכחות נקבעה ליום א', 18.2.24, כך שלא היתה לב"כ הנאשמים אפשרות להגיב אלא בפתח הישיבה.
לנוכח סד הזמנים, הצדדים טענו לעניין בקשת התיקון בפתח ישיבת ההוכחות, ובהתאם להחלטתי הגישו השלמת טיעון בכתב בצירוף פסיקה רלוונטית.
יצוין כי על אף העיתוי בהגשת הבקשה, עפ"י לשון החוק ביהמ"ש יכול להורות על תיקון כתב האישום בכל עת שלאחר תחילת המשפט, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
ב"כ הנאשמים העלו טענות כבדות משקל בשל לנסיבות הגשת בקשת התיקון, שכן לטענתם התיקון המבוקש הינו תוצר של הידברות בין התביעה לבין ההגנה, וכי לולא הסב ב"כ הנאשם 1 את תשומת לבה של ב"כ המאשימה לקושי הקיים בחומר הראיות ובאופן הגשת הסרטונים הקיימים, לא היתה ב"כ המאשימה מבקשת את התיקון. לטענת ב"כ הנאשמים, תיקון כתב האישום בנסיבות האמורות יפגע בהגנת הנאשמים, שכן הכנת חקירת העדים לישיבת ההוכחות התבססה על רשימת העדים המופיעים בכתב האישום בלבד.
ב"כ הנאשם 1 הפנה בהשלמת טיעוניו בכתב לפסיקה התומכת בגישה לפיה אין להורות על תיקון כתב אישום כאשר התיקון המתבקש נובע מהידברות בין הצדדים.
מעיון בפסיקה זו עולה, כי מדובר בבקשות לתיקון כתב אישום כאשר התיקון המתבקש היה מהותי, כזה היורד לשורשו של עניין, כאשר השפעת התיקון על הגנתו של הנאשם באותם מקרים היתה משמעותית ביותר, ועל כן במקרים אלה ביהמ"ש דחה את בקשת התיקון שהגישה המאשימה לאחר הידברות בין הצדדים.
מסקירת הפסיקה עולה, כי למשקלם של התיקונים המבוקשים לאחר הידברות בין הצדדים ישנה השפעה ישירה על החלטת ביהמ"ש בקובעו האם ראוי להתיר את בקשת התיקון.
ראה: ת"פ (י-ם) 4762-09-16 מדינת ישראל נ' יצחק פלד [ פורסם בנבו] (16.11.20).
במקרה שלפנינו, אין בתיקון המבוקש כדי להוביל לפגיעה ביכולתם של הנאשמים להתגונן, שכן אין מדובר בתיקון מהותי היורד לשורשו של עניין.
אין מחלוקת, כי העד אותו מבקשת ב"כ המאשימה להוסיף לרשימת העדים הינו עד שהכין דו"ח שהונח בפני ב"כ הנאשמים זה מכבר, אם כי שמו נשמט מרשימת העדים בכתב האישום. הדו"ח אותו ערך מפנה לדיסקים על גביהם מצויים סרטונים, כאשר הדיסקים עצמם מצויינים ברשימת העדים בכתב האישום המקורי (ראה פריט מס' 12). משכל החומר האמור היה בפני ההגנה, הרי שהוספת העד לצורך הגשת הדו"ח אותו ערך המפנה לדיסקים המופיעים בכתב האישום – הנה בבחינת הוספת עד טכני, ואין בכך כדי לפגוע ביכולתם של הנאשמים להתגונן.
יתרה מכך, ביהמ"ש הבהיר לצדדים בראשית ישיבת ההוכחות ובהתייחס לבקשת התיקון, כי ככל שיהיה צורך בהשלמת חקירות העדים בעקבות תיקון כתב האישום המבוקש, השלמות אלו תתבצענה (פרוטוקול הדיון מיום 18.2.24, עמ' 24 שורות 2-9). לכך יש להוסיף את העובדה שרוב העדים טרם מסרו עדותם בבית המשפט, לרבות המתלונן.
מכלל האמור עולה, כי יכולתם של הנאשמים להתגונן באופן ראוי לא תפגע מתיקון כתב האישום.
מעבר לאמור, לא ניתן להתעלם במקרה שבנדון מחומרת כתב האישום המייחס לנאשמים עבירה של פציעה כשעבריין מזויין – עבירה לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 בצירוף סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז -1977. חומרת העבירה אך מעצימה במקרה זה האינטרס הציבורי של חקר וגילוי האמת, ומכאן את תיקון כתב האישום כמבוקש.
יצוין כי במקרה דומה לנסיבות המקרה שלפנינו, קבע ביהמ"ש המחוזי ( כב' השופט קאפח) כי אמנם קיים שיקול כבד משקל לדחיית בקשת התיקון, שכן התיקון היה תוצר של הפניית תשומת לבה של המאשימה ע"י הסניגור במסגרת פגישת מו"מ, אולם נקבע כי יש לתקן את כתב האישום לנוכח קיומו של אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה בחשיפת התשתית הראייתית במלואה וזאת בשים לב למהות האישום.
ת"פ 11220-12-18 מדינת ישראל נ' עמנואל אמאצ'י [פורסם בנבו] (6.1.20).
עוד אוסיף בהקשר זה, כי לא ניתן לשלול את האפשרות, לנוכח אופי התיקון המבוקש, שביהמ"ש היה נעתר לבקשת התיקון גם אם היתה מוגשת ע"י ב"כ המאשימה מבלי שקדמה לה הדיברות בין הצדדים, ולו מן הטעם של האינטרס הציבורי בגילוי האמת ובמניעת עיוות דין.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, משאין בקבלת הבקשה כדי לפגוע בזכויותיהם של הנאשמים להליך הוגן, הריני מקבל את בקשת המאשימה ומורה על תיקון כתב האישום.
כתב האישום יתוקן, כך שיתווסף לרשימת העדים העד XXXX.
העד האמור יוזמן לישיבת ההוכחות הקבועה ליום 15.5.24 שעה 09:00.
המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.
ניתנה היום, ח' אדר ב' תשפ"ד, 18 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.