לפני: כבוד השופט ניר זנו
המאשימה
מדינת ישראל
בעניין
הנאשם
XXXX
החלטה-עותק
מותר לפרסום
בקשת ב”כ הנאשם להורות על צירוף תיק תעבורה המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב ( תתע”א 7101-09-22) לתיק בכותרת.
רקע עובדתי
ביום 23.4.23 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בתיק שבנדון.
ביום 12.3.24 הודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן ודינו הוכרע.
כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם עבירות של : החזקה בסמים לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים ( נוסח חדש) תשל”ג -1973; נהיגה ללא רישיון נהיגה – מעולם לא הוציא- עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה ( נוסח חדש), תשכ”א -1961; נהיגה ברכב ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי ( נוסח חדש), תש”ל -1970; נהיגה תחת השפעה – עבירה לפי סעיף 26(2) לתקנות התעבורה. העבירות בוצעו על ידי הנאשם ביום 2.5.22, בהיותו קטין כבן 17.9.
לאחר הכרעת הדין, ובמסגרת דיון במעמד הצדדים, עתר ב”כ הנאשם לצרף לתיק זה תיק תעבורה (תתע”א 7101-09-22), המתנהל כנגד הנאשם בבית משפט השלום בתל אביב( להלן :” תיק התעבורה”).
תיק התעבורה נפתח כנגד הנאשם בגין עבירה אותה ביצע ביום 11.9.22 בהיותו בגיר, כ-3 שבועות לאחר שמלאו לו 18 . כתב האישום הוגש ביום 22.9.22, ומייחס לנאשם עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה – מעולם לא הוציא- עבירה לפי סעיף 10(א) בצירוף סעיף 38(1) לפקודת התעבורה ( נוסח חדש), תשכ”א -1961.
הצדדים טענו בפניי בדיון שהתקיים ביום 12.3.24 באשר לבקשת צירוף תיק התעבורה לתיק שבנדון. ביום 25.3.24 צירף ב”כ הנאשם פסיקה לתמיכה בבקשתו. ביום 10.4.24 הגישה ב”כ המאשימה את תגובתה.
טענות הצדדים
ב”כ הנאשם טען, כי העבירה המיוחסת לנאשם בתיק התעבורה הנה נהיגה ללא רישיון נהיגה, והיא זהה לאחת העבירות שבכתב האישום שהוגש לבית משפט זה. עוד הדגיש ב”כ הנאשם כי העבירה בוצעה פחות מחודש לאחר שהנאשם חצה את גיל 18. לטענתו מדובר ברצף עבירות ובהתנהלות של הנאשם באותה תקופה, כך שמבחינת יעילות נכון לצרף את תיק התעבורה ולא לנהל את עניינו של הנאשם במספר בתי משפט. ב”כ הנאשם הפנה את ביהמ”ש לפסיקה אשר לדבריו תומכת בעמדתו לפיה יש לצרף את תיק התעבורה לתיק הנוער. עוד ציין ב”כ הנאשם, כי הנאשם קיבל רישיון נהיגה ולכן אינו יכול לבצע פעם נוספת את העבירה של נהיגה ללא רישיון.
ב”כ המאשימה הביעה את התנגדותה לצירוף תיק התעבורה בו מיוחסת לנאשם עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, שכן לדבריה העובדה שעבירה זו מיוחסות לו כבגיר, והוא הודה בביצועה כקטין – אינה פועלת לטובתו. ב”כ המאשימה ציינה את חומרתה של העבירה והמסוכנות הנשקפת ממנה לציבור המשתמשים בדרך. במסגרת תגובתה בכתב פירטה ב”כ המאשימה את התיקים שהתנהלו ועודם מתנהלים בעניינו של הנאשם, והצביע על כך שמדובר בנאשם שאינו נרתע מהדין, אף לאחר שריצה עונש מאסר בפועל, וממשיך לבצע עבירות גם כבגיר. כמו כן צוין שהנאשם אינו משתף פעולה עם שירות המבחן, אינו לוקח אחריות, ולא עבר תהליך טיפולי מול שירות המבחן, וזאת בשונה מהנסיבות המפורטות בפסיקה שהציג ב”כ הנאשם כתמיכה בבקשתו לצרף את תיק התעבורה. לגישת ב”כ המאשימה, התנהלות זו של הנאשם עומדת בסתירה לעקרונות המנחים את בית משפט לנוער, הפועל מכוח שיקולים שיקומיים וטיפוליים, ועל כן אין להורות על צירוף תיק התעבורה שנפתח לנאשם כבגיר לתיק הנוער שבנדון. עוד הוסיפה ב”כ המאשימה, כי לנאשם תיקים פתוחים נוספים, מלבד תיק התעבורה אותו הוא מבקש לצרף, ומכאן שמדובר בנאשם שאינו ” מנקה שולחן”.
דיון והכרעה
בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א -1971 אין הוראה האוסרת על בית המשפט לנוער לשפוט נאשם שביצע עבירה כבגיר, במסגרת צירוף תיקו כבגיר לתיקו כקטין המתנהל בפני בימ”ש לנוער. יחד עם זאת, מדובר בבית משפט מיוחד שדן בקטינים, ולא בבגירים, ולפיכך דיון בעניינו של בגיר בפני בית משפט לנוער יעשה במקרים חריגים בלבד.
ההוראה המתירה לצרף תיקים נחקקה בסעיף 39 לחוק העונשין, וזו לשונה:
”
39.(א) מי שהורשע בשל עבירה פלונית וביקש שבית המשפט ידון אותו גם בשל
עבירות אחרות שהוא מודה שעבר אותן, רשאי בית המשפט – לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשמיע טענותיו לעניין זה – להרשיעו ולגזור את דינו, או להעמידו במבחן, בשל כל אחת מן העבירות האחרות.
(ב) לא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה אלא לגבי עבירות שהן בסמכותו העניינית ושהוא מוסמך לדון בהן בהרכב שבו הוא יושב, אולם בית משפט מחוזי רשאי לעשות כן גם לגבי עוונות וחטאים.
(ג)הורשע אדם לפי סעיף זה על אף התנגדותו של התובע, רשאי התובע לערער על הרשעה זו.
-1080135-220218000(ד) השתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה ובערעור על פסק דינו בוטלה ההרשעה בשל העבירה שהנאשם הואשם בה, אין בכך כדי לפגוע בהרשעה ובגזר הדין בשל העבירות האחרות.
(ה) בסעיף זה, “עבירות אחרות” – בין שהוגש עליהן כתב אישום ובין שטרם הוגש, ובלבד שפרטי העבירות צוינו במידה הדרושה כדי לזהותן”.
את סעיף 39 לחוק העונשין יש ליישם לאורו של חוק הנוער, ובשינויים המחויבים הנובעים ממנו, נוכח סעיף 21 לחוק הנוער ( שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א -1971 הקובע כי להודאת נאשם נלווית קביעת אשמה גרידא ולא הרשעה בדין.
כוונת המחוקק הייתה לתת לנאשם אפשרות לצרף עבירות נוספות לאחר הכרעת הדין המרשיעה הראשונה בעניינו, ועל כן, כאשר אנו מצויים בין כותלי בית המשפט לנוער מתפרש סעיף 39 לחוק העונשין במקום “מי שהורשע בשל עבירה פלונית” – “מי שנקבע כי ביצע עבירה פלונית”.
יחד עם זאת יובהר – האפשרות לצרף תיקים אינה זכות מוקנית. סעיף 39(א) לחוק העונשין אומר מפורשות כי בית המשפט רשאי לצרף את התיקים, וזאת לאחר ששמע את עמדת התביעה בעניין. רוצה לומר, בית המשפט אינו חייב להיעתר לבקשתו של הנאשם לצירוף תיקים והדבר יישקל בכל מקרה לגופו , לאחר שמיעת טענות הצדדים.
ראה : ת”פ 6547-10-14 מדינת ישראל נ’ פלוני [ פורסם בנבו ] ( 10.7.18) ;
ת”פ 21326-07-19 מדינת ישראל נ’ קטין ( לא פורסם).
לעניין הגשמת האינטרס הציבורי והאינטרס האינדיווידואלי של הנאשם בראי בקשת צירוף תיקים, נקבע בת”פ 10430/98 מדינת ישראל נ’ עמר [ פורסם בנבו] ( 11.4.98) :
” זכותו של הנאשם לצרף תיקים על פי סעיף 39 לחוק העונשין, איננה זכות מוחלטת וכל עוד היא לא נקבעה ככזאת, כי אז רשאי ביהמ”ש ואף צריך, על פי לשון החוק, לשקול שיקולים רחבים, הכוללים גם את האינטרס של הנאשם וגם את האינטרס הציבורי. יש אינטרס ציבורי בצירוף תיקים, כאשר יש בהם כדי לחסוך בזמנו של ביהמ”ש והצדדים, ולפיכך כאשר נאשם מצרף תיקים או מגיע להסדר טיעון, יש לשיקול זה משקל משמעותי”.
מן הכלל אל הפרט:
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים בפניי, ולאחר שעיינתי בעמדתם שהוגשה בכתב אני סבור שיש לדחות את הבקשה, כך שתיק התעבורה לא יצורף לתיק הנדון בפניי, מהנימוקים שיפורטו להלן.
ב”כ הנאשם הצביע על סמיכות הזמנים בין ביצוע העבירה נשוא תיק הנוער לבין העבירה המיוחסת לנאשם בתיק התעבורה. אמנם כ-4 חודשים מפרידים בין העבירות, כאשר העבירה המיוחסת לנאשם בהיותו בגיר בוצעה כ-3 שבועות לאחר שמלאו לו 18 , והיא זהה לאחת העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום שבנדון בפניי. יחד עם זאת, אין בעובדות אלה בנסיבות המקרה שבנדון כדי להטות את הכף לעבר צירוף תיק התעבורה של הנאשם כבגיר לתיק הנאשם המתנהל בבימ”ש לנוער.
כתב אישום בתיק שבנדון כולל עבירות בתחום הסמים והתעבורה, בהן הודה הנאשם, כאשר רק אחת מתוך 4 העבירות המיוחסות לנאשם זהה לעבירה המיוחסת לנאשם בתיק התעבורה.
כמו כן, אין מדובר בנאשם אשר זהו מעמדו המשפטי הראשון, כי אם בנאשם שאינו ירא מן הדין, בעל עבר פלילי מאז היותו קטין, כאשר הסתבכותו בפלילים נמשכה גם בגרותו. הנאשם הורשע בעבר ואף נגזר עליו עונש מאסר בפועל ע”י בית משפט לנוער ( ת”פ -xxxx). כך, מתסקיר שמ”ל שהוגש בת”פ- xxxx עולה כי הנאשם מוכר לשירות המבחן מאז חודש אוקטובר 2019 , והתקבלו בעניינו מספר רב של הפניות משטרה בתחום עבירות האלימות, רכוש וסמים. כמו כן כנגד הנאשם מתנהלים כיום תיקים נוספים מלבד תיק התעבורה אותו הוא מבקש לצרף ( ת”פ- xxxx ו- ת”פ- xxxx), ועל כן שיקולים של יעילות הדיון באמצעות ” ניקוי שולחן”, כך שכלל ענייניו של הנאשם יסתיימו במקום אחד – אינם מתקיימים בענייננו. צירוף תיק התעבורה לא יחסוך במקרה זה זמן שיפוטי ולא ירכז את ענייניו של הנאשם תחת קורת גג אחת, ומכאן הרי שהצירוף המבוקש לא יגשים את האינטרס הציבורי, ואין בו כדי לקדם את האינטרס הפרטי של הנאשם.
בנוסף לאמור, לאורך הליכיו המשפטיים ניכר, כי הנאשם אינו משתף פעולה עם שירות המבחן. אף בדיון שהתקיים בפני ביום 12.3.24 ציינה קצינת המבחן כי מאז יולי 23′ אין כל קשר עם הנאשם. כמו כן צוין שהנאשם לא לקח אחריות מלאה על תיק, וכי תסקירים שהוגשו בעבר בעניינו לא כללו המלצות ( ראו פרוטוקול הדיון מיום 12.3.24, עמ’ x שורות xx-xx). מכאן הרי שהתנהלותו של הנאשם אינה מצביעה על אופק שיקומי, ואף מטעם זה אין מקום להורות על צירוף תיק התעבורה לתיק שבנדון.
יצוין בהקשר זה כי הפסיקה שצורפה לטיעוניו של ב”כ הנאשם אינה מתאימה לנסיבות המקרה, שכן בכלל הפסיקה שצורפה הודגש האופק השיקומי לנוכח שיתוף פעולה מצד הנאשמים עם שירות המבחן והגשת תסקירים חיוביים. לא כך במקרה שבפניי, שכן כנגד הנאשם התנהלו תיקים נוספים כקטין ופתוחים נגדו כיום תיקים נוספים כבגיר, מלבד תיק התעבורה אותו הוא מבקש לצרף. נראה כי המבקש שבפניי מוסיף להסתבך בפלילים גם כבגיר. למול האמור, ב”כ הנאשם לא סתר את דיווחי קצינת המבחן בדיון שהתקיים ביום 12.3.24, על פיהם נאשם ניתק קשר עם שירות המבחן. כמו כן לא הוצג בפניי כל תסקיר עדכני המצביע על שינוי מגמה לחיוב מצד הנאשם .
לכלל האמור יש להוסיף את העובדה שהנאשם לא הודה בביצוע העבירה המיוחסת לו בתיק התעבורה, ואף בפסיקה שצירף ב”כ הנאשם ( תת”ע – xxxx) ביהמ”ש התיר צירוף, אולם הדגיש, כי הדבר ייעשה בכפוף להודיית הנאשם בתיקו כבגיר.
מכל מקום, לנוכח האמור לעיל, אף אם הנאשם היה מודה בתיק התעבורה, הרי שמפאת כלל הנסיבות המפורטות – החלטתי לדחות את בקשת הצירוף היתה נותרת בעינה.
סוף דבר
בקשת ב”כ הנאשם לצירוף תיק התעבורה לתיק זה – נדחית.
המשך דיון במועד הדיון הקבוע.
המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.
ניתנה היום, כ”ח ניסן תשפ”ד, 06 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
