בית משפט לענייני משפחה באילת
תלה”מ 56961-08-21 ס.ז נ’ ז.
-45130482936426
00
מספר בקשה:39
בפני
כב’ סגן הנשיא, השופט מרדכי (מוטי) לוי
מבקש
א.ז.
מיוצג ע”י עו”ד מוטי יוסף.
נגד
משיבה
ש.ס. ז.
מיוצגת ע”י עו”ד יגאל וייס
החלטה
1. לפני בקשה למתן החלטה מיום 14/6/23. בבקשתו עתר המבקש למתן החלטה בהסדרי שהות קבועים שלו עם ילדיו. בבקשתו הלין המבקש על כך שבחלוף פרק זמן של כ- 4 חודשים טרם ניתנה החלטה בעניין הסדרי השהות חרף שתי בקשות שהגיש. בבקשתו הלין שעד כה רבה הפגיעה בו שבשל אי מתן ההחלטה הוא “נתון לחסדי המשיבה. לבקשה צורף תסקיר של מכון אור שלום שנערך ביום 4/6/23 והמבקש ביקש לאמצו. הבקשה הועברה לעמדת המשיבה וזו השיבה ביום 20/6/23 שהיא “מסכימה הכל תוך שמירת זכויותיה”.
2. יכול הייתי לסיים החלטתי בקצרה ברם, טרם מתן החלטה בבקשה לגופה משעה שהבקשה אינה ראויה בעיניי, לאור סגנונה הפומפוזי המנותק מהמציאות מצאתי להעיר מספר הערות.
בסעיף 4 לבקשה כתב בא כוחו של המבקש (הבקשה לא נתמכה בתצהיר) כך: “מאז ההחלטה חלפו להם למעלה מ-4 חודשים ואין כל החלטה. המבקש נתון לחסדי המשיבה בכל הנוגע להסדרי שהות עם ילדיו, וכל זאת בשל העובדה שבימ”ש אינו נותן החלט, מסיבה שאינה ברורה למבקש.”
לקורא סעיף זה עולה תמונה לא נוחה, לשון המעטה, של בית משפט שאינו מבין שהוא עוסק בדיני נפשות ומזניח את זכויות האב בקשריו עם ילדיו ופוגע בקשר. נבחן את המציאות.
3. ראש וראשון במנותק מהחלטה כלשהי יודגש שמדובר בהורים וילדיהם המתגוררים בקיבוץ.
4. ביום 14.01.23 ניתנה החלטתי הקובעת הסדרי שהות בין האב לקטינים – הסדרי שהות שוויוניים בין ההורים (זולת לינה ביום חמישי אחת לשבועיים עת לנים הילדים עם האב הוא ישיבם לבית האם בשעה 19:30). (להלן- ההחלטה).
בסיומה של ההחלטה ביקשתי את עמדת הצדדים “עמדה ממוקדת ועניינית מה טעם לא ייסגר התיק”. ביום 26.01.23 השיב בא כוחו של המבקש שאין מקום לסגור את התיק “בשל העובדה שטרם הסתיימו ההליכים בתיק זה במובן זה שלא נקבעו כל הסדרי שהות לצדדים הנוגעים לחופשות הקטינים בחגי ישראל, חופשות ממוסדות החינוך ויציאה לחו”ל”.
אמור מעתה, וכפי התובנה העולה מתגובה זו שכבר באותו מועד קיבל המבקש את חלוקת הסדרי השהות כפי שקבעתי ולא הייתה לו כל תלונה עליהם. ובלשון אחר האב קיבל את הסדרי השהות שנקבעו בהחלטה והם טובים בעיניו.
5. בהחלטה עוקבת מיום 04.02.23 הבעתי פליאה שההורים אינם יכולים להגיע להבנה בעניין חלוקת הזמנים ביחס לחופשות וחגים. באותו יום הוגשה עמדת האם אשר ביקשה לשנות את ההסדרים שנקבעו, וביום 08.02.23 התקיים דיון בשאלה זו-ויוזכר, כל זאת שעה שיש החלטה שקבעה את הסדרי השהות בין ההורים.
6. מבלי להקדים את המאוחר ייאמר שבהמלצת מכון אור שלום אותה מבקש המבקש לאמץ, אין התייחסות לחגים וחופשות – הסיבה בשלה ביקש עורך הדין של האב שלא לסגור את התיק.
7. הצדדים שעסוקים במריבה שלהם, לא הצליחו, גם לא בדיון, להגיע להבנות כאשר מדובר בדרישות מינוריות בלתי מובנות של החלפת יום כזה או אחר.
8. כאמור, ביום 8/2/23 התקיים דיון בשאלת הסדרי השהות. בפתח הדיון טען בא כוחו של המבקש “בית המשפט נתן החלטה, בדיון הקודם בית המשפט יפסיק את הדיון בגלל הצעקות שהיו פה, הלכנו, מה לעשות. בית המשפט נתן החלטה שמתייחסת להמלצות שהתקבלו הן על ידי האפוטרופא לדין וגם על ידי העו”ס שנתנה את התסקיר. בית המשפט נתן את זמני השהות בהתאם למה שהומלץ וביקש מאיתנו לשלוח הודעה האם אנו מוכנים שהתיק ייסגר, כתבתי שנותר לדון בשאלה של החופשות והחגים, וגם בנושא הזה יש המלצה שאומרת חצי חצי, לכן אני אומרת היום אנו יכולים לקבל פסק דין ולסיים את הכל, אבל אני מניח שחברתי, הרי היא הגישה שם חוות דעת נוספת, קראתי אותה, אני לא יודעת מי הגברת, חברתי צירפה איזה דוח של פסיכולוגית קלינית וכו’. בסופו של יום בית המשפט התייחס לגברת גונן, ולגברת סנאית בטש”.
9. הנה כי כן בתיק החלטה המקובלת על האב היא לא שונתה והיא שרירה וקיימת. כאמור, נטען שהמבקש נתון לחסדי המשיבה הפכתי והפכתי בתיק ולא מצאתי ולו בקשה אחת בה טען המבקש שהוא נתון לחסדי המשיבה שההסדרים אינם ממולאים על ידי המשיבה או שעתר בשל הסיכול של הסדרי השהות לחייב המשיבה לעמוד בתנאי ההחלטה.
10. כפי שנטען בבקשה הוגשו שתי בקשות למתן החלטה: האחת, ביום 2/4/23 כשעניינה המרכזי חלוקת זמני שהות בפסח והחלטתי בבקשה זו ניתנה ביום 3/4/23. הבקשה הנוספת זו מיום 30/4/23 בה עתר המבקש שוב למתן החלטה וטען בלאקוניות שאי מתן ההחלטה מקשה על הסדרי השהות של הילדים. ויתמה השואל הכיצד אי מתן ההחלטה לגבי חופשות הופך את המבקש לנתון לחסדיה של המשיבה? מדוע לא הועלתה כל טענה על קושי במימוש החלטתי האמורה? כנראה למבקש פתרונים.
11. יוזכר שוב כי ברקע קיימת החלטה על הסדרי השהות שלא שונתה, והיא שרירה וקיימת עד החלטה אחרת. מקל וחומר שלצדדים קבוע דיון ליום 3/7/23.
12. אמור מעתה, שלא כצעקתה: הבקשה בסגנונה זה אינו ראוי לשון המעטה, והיא עשויה להוות קיסם נוסף לליבוי המחלוקת בין הצדדים. (ראו לעניין זה איאן מקיאן טובת הילד ( 2014) עמ’ 122-121)).
13. אמנם נכון שטרם ניתנה החלטה ונכון שחלף זמן, אולם אין בעובדה זו כשלעצמה אי מתן ההחלטה כל קשר לטענות המועלות בבקשה, אין באי מתן ההחלטה פגיעה ולו מזערית במבקש ובהסדרי השהות שלו עם הקטינים, בזכויותיו כאב, אשר הצדיקו בקשה בסגנון זה.
14. בתסקיר מכון אור שלום נכתב: “כיום רואים את העוצמתיות של הקונפליקט ביחסים של ההורים על תפקודם של הילדים, השפעת הסיטואציה המורכבת ניכרת במצבם הרגשי של כל אחד מהילדים אשר חווים בלבול ומסגלים לעצמם תפקידים מרצים והגנתיים מול ההורים, כמו גם אי שקט אשר פוגע בהתפתחותם הרגשית.”
דומני שמשפט זה הוא זה שצריך להיות לנגד עיני ההורים ולא התהיות התמוהות בהגשת בקשות כמו זו שהוגשה. ראוי שהמבקש כמו המשיבה, יתכנסו כדי לבחון איך הם ממשיכים לגדל את ילדיהם, ומבלי שהם ממשיכים ופוגעים בהתפתחותם.
ביני לביני אינני מבין כיצד ההסדרים המומלצים של מכון אור שלום הדומים לאלו שאני קבעתי בהחלטה, או אלו שהומלצו בתסקיר של האגף לשירותים חברתיים של המועצה האזורית חבל אילות הערבה הדרומית (27/1/23) יביאו “יותר שקט במערכת המשפחתית”, במיוחד לאור העובדה שנקבע בתסקיר “נכון לעכשיו יש בניהם הסכמה חלקית”, ובעמדת האב כתב בא כוחה כי “היא מסכימה, הכל תוך שמירת זכויותיה”.
השלום בין ההורים יבוא רק ברצותם בכך.
לו היו ההורים רואים את תפקידם ההורי כפי שמצופה מהם כהורים, תיק זה יכול היה להיסגר כבר ביום 14.01.23 או בסמוך לכך, ולכן אין למבקש להלין אלא על עצמו ועל שותפתו להורות.
15. בשים לב להסכמה ולו חלקית, אני מאמץ את המלצות מכון אור שלום להסדרי שהות באמצע השבוע לרבות ההמלצות העוקבות לטבלה המחלקת את הימים להסדרי שהות.
משעה שאין כאמור, בחוות הדעת של מכון אור שלום התייחסות לחופשות וחגים אני מורה על חלוקה שוויונית של חופשות וחגים. חג שאותו יחגגו הילדים עם הורה אחד בשנה נתונה בשנה העוקבת הילדים יחגגו אותו עם ההורה האחר וכך הלאה.
המודל לחגים להם חג וחול מועד הוא החלטתי מיום 3/4/23 לעניין חג הפסח בשנה זו.
החופשה השנתית בקיץ, החופש הגדול, תתחלק בין ההורים מחצה ומחצה בתיאום ביניהם באופן שכל אחד מההורים ישהה שבוע עם הילדים.
כל אחד מההורים יהיה רשאי לצאת עם הילדים את הארץ, לטיול, ובלבד שיידע את ההורה האחר בדבר הנסיעה, מקומות השהייה ומספרי הטלפון ויאפשר שיחה טלפונית עם הילדים להורה הנשאר בארץ. ההורה היוצא עם הילדים יציג להורה הנשאר בארץ ביטוח בריאות לנוסעים לחו”ל לטובת כל תקופת הנסיעה.
16. מתיר פרסום ההחלטה בהשמטת כל פרט מזהה.
17. אין צו להוצאות.
18. תואיל המזכירות לשלוח ההחלטה לצדדים ולסגור תיק זה.
ניתנה היום, ז’ תמוז תשפ”ג, 26 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
