מספר בקשה:4
בפני
כב' השופטת אורית בן דור ליבל
מבקשת
1. עו"ד פ'
נגד
משיבים
1. האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים משרדי ממשלה 999009
2. ג'
באמצעות עו"ד עמי פולמן
בעניין המנוח מ'
החלטה
המדובר בבקשת מנהלת העיזבון לפסיקת שכרה והחזר הוצאותיה. בבקשה פירטה את כל הפעולות שנעשו על ידיה במסגרת תפקידה. המבקשת העמידה את שווי העיזבון לצרכי שכר טרחה בסך של 4,582,894.09 ₪, הדגישה שנדרשו פעולות מיוחדות במסגרת ניהול העיזבון ועתרה לפסיקת שכרה כדלקמן:
בעד ניהול העיזבון 4% משווי העיזבון – 183,315 ₪ בתוספת מע"מ.
בעד השגת צו קיום צוואה 1.25% משווי העיזבון – סך של 57,286 בתוספת מע"מ.
החזר הוצאות שאינן משרדיות בסך כולל של 8,677 ₪.
המשיבה 2 התנגדה לגובה השכר המבוקש והן לשווי העיזבון הנטען. לטענתה אין המדובר אף במקרה המתאים לפסיקת שכר הטרחה המקסימאלי בשיעור של 3% משווי העיזבון וכי לא הוכח שנעשו פעולות נוספות על אלו שנדרש להן מנהל עיזבון מכח תפקידו, ובהתייחס לכל אחד מרכיבי השכר המבוקש טענה שיש לפסוק כדלקמן:
בעד ניהול העיזבון – 1.5% משווי העיזבון לכל היותר.
בעד השגת צו קיום צוואה – לא לגזור את השכר משווי העיזבון אלא להעמידו על סך של 10,000 ₪ "כמקובל".
לדחות את הבקשה לתשלום בעד החזר הוצאות משום שכר מנהל עיזבון כולל את ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול עיזבון.
המשיב 1 הודיע שאין בכוונתו להתערב בבקשה ואולם הסכים עם המשיבה 2 כי שווי העיזבון יקבע בהתאם לשווי תמורת הדירה כפי שמומשה בפועל ולא לפי הערכת השמאי כפי שביקשה מנהלת העיזבון. כן הוסיף שאין לגזור את השכר בגין צו קיום צוואה משווי העיזבון אלא להעמידו על סך של 10,000 ₪ ולגבי ההוצאות הנטענות הדגיש שחלקן הן הוצאות העיזבון אותן "היה ויהיה לדווח בדו"ח הכספי".
לבית המשפט יש שיקול דעת רחב בפסיקת שכר מנהל עיזבון. תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 מורה כי שכר טרחת מנהל העיזבון לא יעלה על 3% משווי העיזבון וכי השכר ייקבע בהתחשב, בין היתר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, סוג נכסי העיזבון, טיב והיקף הפעולות שביצע מנהל העיזבון. בית המשפט רשאי גם לקבוע את שכר הטרחה לפי שעות העבודה שהשקיע מנהל העיזבון, ואין מניעה שבית המשפט יפצל את השכר באשר לכל נכס ונכס מנכסי העיזבון מתוך מתן משקל להיקף הפעולות שבוצעו לגביו וכיו"ב. לשון תקנה 45(א) נוקטת בתיבה "לא יעלה על 3%"; נקבע שהמדובר ברף המקסימלי של פסיקת שכר הטרחה ולא בשכר טרחה אחיד בסך 3%, וניתן לפסוק אף שכר טרחה נמוך מכך. ככלל, נקודת המוצא אינה פסיקת שכר טרחה בקצה העליון של הסקאלה בה נקט המחוקק, אלא פסיקת שכר טרחה בהיקף של 3% ייעשה במקרים המתאימים בלבד, מקום שהיקף פעולות הניהול הוא רחב יחסית [שוחט, פלומין ופינברג דיני ירושה ועיזבון 222-224 (2014)].
תקנה 45ב(ב) לתקנות הירושה מוסיפה כי מקום שנעשו פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי ביהמ"ש להגדיל את שכרו, ובלבד שהשכר לא יעלה על 4% משווי העיזבון.
כקבוע בהוראת תקנה 45ג(א) לתקנות הירושה שכרו של מנהל העיזבון אינו כולל שכר בעד הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. הגשת בקשה לצו קיום צוואה אינה נמנית עם הפעולות המוטלות על מנהל העיזבון בהתאם להוראת סעיף 82 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. על כן, ובהתאם להוראת תקנה 45ג(ג) לתקנות הירושה את שכרו של מנהל העיזבון יש לפסוק בנפרד כפעולה מקצועית חריגה שנעשתה בעבור העיזבון
שיטת חישוב שכר טרחת מנהל עיזבון מבוססת בחיבור המרכיבים של שווי העיזבון וגם של היקף העבודה בפועל שהשקיע מנהל העיזבון בתפקידו. שיטה זו מכירה בכך שהיקף העיזבון הינו גורם רלוונטי כשלעצמו בקביעת שכר טרחה של מנהל העיזבון, בעיקר עקב היקף האחריות המוטלת על כתפיו לשמירת נכסי העיזבון עד לחלוקתם בין היורשים; ואין ספק שככל שערך העיזבון גבוה יותר, כך מידת האחריות כבדה יותר אף היא. מאידך, היקף הפעולות שבוצעו על ידי מנהל העיזבון, קרי, היקף הזמן שהשקיע והיקף מעורבותו בביצוען, רלוונטי אף הוא ויכול שישקיע מנהל העיזבון יותר זמן ומאמץ דווקא בעיזבון צנוע מאשר בעיזבון גדול אך פשוט לניהול.
ראשית יש להידרש למחלוקת בין הצדדים בסוגיית שווי העיזבון. המחלוקת בין הצדדים נוגעת אך בשאלה האם בחישוב שווי העיזבון יש לכלול את הדירה כפי שהעריך את שוויה השמאי בסך של 1,870,000 ₪ כטענת המבקשת (סעיף 29 ד לבקשה), או בהתאם לשווי מימושה בפועל בסך של 1,600,000 ₪ כטענת המשיבים.
הגדרת שווי העיזבון לצורך חישוב שכר הטרחה מעוגנת ומוסדרת בהוראת תקנה 45ז' לתקנות הירושה הקובעת:
"(א) נכסי העיזבון לצורך קביעת שווי העיזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעיזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.
(ב) לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון ייקבע שוויים של נכסי העיזבון כדלקמן:
(1) נכסים כספיים – השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן ( להלן – המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש.
(2) נכסים אחרים – השווי ביום מימושם או ביום חלוקתם ליורשים בלא מימוש, לפי הענין, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המימוש או יום החלוקה ליורשים בלא מימוש, לפי הענין" .
לפיכך, לאור הוראת סעיף 45ז(ב)(2) לתקנות מקובלת עלי עמדת המשיבים שבקביעת שווי העיזבון לצורך קביעת שכר טרחת מנהלת העיזבון יבוא שווי הדירה במועד מימושה. קרי, בסך של 1,600,000 ₪.
כעת יש להידרש לשאלת היקף העבודה בפועל שהשקיעה מנהלת העיזבון בתפקידה. המבקשת פירטה בבקשתה את הפעולות שנעשו על ידיה במסגרת תפקידה כמנהלת עיזבון, עליהן מנתה את ריכוז נכסי המנוח, ביטוח דירת המנוח ותכולתה, הערכת שווי המטלטלין, פעולות לצורך תשלום חובות העיזבון, מכר דירת המנוח, טיפול במס השבח של המשיב 2 תוך חיסכון בתשלום המס, מכר פסנתר כלי כסף ותכשיטים. כן פירטה המבקשת את המגעים להם נדרשה עם היורשים ועם מנהלת העיזבון בארה"ב, עם יורשי דירת המנוח בארץ ועם המשיב 2.
כנזכר לעיל על פי לשון התקנות שכר של 3% למנהל עיזבון מצוי בקצה העליון של הסקאלה. הממוצע בקביעת שכר מנהל עיזבון עומד על 1.5%-2%, ושכר מקסימאלי של 3% יפסק רק כאשר יוכח שהושקע מאמץ משמעותי בכל הקשור להליכי הניהול [ראו עמ"ש 22352-05-20 פלונים נ' פלונית (פורסם נבו, 11.3.21), והאסמכתאות שם].
דומה שאין חולק שהמבקשת ביצעה את עבודתה כמנהלת עיזבון על הצד הטוב ביותר. בחינת הפעולות שנעשו מעלה שלא נדרשה עבודה מורכבת של חלוקה בין יורשים, או ניהול הליכים משפטיים בנוגע לאיתור נכסי העיזבון וחלוקתם. עם זאת, היות וביחס לדירה בכל זאת נעשו פעולות נוספות, סבורתני שלצורך פסיקת שכר המבקשת יש להפריד בין נכסי העיזבון השונים.
כלל הפעולות שפורטו על ידי מנהלת העיזבון בנוגע לכספי המנוח (לרבות ני"ע ומט"ח, וכמפורט בסעיף 29א לבקשה) הן פעולות שאינן חורגות באופן מהותי מפעילות רגילה וטבעית של מנהל עיזבון, ובהתחשב בכך שהוא נפטר בחו"ל וצוואתו קוימה בישראל. גם הפעולות שנדרשו לצורך איתור חשבונות הבנק של המנוח לא דרשו עבודה מורכבת. לפיכך בכל הנוגע לכספי המנוח מצאתי לפסוק את שכר המבקשת בשיעור של 1.5%.
אשר למטלטלין – פסנתר, כלי כסף ותכשיטים – (סעיף 29 ב' ו- ג' לבקשה). גם כאן לא בוצעו פעולות החורגות באופן מהותי מפעילות רגילה וטבעית של מנהל עיזבון לאיתור הנכסים, הערכת שוויים ומכירתם. עם זאת, לאור המאמצים של מנהלת העיזבון למכור את הפסנתר בשוק החפשי בתמורה גבוהה יותר מזו שהוצעה על ידי חנויות מתמחות ולאור הצורך לפרק ולהרכיב את חלונות הדירה כדי להוציא את פסנתר הכנף ממנה, מצאתי להעמיד את שכרה בגין רכיבים אלו בשיעור של 2%.
אשר לדירת המנוח. גם כאן לא נדרשו פעולות מיוחדות לצורך מכירת הדירה ואולם לאור נקיטת ההליך המשפטי לצורך אישור בית המשפט למכירת הדירה ליורשים ל' בשיעור מפוחת מהערכת השמאי, ולאור הפעולות שנעשו על ידי מנהלת העיזבון לצורך הפחתת שיעור תשלום מס השבח והוכחה שלמנוח לא הייתה דירה נוספת גם מחוץ לישראל סבורתני שיש לפסוק את שכרה בעד רכיב זה בשיעור המקסימאלי של 4%. מנהלת העיזבון שהיא עורכת דין גם ערכה את הסכם המכר עם היורשים ה/ להם ניתנה הזכות לרכוש את הדירה במחיר הוגן, לצורך האמור ניהלה עמהם מו"מ וכן באה בדברים גם עם ב"כ היועמ"ש וניהלה הליך בבית המשפט לצורך אישור מכירת הדירה בסכום פחות מהערכת השמאי. כמו כן, מלבד היותה עו"ד ניצלה המבקשת את מומחיותה בסוגיית המס ועשתה פעולות להפחתת התשלום. על פעולות מקצועיות אלו אין המבקשת זכאית לתשלום שחר טרחה נוסף ואולם בגינן ראוי לתגמל אותה בשכר טרחה בשיעור של 4% בעד רכיב זה. אדגיש גם שמקובלת עלי עמדת המבקשת לפיה על בית המשפט לוודא שבעל תפקיד לא ימצא מקופח בשכרו, לתמרץ עורכי דין מוכשרים ומיומנים לכהן בתפקיד זה ולתגמלם בהתאם למילוי תפקידם כהלכה.
כאמור לעיל, את בקשת המבקשת לפסוק את שכרה בעד הבקשה לצו ירושה (אותה העמידה על שיעור של 1.5% משווי העיזבון) יש לבחון כפעולה מקצועית חיצונית שנעשתה עבור העיזבון ועל פי תקנה 45ג(ג) לתקנות הירושה. על פי שורת הדין וההלכה הפסוקה הפרמטר היחידי שאמור לשמש לקביעת שכר הטרחה בגין הגשת בקשה שכזו הוא היקף העבודה שהושקעה בהגשת הבקשה, והיקף העבודה לא מושפע כהוא זה מהיקף העזבון [ראו למשל ע"מ (ת"א) 1243/07 אלמוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 6.9.09)]. בפסק דין זה נקבע שככלל בקשה לצו ירושה כרוכה בהגשת טופס סטנדרטי בן מספר עמודים והשכר אותו נהוג לפסוק עומד על 10,000 ₪ (כנטען על ידי המשיבים).
המבקשת פירטה בבקשה את הפעולות שנעשו עלך ידיה לשם השגת צו קיום הצוואה, לרבות איתור יורשת בישראל לצורך הגשת הבקשה על ידיה, משלוח הודעה לכל היורשים, תרגום הצוואה לעברית והשגת חוות דעת על הדין הזר, וכן משלוח הודעה לרשות האוכלוסין בדבר פטירת המנוח, וכן השגת מסמכים מארה"ב להנחת דעתו של ב"כ היועמ"ש באפוה"כ.
אמנם לא הוגשה התנגדות לבקשה למתן צו קיום צוואה ואולם לאור המסמכים הנוספים שנדרשה המבקשת לצרף לבקשת ב"כ היועמ"ש לצורך מתן הצו מאת הרשויות בארה"ב וכן הבקשה להוכחת הצוואה בהעתק והימשכות ההליך אני פוסקת את שכרה בגין הוצאת צו קיום הצוואה בסך של 15,000 ₪.
המבקשת עתרה בבקשתה להחזר הוצאות שאינן משרדיות שהוציאה לצורך הוצאת צו קיום הצוואה בסך של 3,727 ₪ (תשלום בעד חוות דעת דין זר; אגרת בית משפט; נסח טאבו) ולצורך ניהול העיזבון בסך של 4,950 ₪ (פרסום מודעה לנושים; ביטוח דירה ותכולתה; אגרות). לטענת המשיב 1 יד לדחות את הסעד של החזר הוצאות משום שכר מנהל עיזבון כולל הוצאות לצורך ניהול העיזבון. בהודעת המשיב 2 נטען לעניין ההוצאות "יצויין כי חלק מן ההוצאות הנקובות בבקשה כגון אגרות והוצאות ביטוח או פרסום הינן הוצאות העיזבון שהיה ויהיה לדווח בדו"ח הכספי".
הוראת תקנה 45ג(ב) לתקנות הירושה מורה: "שכר מנהל עיזבון כולל החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון; מנהל עיזבון רשאי לנכות מהעיזבון הוצאות אחרות שהוציא בקשר לעיזבון, כפי שיאשר בית המשפט, ורשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לקבלת אישור מראש להוצאה מיוחדת שהוא עומד להוציא".
הוראה זו אינה חלה על הוצאות שהוציאה מנהלת העיזבון בקשר עם הבקשה לצו קיום צוואה. כאמור לעיל, שכר מנהל העיזבון בעד פעולה זו נקבע בהתאם להוראת תקנה 45ג(ג) לתקנות הירושה הקובעת תשלום שכר נפרד בעד שירות מקצועי שנתן בתחום מקצועו בקשר לעיזבון. שכר נפרד זה אינו כולל את החזר ההוצאות שהוציא לצורך השירות המקצועי שנתן. לפיכך, יש להיעתר לבקשת מנהלת העיזבון להחזר ההוצאות שהוציאה בקשר עם הוצאת צו קיום הצוואה.
סבורתני גם שההוצאות שפורטו על ידי מנהלת העיזבון שהוציאה בגין ניהול העיזבון (פרסום מודעה לנושים; ביטוח דירה ותכולתה; אגרות) אינן הוצאות שוטפות בגדר ניהול העיזבון אליהן מתייחס הסעיף (שהן, ולא רק, הוצאות משרדיות הוצאות נסיעה וכו') והן הוצאות שעל העיזבון לשאת בהן (כפי שאף עולה מתגובת ב"כ היועמ"ש). לפיכך יש להיעתר גם לבקשתה להחזר ההוצאות שהוציאה בקשר עם ניהול העיזבון.
סיכומו של דבר אני פוסקת למנהלת העיזבון שכר טרחה והחזר הוצאות כדלקמן:
בעד הטיפול בכספים (לרבות ני"ע ומט"ח) – 1.5% מהסכום הנקוב בסעיף 29(א) לבקשה (לאחר תחשיב ההצמדה) בתוספת מע"מ.
בעד הטיפול בפסנתר כלי כסף ותכשיטים – 2% מהסכומים הנקובים בסעיף 29ב ו- ג לבקשה (לאחר תחשיב ההצמדה) בתוספת מע"מ.
בעד הטיפול בדירת המנוח – 4% מסך של 1,600,000 ₪ כשהוא מוצמד כקבוע בהוראת תקנה 45ז(ב)(2) לתקנות, בתוספת מע"מ.
בעד הוצאת צו קיום צוואה – סך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.
בעד החזר הוצאות – סך של 8,677 ₪.
אין צו להוצאות.
ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ"ו אדר ב' תשפ"ב, 29 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
