בפני
כבוד השופט ניר זיתוני
תובעת/ מבקשת
האישה
באמצעות באת כוחה עו”ד חלא מוסא דכוור
נגד
נתבעים/ משיבים
1. האיש
2. אביו של האיש
באמצעות בא כוחם עו”ד השאם דאוד
החלטה
לפניי בקשת המבקשת מיום 8.6.2023 למתן צו הסרת חיסיון רפואי בנוגע למשיב 2 המאשר למבקשת לקבל מסמכים רפואיים הנוגעים למשיב 2 לפחות משנת 2010 מהמוסד לביטוח לאומי, קופת חולים כללית, בתי החולים, וכל רופא מטפל.
הבקשה מוגשת במסגרת תביעה רכושית אותה הגישה המבקשת נגד המשיבים, שהם בעלה של המבקשת (המשיב 1) ואביו של בעלה (המשיב 2). בסעיף 4 של כתב התביעה טוענת המבקשת כי המשיב 2 הוא קשיש בן 85 הסובל מפגיעות קוגניטיביות קשות בין היתר עקב פגיעה בתאונת דרכים משנת 2004 או 2005 בעקבותיה נחבל בראשו ואושפז בבית חולים. המבקשת מתארת בכתב התביעה חולשה קוגניטיבית, אובדן זיכרון, וייתכן שגם פגיעה נפשית. המבקשת טוענת בכתב התביעה כי ספק אם המשיב 2 מודע לתביעת הפינוי שהוגשה בשמו כנגד המבקשת. המבקשת חוששת כי המשיב 1 ניצל ומנצל את מצבו של המשיב 2 כדי לבצע בשמו מעשים של הברחת נכסים משותפים.
המבקשת טוענת כי הגישה את הבקשה בעיתוי בו הוגשה לאחר שביום 6.4.2023, במסגרת בקשת המשיב 2 לביטול עיקול , צורף מסמך רפואי המלמד כי המשיב 2 סובל מדמנציה וירידה קוגניטיבית. עוד מודגשת היעדרותו של המשיב 2 מ-4 הדיונים שהתקיימו עד היום. כמו כן, לפני מספר ימים הוגשה בקשה בתיק א”פ 77012-05-23 למנות למשיב 2 אפוטרופוס. נטען כי המשיב 1 מנצל את מצבו של המשיב 2 תוך הצגת מצג מטעה בפני הרשויות ובפני בית המשפט על מנת לשלול זכויותיה של המבקשת.
עוד נטען בבקשה כי המשיב 2 מטופל אצל פסיכיאטר מזה שנים רבות.
המבקשת טוענת כי דמנציה לא מתפתחת תוך חודשיים ומכאן הצורך בצו הסרת חיסיון משנת 2010. עוד נטען כי המשיב 2 נחזה בהליך זה כמי שחתם על צ’קים לספקים, ניהל עסק של השכרת נכס עסקי, קיבל דמי שכירות, כאשר הכול בגדר כיסוי. עוד נטען כי בדיקת מצבו הקוגניטיבי של המשיב 2 בעבר רלוונטית למחלוקת, שכן אם יתברר שהמשיב 2 לא היה כשיר בעבר, כל הטענות העובדתיות שהועלו בכתב ההגנה יופרכו.
ביום 28.6.2023 הוגשה תגובת המשיבים המתנגדים לסעד המבוקש. נטען כי בקשה זו הוגשה בכפילות לבקשת המבקשת מיום 11.6.2023 לעיין בתיק א”פ. הסעד המבוקש הוא סעד גורף הפוגע בפרטיות של המשיב 2 ומבוסס על טענה שקרית המועלת ללא כל ביסוס ראייתי. אין בבקשה ולא בדל ראיה לתמיכה בטענה לפיה המשיב 2 היה בלתי כשיר לבצע פעולות משפטיות במשך כ-12 שנים. הבקשה נועדה להשפיל ולפגוע במשיב 2 רק משום רצונה של המבקשת לגזול ממנו רכוש שבבעלותו. לא נסתרה חזקת הכשירות. אם המבקשת סברה כי בתקופת החיים המשותפים כי אביו של בעלה בלתי כשיר וזקוק למינוי אפוטרופוס , לא ברור מדוע לא פנתה לרווחה, לרופא, או לבית המשפט בבקשה למינוי אפוט’. אף גורם אחר לא הגיש בקשה למנות למשיב 2 אפוט’ עד לאחרונה. גם אם נניח שהמשיב 2 היה בשלב כלשהו בלתי כשיר, הדבר לא מקנה למבקשת או לבעלה כל חלק ברכושו, גם אם רכושו, כולו או חלקו, נוהל על ידי המשיב 1. התועלת שבחשיפת החומר הרפואי מוגבלת ואפסית ביחס למחלוקת שהיא רכושית גרידא.
המבקשת מתעלמת מהעובדה שהקרע בינה לבין בעלה החל בחודש 05/2021 כאשר הבניין עליו היא מדברת נבנה משנת 2015. המבקשת מודה בסעיף 14 לבקשה, כי אין במסמכים הרפואיים שהוגשו לבית המשפט בחודש 11/2022 כל זכר לירידה קוגניטיבית אצל המשיב 2. היעדרותו של המשיב 2 מהדיונים נבעה מסיבות רפואיות שהוכחו לבית המשפט ואין כל קשר בינה לבין הניסיון לא טוענת התובעת להסתיר את מצבו הרפואי של המשיב 2.
הבקשה למינוי אפוט’ למשיב 2 הוגשה עקב הדרדרות במצבו שהתרחשה לאחרונה ללא קשר להליכים בתיק זה. המבקשת יכולה הייתה להגיש ערעור על החלטת בית המשפט בדיון מיום 29.11.2022 שלא להורות על הסרת חיסיון טרם הגשת בקשה ובחרה שלא לעשות זאת.
המבקשת מעלה טענות רפואיות לפיהן דמנציה לא מתפתחת תוך חודשיים ללא כל ביסוס מקצועי.
ביום 10.7.2023 הוגשה תשובת המבקשת לתגובת המשיבים. בסעיף 8 לתגובה יש הודאה סמויה של המשיבים בחוסר כשירות של המשיב 2. החיסיון של המידע הרפואי הוא יחסי. על פי הפסיקה יש לנקוט גישה ליברלית לגבי בדיקת הרלוונטיות של המסמכים לסוגיות השנויות במחלוקת. די למבקשת להוכיח כי המסמך עלול להיות רלוונטי לבירור התביעה. מצבו הקוגניטיבי של המשיב 2 משנת 2010 ועד היום הוא רלוונטי שכן בשנים אלה נעשו רוב העבודות והשקעות נשוא התיק הרכושי. המשיב 1 טען בכתב ההגנה שאת הכל עשה אביו, המשיב 2. ככל שיתברר באמצעות המסמכים הרפואיים כי מצבו הקוגניטיבי של המשיב 2 לא יכול היה לאפשר לו לבצע פעולות אלו , הדבר יהווה הוכחה חד משמעית לשקריו של המשיב 1 ולכך שהוא השתמש במשיב 2 כדי להתחמק מתשלום מיסים וכדי לשלול מהמבקשת את זכויותיה. האינטרס של המבקשת לשמור על זכויותיה גובר על האינטרס של המשיב 2 לשמור על פרטיותו . הפרטיות של המשיב 2 לא נפגעת כי ההליך כולו מתנהל בדלתיים סגורות . המבקשת מוכנה לצמצם את הצו כך שיחול רק על מידע רפואי הקשור למצב קוגניטיבי , תפקודי , נוירולוגי , פסיכולוגי ופסיכיאטרי . בתיק א”פ המשיב 1 אינו צד , המשיב 2 לא מיוצג ואחותו של המשיב 1 מתנגדת לבקשת המבקשת לעיין בתיק תוך העלאת טענות המלמדות על בקיאות במסמכי התיק הרכושי . המותב בתיק א”פ אינו מעורה בתיק זה . המבקשת הציגה ראשית ראיה לסתירה חזקת הכשירות , שנסתרה גם מהבקשה למנות אפוט’ למשיב 2 . הבקשה למנות למשיב 2 אפוט’ הוגשה בלית ברירה לאחר שהמשיב 2 לא התייצב לדיון בבקשה לביטול עיקול .
לאחר עיון בבקשה , בתגובה , בתשובה ובתיק הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה בחלקה באופן שיאפשר למבקשת לקבל מסמכים רפואיים מהגורמים העיקריים שביקשה הנוגעים למשיב 2 החל משנת 2015 מהטעמים שיפורטו להלן .
ראשית , פסק הדין המנחה בנושא גילוי מסמכים בבית המשפט לענייני משפחה ניתן בבע”מ 4738/13 . בפסק הדין נקבע כי כאשר מוגשת בקשה לגילוי מסמכים בבית המשפט לענייני משפחה יש לבחון האם הגילוי דרוש לבירור המחלוקות . עוד יש לבצע איזון בין צרכים דיוניים לבין הפגיעה בפרטיות . בנוסף יש לבחון האם הגילוי עליו מורה בית המשפט מהווה פגיעה מידתית בפרטיות . בית המשפט העליון מדגיש כי בבית המשפט לענייני משפחה הצדדים נדרשים לצרף מלוא המסמכים הרלוונטיים לכתבי הטענות . הליכים בבית משפט זה מתנהלים בין בני משפחה , בדרך כלל בדלתיים סגורות , מתוך נקודת מוצא של שקיפות רבה יותר מאשר בהליך אזרחי רגיל ומתוך הכרה בחובות גילוי מוגברות המוטלות על הצדדים . מאפייני הסכסוך המשפחתי כוללים העדר תיעוד , העדר מסמכים והעדר נכונות מצד עדים פוטנציאליים לקחת חלק בסכסוך המשפחתי . העובדה כי הדיון מתנהל בדלתיים סגורות מצמצמת את עוצמת הפגיעה בפרטיות . גילוי המסמכים נותן מענה לחשיפת מסמכים שצד להליך יכול וצריך היה לצרף לכתבי הטענות ובחר שלא לעשות כן .
שנית , סוגיית מצבו הקוגניטיבי של המשיב 2 הועלתה ע”י המבקשת בפירוט רב יחסית כבר במסגרת ס’ 4 של כתב התביעה . המשיבים הכחישו טענות אלה מכל וכל במסגרת כתב ההגנה , וטענו כי הינן חסרות יסוד ומעליבות ( ע’ 4 לכתב ההגנה , ס’ יד ) אך לא צירפו כל מסמך לתמיכה בטענות אלה . עם התקדמות ההליך התברר כי המשיב 2 לא התייצב לארבעה דיונים אליהם נדרש להתייצב , לרבות דיון בבקשתו שלו לביטול עיקולים . רק בשלב זה הוצג מסמך המלמד לראשונה על הדרדרות במצבו הקוגניטיבי של המשיב 2 ונמסר כי הוגשה בקשה למנות לו אפוט’ . במצב דברים שכזה , יש הצדקה לאפשר למבקשת גישה למסמכים רפואיים שיתנו מענה לשאלה מתי החלה ההידרדרות הקוגניטיבית של המשיב 2 . המבקשת טוענת בכתב התביעה כי המשיב 1 ניצל את מצבו של המשיב 2 כדי לבצע בשמו פעולות שתכליתן ותוצאתן פגיעה בזכויותיה . מסמכים רפואיים יסייעו לשפוך אור על בירור טענות אלה .
שלישית , במסגרת דרישת המידתיות יש לאזן בין זכותה של המבקשת להוכיח טענותיה במסמכים ולהזים טענות המשיבים , לבין זכותו של המשיב 2 לפרטיות . איזון זה נמצא בהגבלת היקף הגילוי בזמן משנת 2015 ואילך שכן שנה זו מתוארת לאורך התביעה כשנה בה החל המשיב 2 בביצוע פעולות של הברחת נכסים ( ע’ 5 , ס’ 13.ט , ע’ 12 ס’ 46 ) . אין אפשרות מעשית להפריד בין מסמכים המתארים מצב קוגניטיבי לבין מסמכים אחרים במסגרת הצו . המידתיות מצדיקה להגביל את הגילוי לגורמים העיקריים שאמורים להחזיק במידע ולא לאפשר לשלוח צווים גורפים לכל רופא מטפל .
רביעית , העובדה כי המשיב 2 הוא בעל דין בהליך והעובדה כי ההליך מתנהל בדלתיים סגורות מצמצמת את היקף הפגיעה בפרטיות .
חמישית , הבקשה לעיון בתיק א”פ אינה מייתרת בקשה זו שכן מטבע הדברים המסמכים שאמורים להיות מצויים בתיק א”פ מתארים את מצבו של המשיב 2 בחודשים האחרונים . בתיק א”פ אין רלוונטיות למצבו של המשיב 2 במועדים הנזכרים בכתב התביעה , בהם נטען כי המשיב 1 החל לבצע פעולות של הברחת נכסים , תוך שימוש במשיב 2 וניצול של מצבו .
על כן , אני מקבל את הבקשה בחלקה ומאפשר למבקשת להגיש צווים פורמליים לחתימתי לקבלת מסמכים הנוגעים למשיב 2 מהמוסד לביטוח לאומי , מקופת חולים כללית ובתי החולים השונים לתקופה מיום 1.1.15 ואילך . המבקשת תישא בעלות הפקת המסמכים והם יוגשו לתיק לאחר קבלתם , כדי שיעמדו לעיון בית המשפט והצד שכנגד . כיוון שהבקשה התקבלה בחלקה , אני מחייב את המשיבים לשלם למבקשת הוצאות משפט בסך של 500 ₪ .
החלטה זו מותרת לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה .
נוסח מותר לפרסום של ההחלטה יוכן ביום 30.7.23 או בסמוך לאחר מכן .
ההחלטה המקורית ניתנה ביום 17.7.23.
ניתנה היום, י”ב אב תשפ”ג, 30 יולי 2023, בהעדר הצדדים.
חתימה
