מספר בקשה:15
בפני
כב' השופטת לורן אקוקה
מבקש
1. ב
נגד
משיבה
1. מ
החלטה
המבקש (להלן: "המבקש"/"האב") פנה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט בטענה כי הפרה המשיבה (להלן: "המשיבה"/"האם") החלטתי מיום …..
הצדדים הם הוריה של הקטינה, (להלן: "הקטינה"), כבת.
בין הצדדים מחלוקות לעניין זמני השהות של הקטינה ובצד זאת מחלוקות לעניין חינוכה של הקטינה והכנסתה למסגרת חינוכית כלשהי.
מחלוקת זו, שעניינה המסגרת החינוכית בה תשולב הקטינה, החלטה עוד לפני מספר חודשים ובהתאמה לכך נתנה החלטתי מיום (להלן: "ההחלטה") בה קבעתי כך:
"עת הודיעה המשיבה כי אין בכוונתה להשלים את הרישום לגן כבר בשלב זה, הרי נחזה כי התייתר הסעד של קביעת המסגרת החינוכית של הקטינה ונדרשת בחינה של טובת הקטינה גם בעניין זה עת ייערך התסקיר.
יודיע נא ב"כ המבקש למחלקת הרווחה.
ויודגש, כי ככל שהמשיבה תבקש להשלים את רישומה של הקטינה לגן, גם לטובת שנת הלימודים שתחל בחודש (כפי שציינה בעצמה בתגובתה), תדרש לקבל את הסכמת המבקש או לפנות לקבל אישור בית המשפט."
(ההדגשות אינן במקור, ל.א.)
טוען המבקש כי המשיבה קיבלה החלטה באופן עצמאי וללא ידיעתו וכמובן שללא הסכמתו לשילובה של הקטינה במסגרת חינוכית ועל כן מבקש להורות על הוצאתה של הקטינה מהמסגרת דנן. במסגרת בקשתו זו, שכותרתה אזכיר היא לפי פקודת ביזיון בית משפט, כללה גם סעד נוסף לפיו בית המשפט יורה על איסוף הקטינה והחזרתה רק מבית האם ולבית האם עד שילובה של הקטינה במסגרת חינוכית.
עוד מוסיף המבקש בטענותיו בדבר התנגדותו לשילובה של הקטינה במסגרת החינוכית, שנבחרה על ידי המשיבה, מהטעם שאין מדובר במסגרת ניטראלית כפי שהסכימו עליה במסגרת וועדת התסקירים ומפנה לכך שמדובר במסגרת המנוהלת על ידי בת משפחה של המשיבה.
המשיבה, בתגובה, מבהירה כי לא פעלה בניגוד לכל החלטה או המלצה של ועדת התסקירים. ראשית מסבירה המשיבה כי מדובר במסגרת שאינה מסגרת חינוכית אלא במסגרת של מטפלת במשפחתון שבכל העלויות נושאת המשיבה. שנית מסבירה המשיבה כי מדובר במסגרת שקרובה לביתה ברשות המקומית ובהתאמה להמלצות וועדת התסקירים. שלישית ואחרון מסבירה המשיבה כי אין מדובר במשפחתון המנוהל על ידי בת משפחתה כנטען על ידי המבקש כך שעסקינן במסגרת ניטראלית.
נוכח האמור בתגובת המשיבה, סברתי כי ראוי שהמבקש יגיש תשובתו לדברים. בתשובתו, הרחיב המבקש את הסעד המבוקש והוסיף כי מבוקש להבהיר למשיבה כי עסקינן בדיון בדלתיים סגורות האסור בפרסום. הגם שסעיף 17 לתשובה נוסח באופן שמרמז על עניין שבשולי הדברים, אולם הסעד שנתבקש אינו יכול לעמוד בשולי הבקשה ולא היה ראוי הדבר במסגרת התשובה שנתבקשה.
עסקינן בהורים לקטינה כבת שמאז הולדתה מתנהלים הצדדים בהליכים משפטיים. בין ההורים מאבק סביב נושא זמני השהות ועל אף האמירות בתסקירים שהוגשו בדבר השיפור במערכת היחסים שביניהם, בין הצדדים אין אמון והדבר בא לידי ביטוי עתה סביב ההחלטה בדבר שילובה של הקטינה במסגרת חינוכית כלשהי. כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסיכום וועדת התסקירים מיום, סבור האב כי שילובה של הקטינה במסגרת חינוכית שבבעלותו יטיב עם הקטינה שכן יאפשר לספק לה את הטיפול הטוב ביותר ויפחית את העלויות לצדדים בעוד האם מבקשת לאפשר לה לשלב את הקטינה למסגרת חינוכית קרובה לבית מגוריה ולא בעיר, כהצעת האב, נוכח המרחק. לאב אף הייתה התנגדות כי הקטינה תשולב במסגרת שנמצאת בבעלות בת משפחה של האם ואולם מעבר לקרבה המשפחתית, לא נומקה ההתנגדות דנן בשל חשש כלשהו לשלומה ובטחונה של הקטינה.
נוכח המחלוקת בין ההורים בשאלת שילובה של הקטינה למסגרת חינוכית, בחרה ועדת התסקירים להציע כי שילובה של הקטינה תהיה במסגרת ניטראלית בעיר….
בדוח צוין כי האב מסכים להמלצות הוועדה בעוד לאם הייתה הסכמה חלקית שעניינה בין היתר הסכמה להמלצות בדבר שילובה של הקטינה לגן ניטראלי ב….
עד כאן, השתלשלות האירועים.
פקודת ביזיון בית משפט היא זו שנותנת לבית המשפט את הכלים לאכוף צו שיפוטי לעשות מעשה או לאסור על עשייתו. כבר נאמר על ידי בית המשפט העליון כי הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט הוא הליך המצוי ב"אזור הדמדומים" שבין הליך אזרחי ובין הליך פלילי עם זאת אין הוא הליך עונשי אלא כלי אכיפתי. עוד נקבע בפסיקה כי השימוש בכלי אכיפתי, המשמש ככלי קיצוני, צריך להיעשות רק במקרים החריגים המצדיקים התערבות בית המשפט לטובת אכיפת הצו השיפוטי ואולם ראוי כי ייעשה לאחר שמוצו יתר האפשרויות ובהעדר כל דרך אחרת לקיומה של ההוראה השיפוטית. לעניין זה ראו נא רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) 49 וכן רעא 2389/22 חברת פריימן הפקות בע"מ נ' גל ביתר שירותי פרסום והפקות בע"מ , פורסם במאגרים משפטיים, 21.7.22 (להלן: "רע"א 2389/22").
ולענייננו, בין הצדדים כאמור מחלוקת בעניינה של הקטינה ומחלוקת זו עודנה מתבררת לפני בית המשפט וטרם הגיעה העת להכרעה. כפי שעולה בדוח וועדת התסקירים, זה מיום, הצדדים מצליחים להגיע להסכמות אולם עדיין שבויים הם בתוך הסכסוך המשפטי ביניהם ובשל כך גם ניתנה ההמלצה כי יש להפנות את ההורים לתיאום הורי בניסיון לשפר את "התנהלותם ההורית המשותפת".
המחלוקת בדבר שילובה של הקטינה במסגרת חינוכית אינה חדשה ולמעשה מלווה את התיק עוד מתחילתו. בהתאמה לכך ניתנה החלטתי עוד מיום הקובעת כי החלטה בעניין נדרשת להיעשות בהסכמה או בהחלטה של בית המשפט. באותה החלטה התייחסתי מפורשות לכך שמבקשת אני התייחסות העו"ס לסדרי דין גם לעניין שילובה של הקטינה בגן. האמור מצביע על כך שבכוונתי היה לשוב ולבחון את שילובה של הקטינה במסגרת כלשהי אף עוד קודם להכרעה בהליך העיקרי וזאת גם בזיקה להמלצות של העו"ס לסדרי דין. והרי הצדדים עצמם נתנו הסכמתם להמלצותיה בהקשר של שילוב הקטינה בגן.
נחזה כי עיקר המחלוקת נובע מרצונו של האב לשלב את הקטינה במסגרת חינוכית אשר הוא עצמו הבעלים שלה וזאת על מנת להבטיח את הטיפול המטיב ביותר עבור הקטינה, כפי שהוא רואה זאת, תוך הפחתת העלויות שבעניין. עם זאת הואיל והמסגרת החינוכית מצויה בעיר…, בעוד האם והקטינה מתגוררות ב….., מסרבת האם להצעתו זו של האב. בין היתר מתנגד האב לשילובה של הקטינה בכל מסגרת בה מעורבת בת משפחה כלשהי של האם אם כי סירוב זה אינו ברור וההתעקשות על כך לא נומקה כראוי.
בסיכום של וועדת התסקירים מיום הוצע להורים כי הקטינה תשולב במסגרת גן ניטראלית בעיר ….. מסבירה האם כי לשיטתה מדובר במסגרת שכזו וממילא מדובר במסגרת פרטית, של מטפלת, המטפלת ב – 4 ילדים, ולא במסגרת גן, כך שאין באמור כדי להוות הפרה של החלטתי מיום. בסיכום הדוח של וועדת התסקירים מצוין מפורשות כי האב נתן הסכמתו לאמור בדוח והאם נתנה הסכמתה בזיקה לפרק הנוגע בשילוב הקטינה בגן. אציין כי בהתאמה לאותן המלצות אף ניתנה החלטתי מיום בדבר הרחבת זמני השהות של הקטינה עם האב. עם זאת, האב עודנו מתעקש כי הפרה האם את הוראות החלטתי הקודמת לתסקיר מיום.
ברע"א 2389/22, בהפנותו להלכות המשפטיות קודמות, מציין כב' השופט ע' גרוסקופף כך:
"…מאותם טעמים, ניתן לאכוף בהליכים מכוח הפקודה רק פסקי דין אשר כוללים ציווי אופרטיבי, חד משמעי וברור.
בהתאם, הלכה היא שהליכים מכוח הפקודה נדרשים להיות קצרים וממוקדים, ואין הם מתאימים לאכיפת חיובים אשר מצריכים פרשנות או אשר דורשים בירורים עובדתיים מורכבים (ע"א 4231/90 אתת טכנולוגיות (1985) בע"מ נ' מכ"ש – מפסקי כרם שלום, פ"ד מה(1) 617, 619 (1990); רע"א 5534/14 לוגסי נ' ארגון מגדלי הדגים בישראל אגודה שיתופית ארצית בע"מ, פסקה 12 [פורסם בנבו] (19.8.2014)). בעניינו די בעובדה שישנו הליך תלוי ועומד, אשר תוצאותיו עשויות להשליך באופן ישיר על הזכות לסעד המבוקש, כדי לדחות בשלב הנוכחי בקשה לאכיפה מכוח הפקודה."
לאחר בחינת טענות הצדדים אני סבורה כי לא היה מקום להגיש את הבקשה הגם שלא הוגשה בקשה מפורשת לאשר את שילובה של הקטינה במשפחתון. יודע האב כי הקטינה מצויה במסגרת של משפחתון, מסגרת מצומצמת של 4 ילדים והיא, כפי שמציינת האם, תחליף למטפלת. תחליף זה נועד על מנת לאפשר לאם לשוב לשוק העבודה כטענתה. המשפחתון דנן מצוי בסמיכות למקום מגורי האם ב…. ובהתאמה לכך אני לא רואה כי סטתה האם מהמלצות וועדת התסקירים. בחינת הבקשה של האב, האם מדובר במסגרת ניטראלית אם לאו, האם מדובר במשפחתון המנוהל על ידי בת משפחתה של האם, מחייבת בירור עובדתי ואפשר שהאמור יעשה במסגרת ניהול ההליך העיקרי שכן ממילא יש בהמשך בירור ההליך העיקרי כדי להשליך באופן ישיר על הסעד המבוקש.
אין המקרה שלפנינו מהווה את המקרה הקיצוני של דין עצמי או עשיית מעשה באופן חד צדדי ובניגוד להוראה שיפוטית של בית המשפט המצדיק התערבות בסעד כה קיצוני לפי פקודת ביזיון בית משפט.
ועל אף שהאמור לא היה בשולי הבקשה, שכן נתבקש סעד בעניין זה במסגרת תשובתו, בשולי ההחלטה אציין כי לא היה ראוי לשלב בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט כל סעד שאינו מעניינו של ההליך, כך גם לא לכלול בקשה להבהיר שההליכים בין הצדדים אסורים בפרסום, שממילא נטען רק בתשובה ללא התייחסות לפרסום מסוים. פרטיותם של הצדדים וניהול ההליך בדלתיים סגורות מובנים בניהול ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה ואין זה מקומו של בית המשפט להבהיר את שקובע החוק.
הבקשה נדחית תוך חיובו של המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ₪.
מתירה פרסום ההחלטה תוך השמטת כל פרט מזהה.
ניתן היום, י"ז כסלו תשפ"ג, 11 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
