centercenter
00
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 8914-08-22 ש. ואח’ נ’ היועמ”ש
02 מרץ 2023
לפני כבוד השופט ארז שני
המבקשים:
.1 ל. ש.
.2 ו. ש.
נגד
המשיב:
היועץ המשפטי לממשלה (פמת”א)
<#1#>
<#2#>
החלטה
לפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטה עליה הוריתי לביצוע בדיקה לסיווג רקמות, אגב הפטרת האם מן הצורך להיבדק גם היא.
נחה דעתי כי האינטרס בבדיקה עצמה, קרי הכרזת בתם של הצדדים כבת של יהודי לצורך חוק השבות, הוא אינטרס לגיטימי.
צריך להבין שאי התייצבותם של המבקשים לדיון וללא היתר אינה כדין ואולם, מעבר לטענת בא כוחם בדבר טעות שבתום לב הימים הם ימי מלחמה במזרח אירופה והמתח השורר בין רוסיה לבין אוקראינה יכול והוא משליך גם על קלות תנועה מבלארוס אל רוסיה וכדומה, הגם שמדברים על אפשרות להצטרפותה של בלארוס למעגל הלחימה של רוסיה.
סברתי שאין מדובר בבקשה לעיון מחדש, אולם מצד שני מצווה בית המשפט קמא, לאמור אני, להקטין מן העומס המוטל על הערכאה דלמעלה ואם יכול בית המשפט בכאן להכריע בסוגיה, טוב אם ייעשה כן.
הטענה המרכזית היא שבדיקתה של האם לא תעלה ולא תוריד לעניין הוכחת אבהותו של המבקש בבת.
נימוקיה של המבקשת, האם, לא להיבדק תביא לטורח ולממון, פעמים אשר דרך כלל לא יתקבלו שעה שמבקש הסעד יכול לעמוד באותם נטלים, הוא זה החפץ בסעד, קל וחומר כאשר מדובר במי שאינם אזרחי המדינה ואינם שוהים בתוך גבולותיה.
הבה ניזכר באשר למהימנות הבדיקה, כי בדיקה בנוהל חו”ל נעשית בישראל, היא נעשית מיטב הכלים העומדים לרשותנו, כך שבתי המשפט וגם מרשם האוכלוסין נותנים אמון בתוצאות ומקרי הטעות הם יחסית בטלים בששים.
מוטב גם שנזכור שהיכללותו של אדם נוסף במרשם של מדינה בת למעלה מ- 9.5 מיליון תושבים, גם אם הורתה היתה בטעות אינה באמת אסון גדול ובלתי הפיך.
ב”כ היועמ”ש האמונה על נכונות המרשם מקבלת כעניין שבשגרה גם בדיקות אבהות שנעשות ללא בדיקתה של האם.
במילים אחרות: על כולנו מקובל שבדיקת אבהות הנעשית בין אדם לבין אביו, די בה כדי להצביע בסבירות גבוהה מאוד על אותה אבהות גם מבלי שתיבדק האם.
למעשה, לצורך העניין בכאן די בהצבעה על קשר גנטי בין הבת למבקש כדי להשיג את המבוקש, וקטונתי מלהבין מה בין כמות המטען הגנטי שירשה הבת מאמה לבין כמות המטען הגנטי שירשה הקטינה מאביה.
הידע המדעי שבידינו די בו כדי להצביע על אבהות, בין אם המטען הגנטי שירשה הבת מאמה הוא גדול או קטן.
מסבירה לי בתבונתה ב”כ היועמ”ש כי אם יתגלה, על דרך בדיקת האם, שהבת איננה בתה של האם או אז תגדל הסבירות כי נפלה טעות בבדיקה.
אלא ש”ציד טעויות” אינו טעם לחייב את האם לערוך את הבדיקה.
צד הסובר שנפלה טעות בבדיקה תמיד מוזמן לפנות אל בית המשפט, לבקש לחקור, לבקש לקבל את תהליכי הבדיקה ולשם כך אין צורך בבדיקת האם ובכלל, כלל הוא שהגינות הנדרשת מב”כ היועמ”ש כוללת גם סבירות, שהרי ב”כ היועמ”ש אינו צד “רגיל” והוא נקבע על-ידי בית המשפט העליון להיות צד הוגן וסביר ולשים עצמו ב”נעלי” בית המשפט לעניין ההגינות.
מסבירה לי ב”כ היועמ”ש בהגינותה כי אכן יש מקרים “חריגים” בהם מסכימה המדינה להסתמך על בדיקה גנטית שאיננה כוללת את האם. משמע, גם המדינה מכירה בכך שדי בתוצאות בדיקה כזאת כדי להוכיח את עניין האבהות.
סבור אני אפוא, בנסיבות העניין, כי בדיקתה של האם בוודאי בנסיבות המרחק והמציאות איננה דרושה בכאן.
ב”כ המבקשים הביא ציטוט מהחלטתי אשר אמרה כי יכול ובעתיד תידרש בדיקה כגון דא, על פני הדברים גם כאן. אלא שלעת הזו פוטר אני, כפי סמכותי, את אם המבקשת מן הבדיקה.
אין צו להוצאות.
<#3#>
ניתנה והודעה היום ט’ אדר תשפ”ג, 02/03/2023 במעמד הנוכחים.
ארז שני, שופט
ב”כ המבקשים:
אבקש היתר פרסום ההחלטה, ללא שמות הצדדים.
ב”כ היועמ”ש:
בטרם תינתן החלטה, אבקש להתייעץ עם מי שאמון על סוגיות כאלה.
<#4#>
החלטה
בכל הכבוד וכל כמה שאני מבין לליבה של ב”כ היועמ”ש, שאלת הפרסום אינה עניין לב”כ היועמ”ש, בכיר יותר או פחות לענות בו.
בשעתו, בעקבות בג”צ שהוגש, הורה בג”צ וכך גם נשיאת בית המשפט העליון כדי להקטין ככל האפשר את עיקרון הדלתיים הסגורות, לפרסם כל פסק דין שניתן לפרסמו ומבלי שייפגע אינטרס מוגן של משפחה.
בעוקבי אחר ההוראות, סבור אני שניתן לפרסם בכאן. אין מדובר באינטרס מוגן של קטין או בצנעת המשפחה. מדובר על עיקרון וניתן אפוא, היתר פרסום.
יואיל ב”כ המבקשים להגיש פסיקתה לחתימתי.
<#5#>
ניתנה והודעה היום ט’ אדר תשפ”ג, 02/03/2023 במעמד הנוכחים.
ארז שני, שופט
