לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט לענייני משפחה באילת

תמ"ש 49581-12-22 ב. נ' ס ואח'

לפני

כב' השופט הבכיר, מרדכי (מוטי) לוי

מבקשים

1. ש. ס.

2. נ. ס.

שניהם מיוצגים ע"י עו"ד מוטי שטרית

נגד

משיב

א. ב.

מיוצג ע"י עוה"ד אבי מיכאלי ואח'

החלטה

בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה

עניינה של החלטה זו הוא בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ובמעמד צד אחד (להלן-פסקהדין).

הרקע העובדתי הנדרש:

1. כתב התביעה הוגש ביום 22.12.2022. ביום 24.12.2022 ניתנה החלטה "נקבע לדיון ליום 23.4.2023 בשעה 11:00".

2. ביום 26.12.2022 הגיש התובע לתיק "הודעה על המצאה" (להלן-ההודעה הראשונה). בהודעתו הודיע ב"כ התובע שכתב התביעה, הזמנה לדין, אישור פתיחת תיק וכן ההחלטה על מועד הדיון מיום 24.12.2022 נמסרו לנתבעים על ידי שליח ביום 25.12.2022.

להודעה צורף תצהיר מוסר של שליח, מר א.א. שמו (להלן-השליח), בו הצהיר ש"המסירה נמסרה" ביום 25.12.2022 בשעה 14:20 "לחייב אשר סירב לחתום".

עוד צורף להודעה הראשונה מסמך המכונה "אישור מסירה" בו צוין שביום 25.12.2022 נמסרו כתב תביעה, ההחלטה מיום 21.12.2022 (כך במקור) הזמנה לדין וזימון לדיון. אישור המסירה לא כלל פרטים כלשהם על המסירה, שעת המסירה, למי נמסרה, כיצד נמסרה או כל מידע אחר שניתן לציין בטופס המובנה של אותו אישור מסירה. אישור המסירה נחתם ע"י השליח ניקו שמו. בתצהיר, טופס מובנה מוכן מראש, צוין שהמסירה בוצעה בכתובת הנתבעים ביום 25.12.22 בשעה 14:20. בסעיף 4 לטופס זה סומן על גבי הטופס ש"המסירה נמסרה: [X] לחייב אשר סירב לחתום".

לבד מהאמור ציין ב"כ התובע ב"הודעה על המצאה" כדלקמן:

"2. ביום 25.12.22 יצאה ממשרד הח"מ מסירה הכוללת את כתב התביעה, הזמנה לדין, אישור פתיחת תיק וכן את ההחלטה על מועד הדיון מיום 24.12.22 באמצעות שליח וזאת לצורך מסירתו לנתבעים.

3. השליח שוחח עם הנתבעת 1 שקבעה עימו כי יגיע לביתה לצורך קבלת מסירה.

4. עם הגעת השליח לכתובת הנתבעים, יצא נתבע 2 והורה לנתבעת שלא להסכים לקבל את המסירה ואלה סירבו לחתום על מסירת המעטפה".

3. לתיק לא הוגש כתב הגנה. התובע הגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. ביום 7.2.2023 קבעתי ש"ככל שלא יוגש כתב הגנה עד ליום 13/2/2023 לא אדרש לו" נקבעה תזכורת פנימית ליום 13/2/2023.

פסק הדין:

4. כתב הגנה לא הוגש לתיק גם לא במועד הנדחה. על כן, ביום 14.2.2023 לבקשת בא כוח התובע ניתן פסק דין הקובע:

"לתיק לא הוגש כתב הגנה חרף מסירה שבוצעה ביום 25/12/2023. (כך במקור) בנסיבות אלו וחרף החלטתי מיום 7/2/2023 לא תוקן המחדל ולא הוגש כתב הגנה. בנסיבות אלו זכאי התובע לפסק דין בהעדר הגנה. ניתן בזאת פסק דין המקבל את התביעה. פוסק הוצאות לטובת התובע שישולמו על ידי הנתבעים ביחד ולחוד בסך 3,500 ₪. תוגש פסיקתא לחתימה. הדיון הקבוע ליום 234/23 (כך במקור) בטל. בא כוח התובע ימסור פסק דין זה במסירה אישית לנתבעים ויסרוק אותו לתיק. תואיל המזכירות לעדכן היומן ולסגור את התיק."

הבקשה לביטול פסק דין:

5. ביום 15.3.2023 הוגשה ע"י ב"כ הנתבעים "בקשה (בהולה) לביטול פסק דין (שניתן במעמד צד אחד מכף ובהיעדר המצאה כדין)" (להלן-הבקשה לביטול פסק דין).

בקציר האומר יועלו טענות הנתבעים בבקשתם:

א. פסק הדין ניתן טרם חלוף המועד "…בהתחשב בעובדה כי הבקשה למתן פסק דין אשר הוגשה לבית המשפט הנכבד ביום 7.2.23 הוגשה שלא כדין בטרם חלף המועד

25.2.2023 להגשת כתב ההגנה" (הדגש בקו תחתי במקור, ס' א).

ב. התובע לא המציא להם את כתב התביעה. כך, עיון ב"הודעה על המצאה" (ההודעה הראשונה-מ.ל) שהוגשה לתיק מלמד שאין הלימה בין מי שחתום על תצהיר מוסר (מר אמנון אלטופחי) לבין החתום על אישור המסירה (ניקו). "…מכאן שאין ליתן כל אמון ב"הודעה על המצאה" אשר הגיש בא כוח התובע לבית המשפט". (הדגש בקו תחתי במקור, ס' 8)

המצאה כדין לנתבעים היא מקור הסמכות המאפשר לבית המשפט לדון בתביעה.

ג. "בהודעה על ההמצאה" כתב ב"כ התובע (בסעיפים 3 ו-4) עובדות הקשורות בביצוע המסירה שאינן מגובות בתצהיר המוסר.

ד. בית המשפט קבע את יום המסירה ליום 25.12.2022 ולכן מאחר ועומדים לנתבעים 60 ימים להגשת כתב ההגנה הרי שבמועד מתן פסק הדין טרם חלף המועד להגשתו.

ה. הנתבעים לא צפו במערכת "נט המשפט" בהחלטות (כפי שנטען ע"י ב"כ התובעים באחת מבקשותיו למתן פסק דין) שכן לעת ההיא לא היו מיוצגים וייפוי כוח של בא כוחם הוגש לתיק רק ביום 28.2.2023 וזאת רק כדי לסייע לנתבעים.

ו. לתיק הוגש תצהיר נוסף מיום 8.3.2023 "המתייחס לביצוע המסירה מים 25.12.22 (קרי לפני 3 חודשים) וזאת בניסיון לחפות על מחדלו וערוותו כי לא ביצע כל מסירה כדין לנתבעים, ולמעשה ובפועל זכה בפסק דין תוך כדי הטעיה ומרמה של בית המשפט".

ו. הנתבעים התייחסו לטענות כתב התביעה וציינו את סיכויי הצלחתם לדחותה והפנו לפסיקה התומכת בטענותיהם בבקשה לביטול פסק הדין.

6. ביום 27.4.2023 הוגשה תגובת התובע שביקש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין.

בקציר האומר יועלו טענות התובע בתגובתו:

א. כינויו של השליח בפי חבריו הוא ניקו ולכן מדובר באותו אדם, אותו שליח.

ב. מועד המסירה כפי שנקבע ע"י בית המשפט הוא 25.12.2022. עיון במערכת נט המשפט מלמד שביום 29.12.2022 הנתבעים קיבלו דואר רשום מבית המשפט שכלל מידע על "…כלל פרטי התביעה וכן את פרטי התיק, המבקשים חתמו על אישור המסירה, כל אחד בנפרד. בהמצאה זו, נמסר למבקשים מועד הדיון הקבוע בתיק". מסירה נוספת נעשתה על פי המערכת ביום 1.2.2023 וכן ביום 15.2.2023. בכל המסירות הללו מבית המשפט היו כל הנתונים הקשורים בתיק ועל כן תהה התובע מדוע פנו הנתבעים, כטענתם בבקשה, לבא כוחם לצורך ייצוגם רק ביום 28.2.2023 ורק מאותו מועד התייחסו לתביעה.

ג. פרק הזמן להגשת כתב הגנה עומד על 30 יום ולא על 60 יום כטענת בא כוחם של הנתבעים. על כן המועד האחרון להגשת כתב ההגנה היה ביום 24.1.2023 והבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה הוגשה רק ביום 7.2.2023.

ד. ההודעה על המצאה מיום 22.12.2022 היא של כתב התביעה והזמנה לדיון והודעת המסירה מיום 9.3.2023 היא של פסק הדין שנמסר לנתבעים על פי החלטה מיום 14.2.2023.

ה. התובע השיב לטענות ההגנה שהועלו ע"י הנתבעים בבקשה לביטול פסק הדין ודחה אותן.

7. בין לבין ביום 9.3.2023 הוגשה לתיק הודעה נוספת על המצאה (להלן-ההודעה השנייה) בה נטען : "2. ביום 15.02.23 יצאה המסירה ממשרד הח"מ באמצעות שליח. בשיחת טלפון שהתנהלה בין השליח לנתבעים, אלה סירבו לקבל את המסירה ואף אסרו על השליח להתקרב לדלת ביתם" להודעה השנייה צורף תצהיר מוסר. גם הפעם תצהיר המוסר היה טופס מובנה בו הצהיר השליח שביום 15.2.2023 בשעה 14:45 מסר את המעטפה "לחייב אשר סירב לחתום". באישור המסירה שאף הוא צורף להודעה השנייה צוין שהמסירה היא של "פסק דין מיום 14.02.23". באותו טופס נכתב " אם לא מסרת ציין ב-X את סיבת אי המסירה במקום המתאים מבין אלה" השליח סימן-"הנמען סירב לקבל". מבלי להקדים המאוחר האם יש בכך מסירה? ספק בעיני.

דיון מיום 17.7.2023:

8. הבקשה נקבעה לדיון ליום 17.7.2023 (להלן-הדיון הראשון). כלל חזרו הצדדים בדיון על טענותיהם.

ההחלטה על ביטול פסק הדין:

9. ביום 13.12.2023 לאחר הדיון ניתנה החלטה בבקשה לביטול פסק הדין :

"לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, שמעתי את הצדדים בדיון מיום 17/7/23 ובשים לב לתמלול השיחה בין המבקשים לשליח נחה דעתי שישנו ספק במסירה כדין. מתמלול השיחה עם השליח ניתן ללמוד שבשום שלב לא נאמר למבקשים שמדובר בכתב תביעה/ זימון לדיון וכל שנאמר שמדובר במעטפה מעו"ד מיכאלי. אמנם נוכח ההיסטוריה המשפטית בין הצדדים נראה שזו המסקנה המתקבלת, אך בהליכים האחרים בין הצדדים מיוצגים המבקשים ע"י עו"ד שטרית, לרבות במסגרת צווי ההגנה בין הצדדים, ועל כן ניתן היה להסיק שמסירה תבוצע לב"כ מה שלא נעשה (ראה פרוט' מיום 17/7/23 עמ' 5, ש' 18-14). בנסיבות העניין מורה על ביטול פסק הדין. תואיל המזכירות לפתוח את התיק. כתב הגנה יוגש תוך 30 יום. ת"פ ליום 18/1/23. בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות" (להלן-ההחלטה).

כתב הגנה:

10. כתב הגנה מטעם הנתבעים הוגש ביום 14.1.2024.

בקשת רשות ערעור:

11. על החלטתי המורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה הוגשה בקשת רשות ערעור, רמ"ש 25483-01-24 (להלן- ה- בר"ע).

בפן האופרטיבי קבע בית המשפט המחוזי :

"24. על יסוד האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה, כי בראי הסוגיה שהובאה להכרעת הערכאה הדיונית, בהעדר הנמקה מספקת ובהעדר הבהירות הנדרשת, יש להשיב אליה הדיון בבקשה לביטול פסק הדין והיא תכריע בה כחוכמתה תוך הנמקת ההכרעה כמתחייב בשיטתנו המשפטית.

25. מובהר, כי אין בכך משום התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ואין בכך משום הבעת עמדה באשר לתוצאת ההכרעה ו/או באשר לאופן בו ראוי להשלים מלאכת ההכרעה."

12. לאחר החלטתו של בית המשפט המחוזי נקבע התיק לדיון ליום 15.10.2024 . בהחלטה נקבע ש "לדיון יתייצבו הצדדים, באי כוחם, והשליח המוסר. כך, יצרף ב"כ התובע את הקלטת המקורית שהשיחה שלה תומללה".

דיון הנוסף מיום 15.10.2024 (להלן-הדיון השני):

13. לדיון התייצב השליח המוסר. בחקירתו הנגדית העיד בהקשר לשאלה המונחת את הדברים הבאים :

"ש. פגשת בנתבעת בפעם הראשונה?

ת. דיברתי איתה בטלפון לא זוכר אם פגשתי אותה בפעם הראשונה, בפעם השנייה פגשתי אותה

ש. למה היית צריך לפגוש אותה בפעם השנייה?

ת. כי קיבלתי הנחייה מהמשרד עצמו לגשת פעם שנייה שיהיה את החותמת מסרבים לקבל.

ש. אז מודה לפני בית המשפט שבפעם הראשונה לא ביצעת את המסירה ורק שוחחת איתה בטלפון

ת. לא זוכר אם פגשתי אותה או לא, אך שוחחתי איתה בטלפון.

ש. כששוחחת איתה בפעם הראשונה היא שאלה אותך ממי המעטפה וסירבת להזדהות זה נכון?

[…]

ש. קיבלת עוד הנחיות מעבר לתת את המעטפה

ת. סה"כ הייתי צריך להעביר את המעטפה אם הלקוח מסרב הייתי רושם את השעה ומבחינתי זה מקבל. אם אותו לקוח 3 ביקורים לא נמצא אני מניח ועושה סימון של המקום.

[…]

ש. אתה מצהיר שביצעת מסירה אשר סירב לחתום ומהעדות שלך עולה שכלל לא פגשת

ת. אמרתי שאני לא זוכר.

ש. אתה מודה ששוחחת איתה בטלפון ולא פגשת אותה

ת. אני אמרתי שאני לא זוכר אם פגשתי אותה אבל זוכר ששוחחתי איתה בטלפון.

ש. כשאתה שואל אותה איפה הם נמצאים אולי זה יעזור לך להחליט אם פגשת אותה או לא.

ת. או קיי.

ש. פגשת אותה או לא פגשת?

ת. אני לא זוכר, לפי מה שאני מבין מהשיחה אז כן פגשתי. כי כתוב עוד כמה דקות אני מגיע אלייך.

ש. אם היה ספק במסירה הראשונה נדרשת לבצע עוד פעם שיחת טלפון נכון?

ת. כן

ש. מה היה בשיחה השנייה?

ת. מה שרשום, דיברתי איתה בטלפון לא זוכר אם דיברתי עם הגבר או האישה, שאלו ממי המכתב בסופו של דבר אמרתי שזה מהמשרד של אבי מיכאלי, הגעתי לשם והם סירבו לקבל, ניסיתי להסביר שגם אם יסרבו לקבל אני יכול להשאיר להם על הדלת ומבחינתי יש מסירה.

ש. הגעת אליהם הביתה בפעם השנייה?

ת. כן

ש. והשארת את המעטפה על הדלת?

ת. כן.

ש. למה?

ת. כי סירבו לקבל את המעטפה.

ש. הוא היה וסירב בפעם השנייה?

ת. כן.

[…]

ש. בכל התצהירים ובכל התמלול אין אזכור אפילו ברמז שהשארת להם מעטיפה, מה אתה אומר, היום אתה משפר את הגרסה שלך? למה אין אזכור

ת. אני לא יודע אם אני צריך להגיד להם שאני משאיר להם על הדלת או כל דבר אחר.

ש. זה ההנחיות שאתה מקבל בכל מסירה

ת. שאם אדם מסרב אתה משאיר על הדלת וזה מה שעשיתי.

ש. פעם ראשונה הייתה לצורך מסירת כתב התביעה זה נכון?

ת. אני לא יודע מה במעטפה

ש. והפעם השנייה תכולת המעטפה הייתה פסק דין או כתב תביעה?

ת. לא יודע מה במעטפה.

ש. אתה לא יודע מה מסרת?

ת. בדיוק

ש. אז איך אתה מסביר שמסרת את כתב התביעה אם אתה לא יודע מה יש במעטפה

ת. זה מה שהבנתי מהמשרד עצמו אחר כך. על המעטפה לא היה רשום כלום.

ש. אם אגיד לך שהפעם השנייה של המסירה נעשתה על ידי עו"ד ממשרדו של עו"ד מיכאלי, הבן שלו, שהוא בא והיה וביצע את ניסיון המסירה השנייה מה תגיד?

ת. לא ממה שאני יודע. לא יודע מה שקורה אצלם במשרד.

[…] "

את עדותו של השליח קטעה הנתבעת שקראה "הבן של עו"ד מיכאלי (ב"כ התובע-מ.ל) היה אצלי. גם הוא לא רצה להזדהות."

"ש. אני מציג אישור מסירה של פסק דין מיום 14.2.24 אישור המסירה הוא מיום 15.2.23. הצגתי לך שתי חתימות האם החתימות הן שלך בשני מסמכים אלו?

ת. כן.

ש. מה כתוב באישור מסירה מיום 15.2.23?

(הערת בית המשפט: הוא מכוון לאישור המוסר שהוגש ביום 9.3.2023)

ת. לפי מה שרשום שכן.

ש. אז יש לנו תצהיר רק לגבי המסירה שלכאורה בוצעה ב-25.12.2022 ובזה אנחנו הסכמנו שלא פגשת בה ולא מסרת ונאלצת לבצע מסירה חוזרת למען הסר ספק זה נכון?

ת. אם המשרד שלח פעם שנייה אז כנראה שכן.

ש. אני אומר לך שיש לך רק תצהיר אחד שמתייחס למסירת כתב התביעה עצמה ואין לך תצהיר שמתייחס לניסיון השני ואתה גם לא ביצעת מסירה. וגם לא הנחת מעטפה.

ת. לא הבנתי את השאלה. קבעת עובדה. שמה שאני זוכר, הגשתי את המעטפה פעם שנייה כמו שצריך ופעם ראשונה היה סירוב."

14. בבוקרו של יום הדיון השני הוגש לתיק על ידי הנתבעים קובץ הכולל מסמכים וביניהם תמלול של שיחות מוקלטות בין הנתבעים לתובע. המסמך כונה "חוות דעת מומחה פקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א -1971". בין המסמכים שצורפו למסמך זה צורף תמלול שיחה שנערכה, כנטען, בין השליח לנתבעת 1 ובזו הלשון:

"ניקו: שלום.

XX: שלום.

ניקו: מדבר ניקו השליח, יש לי איזה משהו להעביר לך. איפה אני יכול למצוא אותך?

XX: שליח מאיפה?

ניקו: חברת שליחויות, יש לי פשוט מעטפה להעביר לך. אני לא יודע בדיוק. יותר מידי

XX: אז אהה.. XX, אתה יודע איפה זה בית ספר XX?

ניקו: אהה.. כן.

XX: מלמעלה אבל, לא למטה

ניקו: רחוב…XX?

XX: XX עד הסוף, כן?

ניקו: או קי בסדר גמור. מספר יש? או שפשוט להגיע לשם לסוף?

XX: XX, אתה תראה XX XX ויש בפנים XX

ניקו: הבנתי, או קי בסדר גמור, אז אני בדקות הקרובות אהיה כבר אצלך

XX: או קי, תודה

ניקו: יום.. ביי בינתיים".

15. על אתר ומבלי להקדים את המאוחר יאמר שספק בעיני אם מדובר בחוות דעת (השוו: אליהו הרנון, דיני הראיות (1977) עמ' 297). לבד מכך, לבית המשפט לא הוגשה בקשה להגשת חוות דעת של מומחה. כזכור, בבית משפט לענייני משפחה זכותו של בעל דין להגיש חוות דעת מטעמו אפשרית רק אם לא נעתר בית המשפט למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

השליח לא יכול להיבנות ממסמך זה. אין במסמך תיעוד המעיד על מועד קיום השיחה. קלטת השמע מכוחה הוגש התמלול לא צורפה (השוו, הרנון, שם עמ' 315 ואילך). התובע לא זימן לחקירה את עורכת התמלול על כל המשתמע מכך. מקל וחומר נכונים הדברים לאור אי צירופה של קלטת השמע ורצונו של השליח להסתמך על התמלול כדי להבהיר/ לשנות את תצהירו על אופן המסירה ומספר הפעמים שהגיע לבית הנתבעים (ראו להלן).

דיון והחלטה:

מתווה נורמטיבי:

16. "הלכה פסוקה היא, כי ביטולו פסק דין שניתן במעמד צד אחד יכול שיעשה מכוח אחת משתיים: ביטול מחובת הצדק, מקום בו נפל פגם בהליך ההמצאה, או ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט (רע"א 4085/14 דוכונוב נ' אור עיד החזקות בע"מ (פורסם בנבו, 9.7.2014)" (ראו: תא (ת"א) 4016-08-16 לנה זאורוב נ' HUGO BOSS TRADE MARK (8/1/2020)).

כך, הלכה היא ש"כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש-יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה…" שכן "…בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים עובר למתן פסק הדין. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק"…בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית ותקינה" [אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתים עשרה, עמ' 641 (להלן- גורן)].

ב-ע"א 3255/19 טליה פבזנר נ' יונתן שפר (30.5.2021) נקבע:

קיימת אפשרות נוספת לבקש ביטול של פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בהתאם לקבוע בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות). במסגרת תקנה זו, ניתנה לבית המשפט סמכות לבטל פסק דין כאמור, "בתנאים שייראו לו", אם הוגשה בקשת ביטול מטעם בעל הדין "שנגדו ניתנה ההחלטה" בתוך 30 ימים למן היום שבו הומצאה לו […] הסדר זה, יסודו בכך שפסק דין המטיל חובות על אדם, מבלי שניתן לו יומו בבית המשפט, ובלא שהיתה לו הזדמנות להתגונן מפני התביעה נגדו – הריהו פסק דין פגום (ע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח 395, 397 (1954)). על כן, נקבע בפסיקה כי הנטייה תהא להורות על ביטול פסקי דין מעין אלה, ככל שניתן טעם מספיק להעדר ההתגוננות או ההתייצבות, תוך חיוב בעל הדין מבקש הביטול בהוצאות, בהתאם לנסיבות העניין (רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43 (2001); רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור, [פורסם בנבו] פסקה 3 (2.6.2015))."

מן הכלל אל הפרט:

17. על פי עדותו של השליח בדיון אל מול תצהירו שצורף להודעה הראשונה עולה תמונה המעמידה בספק את גרסתו הראשונה לעניין דרך מסירת כתב התביעה כדין לנתבעים, אותה גרסה מכוחה ניתן פסק הדין והמסקנה המתבקשת היא לקבל את בקשת הנתבעים.

18. יודגש שבתצהירו של השליח שצורף להודעה הראשונה אין זכר לתיאור המסירה כפי שנכתב בהודעה הראשונה שנוסחה הובא לעיל זולת הטענה שהנתבעים סירבו לחתום על אישור המסירה, ודי היה בתצהירו למתן פסק הדין מלכתחילה, שבוטל בהמשך.

19. התצהיר עליו חתם השליח הוא טופס מובנה הכולל מספר אפשרויות של המסירה:

"המסירה נמסרה :

[ ] לחייב/ת שקיבל/ וחתם

[ ] לחייב אשר סירב לחתום

[ ] החייב סירב לקבל והמסמכים הושארו במקום

[ ] לבן משפחה ששמו _________ שהוא ________ של החייב ש-

[ ] קיבל וחתם

[ ] קיבל אך סירב לחתום

[ ] סירב לקבל והמסמכים הושארו במקום

[ ] הודבק על הדלת לאחר 3 ביקורים בימים

ביוםבשעה

ביוםבשעה

ביוםבשעה"

20. בתצהירו המתייחס למסירה הנטענת ביום 25.12.2022 סימן השליח את האופציה שהמסירה "המסירה נמסרה" "לחייב אשר סירב לחתום". איך נמסרה המסירה? אין בתצהיר הסבר. גרסה זו שנכונה הייתה לשעתו באוטנטיות שלה עומדת בסתירה לעדותו בבית המשפט בדיון השני.

בעדותו בבית המשפט לא זכר השליח שפגש בנתבעת "אמרתי שאני לא זוכר" ובפעם נוספת במענה לשאלה "אני אמרתי שאני לא זוכר אם פגשתי אותה אבל זוכר ששוחחתי איתה בטלפון". משעומת השליח פעם נוספת לצורך הבנת גרסתו נשאל השליח "פגשת או לא פגשת?" השיב "אני לא זוכר, לפי מה שאני מבין מהשיחה אז כן פגשתי. כי כתוב עוד כמה דקות אני מגיע אלייך". השוו עם עדותו באותו דיון קודם לכן "ש. פגשת בנתבעת בפעם הראשונה? ת. דיברתי איתה בטלפון לא זוכר אם פגשתי אותה בפעם הראשונה, בפעם השנייה פגשתי אותה" (פרוטוקול עמ' 10 ש'23-22).

אמור מעתה שהתיאור שהובא בהודעה הראשונה מוטל בספק על פי עדותו של השליח עצמו. יתרה מכך, כפי שיובהר להלן, הוא עומד בניגוד לתצהירו שצורף להודעה הראשונה ולעדותו בבית המשפט.

בעדותו בבית המשפט סיפר השליח שבגלל שהיה ספק במסירה הראשונה הוא נשלח על ידי משרד עורכי הדין לבצע שיחת טלפון נוספת ומסירה נוספת. על פי גרסתו המאוחרת, זו בעדותו בבית המשפט, המעטפה הושארה על סף דלתם רק לאחר ניסיון המסירה השני מאחר והנתבעים סירבו לחתום. (פרוטוקול עמ' 12 ש' 35-22).

הדברים הובאו לעיל כלשונם. חובה להדגיש שכעולה מעדותו בבית המשפט עולה גרסה אחרת לתצהירו ולאמור בהודעה הראשונה: על פי גרסה זו הוא ביקר, לכאורה, פעמיים בבית הנתבעים כל פעם לאחר שקיים עמם שיחה טלפונית. כאמור לגרסה מאוחרת זו בבית המשפט אין ביטוי בתצהירו על פיו ניתן פסק הדין.

תהייה נוספת העולה מעדותו בבית המשפט ואינה בתצהירו הוא אופן ביצוע המסירה. כאמור, תצהיר המוסר הוא בעל טופס מובנה בו על השליח לסמן את אופן המסירה. הגם שיש מקום מפורש לסמן "סרב לקבל והמסמכים הושארו במקום" על פי גרסתו בבית המשפט בזמן אמיתי סימן השליח שהמסירה נמסרה "לחייב אשר סירב לחתום" ויתמה השואל אם כך, אם נכונה גרסתו המאוחרת של השליח מדוע סימן אחרת? סתירה זו הנראית לכאורה שולית לצד השינוי בגרסה מעמידה בספק גדול את ביצוע המסירה על פי דין.

21. זאת, ועוד. בהודעה הראשונה וגם בתצהירו של השליח שצורף לה לא נטען שהמעטפה הושארה ליד דלתם של הנתבעים תיאור שעלה בעדותו בבית המשפט בדיון השני. באותה נשימה באותה עדות בבית המשפט לא זכר השליח אם פגש בנתבעת אם לאו, וביסס את עדותו על אותו תמלול ממנו הסיק שאכן היה במקום. גם אם אקבל את חוסר הזיכרון (הגם שזה יעמוד בסתירה לעדותו שלו ביחס למסירה "אני זוכר טוב מאוד את המקרה" – פרוטוקול עמ' 13 ש' 1) אין לפני כל מידע מתי התקיימה אותה שיחה. לתומי סברתי על פי התצהיר שזו התקיימה טרם המסירה היחידה העולה בתצהירו של השליח- מכוחו ניתן פסק הדין והנה בדיון למדתי מעדותו שהיו פעמיים, לכאורה, ולא ברור מתי התקיימה אותה שיחה בפעם הראשונה או השנייה? האם בעת מסירת פסק הדין?

חוסר הקוהרנטיות בעדות מתחזקת על כן לאור עדותו שמאחר והנתבעים סירבו לחתום הוא התבקש ממשרד עורכי הדין לבקר במקום פעם נוספת ואז השאיר את המעטפה, לכאורה, ליד דלתם של הנתבעים. טענה זו אינה קונה לה אחיזה על פי הגיונם של דברים: ראש וראשון אין זכר לכך בתיעוד עובר לדיון השני שהשליח ביקר בבית הנתבעים פעמיים על מנת למסור את כתב התביעה. תיאור זה גם אינו עולה מדברי ב"כ התובע בהודעה הראשונה.

כך או כך, הגם שיכול ויטען הטוען מה חשוב אם התקיימה בפעם הראשונה או השנייה ובלבד שהמסירה בוצעה על כך יושב לו: האחד, לא ברור אם לא מדובר בשיחה על מסירת פסק הדין בחודש 02/2023 והשני, לאור השינוי בגרסאות לא ברור שאכן הגיע כלל לבית הנתבעים, שוחח עמם והם סירבו לחתום.

22. בהקשרן של הגרסאות המשתנות של השליח לא ביקש התובע להביא עדות הזמה של התהיות על דרך חקירת הנתבעת למשל וכך השליח גם לא נשאל דבר בחקירה חוזרת (פרוטוקול עמ' 14 ש' 26).

23. סיכום עד כאן מלמד על קיומן של שתי גרסאות של המסירה של כתב התביעה: האחת, זו שהוגשה במסגרת ההודעה הראשונה, לפיה שוחח השליח עם הנתבעת, פגש בה בביתה וזו סירבה לחתום על המסירה. עם זאת מסתבר שהשליח לא זכר כלל אם פגש בנתבעת, שבכלל היו שני ניסיונות מסירה שאינם מקבלים ביטוי לא בהודעה הראשונה וחמור מכך לא בתצהיר המוסר או אישור המסירה. המסירה הונחה על סף ביתם בניגוד לאמור בתצהיר שהביא למתן פסק הדין שהסירוב היה בפועל, ומנגד כעולה מהעדות שהסירוב, לכאורה, הוא במשתמע על פי שיחת טלפון.

גרסתו של השליח מעלה תהייה נוספת. אם ביקר בבית הנתבעים פעמיים התיאור המדויק בתצהירו על שעת המסירה ביום המסירה, לכאורה, לאיזו פעם הוא מתייחס. יוזכר שבטופס התצהיר המובנה יש מקום מיוחד לסמן את מועדי הביקור. אין בתצהיר המוסר כל עדות לכך על פי הטופס המובנה.

משעה שמדובר בשליח מנוסה על פי עדותו (פרוטוקול עמ' 12 ש' 4-1) לא ברור מדוע נדרשה הפעם השנייה למסירה. לאור הסירוב והשארת המעטפה בשל הסירוב, כאורה, כעולה מההודעה הראשונה, התצהיר ואישור המסירה הנלווים לה. מה ההבדל בין הפעם הראשונה לשנייה: מדוע לא הושארה המעטפה כבר בפעם הראשונה לאור הסירוב הנטען? מדוע היה צריך לחזור פעם נוספת לביצוע המסירה. ככל שכך, מתי הייתה הפעם השנייה? האם באותו יום? באותה שעה? האם התצהיר המעיד על שעת המסירה המדויקת בשעה 14:20 היא ביחס לפעם הראשונה, השנייה? אם הביקור השני נערך באותו יום (דבר שלא עלה ולא נטען כי על פי התצהיר לא הוזכר כלל שהיו פעמיים) מה משמעות התצהיר שלא מתאר את העובדות על פי השליח עצמו?

24. מעדותו של השליח עולה תמונה מכוחה לא ניתן לקבוע שהייתה מסירה כדין.

25. יוער שאכן הייתה מסירה שנייה. זו הייתה של פסק הדין לאחר נתינתו וכנטען בהודעה השנייה ועל פי אישור מסירה שצורף כנספח להודעה על המצאה זו בוצעה ביום 15.2.2023. גם בתצהיר שצורף להודעה השנייה אין זכר לכך שהמעטפה הכוללת את פסק הדין הושארה על דלתם של הנתבעים שכן ב"כ התובע ציין שהנתבעים "…אסרו על השליח להתקרב לדלת ביתם". אם כן כיצד בוצעה המסירה? האם על דרך של הודעה טלפונית שיש לשליח מעטפה למסור להם. זו לא המצאה כדין, אך אין זה מעניינה של החלטה זו הקשורה במסירת כתב התביעה. אם כך מעלה היא תמיהה על הרלוונטיות של התיאור בדבר המסירה של פסק הדין, ככל שכך, וכיצד.

26. בתגובתו לבקשה לביטול פסק הדין טען התובע שעל פי מערכת נט המשפט ידעו הנתבעים על התביעה. הסברו של ב"כ הנתבעים למועד הצטרפותו לתיק נתנה מענה לטענה זו.

בהקשר זה יובהר וכפי שקבעתי בהחלטה על ביטול פסק הדין ראוי היה ונכון היה לבצע את המסירה לעוה"ד אשר ייצג את הנתבעים בהליכים קודמים בין הצדדים. (ראו ע"א 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם פ"ד לח(4),318 (18.12.1984); וכן ה"פ (ים) 4190/05 (6.10.2005)) בכך, היו מושגות שתי מטרות, קיצור ההליך, חיסכון בזמן שיפוטי שהוא זמנו של ציבור המתדיינים וקידום ענייני ומהותי של תביעת התובע.

אחרית דבר:

27. לאור כל האמור לעיל ובשים לב לעובדות שהוצגו על ידי התובע בהודעתו ובתצהירו שהיוו את הבסיס למתן פסק הדין בהעדר הגנה, אני קובע שלא הוכח שבוצעה מסירה כדין של כתב התביעה. משכך חובת ביטול פסק הדין היא מחובת הצדק.

בהסתמך על בסיס הפסיקה הרלוונטית שהובאה בחלקה לעיל, עמדתו המפורשת של המחוקק בדרך המלך בהחלטה המורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, בשים לב לקביעתי שמדובר בביטול פסק הדין מחובת הצדק פטור אני מלדון ולהתייחס לשאלות הקשורות בסיכויי ההגנה-טיעוני ההגנה של הנתבעים.

29. פסק הדין שניתן ביום 14.2.2023 , בהעדר הגנה והוא מושא החלטה זו בטל.

30. התובע ישלם את הוצאות הנתבעים בסך 3,500 ₪ .

31. מתיר פרסום ההחלטה בהשמטת פרטים מזהים.

32. תואיל המזכירות לשלוח ההחלטה לצדדים ולהניח בסל המשימות של כבוד השופט סמי ישראל למתן הנחיות להמשך ההתנהלות בתיק.

ניתנה היום, כ' כסלו תשפ"ה, 21 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.

תמונה של פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

error: תוכן זה מוגן !!
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב
",e=e.removeChild(e.firstChild)):"string"==typeof o.is?e=l.createElement(a,{is:o.is}):(e=l.createElement(a),"select"===a&&(l=e,o.multiple?l.multiple=!0:o.size&&(l.size=o.size))):e=l.createElementNS(e,a),e[Ni]=t,e[Pi]=o,Pl(e,t,!1,!1),t.stateNode=e,l=Ae(a,o),a){case"iframe":case"object":case"embed":Te("load",e),u=o;break;case"video":case"audio":for(u=0;u<$a.length;u++)Te($a[u],e);u=o;break;case"source":Te("error",e),u=o;break;case"img":case"image":case"link":Te("error",e),Te("load",e),u=o;break;case"form":Te("reset",e),Te("submit",e),u=o;break;case"details":Te("toggle",e),u=o;break;case"input":A(e,o),u=M(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"option":u=B(e,o);break;case"select":e._wrapperState={wasMultiple:!!o.multiple},u=Uo({},o,{value:void 0}),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"textarea":V(e,o),u=H(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;default:u=o}Me(a,u);var s=u;for(i in s)if(s.hasOwnProperty(i)){var c=s[i];"style"===i?ze(e,c):"dangerouslySetInnerHTML"===i?(c=c?c.__html:void 0,null!=c&&Aa(e,c)):"children"===i?"string"==typeof c?("textarea"!==a||""!==c)&&X(e,c):"number"==typeof c&&X(e,""+c):"suppressContentEditableWarning"!==i&&"suppressHydrationWarning"!==i&&"autoFocus"!==i&&(ea.hasOwnProperty(i)?null!=c&&Ie(n,i):null!=c&&x(e,i,c,l))}switch(a){case"input":L(e),j(e,o,!1);break;case"textarea":L(e),$(e);break;case"option":null!=o.value&&e.setAttribute("value",""+P(o.value));break;case"select":e.multiple=!!o.multiple,n=o.value,null!=n?q(e,!!o.multiple,n,!1):null!=o.defaultValue&&q(e,!!o.multiple,o.defaultValue,!0);break;default:"function"==typeof u.onClick&&(e.onclick=Fe)}Ve(a,o)&&(t.effectTag|=4)}null!==t.ref&&(t.effectTag|=128)}return null;case 6:if(e&&null!=t.stateNode)Ll(e,t,e.memoizedProps,o);else{if("string"!=typeof o&&null===t.stateNode)throw Error(r(166));n=yn(yu.current),yn(bu.current),Jn(t)?(n=t.stateNode,o=t.memoizedProps,n[Ni]=t,n.nodeValue!==o&&(t.effectTag|=4)):(n=(9===n.nodeType?n:n.ownerDocument).createTextNode(o),n[Ni]=t,t.stateNode=n)}return null;case 13:return zt(vu),o=t.memoizedState,0!==(64&t.effectTag)?(t.expirationTime=n,t):(n=null!==o,o=!1,null===e?void 0!==t.memoizedProps.fallback&&Jn(t):(a=e.memoizedState,o=null!==a,n||null===a||(a=e.child.sibling,null!==a&&(i=t.firstEffect,null!==i?(t.firstEffect=a,a.nextEffect=i):(t.firstEffect=t.lastEffect=a,a.nextEffect=null),a.effectTag=8))),n&&!o&&0!==(2&t.mode)&&(null===e&&!0!==t.memoizedProps.unstable_avoidThisFallback||0!==(1&vu.current)?rs===Qu&&(rs=Yu):(rs!==Qu&&rs!==Yu||(rs=Gu),0!==us&&null!==es&&(To(es,ns),Co(es,us)))),(n||o)&&(t.effectTag|=4),null);case 4:return wn(),Ol(t),null;case 10:return Zt(t),null;case 17:return It(t.type)&&Ft(),null;case 19:if(zt(vu),o=t.memoizedState,null===o)return null;if(a=0!==(64&t.effectTag),i=o.rendering,null===i){if(a)mr(o,!1);else if(rs!==Qu||null!==e&&0!==(64&e.effectTag))for(i=t.child;null!==i;){if(e=_n(i),null!==e){for(t.effectTag|=64,mr(o,!1),a=e.updateQueue,null!==a&&(t.updateQueue=a,t.effectTag|=4),null===o.lastEffect&&(t.firstEffect=null),t.lastEffect=o.lastEffect,o=t.child;null!==o;)a=o,i=n,a.effectTag&=2,a.nextEffect=null,a.firstEffect=null,a.lastEffect=null,e=a.alternate,null===e?(a.childExpirationTime=0,a.expirationTime=i,a.child=null,a.memoizedProps=null,a.memoizedState=null,a.updateQueue=null,a.dependencies=null):(a.childExpirationTime=e.childExpirationTime,a.expirationTime=e.expirationTime,a.child=e.child,a.memoizedProps=e.memoizedProps,a.memoizedState=e.memoizedState,a.updateQueue=e.updateQueue,i=e.dependencies,a.dependencies=null===i?null:{expirationTime:i.expirationTime,firstContext:i.firstContext,responders:i.responders}),o=o.sibling;return Mt(vu,1&vu.current|2),t.child}i=i.sibling}}else{if(!a)if(e=_n(i),null!==e){if(t.effectTag|=64,a=!0,n=e.updateQueue,null!==n&&(t.updateQueue=n,t.effectTag|=4),mr(o,!0),null===o.tail&&"hidden"===o.tailMode&&!i.alternate)return t=t.lastEffect=o.lastEffect,null!==t&&(t.nextEffect=null),null}else 2*ru()-o.renderingStartTime>o.tailExpiration&&1t)&&vs.set(e,t)))}}function Ur(e,t){e.expirationTimee?n:e,2>=e&&t!==e?0:e}function qr(e){if(0!==e.lastExpiredTime)e.callbackExpirationTime=1073741823,e.callbackPriority=99,e.callbackNode=$t(Vr.bind(null,e));else{var t=Br(e),n=e.callbackNode;if(0===t)null!==n&&(e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90);else{var r=Fr();if(1073741823===t?r=99:1===t||2===t?r=95:(r=10*(1073741821-t)-10*(1073741821-r),r=0>=r?99:250>=r?98:5250>=r?97:95),null!==n){var o=e.callbackPriority;if(e.callbackExpirationTime===t&&o>=r)return;n!==Yl&&Bl(n)}e.callbackExpirationTime=t,e.callbackPriority=r,t=1073741823===t?$t(Vr.bind(null,e)):Wt(r,Hr.bind(null,e),{timeout:10*(1073741821-t)-ru()}),e.callbackNode=t}}}function Hr(e,t){if(ks=0,t)return t=Fr(),No(e,t),qr(e),null;var n=Br(e);if(0!==n){if(t=e.callbackNode,(Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));if(lo(),e===es&&n===ns||Kr(e,n),null!==ts){var o=Ju;Ju|=Wu;for(var a=Yr();;)try{eo();break}catch(t){Xr(e,t)}if(Gt(),Ju=o,Bu.current=a,rs===Ku)throw t=os,Kr(e,n),To(e,n),qr(e),t;if(null===ts)switch(a=e.finishedWork=e.current.alternate,e.finishedExpirationTime=n,o=rs,es=null,o){case Qu:case Ku:throw Error(r(345));case Xu:No(e,2=n){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}}if(i=Br(e),0!==i&&i!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}e.timeoutHandle=Si(oo.bind(null,e),a);break}oo(e);break;case Gu:if(To(e,n),o=e.lastSuspendedTime,n===o&&(e.nextKnownPendingLevel=ro(a)),ss&&(a=e.lastPingedTime,0===a||a>=n)){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}if(a=Br(e),0!==a&&a!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}if(1073741823!==is?o=10*(1073741821-is)-ru():1073741823===as?o=0:(o=10*(1073741821-as)-5e3,a=ru(),n=10*(1073741821-n)-a,o=a-o,0>o&&(o=0),o=(120>o?120:480>o?480:1080>o?1080:1920>o?1920:3e3>o?3e3:4320>o?4320:1960*Uu(o/1960))-o,n=o?o=0:(a=0|l.busyDelayMs,i=ru()-(10*(1073741821-i)-(0|l.timeoutMs||5e3)),o=i<=a?0:a+o-i),10 component higher in the tree to provide a loading indicator or placeholder to display."+N(i))}rs!==Zu&&(rs=Xu),l=yr(l,i),f=a;do{switch(f.tag){case 3:u=l,f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var w=Ar(f,u,t);ln(f,w); break e;case 1:u=l;var E=f.type,k=f.stateNode;if(0===(64&f.effectTag)&&("function"==typeof E.getDerivedStateFromError||null!==k&&"function"==typeof k.componentDidCatch&&(null===ms||!ms.has(k)))){f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var _=Ir(f,u,t);ln(f,_);break e}}f=f.return}while(null!==f)}ts=no(ts)}catch(e){t=e;continue}break}}function Yr(){var e=Bu.current;return Bu.current=Cu,null===e?Cu:e}function Gr(e,t){eus&&(us=e)}function Jr(){for(;null!==ts;)ts=to(ts)}function eo(){for(;null!==ts&&!Gl();)ts=to(ts)}function to(e){var t=Fu(e.alternate,e,ns);return e.memoizedProps=e.pendingProps,null===t&&(t=no(e)),qu.current=null,t}function no(e){ts=e;do{var t=ts.alternate;if(e=ts.return,0===(2048&ts.effectTag)){if(t=br(t,ts,ns),1===ns||1!==ts.childExpirationTime){for(var n=0,r=ts.child;null!==r;){var o=r.expirationTime,a=r.childExpirationTime;o>n&&(n=o),a>n&&(n=a),r=r.sibling}ts.childExpirationTime=n}if(null!==t)return t;null!==e&&0===(2048&e.effectTag)&&(null===e.firstEffect&&(e.firstEffect=ts.firstEffect),null!==ts.lastEffect&&(null!==e.lastEffect&&(e.lastEffect.nextEffect=ts.firstEffect),e.lastEffect=ts.lastEffect),1e?t:e}function oo(e){var t=qt();return Vt(99,ao.bind(null,e,t)),null}function ao(e,t){do lo();while(null!==gs);if((Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));var n=e.finishedWork,o=e.finishedExpirationTime;if(null===n)return null;if(e.finishedWork=null,e.finishedExpirationTime=0,n===e.current)throw Error(r(177));e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90,e.nextKnownPendingLevel=0;var a=ro(n);if(e.firstPendingTime=a,o<=e.lastSuspendedTime?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:o<=e.firstSuspendedTime&&(e.firstSuspendedTime=o-1),o<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),o<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0),e===es&&(ts=es=null,ns=0),1u&&(c=u,u=l,l=c),c=Ue(w,l),f=Ue(w,u),c&&f&&(1!==k.rangeCount||k.anchorNode!==c.node||k.anchorOffset!==c.offset||k.focusNode!==f.node||k.focusOffset!==f.offset)&&(E=E.createRange(),E.setStart(c.node,c.offset),k.removeAllRanges(),l>u?(k.addRange(E),k.extend(f.node,f.offset)):(E.setEnd(f.node,f.offset),k.addRange(E)))))),E=[];for(k=w;k=k.parentNode;)1===k.nodeType&&E.push({element:k,left:k.scrollLeft,top:k.scrollTop});for("function"==typeof w.focus&&w.focus(),w=0;w=t&&e<=t}function To(e,t){var n=e.firstSuspendedTime,r=e.lastSuspendedTime;nt||0===n)&&(e.lastSuspendedTime=t),t<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),t<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0)}function Co(e,t){t>e.firstPendingTime&&(e.firstPendingTime=t);var n=e.firstSuspendedTime;0!==n&&(t>=n?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:t>=e.lastSuspendedTime&&(e.lastSuspendedTime=t+1),t>e.nextKnownPendingLevel&&(e.nextKnownPendingLevel=t))}function No(e,t){var n=e.lastExpiredTime;(0===n||n>t)&&(e.lastExpiredTime=t)}function Po(e,t,n,o){var a=t.current,i=Fr(),l=su.suspense;i=jr(i,a,l);e:if(n){n=n._reactInternalFiber;t:{if(J(n)!==n||1!==n.tag)throw Error(r(170));var u=n;do{switch(u.tag){case 3:u=u.stateNode.context;break t;case 1:if(It(u.type)){u=u.stateNode.__reactInternalMemoizedMergedChildContext;break t}}u=u.return}while(null!==u);throw Error(r(171))}if(1===n.tag){var s=n.type;if(It(s)){n=Dt(n,s,u);break e}}n=u}else n=Al;return null===t.context?t.context=n:t.pendingContext=n,t=on(i,l),t.payload={element:e},o=void 0===o?null:o,null!==o&&(t.callback=o),an(a,t),Dr(a,i),i}function Oo(e){if(e=e.current,!e.child)return null;switch(e.child.tag){case 5:return e.child.stateNode;default:return e.child.stateNode}}function Ro(e,t){e=e.memoizedState,null!==e&&null!==e.dehydrated&&e.retryTime