בפני
כב’ השופטת כרמית חדד
המבקש:
א
ע”י ב”כ עו”ד יניב הלוי ועו”ד גולן לוי
נגד
המשיבה:
ח
ע”י ב”כ עו”ד אלעזר עמר
בעניין הקטינים:
י’
ס’
ש’
מ’
א’
ע’
החלטה
הצדדים הם הורי הקטינים שפרטיהם בכותרת החלטה זו (להלן:”הקטינים”).
בתובענה זו עותר המבקש למתן צו על פי החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ”א – 1991 ובמסגרתו להורות על הרחקת המשיבה מהקטינים בשל מעשי אלימות של המשיבה כלפיהם.
התובענה נקבעה לדיון במעמד הצדדים אשר התקיים ביום 22.12.2024, במהלכו ועקב תקלת מחשוב ניתנה הוראה בדבר הגשת סיכומים בכתב. הסיכומים הוגשו ומכאן החלטה זו.
רקע:
1. כאמור, המבקש מר א’ (להלן:”המבקש” או “האב”) הוא אבי הקטינים והמשיבה גב’ ח’ (להלן:”המשיבה” או “האם”) היא אם הקטינים.
2. ברקע הדברים יצויין כי ביום 24.09.2024 הגיש האב בקשה קודמת לפי החוק למניעת אלימות במשפחה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (ה”ט 64053-09-24). ביום 24.09.2024 ניתנה החלטה במעמד צד אחד במסגרתה הורתה כבוד השופטת לורן אקוקה על הרחקת האם מהקטינים ושהות הקטינים בבית האב. כמו כן הורתה כבוד השופטת אקוקה על העברת הדיון בתובענה שם לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד.
לאחר שהצדדים השמיעו טיעונים בדיון שהתקיים ביום 30.09.2024 ניתנה החלטה מנומקת בסיומה הורה בית המשפט כי המפגשים בין הקטינים לבין האם יתקיימו מהלך 30 ימים במרכז קשר או באמצעות יחידת הסיוע או במסגרת המוסד החינוכי בו שוהים הקטינים (כפוף לתיאום מראש ולשיקול דעת המוסד החינוכי), ועו”ס לסדרי דין הוסמכה לשנות זמני השהות לפרק הזמן בו הצו עומד בתוקפו.
עוד נקבע כי במקום בו מי מהצדדים מבקש לשנות מזמני השהות מעבר לתקופה הנקובה לעיל או בעניין כל בקשה אחרת בהקשר לקטינים יש לעתור בתובענה מתאימה במסגרת ערכאה מוסמכת.
לאחר שניתנה החלטה כאמור לעיל הוגש לתיק דיווח עו”ס לחוק הנוער גב’ אליה מירי ממנו עלה כי ביום 24.09.2024 התקבל עדכון מעו”ס חוק הנוער אודות אירוע המתייחס למשפחה מושא תובענה זו. צויין כי כשלושה חודשים קודם לכן הוגשה תלונה במשטרה על אלימות האם כלפי הקטינה שיינא וכי ביום 16.07.2024 הועבר דוח עם המלצה לחקירת הקטינים בהתאם לשיקול גורמי המשטרה מאחר שלא היתה מעורבות קודמת של גורמי הרווחה בעניין המשפחה בעבר.
עוד צויין כי ביום 25.09.2024 התקיימה פגישה עם האב במהלכה לקח האב אחריות על הקטינים והצהיר כי בכוונתו לדאוג לצרכיהם וכן שיתף בקושי הטכני של הבאת הקטינים למסגרות החינוכיות לביתו ובחזרה בשל המרחק בין מגוריו בXXX למגורי הקטינים בXXX אולם התחייב להתארגן לכך. עוד צויין כי מבדיקה מול המשטרה עלה כי התיק עדיין בטיפול משטרתי שטרם הסתיים.
3. בנוסף יש לציין כי ביום 08.12.2024 הגיש האב בקשה ליישוב סכסוך (י”ס 20211-12-24) לבית המשפט לענייני משפחה. ביום 19.12.2024 התקיימה פגישת מהו”ת ולאחריה הגישה יחידת הסיוע המלצה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים “מאחר וקיים עירוב קיצוני של הילדים בקונפליקט ההורי, המעמיד את הילדים במצוקה. כמו כן, על רקע טענות הדדיות קשות מצד ההורים ודיווחים אודות תפקודם ההורי ומצבם של הקטינים, קיים חשש לפגיעה בשלומם הנפשה והגופני של הקטינים…”.
4. הבקשה דנן הוגשה ביום 10.12.2024 במתייחס לאירוע נטען מיום 08.12.2024. ביום הגשת הבקשה ניתנה החלטה לפיה התובענה נקבעה לדיון במעמד הצדדים ונקבע כי לא יתקיימו מפגשים בין האם לבין הקטינים עד למועד הדיון.
המבקש הגיש בקשה למתן החלטה משלימה לפיה הקטינים יוצאו לחזקת האב המבקש ועל הצורך במעורבות עו”ס ומשטרת ישראל בביצוע ההחלטה.
בהחלטה נוספת שניתנה ביום 10.12.2024 צויין כי ההחלטה הקודמת ניתנה תחת ההנחה לפיה הקטינים מצויים בפועל בחזקת האב וכי משעולה כי מאז ההליך הקודם הקטינים שבו להתגורר בבית האם בוטלה ההחלטה הקודמת בכל הנוגע לקיום המפגשים ונקבע כי הקטינים לא יוצאו מחזקת האם בשלב מתן ההחלטה ובמעמד צד אחד וכן ניתנה הוראה למעורבות מיידים של עו”ס לחוק הנוער אשר תבחן עוד באותו יום מצבם של הקטינים והצורך בנקיטת אמצעי חירום ביחס אליהם לנוכח הטענות לאלימות קשה.
ביום 11.12.2024 הוגש דיווח עו”ס לחוק הנוער גב’ מ’ על יסוד ביקור בית שנערך על ידי הגב’ ט’ ראש צוות במחלקה והגב’ ב’ עו”ס אינטק. על פי בקשת העו”ס ובהחלטה שניתנה עם הגשת הדיווח נקבע כי הדיווח יהיה חסוי מפני הצדדים וב”כ וכן נקבע כי לאחר עיון בדיווח תיבחנה טענות המבקש בדיון הקבוע.
5. כאמור לעיל ביום 22.12.2024 התקיים דיון במעמד הצדדים במהלכו התקיימה חקירה קצרה של הצדדים עצמם ולאחריו הוגשו סיכומי הצדדים.
טענות הצדדים:
6. המבקש טוען במסגרת הבקשה כי ביום 08.12.2024 בשעות אחר הצהריים התקשרו אליו הקטינים מהרחוב ואמרו לו כי האם הרביצה להם שוב. צויין כי היו להם סימנים בפנים ומכות יבשות. לטענת המבקש הילדים התקשרו אליו מטלפון אחר והוגשה תלונה במשטרה.
המבקש ציין כי פגש את הבן שהיה עם סימנים בפנים של מכות יבשות ואמר לו שהאם התעללה בכולם. המבקש גם הפנה לכך שבהליך הקודם הוצגו לבית המשפט תמונות וסרטונים בהקשר לאירוע האלימות שנדון בו.
בעקבות שתי ההחלטות שניתנו ביום 10.12.2024 הגיש המבקש בקשה נוספת ובקש להבהיר כי לא היה שיהוי מצידו, כי הגיע ביום 08.12.2024 בשעה 18:30 לאשדוד לאחר שקיבל את הודעת הבן, האב נסע עם הבן לתחנת המשטרה ונותר שם עד לשעה 01:30 לפנות בוקר וביום למחרת (09.12.2024) ברצון האב היה לקבל ליווי משפטי ובשל נסיבות הקשורות בב”כ האב הגיע ב”כ האב יחד איתו ביום 10.12.2024 להגיש את הבקשה. לבקשה צורפו תמונות המציגות ריהוט הפוך בבית האם כשהקטין מצוי במקום בשתי תמונות לבדו ובשתי תמונות נוספות יחד עם שניים מאחיו.
7. האם הגישה תגובה לבקשה במסגרתה טענה כי התמונות שצורפו על ידי המבקש נשלחו על ידי האם עצמה בצירוף סרטון בו הסבירה לאב כי הקטין בן ה – 10 התפרץ כלפיה השתולל והפך דברים בבית וזאת בכדי לשתף את האב במצבו הנפשי. האם טוענת כי לאחר שהקטינה בת ה – 9 התקשרה לאב על מנת שירגיע את הקטין האב אמר לקטין להמשיך לשבור דברים בבית ואז אמר לו לצאת לרחוב ולבקש טלפון מעובר אורח ולהתקשר אליו על מנת שיורה לו מה לעשות וכך עשה הקטין.
המשיבה טוענת כי להתפרצותו של הקטין כלפיה קדמה הסתה פרועה של האב נגדה תוך יצירת ניכור הורי ביחס לכלל הקטינים וביחס לקטין בן העשר בפרט. המשיבה טוענת כי חרף טענות האב ביום 09.12.2024 האב עדכן שהוא מגיע באיחור לאסוף את הקטינות ולפיכך האם היא שאספה אותן וכאשר הגיע האב הוא קילל את האם וזאת חרף טענתה לקיומו של צו הרחקה ממנה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי בהתאם לזמני השהות הקטינים שהוא עמה עד ליום 10.12.2024. האם מוסיפה וטוענת כי למרות טענותיו האב לא הגיע לקחת את הקטינים ביום רביעי 11.12.2024 וביום שני 16.12.2024.
האם מוסיפה וטוענת כי המדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט לאור העובדה שהאם נקטה בהליכים לגביית מזונות וזאת לאחר שהאב לטענתה פוצץ שיחה שהתקיימה ביניהם לבקשתו במסגרתה ביקש מהם הקלות בהליכים ההוצאה לפועל ויום לאחר שהאם הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה להוציא צו מאסר כנגד האב.
כמו כן טוענת האם, כי ביום 11.12.2024 הגישה בקשה לבית הדין הרבני לאכיפת זמני השהות בשל טענתה להפרות חוזרות ונשנות של האב את זמני השהות שנקבעו.
בכל הנוגע להחלטה מיום 30.09.2024 טוענת האם כי פגשה בקטינים במוסד החינוכי בנוכחות מורה/גננת או יועצת בתיאום מראש מאחר שלא היתה זמינות במרכז הקשר ומשחלף פרק הזמן שנקבע בהחלטה שהו הקטינים רוב הזמן עם האם לרבות במועדים בהם האב היה אמור לשהות עם הקטינים.
בנוסף טוענת האם כי בעקבות דין ודברים בין האב לבין הקטינה י’ ובשל איומים שלטענת האם השמיע האב כלפי הקטינה ניתן צו הרחקה כנגד האב לפרק זמן של 15 יום מן האם ומהקטינה.
דיון והכרעה:
8. בהתאם להוראות ס’ 3 לחוק בית המשפט רשאי לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;
(2) התנהגותו נונת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.
9. יודגש, כי בשים לב להחלטה שניתנה ביום 30.09.2024 בתיק ה”ט 64053-09-24 האב אינו יכול לשוב ולעתור למתן סעד על יסוד האירוע שנדון במסגרת ההליך שם. עם זאת בית המשפט לא יתעלם מן ההליך הקודם ומן העובדות שעלו במהלכו בבואו לבחון כלל הנסיבות הנדרשות לשם הכרעה בתובענה דנן ובמקרה הנדון בה.
10. כאמור לעיל האב והאם מציגים באופן שונה את האירועים שאירעו ביום 08.12.2024. בהקשר לכך יצויין כי טענות האב מובאות מכח הדברים שנאמרו לו על ידי הקטין והתמונות שצורפו על ידו ולא מכח ידיעה אישית שלו.
עוד ראוי לציין כי האב אישר באופן חלקי טענות האם לפיהן היא זו ששלחה לו את התיעוד מיום 08.12.2024 אלא שלטענתו תחילה נשלח לו התיעוד מהבן ולאחר מכן נשלח תיעוד מהאם “להוכיח לי שזה כביכול לא קרה” (עמ’ 1 ש’ 21-22 לפרוטוקול הדיון מיום 22.12.2024).
כאן המקום לציין כי על פי עדות האם היא שלחה לאב את התיעוד מהטלפון של הקטין המוחזק בידיה (עמ’ 5 ש’ 10-13 לפרוטוקול הדיון מיום 22.12.2024).
בהקשר לכך יש לציין בנוסף כי אכן כפי טענת האם היא אישרה באופן מפורש במסגרת ה”ט 64053-09-24 כי נקטה באלימות חמורה כלפי הקטינים וגם על יסוד הודאתה ניתנה ההחלטה מיום 30.09.2024, ואילו בהליך דנן האם מכחישה כי נקטה אלימות והציגה גרסה סדורה של השתלשלות העניינים באותו יום.
11. מן הדיווח החסוי שהוגש לתיק על ידי עו”ס חוק הנוער ביום 11.12.2024 ניתן להסיק המורכבות הקשה בה נתונים הקטינים והעובדה שהם מצויים בסיכון רגשי ולעיתים אף סיכון פיזי. עולה באופן ברור הצורך של הקטינים להימצא מחוץ למחלוקת של הוריהם ולהיות בקשר מיטיב עם שני ההורים. עוד עלה מן הדיווח כי ביום 08.12.2024 הגיעה האם למחלקת הרווחה לפגישה עם עו”ס שתלווה אותה כעו”ס משפחה, שיתפה פעולה, הודתה באירועים שאירעו קודם לכן, בקשיים שהיא חווה בהתמודדות עם הילדים ובכך שהיא מטופלת באופן פרטי מיום 23.09.2024. עו”ס לחוק הנוער ציינה כי האם זקוקה להדרכה ולליווי שהיא הביעה רצון להשתלב בטיפול עבורה ועבור ילדיה.
בהקשר לטיפול הפרטני טוען ב”כ האב כי זה אינו טיפול הקשור באם אלא בקטין וכי טענתה של האם היא שקרית, אלא שבשים לב לתוצאות החלטה זו יש לבחון גם עניין זה במסגרת הליך מתאים שיוגש, אם יוגש.
עוד יש לציין כי מן הדיווח עולים סימני שאלה ביחס להשתלשלות האירועים ביום 08.12.2024 באופן בו לא ניתן לקבוע ברף הנדרש כי אכן האם נקטה אלימות כלפי הקטינים או מי מהם במועד זה.
מסקנת העו”ס היא כי קיים סכסוך בעצימות גבוהה בין הצדדים, כי הקטינים קרועים בין הוריהם בתוך סכסוך הגירושין ומשלמים על כך מחירים כבדים ולפיכך יש לשקול מעורבות של עו”ס לסדרי דין. יצויין כי עו”ס לחוק הנוער לא מצאה מקום לנקוט באמצעי חירום לשם הגנה על הקטינים ולא ציינה כי יש להוציאם מחזקת מי מהוריהם.
12. כאן המקום לציין כי במקום בו סבר המבקש כי האירועים אשר נדונו בה”ט 64053-09-24 מצדיקים שינו בזמני השהות או במקום הימצאות הקטינים מצופה היה כי ינקוט בהליכים מתאימים מאז מתן ההחלטה. העובדה כי אלו לא ננקטו והקטינים חזרו להתגורר בפועל עם האם מעלה כי חרף הצורך לברר מצבם של הקטינים טובתם וצרכיהם במסגרת הליך מתאים, הרי שהאב לא סבר עד כה כי מגורי הקטינים עם האם מעמיד אותם בסכנה מיידית המצדיקה הרחקתם מהאם, שאם לא כן חזקה כי היה עותר לכך בסמוך למתן ההחלטה או לתום תוקפו של הצו בהליך הקודם.
כאמור לעיל משלא ניתן לקבוע ברף הנדרש כי האם נקטה אלימות כלפי הקטינים או מי מהם ביום 08.12.2024, עניין שהנטל להוכחתו מונח לפתחו של המבקש/ האב, הרי שלא ניתן לקבוע כי מתקיימת עילה להרחקת המשיבה מהקטינים בהליך זה.
אין בכך כדי למעט מן האמור לעיל ביחס לסיכון בו מצויים הקטינים בשל מעורבותם בסכסוך ההורי אולם עניין זה אינו מצדיק בשלב זה הרחקתם מהאם או מהאב אלא נקיטת הליכים מתאימים לשם בירור צרכיהם, לרבות הרגשיים, וטובתם של הקטינים.
13. בכל הנוגע לעתירה ב”כ האב להעמיד האם על הצהרתה כי אינה מתנגדת לבדיקת פוליגרף, להפנות את הצדדים לבדיקה כזו ועל יסוד תוצאותיה לקבוע כי הקטינים יפגשו עם ההורה שאינו דובר אמת תחת פיקוח, הרי שלא מצאתי להיעתר לכך חרף הצהרת האם, וזאת בין היתר בראי טובת הקטינים כאשר בשלב זה לא עולה כי קיום מפגשים עם מי מההורים תחת פיקוח ממלא אחר טובתם.
14. מכל המקובץ לעיל לא מצאתי ליתן צו הגנה כמבוקש.
בנסיבות העניין כמפורט לעיל, יישא כל צד בהוצאותיו.
ההחלטה מותרת בפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ”ג כסלו תשפ”ה, 24 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
