מספר בקשה:48, 49
בפני
כב’ השופטת כרמית חדד
המבקשת:
ר
ע”י ב”כ עו”ד מיכאל קידר
נגד
משיבים
1. ע’
2. ח’
שניהם ע”י ב”כ עו”ד יגאל בן חיים
החלטה
עניינה של החלטה זו בשתי בקשות שהגישה התובעת, גב’ ר’ (להלן:”התובעת”), האחת היא בקשה לזמן את עו”ד יגאל בן חיים ב”כ הנתבעים מר ע’ ומר ח’ (להלן:”הנתבעים”) לעדות (בקשה 48 בהיקף של 6 עמודים ו – 89 עמודי נספחים) , והשניה להתיר צירוף מחירון רכב כראיה נוספת בתיק (בקשה 49 בהיקף של שלושה עמודים ו – 13 עמודי נספחים).
הבקשות שתיהן הוגשו לאחר סיום פרשת הראיות ולאחר ששני הצדדים הכריזו אלו עדיי.
רקע:
1. התובעת והנתבעים הם ילדיו של המנוח ש’ ז”ל (להלן:”המנוח”).
עניינה של התובענה בנכס מקרקעין באשדוד (להלן:”הנכס”) שהיה בבעלות המנוח. המנוח העביר את הנכס לבעלות התובעת. התובעת והנתבעים חתמו ביום 03.12.2007 על הסכם (להלן:”ההסכם”) לפיו מוכרת התובעת את זכויותיה בנכס לנתבעים אשר נטלו משכנתא על יסוד ההסכם. בהליכי עריכת ההסכם וחתימתו הנתבעים היו מיוצגים על ידי עו”ד ד’.
יצויין כבר עתה שהתובעת טוענת כי המדובר בהסכם למראית עין בלבד וכי התמורה לא שולמה לידיה כלל.
ביום 11.03.2021 הגישו הנתבעים תובענה לבית המשפט לענייני משפחה לשם אכיפת ההסכם (תמ”ש 27051-03-21). ביום 22.06.2021 ובטרם הוגש כתב הגנה הודיעו הנתבעים כי הבעלות בנכס הועברה על שמם ועתרו למחיקת התביעה.
2. במסגרת התובענה שבתיק זה עותרת התובעת לביטול ההסכם לרבות ביטול העברת הבעלות על שם הנתבעים, לחילופין לאכיפת ההסכם לרבות התשלומים שבו (על דרך של תביעה כספית) ולחילופין ביטול המכר בשל הפרה יסודית וסעדים נלווים נוספים.
3. בדיון שהתקיים ביום 11.04.2024 נשמעו עדי התובעת. בסיום הדיון הכריז ב”כ התובעת אלו עדיי. בדיון שהתקיים ביום 30.05.2024 נחקרו עדי הנתבעים. בסיום הדיון הכריז ב”כ הנתבעים אלו עדיי. קודם מתן החלטה על הגשת סיכומים עתר ב”כ התובעת להורות על זימונו של עו”ד בן חיים לעדות וביקש לעיין בפרוטוקול על מנת להפנות את בית המשפט לנסיבות שעלו בדיון המצדיקות זימון עד נוסף, נקבע כי עליו להגיש בקשה כדין ונקצב לכך מועד.
ביום 26.06.2024 הגיש ב”כ התובעת את שתי הבקשות מושא החלטה זו, הוגשו תגובות ותשובות לתגובות ומכאן החלטה זו.
בקשה לזימון עו”ד בן חיים – טענות הצדדים:
4. התובעת טוענת כי חקירתו של עו”ד בן חיים נדרשת לעניין “היעלמות/ אובדן מסמכי מקור”. המסמך המדובר הוא אישור בכתב על קבלת הסך של 120,000 ₪ על ידי התובעת מאת הנתבעים.
אין חולק כי המסמך המקורי הוצג לתובעת על ידי עו”ד בן חיים במסגרת חקירתה הנגדית שהתקיימה בפני כבוד הרשמת הבכירה (כתוארה אז) ציפי כהן מיום 12.09.2021 והתובעת אישרה כי החתימה על המסמך נחזית כחתימתה. אין גם חולק כי המסמך המקורי לא הוגש לתיק בית המשפט ובפועל לאחר מועד הדיון טענו הנתבעים וב”כ כי המסמך המקורי אינו מצוי בידיהם.
התובעת טוענת כי חשיבות הצגת המסמך המקורי לבדיקה נובעת משני עניינים, האחד הוא הוכחת נסיבות החתימה על ההסכם (לטענת התובעת המסמך נחתם כדי להציגו לבנק הממשכן על מנת שיעביר את כספי המשכנתא מבלי ששולמו הכספים בפועל).
כמו כן טוענת התובעת כי עדותו של עו”ד בן חיים חשובה לצורך ערעור מהימנות הנתבעים שכן לטענתה עדותם שהוגשה בחודש נובמבר 2023 מפתיעה וסותרת גרסאות קודמות שנמסרו על ידי עו”ד בן חיים. כאן המקום לציין כי על פי החלטת בית המשפט הגישו הנתבעים בחודש מנובמבר 2023 תצהירים בדבר מקום הימצאותו של המסמך המקורי שהתובעת דרשה להגישו.
כאן המקום לציין את ההחלטה מיום 21.11.2023 במסגרתה נקבע, כי לאחר שהנתבעים הצהירו כי המסמך המקורי אינו בידיהם לא ניתן להורות להם להציגו, כי נסיבות האובדן של המסמך במהלך בירור התובענה תיבחנה במסגרת בירור התובענה לגופה וכי לכל צד שמורות טענותיו לעניין זה.
5. הנתבעים טוענים כי שאלת הצגת המסמך המקורי היא שולית שכן התובעת הודתה בחתימתה עליו. הנתבעים טענו כי חקירת עו”ד בהליך בו הוא מייצג את אחד הצדדים תיעשה רק מקום בו בית המשפט מוצא טעם מיוחד לכך וכי ניתן היה לעתור לזימון עו”ד בן חיים לעדות קודם תחילת ההוכחות שכן הטענות עולות במרביתן מכתבי הטענות ולא יעלה על הדעת שלאחר סיום שמיעת הראיות תעלה בקשה מעין זו.
6. על פי החלטה מיום 16.07.2024 ניתנה לתובעת רשות להגיש תשובה לתגובה במסגרתה טענה התובעת כדלקמן:
התגובה אינה מגובה בתצהיר ולפיכך הטענות העובדתיות המפורטות בה ערכן “כקליפת השום”. התובעת טוענת כי רק בחקירת עו”ד ד’ עלה כי יש להפנות השאלות בעניין המסמך לעו”ד בן חיים.
התובעת מפנה להחלטת בית המשפט מיום 22.11.2023 כי לתובעת זכות לבחון את מסמך המקור וזאת בהמשך למספר החלטות בעניין זה ומכאן חשיבותו.
כמו כן טוענת התובעת כי כבר בדיון מיום 12.09.2021 הודיע עו”ד בן חיים כי המסמך ברשותו והיה על המצהירים שתצהירם אומת על ידי עו”ד בן חיים להסביר מה נשתנה מתיעוד זה. התובעת טוענת כי עו”ד בן חיים הפר חובות אמון ותום לב כלפי בית המשפט והדבר ישליך על משקל עדותם של כלל עדיו ויכתיב לבית המשפט כיצד להכריע בתובענה.
בקשה לצירוף ראיה – מחירון רכב – טענות הצדדים:
7. לטענת התובעת הצגת מחירון הרכב נועדה לסתור טענות הנתבעים על אודות שימוש במזומן באופן כללי ובמסגרת תשלום התמורה בגין ההסכם מושא התובענה בפרט. לטענת התובעת כבר בדיון מיום 12.09.2021 העיד הנתבע 2 כי הוא ספר מעל 100 אלף שח במזומן לשם רכישת רכב וולבו 760.
התובעת מוסיפה וטוענת כי רכב זה הוזכר גם במסגרת תביעה שהגישה אמם של הנתבעים כנגד המנוח, אשר הוגש כראיה במסגרת הליך זה וממנה ניתן לדלות פרטי הרכב מס’ רישוי ושנת ייצור.
התובעת או מי מטענה פנו לשחזור מחירון רכב לתקופה הרלוונטית ועלה כי מחירו עמד על הסך של 57,000 ₪ בלבד ולפיכך הטענה אודות ספירת מעל 100,000 ₪ לרכישתו משליכה על מהימנות גרסתו של הנתבע 2. התובעת טוענת כי הנתבע 2 נחקר על העניין במסגרת חקירתו הנגדית ביום 30.05.2024 ואף הוצג המסמך במהלך חקירתו אלא שב”כ הנתבעים התנגד לכך וכעת עותר ב”כ התובעת להגשתו.
8. הנתבעים טוענים כי באם הדברים עלו מחקירת הנתבע 2 בדיון מיום 12.09.2021 מדוע לא הוגש המסמך טרם תחילת דיון ההוכחות. בנוסף טוענים הנתבעים כי הנתבע 2 השיב לעניין שווי הרכב למול המחירון כאשר נחקר על כך בדיון מיום 30.05.2024 והשיב כי המדובר ברכב מיבוא אישי שאינו מוצא ביטוי במחירון שהוצג. עוד טוענים הנתבעים כי הצגת המחירון בשלב זה תחייב אותם להציג חוות דעת נגדית אשר תביא להתארכות ההליכים ולהוצאות מיותרות.
9. על פי החלטה מיום 16.07.2024 ניתנה לתובעת רשות להגיש תשובה לתגובה.
במסגרת תשובתה טענה התובעת כי התגובה הוגשה ללא תצהיר והעובדות המפורטות בה לא הוכחו. התובעת טוענת כי רק בדיון מיום 30.05.2024 הכחיש הנתבע 2 את מחירון הרכב ולפיכך רק בשלב זה על הצורך בצירופו וכי המדובר בראיה שהיא בעלת חשיבות עצומה להערכת מהימנות הנתבעים תוך שהתובעת מפנה לחלקים מעדויות הנתבע 2 אשר לטעמה מצביעות על סתירות בגרסתו.
דיון והכרעה:
10. שתי הבקשות במהותן הן לצירוף ראיות לאחר סיום שמיעת ההוכחות.
הכלל הוא כי על בעלי הדין להגיש את כל ראיותיהם ב”חבילה אחת” וכל בקשה להוספת ראיות טעונה רשות של בית המשפט. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לצירוף ראיות עליו לבחון בין היתר את אופי הראייה, השלב שאליו הגיע ההליך והסיבות שבגינן לא הוגשה הראיה בזמן הראוי.
בעניין זה גם נפסק כי ראיות מטעם התובע המוגשות לאחר חשיפת קו ההגנה של הנתבעים ושמיעת ראיותיהם “נושאת עמה פגיעה בזכויות הצד שכנגד ובניהולו התקין של המשפט”.
ראו רע”א 5991/22 פלוני נ’ יעוד מפעלים חינוכיים (פורסם בנבו, 21.09.2022) על האסמכתאות המובאות שם.
11. בענייננו ובכל הנוגע לשלב בו מוגשות הבקשות הרי שאין חולק כי המדובר בשלב מאוחר מאוד בהליך ולאחר שהסתיימה שמיעת עדי התובעת והנתבעים ולאחר שהצדדים שניהם הכריזו אלו עדיי. בנסיבות אלו על התובעת להוכיח כי המדובר בראיה מהות ומשמעותית לשם הכרעה במחלוקות מושא התובענה וכן כי לא יכולה היתה להגיש הראיה או לדעת על הצורך להגישה קודם למועד הגשת הבקשה.
הבקשה לזימון עו”ד בן חיים:
12. כאמור בבקשה מטרת הזימון הוא להוכיח נסיבות היעלמות המסמך המקורי. אין חולק כי העתק המסמך הוגש לבית המשפט ומצוי בתיק.
אכן, קיימת חשיבות להצגת מסמך מקור לעיונו ולבחינתו של הצד שכנגד אולם הדבר נועד בעיקר מקום בו הצד שכנגד מכחיש תוכנו של המסמך או חתימתו עליו ולרבות לצורך העמדתו לבדיקת מומחה לצורך כך.
בענייננו, התובעת אינה מכחישה חתימתה על המסמך. התובעת אישרה שנראה לה שזו חתימתה על המסמך המקורי שהוצג לה כבר בדיון שהתקיים ביום 12.09.2021, יתרה מכך התובעת שבה ואישרה כי חתמה על המסמך גם בדיון מיום 11.04.2024 לאחר שהוצג לה מסמך שאיננו מסמך המקור (עמ’ 54 ש’ 10-11 לפרוטוקול הדיון מיום 11.04.2024). אלא שלטענתה חרף חתימתה לא הועבר לה הסך האמור בפועל ולטענתה “זוהי חתימתי שלא נחתמה בפני עו”ד ד'” (שם).
הנה כי כן מטענות התובעת עולה כי הצורך בהצגת המסמך המקורי אינו לשם בדיקת חתימתה על ההסכם אלא לצורך בחינת השאלה האם ההסכם נחתם על ידי התובעת בנוכחות עו”ד ד’ אשר אימת חתימתה על המסמך אם לאו.
סוגיה זו אינה מהותית לבחינת השאלה שבמחלוקת. הצורך באימות החתימה על ידי עו”ד ד’ כשמו כן הוא – על מנת לוודא כי התובעת חתמה על המסמך ולא אדם אחר. משהתובעת כאמור לעיל אינה מכחישה חתימתה על המסמך שאלת אופן האימות והאם נעשה כדין אינה מהותית לעניין מושא התובענה.
טענות התובעת כי חרף חתימתה הכספים לא שולמו בפועל היא טענה עובדתית שיש לבחון אותה ללא קשר עם הצגת המסמך המקורי ונסיבות אובדנו של המסמך המקורי אין בהן כדי להשליך על ההכרעה בעניין זה.
ויודגש כי הגם שהתביעה הוגשה בתחילה כנגד עו”ד ד’ הרי שבפועל התביעה נגד עו”ד ד’ נמחקה. טענות התובעת כנגד עו”ד ד’ או כנגד עו”ד בן חיים, אם ישנן, אינן מתבררות במסגרת הליך זה ובית המשפט אינו נדרש להכריע בהן.
מבלי שיש בכך כדי להכריע בשאלת המהימנות לגופה או בצורך להידרש לה במסגרת הליך זה, הרי שלא ניתן לתלות כל בקשה להצגת ראיה נוספת בצורך לבחון מהימנות העדים או בעלי הדין או מי מהם, שאם לא כן לא ניתן יהיה לסיים שמיעת הראיות כלל. על הראיה להיות רלוונטית לעניין שבמחלוקת לגופו ולא רק למהימנות העדים.
יתרה מכך, התובעת עצמה טוענת בבקשה כי הסתירות בגרסאות הנתבעים בעניין המסמך עולות מהראיות המצויות כבר בתיק (ראו ס’ 1.7 לבקשה) ולפיכך לא נדרשת ראיה נוספת לעניין זה.
אף למעלה מן הדרוש יש לציין כי המדובר בבקשה לחקור עו”ד בעניינים שיכול שחל עליהם חסיון שבשלב זה לא הוסר והוא חסיון מוחלט כך שגם במובן זה התועלת בזימונו של עו”ד בן חיים לחקירה מוטלת בספק רב.
13. לכלל האמור לעיל יש להוסיף כי התובעת לא הראתה כי לא יכולה היתה לעתור לזימונו של עו”ד בן חיים קודם לכן או שלא יכולה היתה לדעת על הצורך בכך.
כאמור לעיל עניין הצגת המסמך המקורי עלה זמן רב קודם תחילת שמיעת הראיות בתובענה. בחודש נובמבר 2023 נדרשו הנתבעים בהחלטת בית המשפט להצהיר האם המסמך מצוי בידם או בידי צד ג’ מטעמם. כמו כן עניין הצגת מסמך המקור עלה גם במסגרת בקשה להורות לעו”ד ד’ להמציא מסמכי מקור והוא הודיע כי כלל המסמכים המצויים בידיו כבר הופקדו בתיק בית המשפט ולפיכך כבר ביום 29.10.2023 נקבע כי שעה שעו”ד ד’ הצהיר כי אין בידיו מסמכים נוספים לא ניתן להורות לו להמציאם.
התובעת עצמה טוענת בבקשה כי הסתירה בין גרסת עו”ד בן חיים לגרסת הנתבעים עלתה במועד הגשת תצהירי הנתבעים בחודש נובמבר 2023 (ס’ 1.7 לבקשה).
הנה כי אם סברה התובעת כי יש לחקור על אודות היעלמותו של המסמך המקורי, הרי שהדבר עלה לכל המאוחר עם הגשת עמדת עו”ד ד’ ותצהירי הנתבעים דהיינו לכל המאוחר בחודש נובמבר 2023 וזמן רב לפני תחילת שמיעת הראיות בתיק.
השתהות התובעת עד לסיום שמיעת פרשת הראיות לרבות סיום חקירת הנתבעים לא הוסברה כלל על ידי התובעת. כאן המקום לציין כי התובעת עמדה בתוקף על הגשת מסמך המקור בבקשות חוזרות כמפורט לעיל כך שבוודאי הימנעותה מהגשת בקשה לזימון עו”ד בן חיים לחקירה בסמוך למתן ההחלטה מיום 21.11.2023 מצריכה הסבר של ממש ובהיעדרו אין להיעתר לבקשתה.
14. לאור האמור והמפורט לעיל לא מצאתי להיעתר לבקשה.
בקשה לצירוף מחירון רכב – דיון והכרעה:
15. בעניין מחירון הרכב אין למעשה חולק כי שאלת שווי הרכב במועד רכישתו אינה נדרשת לשם הכרעה בשאלות שבמחלוקת. התובעת טוענת כי הדבר נדרש לשם בחינת מהימנות הנתבע 2 בטענה הספציפית לשימוש התדיר לכאורה שנעשה בכסף מזומן לרבות לצורך פירעון התשלומים על פי ההסכם.
במובן זה כאמור לעיל לא מצאתי כי המדובר בראיה מהותית לצורך בירור התובענה משעה שהיא נוגעת לתשלום במזומן בגין רכישת רכב שאינו נדון כלל במסגרת התובענה דנן.
16. זאת ועוד, גם ביחס לראיה זו לא בא כל הסבר מדוע לא עתרה התובעת להגשתה קודם תחילת שמיעת הראיות ולמצער קודם חקירת הנתבעים.
מבקשתה של התובעת עלה כי שאלת שווי הרכב והיקף התשלום בגינו עלתה כבר בחקירת הנתבע 2 ביום 12.09.2021 ולפיכך לא עלה כל נימוק לכך שהתובעת בחרה שלא לצרף את הראיה לתצהירה שהוגש לאחר מכן.
יתרה מכך מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי התשלום עבור הפקת המסמך בוצע ביום 02.04.2024 לפני תחילת שמיעת הראיות בתיק ולמעלה מחודש קודם תחילת שמיעת עדויות הנתבעים. חרף האמור המסמך הוצג לראשונה רק במסגרת חקירה נגדית של הנתבע 2 ביום 30.05.2024 והבקשה להגישו הוגשה לאחר הדיון והגם שבסיום הדיון עתר ב”כ התובעת לעניין זימונו של עו”ד בן חיים בלבד ורק לשם כך ניתנה ארכה טרם מתן הוראות להגשת סיכומים.
17. מכל המקובץ לעיל גם דינה של הבקשה להגשת המחירון להידחות.
18. למעלה מן הדרוש מצאתי לציין כי נקודת המוצא בהליך האזרחי, גם כזה המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה (כפוף לשיקול הדעת של בית המשפט לענייני משפחה בנסיבות המתאימות), היא של גילוי מירבי ושל “משחק בקלפים פתוחים” וזאת בשל הצורך להבטיח את חקר האמת וכן את היעילות וההגינות הדיונית.
קו הפעולה שנוקט כל צד לצורך הוכחת טענותיו לגופה של התובענה או לעניין מהימנות הצד שכנגד, ולרבות קו החקירה הנגדית, חייב להישאר בתוך המסגרת הדיונית האמורה וזאת על פי הדין והפסיקה ועל מנת להבטיח הליך הוגן.
צד שאינו מציג מלוא ראיותיו במועד הרלוונטי, מסיבה כזו או אחרת, לוקח מלכתחילה סיכון שלא יותר לו להציגן במועד מאוחר יותר.
על כל פנים יובהר כי אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה ביחס לשאלות שבמחלוקת, לרבות מהימנות העדים ומשמעות הצגת הראיות או אי הצגתן וכל צד רשאי לטעון לעניין זה בסיכומיו והטענות תיבחנה לגופו של עניין.
סוף דבר:
19. מכל המקובץ לעיל אני מורה על דחיית שתי הבקשות.
בהתחשב בשלב הגשת הבקשות ובהיקפן אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות הבקשות בסך כולל של 5,000 ₪ ללא קשר עם תוצאות ההליך.
20. הצדדים יגישו סיכומים באופן הבא:
התובעת תגיש סיכומים תוך 30 יום.
הנתבעים יגישו סיכומים תוך 30 יום לאחר מכן.
כל צד ימציא הסיכומים לצד שכנגד במקביל ותוך המועד שנקבע להגשתם כאמור לעיל.
היקף הסיכומים לא יעלה על 10 עמודים ברווח כפול.
למעקב המזכירות.
החלטה זו מותרת בפרסום ללא פרטים מזהים מסוג כלשהו.
ניתנה היום, י”ב חשוון תשפ”ה, 13 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.