מספר בקשה:1
לפני
כבוד השופט רמי בז’ה
המבקשת:
פלונית ת”ז XXX
נגד
המשיב:
פלוני ת”ז XXX
בעניין: XXX ת”ז XXX (קטין- יליד 00.00.2020),
(להלן: “הקטין”)
החלטה
בפני בקשת המבקשת (להלן: “המבקשת” ו/או “האם”) לרישום הקטין במוסד החינוך בעיר ר., וזאת ללא צורך בחתימת המשיב (להלן: “המשיב” ו/או “האב”).
רקע עובדתי בתמצית
הצדדים נישאו זל”ז בשנת 2019 והתגרשו בשנת 2022, ומנישואין אלה נולד בנם הקטין אשר פרטיו לעיל.
בין הצדדים התנהלו תובענות קודמות (במסגרת תלה”מ 35439-02-22, ותלה”מ 33116-02-22). ביום 29.6.2022 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות בין הצדדים במסגרת התובענות הנ”ל. בין היתר נקבע שהקטין יהיה באחריות הורית משותפת של הצדדים, נקבעו זמני שהות קבועים בעניינו, וכן נקבעו חיובי המזונות בגינו- ובכך הסתיימו ההליכים בין הצדדים.
לאחר דברים אלה, ביום 1.8.2024, הגישה המבקשת בקשה לישוב סכסוך (י”ס 2602-08-24). במסגרת הליך זה הוגשו מטעם המבקשת בקשות לסעדים דחופים שעניינן בפועל העתקת מקום מגוריו של הקטין עם המבקש מהעיר XXX (בה התגוררו הצדדים במשך שנות נישואיהם) לעיר ר. בקשות אלה נדחו בהחלטות מיום 9.9.24 (בבקשה מס’ 3) ומיום 19.9.24 (בבקשה מס’ 4). הליך ישוב הסכסוך נסגר בהתאם להחלטה נוספת מיום 9.10.24.
ביום 10.10.24 הגישה המבקשת את התובענה שבכותרת שעניינה מתן היתר להעתקת מקום מגוריו של הקטין לעיר ר., וביום 14.10.24 הגישה המבקשת את הבקשה שבפני למתן סעד זמני המתיר את רישומו של הקטין למערכת החינוך בעיר ר.
המשיב הגיש את תגובתו לבקשה ביום 27.10.24 והתנגד נחרצות לסעד המבוקש.
בהתאם להחלטה מיום 27.10.24 נקבע דיון בבקשה זו בפני.
הדיון כנ”ל התקיים ביום 7.11.24, ובמהלכו חזרו הצדדים על טענותיהם, נחקרו על תצהיריהם, ובאי כח הצדדים אף סיכמו את טענותיהם בעל פה- ומכאן החלטה זו.
תמצית טענות המבקשת
האם הפנתה בבקשתה לזמני השהות שנקבעו בהליכים הקודמים, וטענה כי ביום 2.6.24 היא העתיקה את מקום מגוריה ומגורי הקטין וזאת בהסכמת האב.
עוד טענה האם בבקשתה כי הקטין היה אמור להתחיל את לימודיו בחודש ספטמבר 24′ בגן טרום חובה ממ”ד, אך נוכח סירובו של המשיב לרישומו למסגרת חינוך בעיר ר., הקטין אינו שוהה כיום בכל מסגרת חינוכית.
כן נטען כי טובת הקטין מחייבת שילובו המידי במסגרת חינוכית מתאימה, ובנסיבות העניין לא ניתן להמתין עד לקיום קדם המשפט הקבוע בתובענה לחודש פברואר 25′ בשים לב כי הקטין אינו שוהה בכל מסגרת חינוך כיום.
לטענת האם, היעתרות לבקשה אינו בגדר “קביעת עובדות בשטח” אלא מדובר בסעד זמני שיינתן עד להכרעה בתובענה העיקרית בעניין מעבר מקום המגורים. המבקשת הצהירה בבקשתה כי היא מתחייבת לשמור על זמני השהות הקיימים ולאפשר לאב קשר רציף עם הקטין ועם מסגרת החינוך.
בבקשה הועלו טענות אף ביחס למינוי מומחה לצורך בחינת טובת הקטין בסוגיית מעבר מקום המגורים, ברם בהחלטתי מיום 14.10.24 נקבע כי ככל שהמבקשת עומדת על מתן סעד כנ”ל עליה להגיש בקשה נפרדת בעניין זה. בקשה כזו לא הוגשה עד למועד זה.
תמצית טענות המשיב
המשיב התנגד נחרצות לרישום הקטין למסגרת חינוך בעיר ר., ופירט כי הקטין רשום למסגרת חינוך ממ”ד בXXX, וזאת לאחר שהמבקשת עצמה היא שרשמה את הקטין למסגרת זו.
המשיב הדגיש כי בניגוד לנטען הוא לא נתן את הסכמתו למעברו של הקטין לעיר ר., ומדובר בפעולות חד צדדיות שננקטו ע”י המבקשת המנסה לקבוע “עובדות בשטח”. לתמיכה בטענותיו הפנה המשיב להתכתבויות בין הצדדים באפליקציית ווטסאפ מחודש יוני 24′ אשר לאחריה- בתקופת חופשת הקיץ- המבקשת לא העלתה את סוגיית רישום הקטין למסגרת חינוך בעיר ר. והוסכם כי מרכז חייו של הקטין הוא בXXX, והוא אף נרשם ע”י המבקשת למסגרת חינוך בXXX.
ברם, חרף דברים אלה, בפתח שנת הלימודים התחוור למשיב כי אין בכוונתה של המבקשת לאפשר לקטין לשהות בגן הילדים אליו נרשם בXXX, ולטענתו הוא המתין בבוקר יום הלימודים הראשון למבקשת ולקטין בגן, ונדהם לגלות שאין בכוונתה של המבקשת להגיע עם הקטין לשם וחרף פניותיו אל המבקשת בעניין זה, היא עומדת בסירובה לאפשר את לימודיו של הקטין בגן העירוני אליו הוא רשום בעיר XXX. המשיב מדגיש כי כל חבריו של הקטין משנים קודמות לומדים בגן זה ומדובר בסביבתו המוכרת והתומכת של הקטין אליה הוא משתוקק לשוב.
בפועל, במקום לשהות בגן הילדים עם בני גילו, המשיב נמצא עם המבקשת בעבודתה ו/או בבית אמה (בXXX- שם שוהה המבקשת עפ”י הנטען פעמיים באמצע השבוע), ובכך המבקשת פוגעת בקטין ופועלת בניגוד לטובתו.
על כן עתר המשיב להורות על דחיית הבקשה, תוך שהקטין יחל את לימודיו בגן העירוני “XXX” בXXX אליו נרשם.
דיון והכרעה
השיקול הבלעדי המנחה את בית המשפט בדונו בסוגיית הנוגעות לקטינים הינו עיקרון טובתם של הקטינים, וכדלקמן:
” טובתם של הילדים היא המגדלור לאורו יש ליתן את ההכרעה, והיא הגורם בלעדיו אין. לפיכך, ראשיתה ואחריתה של ההכרעה שעומדת בפניי נטועה בסוגיה אחת – טובתם של הילדים”
(רמ”ש 18033-10-21 א’ נ’ ב’ (פורסם בנבו)(10/11/2021)).
“מגדלור” זה בא לידי ביטוי בפסיקה בפסקי דין רבים, וכן בהוראות המחוקק (ראו סעיף 8(א) לחוק חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-1995, וכן סעיף 2 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדר דין), תשפ”א-2020).
בפתח הדברים מצאתי להדגיש כי המצב הנוכחי, בו הקטין אינו פוקד את גן הילדים מזה למעלה מחודשיים ימים, מנוגד לחלוטין לטובתו. גם אם התגלעה מחלוקת בין הצדדים בסוגיית שינוי מסגרת חינוך, אזי התנהלות הורית אחראית מחייבת כי הקטין יחל את לימודיו במסגרת הלימודים שתוכננה במקור (בעיר XXX), ובמקביל היה ניתן לברר את המחלוקת בפני עד להכרעה בה. הבחירה להותיר את הקטין ללא מסגרת חינוך, כבן ערובה, בוודאי אינה עולה בקנה אחד עם טובתו.
לגופו של עניין, ולאחר עיון בכלל החומר המונח בפני לעת הזו, ולאחר ששמעתי את חקירות הצדדים וסיכומיהם, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים הנוגעים לטובת הקטין, לא שוכנעתי שטובת הקטין מצדיקה היעתרות לבקשה שבפני בעניין רישומו של הקטין למסגרת חינוך בעיר ר.
היעתרות לבקשה משמעותה בפועל שינוי המצב הקיים ביחס למקום לימודיו של הקטין, וזאת עוד בטרם החל בירורה של התובענה. במצב דברים זה, ונוכח כל שפורט והובא לעיל, לא מצאתי כי טובתו של הקטין מחייבת היעתרות לבקשה בעניין רישומו למסגרת חינוך בעיר ר.
להלן אפרט טעמיי לקביעה זו.
מטענות האם עצמה עולה שמעברה לעיר ר. נעשה טרם הגשת התביעה והבקשה שבפני. היינו: התובענה נועדה להכשיר, בדיעבד, מעשה עשוי- מעבר מקום מגורים שנעשה על ידה עוד קודם לכן. בין הצדדים מחלוקת לעניין זה, שעיקרה האם האב אכן נתן את הסכמתו למעבר מקום מגוריו של הקטין (כטענת האם) או אם לאו (כטענת האב).
לעת הזו, מצאתי להעדיף את גרסתו של האב בעניין זה. לא עלה בידי האם להוכיח את טענותיה בדבר קיומה של הסכמה כנ”ל, ומחומר הראיות שהונח בפני עולה מסקנה הפוכה. פרט לטענה כללית ועמומה לעניין זה בבקשה (אשר הוכחשה ע”י המשיב), האם לא צירפה לבקשתה כל ראיה שיש בה לתמוך בטענה זו.
זאת ועוד; מהראיות שצורפו ע”י המשיב (תכתובות ווטסאפ שהוחלפו בין הצדדים בסמוך למעברה של האם לעיר ר. בחודש יוני 24′) לא עולה קיומה של הסכמה כנ”ל, אלא ההפך הגמור מכך. כך, בהודעה שנשלחה ע”י המשיב למבקשת ביום 5.6.24- שלושה ימים בלבד לאחר המעבר “המוסכם”- (ראו העתק ההודעה בעמ’ 2 לתגובת המשיב), נכתב כהאי לישנא:
” אין לנו על מה להתלכלך.
אני מתנהג רק בהיגיון וע”פ חוק בלבד.
את החלטת לעשות צעדים חד צדדים! בלי לקבל את הסכמתי ואני לא מוכן לזה.” (ההדגשה אינה במקור- ר.ב)
דהיינו: לא רק שלא עולה מהודעה זו קיומה של ההסכמה הנטענת, אלא שעולה כי האב סבור שהאם פעלה באופן חד צדדי בניגוד לדעתו ועמדתו ומבלי לקבל את הסכמתו.
גם במסגרת הדיון שהתקיים בפני ביום 7.11.2024 לא עלה בידי המבקשת לסתור דברים אלה ו/או להוכיח את טענותיה. המשיב נשאל בחקירתו באם נתן הסכמתו למעבר הקטין לעיר ר. השיב על כך בשלילה, והבהיר כי הוא עמד על כך שמקום מושבו של הקטין יישאר בXXX (ראו עמ’ 6 לפרוטוקול שורות 19-20). על אף שהמבקשת טענה שברשותה הודעות (אשר לא צורפו על ידה) שיש בהן לתמוך בטענותיה בעניין ההסכמות שגובשו בין הצדדים, אזי בפועל המשיב כלל לא נחקר על כך, וההודעות הנטענות לא הוצגו לו במהלך חקירתו הנגדית.
זאת ועוד; בכתב התביעה נטען מפי המבקשת כי ההסכמה הנטענת גובשה עוד במהלך חודש מאי 23′ (ראו סעיף 6.1 לכתב התביעה). ברם, בחקירתה העידה המבקשת שבמהלך חודש ינואר 24′ הקטין נרשם לגן ילדים בעיר XXX (ראו עמ’ 4 שורה 20 לפרוטוקול מיום 7.11.2024). העובדה שהצדדים רשמו את הקטין למסגרת חינוך בעיר XXX בחודש ינואר 24′, יש בה כדי להפריך, מיניה וביה, את טענת המבקשת בדבר הסכמה קודמת מחודש מאי 23′. בהליך שבפני לא ניתן ע”י המבקשת כל הסבר ראוי לרישומו של הקטין לגן בXXX כנ”ל, וכיצד רישום זה מתיישב עם טענתה בדבר הסכמה שגובשה בחודש מאי 23′.
כפי שיפורט להלן, אזי גם שיקולים נוספים הנוגעים לטובת הקטין מביאים למסקנה לפיה דין הבקשה שבפני להידחות.
המבקשת העידה בחקירתה הנגדית כי ישנה אפשרות לפיה היא תשוב בהמשך להתגורר בXXX, גם אם הדבר לא יהיה במהלך השנה הקרובה (וראו לעניין זה עמ’ 4 שורות 30-32, וכן עמ’ 5 שורה 1). היינו: גם לשיטתה ייתכן כי הקטין ישוב להתגורר בהמשך בXXX, וכפועל יוצא גם ישולב במסגרות החינוך בעיר. ברי כי על רקע זה, העברתו החוזרת ונשנית של הקטין בין מסגרות חינוך בהתאם לשיקוליה האישיים של המבקשת אינה עולה בקנה אחד עם טובתו.
מטענות המפורטות בכתב התביעה עולה כי נסיבות מעברה של המבקשת לעיר ר. קשורות קשר עז גם לשיקולים הנוגעים לטובתה האישית, והזרים לטובתו של הקטין. בין היתר התייחסה המבקשת לטענות כספיות הנוגעות לסיוע שהיא מקבלת מאביה בתשלום שכר דירה בעיר ר. (סע’ 6.5 לכתב התביעה), תוספת לשכרה הקשורה בהגדלת שעות עבודתה בשל קרבתה למקום עבודתה (סע’ 6.6 לכתב התביעה).
טענות האם ביחס לצורך בשילובו המידי של הקטין במסגרת חינוך מתאימה, אינן מתייחסות באופן ספציפי למסגרת החינוך בעיר ר. דווקא, וכוחן יפה אף ביחס לשילובו של הקטין במסגרת חינוך בXXX (אליה נרשם ע”י הצדדים קודם לפתיחת ההליך שבפני). אכן, טובתו של הקטין מחייבת שילובו המידי למסגרת חינוך והמציאות הנוכחות בה הקטין אינו פוקד את גן הילדים מנוגדת לחלוטין לטובתו, ברם אין פירושו של דבר כי במחלוקת שהתגלע בין הצדדים במקרה דנן, יש להעדיף את רישומו של הקטין למסגרת חינוך בעיר ר., על פני מסגרת דומה בXXX.
גם הטענות בגין הנזקים העלולים להיגרם לקטין כתוצאה מהיעדרותו ממסגרת חינוכית אין בהן כדי לתמוך בטענת המבקשת לפיה טובת הקטין מחייבת העדפת רישומו למסגרת החינוך בעיר ר. דווקא, קל וחומר לעשות כן עוד בטרם החל בירור התובענה לגופה, ובטרם התבקש מינויה של עו”ס לסדרי דין לצורך הגשת תסקיר בסוגיה שבמחלוקת.
גם בשיקולי הביטחון שהועלו בבקשה לא מצאתי טעם ראוי המצדיק היעתרות לבקשה. ככל שהמבקשת אכן התגוררה בדירה ללא ממ”ד (וכאמור בכתב התביעה הצהירה כי היא התגוררה בדירה ברח’ XXX בעיר XXX אשר התברר כי היא כוללת ממ”ד), אזי ניתן היה לעבור לדירה שכורה אחרת בXXX הכוללת ממ”ד, ואין בעניין זה כדי להצדיק מעבר מקום המגורים לעיר ר. ורישומו של הקטין למסגרת חינוך שם.
זאת ועוד; לעת הזו לא שוכנעתי כי טובתו של הקטין מחייבת העדפת ניתוקו מסביבתו המוכרת בXXX ומהמעגל החברתי והמשפחתי המוכר לו, וכי יש להעדיף את העברתו למסגרת חינוך בעיר ר. על כל הקשיים הכרוכים בשילובו במסגרת חדשה. המבקשת לא פירטה בבקשתה די הצורך בדבר מסגרת החינוך הספציפית המוצעת בעיר ר., ולא עלה בידיה להוכיח כי בשקלול טובת הקטין יש להעדיפה על פני מסגרת החינוך בXXX. גם אם אכן דודה של המבקשת מתגורר עם משפחתו בעיר ר., אזי לא הוכח בפני כי יש להעדיף קרבה לקרובי משפחה אלה, על פני מגורים בסמוך לאב ומשפחתו, וכן לאמה של המבקשת המתגוררת אף היא בXXX, וכן לסביבתו הקרובה והמוכרת של הקטין.
בשים לב כי הקטין רשום למסגרת חינוך בעיר XXX, סירובה של המבקשת לאפשר את לימודיו שם עד להכרעה בבקשתה מעלה טעם לפגם, ועל פני הדברים המבקשת העדיפה שיקולים הנוגעים לטובתה האישית על פני טובתו של הקטין ופעלה בניגוד לטובתו. לשיטתה, באם לא תינתן הסכמת המשיב ללימודי הקטין בעיר ר., אזי הקטין לא ילמד בכל מסגרת חינוך אחרת, וכתוצאה מגישה זו שוהה הקטין כבר מזה למעלה מחודשיים ימים מחוץ למסגרת חינוכית.
אשר על כן, מצאתי להורות כדלקמן:
הבקשה להתיר רישום הקטין למסגרת חינוך בעיר ר. נדחית בזאת.
הקטין, XXX ת”ז XXX, יחל ביום א’ 00.00.2024 את לימודיו בגן ממ”ד “XXX” בXXX.
נוכח התוצאה אליה הגעתי, מצאתי לחייב את המבקשת בהוצאות הבקשה בסך של 3,500 ₪. סכום זה ישולם למשיב בתוך 30 יום מהיום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.
ניתנה היום, ו’ חשוון תשפ”ה, 07 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
