לפני
כבוד השופטת דיאנה פסו-ואגו
מבקשת:
י.מ.
נגד
משיב:
ק.מ.
החלטה
בפניי בקשת האם, להורות על חיוב, האב, במזונות זמניים של הקטין, נ.מ. , כבן 12, יליד —- (להלן: "הקטין"), ילדם המשותף של הצדדים, שאינם יהודים, שנישאו בנישואים אזרחיים, בפ., בתאריך _____.
המבקשת פנתה בהליך יישוב סכסוך, התקיימה פגישת מהו"ת ביום 13.6.24, הצדדים ביקשו להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, עד ליום 30.8.24 וביום 3.9.24 נסגר התיק, כאשר הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות.
לטענת המבקשת, הצדדים נפרדו בחודש 10/23, עת עזב המשיב את בית הצדדים ועבר להתגורר בעיר XX.
המבקשת טוענת, כי היא עובדת במשרה חלקית, בתחום החינוך ושכרה החודשי 4,200 ₪. בנוסף לומדת לתואר ראשון בהוראה וחינוך מיוחד. המבקשת מוסיפה, כי אובחנה עם מחלת סרטן ובגינה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי, כבעלת נכות רפואית ואי כושר עבודה ונמצאה זכאית לקצבה, אשר משמשת אותה לצרכיה הרפואיים.
לטענת המבקשת, המשיב עובד בשירות בתי הסוהר ושכרו החודשי 18,812 ₪ ברוטו.
כבנוסף נטען, כי לצדדים חשבון בנק משותף אולם ממועד הפרידה הצדדים מתנהלים בחשבונות בנק נפרדים, כאשר המשיב מעביר את שכרו החודשי לחשבון הנפרד ומשתתף בתשלום מחצית משכנתא בלבד, ללא שנושא בהוצאות הקטין.
המבקשת טוענת כי, הקטין מתגורר עימה וזמני השהות עם המשיב מתקיימים למספר שעות ללא לינה ואין מדובר בזמנים קבועים. עוד הוסיפה כי בנם השני של הצדדים, קטין גם הוא, מקסים, עבר להתגורר בבית המשיב.
המבקשת עותרת לחייב את המשיב בסך 1,700 ₪ לחודש, עבור צרכיו הבסיסים של הקטין, בתוספת מדור רעיוני, בסך 2,200 ₪ (כתשלום מחצית המשכנתא) ובתוספת אחזקת מדור בסך 774 ₪. כן, עותרת לחייב את המשיב במחצית הוצאות רפואיות חריגות ומחצית הוצאות חינוך.
המשיב בתגובתו טען, כי המבקשת סילקה אותו מבית הצדדים לאחר מערכת היחסים שלהם עלתה על שרטון והוסיף, כי עם פרידת הצדדים, בנם מ., עבר להתגורר עימו, בדירה שכורה בעיר XX (דמי השכירות חודשיים של 4,300 ₪), כך שבפועל מצוי הוא "במשמורת" הבלעדית שלו, עת המבקשת כלל לא יוצרת עימו קשר ו/או דואגת לשלומו, אילולא הקטין יוזם זאת.
לטענת המשיב, הקטין, מושא הבקשה, מתגורר עם המבקשת אולם לן בביתו והוא שוהה עימו דרך קבע ואף שהה עימו חודש שלם לאחרונה. כן הוסיף שרצונו של הקטין לעבור להתגורר בבית האב, אך המבקשת מסכלת זאת. המשיב פרט, כי זמני השהות שלו עם הקטין, הם מידי יום, כאשר המשיב אוסף את הקטין בשעה 18:00 מבית המבקשת ומשיבו לבית בשעה 22:00 וזאת לאחר שדואג לארוחת ערב. בנוסף הקטין לן בבית האב פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני לסירוגין ,לא זאת ועוד, המשיב דואג לכלל צורכיו של הקטין רוכש עבורו בגדים ודואג למחסורו.
המשיב הוסיף וטען, כי עד לחודש 7/24 היה מעביר את שכרו החודשי לחשבון המשותף של הצדדים ומשכורתו שימשה לטובת הוצאות שוטפות של בית הצדדים, בו נותרה להתגורר המבקשת, כגון: מים, ארנונה, הלוואות וכו. בחודש 06/24 בנוסף למשכורתו העביר לחשבון המשותף עוד 9,000 ₪ עבור חריגה בחשבון. מנגד המבקשת העבירה לחשבון המשותף רק את קצבת הנכות מהמל"ל, ולהפתעתו גילה, עם הגשת התביעה בתיק זה, כי המבקשת מקבלת שכר ממשרד החינוך עבור ההתצחות, כאשר שכרה מופקד לחשבונה הפרטי.
לדברי המשיב, שכרו החודשי עומד 12,000 ₪ נטו. ולדבריו המבקשת מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי קצבה חודשית בסך 6,500 ₪. בחודש 7/24 קיבלה 28,000 ₪ ובוצע העברה לחשבון שאינו מוכר למשיב. בנוסף מקבלת ממשרד החינוך שכר בסך 4,500 ₪ לחודש, כך שלמבקשת הכנסות בסך 11,000 ₪ לחודש.
המשיב מבקש לדחות הבקשה עת לדבריו הסכומים הנטענים מופרזים שאינם תואמים את המציאות בה חיו הצדדים וזאת בנוסף לכך שבנם, מ. מתגורר עימו והוא נושא בכל צרכיו ונטל גידולו על כתפיו בלבד.
הכרעה
הלכה היא, כי הדיון במזונות זמניים נערך בשלב ראשוני בו טרם נשמעו ראיות וכי מדובר בסעד זמני המבוסס על ראיות לכאוריות בלבד (ראו: ע"א 2398/97 אייל נ' אייל (פורסם בנבו, 17.12.97) עמ' 608; בע"מ 1326/12 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 28.3.12)). בית המשפט אינו נכנס בעובי הקורה, ואינו מנתח באופן מקיף את הראיות שבפניו וקביעותיו "שנקבעו בשלב זה אינן מחייבות כאשר התובענה תתברר לגופה" [ראה: ע"א 542/68 בן סירה נ' בן סירה, פ"ד כג(1) 169 (1969)].
צרכי הקטין כמו גם הכנסות הצדדים ופוטנציאל השתכרותם, יתבררו בהמשך ההליך, לרבות בשלב שמיעת הראיות ככל וידרשו לכך.
אציין כי בעניינו של מ., המתגורר עם המשיב, לא הוגשה בקשה על ידי מי מהצדדים והבקשה שלפני אינה עוסקת בעניינו, כאשר בחנתי גם הטענה כי האב נושא בנטל גידולו לבדו, בשלב זה. עוד יצויין כי האם הגישה בקשה לזמני שהות עם בנם הקטין, מ..
הכנסות הצדדים: המבקשת צירפה אישור זכאות מאת המוסד לביטוח לאומי לפיו הגמלה עומדת על סך 6,503 ₪ לחודש, תלושי שכר עבור חודשים 1-8/24 מהם עולה כי שכרה החודשי 4,000 ₪ בעיגול (בקיזוז ניכויי חובה בלבד), חשבון חשמל וח"ן בנק בינלאומי עבור חודשים 12/23-9/24. מהאמור נמצא כי הכנסתה החודשית 10,500 ₪ לערך.
המבקשת לא צירפה טופס הרצאת פרטים, ומהמסמכים שצורפו לא ניתן לגזור מהם צורכי הקטין.
המשיב צירף הסכם שכירות בסך 4,300 ₪ (שתוקפו עד לחודש 10/24) ודו"ח עו"ש מבנק יהב עבור חודשים 9/23-9/24 המעידים על הוצאות.
מתלושי שכר של המשיב (שצורפו לבקשה למזונות זמניים של המבקשת) עבור חודשים 8/23-7/24 עולה כי שכרו החודשי 16,700 ₪ בעיגול (בקיזוז ניכויי חובה בלבד).
זמני שהות: קיים פער בגרסאות הצדדים, כאשר המבקשת טוענת למספר שעות בודדות ללא לינה ואילו המשיב לזמני שהות נרחבים, מידי יום , פעמיים לינה וכל סופ"ש לסירוגין. לא נטען באילו ימים הקטין שוהה עם מי מהצדדים.
בעניין זה אבהיר כי במקביל ניתנה החלטה נוספת בה נקבעו זמני השהות באופן מוסדר, לפיהם הקטין ישהה עם האב פעמיים בשבוע כולל לינה וכל סופ"ש שני ובהתאם להחלטתי זו תוכרע הבקשה שלפני.
המבקשת פרטה את הוצאותיו של הקטין: מזון – 1,200 ₪, ביגוד והנעלה – 250 ₪ , היגיינה – 180 ₪, תספורת – 70 ₪ ובסך הכל 1,700 ₪. בנוסף מדור רעיוני בסך 2,200 ₪ ואחזקת מדור בסך 774 ₪ וכן מחצית הוצאות חינוך ורפואה.
כאמורה עניין לנו בבני זוג שאינם יהודים, כך שלא חל עליהם הדין העברי ועניין לנו בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), הקובע חובת מזונות של האם והאב, מבלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין, תוך בחינת השיעור היחסי של הכנסות ההורים, מכל מקור שהוא. כיום, בהתאם להלכה החלה, יש מקום להתחשב בזמני השהות והכל בשלבים הנבחנים כפי עקבון "הקופה המשותפת" (ראה ע"מ (ת"א) 1098/07 פלוני נגד אלמוני, מיום 31.08.08).
לנוכח האמור, לאחר שבחנתי טענות הצדדים, בנוסף ובין היתר, בחנתי יחסי ההכנסות בין הצדדים, צרכי הקטין, בהינתן שיעור הצרכים המינימאלי שאינו מחייב הוכחה על פי הפסיקה ובנוסף זמני השהות אני קובעת כדלקמן:
המשיב ישלם לידי המבקשת עבור מזונותיו הזמניים של הקטין, סך של 1,200 ₪, כולל מדור ואחזקתו.
בנוסף הצדדים יישאו, כל אחד, במחצית הוצאות החינוך של הקטין, הם: שכר לימוד בעלות ציבורית, תשלומי חובה לבי"ס, שיעורים פרטיים (בהסכמה, ובהעדר הסכמה לפי המלצת המחנך או המורה המקצועי הרלוונטי), על בסיס של שיעור אחד בשבוע, חוג אחד, בעלות מתנ"ס, ומחזור אחד של קייטנה בחודשי הקיץ בעלות של קייטנת מתנ"ס.
התשלום יבוצע בקיזוז כל הטבה לה זכאית המבקשת.
קצבת המל"ל שתשולם עבור חינוך בגין הקטין, בתחילת שנה תשמש עבור צרכי החינוך (כולל ציוד לימודי) של הקטין ויתרת ההוצאות תחולק בין הצדדים כאמור.
הצדדים ישאו, כל אחד, במחצית הוצאות הרפואיות החריגות של הקטין, אשר אינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי הממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים שבו הם מבוטחים, לרבות אבחונים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים או אחרים, משקפיים, טיפולי שיניים לרבות אורתודנט וכיו"ב. בהעדר הסכמה אודות הוצאה רפואית, יפעלו בהתאם להמלצת רופא ילדים או מומחה מקצועי רלוונטי.
תוקף החיוב מיום הגשת התביעה 10.9.24.
הפרשי העבר שנצברו, ממועד הגשת התביעה, 10.9.24, ועד חודש נובמבר 2024, כולל, ישולמו בארבעה תשלומים שווים ורצופים ויצטרפו לתשלומי המזונות השוטפים.
התשלומים יבוצעו ביום ה – 10 לכל חודש עבור כל חודש מראש, ויהיו צמודים למדד שבסיסו המדד הידוע ביום מתן החלטה זו. חישובי הצמדה ייערכו אחת ל – 3 חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.
תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים, בצירוף ההפרשים המפורטים בס"ק ו' לעיל, ישולם ביום 10.11.2024.
קצבת הילדים המשולמת מטעם המל"ל תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי אם הקטין.
מובהר כי החלטה זו היא החלטה זמנית אשר ניתנה על סמך החומר שבפניי ומבלי שנכנסתי לעובי הקורה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר גובה המזונות שיפסקו בסופו של ההליך.
ניתנה היום, כ"ו תשרי תשפ"ה, 28 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.