לפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש
תובעים:
1. פלוני
2. פלונית
שניהם על ידי ב”כ עוה”ד משה אניג’ר
פסק דין
לפני תובענה משותפת להתרת נישואין אשר הוגשה על ידי התובעים.
התובענה הועברה להכרעתי בסוגיית סמכות השיפוט על יסוד כלל המסמכים שהוגשו בתיק. כפי שיפורט להלן, לאחר שעיינתי בכל אשר הונח לפניי, אני מוצאת כי הסמכות לדון בתובענה זו מסורה לבית המשפט לענייני משפחה ומכאן, פסק דין זה.
בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים ביום 9.7.2004, בפרו.
כפי העולה מתמציות הרישום שהוגשו על ידי התובעים, התובעים שניהם רשומים במרשם האוכלוסין כ”יהודים”.
התובעים הצהירו כי עברו הליך גיור קונסרבטיבי לצורך עלייתם ארצה, אלא שהליך הגיור אשר עברו אינו מוכר ע”י הרבנות הראשית לישראל זאת כפי העולה מהחלטת ביה”ד הרבני האזורי בבאר שבע אשר הוגשה לתיק.
בכתב התביעה ולאורך ההליך, הצהירו התובעים, כי עובר להליך הגיור הקונסרבטיבי שעברו, השתייכו שניהם לדת הנוצרית, כמו גם הוריהם ושאר בני משפחתם. אולם, התובעים לא הבהירו מהו הזרם בנצרות אליו השתייך כל אחד מהם עובר להליך הגיור הקונסרבטיבי ולא צרפו כל אסמכתא בנדון. לא צורפו תעודת הטבלה או תצהיר על אודות עריכתה, שיש בהם כדי ללמד על אודות השתייכותם לזרם נוצרי כזה או אחר, טרם הליך הגיור הקונסרבטיבי כפי הצהרתם.
התובע 1 הצהיר כי למיטב ידיעתו השתייך לזרם הנצרות הקאתולית המזוהה עם “הכנסייה בואתיקן ברומא” וכי הוטבל בילדותו המוקדמת, אך אין בידו שום דרך לאתר את תעודת ההטבלה או כל מסמך אחר המעיד על כך לרבות תצהיר צד שלישי (ר’ התצהירים מטעמו שהוגשו ביום 10.10.2024 וביום 1.11.2024).
במסגרת תצהירה בעניין זה מיום 10.10.2024, הצהירה התובעת 2, כי מעולם לא הוטבלה וכי אביה נוצרי אך אינה יודעת לאיזה זרם בנצרות הוא משתייך. יתר על כן במסגרת אותו תצהיר, כן, הצהירה לראשונה ובניגוד לאמור בתצהיר קודם, כי נולדה “לאם יהודייה ממשפחת לוי, וגם כל הדורות אחורנית מצידה של אימי היו יהודים וכי מבחינתה היא יהודייה “מאז ומתמיד”. זאת, למרות שבמרוצת ההליך הקפידה, כאמור, לטעון ולהצהיר שהיא נוצרייה.
יודגש שוב כי אין כל אסמכתא לטענות המבקשת, לא בעניין השיוך לזרם בנצרות ולא בעניין שורשים יהודיים וכן לא ברור ככל שלמבקשת שורשים יהודיים מדוע ראתה צורך לעבור הליך גיור קונסרבטיבי במקום להוכיח את יהדותה.
ביום 18.9.2024 הוגשה, עמדת ב”כ היועצת המשפטית לממשלה בפרקליטות מחוז דרום – אזרחי, במסגרתה צוין כי לעמדת ב”כ היועמ”ש, הסמכות להתרת נישואי התובעים מסורה לבית משפט לענייני משפחה.
לאחר שעיינתי בכל אשר מונח לפניי; שעה שהצדדים רשומים כ”יהודים” במשרדי רשות האוכלוסין, אך הגיור שעברו לא הוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל, בהינתן שהתובעים לא הצליחו ביחד או לחוד להציג כל אסמכתא על שיוך דתי אחר ואין כל תימוכין לטענתם כי הוטבלו לנצרות, אני מוצאת כי לקבוע התרת הנישואין אינה בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי והיא מסורה עפ”י חוק שיפוט בענייני התרת הנישואין (מקרים מיוחדים- סמכות בינלאומית), התשכ”ט- 1969, לבית המשפט לענייני משפחה.
התובעים מסרו הסכמתם להתרת הנישואין בהעדר התייצבותם לדיון במסגרת דיון שהתקיים ביום 18.12.2023 בהליך תה”ס 17045-12-23 (ר’ עמ’ 1, ש’ 19-20 לפרוטוקול הדיון) וגם בתצהירים שצורפו לתמיכה בכתב התביעה.
הסכמה זו מהווה, כשלעצמה, עילה מספקת להתרת הנישואין, בהתאם להוראות סעיף 5 (ג) לחוק הנ”ל.
אשר על כן, אני מתירה נישואיהם של הצדדים וזאת החל מהיום.
המזכירות תשלח פסה”ד לצדדים ולמשרדי רשות האוכלוסין ותסגור את התיק.
ניתן היום, כ”ג כסלו תשפ”ה, 24 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
