בפני
כבוד השופטת אפרת שהם דליות
תובעת
***
ע”י ב”כ עוה”ד דוד ענקי
נגד
נתבע
***
ע”י ב”כ עוה”ד אלי חביב ואח’
בעניין הקטינים:
א’ ו-ב’
פסק דין
על המדוכה פסיקת מזונות קטינים, ילדי הצדדים.
בהתאם למתווה דיוני מוסכם, התובענה תוכרע על יסוד המצוי בתיק ללא שמיעת ראיות ולאחר שהוגשו סיכומים בכתב בצירוף אסמכתאות.
רקע עובדתי ודיוני
התובעת והנתבע ( להלן: “האם” ו”האב” בהתאמה) יהודים, תושבי ישראל, נישאו זל”ז כדמו”י בתאריך *** יחסי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו .
מנישואי הצדדים נולדו הקטינים מושא הדיון- א’ כבן חמש שנים ב’ כבן שנתיים וחצי במועד זה (להלן: “הקטינים”).
ביום 13.09.2023 האם הגישה בקשה ליישוב סכסוך בד בבד עתרה בבקשה לפסיקת מזונות זמניים דחופים, האב לא הגיש תגובה לבקשה על אף מסירה כדין (ר’ י”ס 29943-09-23).
בהחלטת בית משפט מיום 25.10.2023 האב חויב לשלם למזונותיהם של הקטינים ומדורם כסעד דחוף סך של 3,300 ₪ לחודש (1,650 ₪ לכל קטין ) ובתוספת תשלום מחצית עלות מסגרת חינוך, צהרון ומחצית הוצאות רפואיות חריגות ממועד הגשת הבקשה לי”ס בחודש ספטמבר 2023 (להלן:” החלטה למזונות זמניים”).
עובר לפרידתם, הצדדים התגוררו בבית הוריו המנוחים ז”ל של האב וזאת ללא ששילמו דמי שכירות. עת המשבר שבין הצדדים החריף, האב עזב את בית מגורי הצדדים אך שב להתגורר שם בחלוף מס’ חודשים אז האם עזבה וכיום משכירה דירה בעלות חודשית בסך של 4100 ₪ בה מתגוררת עם הקטינים. (צורף לתביעה העתק הסכם שכירות לתקופה שמיום 17.09.2023 ועד ליום 17.09.2024).
חלוקת זמני השהות של הצדדים עם הקטינים נקבעה בהסכמה במסגרת תלה”מ
12730-02-24 ולה ניתן תוקף של פס”ד ביום 6.5.24 (להלן: “פסק הדין”). בהתאם לפסק הדין הקטינים שוהים עם האב בכל יום ב’ ו-ד’ ממסגרות החינוך ועד יום המחר וכל סופ”ש שני לסירוגין ממסגרות החינוך ועד שעה לאחר צאת השבת, כמו כן חלוקה על בסיס מפתח שוויוני בחגים ובחופשת הקיץ.
טענות האם בתמצית
לטענת האם, מערכת היחסים של הצדדים הייתה מורכבת ולכן נאלצה לעזוב את בית הצדדים ולעבור להתגורר בשכירות יחד עם הקטינים. על פי גרסתה בסיכומיה, האב הציב לה “אולטימטום” שככל ולא תעזוב את בית הצדדים יפסיק את התשלום עבור מסגרות החינוך.
האם עובדת בחברת *** בבאר שבע ושכרה עומד על 7,500 ₪ נטו לחודש.
לטענתה האב עובד בחברת ***” ושכרו החודשי עומד על סך 9,500 ₪- 9900 ש”ח. בנוסף לאב הכנסה מעבודות פרטיות כ*** אותה מעריכה בכ- 15,000 ₪ לחודש. כתימוכין לטענתה צירפה אסמכתאות לדף עסקי ותגובות של אנשים על טיב השירות של הנתבע.
לאב אין הוצאה בגין מדור שכן מוסיף להתגורר בדירת הוריו המנוחים ז”ל. האם מנגד נושאת בתשלומי שכר דירה בסך של 4100 ₪ לחודש ובתוספת אחזקת מדור. בנוסף לה הלוואות שנטלה בסך 69,000 ₪ בגינן משלמת החזר חודשי בסך 1,709 ₪.
האם העמידה את צורכי הקטין א’ בסך 1,550 ₪ ובגין הקטין ב’ בסך 1,600. בנוסף אמדה את רכיב המדור ואחזקתו בסך 5,570 ₪ ₪ לחודש .
לטענת האם, הנטל הארי בגידול הקטינים מונח לפתחה שכן הגם הוראות פסק הדין בפועל האב פוגש בקטינים רק בסופ”ש לסירוגין מיום שישי מסיום המסגרת החינוכית ועד יום שבת בשעה 18:00.
טענות האב בתמצית
לטענת האב, על רקע התנהלות פורצת גבולות מצד האם נאלץ לעזוב את דירת הוריו בקיץ 23 וללון במכונית או אצל אחותו. עם חזרתו לדירה, האם החליטה לעזוב יחד עם הקטינים כאשר היא נוטלת עמה את הרכב המשותף.
דמי השכירות המשולמים על ידי האם הנם ברף הגבוה בעוד היא נשענת על הבטחות אימה לסיוע בתשלום רכיב זה כמשתקף בתדפיסי חשבון הבנק שצורפו לכתב הטענות.
עוד ולטענת האב הוא זכאי ל-1/3 מזכויות ירושה בדירת הוריו המנוחים ז”ל. בשלב זה אינו משלם דמי שימוש לאחיו אם כי לאחרונה הועלתה דרישה כזו לפניו.
האב עובד בחברת *** הוא ** במקצועו ושכרו החודשי עומד על 8,000 ₪ בממוצע לחודש, בנוסף מסייע לעיתים לחבר או קרוב משפחה בעבודות *** והכנסתו מעבודה זאת לא עולה על 1,000 ₪ בחודש. בסיכומיו טען להיקף שכר בסך 8,700 ₪ לחודש לבד מעבודות **. האב לומד פעמיים בשבוע לתואר *** במכללה ***, עובד במשרה מלאה המצריכה נסיעות מרובות , ומקיים חלוקת זמני שהות רחבה, כך שלדידו בהעדר זמן פנוי אין כל היתכנות לטענת האם בדבר היקף השכר הנטען בגין עבודות פרטיות ***.
לטענת האב שכרה של האם המשתקף בתלושי השכר עומד על כ- 10,000 ₪ נטו לחודש.
האב מכחיש טענת האם בדבר צמצום זמני השהות . לגרסתו מקיים אחר הוראות פסק הדין וכן נושא בחלקים שווים בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות של הקטינים.
עוד טען כי ההוצאות שהאם פירטה מופרכות ,מוגזמות לא נתמכות באסמכתאות ואינן תואמות את המציאות בה חיו הצדדים. האם לא עשתה הפרדה בין צרכים הכרחיים לצרכים מדין צדקה ומותרות. בנוסף, הקטינים נמצאים רוב שעות היום במסגרת החינוכית ובמחצית הזמן עמו ולכן 1,000 ₪ עבור כלכלה לכל קטין זו דרישה מופרזת.
לעמדת האב , נוכח פערי השכר לטובת האם ובשים לב לחלוקת זמני שהות רחבה אין מקום לחייבו במזונות כלל.
דיון והכרעה
הדין החל על הצדדים הוא הדין העברי; קרי – חבותו של האב עד לגיל 6 היא אבסולוטית ומגיל 6 ואילך החבות היא מדין צדקה ועליה להביא בחשבון את זמני השהות עם ההורים, את יכולותיהם הכלכליות של ההורים, ואת צרכי הקטין [השוו: בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית (מצוי במאגרים המשפטיים; 19.7.17)].
על בית המשפט לבחון את התא המשפחתי הספציפי הניצב בפניו, על מנת להבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר וכאשר בית המשפט משווה אל מול עיניו את עיקרון העל של טובת הילד.
כן נקבע לא פעם, כי חישוב מזונות – גם מדין צדקה – איננו בבחינת תחשיב חשבוני גרידא, שאיננו יכול להביא בחשבון נתונים שאינם ברי כימות כספי מדוייק [בהקשר זה השוו, בין היתר: בע”מ 817/18 פלוני נ’ פלונית (מצוי במאגרים המשפטיים ; 31.1.18) ; עמ”ש 14612-10-16 (ת”א) פ’ ב’ נ’ ע’ פ’ (מצוי במאגרים המשפטיים ; 20.12.17) ; עמ”ש (חיפה) 17309-05-17 ג.ט נ’ א.ק (מצוי במאגרים המשפטיים ; 15.6.18) ; עמ”ש (מרכז) 11623-07-17 ד.ש נ’ מ.ש (מצוי במאגרים המשפטיים ; 24.6.18)].
בהתאם אדרש לענייננו.
הכנסות הצדדים
האם עובדת בחברת ***. שכרה הממוצע לאחר הורדות חובה ולפני הורדות רשות ולרבות בונוס שנתי עומד על סך של 9769 ₪. (ממוצע תלושי שכר לחודשים 08/22-08/23). לכך יש להוסיף את קצבת הילדים מהמל”ל. האם לא הציגה אסמכתא בגין רכיב זה, מעיון במצורפות קיימת הכנסה מהמל”ל של 261 ₪ בחודש, כאשר חלק מן ההכנסה מועבר לחיסכון לקטינים, ולכן הקצבה עומדת על סך 383 ₪ לחודש.
לא נסתר מעיני כי בין התאריכים 17.10.2023 ועד 17.2.2024 האם הייתה מצויה בחל”ת בשל מלחמת “חרבות ברזל”.
הכנסות האם עומדות אפוא על סך של 10,150 ₪ נטו לחודש.
האב עובד בחברת XXXX שכרו הממוצע לאחר הורדות חובה (מיסים) ולפני הורדות רשות עומד על סך 9750 ₪ בעיגול. (ממוצע תלושי שכר לחודשים 05/23-05/24). בחודשים 09/23 ו- 11/23 קיבל בונוס בסך 2,000 ₪ “חבר מביא חבר” המגולם בשכר הממוצע.
בנוסף לשכרו החודשי, האב הצהיר כי לו הכנסה נוספת מעבודות פרטיות כ*** בסך של 1000 ₪ לחודש בממוצע.
יצוין כי, לא הוכחה טענת האם בקשר להיקף ההכנסה החודשית של האב בגין עבודות פרטיות. אכן, יש והפרסומים שצירפה האם לתביעה ולסיכומיה מעוררים תהייה בקשר עם גרסת האב בדבר ביצוע עבודות איזוטריות ל”חבר קרוב או בן משפחה”. ברם משלא צורפה ראשית ראיה בקשר עם גובה ההכנסות, ובהינתן שהאב לא נחקר אין בידי להסיק מאותם פרסומים כל ממצא פוזיטיבי לעניין זה מעבר למה שהודה בו האב.
הכנסות האב עומדות אפוא על סך של 10,750 ₪ נטו לחודש.
הכנסות פנויות
בהעדר פירוט הוצאות אישיות של הצדדים , אתייחס להכנסה הפנויה של כל אחד מהצדדים לאחר ניכוי חלקו במדור ואחזקתו.
האם מתגוררת בדירה שכורה, יחד עם הקטינים, בגינה משלמת דמי שכירות בסך 4,100 ₪ לחודש (ר’ נספח 6 לסיכומים).
היקף הוצאות אחזקת מדור בהתאם למסמכים שהוגשו עומד על סך 1,100 ₪ לחודש. (ראה נספח 7 לכתב התביעה ; ונספח 5 לסיכומים).
סה”כ הוצאות מדור ואחזקתו עומדות על 5,200 ₪ לחודש.
הכנסתה הפנויה של האם עומדת אפוא על סך של 4950 ₪ .
האב מתגורר בבית הוריו המנוחים ז”ל כחלק מזכויות ירושה. האב אישר כי, אינו משלם דמי שכירות, ולא הוצגה ראשית ראיה באשר לדרישת מי מאחיו לעשות כן, גם לא הוצגה כל אסמכתה לביאור היקף תשלום מדור עתידי. זאת ועוד יש להביא בחשבון התמורה שתתקבל בידי האב ממימוש אותה דירה, נתון שלא בואר גם הוא.
לפיכך אין בידי להידרש לתשלום בגין מדור עתידי. בית המשפט אינו נדרש לעסוק בניחושים והשערות.
אשר לאחזקת מדור- האב לא צירף אסמכתאות כדבעי , מעיון בתדפיסי עו”ש (צורף כנספח ב’ לסיכומיו) נלמד כי היקף ההוצאה מגיע כדי 750 ₪ לחודש.
הכנסתו הפנויה של האב עומדת אפוא על סך 10,000 ₪ נטו לחודש.
יחס ההכנסות הפנויות של הצדדים עומד על 67% אב – 33% אם (במעוגל).
זמני שהות
בהתאם לפסק הדין הצדדים חולקים אחריות הורית משותפת לקטינים. זמני השהות הקבועים פורטו לעיל והם ביחס של 5/14, אם כי יש להביא בחשבון כי נטען ולא נסתר שמעת לעת הקטינים לנים בבית האב בימי שבת כמו כן בימי חופשה, השבתה וכיוצ”ב האב מחויב לזמני השהות מהשעה 8:00 בבוקר כך שאמצא להעמיד יחס זמני השהות לפי שיעור של
60% לאם- 40% לאב.
טענות האם בדבר הפרת זמני שהות שנקבעו בפסק הדין, לא גובו באסמכתאות כדבעי. צורפו התכתבויות ללא תאריכים ונראה, לכאורה, כי מדובר במועדים הקודמים לפסק הדין.
אין לי אלא להידרש לחלוקת זמני השהות בהתאם לקבוע בפסק הדין.
צרכי הקטינים
צרכי הקטין א’ ללא רכיב מדור ואחזקתו הועמדו בכתב התביעה ובסיכומים על סך 1,550 ₪: כלכלה- 1000 ₪; ביגוד והנעלה – 200 ₪ ; דמי כיס – 200 ₪ לחיסכון ; נסיעות – 150 ₪.
צרכי הקטין ב’ ללא רכיב מדור ואחזקתו הועמדו בכתב התביעה ובסיכומים על סך 1,600 ₪: כלכלה – 1000 ₪ ; ביגוד והנעלה – 200 ₪ ; נסיעות – 150 ₪ ; טיטולים + מגבונים – 150 ₪ ; חיסכון – 100 ₪.
היקף ההוצאה בגין אחזקת מדור עומד כאמור על סך 1,100 ₪ לחודש, חלקם של הקטינים (40%) שהם 440 ₪.
בנוסף האם עתרה לחיוב האב במחצית הוצאות חינוך לרבות צהרון, קייטנות , חוגים והוצאות רפואיות.
בכתב התביעה ובסיכומים מטעם האם נכללה טענה לחיוב בסך 1200 ₪ בגין כל קטין מעבר לסכומים שלעיל אשר לא בוארה כל עיקר , לא פורטה ולא הובהר טיבה ומהותה של טענה זו על כן אין בידי להידרש לה.
כמו כן אעיר כי צרכי הקטינים פורטו ללא הפרדה בין צרכים תלויי שהות לצרכים שאינם תלויי שהות, הגם שהיה מקום לעשות כן בשים לב לנטל החיוב השונה הנגזר ביחס לכל אחד מהם.
מעיון עולה כי החלק הארי של ההוצאות (כ- 3/4) הן הוצאות תלוית שהות.
לאחר עיון בכתבי הטענות ובאסמכתאות שצורפו, בראי הדעות שהובעו בפסיקה בקשר עם שיעור צרכיו המינימליים של קטין החי בשני בתים מרכזיים (ר’ למשל עמ”ש (מרכז) 51056-09-20 מ.א. נ’ י.מ. אל מול עמ”ש 59345-11-22 א’ נ ב’) , בשים לב לרמת החיים אותה ניהלה המשפחה ערב הפירוד ולהכנסות הצדדים , מתוך התחשבות שמדובר במספר ילדים (עניין המפחית את עלות צרכיו של קטין כמפורט בהלכת ורד ע”א 552/87 ורד נ. ורד ) אני מוצאת כי שיעור המזונות המפורט הנו סביר (למעט רכיב חסכון שאין להכליל) ועל כן אני מעמידה את צרכיו של כל אחד מהקטינים לרבות אחזקת מדור (ללא מדור, חינוך ורפואה) על סך 1650 ₪ לחודש.
אשר לרכיב המדור – האם כאמור נושאת בתשלום דמי שכירות בסך 4,100 ₪ לחודש. חלקם של הקטינים 40% שהם 1640 ₪ לחודש.
על אף שהאב טען כי, מדובר בדמי שכירות גבוהים, לא צירף כל אסמכתא לתמיכה ולכן ובהעדר ראיה לסתור אני מוצאת כי היקף מדור בסך של 4000 ₪ לחודש לדירת 4 חדרים הוא סביר.
החיוב
יש לזכור, כי פסיקת מזונות לעולם לא תסמוך אך ורק על נוסחאות אריתמטיות ומספרים יבשים. כך אף הובהר בפסק דינו של ביהמ”ש העליון (כב’ השופט ע.פוגלמן בבע”מ 919/15 שם פסקה 126, עמ’ 74-75).
ביחס לנקודת הזמן הנוכחית, עסקינן בקטינים מתחת לגיל 6. על כן, החבות במזונותיהם הבסיסיים וההכרחיים מוטלת באופן אבסולוטי על האב. יחד עם זאת, סבורני כי יש מקום לערוך הפחתה בשל חלוקת זמני השהות ועל כן, מצאתי לחייב את האב במזונות הכוללים אחזקת מדור בגין כל קטין עד הגיעו לגיל 6 שנים (לא כולל מדור, חינוך ורפואה) בסך של 1000 ₪ לחודש .
לכך יש להוסיף את חלקו של כל קטין במדור – בשיעור 20% מדמי השכירות המשולמים בפועל עד תקרת מדור של 4000 ₪ שהם 800 ₪ לכל קטין וכנגד הצגת הסכם שכירות בתוקף ובקיזוז כל הטבה לה זכאית, ככל שזכאית, האם ברכיב זה.
ביחס למזונות הקטינים לאחר הגיעם לגיל 6 שנים – כאמור, עפ”י הלכת בע”מ 919/15, בניגוד לדין שהיה נהוג בעבר, החל מגיל 6 ועד בגירת הקטינים וסיום שירותם הצבאי/לאומי, חבים שני ההורים במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות מכל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, זמני שהות ומכלול נסיבות המקרה.
צרכי כל קטין נאמדו, כאמור, על סך של 1650 ₪ מתוכם 1250 בגין הוצאות תלויות שהות ו- 400 הוצאת שאינן תלויות שהות.
בכל הנוגע להוצאות שאינן תלויות שהות החלוקה בין ההורים הינה בהתאם ליחס הכנסותיהם ומשכך על האב לשאת בסך של 270 ₪ בעיגול (400* 67%).
ביחס להוצאות תלויות שהות על האב לשאת בהתאם ליחס ההכנסות של הצדדים (67%), אך לנכות מכך את ההוצאות שהוא מוציא כאשר הקטינים אצלו (40% מהזמן) ועל כן מדובר בסך של 340 ₪ בעיגול (1250* 27%).
סך הכל, על האב להשתתף במזונות כל קטין כאשר הוא אצל אמו בסך של 610 ₪.
לעניין מדורם של הקטינים – כאמור לעיל, חלקו של כל קטין הנו 20% מסך 4000 ₪ ובסה”כ 800 ₪. משכך, על האב להעביר לידי האם השתתפות במדור כל קטין סך של 220 ₪ בעיגול (800*27%).
סך הכל, על האב לשאת במזונות ומדור הקטין לידי האם בסך של 830 ₪ (610+220), ובנסיבות העניין בהביאי בחשבון תשומות עודפות שלא ניתנות לכימות כספי בהם נושאת האם בשל מעורבות גדולה יותר בטיפול בקטינים אני מוצאת לעגל את הסכום לסך של 1,000 ₪ לחודש לכל קטין.
סיכום
לאור האמור לעיל, נקבע כדלקמן:
עד הגיע כל קטין לגיל 6 יישא האב בתשלום מזונותיו של כל קטין לרבות חלקו במדור ואחזקתו בסך של 1800 ₪ לחודש (רכיב המדור הנכלל בדמי המזונות הוא כאמור על פי תחשיב של 20% מדמי השכירות המשולמים בפועל ועד תקרת מדור של 4,000 ₪ וכנגד הצגת הסכם שכירות בתוקף ובקיזוז כל הטבה לה זכאית האם, ככל שזכאית ברכיב זה).
עם הגיעו של כל קטין לגיל 6 שנים יישא האב בתשלום מזונותיו בסך של 1000 ₪ לחודש, הכולל את חלקו של הקטין במדור ואחזקתו.
דמי המזונות ישולמו מדי 10 לכל חודש, עבור מזונות החודש השוטף.
החיוב הינו החל מחודש 09/24 ועד הגיעם של הקטינים לגיל 18 שנים או סיום תיכון לפי המאוחר מבניהם. עד למועד זה , תחול החלטה למזונות זמניים.
בתקופת השירות הצבאי (חובה) ו/או שירות הלאומי, יעמדו דמי המזונות על שליש– כפי גובהם ערב תשלומם. התשלום יועבר ישירות לחשבון כל אחד מהילדים.
לא מצאתי לערוך חישובים לתקופה הקודמת למתן פסק הדין בהינתן כי לא מדובר בהפרש גדול.
קצבת הילדים מאת המל”ל תוסיף להשתלם לידי האם ובהינתן כי נלקחה בחשבון כחלק מהכנסתה .
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע ביום מתן פסק דין זה ויעודכנו כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים בין תקופת עדכון אחת לרעותה.
הצדדים יישאו, בחלקים שווים, בגין צרכים רפואיים מיוחדים ו/או הוצאות חריגות בגין בריאות פיסית ונפשית, שאינם כלולים ומכוסים ע”י הביטוח הרפואי וסל הבריאות והמתייחסים לבריאותם הפיסית ו/או הנפשית של הקטינים, ובכלל זאת טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטיים, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים טיפולים רגשיים / פסיכולוגיים והוראה מתקנת עד הגיעה כל קטינה לגיל 18 או עד סיום לימודי תיכון לפי המאוחר.
הצדדים יידעו האחד את השני 14 יום מראש לפחות על כל הוצאה רפואית צפויה שעלותה גבוהה מ- 100 ₪, על מנת לאפשר לצד השני לבחון נחיצותה ולהציע חלופות זולות יותר, למעט במצב חירום שאינו סובל דיחוי.
ככל שתתעורר מחלוקת לעניין נחיצות ההוצאה, יפנו הצדדים לרופא המשפחה או לרופא מומחה לפי העניין, ויפעלו לפי המלצתו.
הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך של הקטינים בהתאם לפירוט הבא: שכר לימוד מוסדות חינוך, תשלומי הורים למוסדות חינוך וכל תשלום נדרש על ידי המערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, קייטנת קיץ , חוג לכל קטין בעלות ציבורית (לרבות תנועת נוער), שיעורים פרטיים על פי מפתח של שיעור אחד בשבוע לכל קטין בהצגת המלצת גורם חינוכי ובקיזוז כל הנחה ו/או הטבה לה זכאי מי מהצדדים לרבות קיזוז מענק החינוך המשתלם לידי התובעת מאת המל”ל, ככל שמשתלם, וזאת תוך 14 ימים ממועד הצגת קבלות/חשבוניות בגין התשלום.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים בין תקופת עדכון אחת לרעותה.
בכך מסתיים ברור התובענה.
נוכח ההסדר הדיוני אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק מפסה”ד לבאי כוח הצדדים ותסגור התיק.
ניתנה היום, י”ד אלול תשפ”ד, 17 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
___________________
אפרת שהם- דליות, שופטת
