לפני
כבוד השופטת דיאנה פסו-ואגו
מבקשת:
ל.ד.
נגד
משיבה:
היועץ המשפטי לממשלה
פסק דין
רקע וטענות הצדדים
עסקינן בתובענה לשינוי תאריך לידתה של המבקשת, כפי המופיע במסמכי זהותה, 00.00.79, לתאריך לידתה הנכון, כטענתה, 16.05.1980.
לטענת המבקשת, לאחר שעלתה ארצה עם הוריה וחמישה מאחיה, בשנת 1994, נרשם תאריך לידתה באופן שגוי ובניגוד למופיע בתעודת לידתה, כפי שהונפקה לה מרשויות מדינת המוצא, אתיופיה, אדיס אבבה.
לדבריה הרישום בפועל נעשה על פי התרשמות סוכן בסוכנות היהודית, בהתאם למראה פיזי. לדבריה כך נעשה גם בעניינם של אביה ואחיה, כאשר למיטב ידיעתה, אביה, שהלך לעולמו בשנת 2012, פעל לתיקון טעויות אלו, כשנה וחצי לאחר עלייתם ארצה. לדבריה, האב לא פעל לתקן הנדרש בעניינה ובעניינו של אח נוסף, היות ושהתה בפנימיה חוץ ביתית.
המבקשת הוסיפה כי כל רצונה הוא כי ירשם מועד לידתה האמיתי, כאשר אין כל נפקות כלכלית לשינוי זה, עת יהיה עליה להוסיף על עבודתה ולדחות כל הטבה שעתידה להתקבל בגיל פרישה.
המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה, בטענה להעדרם של מסמכים לבסס תאריך לידתה הנטען של המבקשת, עת תעודת הלידה הונפקה כ – 13 שנים לאחר לידתה של המבקשת, ונסיבות עריכתו והפקתו אינן ברורות, כאשר המסמך שהוגש שאינו מאומת, אינו מתורגם כדין ומנוגד לייתר המסמכים הקיימים.
דיון והכרעה
בכדי לקבל בקשה לתיקון גיל, בהתאם לחוק קביעת גיל, התשכ”ד-1963, על המבקשת לעמוד בנטל כפול: יש להוכיח כי קיימת שגיאה ברישום הגיל במרשם האוכלוסין שבמשרד הפנים, ולהוכיח הגרסה האמיתית לגבי גיל המבקשת את תיקון המרשם.
לכך יש להוסיף, כי בסעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ”ח-1965, נקבע, כי הרישום במרשם האוכלוסין מהווה ראייה לכאורה לנכונות פרטי הרישום ובהתאם לכך, המבקש לסתור רישום זה, עליו להביא ראיה פוזיטיבית להוכחת תאריך לידתו הנטען.
בנוסף, נקבע בפסיקת בתי-המשפט, כי בעוד שכאשר מאחורי הבקשה עומד אינטרס כלכלי הרי שנטל הראיה המוטל על מבקש הבקשה הינו נטל ראייתי מוגבר.
המבקשת, הגיעה לארץ מאתיופיה. ידוע כי יהודי אתיופיה רבים עלו ארצה, בשנים שונות ועת התקבלו העולים בארץ ניתנה להם תעודת עולה ונדרש היה לקבוע בה את מועד לידתם. עם עליית המבקשת ארצה, נקבע מועד לידתה, 00.00.1979.
הדמה כי אין ספק וגם אין מחלוקת, ש המבקשת לא נולדה בתאריך, 00.00.79 וקיימת שגיאה, בנוגע לשאלת היום והחודש.
עם זאת קיימת מחלוקת, בנוגע לשנה שנקבע. האם גם בנתון זה ארעה שגיאה. ואם כן האם ידועה שנת הלידה הנכונה וניתן להוכיחה.
לשם בחינת האמור, נקבע דיון, ביום 16.12.24, לחקירת המבקשת ואחיה, שתצהיר מטעמו צורף לבקשה. לדיון לא התייצב האח.
ב”כ המשיבה עתרה להוצאת תצהיר האח מהתיק, כאשר מנגד עמדה ב”כ המבקשת על הותרתו בתיק וכן ביסוס הבקשה על דברי האח, בו.
כבר עתה אני קובעת, כי משהאח לא התייצב להחקר על תצהירו, אין מקום והצדקה לחרוג מהוראות הדין ולאפשר למבקשת לבסס בקשתה, בנוסף, על תצהיר, לבטח ללא מתן הזדמנות למשיבה לחקור ולכן אני מורה על הוצאת התצהיר מהתיק.
לגופו של עניין – בדיון נחקרה המבקשת, בנוגע לטעות הנטענת ברישום, בדבר ידיעתה על מועד לידתה וכן באשר לראיות שיש בידה לבסס טענותיה.
המבקשת העידה, בסופו של יום, כי בידיה ראיה חפצית יחידה, היא “תעודת לידה”, שהונפקה, על פניו, כשלוש עשרה שנים לאחר מועד לידתה הנטען של המבקשת, וזאת על ידי גורם לא ידוע ולא מזוהה, וכן ראיה נוספת בדמות דברי אביה, שהלך לעולמו לפני כ 12 שנים, כפי שמסר לה ולאחיה.
וכפי עדותה:
“ש. את כרגע הצגת בפנינו את התעודת לידה הזו מהיכן התעודת לידה הזו?
ת. מאתיופיה אדיסבבה.
ש. התעודה הזו הראיה ההוכחה היחידה שיש לך כדי להוכיח את הגיל המבוקש על ידך 16.5.1980?
ת. אחי היה צריך להגיע והודיע שלא מרגיש טוב, הוא הודיע לי בבוקר שלא יכול להגיע. ההורים שלי לא בין החיים, אבא שלי סיפר לי שזה התאריך המדויק. זה היה איתי כשעליתי לארץ.
ש. אמרת לפני רגע שיש לך 5 אחים בוגרים הם חיים בארץ?
ת. כולם בארץ.
לשאלת ביהמש למה לא השתמשתי במסמך הזה בשאלונים כשהגעתי לארץ, אני משיבה אז הייתי ילדה, למרות שאצל אבא שלי היה טעות ויש עוד אחים שעשו להם טעות והוא טיפל בזה לפני הכן, אני למדתי בפנימייה ולא תמיד היה לי את הזמן. עליתי לארץ בגיל 14. לא עצרתי לחשוב שזה באמת מפריע עם הזמן שהתבגרתי זה מפריע לי מאוד . לפני 20 שנה לא ראיתי בזה יותר מדיי חשיבות ולא ידעתי, אחרי שאבא שלי נפטר ולא היה לי את מי לשאול ראיתי בזה חשיבות ואני רוצה לתקן את זה.
…
בטופס עליה רשום ילידת 79 התעודה הזו היתה בידי הורייך מדוע נאמר אני מניחה ע”י הוריך 1979 כאשר הם מחזיקים בידם תעודת לידה שהונפקה בשנת 1993, 14 שנים אחרי הלידה, שרשום תאריך לידה אחר מאי 1980 אפילו אדייק 16.5.1980?
ת.אני לא חושבת, לא יודעת מה לענות מה החשיבות, לא שאלו יותר מידיי הם יצאו מנקודת הנחה שאין תעודת לידה, את ההורים פסלו בכך שיש להם יכולת לדעת מתי הילדים נולדו, נתנו לו כל מיני תאריכים גם לאבא שלי כתבו לו. כל אחים שלי קיבלו 00.00 שתי אחיות שלי שינו כי אבא שלי עזר להם לטפל בזה. הרבה פעמים בעליות שלנו, כותבים מה שבא להם, לא שואלים, יכול להיות ההורים שלנו בגלל שאין להם את היכולת.
ש. האם את יכולה לומר לי איך תעודה שרושמים אותה 14 שנה לאחר לידתך, יכולה להעיד על התאריך האמיתי?
ת. זה ההורים שלי זה אבא שלי שידע, הוא הוציא את התעודת לידה הזו.
ש. על סמך הצהרה של אבא?
ת. של אבא שלי.
ש. שניתנה 14 שנה לאחר לידתך?
ת. כן.
ש. את יודעת לומר לי מי הנפיק את התעודה הזו שלא אומתה ולא תורגמה ?
ת. לא זוכרת. כל מה שכתוב באמהרית כתוב באנגלית גם.
ש. את לא יודעת לומר לנו מי הנפיק תעודה הזו האם את יודעת לומר לנו על מה הם נסמכו על בסיס איזה פרטים התבססו, כי היה אפשר לומר כל תאריך?
ת. על מה שההורים שלי אמרו על הצהרת ההורים.
ש. האם נדרשה אם את יודעת לומר לי, נוכחות פיזית שלך או סתם הצהרה בעל פה?
ת. היתה אני זוכרת אבא שלי גיסי ואמא שלי היו איתי וגם התמונה שצילמו אותי לא יודעת להגיד איך קראו למקום.
ש. אז זה על סמך הצהרה של אבא שהלכתם פיזית לאותו מקום ?
ת. כן.”
…
לשאלת ביהמ”ש לכל האחים שלי יש ידיעה לגבי מועד לידתי אך ורק ממה שאבא שלי סיפר ולא מידיעתי האישית.”
הלכה היא שתביעה לשינוי גיל הינה ככל תביעה אזרחית ועל התובע לשכנע את בית המשפט על סמך ראיות מטעמו ונכונות גרסתו (ראה ע”א 283/61 דוראני נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד טו 1935, 1938 (1961)).
הראיות הדרושות, לביסוס תביעה לשינוי או קביעת גיל – בעניין זה נאמר על ידי כב’ השופט ברנזון בע”א 437/60 שמואל זונטג נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד טו, 374, 378 (1961)).
“מלבד עדותם של אנשים חיים- קרובי משפחה, שכנים, מכרים ואחרים, שהיו נוכחים בשעת לידתו של אדם או שיש להם ידיעה אישית על גילו, המשמשת בדרך כלל עדות כשרה להוכחת גילו של אדם, יכול הוא להיעזר למטרה זו גם בתעודה ציבורית כל- שהיא, שיש בה ציון יום לידה או גיל, שהוכנה במהלך הרגיל של העניינים, כגון דרכון, תעודת נישואין, פנקס צבא וכיוצא באלה מן התעודות בעלי אופי רשמי, או בהעתק ממסמך כזה מאושר כהלכה. תעודה כזאת, אף כי כשלעצמה אינה הוכחה מכרעת לגילו של אדם, יכולה היא לשמש סיוע או חיזוק לעדות אחרת” (הדגשה שלי – ד.פ.ו).
נפקותה תעודת לידה, שעה שזוהי הראיה היחידה בה אוחזת המבקשת – בעניינינו עסקינן בתעודת לידה שהונפקה, לכאורה, כ – 13 שנים לאחר לידת המבקשת. התעודה אינה מאומתת ואינה מותרגמת ולא הוכח הבסיס עליו נסמכת, כאשר לדברי המבקשת, היה הדבר בהתבסס על דברי הוריה, כפי שהוצגו בפני אותו גורם שהנפיק התעודה.
בניגוד להוראות סעיפים 29 ו – 30 לפקודת הראיות, אין בפני בית המשפט, תעודה שהונפקה בזמן אמת ובתעודה ציבורית רשמית העומדת, שיכולה להוות מסמך שניתן להוכיח באמצעותו, טענות המבקשת, את תאריך לידתה.
בנוסף המבקשת העידה, אודות אביה, שהיה “דווקני וידע”, אשר פעל להוציא מסמכים טרם עלייתם ארצה. אולם נמצא, כי במועד הרלוונטי שהיה להשתמש בתעודה, הוא מועד העליה והרישום בסוכנות, מסתמן, כי לא עשה כן. לא נעשה כל שימוש באותה תעודת לידתה של המבקשת, לרישום תקין, עם עלייתה ארצה, ולא ברור מדוע.
וכדברי המבקשת בעדותה:
“ש. למה שנה לפני שעליתם לארץ החליט להנפיק תעודת לידה?
ת. כי לאבא שלי היה מאוד חשוב הוא היה בן אדם מדויק וידע למרות שלא היה מלומד, הוא היה יודע לקרוא וכתוב הוא היה מסתדר לא מי יודע מה, אבל תאריכים הוא זכר דברים בעל פה שאף אחד לא היתה לו יכולת הזו בזכות יכולת הזו שלו תעודת לידה שלי מתבססת על מה שאמר.”
בנוסף, ב”כ המשיבה עימתה את המבקשת, עם מספר מסמכים רישמיים שהוגשו במרוצת השנים, על ידה, למשרד האוכלוסין לאימות פרטים, בהם: בקשה לשינוי שם משנת 2005 שם ציינה המבקשת תאריך לידתה, 24.2.1981, כאשר נשאלה מאין התאריך השיבה שאינה זוכרת.
במסמך אחר ציינה תאריך לידתה 1980 וביתר מסמכים 1979.
“זה מתאריך 25.6.1998 זו החתימה שלך חתימת המבקש?
ת. כן.
ש. הבקשה הזו בכתב יד, האם את מלאת את המסמך הזה האם זה כתב ידך?
ת. זה לא כתב ידי, זה ב 98′, אני לא כותבת את השם שלי ככה. אני לא בדיוק זוכרת, זה לא בדיוק הכתב שלי, בסה”כ אני רוצה שמ 00.00 יהיה לי תאריך. קצת מרגיש לי, אני חושבת שכל בן אדם. אני חתמתי על המסמך, יכול להיות שחתמתי ולא מלאתי, אני לא זוכרת אני מפנה לרובריקה של השם הפרטי שורה שניה.
ש. אני רואה שרשמת או שרשמו, 1980, נכון?
ת. כן
ש. למעלה רשום 79′, כלומר יש לנו 79′, 80′ ויש לנו 81′ איך אנו יכולים לדעת מה נכון?
ת. זה נכון לפי ההצהרה של ההורים שלי זו התעודה זו הנכונה.”
אף אם ניתן להניח כי במסמכים לא מעטים צויינו פרטים בהתאם למסמכים הרשמיים שהיו בידי המבקשת באותה עת, לא הצליחה המבקשת להראות, מדוע בחלקם, נקבה בתאריכים אחרים דווקא ואף שונים מזה המצויין בתעודת לידתה הנטענת.
מכלל האמור עולה, כי סוף דבר המבקשת לא הצליחה להרים את הנטל כי נפלה טעות ברישום עם הגעתה לארץ ואף אם נפלה כזו, לא עמדה בנטל להוכיח כי תאריך לידתה 16.05.1980.
כן לא הצליחה המבקשת לבסס הטענה, כי שנת לידתה עודכנה, עם עליתה לארץ, על סמך מראה עיניים, של הסוכן מטעם הסוכנות היהודית, שפגש בה, לראשונה. טענה זו נטענה בעלמא ללא כל בסיס ראייתי.
בית המשפט שאל את המבקשת מספר פעמים, מדוע לא פעלה לתיקון הטעות הנטענת, שנים קודם לכן, בייחוד עת לא הוצג כל טעם מהותי (למעט תחושתה הרגשית) לשינוי המועד המבוקש, אך שאלות אלו נותרו ללא מענה. למען שלמות התמונה ירשם כי המבקשת עותרת לשינוי, שעל פניו אין בו לייצר הטבה כספית, אך גם בעניין זה מלוא המידע לא הוצג בפני בית המשפט.
מכלל האמור אני קובעת כי המבקשת לא הוכיחה תביעתה, ולא הצליחה להוכיח כי שנת הלידה במעודכן, 1979 טעות היא, וכי שנת לידתה, 1980, הוא הנכון.
לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התובענה.
על אף שמצאתי לדחות התובענה, לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.
במאמר מוסגר, אפנה לכך שבמבקשת תוכל לשנות חודש ויום בתאריך לידתה, ואף לתאריך 31.12.1979, ובכך ימצא הבדל של חמישה חודשים בלבד ממועד הולדתה הנטען.
פסק דין זה אין בו כדי לחסום את דרכה של התובעת לעתור בשנית, ככל ובידיה אסמכתאות לתמוך טענותיה.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.
מתירה פרסום פסק הדין ללא פרטים מזהים ובהתאם לנוהל.
ניתן היום, כ”ב כסלו תשפ”ה, 23 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.