בפני
כב’ השופטת עפרה גיא
מבקשת
האישה
באמצעות ב”כ עו”ד גיל שחף
נגד
משיב
האיש,
באמצעות ב”כ עו”ד שרה זינו אמוראי
החלטה
בפניי בקשה למתן צו הגנה שהגישה האישה, המבקשת, כנגד האיש, המשיב, בן זוגה לשעבר.
1. הצדדים שבפני הם בני-זוג אשר נישאו זה לזה ביום 00.00.23 ומנישואים אלה הביאו לעולם, ביום 00.00.24, את הקטינה כבת תשעה חודשים כיום (להלן: ‘הקטינה’).
2. השבר בחיי הנישואין של בני-הזוג חל ביום 08.06.24, עם הרחקת המשיב מבית המגורים המשותף על רקע טענות לאלימות שייחסה המבקשת למשיב.
3. ראשיתם של ההליכים המשפטיים בין הצדדים, בבקשות שנסבו סביב סוגיית קביעת זמני שהות בין האב לבין הקטינה, כאשר ביום 06.08.24 החל המשיב לפגוש את הקטינה במרכז הקשר.
4. מדיווח עו”ס לסדרי דין מיום 20.11.24, עולה כי האינטראקציה בין הצדדים מאתגרת וכי כל שיח בינן השניים במרכז הקשר הופך לשיח של צעקות, גם במקרים בהם הקטינה מוחזקת בזרועותיו של המשיב.
עוד הוסיפה העו”ס בתסקיר הנ”ל וציינה כי המשיב לא נשמע להוראות הצוות במרכז הקשר, מסרב להמתין במקום עד להבאת הקטינה למרכז הקשר ע”י המבקשת ומעורר פרובוקציה בין השניים.
העו”ס גם ציינה כי האב עסוק בטענות אודות המפגשים במרכז הקשר; אודות המבקשת; אודות צוות המרכז; הדרכה הניתנת לאב מעו”ס מרכז הקשר אינה מתקבלת על ידו והוא מגיב באופן אימפולסיבי ולא מווסת מול המבקשת ומתקשה להירגע.
5. על אף האמור, צוין בתסקיר כי התכנית למפגשים שנבנתה עבור המשפחה ואשר כוללת את השתתפותה של אם-המשיב במפגשים, נועדה לתמוך בו בטיפול בקטינה ועל מנת שיעלה ביד הצוות הטיפולי לשקול הרחבת המפגשים.
6. בהמלצותיה לתסקיר ציינה העו”ס, בין היתר, כי הקונפליקט בין הצדדים מצוי בעצימות גבוהה; כי מטרת קביעת המפגשים במרכז הקשר נועדה לצורך יצירת בסיס בטוח בקשר בין הקטינה לבין המשיב, לצורך יצירת חיץ בין הקונפליקט הזוגי העצים לבין הקשר בין המשיב לקטינה וכי בנסיבות העניין עולה השאלה האם המפגשים במרכז הקשר הינם במה לסכסוך בין הצדדים ואם המשיב לא מצליח להישמע לסמכות העו”סים המטפלים ולנהלי המרכז, הכיצד תישמר טובת הקטינה במפגשים מחוץ למקום מפוקח.
עוד ציינה העו”ס כי עולה דאגה לטובת הקטינה בקשר עם הצדדים, במעבר ביניהם וביכולת להפריד בין הסכסוך בין ההורות לקטינה וכי מקום בו המשיב לא יעמוד בנהלי מרכז הקשר, היא תיאלץ להפסיק את המפגשים במרכז הקשר.
7. ביום 02.12.24 הוגשה הבקשה שבפני, במסגרתה עתרה המבקשת ליתן צו האוסר על המשיב ליצור עימה כל קשר, בכל דרך ואמצעי וכן להימצא במרחק של 500 מטר מכל מקום בו היא נמצאת.
בבקשה טענה המבקשת כי המשיב נוהג כלפיה באלימות מילולית ופיזית וכי התנהגותו חסרת גבולות, בין היתר, במסגרת המפגשים המתקיימים במרכז הקשר. כך ציינה המבקשת כי במפגש שהתקיים במרכז הקשר ביום 19.11.24, הגיע המשיב לעבר רכבה, נצמד אליה במרחק סנטימטרים בודדים, ירק עליה, קילל אותה וכינה אותה בביטויים: זונה ושרמוטה ואף איים כי ידאג שיזיינו אותה בתחת.
עוד מתארת המבקשת בבקשה שבפני כי בתום המפגש במרכז הקשר ובטרם הספיקה לעזוב את המקום, יצא המשיב מיד אחריה, כשהוא לא נשמע להוראות צוות מרכז הקשר להמתין עד לעזיבתה את המקום, דלק אחריה ברכבו ובשלב מסויים צפר לעברה, פתח את חלון ריכבו והשליך על רכבה בקבוק זכוכית, כל זאת כשהקטינה מצויה עימה ברכב.
8. המבקשת ציינה כי היא חוששת להגיע למרכז הקשר ואף חוששת להסתובב.
9. בתצהיר הנגדי טען המשיב כי מאז פרידת הצדדים, שמה המבקשת לה למטרה להרחיקו מהקטינה; משחירה את שמו ואת שם הוריו וכי עסקינן במקרה של ניכור הורי חמור.
המשיב מכחיש את הטענות והאירועים שייחסה לו המבקשת, טוען כי המבקשת דווקא היא זו שנהגה באלימות כלפיו, עת פנתה אליו בתנועה מגונה ומבקש מבית המשפט לדחות את ניסיונות המבקשת לסלקו מחיי הקטינה.
לגופו של עניין, טוען המשיב כי אין לו כל רצון לקיים כל סוג של קשר עם המבקשת; כי הוא מסכים שלא לפגוש במבקשת ומציין כי אין לו כל התנגדות שיינתן צו המורה לו שלא להתקרב לביתה ולמקום עבודתה, אם כי מתנגד למתן צו הרחקה גורף, שכן אין ביכולתו לדעת היכן יכולה המבקשת להימצא כל זמן נתון.
10. במסגרת החלטה מיום 02.12.24 קבעתי את הבקשה לדיון ליום 04.12.24, כאשר עד לקיומו אסרתי על המשיב להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום וליצור עימה כל קשר, ישירות או בעקיפין.
עוד קבעתי כי בשלב זה ועד לדיון שנקבע, לא יתקיימו מפגשים בין האב לבין הקטינה במרכז הקשר.
בהינתן שתי בקשות דחייה מוסכמות התקיים הדיון בסופו של יום רק היום, 24.12.24.
11. בדיון שהתקיים לפניי היום, 24.12.24, ויתרו ב”כ הצדדים על זכותם לחקור את הצדדים, כאשר המשיב חזר על הסכמתו למתן הצו ואילו ב”כ המבקשת חזר על טענות המבקשת, ציין כי המשיב מהפר את צווי ההרחקה שהוצאו לו ע”י המשטרה; כי אינו מכבד צווים שניתנים ע”י הרשויות ומטעם זה עמד על מתן ערובה בגובה של 50,000 ₪ לטובת הבטחת קיומו של הצו.
ב”כ המשיב כפרה בהאשמות המיוחסות למשיב; טענה אלה מצויות בבירור המשטרה; הוסיפה כי חרף טענות כאמור המשיב לא מצוי במעצר והוסיפה כי סערת הרגשות בה מצוי המשיב נובעת מכך שהמבקשת שולטת בכל הסיטואציה ומונעת ממנו ומהוריו את המפגשים עם הקטינה.
עם זאת, ציינה ב”כ המשיב כי ההסכמה למתן הצו הינה ברורה, שכן למשיב אין כל רצון לפגוש במבקשת ואולם, התנגדה למתן ערובה.
12. לאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפני, הן במסגרת התובענה שבפני והן במסגרת ההליכים הקשורים המתנהלים בין הצדדים, ובעמדת המשיב עצמו המסכים כאמור למתן הצו, כמו גם בהתרשמות העו”ס וצוות מרכז הקשר מהתנהגותו של המשיב, מצאתי שהתמלאו התנאים למתן צו הגנה עפ”י החוק למניעת אלימות במשפחה.
א. לפיכך, אני אוסרת על המשיב להיכנס לדירת מגורי המבקשת ברחוב …בעיר… ולהימצא במרחק של 500 מטר מדירה זו.
כן נאסר על המשיב להימצא בתחום של 500 מטר מכל מקום בו הוא יודע כי המבקשת שוהה בו באותו הזמן.
עוד אני אוסרת על המשיב להיכנס למקום עבודתה של המבקשת, … ולהימצא במרחק של 500 מטר ממקום עבודתה. מצו זה יוחרגו …
כן אני אוסרת על המשיב להתקרב אל המבקשת או להטרידה במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות הטלפון או בכל אמצעי מדיה.
אני אוסרת על המשיב לשאת נשק.
עותק מההחלטה יישלח באמצעות הפקסימיליה:
1. למשטרת ישראל במקום הימצא המשיב.
2. משרד הפנים, פקיד רישוי כלי נשק, ירושלים, מס’ פקס: 02-6221510
מס’ טלפון: 02-6294721 .
3. צה”ל, מפקדת קצין משטרה צבאי ראשי, ענף שיטור ומבצעים, תל השומר, מס’ פקס:03-7376020, מס’ טלפון: 03-7374026.
ב. בכל הנוגע לבקשתה הנוספת של המבקשת, בנסיבות העניין מצאתי כי קיימת הצדקה לכלול בצו ההגנה דרישה לערובה בהתאם להוראות סעיף 2 (א)(ב) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991, ערובה המיועדת לקיומו של צו ההגנה, להתנהגות טובה ולהבטחת שלומה ובטחונה של המבקשת. בעניין זה די בדיווח העו”ס לפיו האב מתקשה לווסת תגובותיו כלפי האם ובכל השתלשלות העניינים בין הצדדים כפי שתוארה, בכדי להצדיק הפקדת ערובה, אותה מצאתי להעמיד על גובה של 20,000 ₪, בהיעדר הנמקה ברורה לסכום בו נקב ב”כ המבקשת.
הערובה תופקד בקופת בית המשפט, בתוך 7 ימים והיא תחולט לטובת אוצר המדינה מקום בו יופר הצו ע”י המשיב.
ג. לצורך חידוש המפגשים בין האב לבין הקטינה במרכז הקשר, ומניעת כל אפשרות למפגש בין הצדדים, אני קובעת כי בשלב זה וכל עוד צו ההגנה בתוקף, יתקיימו המפגשים באמצעות צד ג’ מטעם המבקשת.
לצורך קיום זמני השהות כאמור תציע האם, בתוך 24 שעות, צד שלישי המוסכם עליה שיהיה אמון על הבאת הקטינה למפגשים במרכז הקשר, כאשר מובהר כי ככל שלא יוצע צד כאמור אשקול מינוי אפוטרופוס לדין לקטינה לצורך קיומם של זמני השהות.
13. תוקפו של צו זה הינו שלושה חודשים מהיום;
המזכירות מתבקשת לשלוח החלטה זו לצדדים ולקבוע תזכורת בתיק בעוד שלושה ימים.
מתירה פרסום ללא פרטים מזהים ובשינויי הגהה ונוסח בלבד.
ניתנה היום, כ”ג כסלו תשפ”ה, 24 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.