בפני
כבוד הנשיא, השופט מנחם מזרחי
מבקשת:
מדינת ישראל
משטרת ישראל
להב 433
יאח"ה
באמצעות
עוה"ד יעל שניידר, רפ"ק גבי לינקסמן, רפ"ק רחלי עמר
נגד
משיב:
עו"ד אפרים אפי נוה
החלטה
זוהי החלטה בבקשת המבקשת לאפשר לה את החדירה והעיון בהתקן נייד ובו קבצי שמע, ומנגד התנגדותו של המשיב לבקשה מן הטעם כי קבצים אלו מכילים שיחות שאינן רלוונטיות לחקירה, בגדרי צו החדירה וכי התרת העיון תוביל לפגיעה בפרטיות.
תחילה, מסר המשיב התנגדות לבקשה, אשר נשענת על הטענה כי הקבצים מכילים שיחות שנערכו בין עו"ד-לקוח ובתוך כך חסויות, ואולם במעמד הדיון, הסיר המשיב את התנגדותו מטעם זה וביסס אותה על חוסר רלוונטיות לעניין החקירה יחד עם פגיעה בפרטיות:
במסגרת צווים שיפוטיים שאותם הוצאתי תחת ידי, לבקשת המבקשת, נוכח חקירה פלונית שהיא מנהלת נגד המשיב והנשיא כב' השופט בדימוס איתן אורנשטיין, נתפסו מאת שניהם מכשירי טלפון סלולאריים וקבצי מחשב.
השניים מסרו לידי המבקשת את המכשירים הסלולאריים ואת קבצי המחשב נשואי הצווים.
ביחס לאחד מקבצי המחשב, אשר נשמר על גבי התקן נייד, שנתפס מאת המשיב, טען המשיב תחילה לחסיון עורך-דין–לקוח, ולפיכך קבעתי דיון במעמד הצדדים ואף האזנתי לטיעוני כל צד בנפרד, בהסכמתם.
ויודגש: אלמלא טען המשיב לקיומו של חיסיון עורך-דין לקוח לא הייתי מקיים את הדיון בהעדר זכות השגה על צו שיפוטי שניתן במעמד צד אחד, אלא בנסיבות חריגות שנקבעו בדנ"פ 1062/21 אוריך נגד מדינת ישראל (11.1.22):
"בענייננו, אני סבורה כי לעת הזו ובהיעדר חקיקה קונקרטית בנושא, ניתן לצמצם את הפגיעה בזכויותיהם של נחקרים וצדדים שלישיים בשני אופנים: ראשית, באמצעות קביעת אמות מידה להתנהלות רשויות החקירה ולשיקול הדעת השיפוטי של הערכאות הדיוניות במסגרת הדיון בבקשות לצווי חיפוש בחומר מחשב; ושנית, באמצעות הפעלת סמכותו של בית-המשפט הדן בבקשה לצו חיפוש להורות, במקרים חריגים וייחודיים, כי דיון מסוים יתקיים במעמד שני הצדדים…ברוב המכריע של המקרים יתקיים הדיון במעמד צד אחד, אני סבורה כי אין מקום לשלול באופן גורף את האפשרות שבית המשפט יקיים במקרים מסוימים דיון במעמד הצדדים בבקשות לצווי חיפוש בחומר מחשב (בין מיד לאחר הגשת הבקשה, ובין לאחר שהתקיים תחילה דיון במעמד צד אחד). ואולם, את הפעלתה של סמכות זו יש לייחד למקרים חריגים ונדירים בלבד, שבהם סבור השופט הדן בבקשה כי נסיבותיו המיוחדות של המקרה מחייבות לשמוע את עמדת בעל המחשב או צד אחר, לצורך קבלת ההחלטה השיפוטית…דוגמה למקרה מסוג זה ניתן למצוא בתרחיש שבו רשות חוקרת מבקשת לבצע חיפוש במחשבו של בעל מקצוע הנהנה מחיסיון על פי דין (למשל, עורך דין או עיתונאי), ונמצא כי נוכחותו של אותו בעל מקצוע היא הכרחית על מנת לבחון אם קיימת הצדקה למתן הצו או אם יש צורך בתנאים מקדימים כלשהם לחיפוש…"
והנה, כאמור לעיל, במעמד הדיון, מסר המשיב, כי מדובר בהתקן נייד ועליו תיעוד רצף של שיחות שהוא ניהל עם היועץ המשפטי לממשלה בדימוס, עו"ד אביחי מנדלבליט, בשנים 2015 – 2016.
במעמד הדיון, משהובהר למשיב, כי טענת חסיון עורך-דין – לקוח אין לטעון בעלמא, אלא שעליו למסור את שם לקוחו, והיא תחייב בירור מול הלקוח הנטען, שהוא בעל החיסיון בהתאם לדין, הסיר המשיב את התנגדותו מן הטעם של חיסיון עורך-דין לקוח, והניח אותה על טענות של חוסר רלוונטיות ופגיעה בפרטיות.
הצדדים הסכימו כי אאזין לשיחות המתועדות.
ואכן, טרחתי והאזנתי למאה ושישה קבצי שמע המצויים על גבי אותו התקן נייד.
מתוכם:
31 קבצים נעדרי תוכן של שיחה (התקשרויות של המשיב שהצד השני לא ענה).
12 קבצים שלא הצלחתי להאזין להם משום שהקובץ לא נפתח טכנית, ולפיכך איני מביע עמדה ביחס לאלו (המבקשת רשאית לפעול טכנית ביחס לקבצים אלו ולשוב אל בית-המשפט).
יתרת הקבצים מתעדים שיחות שאותן ניהל המשיב עם היועץ המשפטי לממשלה בדימוס, עו"ד אביחי מנדלבליט וארבעה מתעדים שיחות שאותן ניהל עם רעייתו, כל זאת בשנים 2015 – 2016.
כאמור, אלמלא טען המשיב לקיומו של חיסיון עורך-דין לקוח לא הייתי מקיים דיון כדי לשמוע את השגתו ובמקרה כזה הייתה המבקשת פועלת כלפי החומר המדובר במסגרת האמור בצווי החדירה שהוצאו בכפוף לסייגים שנקבעו בהם.
החקירה והחשדות שבגינם מסרתי את צווי החיפוש והחדירה לחומרי המחשב מפורטים במסמך במ/1 והצווים מסוייגים מאוד לפי מתווה חיפוש שגובש על-ידי המבקשת, באישור כלל הגורמים המאשרים, ושאותו אישרתי ואימצתי במסגרת הצווים שהוצאו.
למען הסר ספק, ומעבר לנדרש, אני קובע כי השיחות שתועדו בהתקן הנייד, בין המשיב לבין היועץ המשפטי לממשלה בדימוס, עו"ד אביחי מנדלבליט אינן שיחות שנערכו בין עו"ד-לקוח, משום שהן נושאות אופי שונה לחלוטין מייעוץ שמוסר עורך-דין ללקוחו. אציין, כי נוכח אופיו של ההליך וטיבה של החקירה איני יכול למסור הנמקה בעניין זה.
אני קובע, כי השיחות שתועדו בהתקן הנייד, בין המשיב לבין היועץ המשפטי לממשלה בדימוס, עו"ד אביחי מנדלבליט, בשלב זה של החקירה, אינן רלוונטיות למסגרת החשדות שתוארו במסמך במ/1 ושבגינן מסרתי את הצווים מלכתחילה, לפי מערכת האישורים שהתקבלו אצל המבקשת לפתיחה בחקירה במסגרת זו, והן אינן נוגעות אליה.
במעמד הדיון, התברר שלמרות הצווים המסויגים, דרך פעולתה הטכנית של המבקשת, היא להקשיב לכל השיחות והקבצים שנתפסו, ואז בכוונתה להפעיל את שיקול דעתה בהתאם לסייגים שנקבעו בצווים המקוריים. וכך הסביר נציג המבקשת בדיון:
יש לומר, כי דרך פעולה זו של המבקשת מעוררת אי נחת, משום שאין המדובר במצב דברים הדומה להקשבה לשיחות שנקלטו בהאזנת סתר כדין, שבמסגרתה המאזין כלל אינו שומע שיחות שעל פני הדברים אינן כלולות בצו המתיר, אלא שבמקרנו נמסר, כי תערך האזנה מלאה והפעלת שיקול הדעת הבוררת תעשה בדיעבד לאחר החשיפה של האוזן המשטרתית השומעת אל כלל התכנים, ולכן לטעמי על המבקשת לנקוט בזהירות יתירה במהלכה זה בכל הקשור לקבצים שעל גבי ההתקן הנייד, וזאת לאחר היוועצות מחודשת במערכת קבלת האישורים שהובילו לקבלת הצווים מלכתחילה.
בסופו של דבר, מכל האמור לעיל התוצאה היא כי המבקשת רשאית לפעול ביחס לשיחות שתועדו בהתקן הנייד במסגרת צווי החדירה שהוצאו על-ידי, לפי המתווה שגובש, והיא רשאית אף לשקול כחוכמתה, את הרחבת גדרי העיון במסגרת מערך האישורים התחילי.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תשפ"ד, 21 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
