לפני כבוד השופט יואל עדן – אב"ד
כבוד השופט עמית כהן
כבוד השופט גיל דניאל
המערער:
מרואן אלסראיעה ת"ז 204641062
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
<#5#>
פסק דין
המערער הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירת גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש).
על פי עובדות כתב האישום, בהן הודה המערער, ביום 13.12.18 סמוך לשעה 19:20 נהג המערער באוטובוס בכביש 406 מכיוון דרום לכיוון צפון ובמועד זה הסיע באוטובוס 10 נוסעים לפחות.
כביש זה הוא דו מסלולי, ושטח הפרדה הפריד בין המסלולים, ובכל מסלול היו שני נתיבי נסיעה.
מימין לנתיבי הנסיעה לכיוון צפון עבר נתיב נסיעה נוסף אשר היה מיועד לפונים ימינה בצומת, שהיה בהמשך הכביש.
המהירות המותרת בכביש היתה 90 קמ"ש.
הצומת היה בצורת T, כאשר הכביש התחבר מימין לכיוון הנסיעה של המערער.
בכיוון הנסיעה של המערער, בכניסה לצומת, על גבי הכביש, סומן קו עצירה.
במועד זה התנועה בצומת הוסדרה באמצעות מערכת רמזורים.
במועד זה שררה חשיכה אך תאורת הרחוב פעלה בצורה תקינה.
המערער נהג באוטובוס בנתיב הימני מבין השניים בכיוון נסיעתו, והתקרב עימו לצומת, כאשר בכוונתו לחצות את הצומת ולהמשיך לנסוע ישר לכיוון צפון.
באותה עת נהג דור אלקיים ז"ל, יליד 1991 (להלן: "דור"), ברכב מסוג טיוטה יאריס בכביש המתחבר, מכיוון מזרח למערב. דור הגיע עם רכב הטויוטה לצומת, כאשר בכיוון נסיעתו דלק אור אדום, משכך עצר דור את רכבו לפני הכניסה לצומת.
כאשר המופע ברמזור, שהיה בכיוון נסיעתו, התחלף מאדום לירוק, דור נכנס עם רכבו לתוך הצומת והחל בפנייה שמאלה לכיוון העיר באר שבע.
במועד הנ"ל, כשש שניות לפני שהמערער הגיע עם האוטובוס לצומת, עת הוא היה במרחק של כ-162 מטר לפני הצומת, ברמזור שבכיוון נסיעתו, מדרום לצפון, נדלק אור אדום.
למרות שבכיוון נסיעתו ברמזור דלק אור אדום כאמור, המערער שדעתו הוסחה ובשל כך לא הבחין במופע האדום, המשיך לנהוג את האוטובוס במהירות המקורית של כ-90 קמ"ש מבלי לשנות את אופן נהיגתו, מבלי לציית להוראות הרמזור ולעצור את האוטובוס בקו העצירה לפני הצומת, ובאופן זה נכנס עם האוטובוס לתוך הצומת.
תוך כדי חציית הצומת המערער פגע עם חזית האוטובוס בדופן שמאל של רכב הטיוטה בו נהג דור, אשר כאמור נכנס לצומת בחסות אור ירוק, אשר היה בתחילת הפנייה שמאלה.
בשל עוצמת ההתנגשות בין שני כלי הרכב, רכב הטיוטה נהדף קדימה וימינה לכיוון נסיעתו, עלה על שטח ההפרדה בין שני המסלולים, עבר למסלול הנגדי, ולאחר מכן לשול שבנתיב הנגדי, פגע במעקה הבטיחות ונעצר, ואילו האוטובוס נעצר במרחק של כ-27 מטרים אחרי הצומת.
כתוצאה מהתאונה, דור מצא את מותו המידי. המערער נפגע קל והובהל ע"י מד"א לבדיקות בבית החולים סורוקה.
התאונה על תוצאותיה הקטלניות ארעה עקב רשלנותו של המערער אשר התבטאה בכך שנהג באוטובוס מבלי שבמשך כשש שניות נתן דעתו לכך שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו התחלף לאדום למרות שעמד לרשותו שדה ראיה של כ-162 מטר קדימה לכיוון הצומת, לא ציית להוראות הרמזור האדום, לא עצר את האוטובוס לפני הכניסה לצומת, ונכנס עם האוטובוס לתוך הצומת מבלי לשנות את אופן נהיגתו, הפר את חובת הזהירות המוגברת אשר הוטלה עליו בשל היותו נהג אוטובוס ובו נוסעים, נהג ללא זהירות, בקלות ראש, ללא תשומת לב מספקת לתנאי הדרך, לא נקט באמצעים סבירים למניעת התאונה, ולא נהג כפי שנהג רכב משא מן היישוב היה נוהג בנסיבות המקרה.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הודה המערער בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירה המפורטת בו. בין הצדדים הוסכם, לעניין העונש, כי המאשימה תבקש מבית המשפט להטיל על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למשפחת המנוח ופסילה על תנאי, וההגנה תהיה חופשית בטיעוניה. הצדדים הסכימו כי בנוסף תוטל פסילה אשר הוסכם על משכה ועל כך שהיא תסווג בהתאם לתקופות מסוימות, כאמור בהסדר.
בגזר הדין, לאחר בחינת נסיבות ביצוע העבירה, ולאחר בחינת הפסיקה אשר עניינה בקביעת מתחמי העונש ההולם, קבע בית משפט קמא כי "מידת רשלנותו של הנאשם גבוהה – משמדובר בנסיבות בהן שדה ראייתו של הנאשם לכיוון הצומת עמד על 160 מ' וכאשר הנאשם לא נתן דעתו למופע הרמזור האדום וזאת במשך 6 שניות לאחר שהתחלף כאמור לאדום" (סעיף 39 לגזר הדין).
נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 18 ל-30 חודשי מאסר בפועל.
לאחר בחינת נסיבותיו האישיות של המערער, ותוך שצוין כי יש להטיל ענישה מרתיעה בעיקר כלפי הרבים, נקבע שיש למקם את עונשו של המערער ברף התחתון שנקבע.
מכל האמור, הוטל על המערער עונש של 22 חודשי מאסר בפועל, פסילה כפי ההסכמה, פסילה על תנאי, מאסר מותנה ופיצוי בסך 10,000 ₪ למשפחתו של דור.
הערעור הינו על רכיב המאסר בפועל, ונטען כי יש להטיל על המערער מאסר על דרך עבודות שירות או לכל היותר מאסר אשר לא יעלה על 12 חודשים.
נטען כי בית המשפט קמא קבע מתחם עונש הולם, המחמיר ביחס למתחמים הנקבעים בפסיקה, וכי מדובר במתחם עונש הולם חריג לעבירה בנסיבות ביצועה.
נטען כי אין לקבל את קביעת בית משפט קמא ביחס לרף הרשלנות כרף גבוה, וכי אין עבירות נלוות, וכך גם אין ממצא בהכרעת הדין מה הסיח את דעתו של המערער. בהעדר קביעה כזו לא ניתן לייחס לחובת המערער קביעות אחרות.
נטען כי ביחס לענישה במסגרת המתחם, לא נתן בית המשפט מקום לשיקולי שיקום, ולאור שיקול זה והנתונים האישיים היה צריך למקמו בתחתית המתחם, ואף לחרוג מהמתחם משיקולי שיקום.
צוינו נסיבותיו האישיות של המערער, היותו נשוי ואב לשני ילדים קטינים, וכי הוא נעדר עבר פלילי ולא נפתחו לו תיקים נוספים.
ב"כ המשיבה מבקש לדחות את הערעור, ונטען כי בתיק היה הסדר טיעון לפיו המאשימה היתה רשאית לטעון למאסר למשך 30 חודשים, ובית משפט קמא הטיל עונש נמוך ב-8 חודשים מעמדה עונשית זו ולא נפלה טעות בגזר הדין.
נטען כי לא נפלה טעות בקביעת מידת הרשלנות של המערער, וכי מקרה זה הוא מהחמורים ביותר שאפשר להעלות על הדעת בתחום תאונות דרכים כאשר מיוחסת עבירה של גרימת מוות ברשלנות, ופרט חשוב לחומרה הוא האור האדום.
אמו של דור נשאה דברים בפנינו, וניכר היה כאבה העצום.
האם תיארה את ההשפעה של האסון על המשפחה כולה, ואמרה כי "נגמרו לי החיים לפני חמש שנים".
לאחר ששמענו את הצדדים, בחנו את גזר הדין, ואת כלל הנסיבות והטענות, באנו למסקנה כי יש לדחות את הערעור.
בעבירות אלו מודגש בפסיקה כי כאשר מדובר בפגיעה בחיי אדם, ערך השמירה על חיי אדם והחובה לשמור שמירה קפדנית על כללי הזהירות, מחייבים ענישה אשר תכלול מאסר בפועל.
שוב ושוב נאמר כי יש להחמיר במדיניות הענישה בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, ונפנה לעניין זה לרע"פ 9094/18 ליאור בושרי נ' מ"י (2.1.2019), ולדברים הבאים מפסק דין זה:
"מדי שנה מאות בני אדם מוצאים את מותם בתאונות דרכים, וחלק משמעותי ממקרים מצערים אלו נגרם מנהיגה רשלנית אשר הייתה יכולה להימנע באמצעות נקיטת בצעדי זהירות והקפדה על ערנות למתרחש בכביש. משכך, בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך להחמיר במדיניות הענישה כלפי עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, ויפים לעניין זה דבריה של השופטת א' פרוקצ'יה:"הענישה המחמירה בעבירות הנוגעות לתאונות קטלניות נשענת על ההנחה כי יש בהרתעה עונשית כדי לקדם את הפנמת הערכים החברתיים הנדרשים בהתייחסות לזולת, וכדי להרגיל לשמירה קפדנית יותר על כללי זהירות ומניעה בנהיגה על הכביש. בלא אימון בכוחה המרתיע של מדיניות הענישה, נשמט אמצעי חשוב שניתן בידי בית המשפט ככלי עזר רב-משקל במלחמה בתאונות הדרכים" …".
אכן, גם בעבירה זו, קיימים מתחמי עונש הולם שונים, ואולם, אלו הם תוצאת בחינת הנסיבות של ביצוע כל עבירה, שכן, שיקול מרכזי בקביעת מתחם העונש ההולם הינו רף הרשלנות.
מקבלים אנו את קביעת בית משפט קמא על כי מדובר ברשלנות במידה גבוהה.
משך הזמן בו הוסחה דעתו של המערער, מסיבה לא ידועה, הינו כשש שניות, והיה הוא במרחק של 162 מטר מהצומת, כשהתחלף האור ברמזור לאדום.
המערער המשיך בנסיעה במהירות של 90 קמ"ש, וכפי עובדות כתב האישום בהן הודה, הוא לא שינה את אופן נהיגתו.
המערער נכנס אל הצומת כאשר בצומת אור אדום, וכאמור, האור האדום היה פרק זמן משמעותי של שש שניות קודם לכן.
דור נכנס לצומת כדין, בהתחלף המופע ברמזור בכיוון נסיעתו, מאדום לירוק, ונכנס לצומת כדי לפנות שמאלה.
הנסיבות האמורות מביאות למסקנה ברורה כי מדובר ברשלנות ברף גבוה, ויש להוסיף כי מדובר באוטובוס, ובנהיגה באוטובוס, אשר גם הוביל 10 נוסעים, חובת הזהירות של המערער מוגברת, והיא מוגברת הן כלפי המשתמשים בדרך, שכן מדובר ברכב כבד, והן כלפי האנשים אותם הוא מסיע באוטובוס.
כתוצאה מהנהיגה הרשלנית של המערער, ברף הגבוה של הרשלנות כאמור, איבד דור את חייו.
כאמור, הצדדים הגיעו להסדר טווח, במסגרתו הוסכם בין הצדדים כי המאשימה תטען למאסר למשך 30 חודשים וההגנה תהא חופשית בטיעוניה.
הענישה אשר הוטלה על המערער, הינה אף ברף נמוך מהרף אשר הוסכם בין הצדדים כי הוא רף מקסימאלי אפשרי לטיעון של המאשימה.
במצב דברים זה, ההתערבות בענישה אשר מוטלת במסגרת טווח הענישה, צריכה לנימוקים משמעותיים, ואיננו מוצאים כי יש להתערב בענישה זו.
אכן, אין מדובר בענישה מקלה, כאשר נבחנת הענישה הנוהגת. ואולם, אנו מוצאים כי מדובר בענישה אשר יש בה מענה הולם לעבירה החמורה אשר ביצע המערער, בנסיבות החמורות של ביצועה, תוך כדי נהיגה רשלנית, כאשר רף הרשלנות הינו גבוה.
נהיגה באופן הזה מחייבת מענה עונשי מחמיר, אשר יבטא את הצורך בהגנה על משתמשים תמימים בדרך, דוגמת דור אשר נהג כדין, וביקש לחצות את הצומת כאשר הרמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק.
על הענישה לבטא את הצורך בהרתעה, ובהדגשה של החובה לנקוט בצעדי זהירות והקפדה רבה על הנעשה בכביש.
לפיכך, לא מצאנו כי יש בענישה אשר הוטלה כדי החמרה המחייבת התערבות ערכאת הערעור.
הערעור נדחה.
המערער יתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 12.5.24 שעה 08:00 במתקן הכליאה דקל.
מוצע למערער לעבור הליך מיון מוקדם.
<#6#>
ניתן והודע היום י"ז אדר ב' תשפ"ד, 27/03/2024 במעמד הנוכחים.
