בפני
כב' השופטת סגלית אופק
מבקשת
מ.ד
ע"י ב"כ עו"ד דוד שוב
נגד
משיבים
1. י.ד
2. א.ד
3. ח.נ.ד
שלושתם ע"י ב"כ עו"ד ישראל בודה
4. מ.פ
5. ג.פ
6. י.ד
בעניין עזבון: צ.ד ז"ל, ת.ז. XXX נפטר ביום 25.6.2019
פסק דין
לפניי בקשה למינוי מנהל עזבון זמני ומתן הוראות דחופות.
תמצית רקע עובדתי הצריך לעניין
מר צ.ד ז"ל (להלן גם – המנוח) ואלמנתו גב' מ.ד, הורים ל-6 ילדים, המשיבים 6-1, כולם בגירים.
רכושם של ההורים כולל זכויות בדירה ועסק של XXX הנמצאים בעיר XXX, כספים בחשבונות בנק ומטלטלין (ספרי קודש, כלי כסף ותכשיטים).
המנוח השאיר אחריו שתי צוואות – צוואה מיום 18.6.2019 (להלן – צוואה מיום 18.6.2019 או הצוואה המאוחרת), וצוואה מיום 14.1.2019 (להלן – צוואה מיום 14.1.2019 או הצוואה המוקדמת). מדובר בצוואות הדדיות (ר' והואיל רביעי), שנחתמו בפני שני עדים.
יוער, כי לטענת המבקשת היא והמנוח חתמו על הצוואה המוקדמת בלבד ולא על שום צוואה אחרת זולתה. עוד יוער, כי המבקשת חתמה על תצהיר הסתלקות מותנה מחלקה בעיזבון המנוח וזאת למען הזהירות למקרה שבו יכיר בית המשפט בצוואה המאוחרת (נספח א' תשובה מיום 17.9.2020 ת"ע 43642-09-20).
בכל אחת מהצוואות העניקו ההורים איש את רכושו למשנהו אם ילך לעולמו/ה לפניו/ה, ובנוסף קבעו את ילדיהם כיורשים אחר המוריש השני בהסדר של "יורש אחר יורש", למעט עסק ניקוי יבש (סעיפים 4, 6 לצוואה המאוחרת; סעיף 5-4 לצוואה המוקדמת; פרו' 21.1.2021 עמ' 2, ש' 7). בצוואה המאוחרת התחייבות ההורים להסדר כנ"ל כפופה להתחייבות לפיה שתי נכדות, הגב' פ.א והגב' ח.צ, זוכות עוד בחיי בן/בת הזוג הנותר/ת בחיים ולפניו/ה בסך של 500,000 ₪ (שם, סעיף 5).
המנוח הלך לעולמו ביום 25.6.2019.
האלמנה התגוררה תקופה בביתו של המשיב 6 (פרו' 21.1.2021 עמ' 4, ש' 10). בנסיבות שאינן במחלוקת נאלצה האלמנה לעבור להתגורר יחד עם המשיבה 5 אלא שהסידור לא צלח, והאלמנה עברה לדיור מוגן – בית אבות 'XXX' בירושלים, שם היא נמצאת לכל המאוחר מחודש ספטמבר 2022 (נספח ד' לבקשה).
תמצית השתלשלות ההליכים
ההליכים אצל רשם הירושה ובבית המשפט
המבקשת (להלן גם – האלמנה) הגישה בקשה למתן צו ירושה; ביום 21.4.2020 נתן הרשם לענייני הירושה (להלן – רשם הירושה) צו ירושה; המבקשת זכתה ב-6/12 חלקים בעיזבון וכל אחד מהילדים זכה ב-1/12 חלקים בעיזבון.
ביום 26.5.2020 הגיש המשיב 1 לרשם הירושה בקשה לביטול צו הירושה לאור קיומה של צוואה כשרה ותקפה מיום 18.6.2019 (להלן – הבקשה לביטול צו הירושה) (ת"ע 43649-09-20). לצד זאת, הוגשה בקשה לרשם הירושה להורות על עיכוב ביצוע צו הירושה (להלן –הבקשה לעיכוב ביצוע צו הירושה) (ת"ע 43642-09-20) וכן בקשה לבית משפט זה ליתן צו מניעה זמני לעשות שימוש בצו הירושה (להלן – הבקשה לצו מניעה זמני) (ת"ע 59452-05-20).
ביום 31.5.2020 הורה רשם הירושה על עיכוב צו הירושה עד להחלטה אחרת. בנוסף, הורה למשיב 1 להגיש בקשה ליתן צו קיום צוואה; ביום 4.6.2020 הגיש המשיב 1 בקשה ליתן צו קיום הצוואה המאוחרת (ת"ע 37335-09-20).
האלמנה והמשיבים 6-4 התנגדו לביטול צו הירושה, ולחלופין ככל שיקבע שהצוואה מיום 18.6.2019 תקפה, עתרו להורות כי היא תתקיים אך ורק ביחס לעזבונו של המנוח, נוכח הסתלקותה של האלמנה מחלקה בעזבונו בתצהיר מיום 21.7.2020.
בנוסף, ביום 21.12.2020 הגישו האלמנה והמשיבים 6-4 התנגדות לבקשה לקיום הצוואה המאוחרת (ת"ע 46902-12-20) ובמקביל הגישה האלמנה בקשה ליתן צו קיום הצוואה המוקדמת (ת"ע 34804-12-20). המשיב 1 מצדו התנגד ליתן צו קיום הצוואה המוקדמת (ת"ע 34804-12-20).
כל ההליכים הנ"ל הועברו להכרעת בית המשפט על פי הוראות סעיפים 67א(א)(8) ו- 72 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק).
ביום 10.12.2020 נעתרתי לבקשה לביטול צו הירושה.
בדיון שהתקיים בפני ביום 21.1.2021 הסכימו הצדדים לפנות לגישור בפני כב' השופט בדימוס נ. נחמני. במקביל, הוסכם בין הצדדים על גילוי מסמכים רפואיים של המנוח וכן מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה שיגיש חוות דעת בשאלת כשירותו של המנוח להבין בטיבה של צוואה ביום 18.6.2019.
לצורך בירור טענות הצדדים התמנה כמומחה מטעם בית המשפט הפסיכיאטר פרופ' נוי (להלן – המומחה) (ר' החלטה מיום 22.3.2021). ביום 16.5.2021 ניתנה חוות דעת המומחה לפיה "ניתן לקבוע בסבירות גבוהה, כי במועד הנדון לא הייתה למנוח כשירות משפטית". שאלות הבהרה נענו על ידי מומחה ביום 26.9.2021.
ביום 24.6.2021 נשמעה עדות מוקדמת של מר ד.ה, אחד מעדי הקיום של הצוואה המאוחרת.
הצדדים הגישו תצהירים במקום עדויות ראשיות, ונקבע מועד לישיבת הוכחות ביום 2.12.2021 (ר' החלטה מיום 27.6.2021).
עובר לקיום דיון ההוכחות, הסכימו הצדדים לברר את הסכסוך ביניהם בבוררות זבל"א. משכך, עוכבו ההליכים בפניי, והצדדים פנו לבית דין צדק של הרב קרליץ (ר' החלטות מהימים 17.11.2021, 29.11.2021, 2.12.2021).
הליך הבוררות
המבקשת והמשיבים 6-4 בחרו כבורר מטעמם את כב' הרב א. רוזין; המשיבים 3-1 בחרו את כב' הרב י. אוברלנדר; שני הבוררים שנבחרו מינו את כב' הרב ג. נויפלד לראש ההרכב.
מאז חודש פברואר 2022 מתנהלת הבוררות; התקיימו מספר דיונים; הוגשו לתיק בית המשפט מספר הודעות עדכון, ובהתאמה עיכוב ההליכים בפניי הוארך מעת לעת.
במהלך חודש מרץ 2023 התפטרו, בזה אחר זה, שנייים מבין שלושה בוררים, כב' הרבנים נויפלד ורוזין (נספחים טז, יט לבקשה). להשלמת התמונה יצוין, כי המשיבים 3-1 עתרו להצהיר שבנסיבות העניין נבצר מהבוררים להמשיך ולדון בהליך וכפועל יוצא מכך להורות כי התיק יתברר בפני בית המשפט מהשלב בו הופסק, ולחלופין להורות על מינוי בורר חלופי, יחיד, שימשיך לדון בבוררות ויוציא פסק בורר סופי בתוך חודשיים (בקשה מס' 41 ת"ע 37335-09-20). הבקשה עודנה תלויה ועומדת.
הבקשה שבפניי
במסגרת הבוררות ניתנו שתי החלטות ביניים המסדירות, את מגוריה של האלמנה בדיור המוגן ואופן מימונם (להלן – החלטות הביניים) (נספחים ד' (1.9.2022) ו- ט' (12.12.2022) לבקשה). ברם לא נחתמה פסיקתא המופנית לבנקים שתאפשר ליישם את ההחלטות (נספחים ה', י' (13.12.2022) לבקשה).
על רקע זה, ולאחר התפטרות חלק מהבוררים, הגישה האלמנה בקשה למתן סעד זמני – צו המורה על שחרור כל הכספים המצויים בחשבונות בנקים והעברתם לידי חשבון נאמנות שייפתח על ידי ב"כ המבקשת וישמש אך ורק לצרכיה האישיים (בקשה מס' 40 מיום 2.4.2023 ת"ע 37335-09-20).
ביום 2.4.2023 ניתנה החלטה לפיה: "אין ספק לפי שתי הצוואות .. כי המנוח רצה לשמור על כבודה ומילוי צרכיה של אשתו, המבקשת. למרבה הצער, בוררות זבל"א במסגרתה היו הצדדים אמורים להסדיר את המחלוקת לא הועילה… וכיום המבקשת, אשה קשישה, עומדת להיזרק עוד בסופ"ש זה מבית האבות בו היא מתגוררת בחודשים האחרונים, שהרי אין סיבה שבית האבות יחזיק אותה ללא תשלום. … תגיש המבקשת בקשה למינוי מנהל עזבון זמני ארעי, … ואז ניתן יהיה להידרש לעניין".
ביום 4.4.2023 הוגשה התובענה. האלמנה עתרה להורות על מינוי מר ש.פ או עו"ד דוד שוב כמנהל עזבון זמני, ובנוסף ליתן הוראות ביחס לתשלומי הוצאות מגוריה בבית האבות וצרכיה השוטפים מתוך העיזבון (שם, סעיפים 54-53, 56).
ביום 5.4.2023 ניתן סעד ארעי במובן זה שהתמנה ב"כ המבקשת כמנהל עזבון זמני "על מנת שיסדיר מכספי העזבון הנזילים את התשלום השוטף לבית האבות עבור החודשים אפריל – מאי 2023". בד בבד, נחתמה פסיקתא. לצד זאת, התבקשו תשובות המשיבים 6-1 והאפוטרופוס הכללי.
ביום 27.4.2023 הוגשה תשובה מטעם המשיבים 3-1 בלבד.
המשיבים 3-1 התנגדו לבקשה, ועתרו להורות על דחייתה; לחלופין, אם ימצא בית המשפט לקבל את הבקשה אזי להקפיא מתוך נכסי העזבון סך של 500,000 ₪ לצרכי הנכדות וכן לקבוע כי סך של 200,000 ₪ שהופקד בקופת בית האבות יהא בדין קדימה ויושב לידי המשיב 1; לחילופי חילופין, באם יוחלט למנות את עו"ד שוב, אזי למנות את בא כוחם כמנהל עזבון זמני בצוותא חדא עמו (שם, סעיף 32).
המשיבים 6-4, מטעמים השמורים עמם, לא הגישו תשובה.
יוער, כי ביום 4.4.2023 הגישו המשיבים 5-1 תשובה בהתייחס לבקשה לסעד זמני, על אף שלא התבקשה. התשובה הוגשה באמצעות ב"כ המשיבים 3-1 במסגרת ת"ע 37335-09-20. תשובה מטעם המשיבים 4-6 לבקשה דנא כאמור לא הוגשה זו הפעם.
האפוטרופוס הכללי, מטעמים השמורים עמו, גם לא הגיש תשובה.
תמצית טענות הצדדים
ואלה עיקר טענות המבקשת:
ישנה מחלוקת לעניין תקפותן של הצוואות, אך על פי שתיהן המבקשת היא היורשת הראשונה בהן, ולכל הדעות יש מספיק כסף בעזבון לקיום כל הוראה המצויה בצוואה המאוחרת;
על פי החלטות הביניים יש לקיים את רצונה של האלמנה באופן זמני ולאפשר לה להתגורר בבית האבות, כאשר המימון מתוך כספי העזבון, אלא יש התנהלות של חלק מהילדים המבקשים לרשת את המבקשת בחייה וכן התנהלות תמוהה של הבוררים שלא נענו לבקשה לחתום על פסיקתא המופנית לבנקים; על כן, יש צורך דחוף במינוי מנהל עזבון שיפעל לקיים את הוראות המנוח ביחס לרעייתו הזקוקה באופן דחוף לכספי העזבון לצורך קיומה היומיומי.
הוראות המנוח עולות בקנה אחד עם החלטות הביניים, שאמנם לא אושרו על ידי בית המשפט אך גם לא הוגשה גם בקשה לביטולן, והן וודאי יכולות לשמש טעם למינוי מנהל עזבון זמני במצב החירום שנוצר;
מר ש.פ מונה על ידי הבוררים, בהסכמת הצדדים, לסייע למבקשת לטפל בעניינה, ומבחינת הכשרתו נראה שהתאמתו לתפקיד לא תהא מוטלת בספק. לחלופין, ככל ובית המשפט ימצא לנכון שמן הראוי שדווקא עו"ד ימונה לתפקיד, מסכים ב"כ המבקשת ליטול על עצמו את המלאכה ולו כמינוי זמני.
ואלה עיקר טענות המשיבים 3-1:
הניסיון להציג את הבקשה כבהולה משולל יסוד, שכן בית האבות לא טען דבר על התשלומים והמבקשת לא עלולה להיזרק לרחוב בשל אי ביצוע התשלומים, אם כבר בשל אי התאמתה לבית האבות נוכח מצבה הרפואי;
היקף העזבון לא מצריך או מצדיק מינוי מנהל עיזבון שינגוס בשווי העזבון;
אין גם צורך במינוי מנהל עזבון זמני לצורך קיומה היומיומי של המבקשת, באשר כל התשלומים לבית האבות יכולים להיות מבוצעים כסדרם על ידי המשיב 1, שהפקיד פקדון 200,000 ₪ בקופת בית האבות ונכון להפקיד פקדון השלמה לסך 2,000,000 ₪ ואף לשלם את דמי השהייה עד להחלטת הבוררים, בתנאי שיובטח למשיב 1 שבמידה ויווצר מסיבה כלשהי מצב של ביטול הסכם, הפקדון שהופקד יושב אליו ולפקודתו;
הנכס היחיד הוא זכויות העיזבון בדירה, אשר על פניו אין תועלת במימושה, והטעם היחיד להגשת הבקשה הוא על מנת לאפשר הגשת בקשה למימוש הדירה; מימוש הדירה מנוגד לאינטרס האם, שכן ימנע ממנה אפשרות לשוב לדיור עצמאי ליד ילדיה, יקבע את שהותה בבית האבות המרוחק ממקום מגורי כל ילדיה;
מנהלי העזבון המומלצים נבחרו על ידי המבקשת משיקולים זרים, כאשר מינויים עלול אף להעניק למבקשת יתרון בלתי הוגן כלפי המשיבים, באשר מר פ' אינו ניטראלי, לא רואה את טובת המשיבים כאחד, אלא תומך במבקשת ובמשיב 6, וגם עו"ד שוב נמצא בניגוד עניינים בין תפקידו לבין אינטרסים אחרים שלו. לפיכך, לנוכח היחסים הלקויים המינוי נדון לכישלון, כך שכל פעולה של מנהל העזבון תביא לחיכוכים ולמעורבות יתרה של בית המשפט;
מדובר בתרגיל טקטי שנועד לעקוף את הצוואה המאוחרת הקובעת שהנכדות זוכות עוד בחיי המבקשת ולפניה בסך 500,000 ₪. אם תתקבל הבקשה עלול להיווצר מצב בו עד לבירור המחלוקת ושאלת תקפותן של הצוואות, כל הכספים והרכוש ירוקנו מהעיזבון והתוצאה תהא שבמקרה בו ינתן צו קיום הצוואה המאוחרת, אזי רצון המנוח והמבקשת (בזמן אמת) בהתייחס לנכדות יהפוך לתאורטי בלבד;
דיון והכרעה
בסעיפים 77 ו-78(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה) נקבע כי:
"77. בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני
78. (א) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון".
בתקנה 37(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – תקנות הירושה) נקבע כי:
"ראה הרשם לענייני ירושה או בית המשפט כי יש צורך במינוי מנהל עיזבון או מינוי מנהל עיזבון זמני (להלן – מנהל עיזבון), ימנה מנהל עיזבון בצו ערוך לפי טופס 10; לא צוינה בצו תקופת המינוי, תהא תקופת המינוי של מנהל עזבון שנתיים ושל מנהל עיזבון זמני שישה חודשים".
הכלל הוא כי אין ממנים מנהל עיזבון זמני לשמירת העיזבון כל אימת שניתן לנקוט באמצעים אחרים לפי סעיף 77 לחוק הירושה. המבחן הוא טובת העיזבון, ואם טובתו מאפשרת המתנה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, לא ימונה מנהל עיזבון זמני [ש.שוחט, נ. פינברג וי. פלומין, דיני ירושה ועיזבון, הוצאת סדן, מהדורה שביעית תשע"ד-2014, בעמ' 205].
בבוא בית המשפט לבחון האם למנות מנהל עזבון עליו להידרש בראש ובראשונה לשאלת נחיצות מינוי מנהל עזבון זמני; והשנייה, זהות מנהל העיזבון וכישוריו (בהנחה שנקבע הצורך) [ת"ע 1530/01 (בש"א 2802/02) פלונית נ' אלמונית (18.6.2002)]. לצד זאת, הודגש בפסיקה כי הפרמטרים למינוי מנהל עזבון זמני או קבוע אינם בגדר רשימה סגורה, וכל בקשה תיבחן לפי נסיבותיה העובדתיות [ת"ע (ת"א) 5650/99 עו"ד מיכאל פוקס בעניין עזבון הברונית דה-רוטשילד ז"ל נ' עמותת בת-דור (28.6.1999)].
מן הכלל אל הפרט
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובתשתית הראייתית שהונחה בפניי, מצאתי הצדקה למינוי מנהל עזבון זמני לצורך ספציפי (ר' להלן); להלן אבאר עמדתי.
עסקינן בעיזבון הכולל בעיקרו דירת מגורים בXXX ששוויה 3 מיליון ₪ לטענת המשיבים 3-1, עסק ניקוי יבש ויתרת כספים בהיקף שאינו ידוע לבית המשפט. היינו, אין מדובר בעיזבון המצריך ניהול מורכב או מיוחד. לגבי הכספים המצויים בחשבונות הבנק לא נטען כי יש צורך בניהולם או השקעתם. אף לגבי הדירה לא נטען כי יש צורך בהשכרתה. גם לגבי עסק XXX לא עלתה כל טענה מטעם מי מהצדדים, למעשה בפעם האחרונה שדובר על העסק, הוא נסגר לשיטתה של המבקשת (ר' תשובה מיום 6.5.2021 תמ"ש 37167-04-21).
המבקשת אף אינה עותרת למינוי מנהל עיזבון לצורך שמירה על נכסי העיזבון או לצורך ניהולם אלא לצורך משיכת כספים בלבד לתשלום עלות שהייתה בבית האבות. בנוסף, לאחר פטירתו של המנוח לא ננקטה על ידי מי מהצדדים כל פעולה משמעותית מבחינת העיזבון ולא עלה צורך לקבל החלטות בכל הנוגע לעיזבון (למעט הקפאת החשבונות).
לאור הנ"ל, יש לכאורה ממש בטענת המשיבים 3-1 לפיה היקף העזבון לא מצריך או מצדיק מינוי מנהל עיזבון שינגוס בשווי העזבון. עם זאת, יסודה של הבקשה בטענה אחרת העוסקת בהסדרת התשלום לבית האבות.
בענייננו, מגורי המבקשת בבית האבות מתקיימים לפחות 9 חודשים; רצונה של המבקשת באופן זמני להוסיף ולהתגורר שם.
עלות המגורים בבית האבות נעה בין 20,000 ל- 30,000 ₪ לחודש, כפועל יוצא מהמסלול שנבחר: מסלול פקדונות (זול מבין השניים, אולם מצריך פקדון בסך 2 מיליון ₪) או מסלול דמי שכירות (יקר מבין השניים, אולם מצריך פקדון בסל 200 אלף ₪ בלבד).
אין מחלוקת בין הצדדים, כי חשבונותיהם של המנוח והמבקשת הוקפאו. בנוסף, אין טענה כי יכולותיה הכלכליות של המבקשת, מכל המקורות, גבוהות מסך של 10,000 או 13,000 ₪ לחודש. יוצא, כי אין ביכולתה של המבקשת לממן את עלויות בית האבות. המבקשת זקוקה אפוא לכספים מהעיזבון, עוד בטרם התבררה שאלת תקפותן של הצוואות.
במקרה זה, אף מתוך הנחה שאין כרגע חובות צבורים או כוונה של בית האבות להוציא את המבקשת בשל אי תשלומים, נהיר כי רצון המנוח, כמשתקף בשתי הצוואות הגם שתקפותן טרם נקבעה, היה לשמור על כבודה של אשתו ולהבטיח את מילוי צרכיה, כאשר זכאות הילדים תעלה ותבוא אך ורק לאחר מות אשתו. לאור הנ"ל, מקובלת עליי, כי רצון המנוח מבסס טעם למינוי מנהל עזבון זמני, בלי שהמבקשת תהיה תלויה בשארית חייה בחסדי מי מילדיה, בין לקיום או לביטול ההסכם מול בית האבות.
יתירה מכך, אפילו שתי הצוואות יפסלו בעילה כלשהי, המבקשת תהא זכאית כיורשת על פי דין למחצית זכויות המנוח בדירה מעבר לזכויותיה בדירה. ולכן, אין שום הצדקה שלא יהיו למבקשת כספים למימון בית אבות, כפי שהיא מעוניינת כרגע להתגורר.
עוד מקובל עליי, כי החלטת הביניים – שלא אושרה אך גם לא הוגשה בקשה לביטולה – מבססת אף היא טעם למינוי מנהל עזבון זמני.
בהחלטה מיום 12.12.2022 נכתב כי "הרשות בידיה וביד באי כחה לחתום על הסכם עם הנהלת בית טובי העיר על מגורים לשנה, עם אופציה בתוך השנה להארכה לתקופה אחר מכן. … התשלומים החודשיים … ישולמו מהסך שמתקבל עבורה בכל חודש (קרוב לשתים עשרה אלף שקל), למעט ההוצאות עבורה כגון עובדת זרה, תרופות, רופא מיוחד אם יצטרך, מונית וכדומה, שזה ינוכה עם פירוט ההוצאות שיוגש לבוררים, ומה שיחסר עוד לכיסוי התשלום החודשי להנהלת בית טובי העיר ולא יהיה מקור אחר לכך, יש להוציא מהבנק עד להשלמת הסכום החסר".
בענייננו, המשיב 1 היה יכול לשלם את התשלומים המופחתים כנ"ל הנדרשים לבית האבות, אך הוא בחר להציב תנאים כאלה ואחרים, ומאחר שלא נחתמה פסיקתא המופנית לבנקים נוצר הצורך בבקשה (נספח יא' הודעות דוא"ל מיום 9.3.2023; נספח יג'). ההצעה של המשיב 1 עכשיו היא למימון מלוא התשלומים לבית האבות במסלול פקדונות, דמי השהייה וכן הפקדת פקדון השלמה לסך 2,000,000 ₪ (ובלבד שיובטח שבמידה ויווצר מצב של ביטול ההסכם, מכל סיבה, הפקדון יושב אליו ולפקודתו), נחזית כזו שנועדה לסכל את רצון המנוח כמובא לעיל, וכן להמשיך את הסכסוך בבוררות (ר' סעיף 15 תשובה מיום 23.5.2023; בקשה מס' 41 ת"ע 37335-09-20) ולהרחיק את האפשרות שהמבקשת – היא היורשת הראשונה ואילו המשיבים 6-1 יורשים אחריה בהסדר של "יורש אחר יורש" – תוכל לעשות ברכוש שתקבל מעזבון בן זוגה ככל שתחפוץ – על אף שאין בצוואה המאוחרת מגבלה על זכותו של בן הזוג הנותר בחיים לעשות ברכוש שקיבל ככל שיחפוץ, אלא רק קיימת הוראה של המנוח "כי למען הסדר הטוב ולכל אורך תקופת חיי אם המשפחה… ינוהל החשבון של הפרנסה לפי החלטת בננו ר' י.ד ובפיקוח מנהל העיזבון הרב ב' או מי מטעמו" (שם סעיף 10).
לאור כל האמור לעיל, מקובלת עליי טענת המבקשת בעניין קיומה של נחיצות ואף דחיפות למינוי מנהל עיזבון זמני, לרבות צורך ליתן הוראות אד הוק.
ערה אני להוראה בצוואה המאוחרת לפיה "כל הכספים והרכוש שלנו עד לסכום של 500,000 ₪ לנכדנו ר' מ.פ … על מנת שיספק מדור ופרנסה לשתי נכדותינו גב' פ.א וגב' ח.צ" (שם, סעיף). כלומר, הנכדות זוכות עוד בחיי המבקשת ולפניה בסך 500,000 ₪ (סעיף 4 לצוואה המאוחרת). עם זאת, אין טענה שהכספים בעזבון בהיקף מצומצם, וממילא לא הוגש בדל ראיה ללמד אחרת. בכל מקרה, בכוונתי להבטיח כספים אלה על ידי מתן הוראה מתאימה. לאור האמור לעיל, החשש מפני תרגיל טקטי על מנת לעקוף את הצוואה המאוחרת מאבד ממשקלו.
יתר על כן, תלויות ועומדות בקשות למינוי אפוטרופוס לדין לנכדות (א"פ 55700-01-23, א"פ 55752-01-23). להבנתי כיוצא מהבקשות הקרן לטיפול בחסויים משמשת כאפוטרופוס לרכוש של הנכדות. משכך, כאשר קיים חשש שפעולות של יורשים אחרים יקפחו את הנכדות, יש בכך טעם נוסף המצדיק מינוי מנהל עיזבון זמני.
לא נעלמה מעיני העובדה שהמשיבים 6-4 לא הגישו תשובה. ההתנהלות מעוררת תמיהה, בייחוד לאחר שהמשיבים 5-4 טרחו להצטרף ל"תגובת 5 הילדים לבקשה שהוגשה בשם האם למינוי מנהל עזבון זמני" שהוגשה במסגרת ת"ע 37335-09-20 ביום 4.4.2023. ערה אני גם לטענה על תכנית מבית מדרשו של המשיב 6 למכור את דירתה של המבקשת, להשתמש בתמורה לצורך הערבון ובהמשך עת תעזוב את בית האבות והערבון יוחזר להעלים את הכספים באמתלה של הוראת האם והכל על מנת לנכס את רכוש האם, לסכל את הצוואות ואת רצונו של המנוח.
אף בהנחה שתכנית כנ"ל עומדת מאחורי הבקשה, והמשיבים 5-4 הצטרפו אליה, אין בכך לשנות מקביעתי לעניין נחיצות מינוי מנהל עיזבון זמני, אביא להלן נימוקיי:
האחד, הפסיקה קובעת כי סמכויותיו של מנהל עזבון זמני מוגבלות ואינן כוללות מכר נכסים אלא נכסים פסידים; וכפי שנקבע ברמ"ש (תל אביב-יפו) 10925-09-22 ר' ש' נ' שלומי באשי, – מנהל עיזבון זמני סעיפים 10-7 (3.10.2022): "משטרם הוכרזו יורשי המנוח אין לבצע פעולות בלתי הפיכות בנכסי העיזבון. יש לאפשר לכל אחד מהיורשים להביע את דעתו ואף להציע לרכוש את זכויותיהם של נכסים שאינם ניתנים לחלוקה לפי סעיף 113. משטרם התבררה זהות היורשים, לא ניתן למכור את נכסי העיזבון אלא אם כן מדובר בנכסים פסידים. …בענייננו אין מדובר בנכס פסיד. חרף הטענה שהעלו המשיבים, אי מכירת חלקת העיזבון כעת לא תגרום להפסד וודאי וחלקת העיזבון אינה בגדר נכס פסיד שיש למוכרו כעת על מנת למנוע הפסד לעיזבון, אף אם הוצעה כבר הצעה אטרקטיבית לרכישת החלקות. … במקרה דנן, טרם התברר איזו צוואה תקוים ולכן לא ברור כיצד הוסמך מנהל העיזבון הזמני לממש את חלקת העיזבון. אכן, הפסיקה כבר הכירה בעבר בהענקת סמכויות נוספות למנהל עיזבון זמני פרט לשמירה על נכסי העיזבון אולם, על בית המשפט לפרט בצו המינוי באופן ברור מהם התפקידים המיוחדים שמוענקים למנהל העיזבון וחורגים מהשמירה על העיזבון (שוחט, פינברג ופלומין, 206). בכל מקרה, לא ניתן להעניק למנהל העיזבון הזמני סמכות למימוש נכסי העיזבון וחלוקתו בטרם הוכרע מי הם היורשים כשלא מדובר בנכס פסיד וכשלא קיים מצב חריג המצדיק מכירת הנכס בשלב זה";
והשני, אף בהנחה שהדירה היא הנכס העיקרי ותהפוך אולי לנכס היחיד שבעיזבון המנוח, ומתוך הנחה נוספת שיצטבר חוב לבית האבות בטרם הסתיים ההליך, באופן שבשלב מסוים אולי ניתן יהיה לראות בדירה כנכס פסיד לצורך מימושה, אזי יוכל המשיב להציע מימון ביניים, כפי שעשה היום, והצעתו תישקל.
לאור האמור לעיל, שוכנעתי בקיומו של צורך במינוי מנהל עזבון זמני שסמכותו מוגבלת להקמת הוראת קבע בחשבון הבנק של המנוח לטובת התשלום השוטף לטובת בית האבות.
בענייננו, רק ביום 20.10.2022 לא נמצאה התאמה מבחינה רפואית של המבקשת לבית האבות (ר' עמ' 26, 28 נספח ו' לבקשה). הקביעה אמנם השתנתה, אך הנסיבות לא הובררו (ר' עמ' 30 נספח ו' לבקשה). על כן, אני מורה כי מנהל העיזבון יסדיר תשלום במסלול דמי שכירות, תוך שאני יוצאת מתוך הנחה שהמשיב 1 אינו מבקש לקבל את הפקדון שהפקיד בסך 200,000 ₪ בשלב זה לפחות (ר' סעיף 32(ב) לתשובה).
לעניין זהות מנהל העזבון – בצוואה קבע המנוח את הרב ב' כמנהל העזבון (סעיף 11 לצוואה המאוחרת). כידוע, חוק הירושה קובע את רצון המוריש כברירת מחדל לעניין מינוי מנהל עזבון, תוך שניתן לבית המשפט שיקול דעת לפעול בצורה שונה [סעיף 81 לחוק הירושה]; וכפי שנקבע בבע"מ 4884/15 פלוני נ' פלוני (11.10.2015): "במישור הנורמטיבי, את סמכות בית המשפט שבסיפת סעיף 81 לחוק הירושה, קרי "טעמים מיוחדים" ו"סיבות מיוחדות", יש לפרש באופן תכליתי ועל פי השכל הישר".
בענייננו, שני הצדדים התעלמו מהוראתו של המנוח לעניין זה. מעמדה זו, לטעמי, ניתן להבין, למצער במשתמע, על העדר אמון בין היורשים הפוטנציאליים לבין מנהל העזבון, מסיבות השמורות עמם. יש בכך כדי להקים "טעם מיוחד" לאי מינויו של הרב בבצ'יק.
המבקשת הציעה לתפקיד את מר ש.פ ולחלופין את בא כוחה, עו"ד שוב, ואילו המשיבים 3-1 התנגדו למינוי מי מהמנהלים המוצעים, וככל שימצא בית המשפט למנות את עו"ד שוב, ביקשו למנות גם את עו"ד בודה, על מנת שיפעלו במשותף.
כידוע, בית המשפט לא קשור בהצעת היורשים הפוטנציאליים למינוי מנהל עזבון. עוד נקבע בפסיקה, כי: "אם ישנם חילוקי דעות בין היורשים על פי דין לבין הזוכה על פי הצוואה, בוודאי צודק למנות מנהל עזבון ניטראלי, …" [בר"ע 206/70 ישיבת פורת יוסף בישראל נ' חומי, פ"ד כה(1) 57 (1971); ר' גם ת"ע (ת"א) 7457/96 מנדל נ' לרר שולמן (20.7.1999); ע"א 511/62 נהרי נ' רודנקו ואח', פ"ד יז 2702 (1963)] .
בענייננו, מתעורר לכל הפחות ספק כי המנהלים המוצעים אינם ניטראלים (מעוניינים במכירת הדירה עוד בטרם התבררה המחלוקת בנוגע לתקפותן של הצוואות) (ר' למשל עמ' 34, 37, 46 נספח ו' לבקשה).
בנסיבות אלה, הגם שמנהל עזבון נושא בתפקיד נאמנות שמוטל עליו על ידי בית המשפט, ואינו עושה דברם של היורשים או של צדדים מעוניינים אחרים [ע"א 153/77 אלואשוילי נ' סמואל, פ"ד לב(1) 627 (1978); קראוס, דיני ירושה (מהדורת 2000, תוספת שישית) עמ' 321], דומני כי כהונתו ופעולתו של איזה מהמנהלים המוצעים עלולה להביא למריבות ולהתדיינויות אין קץ.
אף לא מצאתי להורות על מינוי ב"כ הצדדים כמנהלי עיזבון בצוואת חדא, שכן סבורה אני כי היה והדברים יתגלגלו ויגיעו למצב בו יעמוד על הפרק הצורך במכירת הדירה, עלולים ב"כ הצדדים להיות במצב של ניגוד עניינים. ודוק, הכלל של ניגוד עניינים אוסר על עצם ההימצאות במצב בו עלול להיווצר ניגוד עניינים, וזאת על מנת "למנוע את הרע בטרם יארע" [מאמרו של א. ברק, ניגוד אינטרסים במינוי תפקיד, משפטים י' 11 (1980)].
לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת לנכון להורות על מינוי מנהל עזבון ניטראלי.
סוף דבר
לפיכך אני קובעת כדלקמן:
הבקשה למינוי מנהל עזבון זמני מתקבלת בחלקה.
אני ממנה כמנהל עזבון זמני את עו"ד דניאל פרידנברג מרח' בן גוריון 1, מגדל בסר 2, בני ברק, טל' 6576666-03, פקס 6576644-03.
עו"ד פרידנברג יודיע בתוך 7 ימים האם מקבל את המינוי, אחרת יתמנה מנהל עזבון אחר.
אני מורה למנהל העזבון לכנס את כספי העיזבון בחשבון אחד, לייחד מתוכם סך של 500,000 ₪ למימוש ההוראה בסעיף 5 לצוואה המאוחרת (ככל שתקבע תקפותה) ולאחר מכן להקים הוראת קבע לצורך תשלום השהייה בבית האבות טובי העיר במסלול דמי שכירות.
אני מורה כי הפקדון בסך 200,000 ₪ שהופקד מטעם המשיב 1 לטובת בית האבות יהא בדין קדימה ויושב אליו מתוך העיזבון לאחר שתוכרע שאלת תוקפן של הצוואות.
למען הספק ספק, חוב נטען של המבקשת בסך 100,000 ₪, ככל שקיים, ישולם ממקורותיה של המבקשת ולא מכספי העזבון.
לאור התוצאה אליה הגעתי ישא כל צד בהוצאותיו.
פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים.
ת.פ (הודעת עו"ד פרידנברג) בעוד שבוע.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ולעו"ד דניאל פרידנברג ותסגור את התיק.
ניתן היום, ט' סיוון תשפ"ג, 29 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
