בפני
כבוד השופט רמי בז’ה
מבקש
מ.ס
נגד
משיבים
1. ר.ס
2. ד.ס
3. היועצת המשפטית לממשלה- משרד הרווחה
בעניין: מר י.ס (אדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס)
החלטה
לפני בקשה למינוי המבקש, מר מ.ס (להלן: “המבקש”) כאפוטרופוס על ענייניו הרכושיים של אחיו, י.ס (להלן: ” מר י.ס”).
רקע ועובדות שאינן במחלוקת
מר י.ס, יליד 1964, נשוי למשיבה 1, הגב’ ר.ס (להלן: “הגב’ ר.ס או/ו “האישה””) ולהם שלושה ילדים כאשר הבת הגדולה, המשיבה 2, בגירה (להלן: “הבת הבגירה”), ושני ילדים קטינים נוספים אשר שוהים במסגרות חוץ ביתיות על פי צו חוק נוער.
מר י.ס מוכר למוסד לביטוח הלאומי כנכה על רקע מוגבלות שכלית וקשיי תפקוד ועל פי הערכה פסיכיאטרית מאובחן עם ירידה קוגניטיבית ותפקוד חלקי.
ביום 3/5/22 הגיש המבקש בקשה למנותו כאפוטרופוס על ענייניו הרכושיים של מר י.ס.
תסקיר עו”ס לסדרי דין הוגש לתיק ביום 31/10/22. מהתסקיר עולה שהמשפחה מוכרת לשירותי הרווחה וכן קיימת מורכבות משפחתית בכל הנוגע לניהול הכספים והעניינים הכלכליים כאשר ישנם קשיים ביחסים בין מר י.ס לאשתו, אף היא בעלת נכות נפשית, ומורכבות ביחסיו עם בתו הגדולה. כן עולה כי המבקש אשר מונה כמנהל עזבון על פי צוואת אביהם שעל פיה מר י.ס הינו יורש ביחד עם אח נוסף (שגם הוא מתמודד עם מוגבלות שכלית), וכעת ישנו הצורך בטיפול בענייני הירושה.
עוד עולה מהתסקיר כי למר י.ס ולאשתו הכנסות בסך של כ -20,500 ₪ נטו לחודש כאשר לאורך השנים לגב’ ר.ס שליטה בלעדית בכספים אלו והיא אחראית הבלעדית לניהול ענייניהם הכלכליים של בני הזוג. מהתסקיר עלה שהתנהלותה זו הינה כושלת וכתוצאה מכך המשפחה צברה חובות רבים ואף ננקטו כנגדם הליכי גבייה בלשכת הוצאה לפועל. כן ציין העו”ס שהגב’ ר.ס פועלת בחוסר שקיפות אודות העניינים הכלכליים של הזוג ועולה חשש כבד לניצול כספי של מר י.ס בידיה. עוד תואר כי מר י.ס הביע את הסכמתו למינוי המבוקש וצוין כי הוא סומך על המבקש שיטפל בענייניו.
אשר על כן, המליץ העו”ס, על מינוי המבקש כאפוטרופוס על ענייניו הרכושיים של מר י.ס.
ביום 7/12/22 הוגשה עמדת ב”כ היועמ”ש (לאחר ששוחחה עם עורך התסקיר וניתנה הסכמתו) המאמצת ההמלצה בדבר מינוי המבקש כאפוטרופוס זמני על ענייניו הרכושיים של מר י.ס לתקופה של שנה וכן על מינוי אפוטרופוס לדין שיחקור לעומק את ענייניו של מר י.ס ולאחר מכן, יישקל הצורך בקיום הדיון.
ביום 28/2/23, לאחר שהמשיבות 1-2 לא הגישו התייחסותם לתסקיר ולתגובת ב”כ היועמ”ש במועד, הוריתי על קביעת דיון במעמד הצדדים.
ביום 22/3/23 התקיים דיון במעמד הצדדים, העו”ס לסדרי וכן בנוכחותו של מר י.ס בעצמו. במסגרת הדיון טען בא כח המבקש כי יש להידרש גם לעניין מינוי אפוטרופוס לעניינים הרפואיים והאישיים של מר י.ס בשל מצבו כעולה מהתסקיר שהונח בפני.
העו”ס עורך התסקיר, מר אלכס פודוליץ’, חזר במהלך הדיון על המפורט בתסקירו כאשר ציין בנוסף כי הוא סבור שבמקרה זה נכון למנות את המבקש כתומך בקבלת החלטות לעניינים הרפואיים והאישיים של מר י.ס.
ב”כ היועמ”ש תמכה בעמדת העו”ס לפיה לאור המורכבות המשפחתית והניצול הכלכלי על ידי גב’ ר.ס יש למנות את המבקש כאפוטרופוס לענייניים הרכושיים, וכתומך בקבלת החלטות בענייניו הרפואיים של מר י.ס.
מר י.ס שיתף בדיון שהכנסותיו מופקדות בחשבון האישה וכאשר הוא נדרש לכספים הוא פונה אליה וכך לדבריו “הכסף שיש לי נותנת לי ר.ס, כדי שיהיה לי כסף אני פונה אליה, אם יש לה כסף היא נותנת לי”. עוד השיב מר י.ס לשאלת בית המשפט כי הוא אינו מרגיש שיש לו את כל מה שהוא צריך ונזקק. בנוגע לבקשת אחיו למינוי האפוטרופוס השיב כלהלן : “…אם אעשה את הדבר הזה, אני מפחד מדבר אחד, לאבד את ר.ס, היא כבר אמרה לי את זה, שזה יקרה… אין לי מה לחיות אם כך”.
מנגד, טענה האישה, כי היא מתנגדת לבקשה והכחישה המתואר בתסקיר העו”ס שעה שלדבריה היא דואגת לעניינים הכלכליים והמשפחתיים וכן כפי שתיארה כלשונה.ף “אני מביאה לי.ס מדי פעם כסף” .
דיון והכרעה
סעיף 33 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב-1962 (להלן: “חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות”) קובע את המקרים בהם בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס בין היתר “…לאדם אחר שאינו יכול , דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו…”.
במינוי אפוטרופוס לאדם קיימת פגיעה משמעותית בכבודו ובחירותו של האדם, באופן השולל ומצמצם את זכותו לממש את רצונו החופשי. לנוכח הפגיעה המובנית בזכותו הבסיסית של האדם, על בית המשפט לנהוג ברגישות ובכובד ראש בבואו לבחון מינוי האפוטרופוס בתוך רגישות, ובחינה של אלטרנטיבות פוגעניות פחות. על בית המשפט לאזן בין זכויות היסוד של האדם לו מבקשים למנות אפוטרופוס, הן הזכות לכבוד וחירות לאפשר לאדם לנהוג על פי חירותו וללא התערבות של המדינה, ומנגד, חובת המדינה להגן על האדם ולשמור על בריאותו ושלמות גופו.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל החומר המצוי בפני, ולאחר ששמעתי באריכות עמדותיהם של הצדדים בדיון שהתקיים בפני, לרבות שמיעתו של מר י.ס עצמו וכן עמדתה של אשתו הגב’ ר.ס, השתכנעתי כי מצבו של מר י.ס אכן מצדיק מינוי אפוטרופוס לענייניו הרכושיים והן למינוי תומך בקבלת החלטות לענייניו הרפואיים והאישיים, ומנגד לא מצאתי כי יש ממש בטעמי ההתנגדות שהעלתה הגב’ ר.ס.
מהתשתית העובדתית שהונחה בפניי, התרשמתי כאמור בתסקיר העו”ס שמצבו של מר י.ס כיום אכן הינו בכי רע, והוא נתון לניצול, הזנחה ואף למניפולציות מצד אשתו, עד לכדי מצב הפוגע בזכויות יסוד בסיסיות שלו, לרבות הזכות לכבוד והזכות לחירות ולהתנהלות תקינה של חייו. גם בדיון שהתקיים בפני היום התרשמתי שמר י.ס אכן נתון למרותה של אשתו המנהלת את כלל ענייניהם הכספיים של בני הזוג באופן בלעדי אשר אינו מאפשר למר י.ס ולו קיום מינימלי. שוכנעתי כי מפאת מצבו של מר י.ס, יכולתו הקוגניטיבית המוגבלת כעולה מהמסמכים והאסמכתאות שהוצגו בפני, וצירוף הנסיבות הקיימות, אין לו את היכולת והכלים להתמודד עם הגב’ ר.ס, דרישותיה ותכתיביה. כתוצאה מכך לא מתאפשר לו להתקיים באופן בסיסי ובכבוד וזאת שעה שענייניו הרכושיים מטופלים באופן שלא מיטיב עימו (בלשון המעטה). דברים אלה אוששו גם מדבריה של הגב’ ר.ס עצמה אשר אישרה במהלך הדיון כי היא אכן מנהלת לבדה את העניינים הכספיים וכראות עיניה, לרבות הכנסותיו של מר י.ס, ומעבירה לו כספים רק ככל ויש לה אפשרות לעשות כן וכדבריה: “אם אין לי ביד כסף גם לו אין כסף” (ראו: פרוטוקול הדיון בעמ’ 4 שורות 8-9).
לא מצאתי כי טעמי ההתנגדות שהעלתה הגב’ ר.ס יש בהם ממש באופן המצדיק דחיית הבקשה. עיקר טענותיה היו כי לצדדים יש שני ילדים קטינים וילד נוסף על סף הבגרות, ולטענתה באם המבקש ימונה כאפוטרופוס על מר י.ס “לא יראה שקל”, וכן טענה כי משפחתו של מר י.ס “לא סבלו אותה” ואף מטעם זה התנגדה למינוי.
הגב’ ר.ס לא חלקה על מצבו של מר י.ס ולא טענה שאין צורך במינוי במקרה זה. עיקר טענותיה נסובו סביב היחסים המשפחתיים בינה ובין אחיו של מר י.ס, וכן בעניין הצורך לממן הוצאות של ילדיהם הקטינים של הצדדים.
בכלל נסיבות העניין לא מצאתי ממש בטענות אלה :
ראשית : בכל הכבוד, היחסים המשפחתיים בין הגב’ ר.ס ובין אחיו של מר י.ס אינם מעלים ואינם מורידים לעניין הצורך במינוי האפוטרופוס.
שנית : הטענות לפיהן המבקש לא יעביר למר י.ס כספים ויפעל בניגוד לטובתו נאמרו מן הפה ולחוץ והן לא נתמכו בכל אסמכתא או ראיה. לא זו אף זו , מכלל החומר המצוי בפני לרבות תסקיר העו”ס ומפגשי עם הצדדים במהלך הדיון שהתקיים בפני היום, התרשמתי לטובה ממחויבותם ומסירותם של האחים ביחס לי.ס, ולא עולה כל חשש שהמבקש לא יפעל כמצופה במסגרת תפקידו- ההפך הוא הנכון.
שלישית: כעולה מתסקיר העו”ס, ילדיהם הקטינים של בני הזוג הוצאו למסגרות חוץ ביתיות בצו עפ”י חוק הנוער טיפול והשגחה, וזאת מפאת חוסר תפקוד של בני הזוג והזנחה קשה. הגב’ ר.ס לא הציגה כל אסמכתאות בגין הוצאות שבני הזוג נדרשים לשלם בגין הקטינים כיום, ובכל מקרה, עניין זה אינו יכול להוות שיקול לצורך ההכרעה בבקשה שבפני, שעה שאין מחלוקת שמר י.ס אכן אינו מסוגל לטפל בענייניו הרכושיים בעצמו והוא זקוק למינוי אפוטרופוס.
רביעית : גם הטענה לקיומם של חובות, בכל הכבוד, אינה יכולה להוות שיקול רלוונטי אלא ההפך מכך. החובות נוצרו כתוצאה מהתנהלות כלכלית כושלת של הצדדים, וזאת בשים לב לגובה הכנסותיהם החודשיות ביחס להוצאות הצפויות- התנהלות אשר אין מחלוקת שמר י.ס לא נטל בה חלק פעיל. כחלק מחובותיו יהא על האפוטרופוס להידרש גם לסוגיית החובות והתשלומים השוטפים, ברם הדבר אינו מהווה עילה אשר יש בה לייתר את המינוי.
המשיבה 2, הגב’ ד.ס לא טרחה להתייצב לדיון שהתקיים בפני היום חרף האמור בהחלטתי מיום 28/2/23, ובנסיבות אלה, ובהיעדר כל עמדה מטעמה, לא מצאתי להידרש לעמדתה שהובאה מפיה של אמה- הגב’ ר.ס.
כפי שפורט לעיל, בתסקיר העו”ס אשר הונח בפני צוין מפורשות כי מר י.ס מסכים למינויו של המבקש כאפוטרופוס על ענייניו הרכושיים. במהלך הדיון שהתקיים בפני היום, מר י.ס אישר כי אכן כספו והכנסותיו מעוברים לידי אשתו הגב’ ר.ס ולדבריו “היא משלמת כל מה שצריך” (שם בעמ’ 6 שורה 33). כמו כן אישר מר י.ס כי אין לו גישה עצמאית לכספו וכי הוא תלוי לחלוטין בגב’ ר.ס לעניין זה, וכי בעת שהוא פונה אליה לקבל כסף נאמר לו שעליו לחכות “וכאשר יהיה לה היא תיתן” (שם בעמ’ 7 שורות 14-15). מדבריו עולה כי הוא אכן חושש מפניה של הגב’ ר.ס ומהשלכות המינוי על יחסיהם הזוגיים לאור דברים מפורשים שאמרה לו הגב’ ר.ס בהקשר זה, ברם לטעמי דבריו אלו רק מחזקים את הצורך במינוי.
אשר על כן, ועל יסוד כלל החומר המצוי בפני, ולאחר ששמעתי גם את מר י.ס בעצמו והתרשמתי כי הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על מינויו של המבקש כאפוטרופוס על ענייניו הרכושיים של המבקש כמבוקש.
צו המינוי הקבוע ייחתם בנפרד.
כמו כן, ובשים לב להוראות סעיף 67(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962, מצאתי להיעתר לבקשת ב”כ היועמ”ש למינויו של המבקש כתומך בקבלת החלטות למר י.ס, בכל הקשור לענייניו האישיים והרפואיים, וזאת לתקופה של שנה מהיום.
תפקידיו של המבקש כתומך בקבלת החלטות למבקש בעניינים אלו יהיו כלהלן:
לסייע למר י.ס לקבל מידע מכל גוף.
לסייע למר י.ס בהבנת המידע הנדרש לו לשם קבלת החלטות, לרבות החלופות האפשריות והשלכותיהן ולהסביר לו את כל אלה בשפה פשוטה וברורה המובנת לו ותוך שימוש באמצעי עזר שברשותו ובכל דרך אפשרית הסבירה בנסיבות העניין.
לסייע למר י.ס במימוש החלטותיו ובמיצוי זכויותיו, לרבות סיוע בביטוי החלטותיו כלפי צדדים שלישיים.
לשם ביצוע תפקידיו כמפורט לעיל, סמכויותיו של המבקש כתומך בקבלת החלטות כנ”ל יהיו כלהלן:
לפנות לכל גורם ולקבל מידע בשמו של מר י.ס.
לסייע למר י.ס בביטוי רצונותיו והחלטותיו כלפי צדדים שלישיים.
לבצע בשמו של מר י.ס, לבקשתו, פעולות לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו.
בכך מסתיים בירורה של הבקשה שבכותרת.
המזכירות תמציא העתק החלטתי לצדדים ותסגור את התיק.
ניתנה היום, כ”ט אדר תשפ”ג, 22 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.
