לפני
כבוד השופט, סגן הנשיא שאול שוחט
כבוד השופטת עינת רביד
כבוד השופט נפתלי שילה
המערערת
עו"ד שרון באום
ע"י ב"כ עו"ד אהוד מררי
נגד
המשיבה
מחלקת עיזבונות לטובת המדינה – האפוטרופוס הכללי
ע"י ב"כ עו"ד אוהד אברהמי
פסק דין
השופט נפתלי שילה:
לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 18.7.22 (כב' השופט יחזקאל אליהו בת"ע 14769-04-22) שדחה את בקשת המערערת להתמנות למנהלת עיזבון למרות שהמנוח ביקש למנותה בצוואתו למנהלת עיזבונו.
א. רקע עובדתי
1. ביום 21.2.18 ערך המנוח ח' פ' ז"ל (להלן: המנוח), צוואה בעדים במשרדה של המערערת (להלן: הצוואה).
2. המנוח צווה בצוואתו את כל נכסיו לבית החולים איכילוב בתל אביב (להלן: איכילוב): מחצית למחלקת הלב ומחצית למחלקה האורתופדית. בנוסף, המנוח ביקש בצוואתו למנות את המערערת למנהלת עיזבונו.
3. המערערת הגישה בקשה למינויה כמנהלת עיזבון. לטענתה, יחסיו של המנוח עמה ועם משרדה היה מיוחד וחרג מקשרי עבודה ויש לכבד את רצונו ולמנות אותה למנהלת עיזבונו. המשיבה, שעוסקת בניהול עיזבונות שהוענקו למדינה, התנגדה למינוי המערערת בטענה שמדובר בצוואה פשוטה והנהנה היחיד ממנה – איכילוב – שהוא בית חולים ממשלתי, אינו זקוק למנהל עיזבון והמשיבה תפעל ליישום הצוואה בעצמה. לטענתה, יש לה ניסיון רב במימוש צוואות ואין סיבה לשלם שכר טרחה למערערת עבור ניהול העיזבון, שעה שהמשיבה יכולה לפעול בעצמה למימוש הצוואה ללא כל עלות לעיזבון.
4. בית המשפט קמא דחה את בקשת המערערת וקבע שהמשיבה תטפל במימוש הצוואה ללא צורך במינוי מנהל עיזבון. בהחלטה צוין שבצוואה קודמת שערך המנוח באותו משרד עו"ד ושבמסגרתה הוא הוריש את כל עיזבונו לאחיו (שנפטר לפני שנערכה הצוואה), לא ביקש המנוח למנות מנהל עיזבון. כמו כן, במקרה דנן, מדובר בצוואה פשוטה לפיה כל הנכסים עוברים לאיכילוב ולכן אין צורך במנהל עיזבון. העיזבון כולל דירה אחת וכספים ואין כל מורכבות בטיפול בהם. המשיבה תוכל לטפל בעיזבון וייחסך שכר טרחה של מנהל עיזבון ולכן אין כל הצדקה למנות את המערערת למנהלת העיזבון (להלן: ההחלטה).
5. המערערת לא השלימה עם ההחלטה והגישה את הערעור שלפנינו.
ב. תמצית טענות המערערת
1. המנוח היה מכר אישי וחבר קרוב של מייסדי משרד עורכי הדין של המערערת וגם של המערערת עצמה. מדובר בקשרים אישיים החורגים מיחסים עסקיים ומשפטיים. המנוח סמך על המערערת שתנהל את עיזבונו.
2. העובדה שמדובר בצוואה פשוטה או שיש מיעוט נכסים בעיזבון, לא מהווה טעם לסטות מרצונו הברור של המנוח בצוואתו. בית המשפט קמא סטה מהוראות סעיף 81 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 (להלן: חוק הירושה), היות ששיקולים כלכליים גרידא לא מצדיקים את אי מימוש רצון המנוח לפיו המערערת תתמנה למנהלת עיזבונו ולא קיימים "טעמים מיוחדים" המאפשרים התעלמות מהוראה זו בצוואה.
3. אופי העיזבון מצריך ניהול שוטף ויעיל וההיכרות של המערערת עם המנוח תסייע לניהול העיזבון, במיוחד לאור העובדה שדירת המנוח מצויה בבניין שבו מקודם פרויקט התחדשות עירונית שהמערערת בקיאה בפרטיו והיא מתמחה בתחום זה.
4. על אף שגם המנוח ידע שצוואתו היא פשוטה וברורה, הוא ביקש למנות את המערערת למנהלת עיזבונו. מינויה של המערערת אינו רק "כלי גרידא" למימוש הצוואה אלא היה מהווה מימוש חלק בלתי נפרד מרצונו ו"מצווה לקיים דברי המת".
5. המגזר הציבורי לא עדיף על המגזר הפרטי בניהול עיזבונות. המערערת בעלת משרד עו"ד עם ניסיון של עשרות שנים והיא תהווה גורם יעיל לצורך מימוש העיזבון. גם למשיבה יש עלויות בניהול תיקי עיזבונות והיא ממומנת מכספי ציבור. המחוקק בוודאי לא הסמיך את המשיבה להחליף את מנהלת העיזבון שמונתה בצוואה. מה גם, שלא הוכחה סמכותה של המשיבה לפעול בעיזבון ולכן יש לבטל את ההחלטה ולמנות את המערערת למנהלת עיזבון המנוח.
ג. תמצית טענות המשיבה
1. המשיבה הוסמכה לפי החלטת הממשלה לטפל בעיזבונות שניתנו לטובת המדינה ואיכילוב הוא בית חולים ממשלתי השייך למדינה. למשיבה ניסיון רב שנים בטיפול בעיזבונות.
2. למערערת אין יידע מיוחד המעניק לה עדיפות לשמש כמנהלת עיזבון. מדובר בצוואה פשוטה לפיה היורש היחידי הוא איכילוב. המשיבה תפעל להוציא לפועל את הצוואה וייחסך שכר טרחה לנהנה. לכן, בצדק קבע ביהמ"ש קמא שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים אי מינויו של מנהל עיזבון. על פי הפסיקה, כאשר מוסכם על היורשים שאין למנות מנהל עיזבון, ביהמ"ש ייעתר לבקשתם ולא ימנה מנהל עיזבון, על אף שהמוריש קבע בצוואתו שפלוני יתמנה למנהל עיזבון.
3. המערערת לא טענה ולא צירפה תצהיר מטעמה לפיו היא מסרה למנוח בעת שערכה עבורו את הצוואה, את דבר קיומה של מחלקת עיזבונות לטובת המדינה שביכולתה להוציא לפועל את הוראות הצוואה ללא השתת עלויות על עיזבונו וכי המנוח, חרף זאת, ביקש למנות את המערערת למנהלת עיזבונו. לכן, יש להניח, שהמערערת מעולם לא הציגה אפשרות זו בפני המנוח.
4. אכן, מצווה לקיים דברי המת. ברם, יש להבחין בין ליבת הצוואה – מי הנהנים – לבין שוליה כגון מינוי מנהל עיזבון. בנוסף, בית המשפט קמא לא מינה את המשיבה למנהלת עיזבון וכפי שמצוין בצו קיום הצוואה, לא מונה כלל מנהל עיזבון. המשיבה היא באת כוחו של הזוכה על פי הצוואה ואינה מנהלת העיזבון. הנהנה עצמו יכול לטפל בעיזבון באמצעות המשיבה מבלי לשלם שכר למנהל עיזבון, שהרי אין חובה בדין למנות מנהל עיזבון.
5. אי מינויה של המערערת למנהלת עיזבון חוסך בהוצאות ושכ"ט מנהל עיזבון. החיסכון משמעותו מימוש מלוא כספי העיזבון לטובת המטרות שעליהם ציווה המנוח בצוואתו – כספים לטובת מחלקות לב ואורתופדיה בבית החולים. טובת היורש גוברת על רצונה האישי של המערערת להתמנות למנהלת עיזבון.
6. המשיבה פעלה ופועלת לריכוז כספי המנוח והיא כבר הזמינה שמאות של דירת העיזבון על מנת להציע אותה למכירה. לפיכך, צדק בית המשפט קמא שדחה את בקשת המערערת ויש לדחות את הערעור.
ד. דיון והכרעה
1. סעיף 81 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע כי:
"קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, אותו אדם כמנהל עיזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לענייני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו".
2. כפי שציין א"מ, פרופ' שמואל שילה ז"ל, בספרו פירוש לחוק הירושה תשכ"ה – 1965, כרך שלישי (2002) בעמ' 140:
"כשהיורשים מגיעים להסכם ביניהם שהם אינם מעוניינים במנהל עיזבון, בית המשפט ייטה להיעתר לבקשתם אף אם המוריש קבע בצוואתו שפלוני יתמנה כמנהל עיזבונו".
ראו: ע"א 41/87 אהרוני נ' זר, פ"ד מג(3), 573 בעמ' 574 (1989) וכן שוחט, פינברג ופלומין, דיני ירושה ועיזבון (2014) בעמ' 207.
3. כפי שקבע כב' השופט רובינשטיין בבע"מ 7081/14 עזבון המנוחה פלונית נ' פלוניות (30.10.14):
"…נקודת המוצא בדיני הירושה היא אכן כיבוד רצון המת… אך עיקרון זה אינו מוחלט ולעתים הדבר איננו אפשרי… יתכן, והדברים נאמרים על דרך הכלל, כי בכגון דא יש להבחין בין ליבת הצוואה, קרי, מי יזכה ברכוש, לבין שוליה, כגון מינוי מנהל עיזבון".
ראו גם: עמ"ש (חי') 38959-09-14 עיזבון המנוחה ס' ו' ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי (22.6.15).
4. במקרה דנן, קיימים "טעמים מיוחדים" לדחיית בקשת המערערת, כפי שקבע בצדק ביהמ"ש קמא בהחלטה. מדובר בעיזבון שבו קיים נהנה אחד והנהנה אינו מעוניין במינוי מנהל עיזבון. מדובר בעיזבון פשוט שבו יש דירה אחת וכספים ולא הוכח כלל שלמערערת מומחיות מיוחדת על פני המשיבה, שמטה את הכף לטובת מינויה, שעה שהמשיבה היא מחלקה וותיקה ובעלת ניסיון שיכולה לטפל בעיזבון באופן מיטבי, ללא כל עלות וללא צורך במינוי מנהל עיזבון. בבע"מ 4884/15 פלוני נ' פלוני (11.10.15) אישר בית המשפט העליון (כב' השופט רובינשטיין) את קביעת בית המשפט לענייני משפחה לפיה צוואה פשוטה אינה מצריכה מינוי מנהל עיזבון, אף אם בצוואה הורה המצווה על מינוי מנהל עיזבון.
ראו גם: ת"ע 23024-07-18 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי (11.4.19).
5. משעה שקיים גוף ציבורי בדמות המשיבה, שתפקידו לטפל בעיזבונות לטובת המדינה, אין שום הצדקה למנות מנהל עיזבון פרטי שעלותו תשולם מתוך העיזבון שנועד כולו לטובת החולים הנזקקים לשירותיו של איכילוב. מדוע שלא ייעשה שימוש בגוף שממילא ממומן ע"י כספי ציבור לצורך מימוש הצוואה? מדוע לגרוע כספים מעיזבון שכולו נועד לצורכי צדקה לטובת תשלום למערערת, שעה שאת כל מלאכת מימוש הצוואה יכולה המשיבה לבצע ללא גריעה מנכסי העיזבון?
6. המערערת לא טענה וכמובן אף לא הוכיחה, שהיא מסרה למנוח את המידע אודות המשיבה והסבירה לו שקיים גוף ציבורי שתפקידו לבצע צוואות לטובת המדינה וניתן יהיה להפעילו ללא כל עלות לעיזבון. ייתכן, שאם המנוח היה כותב בצוואתו שהוא מעוניין שדווקא המערערת תוציא לפועל את צוואתו ולא המשיבה או כל גוף אחר, היה מקום למלא את בקשתו. ברם, במקרה דנן, אין שום הצדקה להעמיס עלויות על הנהנה מהצוואה – איכילוב – ולחייב אותו להשתמש בשירותיה של המערערת, שעה שאין בשירותיה כל צורך והעברת הכספים ומימוש הדירה יכולים להתבצע ע"י המשיבה.
7. זאת ועוד: המנוח לא העניק סמכויות למנהלת העיזבון לקבוע למשל איזה ציוד יירכש למחלקות הלב והאורתופדיה. הוא ציווה העברת מחצית מהעיזבון לכל אחת משתי המחלקות ותו לא. לו למשל היה המנוח מעניק למנהלת העיזבון שיקול דעת אילו פריטים יירכשו ע"י כל מחלקה או לאילו מטרות ספציפיות ייעשה שימוש בכספים, היה קיים "ערך מוסף" מסוים במינויה של המערערת, שעה שהיא הכירה את המנוח וניתן היה אולי להיעתר לבקשתה. ברם, המנוח לא העניק למנהלת העיזבון כל שיקול דעת בבחירת הציוד או המטרות הספציפיות שייעשו בכספי העיזבון ולכן אין הצדקה גם מבחינה זו למינויה.
8. סיכומו של דבר: אציע לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות המשיבה בסך של 20,000 ₪. הערובה על פירותיה, תועבר למשיבה באמצעות ב"כ, על חשבון ההוצאות.
__________________
נפתלי שילה, שופט
השופט שאול שוחט, סגן הנשיא – אב"ד:
אני מסכים.
_________________
שאול שוחט, שופט
סגן הנשיא, אב"ד
השופטת עינת רביד:
אני מסכימה.
_________________
עינת רביד, שופטת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט שילה.
פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ"ד סיוון תשפ"ג, 13 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
שאול שוחט, שופט, סגן הנשיא
אב"ד
עינת רביד, שופטת
נפתלי שילה, שופט