בפני
כב’ השופטת ריבי לב אוחיון
מבקשת
פלונית, באמצעות ב”כ עוה”ד דירה דרורי-סאלם
נגד
משיב
פלוני, באמצעות עוה”ד שאול נפתלין
בעניין הקטינה ***** בת 13.4 שנים
החלטה
החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת מיום 15.4.24 לתשלום מזונות זמניים עבור 2 קטינות, כאשר זמן מה לאחר מכן, לדאבון הלב, הלכה לעולמה הקטינה *******.
עסקינן במקרה כואב של 2 קטינות שנולדו עם פגם גנטי חמור שהביא לנכות קשה ביותר של שתיהן. מאז נולדו הקטינות, בשל נכותן הקשה הקטינות מרותקות למיטה ללא יכולת לצאת את הבית, הן אף לא שהו במסגרת יומית, בשל הקושי הכרוך בהתניידות.
מאחר שישנן כספי קצבאות שהוקפאו לא מכבר, בשל המחלוקת שבין הצדדים, ובקרוב תינתן החלטה (נפרדת) בשאלת ההורה שיקבלן, ומאחר שלמרבה הצער, הקטינה ***** איננה, הדיון אפוא יעסוק בבקשה בנוגע לקטינה *******, שגילה 13 שנים.
אעיר כבר עתה, כי הבקשה הוכתרה כבקשה דחופה ובהולה למזונות זמניים, כאשר בפועל באותה העת היו זכאיות 2 הקטינות לקצבת נכות, בשל נכותן הקשה בסכום מצטבר העולה על 31,000 ₪. לפי מסמכים שצורפו לכתב התביעה, נכון לחודשים 01-03/24 קיבלה הקטינה ******* ז”ל קצבה של 19,626 ₪, ואילו הקטינה ****** תבדל”א, קיבלה לאותה תקופה קצבה של 12,470 ₪.
ההורים קיבלו לידיהם את דמי הקצבה, והשתמשו בה, למשל המבקשת שילמה באמצעות הסכומים שקיבלה דמי שכירות, וכן היו לצדדים כרטיסי אשראי באמצעותם שילמו עבור הוצאות שונות אשר כוסו מכספי הקצבה.
ההסדר המתואר לעיל התגבש ואושר בהסכם הגירושין שבין הצדדים, מיום 30.11.20 שאושר ע”י ביה”ד הרבני ביום 17.12.20 וקובע לעניין קצבאות הנכות וקצבאות נוספות מאת המל”ל, כהאי לישנא:
בעניין זה יוער כי עפ”י הסכמות הצדדים, כל קצבה שיקבל מי מהם ואף אם אינה קשורה בנכות הקטינות או בצרכיהן, תיכנס למאגר הכספי המשותף, כך נעשה באשר להבטחת הכנסה שקיבלה המבקשת מאת המל”ל.
לנוכח בקשת המבקשת בעניין, בהסכמת המשיב נקבע במעמד הדיון מיום 9.10.24 כי החל מחודש 05/24 תקבל המבקשת את קצבת הבטחת ההכנסה שמעניק לה המל”ל, בהיותה במעמד “לא עובדת”.
בעקבות הוראות הסכם הגירושין, וקצבאות הנכות, לא נקבע תשלום מזונות לקטינות. מזה 3.5 שנים שנהגו הצדדים לפי הוראות ההסכם, והתביעה דנן כאמור הוגשה בחודש 05/24. אעיר, כי המבקשת עתרה לחיוב המשיב בתשלום מזונות למפרע וכן עתרה להשבת כספים שלטענתה משך המשיב לעצמו, ברם דינם של דברים אלו להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת בקשה זו.
בבקשה טענה המבקשת כי הוצאות הקטינה ****** הינן כדלקמן:
מדור ואחזקתו – המבקשת שכרה דירה עבורה ועבור הקטינות תמורת תשלום של 7,500 ₪ לחודש וכן היא מעריכה את הוצאות אחזקת המדור בשיעור של 3,000 ₪ לחודש.
כלכלה – 3,500 ₪ לחודש
הוצאות רפואיות מיוחדות – דיקור סיני 2,400 ₪ לחודש, הידרותרפיה 3,600 ₪ לחודש, פיזיותרפיה 2,800 ₪ לחודש, עיסוי רפואי 2,400 ₪ לחודש.
_________________________________________________
עפ”י הסכומים להם עתרה המבקשת, עוד מבלי להביא בחשבון את חלקה של הקטינה במדור ואחזקתו, ההוצאות החיוניות שלה מסכמות בסך של 14,700 ₪.
נוסף על האמור עתרה המבקשת לקבלת תשלום בגין דמי טיפול בקטינה. האם אינה עובדת והתמסרה כל כולה לטיפול בבנות 24/7. לשיטת המבקשת מדובר בעבודה בהיקף משרה של 168 שעות שבועיות, ולמעלה מ-700 שעות בחודש. לאחר חישוב שערכה הגיעה המבקשת לסכום של 28,000 ₪ והואילה להפחית הסכום הסופי ל-15,000 ₪ לחודש אותו דורשת עבור דמי טיפול.
בעדכון ומסמכים שהגישה המבקשת לתיק ביום 16.10.24 קצבת הנכות של ******* הופחתה ועומדת כיום ע”ס של 10,889 ₪ לחודש (לעומת כ-12,600 ₪).
ביום 18.4.24 הגיש המשיב תגובתו לבקשה דנן. המשיב טען כי על-אף שהבקשה הוגשה כדחופה, אין בה כל דחיפות וראיה לכך היא עצם עיתוי הגשת הבקשה אל מול מועד אישור הסכם הגירושין, כי בהיעדר שינוי נסיבות מהותי אין מקום לפתוח את ההסכם ולדון בבקשה, כי בעוד נקבע בהסכם כי האם תהא האחראית על הקטינות, הרי שבפועל האחריות ההורית (המשמורת כפי שנכתב בתגובה) משותפת לשני ההורים והם חולקים את זמני השהות, כך גם בזמנים בהם עברה המבקשת להתגורר עם הקטינות מחוץ לעיר בית שמש.
בנוסף טען המשיב כי מאז נפרדו הצדדים נהגו על-פי הסכם הגירושין שקבע כי הקצבאות השונות יכנסו לחשבון בנק משותף והן יחולקו בין ההורים בחלקים שווים. כן טען המשיב כי בהחלטת בד”ר מיום 20.12.23 הרי שההסכם הקובע חלוקה שווה של הקצבאות בין ההורים הינה חוקית, כי כל ההוצאות והכספים שנמשכו מחשבון הבנק המשותף נעשו בידיעה ובשקיפות ובהסכמה בין הצדדים.
כן טען המשיב כי המבקשת לא תמכה טענותיה באסמכתאות, הן לגבי דמי השכירות והן לגבי צרכי הקטינות הממומנות ע”י קופ”ח.
דיון והכרעה
ברמ”ש 17013-02-24 א.ק. נ’ א.ק. ציין כב’ השופט א’ זגורי בעניין מזונות שנקבעו בהסכם:
“כאשר מדובר על מזונות שנקבעו בהסכם גירושין מקשים בתי המשפט עם המבקש את שינוי החיוב במזונות והנטל הרובץ עליו הופך למוגבר. זאת מן הטעם שהסכם גירושין הוא מעשה רקמה עדינה שמזונות ילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו. נאמר בפסיקה כי אם פרמת חוט זה, נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם (בג”צ 4407/12 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול לערעורים (נבו 7.2.2013) ; ע”א 4515/92 שטיין נ’ שטיין (נבו 13.6.1994) ; עמ”ש (ת”א) 17590-01-20 פלונית נ’ פלוני (נבו 3.12.2020)).”
הן בכתב התביעה והן בבקשה למזונות זמניים לא הביאה המבקשת טעם של שינוי נסיבות המצריך התערבות בימ”ש בהסכם הגירושין שבין הצדדים ושינוי מצב שקיים דה פקטו למעלה מ-3 שנים, על-פיו נהגו הצדדים.
לפיכך, נתבקשה תגובתה לתגובת המשיב שם טענה המבקשת כי מאז חודש 01/24 הועברה קצבת הנכות של הבת ***** ז”ל לחשבון הבנק של האם ואילו קצבת הנכות של הבת ****** הועברה לחשבונה החל מחודש 03/24. האם טענה כי האב לא השלים עם החלטת המל”ל, פנה אליו וביקש כי הכספים יופקדו לחשבון הבנק המשותף.
בעקבות המחלוקת שבין הצדדים, המל”ל הפסיק העברת הכספים וביקש הכרעה שיפוטית. לכן, ביום 15.4.24 עתרה המבקשת בבקשה דנן.
עיון בהסכם הגירושין מעלה כי הצדדים הגדירו את קצבאות הנכות של הקטינות ו/או הקצבאות בכלל כ”שותפות עסקית”, וכן קבעו כי: “14. כל הקשור לכסף הנכנס מביטוח לאומי, כולל הקצבאות, הן של ההורים, הן של הקטינות, שייכים להורים בשותפות”.
בסע’ 17 להסכם קבעו הצדדים: “17. בכל רגע נתון, היה ואחד הצדדים מעוניין בפירוק השותפות, יוכל לפרק את השותפות, בתנאי שאין עיסקה פעילה באותו זמן, דהיינו, קניית נכס וסיום השבחתו או כל דבר אחר”.
הגדרת קצבאות הנכות של הקטינות חסרות הישע כ”שותפות עסקית” מלכתחילה אינה מתקבלת על הדעת, ולהבנתי זהו מהמקרים הבודדים בו החליטו הורים לעשות שימוש בצרכי הקטינות לצרכיהם שלהם, ולקבוע כי מדובר בהכנסה עסקית. אמנם לא נטען וממילא לא הוכח כי צרכי הקטינות לא כוסו עד למועד הגשת התובענה, ברם נהיר כי הקצבאות נועדו לקטינות ולא להורים.
לנוכח האמור, גם אם לא נטען ולא הוכח שינוי נסיבות המצדיק התערובת של ביהמ”ש, הרי שבעצם הקבוע בסע’ 17 להסכם שבין הצדדים, רשאית המבקשת “לפרק” את אותה שותפות עסקית. ואדגיש, כי בהסכם לא דובר על פירוק שותפות בנכסי מקרקעין בלבד, והוראה זו באה תחת הכותרת של “שותפות עסקית”, בה נכנס גם הסעיף הנוגע לקצבאות המל”ל השונות.
בנוסף לאמור לעיל אציין, כי הקצבה נועדת לצרכיה של הקטינה. העובדה שהצדדים הסכימו בשעתו לחלוק בקצבאות ולחיות מהן, גם המשיב שהקטינות אינן אצלו בפועל, וככלל הוא הגיע לבקרן למשך מס’ שעות בשבוע, מאפשרות פתח לבדיקה האם הסכמות הצדדים משקפות את טובת הקטינות, ונכון לעת הזו, הקטינה *****.
לכך יש להוסיף, כי בפועל אמנם אין קצבה לקטינה אך צרכים ישנם.
משכך, מצאתי להיעתר לבקשה לפי האמור להלן.
המבקשת עתרה לסכומים מופקעים מבלי שהציגה בדל ראיה לטענותיה. סביר כי הוצאות הקטינה, רובן ככולן מכוסות ע”י קופ”ח והמבקשת לא הוכיחה אחרת ולא הוכיחה כי יש לקטינה הוצאות של 14,700 ₪ לפי המפורט בסע’ 10 דלעיל. כן המבקשת לא צירפה חוזה שכירות, לא הוכח כי היא משלמת על מדור ואחזקתו 11,500 ₪ וכן חוששתני כי הסכומים אינם מתיישבים עם הסכומים אותם נהגו הצדדים לשלם עבור מדור כשגרו יחד בביתם שבבית שמש.
משכך, אינני מקבלת את טענות המבקשת לעניין שיעורם של צרכי הקטינה וכל עוד לא הוכח אחרת, וכל עוד לא הוכח כי קצבת הנכות של כ- 10,900 ₪ לחודש אינה מכסה את כלל צרכיה הקטינה, לרבות חלקה בדמי המדור ואחזקתו, לא מצאתי לחייב את המשיב בתשלום נוסף מעבר לדמי הקצבה.
לכן נקבע בעניין הקטינה *****, כי קצבת הנכות שהיא מקבלת תועבר לידי האם ותשמש עבור כלל צרכיה הקטינה: מזונות, מדור ואחזקתו וכיסוי הוצאות רפואה וחינוך (אם יהיו), וזאת החל מהמועד בו הוקפאה העברת הקצבה לידי ההורים, להבנתי מחודש 03/24.
בעניין דמי טיפול, על פניו, משנבצר מהמבקשת לעבוד בשל הטיפול הטוטאלי בקטינה, היא אכן זכאית לדמי טיפול. שורה של פסיקה קובעת כי במקרה בו מוטל נטל גידול וטיפול בקטינים על הורה אחד בלבד, הרי שהוא זכאי לקבלת דמי טיפול.
בענייננו כאמור פרט לביקורים של המשיב בבית המבקשת לצורך מפגש של מס’ שעות עם הקטינה, נטל הטיפול בה מוטל על המבקשת באופן מלא.
עם זאת, הסכומים להם עתרה המבקשת אף הם מופקעים, וכעת לצערנו מדובר בקטינה אחת. בינתיים נקבע בהסכמה כי קצבת הבטחת הכנסה בסך של למעלה מ-3,000 ₪ לה זכאית המבקשת בהיותה לא עובדת בשל טיפול בקטינה, תועבר אליה. כמו כן, סבורתני כי הוצאות הקטינה אינן מגיעות לכדי 10,800 ₪ לחודש ויתכן כי ישנה יתרה, המכסה גם את דמי הטיפול, וככל שיוצגו הוכחות הן מטעם המבקשת והן מטעם המשיב, הדברים יתבררו בהמשך.
סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת באופן בו החל מחודש 03/24 תועבר קצבת הנכות של הקטינה ****** לידי האם ותשמש עבור צרכי הקטינה.
בהתאם להוראות מנהל בתי המשפט בדבר פרסום החלטות ופסקי דין בבימ”ש לענייני משפחה, ככל שלא תוגש התנגדות בתוך 7 ימים, תפורסם החלטה זו בהשמטת פרטים מזהים.
למעקב המזכירות.
ניתנה היום, ט”ז חשוון תשפ”ה, 17 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.