לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

לפני

כבוד השופטת יפעת שקדי שץ

תובעת

פלונית ת”ז —-

ע”י ב”כ עו”ד קרן וינברג

נגד

נתבע

אלמוני ת”ז ——

ע”י ב”כ עו”ד רות דיין וולפנר

פסק דין

לפניי תביעה בעניין קטינים ותביעה לפסיקת דמי מזונות עבור קטינים.

הצדדים הם בני זוג לשעבר, יהודים, הוריהם של א’ ת”ז ——יליד 2011 (בן כ- 13 שנים), ב’ ת”ז —–יליד 2014 (בן כ-9.5 שנים) וג’ ת”ז —- יליד 2016 (בן כ-7.5 שנים).

בין הצדדים מתנהלות שתי תביעות אשר הגישה התובעת (“האֵם”) נגד הנתבע (“האב):

תביעה למשמורת וחלוקת זמני שהות – תלה”מ 37568-02-21; ותביעה לפסיקת דמי מזונות עבור הקטינים – תלה”מ 37277-02-21.

ביום 11.1.2023 נשמעו ראיות הצדדים.

מטעם התביעה העידה האֵם (עמ’ 13 לפרוטוקול), ומטעם ההגנה העיד האב (עמ’ 22 לפרוטוקול). הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

תלה”מ 37568-02-21 – חלוקת זמני שהות

לטענת האֵם, חלוקת זמני השהות עם הקטינים היא ביחס של 20%-80% לטובת האֵם.

האב מפר את זמני השהות ולא פוגש את הקטינים באופן קבוע ומסודר, אלא מגיע לראות אותם לפי גחמותיו ובטענות של אילוצי עבודה.

האב מבקש לראות את הילדים שלא בזמני השהות שנקבעו כשלאֵם יש תכניות שנקבעו מבעוד מועד או שהוא מבקש בימים שאינם זמני השהות הקבועים עמו לאסוף ילד אחד, והדבר יוצר קנאה בין הילדים.

בימי שישי האב לא אוסף את הילדים ממסגרות החינוך ולא דואג שגורם מטעמו ישהה עם הקטינים עד הגעתו. האב מודיע לאם יום לפני המפגש או באותו היום שעות מספר לפני הגעתו כי הוא לא יוכל לאסוף את הקטינים לזמני שהות עמו. האב לא קיים את ההחלטה מיום 22.8.22 לגבי חלוקת זמני השהות בחופש הגדול. האב מסרב לחלוק את זמני השהות בימי חול המועד, חגים וחופשות.

לטענת האב, הוא עובד כ——-בחברה המעניקה שירותים בעיקר ל——-של מערכת ה—–. העבודה רגישה ודורשת כוננות 24/7, ואין לאב יכולת לשנות את תנאי העסקתו, ולכן אין לו יכולת להתחייב לזמני שהות נוספים.

לטענתו הוא עומד כמעט תמיד בזמני השהות שנקבעו על אף סירובה של האֵם לנהוג בגמישות.

במצבים בהם מתפנה חלון זמן שבו הוא יכול להיפגש עם הקטינים מעבר לזמני השהות הקבועים, האֵם מערימה קשיים. שעות העבודה ומרחק הנסיעה אינם מאפשרים לו לרוב לאסוף את הקטינים ממסגרות החינוך אלא מביתה של האֵם.

ביום 2.5.2021 הסמכתי עו”ס לסדרי דין לקבוע או לשנות את זמני השהות כאשר תוקף ההסמכה למשך שנה, והוריתי כי עד למתן החלטה אחרת זמני השהות בין האב לבין הקטינים יהיו כדלקמן:

באמצע שבוע – יום ב’ – החל משעה 17:00 ועד למחרת (למסגרות החינוך או לבית האֵם אם אין מסגרת חינוכית); יום ד’ – החל מהשעה 17:00 ועד השעה 19:30.

בסוף השבוע – מידי שבועיים, ביום ו’ ישירות מהמסגרת החינוכית ועד למחרת בשעה 20:00 (שעון קיץ) או בשעה 19:00 (שעון חורף).

ביום 12.8.2021 הוריתי כי במהלך חודש אוגוסט יורחבו זמני השהות בסופי השבוע, כך שהאב יאסוף את הקטינים בימי חמישי אחת לשבועיים בשעה 17:00 מבית האֵם וישיבם במוצאי שבת בשעה 20:00. לגבי אמצע שבוע הוריתי בהחלטה שתתקיים החלוקה שנקבעה בהחלטה מיום 2.5.2021, וציינתי כי ניתן להגיע להסכמות לגבי החלפת השהות של ימי רביעי בהתאם לצרכי עבודתו של האב ובלבד שההסכמה התקבלה זמן סביר מראש באופן שיאפשר לקטינים ולאֵם להיערך. בהחלטה זו לא נעתרתי לבקשת האב לצמצם את זמני השהות.

תסקיר עו”ס לסדרי דין נושא תאריך 7.6.2022 המליץ על מתווה מצומצם יותר של זמני שהות של הקטינים עם האב, באופן הבא: יום ב’ – האב יאסוף מבית האם בשעה 17:00 וישיב למסגרת החינוכית למחרת; סופ”ש לסירוגין – החל מיום שישי בסיום המסגרת החינוכית ועד מוצ”ש.

בתסקיר צוין שמצופה מהאב לקיים את זמני השהות כנדרש, והיה אם בלית ברירה הוא לא יכול לעמוד בזמנים שנקבעו מצופה כי יודיע על כך יום קודם לאֵם.

בתסקיר צוין שנראה נכון לשקול להפסיק את הלינה בבית האב באמצע שבוע ולשקול חזרה ללינה בהמשך בשל העדר טיפול וחווית חוסר מוגנות, אך האב התנגד בעוד האֵם הייתה מעוניינת בצמצום זמני השהות של האב.

צוין כי יש מחלוקת לגבי שעת האיסוף ממסגרות החינוך ביום שישי וכי נראה שקיום זמני שהות עם האב במתכונת מצומצמת יותר עשוי לעלות בקנה אחד עם טובת הילדים.

בנוסף, הומלץ לקבוע מנגנון שבו האב יודיע מראש במקרה של ביטול מפגש עד יום קודם, אם הדבר עולה בידו; כי האיסוף יתבצע על ידי ההורה שהילדים נכנסים לרשותו; וכי בימי מחלה – הילד יישאר אצל ההורה עד שעת האיסוף מהמסגרות ואם מדובר ביום של מעבר, יעביר אותו להורה האחר בשעה הרגילה.

מבחינת המלצות טיפוליות הומלץ, בין היתר, שכל אחד מההורים יקבל טיפול מותאם לצרכיו ובראיה משפחתית יחד עם צרכי הילדים.

האב הסכים להמלצות התסקיר.

האֵם בתחילה התנגדה להמלצות התסקיר אך בפתח הדיון מיום 11.1.2023 הסכימה להמלצות בנוגע ליום שני ולביטול ימי ד’.

האב ביקש להותיר אפשרות לזמני שהות בימי ד’. לפיכך, אין מחלוקת בנוגע לחלוקת זמני השהות בימי שני. המחלוקת שנותרת היא לגבי הותרת אפשרות מפגש בימי רביעי ושעת האיסוף ביום שישי.

לגבי ימי רביעי – אני סבורה שיש מקום לקבוע אפשרות של קיום זמני שהות עם האב בימי רביעי בין השעות 18:00-19:30, ולא קביעתם כחלק מזמני השהות בהם הוא מחויב, בכפוף לתנאים הבאים:

א. האב יודיע על אפשרות קיומם של זמני השהות ביום רביעי של אותו השבוע לפחות 24 שעות לפני כן באמצעות פניה בכתב לאֵם, תוך ציון השעה שבה יאסוף את הילדים.

ב. המפגש יתקיים עם כל הילדים (אלא אם לאחד הילדים יש פעילות מטעם המסגרת החינוכית או פעילות חברתית נפרדת).

ג. האב יוכל לקיים את זמני השהות ביום ד’ בטווח הזמנים שבין 18:00-19:30 במלואם או חלקם אך לא יחרוג מזמנים אלו.

ד. אפשרות קיומו של המפגש ביום ד’ מצד הילדים או האֵם או אי קיומו של מפגש ביום ד’ לא ישפיע על זמני השהות הקבועים לפי פסק דין זה בימי שני ובסוף השבוע.

אני ערה לקושי של האב בנוגע לזמני השהות ביום ד’ (עמ’ 28, ש’ 27) וכן לטענות האֵם בנוגע לצורך בוודאות ויציבות עבור הילדים ותכנון תכניות מצדה, ולכן אני סבורה כי קביעת אפשרות לזמני שהות ביום ד’ באופן מובנה (עצם האפשרות תוך הודעה מראש) ומוגבל (טווח זמנים מצומצם) אך גמיש (חלק מהשעות בטווח הזמנים או מלואן), יסייע בידי הצדדים ליצור שגרה קבועה של זמני שהות.

שיניתי את שעת האיסוף מ-17:00 ל-18:00 הן בשל הצורך של האב לצאת מהעבודה מוקדם באופן שעלול לכאורה לפגוע בוודאות המפגש (עמ’ 28, ש’ 27) והן על מנת לאפשר לאֵם להיערך עם לוח הזמנים ותכניותיה בהתחשב במועד שבו על האב לעדכן אותה.

לגבי שעת האיסוף ביום שישי – האֵם עומדת על כך ששעת האיסוף תהיה בשעה 11:45 (סיום המסגרת החינוכית).

בתסקיר צוין שאיסוף בשעה 14:00 כובל אותה לבית וכי היא אינה יכולה לשאת בנטל זה.

לדבריה אף השעה 14:00 אינה שעה קבועה בהכרח והאב יכול לבקש לאחר. בסיכומיה ציינה האֵם כי לא אחת כאשר האב אמור לאסוף את הילדים לסוף השבוע והיא נמצאת מחוץ ל—-, היא מקבלת שיחת טלפון מגורמי החינוך או מהילדים אשר מודיעים לה כי האב לא הגיע לאסוף.

האב מבקש כי שעת האיסוף תהיה בשעה 14:00 על מנת שיתאפשר לו לעבוד ביום זה. בתסקיר צוין שככלל נראה כי קיום זמני השהות עם האב במתכונת מצומצמת יותר עשוי לעלות בקנה אחד עם טובת הילדים.

התרשמתי כי עבודתו של הנתבע היא של כונן, על המשמעויות הכרוכות בכך בנוגע לשינויים בלתי צפויים בשעות, וכי היקף השעות בה הוא רב.

האב העיד כי הוא עובד בחברה שבבסיסה מתן שירות 24 שעות וכי זו מהותה (ע’ 24, ש’ 2), וכי הוא אחראי על מתן שירות ——ל——-(עמ’ 24, ש’ 3). במסגרת הדיון העיד האב כי אין לו סדר יום, שעת התחלת היום משתנה (עמ’ 22, ש’ 27), הוא עובד לפי קריאות (עמ’ 22, ש’ 29) ויש טיפולים שוטפים (עמ’ 22, ש’ 31). לדבריו אין לו שעות עבודה בדומה ל”חייל. קרבי” (עמ’ 22, ש’ 32), ולפי חוזה העבודה הוא מחויב ל-186 שעות משרה מלאה+40 שעות נוספות (עמ’ 22, ש’ 35).

האב צרף לתצהירו מכתב נושא תאריך 7.3.2021 ממנהל מחלקת שירות בעבודתו, מר —–, שהוא מנהלו הישיר (עמ’ 23, ש’ 9), ובו הוא מאשר שהנתבע מועסק בהיקף משרה מלאה (החל מהשעה 8:00 ועד השעה 17:10)+כ-25 שעות נוספות מדי חודש, וכי בשל צרכי עבודה מיוחדים הוא מחויב להשתתף בתורנויות כוננות שבועית מחוץ לשעות העבודה ולפי דרישת הממונה (נספח 3 לתצהיר הנתבע).

אמנם האב לא העיד את המנהל ומדובר בהיקף שעות השונה מטענתו של האב אך האב העיד כי הייתה טעות במכתב כשצוין 25 שעות נוספות ותיקנו אותה ל-40 שעות נוספות (עמ’ 23, ש’ 32). בכל אופן מדובר על היקף חודשי רב של שעות נוספות.

מתלושי השכר של הנתבע ניתן ללמוד כי אחד מרכיבי השכר הוא סך של 2,500 ש”ח בחודש עבור שעות נוספות קבועות, ולכן סביר להניח שהנתבע נדרש להיקף שעות נוספות רב נוסף על שעות המשרה המלאה, כפי שהתרשמתי מעדותו המהימנה בנושא. בחלק מתלושי השכר של הנתבע ניתן ללמוד על תשלום עבור שעות נוספות מעבר לרכיב שלעיל שכללו רכיב כוננות, שעת קריאת חירום (עמ’ 24, ש’ 25) ושעת קריאה (תלוש שכר של חודש 03/2022).

האב העיד שהוא כונן שבועי 24/7 כל שבוע ואם יש בעיה מחליפים אותו באופן נקודתי (עמ’ 23, ש’ 35).

לדבריו, הכוננות היא חלק מהתפקיד והוא לא מקבל עליה תוספת כספית (עמ’ 24, ש’ 14) אלא כשהוא נדרש ללון מחוץ לבית (עמ’ 24, ש’ 24). הצורך בכוננות של האב בעבודתו עולה אף מהמכתב של מנהלו הישיר שבו צוין שישנם צרכי עבודה מיוחדים בשלם הנתבע מחויב להשתתף בתורנויות כוננות שבועית.

לפיכך, אני סבורה כי בנסיבות אלו יש מקום ליצור וודאות ויציבות בחיי הקטינים בנוגע לזמני השהות, אף אם המשמעות היא צמצום של זמני השהות עם האב.

לאחר ששקלתי את הצורך ביציבות לקטינים ואת מגבלות העבודה של האב, אני מורה כי בסוף השבוע הראשון בכל חודש בו שוהים הקטינים עם האב, האב יאסוף את הקטינים בשעה 14:00 מבית האֵם, ובסוף השבוע השני בכל חודש בו שוהים הקטינים עם האב, האב יאסוף את הקטינים ישירות מהמסגרת החינוכית (או בשעה 12:00 מבית האֵם אם אין מסגרת חינוכית).

מצופה מהאב כי יעשה כל מאמץ אחת לחודש לאסוף את הקטינים בעצמו או באמצעות מי מטעמו החל מסיום המסגרת החינוכית באופן שיאפשר לקטינים יציבות וודאות.

בכתב התביעה האם אינה עותרת בבקשה להטלת סנקציה כספית בגין הפרת זמני שהות אך התייחסה לענין זה במסגרת הסיכומים. מאחר שאין מדובר בסעד שהתבקש אינני קובעת סנקציה כספית, ואולם יודגש כי אם מי מהצדדים לא יעמוד בזמני השהות שנקבעו, עומדת לצד השני לתבוע סעד זה.

לגבי חופשות וחגים –

על האב לשאת בנטל האחריות ההורית בימי חופשה וחג אף אם אין בידו לחלק את זמני השהות בחופשות ובחגים באופן שוויוני נוכח מגבלות עבודתו. לאור האמור, עו”ס לסדרי דין יערוך טבלה ובה חלוקה של חלוקת זמני השהות בחגים וחופשות, ויגישה לתיק תוך 30 ימים מהיום.

לאור האמור, אני קובעת כי זמני השהות של האב עם הילדים יהיו כדלקמן:

באמצע השבוע – יום ב’ – החל משעה 17:00 ועד למחרת (למסגרות החינוך או לבית האֵם אם אין מסגרת חינוכית).

בסוף השבוע – לסירוגין ביום ו’ ועד מוצאי שבת. בסוף השבוע הראשון בכל חודש בו שוהים הקטינים עם האב, האב יאסוף את הקטינים ביום ו’ בשעה 14:00 מבית האם, ובסוף השבוע השני בכל חודש בו שוהים הקטינים עם האב, האב יאסוף את הקטינים ביום ו’ ישירות מהמסגרת החינוכית (או בשעה 12:00 מבית האֵם אם אין מסגרת חינוכית).

נוסף על כך, ביום ד’ ישנה אפשרות לקיום זמני שהות של הילדים עם האב בין השעות 18:00-19:30 בכפוף לתנאים המפורטים.

לגבי חופשות וחגים – החלטה משלימה תינתן לאחר הגשת טבלת החלוקה של עו”ס לסדרי דין.

על הצדדים לשמור על ערוץ תקשורת פתוח בעניין הקטינים, תוך שמירה על תקשורת מכבדת ועניינית.

יודגש כי על הצדדים להקפיד על עמידה בזמני השהות כפי שנקבעו בימים ובשעות. אין מקום לשינויים באופן תדיר בזמני השהות ותוך מתן התראות קצרות. היה ומי מהצדדים מבקש לשנות את זמני השהות באופן נקודתי ובנסיבות לא צפויות, עליו להודיע על כך לצד השני לפחות 24 שעות מראש.

תלה”מ 37277-02-21 – פסיקת דמי מזונות עבור קטינים

ביום 2.5.2021 ניתנה החלטה בה נפסקו מזונות זמניים עבור קטינים, כדלקמן:

“לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, נוכח הדין האישי החל, גיל הקטינים (10,7,5), פער ההכנסות, צרכי הקטינים, חלוקת זמני השהות, ויתר הנתונים בתיק, אני מורה כדלקמן: המשיב יישא בדמי מזונות זמניים חודשיים עבור א’ וב’ (בני כ-10 ו-7 שנים, בהתאמה) על סך של 500 ש”ח כל אחד, עבור ג’ (בת כ-5 שנים) על סך של 1000 ש”ח, וכן בדמי מדור ואחזקת מדור על סך של 1600 ש”ח.

סך הכל 3,600 ש”ח (להלן: דמי המזונות).

דמי המזונות ישולמו חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור אותו חודש, החל מחודש 05/21, ישירות לחשבון הבנק של האם, כשהסכום הנקוב לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום.

מועד תחולת התשלום נובע מההסכמה כי המשיב שילם סך של 3000 ש”ח לחודש עד כה. ככל הנדרש, טענות הצדדים לעניין מועד תחולת התשלום תתבררנה במסגרת ההליך.

קצבת הביטוח הלאומי תשולם לידי האם נוסף על דמי המזונות.

הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך של הקטינים יתחלקו בין הצדדים בחלוקה של 75% (אב) ו-25%(אם), בכפוף להצגת קבלות.

על האם לפעול בכדי לממש את זכותה לקבל הטבות ומענקים אם ישנם, עבור הקטינים. מחצית מהסכומים שיתקבלו יקוזזו מחלקו של האב מההוצאות החינוכיות והרפואיות, לפי העניין”.

האב הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה למזונות זמניים. דיון בעניינם של הצדדים, לרבות בבקשה זו בהתייחס לקביעת מדור ותשלום עבור הצהרון, התקיים ביום 2.11.2021. בהחלטה מיום 7.12.2021 קבעתי כי ” …לא מצאתי בשלב זה לשנות מקביעתי הכוללת כי סך דמי המזונות הזמניים עבור שלושת הקטינים (כשהם כוללים מזונות, מדור ואחזקתו) יעמדו ע”ס 3,600 ש”ח. אמנם יש ממש בטענת האב בדבר גובה שכ”ד אותו מוציאה האם בפועל, ויש להביא בחשבון השינוי שחל. עם זאת מנגד עומדת לאם טענתה בדבר חלוקת זמני השהות והנטל שהיא נושאת על כתפיה עת האב אינו מקיים את זמני השהות כפי שנקבעו והמשמעות של נטל זה מבחינת הזמן הפנוי של האם. מכיון שהמדובר במזונות זמניים והצדדים טרם הגישו תצהיריהם וטרם נחקרו אודותיהם, מצאתי ליתן בשלב זה משקל דומה לשתי הטענות.

כן לא מצאתי לשנות בשלב זה נושא התשלום לצהרון והכללתו תחת הוצאות החינוך אשר לקטינים. בבוא העת וככל שיהיה צורך בכך יוכלו הצדדים לטעון לעניין במסגרת סיכומים כוללים בתיק”.

הצדדים יהודים ולכן חל הדין העברי. הקטינים בני כ- 13 שנים, 9.5 שנים ו-7.5 שנים ומזונותיהם מדין צדקה.

פסק הדין של כבוד בית המשפט העליון בבע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית (19.7.2017) (“בע”מ 919/15”) שינה את המצב הנוהג עת נקבע כי ביחס לילדים מעל גיל 6 החבות במזונות קטינים היא שוויונית באופן עקרוני, כלומר חלה על שני ההורים, כאשר היקף החיוב יקבע לפי יחס הכנסות ביניהם ובשים לב לאופן חלוקת זמני השהות (ראו לדוגמא תלה”מ (נצ’) 561-07-20 פלונית נ’ אלמוני (13.11.2020); “ענין פלונית”).

בפסק הדין של כבוד בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בעמ”ש (ת”א) 14612-10-16 פ’ ב’ נ’ א’ ב’- קטינה (20.12.2017) נקבע כי על הערכאה הדיונית להכריע בנטל חלוקת החיוב בין ההורים על פי הכללים שנקבעו בבע”מ 919/15, ולשם כך, עליה לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים: צרכי הקטינים; היכולות הכלכליות של הצדדים (תוך התחשבות בכל מקורות ההכנסה שלהם); היחסיות של היכולת הכלכלית בין ההורים וחלוקת זמני השהות בפועל בין ההורים.

אבחן להלן את הפרמטרים הנדרשים להיבחן בכדי לבסס את ההכרעה.

ב1. צרכי הקטינים

האֵם עותרת בסיכומיה למזונות הקטינים, כדלקמן: הבן א’ – 2,200 ש”ח בחודש, הבן ב’ – 2,200 ש”ח בחודש והבן ג’ – 2,150 ש”ח בחודש (בהתחשב בעלויות מופחתות של אינטרנט ותקשורת סלולארית).

האֵם כוללת בסכומים אלו את הרכיבים הבאים: מזון וכלכלה (1,000 ש”ח לכל קטין), ביגוד והנעלה (300 ש”ח לכל קטין), נסיעות (500 ש”ח לכל קטין), דמי כיס ובילויים (200 ש”ח לכל קטין), הוצאות רפואיות (100 ש”ח לכל קטין), אינטרנט ותקשורת סלולארית (100 ש”ח עבור הקטינים א’ וב’, ו-50 ש”ח עבור הקטין ג’).

יצוין כי בכתב התביעה פרטה התובעת סכומים גבוהים יותר המשקפים, לטענתה, את צרכי הילדים (סך של 2,500 ש”ח בחודש עבור כל אחד מהקטינים א’ וב’ וסך של 2,700 ש”ח בחודש עבור הקטין ג’).

לטענת האב, מאז ומעולם רמת החיים של המשפחה הייתה נמוכה, ופירוט הוצאות הילדים שמציגה האֵם אינו משקף את ההוצאות הנדרשות ואת אלו המשמשות בפועל.

לטענתו, צרכיהם של הקטינים להם האֵם פורטו בהגזמה וללא אסמכתאות עומדים בפועל על סך של 800 ש”ח בחודש לכל קטין.

עוד טען האב, כי האֵם צרפה קבלות המשקפות את הוצאותיה שלה בכדי לנפח את הוצאות הקטינים באופן מלאכותי.

האב צרף קבלות על הוצאות שהוא מממן באופן ישיר עבור הילדים (נספח 10 לתצהיר).

תביעת מזונות היא תביעה כספית ולכן מוטל על התובעת הנטל להוכיח את הסכום הנתבע ולבסס אותו בראיות.

נגזרת של המצב המשפטי המאוחר לפסיקת בע”מ 919/15 היא שבעת קביעת צרכי הקטינים יש לחשב את מכלול הצרכים ולא רק צרכים הכרחיים (כפי שהיה נהוג בעבר לעשות הבחנה בין צרכים הכרחיים לצרכים מדין צדקה); וכי יש לבצע הבחנה בין צרכים תלויי שהות לצרכי קטינים שאינם תלויי שהות (עמ”ש (מרכז) 21704-03-18 א.ו. נ’ א.ו’. (11.6.2019); עמ”ש (תל-אביב) 12792-10-19 ע’ נ’ נ’ ע’ ע’ נ’ (27.10.2020); וכן ענין פלונית סעיף 31).

בנוגע לרכיב של דמי המזונות ההכרחיים נקבע בפסיקה טווח רחב של הסכום שאינו טעון הוכחה ומצוי בידיעה שיפוטית אשר נע בין סך של 1,400 ש”ח (עמ”ש (חיפה) 44496-10-20 א. נ’ ב. (11.8.2021)) לסך של 1,900 ש”ח (עמ”ש (חיפה) 26409-10-18 מ.ש. נ’ ק.ש. (25.7.2019), עמ”ש (חיפה) 32385-11-18 א”ג נ’ ר”ג (22.5.2019), עמ”ש (מרכז) 5121-05-20 י.ג. נ’ נ.ג. סעיף 25 (26.10.2020)). בזהירות אומר שמאז ניתנו פסקי הדין הנ”ל חלפו כ-3 שנים ואני סבורה נוכח עליית יוקר המחייה בשנים האחרונות כי יתכן שמנעד הסכומים המפורטים כולו מצוי ברף גבוה יותר.

במסגרת הערכת היקף הצרכים שאינו טעון הוכחה, כאמור, לא נכללות הוצאות בריאות או חינוך, הוצאות עבור פעילות פנאי, בילויים לרבות נסיעות וטיולים, בהתאם לרמת החיים לה הורגלו הקטינים במהלך החיים המשותפים, והוצאות מדור.

לעומת זאת, כן כלולות הוצאות אחזקת מדור שהן חלק מגוף המזונות (שם, סעיף 25).

אדגיש, כי הסכומים מתייחסים לשיעור הצרכים שאינם דורשים הוכחה. ככל שתובע בתביעות מזונות טוען לצרכים העולים על הסכום שאינו דורש הוכחה, מוטל עליו הנטל להוכיח זאת.

האֵם העידה שהיקף ההוצאות החודשיות עבור מזון הוא בסך 500-600 ש”ח בשבוע ואף יותר מכך (עמ’ 21, ש’ 35). האֵם הגישה קבלות על רכישות שונות (נספח 12 לתצהיר), תדפיסי פירוט עסקאות בכרטיס אשראי (נספח מיום 9.6.2022 ומיום 26.12.2022) ותדפיס חשבון בנק (נספח 13 לתצהיר, נספח מיום 9.6.2022 ונספח מיום 26.12.2022).

מהקבלות שצורפו לא ניתן ללמוד על היקף ההוצאות החודשיות של הקטינים ועל צרכיהם.

מתדפיסי כרטיס האשראי ניתן ללמוד על שיעור ההוצאות החודשיות באופן כללי.

אשר להוצאות אחזקת מדור – האֵם צירפה קבלות על תשלומי וועד בית, ארנונה, מים וחשמל (נספח מיום 9.6.2022).

בהסתמך על החומר שהוצג ולאחר בחינת הנתונים אני מעריכה את הוצאות אחזקת המדור החודשיות בבית האֵם בסך 1,250 ש”ח לחודש.

האב העיד כי הוצאותיו עבור אחזקת המדור (חשמל, מים, ארנונה) בסך 1,200 ש”ח בחודש (עמ’ 25, ש’ 21).

חלקם של הקטינים עומד על 50% מכלל הוצאות אחזקת המדור בשני הבתים ובסך הכל 1,225 ש”ח לחודש (מתוך 2,450 ש”ח עלות אחזקת המדור בשני הבתים).

לאור פער ההשתכרות בין הצדדים (כפי שיקבע להלן), על האב לשאת ב-70% מעלות אחזקת המדור הנזקפת על חלקם של הקטינים כלומר ב-857.5 ₪.

מאחר והקטינים שוהים גם בבית האב, יש לזקוף את השהות בבית האב כנשיאה בחלק מהוצאות אחזקת המדור בפועל. כך, מאחר שהאב מלין את הקטינים עמו 30% מהזמן הרי שהוא נושא בסך 367.5 ש”ח, ועליו להעביר את ההפרש לידי האֵם בסך 490 ש”ח (החלק היחסי של כל ילד יכלל בסכום הצרכים המפורט בסעיף 30 להלן).

לאור האמור, ובהתחשב בסכום שאינו טעון הוכחה ביחס לצרכים בסיסיים, אני מעריכה את היקף הצרכים תלויי השהות של הקטינים בסך 1,600 ש”ח לחודש לכל קטין, לרבות אחזקת מדור, ואת הצרכים שאינם תלויי שהות בסך 400 ש”ח לחודש לכל קטין. סכום כלל צרכיהם המוערכים של כל אחד מהקטינים הוא בסך 2,000 ש”ח בחודש, למעט דמי מדור.

דמי מדור –

האֵם צרפה הסכם שכירות (נספח 8 לבקשה מיום 17.2.2021) לפיו דמי השכירות בסך 2,500 ש”ח לחודש (תשלומי וועד הבית שצורפו לבקשה מיום 9.6.2022 הם לגבי אותה דירה).

האֵם העידה כי היא מקבלת סיוע בשכר דירה (עמ’ 16, ש’ 28). מדפי החשבון לחודש 12/2022 עולה כי הסיוע בגובה 1,090 ש”ח בחודש.

לפיכך, הוצאות דמי המדור בבית האֵם הן בסך 1,410 ש”ח בחודש.

חלקם של הקטינים בהוצאות המדור של האם הוא בסך 705 ש”ח בחודש (50%). הנתבע העיד כי אין לו הוצאות בגין דמי שכירות (עמ’ 25, ש’ 19). לאור האמור, אני קובעת את חלקם של כלל הקטינים בדמי המדור בסך 700 ש”ח בחודש.

על כן, סכום הוצאות הקטינים עבור צרכיהם ודמי המדור בסך כולל של 6,700 ש”ח בחודש.

ב.2. היכולת הכלכלית של האֵם והיקף הכנסותיה

האֵם עובדת כ—– ב——. לטענתה, היא אינה יכולה להגדיל את היקף המשרה ואינה יכולה לעבוד בעבודה נוספת נוכח התנהלות האב וגיל הקטינים, ולכן היא ממצה את מלוא פוטנציאל השתכרותה.

האב טוען, כי האֵם אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה ואף יכולה להשתכר פי כמה מהכנסותיה כיום בשל הכשרתה בהנהלת חשבונות.

לטענתו, האֵם עובדת כשמרטפית ומשתכרת במזומן ויש להביא בחשבון שהאֵם מקבלת סיוע בשכר דירה בסך של כ-1,100 ש”ח בחודש; הנחה בארנונה בסך של 500 ש”ח מכלל החשבון; מענק עבודה בסך של 8,820 ש”ח בשנה; החזר מענק עבודה בסך 25,000 ש”ח בשנה; וסיוע מלשכת הרווחה בסך של 2,400 ש”ח בשנה.

האֵם העידה כי משכורתה החודשית בסך 4,900 ש”ח נטו (עמ’ 18, ש’ 18). עוד העידה האֵם, כי הגדילה את משרתה (עמ’ 18, ש’ 15).

עד חודש 09/2022 לערך (עמ’ 17, ש’ 24) עבדה האם כ-5 שעות ביום בהתאם לנתוני ימי העבודה בפועל ביחס לשעות העבודה בפועל לחודש העולים מתלוש השכר. בחודשים 10/2022-11/2022 הגדילה האם את היקף משרתה לכ-7 שעות ביום ומשכורתה עמדה על סך של כ- 4,900 ש”ח נטו בחודש (מתלושי השכר של האם לחודשים 11/2022-06/2022 עולה כי הכנסה הממוצעת היא בסך של כ-4,800 ש”ח נטו לחודש; בחודש 06/2022 הייתה זכאית האם לדמי הבראה; בחודש 07/2022 הייתה זכאית לדמי ביגוד; ובחודש 09/2022 הייתה זכאית לתשלום בסך 1,500 ש”ח כ——).

לפיכך, לאחר ניתוח הנתונים הנלמדים מהראיות שהוצגו בפניי אני מעריכה את משכורתה החודשית של האֵם מעבודתה כ—– בסך 4,900 ש”ח נטו.

בהתחשב בגיל הקטינים ובשעות עבודתה (עמ’ 17, ש’ 31), אני סבורה כי האֵם אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה.

האֵם העידה כי קיבלה החזר של מס הכנסה שלילי בסך של כ-25,000 ש”ח על שנים 2020-2021 אשר הוסיף לה כ-1,000 ש”ח למשכורת בכל חודש (עמ’ 14, ש’ 20). האֵם הכחישה את הטענה שיש לה עסק מורשה ושהיא עצמאית (עמ’ 13, ש’ 26) והעידה כי אין לה חשבון בנק נוסף (עמ’ 14, ש’ 28).

לאור האמור, בהסתמך על הנתונים כמפורט – לאֵם הכנסה נוספת בסך של כ-1,000 ש”ח בחודש.

בהתייחס לטענת האב בנוגע למענק הסיוע בשכר דירה – ענין זה הובא בחשבון בחישוב דמי המדור.

אשר לטענה בנוגע להנחה בארנונה – אם ישנה הנחה היא באה לידי ביטוי בסכום החודשי שהוצג ומשכך הובאה בחשבון בחישוב אחזקת המדור.

מדפי החשבון עולה כי בחודש 08/2022 הופקד סך של 3,138 ש”ח חד פעמי והאֵם העידה כי זהו תשלום עבור מענק לימודים מהביטוח הלאומי (עמ’ 15, ש’ 18); לגבי הסיוע ממשרד הרווחה – מצופה שהאם תפעל בכדי לממש את זכותה לקבל הטבות ומענקים עבור הקטינים, ומחצית מהסכומים שיתקבלו יקוזז מחלקו של האב לפי העניין (הוצאות רפואיות או חינוכיות), ולכן איני מתייחסת לזה כהכנסה נוספת.

האם זכאית לקצבת ילדים בסך 394 ש”ח בחודש.

לגבי הפקדות כספי מזומן – בסיכומיה טוענת האֵם כי מדובר בהפקדות ארעיות המבוצעות על ידי אחיה או דודה כאשר חשבון הבנק מתחיל להיכנס לחריגה. בעדותה צינה האֵם כי היום כבר אין הפקדות של מזומן כפי שהיו כשעברה דירה (עמ’ 15, ש’ 34) וכי היום אין לה עזרה מבני משפחתה (עמ’ 16, ש’ 4).

מדפי החשבון עולה כי בעבר הופקדו כספי מזומן שלא באופן עקבי או בסכום מסוים ולא ניתן ללמוד מהם על הכנסה נוספת אשר מתקיימת בעת הזו וניתן לראות בה חלק ממכלול מקורות ההכנסה.

על כן, מניתוח הנתונים כאמור – סך הכנסותיה של האם מכלל המקורות בסך 6,300 ש”ח בחודש (4,900 ש”ח משכורת, 1,000 ש”ח החזר מס הכנסה שלילי, 394 ש”ח קצבת ילדים). אציין, כי החזר המס אינו מהווה סכום שניתן להתבסס עליו בהכרח כהכנסה קבועה המחושבת לצורך קביעת היכולת הכלכלית לצורך חישוב המזונות, אולם לאור הקביעה ביחס למיצוי היכולות והפוטנציאל של האֵם (בין היתר מהשכלה נוספת), אני סבורה שיש הצדקה להתחשב בסכום הנוסף בעת חישוב כלל ההכנסות של האֵם.

חישוב הכנסה פנויה:

חלקה של האֵם בדמי המדור בסך 700 ש”ח בחודש וחלקה באחזקת המדור בסך 625 ש”ח בחודש.

בהתחשב בעלות המדור ואחזקתו ועדות האֵם בנוגע לעלות הוצאות המזון (עמ’ 21, ש’ 35) ובהתחשב בכך שישנן הוצאות אישיות נוספות אני מעריכה את כלל הוצאותיה האישיות של האם בסך של כ-2,500 ש”ח בחודש. בהתאם, לאור האמור, אני מעריכה את הכנסתה הפנויה של האם בסך 3,800 ש”ח בחודש.

ב.3. היכולת הכלכלית של האב

האב עובד כ——. האב צרף תלושי שכר לחודשים 12/2021-11/2022 מהם עולה כי הכנסתו הממוצעת בסך 12,500 ש”ח נטו בחודש (יצוין כי בחלק ניכר מתלושי השכר, השכר הופחת בשל ניכויים אישיים בגין הלוואת מעסיק או מקדמות (קנס רכב ואח’). לצורך קביעת שכרו הממוצע החודשי של האב, הניכויים האישיים לא הופחתו מסך ההכנסה של האב והחישוב הוא השכר בהפחתת ניכויי חובה).

בזהירות אומר כי בהתחשב באופי עבודתו של הנתבע והעובדה כי הוא כונן 24/7, נראה כי הכנסתו נטו אינה בהלימה לנתון זה וספק אם בכך הוא ממצה את פוטנציאל השתכרותו.

הבאתי בהקשר זה את עדותו של הנתבע לפיה הוא מחזיק במשרה זו מאחר שהוא אוהב את התפקיד שבו הוא נותן שירות למדינה (עמ’ 25, ש’ 7).

מעיון בחומר שהוצג אני קובעת, כי הכנסתו החודשית של האב משכר עבודתו היא בסך של 12,500 ש”ח נטו בחודש.

האב העיד, כי הוא אינו יודע מה היקף הוצאותיו המדויק בחודש (עמ’ 25, ש’ 17). האב העריך את הוצאותיו החודשיות בסכומים הבאים: חשמל – 500 ש”ח; מים – 200 ש”ח; ארנונה – 500 ש”ח; כלכלה – 2,500 ש”ח (עמ’ 25, ש’ 21).

לאחר בחינת הנתונים המשתקפים מכל החומר שהוגש אני מעריכה את הוצאותיו האישיות של האב בסך של כ-2,500 ש”ח בחודש.

הלוואות והתחייבויות –

הלוואה מספר —— בח-ן מספר —-631 בבנק ——-, שהחזרה החודשי היה בסך של כ-1,100 ש”ח, הסתיימה ביום 11.4.2021; הלוואה מספר —— בח-ן מספר —-541 בבנק ה——, שהחזרה החודשי היה בסך של כ-1,475 ש”ח, הסתיימה ביום 10.12.2022.

האב לא הוכיח כי הפקדות שבוצעו על ידי אמו ואחיו הן הלוואות כנטען בהודעה מיום 25.12.2022.

האב העיד כי הוא משלם לחבריו חובות במזומן (עמ’ 26, ש’ 25) אך לא צרף אסמכתא לתמיכה בטענתו ולא העיד גורם שיתמוך בטענתו.

לאור האמור, לא הוכח כי האב נושא בתשלום החזר הלוואות.

נתתי דעתי ליכולתו הכלכלית של האב אף בהתחשב בעדותו ביחס לעלויות בהן נשא בהקשר של הליך זה (עמ’ 29, ש’ 31).

בתדפיס העו”ש של האב ניתן לראות הפקדות מזומן בחודש 10/22 ובחודש 11/2022 אך לא ניתן לקבוע שאלו סכומים עקביים ואף סכומי ההפקדות שונים. לפיכך, אינני מתחשבת בסכומים אלה כחלק ממקורות ההכנסה של האב לצורך חישוב המזונות.

לאחר בחינת הנתונים ביחס להיקף ההכנסות והערכת שיעור ההוצאות – אני מעריכה את הכנסתו הפנויה של האב בסך 10,000 ש”ח בחודש.

לאור האמור, יחס ההכנסות בין הצדדים הוא 30%-70% לטובת האב במעוגל.

ב.4. חלוקת זמני השהות

בהתאם לזמני השהות שנפסקו אני מעריכה את יחס זמני השהות בשיעור של 30%-70% לטובת האֵם במעוגל.

ב.5. היחס בין היכולת הכלכלית של ההורים לבין חלוקת זמני השהות בפועל וחישוב המזונות

על אף קביעת הכללים המנחים במסגרת בע”מ 919/15 והפסיקה המאוחרת לה, קביעת המזונות אינה צריכה להיעשות באופן אריתמטי הזהה לחלוקת זמני השהות או כתוצאת הצבת נתונים בנוסחה ואין לקשור באופן נוקשה בין הכנסות ההורים, היקף המשמורת ושיעור המזונות אלא יש להוסיף ולהתבונן בתא המשפחתי והנסיבות הפרטניות (ראו פסק דינו של השופט פוגלמן בבע”מ 919/15).

אציין, בכדי שהדברים יהיו שקופים וברורים, כי הצבת הנתונים שהתקבלו מניתוח הנתונים כמפורט לעיל בנוסחת החישוב מובילה לתוצאה נמוכה במקצת מהסכום שנקבע, אולם לאחר שנשקלו כלל הנתונים, שיעור ההכנסה הפנויה, פער ההכנסות, חלוקת זמני השהות והנטל המוטל בפועל על האֵם ביחס לזה שנוטל האב ואת התוצאה של אופן חלוקת הנטל בהיבט של היכולת של האֵם להגדיל את מקורות הכנסתה ובשים לב לאופן חלוקת הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות (זאת על אף פער ההכנסות) אני סבורה שמתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה סבירה ומידתית מתוצאת החישוב המתקבלת.

לאור האמור, לאחר ששקלתי את כלל הנתונים כמפורט, אני מורה כדלקמן:

האב יישא במזונות הקטינים בסך של 3,600 ש”ח לחודש (שליש הסכום עבור כל קטין), שישולמו החל ממועד מתן פסק הדין (עד למועד פסק הדין חלה החיוב מכח ההחלטה לדמי מזונות זמניים) ועד הגיע כל קטין לגיל 18 או עד לסיום לימודי התיכון לפי המאוחר מבין שני המועדים.

בתקופת שירות של כל קטין בצה”ל או בשירות הלאומי או שנת שירות, ימשיך האב לשלם את המזונות עד לתום תקופת השירות כאמור וגם בתקופת הביניים שעד לגיוס כשהסכום יעמוד על שליש מהסכום הנקוב לעיל, בערכו הצמוד כאמור בס”ק ב להלן.

הסכום הנקוב בס”ק א’ לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה, במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים.

קצבה ו/או מענק המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינים, ישולמו לאֵם בנוסף לדמי המזונות.

הוצאות רפואה

נוכח הסעד המבוקש בכתב התביעה ותוך התחשבות בשיעור חלוקת הוצאות אלה בעת קביעת סכום המזונות – החל ממועד מתן פסק הדין יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים, כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים בכלל זה, אבחונים בגין לקות למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר אינה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופת החולים. בתוך כך גם הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור, אלא אם ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על ידי הורה אחד בלבד, או אז רק ההורה המממן ייהנה מהחזר זה.

בכל צורך רפואי על הצדדים לפנות לרפואה הציבורית בלבד, אלא אם קיימת מניעה לעשות כן. פנייה לרפואה פרטית מבלי שקיימת מניעה לקבלת הטיפול ברפואה הציבורית, לא תחייב את הצד השני אלא עד לגובה העלות ברפואה הציבורית.

כל הוצאה רפואית חריגה כאמור לעיל, תעשה על יסוד אסמכתה מגורם רלוונטי המאשר את נחיצות ההוצאה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק עלויות ונחיצות בתוך 10 ימים ממועד משלוח האסמכתה. הוראה זו אינה חלה במקרה שבו יתעורר צורך רפואי דחוף.

הוצאות חינוך

נוכח הסעד המבוקש בכתב התביעה ותוך התחשבות בשיעור חלוקת הוצאות אלה בעת קביעת סכום המזונות ממועד מתן פסק הדין – יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית ובכלל זה, אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, ועד כיתה, ועד הורים וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוך ו/או למסגרת החינוכית, בקיזוז מענק חינוך, אם ישולם כזה, ולאחר מיצוי כל הנחה.

נוכח גילו של הבן הצעיר ג’ (בן כ-7.5 שנים) והיקף משרתה של האֵם, אינו מורה על חיוב בתשלום עבור צהרון. הצדדים יישאו בחלקים שווים בעלות חוגים (חוג אחד לכל קטין בעלות מתנ”ס), שיעורי עזר (באופן המוגבל לשלושה שיעורים פרטיים לכל קטין בשבוע. התשלום יהיה על בסיס רישום מהמורה הפרטי אשר יישלח לצדדים אחת לחודש), תנועת נוער (ההוצאה תכלול תשלום שנתי, ביגוד, מחנות, טיולים וכל אשר נדרש), קייטנות (מחזור אחד בקיץ בעלות קייטנת עירייה / מתנ”ס ציבורי) ואבחונים דידקטיים.

כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר או מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המוסכם על הצדדים.

כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בס”ק ד’-ט’ לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששניהם הסכימו להוצאה זו בכתב באמצעות תקשורת מתועדת.

הוראות כלליות

כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים (להלן-תקשורת מתועדת): תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp) / דוא”ל / דואר רשום.

ההורה השולח אינו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל (להלן-ההורה המשלם) יקבל מהורה השני (להלן-ההורה החייב) את חלקו כאמור וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת מתועדת דרישה בצירוף האסמכתה הרלוונטית בדבר התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.

לחלופין, רשאי ההורה החייב להודיע להורה המשלם בתקשורת מתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.

לאחר ששקלתי את אופן ניהול ההליך; את תוצאתו ואת הצורך בהסדרת הדברים לטובת המשפחה – אני מורה כי כל צד יישא בהוצאות להן נדרש לצורך ניהול ההליכים.

אני מאחלת לצדדים שיעלה בידיהם לשמור על חלוקת זמני השהות כפי שנקבעה מתוך הבנה שקביעת שגרה מיטיבה עם הקטינים ומונעת מחלוקות בין ההורים. עוד אני מאחלת לצדדים שידעו, יחד, נחת ושמחה מילדיהם.

אני מתירה את פרסום פסק הדין בהשמטת כל פרט מזהה של בני המשפחה.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן היום, ט’ טבת תשפ”ד, 21 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.

לחזור למשהו ספיציפי?

Picture of פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

פורטל פסקי הדין של ישראל

פס"ד חדשים באתר

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!