בפני
כב’ הרשמת בכירה ריבי לב אוחיון
מבקשת
פלונית, ת”ז ********
נגד
משיבים
1. פלוני (המנוח) ת”ז *********
2. פלוני ת”ז *********
3. פלוני ת”ז *********
4. פלוני ת”ז *******
החלטה
לפני בקשה לגילוי מסמכים (להלן: “גלמ”ס”) אשר הוגשה ע”י המבקשת ביום 20.4.23, לה הוגשה תגובת המשיבים ביום 18.5.23.
מהות ההליך העיקרי (התביעה) הינו לפסק דין הצהרתי כאשר המבקשת עותרת לחזור בה מהסתלקותה מן העיזבון, כאשר טענתה העיקרית היא שהמשיבים העלימו ממנה מידע מהותי בדבר היקף העיזבון, כשבדיעבד התחוור לה כי לבעלה המנוח היה רכוש רב, עליו ויתרה מבלי לדעת אודותיו/היקפו.
טענות הצדדים לעניין זה מתבררות במסגרת הליך זה ומכוחו הגישה המבקשת את הבקשה דנא.
ככלל, עיקרון ה’שקיפות המלאה’ חל ביתר שאת בבית משפט זה; החיוב לצרף כל נייר, כל אסמכתא, הנו חיוב עקרוני, אף בלא צורך להיזקק להליכי גילוי ועיון כבהליך אזרחי רגיל. הכלל הוא כי לכל צד הזכות לעיין ולגלות מסמכי הצד שכנגד, כ’משחק בקלפים פתוחים’ (כב’ ס. הנשיא (כתוארו אז) השופט לוין, בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד (תשנ”ט), 150-151); ראה גם בר”ע (ב”ש) 994/94 בוטח נ’ בוטח; בע”מ 8339/06, ועוד [פורסם בנבו].
ואולם, נכון להיום למבקשת אין כל מעמד כלפי העיזבון כיוון שהסתלקה ממנו כבר לפני כעשור, כך, שרק במידה שתביעתה דנן תתקבל יהיה לה מעמד כיורשת, שאז היא תהא רשאית לעתור במסגרת הליך מתאים לבירור היקף העיזבון.
ברע”א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע”מ נ’ הנרי אזולאי, מט(4) 054 (1995) ניתנה התייחסות לעניין היקף הגילוי:
“הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא “לדוג” בענייניו של בעל דין, אין לגלותו (ראה ע”א 40/49 ו’ כיאט ואח’ נ’ ל’ כיאט ואח’ [1], בעמ’ 162). ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה “דיג” אסור: “‘הדיג’ אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לענין, והחיפוש אחריהם אינו ‘דיג’. הנטיה המודרנית היא לקולא דוקא…” (י’ זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש’ לוין, 1990) 406).”
סבורתני כי טרם בשלה העת לנהל הליך גלמ”ס, מה גם שאינו מסייע לבירור מהות התובענה וההפך, עלול לסרבל את ההליך ולהאריכו שלא לצורך, שעה שמידת נחיצותם עומדת בספק ותלויה בתוצאות הליך זה.
בנידוננו, עיקר טענתה של המבקשת הוא כי לא ידעה על איזה רכוש מוותרת וכי אילו היתה יודעת מראש מה היקף העיזבון יתכן שהיתה נוהגת באופן אחר ולא מסתלקת בכלל או לא מסתלקת באופן גורף מהעיזבון. המשיבים לא חלקו על היקף נכסיו של המנוח ולכן בעת הזו איני רואה כיצד צו גלמ”ס מבסס טענת המבקשת לעניין נכונותה והסכמתה להסתלק מהעיזבון.
אוסיף, כי ביום 19.2.23 התרתי למבקשת מתן צווים אותם עתרה לקבל כלפי גופים שונים וביניהם רשות המיסים, רשות מקרקעי ישראל, המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון.
בשלב זה, מתן מידע זה יש בו בכדי לשפוך אור על טענות המבקשת באשר להיקף הנכסים אשר עסקאות בעניינן לבטח דווחו לגורמים השונים, אולם על כל פנים ודאי שאין מקום בשלב זה לנבור במסמכים אשר אינם נוגעים להליך הנידון.
עוד אוסיף, כי גם לו היה מקום לנהל הליך גלמ”ס נרחב, לא היה בידי לקבל את הבקשה משיקולי יעילות והכבדה על בעלי הדין שכנגד, כיוון שהבקשה מנוסחת באופן כללי, ומערימה קושי על הליך הגלמ”ס והופכת אותו לבלתי ישים (ר’ 2534/02 שמשון נ’ בנק הפועלים בע”מ, פ”ד נו(5) 193,195 (2002)).
בהקשר לכך, ולמען הסדר הטוב אתייחס בתמצית אף לדרישה למתן הצווים להם עתרה המבקשת – ראשית לעניין דרישת המבקשת לקבל מסמכים/ תכתובות אשר התנהלו בין המנוח לעו”ד, או בין המשיבים לעורך דינם אבהיר כי סעיף 48. (א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל”א – 1971 קובע כדלקמן:
“דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין”
כן ביחס לדרישת המבקשת לקבל את מלא המסמכים מהליך הבוררות- על המבקשת לפעול לעניין זה כאמור בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס”ג- 2003.
סוף דבר-
הבקשה נדחית.
במטרה שלא להעצים את הסכסוך אינני עושה צו להוצאות.
החלטה זו תפורסם אלא אם תובא התנגדות מטעם מי מהצדדים בתוך 7 ימים, שאז תינתן החלטה לגופו של עניין (יובא לעיוני בעוד 10 ימים)
ניתנה היום, ח’ סיוון תשפ”ג, 28 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
