ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר קציעות
לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001
וש"ר 55322-10-21 אלסעדי(אסיר) נ' מדינת ישראל
לפני יו"ר ועדה, כבוד השופטת זהר דולב להמן
חברת ועדה
–
מימי גילוץ, חינוך
חבר ועדה – אברהם יערי, קרימינולוג
מזכיר ועדה – דרור פרידמן
נציג שב"ס – יוסף יעקב גרוס
המבקש
אבראהים אלסעדי (אסיר)
עייי בייך עוייד אשרף אבו סיאם
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
עייי בייכ עוייד אורלי פיתום'
החלטה
בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן : החוק), שקלה הוועדה
הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור ולביטחון המדינה, סיכויי שיקומו של האסיר
והתנהגותו בכלא. לשם כך הביאה הוועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה:
.1
.2
האסיר מרצה מאסר ראשון למשך 24 חודשים בגין ירי לעבר אדם בצוותא. בהתאם לעובדות כתב
האישום המתוקן בו הודה והורשע ולגזר הדין, בתחילת חודש אוקטובר 2020 הציע האסיר לאחר
לבצע ירי לעבר מחסום ג'אלמה. השניים נסעו מספר פעמים לכפר ג'אלמה וביצעו תצפית, כדי
למצוא מקום ממנו יוכלו לבצע את הירי לעבר המחסום מבלי שכוחות הביטחון יבחינו בהם. ב-
6.10.20 נפגש האסיר עם שותפו והשניים החליטו לבצע את הירי באותו היום. האחר מסר
שביכולתו להשיג עבורם רובה מסוג M16 ותחמושת. השניים ביצעו תצפית נוספת באזור
המחסום. האסיר הסתיר את הטלפונים הניידים שלו ושל שותפו בביתו, על מנת שלא ניתן יהיה
לאתר את הקשר בינם לבין הירי. לאחר שהאחר אסף את הרובה והתחמושת, נסעו השניים לכיוון
המחסום, ביצעו ירי אולם היה מעצור בנשק. השניים נסעו מהמקום ולאחר שהאסיר הצליח
לתפעל את המעצור, שבו לנקודת הירי ואז האסיר ירה כ-22 כדורים לעבר המחסום, בעת ששותפו
ממתין ברכב. האסיר שב לרכב והשניים נסעו חזרה לג'נין. מדובר בעבירות שאין להקל ראש
בחומרתן.
התנהגות האסיר בכלא לא תקינה. לחובת האסיר 4 עבירות משמעת, אשר בוצעו בחודשים אפריל,
מאי ויוני 2021. מדובר בעבירות משמעת שונות ומגוונות, שבגינן הושתו על האסיר תקופות בידוד
1 מתוך 3
1
2
No
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
175
16
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
טור
–
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר קציעות
לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001
וש"ר 55322-10-21 אלסעדי(אסיר) נ' מדינת ישראל
ונשללו ממנו טובות הנאה. בנוסף, לחובת האסיר חמין שלילי. חלק מהחמיין מוצלב ומאומת
וחלק מהחמיין מלמד על המסוכנות הנשקפת מהאסיר.
3. אכן כטענת בייכ האסיר, חוות דעת שב"כ בעניינו מתייחסת לחומרת מעשיו ונרשם כי שבייכ מתנגד
לשחרור המוקדם, על אף שאין מידע מתקופת מאסרו. מדובר בחווייד כללית, שאין בה התייחסות
לאסיר ולמסוכנות הנשקפת ממנו. בפסיקה נקבע כי על הועדה לתת משקל לחוות דעת שבייכ גם
כשמדובר בחוות דעת כללית, שנרשמה מתוך תפיסה של מסוכנות פוטנציאלית ומבלי להתייחס
לטעמים פרטניים רלבנטיים לאסיר שבפנינו.
4. כאן המקום להזכיר בנושא חומרת העבירה, כי מדובר באירוע ירי מתוכנן, מתוזמן, אשר קדמו
לו תצפיות ואשר בוצע בצוותא עם אחר, כאשר האחר הוא שהביא את הרובה והתחמושת, אולם
האסיר הוא זה שירה 22 כדורים. בהקשר זה, אין לנו אלא להביא מדברי בית המשפט הצבאי
בשומרון, כי ייעצם הנכונות לאחוז בנשק ולכוונו לעבר מטרה מסוימת היא הנסיבה המרכזית
המחייבת ענישה, ללא קשר לתוצאה" ומשכך, העונש המוסכם קל מאוד ביחס לחומרת המעשים.
בית המשפט כיבד את ההסדר, בהינתן כי הירי בוצע ממרחק לא אפקטיבי, עברו הנקי וההלכה
בדבר כיבוד הסדרי טיעון, לא בלי לבטים.
5. כידוע, על פי ההלכה, כשמדובר באסירים ביטחוניים, המבצעים עבירות על רקע אידיאולוגי –
הנטל על האסיר להוכיח שהוא זנח קו אידיאולוגי זה, שכן שחרור מוקדם הוא לא זכות קנויה.
בעניין זה אין לנו אלא להפנות לקביעות בית המשפט המחוזי ב-בעתייא 30452-01-21 מדינת
ישראל נ' דארי (20.1.21) (להלן: עניין דארי) –
"כשמדובר בעבירות שהמניע להן הוא אידיאולוגי, הרי שכל עוד הנסיבות
שנגדן כוונו המעשים שהונעו מהמניע האידיאולוגי מתקיימות, הסכנה
להישנות המעשים דומים על אותו רקע שרירה וקיימת. במצב דברים זה,
אסיר שביצע עבירה ממניע אידיאולוגי צריך לשכנע את הועדה שהוא זנח
את התפיסה שהביאה אותו לביצוע המעשים.
המציאות בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני,… לא השתנתה, והמתח
הנובע מכך בעינו עומד. המשיב… צפוי לשוב לאזור מגוריו לאחר שחרורו
מהמאסר. לאותה סביבה, לאותם חברים, ולאותם תנאים שבמסגרתם
הוא ביצע את העבירות… הדאגה שמא הוא ישוב ויבצע עבירות דומות
כחלק מההתנגדות לשלטון הישראלי ולכוחות הביטחון, אינה דאגת
שוואיי.
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
222222222
27
28
29
2 מתוך 3
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
טור
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר קציעות
לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001
וש"ר 55322-10-21 אלסעדי(אסיר) נ' מדינת ישראל
6
מפי האסיר שמענו כי הוא עשה טעות ומתנצל וכי הוא מתחרט על מעשיו. אף אם ניתן לראות
בדברים מינוריים אלו הבנה של חומרת העבירות, חרטה על המעשים שביצע והתחייבות שלא
יחזור על מעשיו – כפי שנקבע ב-עניין דארי ההלכה קובעת כי לשם הוכחת שינוי אין די בהצהרות
מילוליות של הנוגע בדבר, אלא יש להציג תמונה משכנעת ונתמכת במעשים של ממש לאורך
זמן". התנהגות האסיר לאורך זמן שהותו בכלא מלמדת כי הוא לא זנח את הקו האידיאולוגי.
לכך יש להוסיף העובדה שהאסיר לא שילם הקנס שהושת עליו וגם בכך יש כדי ללמד על העדר
חרטה כנה ואמיתית.
אשר על כן, לא הובאה בפנינו ראייה כלשהי המלמדת על זניחת הקו האידיאולוגי.
עולה מן המקובץ, כי האסיר לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע את ועדת השחרורים, בהתאם לסעיף
3 לחוק, כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו לא מסכן את שלום הציבור ומשכך האסיר לא ישוחרר
בשחרור מוקדם.
15
56
16
Pira
גב' מימר גילוץ,
חברת וועדה
בהתאם לעמדת האסיר ובא כוחו – הועדה מתירה פרסום שם האסיר בהחלטה.
ניתנה והודעה היום, כ"ט בשבט התשפ"ב, 31 בינואר 2022, במעמד הנוכחים.
<<5>>
מר אברהם יערי,
חבר וועדה
3 מתוך 3
זהר דולב להמן,
שופטת
יוסף יעקב גרוס,
נציג שבי'ס
