בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 56142-07-20 אבו סייף נ' חוני ואח'
לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעת:
1. אבראהים חוני
2. עבד אל חלים חוני
3. עוייד זוהיר דכה
4. ניתן פסק דין
5. ניתן פסק דין
6. ניתן פסק דין
זינב אבו סייף
נגד
7. עוייד אחמד סעיד בלחה
פסק דין
1. לפני ביהמ"ש תביעה לחיוב הנתבעים בפיצוי התובעת, שהוגשה ביום 24.7.20 בבית
המשפט המחוזי.
2. בכתב התביעה המקורי, התובעת טענה כי לאחר שרכשה דירה ממדינת ישראל, מי
מהנתבעים, זייף חתימתה על הסכם מכר באמצעותו מכר אותה לאחר. התובעת ביקשה
סעד הצהרתי בדבר ביטול ההסכם ולחלופין סעד כספי.
3. במקביל להגשת התביעה, התובעת ביקשה סעד זמני.
4. כבוד סגנית נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב יהודית שבח קבעה ביום 23.2.21 כלהלן :
"בבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה ביום 21.02.2021 עותרת התובעת "לתת צו האוסר על קידום
פעולה ו/או מימוש זכויות לרבות בכינוס נכסים ו/או דיספוזיציה במצבת הזכויות במקרקעין
בכתובת למרטין 15 ביפו הרשומים בספרי המקרקעין כגוש: 7024; חלקה: 142; תת חלקה: 2
(להלן: "הדירה); עד להכרעה בתובענה".
בהליך העיקרי, שהוגש עוד ביום 24.07.2020, עותרת התובעת "לבטל את הסכם המכר בין
התובעת לבין הנתבעים 1-2 היות והתובעת לא חתמה עליו, לא קיבלה תמורה בגינו, חתימתה
עליו זויפה וההסכם עולה לכדי עושק, תרמית, הטעיה ובטל מעיקרו. כנגזרת מהסעד ההצהרתי,
1 מתוך 6
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 56142-07-20 אבו סייף נ' חוני ואח'
להורות על ביטול כל השעבודים שהטילו גורמים אחרים ובהם הנתבעים 4-6 על זכויות
הנתבעים 1-2 בדירה…" ולחלופין – לפסוק לזכותה סכום כספי כפיצוי.
על פי העובדות הנטענות בכתב התביעה "התובעת הסכימה למתווה" לפיו תחתום על מסמכי
רכישת הדירה בה התגוררה מחברת "חלמיש", בהנחה לה הייתה זכאית, שעה שהנתבע 1
"בתמורה יסלק את חובותיה ויעביר לה דירה קטנה יותר ולאחר מכן יעביר על שמו את הדירה
הציבורית", וכי לאור ההסכמה לעיל "ביום 01/11/2007 נחתם הסכם מכר בין התובעת לבין
חברת חלמיש".
התובעת טוענת כי חלף ההסכמה הנטענת לפיה כנגד מסירת דירת חלמיש לנתבע 1 בשנת 2007
תקבל לבעלותה דירה אחרת שתשמש אותה ורק אז תועבר הדירה שנרכשה מחלמיש לנתבע 1,
שוכנה בדירה שאינה מתאימה למגבלותיה, הדירה לא נרשמה על שמה, ואילו מסמכים
בחתימתה זויפו על מנת להעביר את הבעלות בדירתה הקודמת על שמו של נתבע 1 – הפרה
המאפשרת לשיטתה את ביטולה של העסקה.
עיון בנסח הרישום שצורף לבקשה למעלה כי רישום הבעלות על שם נתבע 1, כמו גם המשכנתא
של נתבעת 4 נעשו עוד בחודש נובמבר 2014, ואילו המשכנתא הרשומה על שמה של נתבעת 5
נרשמה בשנת 2017. המבקשת מתייחסת בבקשתה למכתב משנת 2013 שהופנה למשיבים 1-3,
ולעימותים עמם בשנת 2017, אך אינה מפנה לכל עובדה המבססת עילת תביעה כלפי מי מבעלות
המשכנתאות הרשומות.
משכך הם פני הדברים, סיכויי התובענה, בעיקר נוכח השנים שחלפו והשינויים שהתרחשו
בשנים אלו, ככל שהם נסבים על קבלת הדירה לידי התובעת – אינם נראים גבוהים, בלשון
המעטה, ואין תשתית המצדיקה מתן סעד של עיכוב מימושה.
לכל היותר, תוכל התובעת לזכות בסעד כספי.
הבקשה לצו מניעה זמני נדחית אפוא. "
5. לאחר מתן החלטת כבוד סגנית הנשיא בסעד הזמני, התובעת עתרה ביום 8.4.21 לתיקון
כתב התביעה על דרך של הוספת נתבע ומחיקת הסעד ההצהרתי, לדחיית התביעה נגד
נתבעים 4 עד 6 ולהעברת התיק לבית משפט השלום.
6. בסעיף 14 לבקשה, התובעת טענה שייבעקבות התיקונים המבוקשים והמסתמנים
בתביעה, הרי שהיא הופכת לתביעה כספית נזיקית לכל דבר ועניין כאשר העילות
2 מתוך 6
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 56142-07-20 אבו סייף נ' חוני ואח'
.7
המקימות זכאות לסעד הכספי מגולמות בה." בסעיף 15 לבקשה עתרה להעברת התובענה
לבית משפט השלום לנוכח סכום התביעה הכספית וביקשה לקצוב לה פרק זמן להגיש
כתב תביעה מתוקן. כבוד רשמת בית המשפט המחוזי סיגל רסלר זכאי קבעה ביום
11.4.21 כי "לבקשת התובעת מורה על מחיקת הסעד ההצהרתי. לאור סכום התביעה,
יועבר ההליך לבית משפט השלום במחוז תל אביב".
כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 22.4.21 ובאופן תקין ביום 5.5.21. מותב זה הורה
להגיש אישורי המצאה. ביום 5.7.21 הונחה דעתו של ביהמ"ש כי הושלמה המצאת כתב
התביעה המתוקן לנתבעים וביהמ"ש קבע תזייפ לבדיקת הגשת כתבי ההגנה.
8. לאחר שהוגשו כתבי ההגנה, ביהמ"ש קבע ביום 17.10.21 כלהלן :
יימכתב התביעה המתוקן הושמט הסעד הצהרתי בדבר ביטול הסכם מכר המקרקעין, אך אין
בכך כדי לשנות לעניין הטענה המהותית של התובעת כי דין הסכם מכר מקרקעין לפיו שונו
זכויות במקרקעין להתבטל.
רק לאחר הכרעה בטענה מהותית זו, יהיה מקום לדון בטענה כי לצד סעד הביטול יש לדון בסעד
הפיצוי.
מכאן שיש להביא לכאורה המחלוקת לפתחו של ביהמ"ש המחוזי כתביעה לביטול עסקת
מקרקעין ולאחר שתיפול ההכרעה בסעד המהותי, וככל שהטענה תתקבל, להמשיך הדיון בבית
משפט השלום בעניין הסעד הכספי."
9. התובעת הודיעה כי חולקת על עמדת ביהמ"ש ולכן ביהמ"ש קבע דיון מיוחד לצורך דיון
בסמכותו העניינית.
10. הדיון התקיים ביום 1.12.21 והיום הגיע התמליל של הדיון שהוקלט ופורסם הפרוטוקול.
דיון והכרעה
:
11. סעיף 51 (א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק") קובע
כלהלן :
יתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות
תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר
יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות
למקרקעין;"
3 מתוך 6
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 56142-07-20 אבו סייף נ' חוני ואח'
12. לכן, התובעת הגישה התביעה מלכתחילה, בה ביקשה להורות על ביטול מכירת הדירה,
בבית המשפט המחוזי.
13. משהתברר לה מהחלטת כבוד סגנית הנשיא כי סיכויי התביעה לעניין ביטול ההסכם ייאינם
נראים גבוהים", פרשה את ההתייחסות לאפשרות לסעד כספי המוזכרת בהחלטה,
כהסמכה כביכול לתבוע סעד כספי על יסוד הקביעה שיש לבטל ההסכם, ללא בקשה לסעד
הצהרתי בדבר ביטול ההסכם. ביהמ"ש לא מוצא בהחלטת כבוד סגנית הנשיא את מה
שמייחסת לה התובעת.
14. כאן המקום לציין, מעבר לאמור בהחלטת כבוד סגנית הנשיא לעניין סיכוי התביעה, כי
התובעת מודה בכתב התביעה בריש גלי כי ידעה עוד לפני שחתמה על ההסכם בו רכשה
הדירה מהמדינה כי בכוונתה להפר התחייבותה כלפי המדינה בהסכם להתגורר בדירה שש
שנים ממועד הרכישה. הפרה זו מקנה לכאורה למדינה הזכות לדרוש השבת סכום
ההלוואה שהמדינה נתנה לתובעת לצורך רכישת הדירה. זאת, מכיוון שההלוואה, הפכה
להנחה, מכיוון שהתובעת לא גילתה למדינה, לאחר הרכישה, כי הפסיקה להתגורר בדירה.
כמו כן, לפני הגשת תביעתה, הסיוע המשפטי שלח בשמה של התובעת מכתב בו טענה
שנתנה הסכמתה למכירת הדירה והלינה על כך שעדיין מוטרדת בשל אותה דירה.
15. כפי שביהמ"ש ציין בדיון, התובעת מעלה בכתב התביעה המתוקן שתי טענות. האחת שיש
להורות על ביטול ההסכם ולפצות אותה בהתאם וטענה שניה לפיה לא קיבלה גם את
התמורה שנקבעה בהסכם שהיא טוענת שלא נכרת.
16. לכן, לא מן הנמנע שכבוד סגנית הנשיא כיוונה לאפשרות שהתובעת תעמוד על קבלת
התמורה ולחלופין, לסעד כספי שיינתן לאחר שיקבע שיש להורות על ביטול ההסכם,
להבדיל מסעד של החזרת המצב לקדמותו.
17. בעקבות החלטת כבוד סגנית הנשיא, התובעת ביקשה, כאמור לעיל, להעביר את התובענה
לבית משפט השלום וביהמ"ש המחוזי נעתר מבלי שכתב התביעה המתוקן, או טיוטא שלו,
הונחה לפניו.
18. מכאן שאין לייחס לביהמ"ש המחוזי באותה החלטה בה נעתר לבקשה להעביר התובענה
לבית משפט השלום, הסמכת בית משפט זה להורות על ביטול הסכם המכר, כטענת
4 מתוך 6
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 56142-07-20 אבו סייף נ' חוני ואח'
התובעת. לא מן הנמנע שביהמ"ש המחוזי סבר שהתובעת תבקש בכתב התביעה המתוקן
לחייב הנתבעים לשלם לה התמורה ולא תעמוד על ביטול ההסכם.
19. התובעת טוענת כי מרגע שביהמ"ש המחוזי העביר התובענה לבית משפט השלום, בימייש
זה קנה סמכות עניינית לפי סעיף 79 (ג) לחוק:
יי79. (א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו
המקומית או העניינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו
לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון
בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
(ב)
בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד."
20. ראשית, בימ"ש זה לא התכוון ממילא להעביר פעם נוספת התובענה, אלא למחוק אותה,
על מנת שתוגש שוב לפני ביהמ"ש המחוזי, אם תוגש.
21. שנית, לא ניתן לייחס לביהמ"ש המחוזי קביעת ממצא לפיו אין לו סמכות לדון בתובענה,
שעה שכתב התביעה המתוקן לא היה לפניו. בית המשפט המחוזי הסתמך על בקשת
התובעת למחוק הסעד ההצהרתי. אולם, לאחר שבית המשפט המחוזי העביר התביעה לבית
משפט זה, התברר מנוסח כתב התביעה המתוקן שהוגש לאחר העברת התובענה, שהתובעת
עומדת גם עומדת באופן מהותי על הסעד הצהרתי. אין זה מעלה או מוריד אם מבקשת
במפורש סעד הצהרתי, אם לאו, שעה שהסעד הכספי שמבקשת מבוסס על כך שבית משפט
זה יקבע כי יש לבטל הסכם המכר.
22. אין מדובר גם בעניין טפל לסעד הכספי, אלא בלב ליבה של המחלוקת בין התובעת ובין
הנתבעים.
23. גם משיקולים מעשיים, יש להורות על מחיקת התביעה. זאת, מכיוון שאם התובעת תממש
זכותה ותגיש ערעור על פסק דין זה, ופסק דין זה יבוטל והתובענה תוחזר לבית משפט זה,
לא יהיה עוד חשש שהתובענה תשמע במשך מספר שנים, ושאלת הסמכות העניינית תבחן
רק לאחר מתן פסק הדין ע"י בימ"ש זה.
24. אשר על כן, מורה על מחיקת התביעה.
25. מכיוון שהנתבעים לא עוררו את סוגית הסמכות העניינית, התובעת תשלם לכל אחד
מהנתבעים הסך של 5,000 ₪ בלבד.
5 מתוך 6
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 56142-07-20 אבו סייף נ' חוני ואח'
ניתן היום, י"ב טבת תשפייב, 16 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
עדי הדר, שופט
6 מתוך 6
