לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
המבקש
א. ט. כ
נגד
המשיבים
1. ישיבת נחלת יצחק ע”ש הרב יצחק כדורי ע.ר. 580173219
2. מנהלת עיזבון המנוחה פ. כ ז”ל – עו”ד מיכל גלבוע
3. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון
4. עו”ד פלוני
5. עו”ד אלמוני
החלטה
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת הילה גורביץ עובדיה), מיום 1.1.2024 (ההחלטה תוקנה ביום 2.1.2024) בת”ע 8345-11-23 (להלן: “ההחלטה קמא” ו- “התיק קמא”, בהתאמה), במסגרתה דחה, בין היתר, את בקשת המבקש להורות על עיכוב ביצוע פסק דין שניתן במסגרת הליכים קודמים, והכל כמפורט להלן.
רקע וההחלטה קמא
2. המבקש הוא בנה של המנוחה, גב’ פ. כ ז”ל שנשאה בחייה ת.ז. 000000000 (להלן: “המנוחה”). המנוחה הלכה לעולמה ביום [2013] והותירה אחריה צוואה מיום 13.11.1994.
3. בצוואתה, ציוותה המנוחה את עזבונה לשני בתי כנסת, וכן כללה בצוואה הוראה פוזיטיבית המדירה את ילדיה מעזבונה. התובע ואחיו,ילדי המנוחה, התנגדו למתן צו קיום לצוואת המנוחה.
יצויין כי עזבונה של המנוחה כלל, בין היתר, מספר דירות מגורים.
4. ביום 22.6.2022 ניתן פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה ב- ת”ע 65125-06-15, במסגרתו נדחתה התנגדות ילדי המנוחה לקיום צוואת המנוחה (להלן: “פסק הדין קמא”).
לבית המשפט המחוזי הוגשו שני ערעורים על פסק הדין קמא (עמ”ש 9750-07-22 ועמ”ש 13002-09-22), אשר נדחו בפסק דין מפורט מיום 18.7.2023.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בע”מ 6666/23), אשר נדחתה אף ללא צורך בתשובה, בהחלטה מיום 11.10.2023.
5. ביום 5.11.23 הגיש המבקש את התובענה קמא, נושאת כותרת “תביעה לביטול פסק הדין מחמת תרמית והונאה”, ובמסגרתה טען, כמפורט בהחלטה קמא, לבזיון בית משפט, זיוף מסמכים, עושק, כפייה, הטעייה, הטרדת עד, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובה חקוקה והפרת חובת תום הלב.
6. במסגרת התובענה קמא הוגשו מספר בקשות. ביום 1.1.24 ניתנה ההחלטה קמא (אשר תוקנה בהחלטה מיום 2.1.24), במסגרתה דן בית משפט קמא בבקשות, והכריע בכל אחת מהן, כמפורט להלן:
א. בקשה לצירוף עו”ד פלוני ועו”ד אלמוני (להלן: “עורכי-דין פלונים”) כבעלי דין בהליך קמא, לנוכח הטענה כי עורכי-הדין רימו והונו בשיטתיות את בית משפט קמא ואת ערכאות הערעור – מה שגרם לדחיית התנגדות ילדי המנוחה ומתן צו קיום לצוואת המנוחה.
בית משפט קמא קיבל את הבקשה (סעיף 1(ד) להחלטה קמא) וקבע כי עורכי הדין פלונים יצורפו כמשיבים לתובענה קמא, לנוכח אופי הטענות שהועלו נגדם, המקים צורך לאפשר להם להתגונן מפניהן.
ב. “בקשה דחופה” לעיכוב ביצוע של פסק הדין קמא – הבקשה נדחתה (סעיף 1(ט) להחלטה קמא) מהנימוקים כי לא ניתן להתעלם מכך שמדובר במבקש המחזיק בדירת העיזבון, מסרב לפנותה וצבר חובות מחזיק, חרף החלטות שהורו לו לשלם את החובות ולשאת בתשלום דמי שימוש.
כן נקבע כי כלל טענות המבקש נידונו, הוכרעו ונדחו, על-ידי שלוש ערכאות, וכי יש ממש בטענה כי התובענה מהווה נִסיון לעקוף את ערכאות הערעור. עוד נקבע, כי טענות המבקש לפיהן המנוחה ביטלה את ייצוג עורכי-דין פלונים במסמכים שונים, אין בהן בכדי לשנות מפסק הדין קמא. פסק הדין קמא הכריע בשאלה האם יש ממש בהתנגדות ילדי המנוחה, והשיב בשלילה.
ג. תצהירי אחי המנוחה – המבקש עתר לצרף תצהירים אלו כראיות חדשות במסגרת הליכי הערעור ואחרים, ובקשתו זו נדחתה על-ידי ערכאת הערעור. בהחלטה קמא נקבע כי התובענה קמא “נועדה לעקוף החלטה זו של ערכאת הערעור, ודי בכך כדי להביא על חולשת הטענה מקום בו נפסקו דברים אלו” (סעיף 1(י) להחלטה קמא).
עוד צוין בהחלטה קמא, כי בית משפט קמא עיין בשלושת התצהירים לגופם ומצא כי אין בתצהירים ראיות, שיש בהן לשנות מתוצאת פסק הדין לפיה הצוואה מייצגת את רצון המנוחה במועד עריכתה.
ד. דו”ח מנהל העזבון – בהליך קמא הגישה מנהלת העזבון דו”ח לפיו המשיבים או מי מהם ממשיכים להחזיק בנכסי העזבון ואינם משלמים דמי שימוש או הוצאות המחזיק בנכסים. בית משפט קמא התבקש לאשר למנהלת העזבון לתפוס חזקה מידית על דירות העזבון ולהורות למחזיקים בדירות לפנות דירות העזבון – וככל שלא יעשו כן, לפנותם, כשהוצאות הפינוי חלות עליהם.
לאור דחיית הערעורים שהגיש המבקש כאן (כמפורט לעיל), התבקש בית המשפט קמא לאפשר למנהלת העזבון לתפוס חזקה בדירות העזבון ולהורות על פינוים לאלתר.
בית משפט קמא נעתר לבקשת מנהלת העזבון, מאחר שנדחתה טענת המבקש כאן להמשך עיכוב ביצוע פסק הדין קמא, ונקבע כי המשך עיכוב ביצוע פסק הדין קמא מסב נזק לזוכים. כן הורה בית משפט קמא על העברת כספי הפִקדון לחשבון קופת העזבון על חשבון חובות המחזיק של המבקש, וכן התירה למנהלת העזבון לתפוס חזקה בנכסי העזבון ולהגיש תביעות לדמי שימוש כבקשתהּ.
ציינה השופטת קמא כי ככל שהמבקש כאן יבקש להמשיך להתגורר בדירת העיזבון, באפשרותו לבוא בדברים עם מנהלת העיזבון, לכסות חובותיו, להבטיח תשלום שכר דירה ולחתום על הסכם מסודר. הכל באישור מנהלת העיזבון (סעיף 2(ז) להחלטה קמא).
ה. ת”ע 35753-11-23 – תביעת המבקש לחייב את המשיבים (עוה”ד פלונים) להמציא לעיונו מסמכים שעיקרם תנועות כספיות ופירוט כספים בחשבונות שנוהלו על שם בעלה של המנוחה. עוה”ד פלונים הגישו בקשה להורות על מחיקת התובענה בנימוקים כי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית, ב”מסע דיג” חסר תוחלת למסמכים מלפני 25-30 שנים, מתוך שאיפה חסרת סיכוי מצד המבקש, לבטל פסק דין חלוט ולקיים “משפט חוזר אזרחי”.
בהחלטה קמא נקבע כי יש לקבל את בקשת עוה”ד פלונים ולהורות על מחיקת התובענה (סעיף 3(ד) להחלטה קמא). נקבע כי מאחר שהמבקש אינו יורש עִזבון המנוחה, אינו חליף המנוחה, אינו מי שנכנס לנעליה, אינו זכאי לעיין במסמכים הנתבעים.
עוד נקבע כי התביעה הוגשה בשיהוי שמקים מניעוּת והשתק. בהיעדר יריבות, נוכח שיהוי ומניעוּת והטעמים שפורטו – התביעה נמחקה על הסף (סעיף 3(ו) להחלטה קמא).
ו. תמ”ש 21569-12-23 תביעה לסעד הצהרתי, במסגרתה עתר המבקש כאן לבטל הסכמים, תצהירים או החלטות שנערכו בין המנוחה ובין עורכי-דין פלונים. בין היתר, התבקש בית משפט קמא לקבוע כי המבקש הוא בר רשות בדירה שברח’…., בעל זכות חכירה בדירה או בעלים. נטען כי למבקש “זכויות אובליגטוריות בלתי הדירות” מאחר שהוא מתגורר בנכס 35 שנים על פי הסכם עם הוריו, בהסכמת אֵחיו ולאור השבחתו על-ידו.
אשר לעתירה כנגד עורכי-דין פלונים – כפי שפורט בהחלטה קמא, למבקש אין מעמד בכל הנוגע למערכת היחסים בין המנוחה ובין עורכי-דין פלונים, הוא אינו חליף ולא נכנס לנעלי המנוחה ועל-כן אין יריבות בינו ובין עורכי-דין פלונים.
שאר טענותיו נדונו והוכרעו בהליכים קודמים ומתקיים לגביהם מעשה בי-דין. על כן, הורה בית משפט קמא על מחיקת הסעדים המבוקשים כנגדם (סעיף 4(א) להחלטה קמא).
בכל הקשור לדירה ברח’ …, עם הבהרת המבקש מיום 21.12.2023, הרי שעתירתו הצטמצמה לסעד בדבר היותו בר רשות ולא בעל זכות חכירה או בעלים.
נקבע כי לא ברור מהי כוונת המבקש בטענה ל-“זכויות אובליגטוריות בלתי הדירות”, וכי עליו להבהיר באופן ברור את הנטען. נקבע כי על המבקש להגיש כתב תביעה מתוקן בהתאם ולצרף לתביעה את כל בעלי הזכויות בתוך 21 יום, אחרת תימחק התביעה (סעיף 4(ג) להחלטה קמא).
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
7. להלן תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור:
א. באשר לסיכויי התביעה – טענות המבקש נכנסות בגדר שלושת התנאים המצטברים שנקבעו ב-ע”א 6019/07 משה טורג’מן נ’ נ. אחים עופר ניהול בע”מ (25.2.2010) (להלן: “עניין טורג’מן”): אמינות לכאורית ומשקל ממשי של הראיות המבססות את טענת המרמה וההונאה, מפורטים ומגובים בראיות מהימנות וקבילות; הראיות הן חיוניות ומוכיחות באופן ברור את טענות המרמה, הונאה וזיוף המסמכים ובידוי הראיות שהגיש לכאורה עוה”ד אלמוני, ומביאות לתוצאה שונה לחלוטין מפסק הדין קמא; ישנן ראיות חדשות שהם תצהירי אחי המנוחה שניתנו לאחר מתן פסק הדין קמא, אשר שופכים אור ומוכיחים כי רצון המנוחה היה להוריש עזבונה לילדיה בלבד.
ב. שגה בית משפט קמא עת לא עיכב את פסק הדין קמא במלואו עד להחלטה סופית בתביעה קמא, עם צירופם של עוה”ד פלונים כנתבעים בתיק קמא. אי עיכוב הביצוע יגרום לילדי המנוחה נזק בלתי הפיך בכך שנכסי העזבון יימכרו ובתה של המנוחה, חסויה הסובלת מפיגור שכלי, תישאר ללא קורת גג.
ג. שגה בית משפט קמא עת מחק את התביעה בבקשה לסעדים נגד עוה”ד פלונים, בטענה לחוסר יריבות ונוכח השיהוי בהגשת הבקשה. קיימת יריבות ברורה וזיקה ישירה להליכים שהתנהלו.
ד. שגה בית משפט קמא עת לא איפשר למבקש להציג את הראיות החדשות ששופכות אור על רצונה האמיתי של המנוחה, להעניק את כל עיזבונה לילדיה בלבד. הראיות החדשות המדוברות התקבלו לאחר מתן פסק הדין קמא, לפיכך לא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה.
ה. ביצוע פסק הדין קמא יגרום למבקש ולאחיו נזק שיהיה קשה להפכו אם תתקבל התובענה קמא; לעומת זאת, עיכוב ביצוע פסק הדין קמא לא יפגע בכיס המשיבים כלל, עד להכרעת בית המשפט קמא, מאחר שפסק הדין ניתן תוך תרמית והונאה. בבחינת מאזן הנזק, הנוחות והאינטרס, נוטה הכף בבירור לטובת המבקש ואחיו ויש ליתן להם את משקל הבכורה ולהורות על עיכוב הביצוע.
דיון והכרעה
8. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)+149 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018.
9. בכל הקשור לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין קמא – עסקינן בהחלטה הדוחה בקשה לסעד זמני. הכלל הוא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות שעניינן סעדים זמניים, לרבות עיכוב ביצוע, ונטיית ערכאת הערעור היא שלא להתערב בשיקול דעת זה, למעט במקרים חריגים.
ראו לעניין זה:
רע”א 782/23 עומר מגדלים פיננסים בע”מ נ’ עו”ד אבי שרף ואח’, פסקה 17 (7.1.24);
רע”א 1378/23 מרק מלייב נ’ סייקל כלכלה מעגלית למכלי משקה בע”מ (2.4.23), פסקה 9;
רע”א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע”מ נ’ בנק הפועלים בע”מ (10.9.17 – להלן: “עניין בנק הפועלים”) פסקה 15.
לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים.
10. אכן, קיימת נטייה בפסיקה להיעתר בחיוב לעיכוב ביצוע פסק דין המורה על פינוי דירת מגורים, כבענייננו, מאחר שמדובר בצעד דרסטי שעשוי להוביל למצב בלתי הפיך. עם זאת, יש לדון בכל מקרה על נסיבותיו הפרטניות, ולא תמיד נמצא טעם מיוחד המצדיק את עיכוב הביצוע.
ראו לעניין זה:
רע”א 1887/21 יצחק זאדה נ’ מעיין פייזק (17.3.2021) – (להלן: “עניין זאדה”);
רע”א 7421/22 ארז לוי נ’ בן שלום ביסוד המעלה 11 בע”מ (23.11.2022);
רע”א 1705/10 אביבה בר דוד נ’ דב טייג (11.3.2010).
11. במקרה דנן, בית משפט קמא נימק היטב לעניין סיכוייה הנמוכים של התובענה קמא לביטול פסק הדין קמא מחמת מרמה ותרמית. במסגרת ההחלטה קמא נקבע, כי צירוף עורכי הדין פלונים כנתבעים בתובענה קמא אינו מגביר את סיכויי התביעה, אלא נועד בעיקר לאפשר להם להשיב על הטענות המועלות נגדם.
נימוקי ההחלטה קמא מפורטים ומקובלים עלי, בהתחשב באופייה של התובענה קמא ובהתחשב בטענות שהועלו בה.
במצב דברים זה, ולנוכח העובדה כי התביעה לביטול פסה”ד קמא עקב מרמה ותרמית מגיע אחרי הליכי ערעור (בבית משפט זה ובבית המשפט העליון), במסגרתם נבחן חלק נכבד מטענות המבקש כאן ונדחו, מתחזקת הקביעה כי אין להתערב בהחלטה קמא.
טענת המבקש לפיה התובענה קמא עונה על התנאים שנקבעו בעניין טורג’מן, אין מקומה להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור זו, והיא תידון ותוכרע במסגרת התובענה קמא, לאחר שמיעת ראיות.
ודוק – זוכה זכאי לממש את זכייתו בתביעה. ראו לעניין זה עניין זאדה הנ”ל.
אכן, יתכן ואי עיכוב בצוע פסק הדין יוביל לפינוי המבקש מדירה בה מחזיק והינה חלק מעזבון המנוחה. ברם המבקש צבר לכאורה חובות במסגרת החזקתו בדירה האמורה (כמצוין בהחלטה קמא), כך שאין הצדקה ליתן לו להמשיך ולהחזיק בדירה ולצבור חובות נוספים.
בכל מקרה בית משפט קמא פתח בפני המבקש הדרך להמשיך להתגורר בדירה המדוברת בצורה מסודרת ולאחר סילוק חובותיו, תוך עריכת הסכם מסודר מול מנהלת עזבון המנוחה (ראה לענין זה המצוין בסעיף 6(ד), פסקה אחרונה, לעיל).
12. בכל הקשור למחיקת התובענה לעיון במסמכים – עסקינן במחיקת התובענה (תובענה חדשה ונפרדת) על הסף, באופן שמקנה למבקש אפשרות להגיש ערעור בזכות, ולא על דרך הגשת בקשת רשות ערעור (כפי שנעשה כאן).
מטעם זה בלבד, אני מוחק רכיב בקשתו זו בבקשת רשות הערעור דנן.
13. בכל הקשור לבקשה לצירוף ראיות חדשות – רצון המבקש בבקשה דנן בנקודה זו איננו ברור. עסקינן בתביעה קמא שהיא חדשה, והמבקש יכול לצרף אליה כל ראיה שמחזקת לדעתו את טענותיו. עיון בהחלטה קמא מלמד כי בית משפט קמא לא מנע ממנו לצרף את התצהירים האמורים, אלא ציין כי אין לכאורה במסמכים החדשים לחזק את סיכויי התובענה קמא, וכי אין במסמכים אלה להצדיק את עיכוב הביצוע של פסק הדין קמא.
14. בכל הקשור לסעד ההצהרתי שהתבקש – אף פה לא ברורה טענת המבקש בבקשת רשות הערעור דנן. כפי שצוין בסעיף 4 להחלטה קמא, ביום 21.12.23 עתר המבקש לתיקון כתב התביעה קמא, באופן שהסעד המבוקש בה צומצם והוא – היותו של המבקש “בר רשות”, וכי המבקש “בעל זכות אובליגטורית בלתי הדירה”. היינו, הסעדים שביקש במסגרת התביעה המקורית לסעד הצהרתי (שפורטו בסעיף 4 רישא להחלטה קמא) צומצמו כאמור.
בית משפט קמא לא דחה את הסעד המתוקן שביקש המבקש, אלא הורה, היות שנוסח באופן לא ברור, כי על המבקש להגיש כתב תביעה מתוקן ולצרף אליו את כל בעלי הזכויות בנכס הרלוונטי.
משכך לא ברור על מה טרוניית המבקש בבקשת רשות ערעור זו, ומכל מקום לא ראיתי להתערב בקביעת בית משפט קמא.
15. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית בקשת רשות ערעור זו, אף ללא צורך בתשובה.
16. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, כ”ו טבת תשפ”ד, 07 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.
