בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
א. פ
ע"י ב"כ עו"ד אורי נחמני
נגד
משיבה
ר. פ
החלטה
1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הבכירה שושנה ברגר) מיום 6.9.2023 ב-תמ"ש 31353-07-16 (להלן: "התיק קמא"), במסגרתה הורה בית משפט קמא, כי הליכי כינוס הנכסים של הדירה ב… (להלן: "הדירה"), יושהו עד קבלת חוות דעת המומחה וקבלת פסק דין סופי בתביעות הרכוש המתנהלות בין המבקש למשיבה (להלן: "ההחלטה קמא").
רקע וההחלטה קמא
2. המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים") הם בני זוג לשעבר אשר התגרשו בשנת 2015 ומנהלים הליכים שונים בבית משפט קמא. התיק קמא הוא תובענה רכושית לאיזון משאבי הצדדים.
3. בבעלותם המשותפת של הצדדים דירה הידועה כגוש … חלקה … תת חלקה …, היא הדירה דנן.
4. המשיבה הגישה ביום 8.6.23 את בקשתה קמא, כי הליכי כינוס הנכסים של הדירה יושהו עד קבלת חוות דעת המומחה וקבלת פסק דין סופי בתביעות הרכוש המתנהלות בין הצדדים. במסגרת בקשתה טענה המשיבה כי לא הבינה בעת מינוי כונסי הנכסים שהכוונה למכר מיידי של הדירה, ושתימנע ממנה הזכות להתמחרות על הדירה; רצון המשיבה הוא לרכוש הדירה עבור בתם המשותפת של הצדדים, אשר נמצאת על הרצף האוטיסטי, כדי שתהא לה קורת גג. המשיבה טענה עוד כי היא מעוניינת להיות שותפה להתמחרות ולשם כך ממתינה לקבל חוות דעת אקטוארית, אשר לפיה יהיה ניתן לדעת היקף הזכויות והכספים להם זכאית במסגרת איזון המשאבים.
5. תגובת המבקש לבקשה הוגשה ביום 18.6.23, במסגרתה טען המבקש כי אין סיבה לעכב הליכי הכינוס; אין כל סיבה חוקית או משפטית כי המשיבה תמשיך ותעשה שימוש בלעדי בדירה ולא תשלם דמי שימוש ראויים, כך לטענת המבקש – ואף תסכל את מכר הדירה. עוד לטענת המבקש, המשיבה חתמה על בקשה למינוי כונסי נכסים ואינה יכולה כעת לחזור בה כי המציאות לא נוחה לה.
6. ביום 6.9.23 נתן בית משפט קמא את החלטתו בבקשה, להלן חלקה הרלוונטי:
"6. מכאן כי הכלל הוא כי יש לבכר פירוק שיתוף בדירת המגורים יחד עם הכרעה בכל המחלוקות בין הצדדים, כאשר הנסיבות מאפשרות זאת. בית המשפט העליון קבע כי השהיית זכותו הקניינית של בעל דין להשתחרר משותפות כפויה תיעשה: '…לתכלית ראויה (הגעה להסדר כולל וסופי בין הצדדים), ועל בית המשפט לוודא שהיא נעשית אך במידה שאינה עולה על הנדרש, ובאופן המשרת את התכלית האמורה.' (ראו: בע"מ 8873/06 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (7.6.07) בפסקה ט"ו לפסק דינו של המשנה לנשיאה כב' השופט בדימוס אלייקים רובינשטיין).
7. …
8. בענייננו, סבורני כי יש להמתין לקבלת מכלול הנתונים הרכושיים על מנת להכריע בסוגיה יחד עם הכרעה בכל המחלוקות בין הצדדים. התרשמתי כי במקרה דנן הנסיבות מצדיקות זאת.
9. מכאן כי במקרה שבפניי השהיית המכירה ופירוק השיתוף בבית משרתת את התכלית של הגעה לפתרון כולל, יעיל וצודק. אני סבורה כי בנסיבות, יש להוביל למצב בו כל עניינם של בני הזוג יוסדר באופן כולל.
10. ייאמר כי חוו"ד המומחה צפויה להיות מוגשת בתקופה הקרובה (ראו לעניין זה החלטתי הנוספת מהיום).
11. עוד ייאמר כי לתוצאה אליה הגעתי יש השלכה על צד ג', בתם הבגירה של הצדדים, […], אשר כזכור, מצויה על רצף האוטיסטי, כאשר האם נושאת בגפה בנטל הטיפול ב[…] , המתגוררת עמה.
12. אשר על-כן, אני סבורה כי נסיבותיו של המקרה דנן מצדיקות היענות לבקשה, וכך אני מורה.
13. הליכי הכינוס של הדירה יושהו עד קבלת חוו"ד המומחה וקבלת פסק דין סופי בתביעות הרכוש המתנהלות בין הצדדים".
תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
7. טענות המבקש בבקשתו, בתמצית, הן כדלקמן:
א. שגה בית משפט קמא עת קיבל את טענות המשיבה, וביניהן אף הטענה כי המשיבה לא הבינה שמתכוונים למכור באופן מיידי את הדירה, מאחר שהמשיבה היתה מיוצגת על ידי בא כוחה, שבוודאי הסביר לה את הדברים נכוחה.
ב. אף לעניין בתם המשותפת של הצדדים, וכוונת המשיבה לדאוג למגורי הבת, הרי שלא הוצגה כל אסמכתא על כוונת המשיבה להעדיף אותה על פני בנותיהן האחרות של הצדדים; מדובר בטענה מהפה אל החוץ על מנת לזכות ברחמי בית המשפט, ולהמשיך ולשלול מהמבקש את זכויותיו שלא כדין.
ג. יודגש כי הבת המדוברת היא כשירה ולא הוצגה כל אסמכתא המלמד על מצבה, אף כי איננו רלוונטי להליך דנן; מדובר בבחורה צעירה ובריאה בת 24, המנהלת אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, משולבת במעגל העבודה ומנהלת מערכת יחסים עם בחור. היא איננה מתגוררת עם המשיבה ואף לא בדירה נשוא ההליך; כמו כן היא כלל אינה סמוכה על שולחנה ו/או מטופלת על ידי המשיבה.
ד. בשלב זה, נוכח התארכות ההליכים, חלוף הזמן והתנהלות המשיבה, הרי שהמשך המתנה לפירוק השיתוף בדירה, יש בה בכדי לפגוע במבקש בצורה שאינה מידתית. משמעות מכירת הדירה היא כספית בלבד מאחר שהמשיבה והמבקש לא מתגוררים בה; למבקש ידוע כי המשיבה משכירה את הדירה אך סוגיית התמורה לא ידועה לו. משמעות ההחלטה קמא היא עיכוב מכר הדירה, ואין לאפשר זאת בענייננו, בייחוד נוכח העובדה כי החלטה חלוטה ניתנה כבר ביום 2.4.23 – מינוי באי כח הצדדים לכונסי נכסים לצורך מכירת הדירה (להלן: "החלטת המינוי").
ה. על החלטת המינוי לא הוגש ערעור, וכעת עתרה המשיבה לשנותה, תוך שאיננה מצביעה על טעמים מיוחדים, אשר לא היו בפניה במועד מתן החלטת המינוי. אין לאפשר עיון מחדש זה בהחלטת המינוי, המהווה מקצה שיפורים וניצול לרעה של הליכי משפט.
ו. נוכח הימשכות ההליכים לאורך שנים, אין מדובר בעיכוב של מספר שבועות אלא בעיכוב של חודשים אם לא שנים. ולראיה, ניתנו בתיק קמא מספר החלטות על הגשת סיכומים והמשיבה לא קיימה אחריהן.
דיון והכרעה
8. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, וזאת מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)+ (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
9. ההחלטה קמא מנומקת ומפורטת לענין מועד פירוק השיתוף בדירה, ולא מצאתי טעות שתחייב את התערבות ערכאת הערעור בה.
בנסיבות דנן, ההחלטה בדבר מועד הפירוק בפועל והתחשבנות הצדדים היא בגדר החלטה דיונית המצויה בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ובה ממעטת ערכאת הערעור להתערב.
ראו לעניין זה:
רמ"ש (חי') 56272-08-23 צ.ב.ע נ' צ' (24.8.2023);
רמ"ש (מרכז) 27833-11-21 ר. מ נ' א. מ (25.1.2022).
10. המקרה דנן אינו חריג, ולדעתי ולטעמי ההחלטה קמא איננה סוטה מהדרך שהותוותה בפסיקה בנושא, ששמה דגש על חתירה להסדר רכושי כולל.
יפים לענייננו הדברים שנכתבו בפסק דינו של הנשיא ברק, ב- רע"א 4358/01 בר-אל נ' בר-אל, פ"ד נה(5) 856, 862:
"הגישה הראויה הינה כי יש לאפשר לבית-המשפט מרווח של גמישות דיונית בבואו להכריע בדבר הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך בין המתדיינים בפניו. מכאן המסקנה כי בית-המשפט לענייני משפחה יכול בנסיבות המתאימות לעכב את ההוראה על פירוק השיתוף בדירת המגורים בין בני-הזוג אם ברצונו להגיע למצב שבו כל עניינם של בני-הזוג יוסדר באופן כולל".
ראו גם: בע"מ 8837/06 פלוני נ' פלוני (7.6.2007).
11. בניגוד לטענת המבקש, כי בקשת המשיבה היא בגדר "עיון חוזר" על החלטת המינוי, לא מצאתי כי אכן כך הדבר; יושם אל לב הצדדים, כי בהחלטת המינוי אושר מינויים של באי כח הצדדים ככונסי נכסים לצורך מכר הדירה, והוראות כלליות נוספות, אולם לא צוין כי מכר זה יהיה באופן מיידי ואף לא צוין לוח זמנים לביצוע המכר, לכן לטעמי רשאית היתה המשיבה להגיש את בקשתה קמא.
מה גם – שההחלטה קמא לא מבטלת את מינוי כונסי הנכסים, אלא אך מעכבת את פעולתם לענין מכירת הדירה.
12. ודוק – לא נעלמו מעיני טענותיו של המבקש לעניין הימשכות ההליכים וכי לדידו המשיבה מאריכה את ההליכים קמא שלא לצורך וגורמת לו נזק לכאורה; נראה כי אף בית משפט קמא מודע לטענות אלו ולכן ציין בהחלטתו קמא כי "חוו"ד המומחה צפויה להיות מוגשת בתקופה הקרובה". מובן כי ככל שיסתבר בהמשך כי ההליך קמא אכן מתארך – או אז יחול שינוי נסיבות שיכול שיצדיק פנייה נוספת לבית משפט קמא בבקשה לעיון חוזר בהחלטה קמא, בכדי להורות על מכירה מיידית של הדירה במסגרת פירוק השיתוף.
ראו לעניין זה: בע"מ 1334/12 פלוני נ' פלונית (27.8.2012), פסקה 4.
13. לאור כל זאת אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור, אף ללא צורך בתשובה.
14. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר החלטה זאת לצדדים.
החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"ד, 07 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.