28.3.2024
לפני כבוד השופטת תמר בר-אשר
המערערת
באת-כוח היועצת המשפטית לממשלה
נגד
המשיבים
1.פלונית
2.פלוני
באת-כוח המערערתת: עו"ד יעל רוד-סליטאן (פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי))
באת-כוח המשיבים: עו"ד דבורה בן אברהם (לשכת הסיוע המשפטי)
החלטה
[נוסח מותר בפרסום]
עניינה של החלטה זו הוא בקשתה של היועצת המשפטית לממשלה להורות על עיכוב פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כבוד השופטת א' א' יהלומי) בתיק ה"נ 35142-03-24, מיום 26.3.2024. בפסק הדין התקבלה בקשת הוריה של הקטינה פלונית להתיר את נישואיה למר פלוני, כך שחתונתם תתקיים ביום ראשון הקרוב, xxxxxx.
אף שמדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, נראה כי בפועל החלטה זו עשויה להכריע את הערעור, אך גם את גורל החתונה, אשר כאמור, מתוכננת ליום ראשון, בעודנו מצויים ביום חמישי בערב.
2. הקטינה היא ילידת xxxxxx (ימלאו לה 18 רק כארבעים יום לאחר מועד החתונה המתוכננת), ואילו החתן המיועד כבן 21.5. שניהם נמנים עם המגזר החרדי xxxxxx xxxxxx xxxxxx xxxxxx xxxxxx. השידוך בין בני הזוג היה לאחרונה, ביום xxxxxx נפגשו הורי בני הזוג והוחלט על הנישואים ("הווארט") והאירוסין נערכו ביום xxxxxx. למחרת, ביום xxxxxx, פנתה אמה של הקטינה אל הסיוע המשפטי כדי להסדיר את נישואי הקטינה בטרם מלאו לה 18 ומינוי באת-כוח המשיבים היה ביום 13.3.2024. הבקשה הוגשה אל בית המשפט קמא ביום 14.3.2024. בהתאם להחלטה מיום 17.3.3034, ביום 25.3.2024 הוגשה חוות דעת עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע בעניינה של הקטינה, תגובת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה ביום 25.3.2024 והדיון בבית המשפט קמא התקיים ביום 26.3.2024.
3. בפסק-דין מקיף, מפורט ומנומק קבע בית המשפט קמא כי כמתחייב מהוראת סעיף 5 בחוק גיל הנישואין, תש"י-1950, "קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטינה", באופן המצדיק מתן היתר לנישואי הקטינה עם החתן המיועד, חרף זאת שרק בעוד ארבעים יום ימלאו לה 18.
את מסקנתו זו השתית בית המשפט קמא על שני נדבכים. הנדבך הראשון הוא כי נישואי הקטינה ועריכת החתונה במועד המתוכנן אינם מנוגדים לטובת הקטינה ואף להפך. בכל הנוגע לשאלה אם ישנו חשש כי טובת הקטינה תיפגע מהנישואין, ציין בית המשפט קמא את התרשמותם של נציגי יחידת הסיוע ואת התרשמותו הישירה שמהן עלה כי הקטינה בוגרת, אחראית ובשלה וכי רצונה להינשא הוא רצון כן, אשר התגבש לאחר שהיא שקלה את משמעות הנישואין ואת השלכות בחירתה. עוד צוין מה שכונה הפן המעשי, שעניינו בכך שהקטינה עומדת לסיים כתה י"ב, היא לומדת בxxxxxx גם מקצוע xxxxxx xxxxxx, למדה והודרכה לקראת נישואיה, והמשפחה שכרה עבור בני הזוג דירה ליד מגורי הוריה. עוד הודגשו קשריה הטובים של הקטינה עם הוריה, אשר הביעו את כוונתם הכנה לסייע לבתם וכן התרשמות בית המשפט כי רצון הקטינה להינשא נבעו מרצון ומבחירה חופשיים. בית המשפט קמא אף שוכנע מהדברים ששמע בדיון, כי דחיית מועד החתונה עתה, ימים בודדים לפני המועד המתוכנן "תביא בהכרח לפגיעה בכבודה ובשמה הטוב [של הקטינה] ותגרום לעוגמת נפש עצומה, וכן עשויה אף לגרום לביטול השידוך ויצור סטיגמה שלילית להמשך, ליתר הילדים" במשפחת הקטינה.
הנדבך השני שעליו הושתת פסק הדין הוא קיומן של נסיבות מיוחדות אשר בית המשפט קמא מצא כי יש בהן כדי להצדיק את מתן ההיתר המבוקש. לגביהן נקבע, כי מועד הנישואין נקבע בתום לב, תוך מחשבה אמתית כי נישואין בטרם מלאו למי מבני הזוג הנישאים 18 שנה, אינם בגדר עבירה על החוק וכי מאחר שכבר מלאו לקטינה 17.5, כל אשר נדרש הוא הליך פרוצדורלי שהוא במהותו טכני, קצר ופשוט אשר לאחריו לא תהיה מניעה לנישואי הקטינה. את מסקנתו זו השתית בית המשפט בעיקר על הגשת הבקשה לרישום הנישואין מיד לאחר האירוסין ועל הגשת הבקשה להיתר נישואין במהירות יחסית ומתוך הנחה כי די בכך לשם הסדרת העניין. אולם רק אז הוכוונו ההורים אל לשכת הסיוע המשפטי וכעבור זמן קצר הבינו כי נדרשת הגשת בקשה לבית המשפט כדי לקבל היתר לנישואי הקטינה ובקשה זו אמנם הוגשה.
בית המשפט קמא הוסיף כי הוא ער לפסק-דינו של בית משפט זה מיום 14.3.2024 בעמ"ש (ירושלים) 57964-02-24 (הנשיא מ' סובל, השופט העמית ד' טפרברג והשופט א' סלע), אשר בנסיבות דומות קיבל את ערעורה של היועצת המשפטית לממשלה ולא התיר את נישואיה של קטינה, שעתידה הייתה להיות בת 18 כעבור חמישה ימים. עם זאת, בית המשפט קמא קבע כי השוני המהותי, לשיטתו, בין שני המקרים נעוץ בנושא תום לבם של המבקשים. כך מאחר שבאותו עניין אבי הקטינה היה מודע למגבלת החוק ולהליך הנדרש לשם קבלת היתר נישואין לקטינה, עוד קודם לארגון אירוע החתונה ואף לא הצהיר כי יבטל את החתונה אם בקשתו תידחה. לעומת זאת, בנסיבות הנדונות שוכנע בית המשפט קמא באמינותם של הורי הקטינה, בכנותם ובתום לבם ואף שקל את הצהרתם כי לא יפעלו בניגוד לחוק ולכן, אם בקשתם תידחה, חרף עוגמת הנפש וחסרון הכיס הרבים הכרוכים בכך, הם יבטלו את אירוע החתונה.
עוד הוסיף בית המשפט קמא ובחן מקרים נוספים, שבהם התקבלו בקשות להתיר נישואין בנסיבות דומות (למשל, ה"נ (משפחה ירושלים) 5907-05-23, שאף באותו עניין היועצת המשפטית לממשלה הגישה ערעור, אשר נדחה תוך הותרת היתר הנישואין על כנו (עמ"ש (ירושלים) 14241-06-23 מיום 26.7.2023 (הנשיא מ' סובל, סגנית הנשיא ת' בזק-רפפורט והשופט א' סלע)).
שיקולים נוספים שמנה בית המשפט קמא כמבססים נסיבות מיוחדות, הם ההשלכות הקשות העשויות להיות לדחיית האירוע החתונה, בין השאר, תוך התחשבות בכך שמדובר בדחייה בת מספר חודשים בשל ימי ספירת העומר המתקרבים ומנהגו של החתן שלא להינשא במהלכם, אף לא בל"ג בעומר, אלא רק לאחר חג שבועות (כדעת ה"בן איש חי"). בכלל השלכות אלו נמנו הפגיעה בשמה הטוב של הקטינה; עוגמת הנפש הקשה העשויה להיגרם לה ולמשפחה כולה; הפגיעה הכלכלית הקשה בשל ביטול האולם וכל הכרוך באירוע החתונה (צלם, מוסיקה וכדומה) ובשל אי שכירת הדירה. כמו כן נשקל פרק הזמן הקצר שיחלוף עד הגיע הקטינה לגיל 18 (ארבעים יום).
בית המשפט קמא הדגיש כי אף שאין בכל אחת מנסיבות אלו כדי נסיבות מיוחדות המצדיקות את היתר הנישואין, יש בכלל הנסיבות בעודן מצטרפות זו לזו, תוך מתן משקל רב לתום לבם של הקטינה והוריה, כדי לשמש "נסיבות מיוחדות" כדרישת החוק.
4. במהלך הדיון שהתקיים לפניי היום בשעות אחר הצוהריים והסתיים בשעות הערב המוקדמות (לפני זמן קצר), שמעתי את באות-כוח הצדדים ואת הוריה של הקטינה. אף ניסיתי להציע פתרון אשר למרבה הצער, לא התקבל.
מכל מקום, כפי שהערתי, מקובלות עליי טענות באות-כוחה של היועצת המשפטית לממשלה כי יש קושי עם קביעת בית המשפט קמא בכל הנוגע לשאלת התקיימותן של "נסיבות מיוחדות" בנסיבות הנדונות. זאת בתמצית, מהטעם שנראה לכאורה, כי אין כל ייחוד בנסיבותיו של המקרה הנדון וכפועל יוצא מכך, יש קושי לומר כי מתקיימות "נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטינה" כדרישת החוק, אשר מייחדות את המקרה הנדון ממקרים רבים אחרים, לרבות אלו שהוזכרו בדיון. למרבה הצער, התופעה של נישואי קטינות, טרם הגעתן לגיל 18 ככל הנראה, אינה חריגה. אף מקובלת עליי הטענה כי אין לתת יד לתופעה שבה הורי קטינות המבקשים להשיאן, מתדפקים על דלתות בית המשפט ברגע האחרון ממש, מתוך הנחה שגויה, כי תפקידו של בית המשפט אינו אלא לשמש "חותמת גומי" למעשה כמעט עשוי.
כמו כן, אף זאת כפי שהערתי בדיון, אף שאיני מטילה כל ספק בתום לבם של הורי הקטינה, המשיבים, כפי שאף יכולתי להתרשם בעצמי, דומה כי באופן אמתי לא נעשה כל בירור של ממש מצדם לגבי גיל הנישואין המותר. ניכר כי הם בעיקר הסתפקו בשמועות ובשאלת גורמים לא מוסמכים (מורה של הקטינה, רב כלשהו וחבר של החתן), כך שהיה זה יותר משום "עצימת עיניים" מאשר "תום לב". מצופה היה כי יערכו בירור של ממש לגבי שאלת גיל הנישואין המותר וכך במיוחד בהינתן העובדה שמדובר בבדיקה קלה ופשוטה. מכל מקום, התנהלות בתום לב אינה בגדר נסיבה מיוחדת או כזו העשויה להצדיק מתן היתר נישואין לקטינה.
5. חרף כל האמור, לאחר ששמעתי את הורי הקטינה ובייחוד את אביה ששמר על איפוק רב לאורך כל הדיון ורק לקראת סופו דומה היה כי "נשבר לבו" באופן אמתי, שוכנעתי בקיומן של שתי עובדות אשר הובילו אותי להימנע מלהיעתר לבקשה הנדונה ולהימנע מעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט קמא עד הכרעה בערעור, אשר יש להניח שייקבע לאחר מועד החתונה המתוכנן. זאת לאחר שהזהרתי את עצמי כי ככלל, על הערעור להידון לפני הרכב של שלושה שופטים וכי יש בהחלטתי כדי להכשיל את אפשרות בירורו לגופם של דברים.
עובדה אחת, היא כי הורי הקטינה אמנם הניחו, באמת ובתמים, כי יוכלו להסדיר בקלות רבה נישואי בתם הקטינה וכי כל אשר נדרש הוא בחינה של עובדת סוציאלית, אשר קרוב לוודאי תמצא את בתם מתאימה להינשא בגילה. אלמלא כן, בעודם אנשים שומרי חוק (xxxxxx xxxxxx xxxxxx), לא היה עולה בדעתם לקבוע מועד חתונה טרם הגעת הקטינה לגיל 18 וטרם קבלת האישור הנדרש. העובדה השנייה היא ישנו חשש ממשי ואמתי כי ביטול אירוע החתונה, המתוכנן לעוד שלושה ימים, עלול לגרור את ביטול השידוך על כל הכרוך בכך. כך בייחוד שלפי דברי ההורים, החתן הוא עילוי xxxxxx, בעוד שכל "מכשול" שיוצב בדרך לחתונה, לרבות דחייתה במספר חודשים, עלול חלילה להביא לביטולה.
לפיכך ובשים לב לכלל שעל-פיו, "השאלה אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן ההיתר לפי החוק האמור, נתונה לשיקול-דעתו של בית-המשפט המחוזי [כיום, בית המשפט לענייני משפחה], לא יתערב בית-משפט שלערעור בדרך-כלל בשיקול-דעת זה" (ע"א 690/77 ח'ניפס נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(1) 531 (1978), כבוד השופט ח' כהן. ראו גם עמ"ש (ירושלים) 14241-06-23, שהוזכר לעיל, פסקה 4), נראה כי לא יהיה זה נכון לעכב את החלטת בית המשפט קמא ולמנוע את החתונה במועדה. על אחת כמה וכמה שלא ראיתי לנכון לעשות כן רגע לפני הובלת הכלה אל החופה.
6. הבקשה לעיכוב פסק-דינו של בית המשפט קמא עד דיון בערעור לגופו, נדחית.
החתונה תתקיים אפוא, במועדה.
ניתנה היום, י"ח באדר ב' התשפ"ד, 28.3.2024, בהיעדר הצדדים.
תמר בר-אשר, שופטת
