מספר בקשה:8+10
בפני
כב' השופטת כרמית חדד
מבקשת/תובעת
XXX
ע"י ב"כ עוה"ד אורן גולן
נגד
משיב/נתבע
XXX
ע"י ב"כ אייל קרויטורו
החלטה
עניינה של החלטה זו בבקשת התובעת לתיקון כתב תביעתה נשוא תיק זה, שמהותו ביטול הסכם שנחתם בין הצדדים (להלן:" ההסכם ") על רקע מצב נפשי לקוי של התובעת עת החתימה על ההסכם.
התובעת עתרה לשינוי הסעד של ביטול הסכם לסעדים הבאים:
אכיפת ההסכם.
ביטול הסכם הלוואה בין הצדדים לבין צד ג' וצירופו של צד ג' לתובענה, אגב העלאת טענה של הברחת כספים על ידי הנתבע.
רקע:
ביום 30.8.2021 נחתם בין הצדדים הסכם שנשא הכותרת: "הסכם התרת נישואין".
ביום 28.10.2021 ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין (ר' תה"ס 49735-1021).
ביום 25.10.2022 הגישה התובעת כתב תביעתה לביטול ההסכם כאמור.
ביום 7.12.2022 הגיש הנתבע הגיש כתב הגנתו.
בדיון שהתקיים בפניי ביום 2.5.2023, לאחר שהתנהל שיח מחוץ לפרוטוקול, הובהר לצדדים כי ככל שמי מהם עותר לאכיפת ההסכם, יש לפעול בהליך אחר. כמו"כ ולנוכח עמדת באי כח התובעת, התבקשה היא ליתן תוך 30 יום עמדתה ביחס להמשך ההליכים תוך שהובהר כי ככל שתבקש להמשיך את ההליכים, עליה להגיש בקשה למינוי מומחה, ע"פ הצהרתה.
ביום 6.7.2023 הגישה התובעת עמדתה והצהירה כי ברצונה לקדם הליך זה אגב מינוי מומחה רפואי לשם קידום ההליך. לאחר שהתקבלה תגובת המשיב ותשובת התובעת מיום 25.8.2023, בה הצהירה כי מוכנה היא לשאת בעלות שכרה לבדה בשלב זה, מונה מומחה רפואי בתיק (ר' מינוי מיום 12.10.2023).
שלושה חודשים לאחר מכן וביום 25.1.2024 הגישה התובעת עתירתה נשוא החלטה זו כאמור במסגרתה טענה כי היא חוזרת בה מבקשתה למינוי מומחה רפואי כיוון שאין לה את הכוחות המנטליים והכספיים לעמוד מול המשיב בסוגיית בירור נסיבות עריכת ההסכם, ועותרת היא לשינוי סעדים כאמור, אגב טענה לגופם של הסעדים החדשים.
הנתבע מצידו התנגד לסעד המבוקש שכן לדידו התיקון המבוקש אינו מינורי, מנוגד לאינטרס הציבורי, כי ניהול תובענת הסרק נשוא תיק זה עד כה גרם לו לנזק, כן העלה טענות לגופם של סעדים חדשים שנדרשו.
דיון והכרעה
תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות") קובעת כי "ביהמ"ש רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות… לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
תקנה זו דומה בלשונה לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:"התקנות הישנות") תקנה שפורשה באופן ליברלי כך שתיקון כתבי טענות התקבו ברוחב לב לאורך השנים בהן חלו התקנות הישנות.
הפסיקה התירה להיענות לבקשות מעין אלה בפרט כשדובר בשלב מוקדם של ההליך בטרם החל בירור התובענה לגופה וכאשר הנזק של בעל הדין שכנגד התמצה בטרחה דיונית שנגרמה לו בעטיו של התיקון באופן שניתן לפצותו על ידי פסיקת הוצאות; השיקולים שנבחנו התייחסו להתנהלות מבקש התיקון, לשלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, לפוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני טענותיו, למידת התועלת שיש בתיקון וכן לשאלה האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו.
בהקשר זה נפסק כי ביהמ"ש לא יתן יד במצב בו מבקש התיקון מעוניין בהוספת עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלה שנדרשו להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי.
(ר' לדוג' בעניין זה רע"א 3162/14 אברהם גזונטהייט נגד שלמה איזנברג ואח' החלטה מיום 12.10.2024, פסקאות 2-3 לסעיף 5 להחלטה).
מגמת התקנות החדשות והפסיקה בזיקה להן מגבילה עוד יותר את גבולות הגזרה של הגישה הליברלית, שאין לה עוד אחיזה מוחלטת בבחינת בקשות לתיקון כתבי טענות.
בעניינו, מהותה של התביעה הנוכחית הנה בחינת טענות התובעת לביטולו של ההסכם, אגב בדיקת מצבה הנפשי של התובעת עת עריכת ההסכם. בבקשתה זו עותרת היא למעשה להגשת תובענה חדשה לחלוטין לאכיפת ההסכם חלף ביטולו וביטול הסכם מול צד ג', שעה שלדידה הנתבע פעל באמצעות הסכם זה להברחת נכסים.
אף מבלי להיכנס לגופן של טענות ברור ונהיר כי התובעת מבקשת להגיש כתב תביעה מתוקן בשינוי טוטלי, כתב הכולל תיקונים משמעותיים ביותר, לרבות עובדות ועילות תביעה חדשות, באופן שמהווה תביעה חדשה שסעדיה מנוגדים לסעדיםפ בתובענה דנן.
לתובעת אין זכות קנויה לתקן את כתב תביעתה ובשים לב לטיב הטענות ועל רקע נסיבות התיק – אין להיעתר לבקשתה, לא בהתאם לגישה הליברלית, שנהגה בטרם תיקון התקנות ולבטח לא לאחר שנכנסו לתוקף התקנות החדשות – לפיכך הבקשה נדחית.
לציין כי אין בהחלטה זו למנוע מהמבקשת להגיש תביעה חדשה ונפרדת.
בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, תחויב התובעת בהוצאות בסך של 1,000 ₪ לטובת הנתבע.
התובעת תבהיר תוך 14 ימים כיצד ברצונה לקדם ההליך שאם לא כן תמחק התובענה.
ת"מ בחלוף המועד.
החלטה זו מותרת בפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ"ח אייר תשפ"ד, 05 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
