ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
המערער
כבוד השופט חננאל שרעבי
המשיבים
בעניין הקטין
.1
Al
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ש. ד
ע”י ב”כ עו”ד יוסי נקר
נגד
1. המחלקה לשירותים חברתיים ב
2. היועץ המשפטי לממשלה משרד העבודה, הרווחה והשירותים
החברתיים
ע”י ב”כ עו”ד רנא אגברייה
3. ס. ד
ע”י ב”כ עו”ד ורדה ברכה שטיינברג
א. ד יליד 2013
באמצעות אפוטרופא לדין עו”ד אביטל קורקוס
פסק דין
עסקינן בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת הילה גורביץ עובדיה)
מתאריכים 14.3.22 ו-16.3.2022 בתיק צב”נ 26702-03-22, במסגרתן נקבע כי הקטין יוצא
מבית אביו וממשמורתו בצו משמורת זמני, ויושם בפנימיית כפר הילדים בכרמיאל למשך 30 ימים
(להלן: “ההחלטות קמא”).
בהתאם להחלטה קמא מיום 16.3.2022, הוצאת הקטין מבית אביו והצבתו בפנימיית כפר הילדים
בכרמיאל היתה צריכה להתבצע בפועל ביום 20.3.22, אך עוכבה על ידי, כפי שיפורט להלן.
1 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
.2
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.3
.4
.5
.6
.7
Al
.8
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
המערער (ייקרא להלן גם “האב”) הינו אביו של הקטין. משיבה 3 היא אמו של הקטין (תיקרא להלן
גם “האם”). האב והאם היו נשואים וכעת מנהלים מאבק גירושין, ולהם ילדה משותפת נוספת,
קטינה כבת ארבע, ושמה ד. ד (להלן: “הקטינה”).
גורמי הטיפול בלשכת הרווחה מעורבים מאז היה הקטין כבן שנה, עקב תלונות שכנים על בכי תינוק
בלתי פוסק. בהמשך, בשנת 2018 הודיע האב כי האם נוקטת באלימות כלפי הקטין.
ביום 15.08.2019, ולאחר שנטען כי האם נקטה נגדו באלימות, הוצא הקטין מבית הוריו בצוחירום, אשר ניתן בבית משפט לנוער (תנ”ז 37096-08-19). בהמשך, לאחר דיון בבית משפט
לנוער בתאריך 19.08.2019, הוצא הקטין בצו-משמורת זמני למשך 30 יום למרכז חירום “אהבה”.
ביום 10.09.2019 התבקשה הארכת הצו למשך 60 יום נוספים. ביום 18.09.2019 התקיים דיון
בבית משפט לנוער בבקשה להארכת הצו, והצו הוארך בהסכמה, תחילה עד ליום 18.11.2019,
ובהמשך, עד לדיון שהתקיים ביום 11.12.2019.
הוועדה במרכז החירום המליצה להשיב את הקטין לבית הוריו בליווי תכנית טיפול, ובדיון מיום
11.12.2019 הוכרז הקטין כקטין נזקק, וניתן צו-משמורת עד ליום 30.12.2019. מיום
31.12.2019 הוחזר הקטין למשמורת הוריו תחת צו-השגחה למשך 3 חודשים, עם שילובו במסגרות
חינוך וביחידה האקסטרנית, שילוב סומכת בבית ההורים וביקורים של גורמי טיפול.
הסומכת ששולבה בבית ההורים, דיווחה כי ההורים חלוקים בענייני חינוך וגידול של הקטינים ויש
להם קושי בהצבת גבולות, ולאב קושי בשיתוף פעולה עם הסומכת.
ביני לביני, ביום 24.6.2020 הגיש האב תובענה בבית משפט קמא, במסגרתה תבע כי המשמורת
על הקטינים תועבר לידיו (תלה”מ 59064-06-20 – להלן: “תיק המשמורת”).
הטיפול במרכז האקסטרני כשל, מאחר שהאם התנגדה לטיפול והאב לא האמין בטיפול. על כן,
בוועדת תכנון טיפול מיום 12.8.20 הוחלט על הגשת בקשה לנזקקות עבור שני הקטינים והוצאתם
2 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.29
TED
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.30
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
עיכוב ביצוע ההחלטה קמא
הערעור דנן על ההחלטה קמא הוגש יומיים לאחר מתן החלטה, ביום 18.3.22 (יום שישי בשבוע).
במסגרת הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא, אשר הובאה לעיוני בו ביום.
להלן החלטתי מיום 18.3.22 בעניין עיכוב הביצוע:
“לאחר עיון בתיק הענ”א ובבקשה לעכוב ביצוע, ולאחר שעיינתי בתיק קמא,
לא שוכנעתי להורות על עכוב ביצוע.
יינתן קדימות ועדיפות בשמיעת ענ”א זאת, וככל שהערעור יתקבל ניתן להשיב
“הגלגל לאחור”.
כרגע, ועל פי החומר שבתיק, מצב הקטין לכאורה חמור, עד כדי סכנת
אובדנות, באופן ששוכנעתי כי אין הצדקה לעכוב הביצוע”.
כעבור יומיים, ביום ראשון 20.3.22 בשעות בוקר, הגיש המערער בקשה לעיון מחדש בהחלטתי
מיום 18.3.22 בבקשה לעיכוב ביצוע, אליה צורף סיכום בדיקה עדכני (מיום 18.3.2022 שעה
20:13) של הקטין על ידי פסיכיאטר מיון ילדים בבית חולים רמב”ם. במסמך רפואי זה נרשם כי
אין סכנת אובדנות מיידית לקטין.
בעקבות כך החלטתי ביום 20.3.22 בבקשה לעיון מחדש לעכב ארעית את ביצוע ההחלטות קמא
בדבר הוצאת הקטין מביתו, וציינתי כדלקמן:
“הבקשה תועבר לאלתר למשיבים (עוד היום ולא יאוחר מהשעה 14:00).
המשיבים יגיבו לבקשה עד ליום 23.3.2022 בשעה 12:00.
לנוכח המסמך הרפואי שצורף, שוכנעתי לעכוב ארעי של החלטת בית משפט
קמא בדבר הוצאת הקטין מביתו לכפר הילדים בכרמיאל עד החלטה אחרת
(וזאת ככל שטרם בוצעה עד כה החלטת בית משפט קמא – השעה כעת 10:40).
בכל מקרה הענ”א תישמע בפני ביום 24.3.2022 בשעה 12:00.
11 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.31
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
יא
ב.
ג.
Al
להלן טענות המערער בקצרה, כפי שעולות מכתב הערעור:
ה.
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
תשובות לערעור יוגשו עד ליום 23.3.2022 בשעה 12:00”.
טעה בית משפט קמא, עת נתן צו חירום (לפי סעיף 11 לחוק), בעוד בקשת גורמי הרווחה
הוגשה לפי סעיף 12 לחוק. חזקה על הרווחה, שאם היתה מוגשת בקשה לאשר אמצעי
חירום לפי סעיף 11, היא היתה עושה כן.
בדיון מיום 15.3.22 הודתה השופטת קמא כי טעתה בהחלטה מיום 14.3.22 וכי מדובר
בטעות סופר. לדעת המערער אין מדובר כלל בטעות סופר.
הבקשה קמא נדונה לפי סעיף 12 לחוק, ועניינו “החלטות ביניים”. לעומת זאת, סעיף 11
לחוק עניינו “אמצעי חירום”. הרשויות ובית משפט קמא לוקים בחוסר הבנה וטעו ביישום
סעיף 12 לחוק, בהתאם לדרישות הפסיקה. “אמצעי זמני” המופיע בסעיף 12 לחוק איננו
השמה חוץ ביתית קבועה. אין הלימה בין דרכי הטיפול המבוקשות לבין סעיף 12 לחוק.
.15.3.22
נימוקי בית המשפט קמא בהחלטה מיום 14.3.22 לא עומדים בקנה אחד עם הוראות החוק.
הרווחה לא ביקשה הוצאת הקטין מיידית מביתו, לכן הגישה עדכון לפיו ההוצאה תתבצע
ביום 20.3.22. לא מובנת הדחיפות ליתן החלטה ביום 14.3.22 בעוד הדיון קבוע ליום
החלטות בית משפט קמא לוקות ב”זגזוג” בעניין מעבר הקטינים בין ההורים, לאחר פסק
הדין בערעור הקודם. דבר זה יצר חוסר יציבות.
בית משפט קמא הורה לפעול להוצאת הקטין באופן העוקף את כל הכללים והחוקים
הנוגעים לאופן שבו נפתחים הליכי נוער וניגשים לקביעת דרכי טיפול, עוד לפני שהקטינים
הוכרזו כנזקקים, ואין להסכים לדרך קלוקלת זו.
12 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
.32
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
ז.
Al
TED
יא
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
הוראת בית משפט קמא לרווחה להגיש בקשה לנזקקות או לפעול לנזקקות לא היתה
במקומה. החוק מסר את הסמכות לפעול לנזקקות אך ורק לפקידי הסעד. כידוע, בית המשפט
בשיטה האדברסרית לא מייעץ לצדדים כיצד לנהוג, אלא שהוראת בית המשפט כמוה
כייעוץ לרווחה שאינה צד להליך, להגיש בקשה לנזקקות. ההחלטה על עצם הגשת הבקשה
לנזקקות לא עברה דרך המסננות הרגילות שבהוראות משרד הרווחה.
בקשת הרווחה נשוא ההחלטה קמא, זועקת מהיעדר מידתיות בין הבעיה לבין האמצעים
הננקטים. הוצאת קטין ממשמורת הוריו היא צעד קיצוני, הננקט על ידי הרשויות מקום בו
אין דרך אחרת להבטיח את טובת הקטין.
ב”כ המערער דרש לחקור את פקידת הסעד ובית משפט קמא לא איפשר זאת. די בכך על
מנת לקבל את הערעור. כן הוגש תצהיר האב, ממנו התעלם בית משפט קמא לחלוטין. ניכר
כי בית משפט קמא לא התמודד כלל עם טענות המערער.
תשובות לערעור שהוגשו בתיק דנן ביום 23.3.22
להלן עיקרי תשובת האם (משיבה 3) לערעור:
הרווחה ובית משפט קמא לא שקלו אמצעים אחרים בטרם נקטו בהוצאה למסגרת חוץ
ביתית. חוק אומנה לילדים, תשע”ו-2016 מחייב שיקול של אומנת קרובים לפי סעיף 38.
עד היום בחלוף זמן יקר, הדבר לא נשקל כלל. למרות כי היתה מוטלת חובה על הרווחה
ועל בית משפט קמא לוודא קיום חובה זו ולבחון את פתרונות האומנה המוצעים – אמו של
המערער הציעה עצמה כאומנת לקטינים והדבר לא נבדק.
התבקש לקבל את הערעור ולקבוע כי במקרה דנן לא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק
ובפסיקה להוצאת קטין ממשמורת הוריו לפי סעיף 12 לחוק, ולהשמתו בפנימייה.
הוצאת קטין מביתו תיעשה לעולם במשורה, אך ורק במצבי קיצון, במצב קשה שבקשים
ובאין דרך אחרת. האם טוענת כי יש דרך אחרת אך בית המשפט, כמו גם רשויות הרווחה,
13 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
ד.
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
ה.
ו.
Al
ז.
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
העדיף להימנע מלטפל בבעיה ובחרו בדרך “קלה” של הוצאת קטין מחזקת האב והשמתו
בפנימיה. היה צריך לקבוע שינוי בזמני השהות, העברת הקטין לאם ו/או לקרובי משפחתה.
גורמי הרווחה טענו בוועדה שהתקיימה ביום 20.3.22, כמו גם בדיון בתיק קמא, כי ניתנה
למערער הזדמנות לשמש הורה משמורן. בגין אותה “הזדמנות” הקטין נדרש היום לשלם
מחיר כבד מאד, מאחר שאיננו מסוגל לשמש משמורן לקטין, הוא מנכר ומסית את הקטין
נגד האם. ההידרדרות במצב הקטין החלה מיום שעבר לחזקת האב.
האם פנתה עשרות פעמים למחלקת הרווחה וביקשה את התערבות גורמי הרווחה אך הם
העדיפו שלא לעשות דבר עד להגשת הבקשה להוצאת הקטין מביתו. התעלמות מחלקת
הרווחה מפניות האם ואי דיווחה לבית המשפט במועד, נועדו לסייע לרווחה בבקשתם קמא.
גורמי הרווחה לא הוכיחו כי לאם אין יכולת לספק את צרכי הקטין ולהבטיח את טובתו,
בעוד שהחסרונות בהוצאת הקטין מביתו והשמתו בפנימייה ידועים מראש וכוללים פגיעה
קשה באיכות חייו, פגיעה ברמת חינוכו והתפתחותו, פגיעה בזהותו העצמית.
זכותה של האם להחזיק ולגדל את ילדיה, ומדובר בזכות מכח חוקי הטבע והדין. בבואנו
להוציא קטין ממשמורת הוריו, צעד קיצוני לכל הדעות, על בית המשפט להשתכנע כי מוצו
כל אמצעי הטיפול החלופיים שאינם כרוכים בניתוק הקטין מהוריו. הוצאת קטין מסביבתו
הטבעית אפשרית אך ורק במקרי קיצון בהם שלומו ורווחתו של הקטין נתונים בסכנה,
וזאת בתנאי שכל המענים בקהילה מוצו עד תום. בענייננו לא מוצו כל אפיקי הטיפול
בקהילה, לא נבחנה האפשרות לפיקוח על זמני השהות של המערער.
טעה בית משפט קמא באשר לדרכי הטיפול וההשמה, בקביעתו כי הקטין יוצא לפנימייה
שעה שקיימת “דרך אחרת” כקבוע בדין. היה על מחלקת הרווחה לבקש בתיק קמא לשנו
תאת זמני השהות ולהשיבם כפי שהיו עובר להגשת הערעור בחודש אוקטובר 2021.
להלן עיקרי תשובת האפוטרופא לדין של הקטין, עו”ד אביטל קורקוס, לערעור:
האפוטרופא לדין חזרה על עיקרי הדברים כפי שהובאו על ידה בתיק קמא ופורטו לעיל, והוסיפה
כדלקמן:
14 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
א.
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
ג.
ד.
ה.
Al
א.
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
השמת הקטין בכפר הילדים בכרמיאל נדרשת לצורך בריאותו הנפשית, שלמות גופו וסיפוק
צרכיו הבסיסיים – מזון, מיטה חמה, בריאות פיזית ונפשית, תעסוקה חברתית ולימודית.
ההורים לא מצליחים להתייחס עניינית לטענות המופנות כלפיהם, לא לוקחים אחריות על
חלקם בהתנהלות המתוארת ומתקשים להבין מה עשוי לסייע לקטין.
בוצעה.
ביום 18.3.22, לאחר שבקשת המערער לעיכוב ביצוע נדחתה, הביא המערער את הקטין
לבית האם וסירב לעזוב את המקום. פרצה מהומה בנוכחות הקטינים ומשטרה הוזמנה.
המערער פנה עם הקטין לבדיקה פסיכיאטרית בבית החולים רמב”ם אולם בדיקה זו מהווה
הערכת מסוכנות, ולא באה במקום הערכה פסיכיאטרית מקיפה שנדרשה זה מכבר וטרם
הוצאת הקטין מבית המערער שקולה להצלתו. מדובר באמצעי חירום מהמעלה הראשונה.
מצבו של הקטין הידרדר בארבעת החודשים האחרונים, בכל תחומי חייו.
האפוטרופא לדין סבורה כי למקרים אלו כיוון המחוקק עת סבר כי מדובר בסמכויות
מיוחדות למצבים דחופים בהם קיים צורך מיידי במתן סעד לשמירה על שלום הקטין. סעיף
12 לחוק הוא החלופה השקולה והאחראית, שאינה עושה שימוש בהוצאה ואישור בדיעבד
של אמצעי חירום, אלא ניתנת ביקורת שיפוטית בטרם מיושם הצו ולאחר שמיעת הצדדים.
להלן עיקרי תשובת ב”כ היועץ המשפטי לממשלה, לערעור:
לא נפלה בהחלטה קמא כל טעות היורדת לשורשו של עניין. לכן אל לערכאת הערעור
להתערב בקביעת ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שנקבעו בערכאה קמא, אלא
במקרים חריגים ויוצאי דופן; המקרה דנן איננו כזה, מאחר שההחלטה קמא ושאר ההחלטות
בתיק המשמורת עומדות על בסיס איתן.
בית משפט קמא צדק עת קבע כי יש להוציא את הקטין ממשמורת הוריו, בשל אי מסוגלותם
להשגיח עליו ולדאוג לו. טובת הקטין מחייבת השמתו בשלב זה במסגרת חוץ ביתית,
לצורך ביצוע הערכה פסיכיאטרית מקיפה עבורו וקביעת דרכי טיפול בהתאם. הקטין זקוק
15 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
ה.
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
ז.
Al
ה.
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
לשהייה במרחב ניטראלי מכל העימותים בין הוריו, סביב הבטוחה ומוגנת ללא הסתות,
מנוטרלת מכל הרעש בחייו.
במצב הדברים כיום לא ניתן לבצע הערכה למצבו הנפשי-רגשי של הקטין. הקטין מושפע
באופן מובהק מהעימותים בין ההורים ואף מוסת וטעון נגד האם. מצב הדברים כיום לא
מאפשר טיפול ביחסים בין הקטין לבין אימו.
לדעת ב”כ היועמ”ש, השאלה הרלוונטית היא אינה אם ההורה רוצה לדאוג לילדו, אלא
האם הוא מסוגל לדאוג לו כראוי ולהשגיח עליו, על שלומו הגופני ו/או הנפשי, ובית משפט
קמא הכריע, בשלב זה, לשלילה.
בית משפט קמא נתן החלטות בענייני השהות ודרכי טיפול, והמערער לא ציית להחלטות
אלה, לא שיתף פעולה עם שירותי הרווחה לצורך קבלת הדרכה הורית ו/או כל טיפול
מוצע אחר, עשה דין לעצמו ופעל כרצונו בטענה שאינו זקוק לעזרה, והפנה אצבע מאשימה
כלפי האם.
.
המערער לא מכבד את זמני השהות שנקבעו ולא מאפשר לקטין לפגוש את אימו בטענה כי
הוא מגן עליו מהלחץ הנפשי הכרוך במפגשים אלה, דבר המסכל את הטיפול ביחסים בין
הקטין לאימו.
המערער טען כי התייעץ עם פסיכולוג לגבי מצב הקטין, והפסיכולוג המליץ על צמצום
המפגשים בין הקטין לאימו, אך נמנע מלהציג כל ראיה על אודות התייעצות זו. כל שכן
נמנע מלהעיד את הפסיכולוג מטעמו – וככל הנראה לא בכדי.
סעיף 12 לחוק קובע כי בית המשפט רשאי בהחלטת ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או
האחראי עליו וטרם קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין, ולאשר
אמצעי חירום שננקטו לגביו על ידי עובד סוציאלי לפי החוק. בנסיבות המקרה דנן,
מתקיימות עילות לכאורה לנזקקות וכן מתמלאים התנאים לנקיטת אמצעי חירום, ומשכך
ההחלטה קמא נכונה ומוצדקת.
16 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
ט.
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
יא
Al
ב.
TED
ד.
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
לתשובת ב”כ היועץ המשפטי לממשלה צורף תסקיר עו”ס לחוק הנוער מיום 20.3.22. התסקיר
דומה בתכנו לתסקיר שהוגש במסגרת הבקשה לצו ביניים בתיק קמא, מיום 13.3.22, והוא מוסיף
עליו כדלקמן:
אין חולק כי ההחלטה קמא על הוצאת הקטין מביתו היא החלטה קשה, ואולם המקרה
שבפנינו הוא אחד מאותם מקרים אשר הוכח בפני בית המשפט קמא כי זוהי דרך הטיפול
היחידה שניתן לנקוט בה כיום. זאת בכדי להבטיח לקטין סביבה נייטרלית מהעימותים בין
ההורים, ולצורך הערכת מצבו וקביעת דרכי טיפול אשר יאפשרו סיכוי ממשי ואמיתי
לשיקומו ולשיפור מצבו הפיזי, הנפשי, הרגשי וההתנהגותי.
מדובר בסעד זמני בלבד, ואין מדובר בהחלטות שהן בלתי הפיכות. לא מדובר בסעד המנתק
את הקשר המשפחתי בין ההורים לקטין, אלא להיפך – נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים על
מנת לטפל ביחסים בין הקטין לבין הוריו, ובמיוחד בינו לבין האם.
בתאריך 10.3.22 התקבלו כל המסמכים עבור הקטין ונקבע לו תור להערכה פסיכיאטרית
במסגרת קופת חולים ליום 15.4.22.
המערער לקח את הקטין לבדיקת הערכת מסוכנות, מייד לאחר קבלת ההחלטה קמא ודחיית
בקשתו הראשונה לעיכוב ביצוע בבית משפט זה. יודגש כי ההורים נדרשו לקחת את הקטין
לבדיקה הערכת מסוכנות דחופה לקטין בסמוך לדיווח על אמירותיו האובדניות של הקטין
ביום 19.12.21 אולם לא פעלו כן; הגעה בדחיפות למיון בליל שישי, שלושה חודשים
לאחר מכן, לא התבקשה ולא נדרשה, והיתה ביוזמת המערער ומשיקוליו בלבד.
בדיקת הערכת המסוכנות לא מחליפה ולא באה במקום ההערכה הפסיכיאטרית הדרושה
לקטין. כמו כן הבדיקה שנערכה לקטין ביום 18.3.22 לא מבטלת את נחיצות הוצאתו
המיידית של הקטין מהבית.
לקטין נשקפת סכנה רגשית, נפשית, תפקודית ופיזית, וטובתו מחייבת יציאה מהבית בהקדם
האפשרי למקום נייטרלי, לצורך קבלת טיפול נפשי ורגשי וכן חזרה לתפקוד סדיר כמצופה
מבני גילו – שמירה על היגיינה, הליכה לבית הספר, קבלת סמכות מבוגרים.
17 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.37
דיון מיום 24.3.2022
ביום 24.3.22 קיימתי דיון נרחב שארך כשעתיים, בנוכחות הצדדים ובאי כחם, ב”כ היועמ”ש,
האפוטרופא לדין, העו”ס לסדרי דין והעו”ס לחוק הנוער (ועוד גורמים, כמפורט בפרוטוקול
הישיבה).
.38
.39
.40
.41
Al
.42
TED
.43
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
בדיון זה שמעתי את ב”כ הצדדים, ב”כ היועמ”ש, האפוטרופא לדין, העו”ס לחוק הנוער, העו”ס
לסדרי דין והורי הקטין עצמם.
ב”כ הצדדים, ב”כ היועמ”ש והאפטרופוא לדין חזרו על עמדתם שבכתבי הטענות.
העו”ס לחוק הנוער חזר על דבריו בתסקירו שצורף לתשובת היועמ”ש לערעור.
העו”ס לסדרי דין הבהירה בדבריה בפני את מצב המשמורת על הקטין (ואחותו הקטינה) מאז קבלת
הערעור הקודם.
דיון והכרעה
לאחר שקילת הדברים ושמיעת טיעוני הצדדים בפני בישיבת יום 24.3.22, שוכנעתי לקבל
הערעור, ולהורות כי הערכה פסיכיאטרית מקיפה לקטין וגיבוש דרכי טיפול בו, יתבצעו
בקהילה.
כל הגורמים הנ”ל והורי הקטין, תושאלו בהרחבה על ידי בית המשפט במסגרת דבריהם במהלך
הדיון, כמתועד בפרוטוקול הישיבה. במידת הצורך אתייחס לדבריהם בדיון במסגרת פסק דין זה.
בנדון ראו:
עמדת הפסיקה לעניין הוצאת קטין ממשמורת הוריו היא ברורה. מדובר בצעד קיצוני, שיש לנקוט
בו רק כאמצעי אחרון, כאשר לא ניתן למצות את הטיפול בתוך הקהילה. הדבר אף עולה בקנה אחד
עם זכותם היסודית של ההורים לגדל את ילדיהם.
18 מתוך 32
י
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
.45
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.46
Al
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
דנ”א 6041/02 פלונית נ’ פלוני פד”י נח (6) 246, 274-275 (להלן: “ענין פלונית”);
ענ”א (חי’) 56605-04-18 פלונית נ’ המחלקה לשירותים חברתיים ואח’ (25.5.18);
עמ”ש (חי’) 53278-02-11 מ.ג נ’ מ.מ ואח’, פסקה 12 (17.3.11);
יחד עם זאת יש להוסיף ולהדגיש, כי זכותם של ההורים להחזיק ולגדל את בנם (שהיא זכות מכוח
חוק הטבע ומכוח הדין – סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”א- 1961),
כפופה לבחינת טובת הילד.
לכן בטרם הוצאת קטין ממשמורת הוריו, שאין חולק כי הוא אמצעי קיצוני, עלינו להיות משוכנעים
כי מוצו כל אמצעי או דרכי הטיפול החלופיים שאינם כרוכים בניתוק הקטין מהוריו.
חובה עלינו לעשות כל שביכולתנו על מנת שהקטין יגדל בחיק משפחתו הביולוגית, ובלבד שלא
נשקפת לו סכנה, ולהעניק להוריו, את מלוא הכלים בתוך הקהילה.
על כך כבר נאמר כי –
.((1975) 56,51 (1)
“אין טוב לילד מאשר להיות עם הורותו, יולדתו, אם רק אין בכך סכנה
לשלומו ולבריאות גופו ונפשו” (בג”ץ 252/75 פלונית נ’ שר הסעד, פ”ד
במקרה דנן הבקשה נשוא ההחלטות קמא הוגשה ביום 13.3.2022, ובה התבקשה “נקיטת אמצעים
זמניים לגבי הקטין” מכח סעיף 12 לחוק.
כפי שנראה להלן, לא שוכנעתי כי במקרה דנן לא ניתן היה להשיג את “אותם אמצעים זמניים”
(על מהותם נעמוד להלן) באמצעי פחות קיצוני מהוצאת הקטין מבית אביו אל פנימיה חוץ ביתית.
סעיף 12 לחוק קובע כדלקמן:
“רשאי בית המשפט בהחלטת ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי
עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין
ולאשר אמצעי חירום שננקטו לגביו על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער
19 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.48
Al
א.
TED
ג.
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
בית המשפט העליון בענין פלונית דן בהרחבה בתנאי הפעלת סעיף 12 לחוק, וציין כי הטלת אמצעי
טיפול והשגחה מכוח סעיף 12 לחוק מחייבת כדלקמן:
הצבעה על נזקקות של הקטין (ניתן להסתפק בהוכחה לכאורית של נזקקות).
חיוניות האמצעים (בית-המשפט צריך להשתכנע כי אין אמצעי אחר, פחות בחומרתו, אשר
יבטיח את ההגנה על שלומו ועל רווחתו של הקטין).
הצורך להפעיל מיידית את אמצעי הטיפול.
נבחן להלן אם תנאים אלה התקיימו במקרה דנן;
(טיפול והשגחה); החלטת ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום
הינתנה אם לא הוארכה תקופת תקפה כאמור בסעיף 14”.
תנאי א’ הוכחה לכאורית על נזקקותו של הקטין:
במקרה דנן בוטלה הכרזת הנזקקות של הקטין (ואחותו הקטינה) בערעור הקודם (סעיף 38 לפסק
הדין). פסק הדין ניתן ביום 24.11.2021, תוך הטחת ביקורת מסויימת בשירותי הרווחה שלא עשו
כל שלאל ידם לסייע למשפחה דנן בכדי שילדיהם הקטינים יישארו בחזקתם (ראו סעיף 34 לפסק
הדין).
במקרה דנן גורמי הטיפול לא הגישו כל בקשת נזקקות נוספת על אודות הקטין מאז פסק הדין
בערעור הקודם.
יותר מזה – העו”ס לסדרי דין הגישה לבית המשפט קמא עדכון ביום 6.3.2022 (כשבעה ימים טרם
הגשת הבקשה נשוא ההחלטות קמא). בסיום העדכון כל שהתבקש בית המשפט היה “הפעלת
סמכותו על ההורים לצורך ביצוע הערכה פסיכיאטרית לילד א’. לאחר קבלת ממצאי הבדיקה
נוכל לבחון ולהמליץ דרכי טיפול נוספות עבור א’ שיסייעו לו להתמודד עם המצוקה וחוסר
התפקוד”.
20 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
שימת הלב כי אין בפניה זאת מיום 6.3.2022 כל הודעה או ציון כי הקטין במצב נזקקות (סעיף 2
לחוק), או כי יש כוונה להוציאו ממשמורת הוריו ומביתו לפנימיה.
נשאלה על כך ב”כ היועמ”ש בישיבת הערעור, והשיבה כי הגם שיש לכאורה עילה של נזקקות
בהתייחס לקטין, גורמי הטיפול בחרו שלא להגיש בקשת נזקקות עם הבקשה לצו ביניים לפי סעיף
12 לחוק (כפי שהוגשה בפועל) כיוון ש”זה לא משהו שיש סכנה דחופה לחייו של הקטין
שמצריכה הפעלת צו חירום לפי סעיף 11″ (עמ’ 2 לפרו’ שו’ 11).
כשבית המשפט הפנה תשומת לב ב”כ היועמ”ש כי לכאורה הקטין הביע אמירות אובדניות כבר
בחודש 12/2021, אז לכאורה הענין דחוף, השיבה כי הקטין משתמש באמירות אלה “כדי לתמרן
את האב והוא זה שמציב גבולות לאב” (עמ’ 2 לפרו’ שו’ 14-15).
לכאורה גורמי הטיפול לא ייחסו חומרה יתרה לאמירות האובדניות של הקטין כבן 8.5 שנים, וסברו
כי הקטין “מנהל” את אביו באמירותיו אלה. לכן גם לא נקטו כל בקשת נזקקות ו/או הליך של
הוצאת הקטין ממשמורת הוריו מאז אמירת האמירות האובדניות בחודש 12/2021 להן היו מודעים
(ראו סעיף 17 לעיל), ועד ליום הגשת הבקשה הנדונה לפי סעיף 12 לחוק בתאריך 13.3.2022.
לטעמי התנהלות גורמי הטיפול בנדון תמוהה, שהרי במצב כזה, ובהעדר שיתוף פעולה מצד ההורים
(כטענתם, כפי שנראה להלן), היו צריכים לנקוט הליך חירום לפי סעיף 11 לחוק לבדיקה
פסיכיאטרית של הקטין לבחינת רצינות אמירותיו האובדניות (עמד על כך ב”כ המערער בטיעוניו
בפני בישיבת הערעור, עמ’ 3 לפרו’ שו’ 12-23).
העו”ס לחוק הנוער, מר ארם אביב, ציין בישיבת בית משפט קמא ביום 15.3.2021, כי:
“לגבי ההערכה פסיכיאטרית, הערכה פסיכיאטרית דחופה, מיידית, רלוונטית
ברגע שהילד בא ומבטא אמירות אובדניות. רלוונטי לעשות באותה נקודת זמן
את הבדיקה הזאת, ברגע שהאבא שיתף את בית הספר באמירות, בית הספר באותו
יום אמר לו שייגש לבדיקה. האבא בחר ללכת לרופא ילדים, גם לא לרופא שמכיר
את הילד, לרופא ילדים אחר. נתן לו הפניה ביד שילך לרמב”ם. אחרי שבוע הוא
הגיע עוד פעם, בלחץ בית הספר, לאותה רופאה וקיבל עוד פעם הפניה ביד. היום,
21 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
.49
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
כשאנחנו כחודש או חודש וחצי, או יותר אפילו, אחרי האמירות האובדניות של
א’, לא רלוונטי כרגע לעשות בדיקה מהירה ומידית” (עמ’ 21 לפרו’ שו’ 32-38;
עמ’ 22 לפרו’ שו’ 1-2).
אודה ולא אבוש, כי לא ירדתי לסוף דעתו של העו”ס לחוק הנוער באמירה זאת. מדוע לא רלוונטי
לבצע בדיקה פסיכיאטרית דחופה, אפילו כחודש או חודש וחצי לאחר האמירות האובדניות?!
ההסבר הסביר היחיד הוא כי גורמי הטיפול העריכו, כפי שציינה ב”כ היועמ”ש בדיון בפני, כי
האמירות האובדניות של הקטין “אינן רציניות” ונועדו “לנהל” האב כרצונו.
יחד עם זאת לטעמי, עדיין היה מקום לבדיקה פסיכיאטרית מיידית לבחון את סכנת האובדנות של
הקטין, וטוב שהאב יזם בדיקה כזאת ביום 18.3.2022, ששללה סכנה מיידית של אובדנות הקטין
(ראו סעיף 30 לעיל).
אציין, כי עם הגשת הערעור הנדון הוגשה בקשת לעכוב ביצוע אותה דחיתי ביום 18.3.2022 לנוכח
החשש מאובדנות הקטין, לאור אמירותיו. רק כשהוצגה לי ביום 20.3.2022 על ידי המערער
אבחנת פסיכיאטר כי אין סכנה מיידית לאובדנות אצל הקטין, נעתרתי לבקשת עכוב הביצוע (ראו
סעיף 30 לעיל).
היינן – התייחסתי ברצינות רבה לאמירות האובדנות של הקטין, וכך היה מצופה מגורמי הטיפול
לעשות, ולא להמתין כארבעה חודשים עד הגשת הבקשה הנדונה, שמטרתה, כפי שנראה להלן,
לבצע הערכה פסיכיאטרית לקטין.
בנוסף – לדעת גורמי הטיפול ההתדרדרות במצבו של הקטין החלה כארבעה חודשים טרם הגשת
הבקשה קמא, לקראת חודש 11/2021. היינו לאחר פסק הדין בערעור הקודם, שניתן כאמור ביום
24.11.2021. עד אז מצבו של הקטין היה סביר.
בנדון נפנה לדבריו של העו”ס לחוק הנוער, מר ארם אביב, בישיבת בית משפט קמא ביום
15.3.2022. שם ציין כי התדרדרות הקטין החלה בארבעת החודשים האחרונים, בהם המשמורת
על הקטין עברה לידי האב. עד חודש אוקטובר 2021 הקטין תפקד “בצורה מדהימה” בבית הספר,
22 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
Al
.51
TED
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ומחודש נובמבר 2021 החלה “צלילה”. הקטין לא הולך לבית הספר, והאב לא הצליח לשכנעו ללכת
לבית הספר (עמ’ 20 לפרו’ שם).
האם טוענת (ראו תשובתה לערעור) כי ההתדרדרות במצבו של הקטין החלה כשהמשמורת על הקטין
עברה לידי האב, ועליה “נגזר” לפגוש הקטין רק במרכז הקשר.
האם קושרת בין שינוי זמני השהות בינה לבין הקטין לבין ההתדרדות במצבו של הקטין.
נשאל העו”ס לחוק הנוער על טענות האם בנדון בישיבת הערעור, והשיב – “אין ספק שהיא תרמה.
היא לא הגורם היחידי” (עמ’ 9 לפרו’ שו’ 9-10);
לשאלה האם אמר את הערכתו זאת, לנוכח טענות האם, גם לבית משפט קמא בישיבת יום
15.3.2022 השיב – “איני זוכר, אבל זה ברור, ואני חושב שזה מופיע בתסקיר שלי שמנובמבר
חלה התדרדרות, אפשר להגיד מסיבות שונות, בין היתר גם המעבר לאבא הסלים מאוד את
הדינמיקה בין ההורים, את המתח שיש שם, את מה שהילדים חשופים אליו. המעבר, טכנית –
נכון, אבל הוא לא עומד בפני עצמו. זה גרר גלי הדף רבים” (עמ’ 9 לפרו’ שו’ 12-16);
האפוטרופא לדין של הקטין גם סבורה, כי לשינוי זמני השהות של ההורים עם הקטין תרומה למצב
הקטין היום, אם כי גם גורמים נוספים (ראו דבריה עמ’ 7 לישיבת הערעור שו’ 3-12).
עיון בהחלטות קמא ובפרוטוקול הישיבה קמא ביום 15.3.2021 אינו מלמד כי מי מגורמי הטיפול
ו/או האפוטרופא לדין, הפנה את תשומת ליבו של בית המשפט, שיתכן שיש אפשרות שההחמרה
במצבו של הקטין נובעת משינוי זמני השהות שבין ההורים.
תמוה מדוע העו”ס לחוק הנוער לא אמר דבריו בישיבה זאת (15.3.2022), כפי שציין בפני, כי
לזמני השהות החדשים שנקבעו (עליהם עמדה העו”ס לסדרי דין בישיבת הערעור עמ’ 10-11
לפרו’), “תרומה” למצב הקטין היום.
כן יש לתמוה מדוע האפוטרופא לדין לא הפנתה תשומת ליבו של בית משפק קמא לנקודה זאת
בישיבת יום 15.3.2022.
23 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
Al
TED
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
בנדון אף נפנה לנספח 2 לתשובת האם לערעור – פניותיה בכתב של האם לגורמי הטיפול לעזרה
בנושא זמני השהות עם האב, שלטענתה לא טופלו כלל או במידה מספקת, דבר שגרם, לטענת האם,
להתדרדרות במצב הקטין.
נסכם הדברים – לכאורה ועל פני הדברים מצטיירת תמונת מצב לא פשוטה במערכת יחסי ההורים
עם הקטין. לא בכדי הרחבנו בדברי הרקע בריישת פסק דין זה.
יחד עם זאת ההתדרדרות הממשית של בקטין החלה בארבעת החודשים האחרונים, מחודש 11/2021
ואילך, עם שינוי זמני השהות בין ההורים [שהם כשלעצמם אינם מקויימים על ידי ההורים, כפי
שצויין בתסקירי העו”ס לחוק הנוער ותשובת היועמ”ש (ראו גם סעיף 24 לעיל), והאם מצידה תולה
מצידה מצב זה, בין היתר, בטיפול איטי בזמני השהות בינה לבין הקטין במרכז הקשר – עמ’ 13
לפרו’ שו’ 11-12)].
–
כאמור תמונת המצב אינה פשוטה, אך יתכן שיש לה קשר לשינוי זמני השהות שנקבעו בין הצדדים
לאחר פסק הדין בערעור הקודם. לא ראיתי כי הפנו את תשומת לב השופטת קמא לנקודה זאת, כדי
שתבחן אותה (והיא השופטת שגם קבעה את זמני השהות החדשים).
ודוק – השינוי היחיד שאירע בארבעת החודשים האחרונים, מאז פסק הדין בערעור הקודם
ועד כה, הוא שינוי זמני השהות שבין ההורים. כך שיתכן שיש קשר, שאינו שולי, למצב
הקטין היום.
נשאלה ב”כ היועמ”ש בישיבת הערעור מדוע לא הוגשה בקשת נזקקות עם בקשה לצו חירום והשיבה
כי אין מדובר במצב חירום (עמ’ 2 לפרו’ שו’ 10);
כן נשאלה ב”כ היועמ”ש באותה ישיבה מתי, אם בכלל, מתכוונים גורמי הטיפול להגיש בקשת
נזקקות בהתייחס לקטין, והשיבה – “שזה בהתאם להערכה פסיכיאטרית שתתבצע וההמלצות
בדבר דרכי טיפול” (עמ’ 3 לפרו’ שו’ 8-9);
במילים אחרות – נכון למועד הגשת הבקשה לצו ביניים לפ סעיף 12 לחוק (נשוא ההחלטות קמא)
לא סברו גורמי הטיפולים כי קיימת נזקקות לכאורית של הקטין. הם עדיין לא גיבשו עמדה בנדון.
24 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.54
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.55
.56
תנאי
.57
.58
Al
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
TED
במצב דברים זה, קשה לי לקבוע כי הוכחה לי נזקקות לכאורית של הקטין (למרות תמונת
הרקע שאינה פשוטה), וטוב יעשו גורמי הטיפול אם יקדישו יותר תשומת לב לאחת הבעיות
שכולם מסכימים לגביה, ושתורמת למצבו הנתון של הקטין והוריו, והיא – זמני השהות של
הקטין.
חיזוק למסקנה זאת אני מוצא בדברי ההורים בפניי בישיבת הערעור, כי כעת שניהם מקפידים על
שליחת הקטין לבית הספר מידי יום (האב מקפיד לשלוח והאם מקפידה לוודא מידי ערב כי כך
– דברי ההורים בפניי בישיבת הערעור, עמודים 11-14).
המצב
האב אף ציין כי הקטין הולך לבית הספר בהופעה מסודרת והמורה אף מדווחת שהקטין מתפקד
היטב בבית הספר (עמ’ 12 לפרו’ שו’ 10-13).
בתוך עמי אנוכי חי, וברור לי כי אין להסתמך על דברי ההורים בלבד (הגם שלא הוצג לי כל אבחון
או חוות דעת פסיכולוגית בדבר אי מסוגלות ההורים לגדל את ילדיהם), אך לשם כך קיימים גורמי
הטיפול. עליהם להיות בקשר רצוף וקרוב גרום עם המשפחה ולדאוג לרווחת הקטין, במסגרת
הקהילה.
–
למען הסר ספק – דבריי מכוונים לעת הזאת ולא לעתיד, ואפילו העתיד הקרוב, ככל שיחול שינוי
במצב הדברים ולחומרה. זאת גם לאחר שימת הלב לזמני השהות של הקטין עם הוריו, קבלת הערכה
פסיכיאטרית מקיפה בעניינו של הקטין וגיבוש דרכי הטיפול בו על ידי גורמי הטיפול.
מכאן כי לא התקיים תנאי א’ לתנאיי הפעלת סעיף 12 לחוק.
חיוניות האמצעים
בבחינת תנאי זה, בית משפט צריך להשתכנע כי אין אמצעי אחר, פחות בחומרתו, אשר יבטיח את
ההגנה על שלומו ורווחתו של הקטין.
נזכיר שוב את השתלשלות הדברים:
25 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
Al
TED
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
מאז פסק הדין בערעור הקודם ועד ליום 6.3.2022 לא הוגשה כל בקשה לבית המשפט הנוגעת
לשלומו ורווחתו של הקטין לפי חוק הנוער, למעט החלטות הנוגעות לזמני השהות של הקטין.
ביום 6.3.2022 הוגש לבית משפט קמא עדכון בעניין יישום תוכנית טיפול וזמני שהות של הקטינים
(הקטין דנן ואחותו) עם אמם, במסגרתו התבקש בית המשפט להפעיל “סמכותו על ההורים לצורך
ביצוע הערכה פסיכיאטרית לילד א’. לאחר קבלת ממצאי הבדיקה נוכל לבחון ולהמליץ דרכי
טיפול נוספות עבור א’ שיסייעו לו להתמודד עם המצוקה וחוסר התפקוד”.
ודוק – העדכון האמור הוגש על ידי העו”ס לסדרי דין.
השופטת קמא נתנה החלטה ביום 7.3.2022 בעקבות עדכון זה, לערב את העו”ס לחוק הנוער
לבחינת מעורבות נדרשת אם לאו, לרבות “דרכי טיפול או חירום, אם לאו…”.
א.
בעקבות כך הוגשה לבית משפט קמא ביום 13.3.2022 הבקשה למתן החלטת ביניים, עליה חתום
העו”ס לחוק הנוער, מר אביב ארם, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים
זמניים לגבי הקטין, כדלקמן:
השמתו המיידית בכפר הילדים ונוער בכרמיאל;
להורות להורים לשתף פעולה בישום ההחלטה.
בבקשה צויינו העובדות עליהן נסמכת הבקשה כדלקמן:
“בתקופה האחרונה מצבו הנפשי והרגשי של א’ מתדרדר במהירות. הוא
אינו מתפקד כלל במסגרת החינוכית, אינו מוגן כלל ממאבקי הגירושין
של הוריו. האב אינו דמות סמכותית עבור בנו, א’ מחליט ומנהל את סדר
יומו מול אביו, אימו או בית הספר. ישנן אמירות אובדניות של א’ ההורים
נמנעים מלקחת את בנם להערכה פסיכיאטרית. החלטות בית המשפט אינן
מיושמות”.
אין בבקשה כל פירוט מדוע נדרשת ההוצאה מבית האב, ומדוע לא ניתן לבצע הערכה פסיכיאטרית
לקטין, ואו טיפולים רגשיים לו ולהוריו במסגרת הקהילה (נזכיר כי השופט ג’יוסי, בפסק הדין
26 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
Al
בערעור, הטיח ביקורת בגורמי הטיפול, על כי לא עשו מספיק לטיפול במשפחה בקהילה – ראו
דברינו בסעיף 47 לעיל).
א.
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ג.
השלימה נקודה זאת ב”כ היועמ”ש בתשובתה לערעור (סעיף 28), כי מטרות ההוצאה מבית האב
הן כדלקמן:
אי מסוגלות ההורים לדאוג לקטין;
לצורך ביצוע הערכה פסיכיאטרית מקיפה עבורו;
קביעת דרכי טיפול בהתאם להערכה הפסיכיאטרית.
באשר לנימוק הראשון – עובדה זאת לא צויינה בבקשה, וככל שלכך כוונה הבקשה מן הראוי היה
לפרטה במפורש;
–
מעבר לכך ההורים מוכרים לשירותי הרווחה שנים ארוכות (ראו סעיף 3 לעיל), אך לא צורף
לבקשה קמא כל אבחון או חוות דעת פסיכולוגית עדכנית השוללת את מסוגלותם ההורית של
ההורים;
היינו
בכל אופן, אם התרשמות שירותי הרווחה כה נחרצת לענין אי מסוגלותם ההורית של הורי הקטין,
מדוע לא הוגשה בקשת נזקקות עד כה?! נזכיר כי ב”כ היועמ”ש בטיעונה בפניי (ועמדנו על כך
לעיל) נימקה את אי הגשת בקשת הנזקקות עד כה ו/או אי נקטית הליך חירום לפי סעיף 11 לחוק,
בכך שגורמי הטיפול לא סברו כי עסקינן במצב חירום (למרות אמירות אובדניות של הקטין שכוונו
“לתמרון” האב).
למעשה, וגם את זה ציינתי לעיל, גורמי הטיפול סברו כי יש לגבש עמדה לגבי נזקקות הקטין רק
לאחר קבלת הערכה פסיכיאטרית מקיפה לקטין, והמלצות דרכי הטיפול בעקבותיה (ראו סעיף 48
לעיל).
–
הטעמים העיקריים להגשת הבקשה הם שני הטעמים האחרונים שהוזכרו בתשובת ב”כ
היועמ”ש כמפורט לעיל –
הערכה פסיכיאטרית מקיפה וקביעת דרכי טיפול בעקבות אותה הערכה
פסיכיאטרית – ופחות הטעם הראשון הנוגע למסוגלותם ההורית של הקטין. (נזכיר כי אחותו הקטינה
27 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.61
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
של הקטין היא במשמורת האם, ולגביה לא נטען להתדרדרות של ממש, אלא רק לגבי הקטין, דבר
ששוב, מכוון לסוגייה הבעייתית של זמני השהות החדשים של ההורים עם הקטין, ושולל לכאורה
את טענת העדר מסוגלותה ההורית של האם).
לכן לטעמי הנימוק הראשון של ב”כ היועמ”ש אינו מספק את התנאי השני הנדרש להפעלת
סעיף 12, של החיוניות.
באשר לנימוק השני גם נימוק זה, הוצאה מבית האב לביצוע בדיקה והערכה פסיכיאטרית כוללת,
לא פורט בבקשה קמא מיום 13.3.2022. עד כדי כך הדבר בולט בהעדרו, שב”כ האם בישיבת
הערעור, טענה להרחבת חזית בנקודה זאת (עמ’ 4 לפרו’ שו’ 5-16);
נזכיר את דברי הנשיא ברק בענין פלונית כי:
“בהחליטו על הוצאת קטין מרשות הוריו צריך אפוא בית-המשפט להשתכנע כי
אין אמצעי אחר, פחות בחומרתו, אשר יבטיח את ההגנה על שלומו ורווחתו של
הקטין. זו משמעותה של דרישת החיוניות. אין בידי להסכים לגישתה של פקידת
הסעד כי הוצאה ממשמורת לפי סעיף 12 יכולה להיות גם כדי לבצע בדיקות
הנדרשות לתמיכה בבקשת הנזקקות, או כדי לבנות טיפול בשיתוף פעולה עם
ההורים והקטין. גישה זו נסמכת על התועלת הטיפולית, אך היא אינה תואמת את
דרישת החיוניות. רק ביסוס הנחיצות בהוצאתו של הקטין והצורך לעשות כן
מיידית יכול להצדיק פגיעה במרקם המשפחתי” (ציטוט מפסקה 12 לפסק הדין).
יש לשים לב בציטוט הנ”ל לקטע המודגש (ההדגשה שלי). דרישת החיוניות אינה כוללת הוצאה
משמורת לצורך בדיקות הנדרשות לתמיכה בבקשת נזקקות, לרבות הערכה פסיכיאטרית.
כשבית המשפט שאל את ב”כ היועמ”ש בישיבת הערעור, מדוע לא ניתן לבצע את הבדיקה
הפסיכיאטרית המקיפה לקטין כשהוא נמצאה במשמורת אביו, השיבה שיש לבצע הבדיקה “בסביבה
ניטראלית וכדי לקבוע דרכי טיפול” (עמ’ 3 לפרו’ שו’ 26-27);
לא ברור לי מדוע הערכה פסיכיאטרית לא יכולה לשקף את מצבו של הקטין בצורה אובייקטיבית,
גם כשבעת הבדיקה הקטין יימצא בבית מי מהוריו.
28 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.63
Al
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
TED
ניסתה ב”כ היועמ”ש לתרץ זאת בכך שכיום הקטין מצוי בסביבה לא מוגנת ולא בטוחה, ובמצב של
קונפליקט (עמ’ 3 לפרו’ שו’ 30-31), אך לא שוכנעתי.
החיוניות.
בדיקה פסיכיאטרית מקיפה וכוללת, על ידי מומחה מנוסה, יכולה להתבצע בצורה אובייקטיבית
וראויה גם במצבו של הקטין בבית הוריו.
לכן הנימוק השני דלעיל אינו מספק לטעמי את התנאי השני הנדרש להפעלת סעיף 12, של
וממשמורת ההורים.
באשר לנימוק השלישי – גיבוש דרכי טיפול לאחר ההערכה הפסיכיאטרית. נפנה שוב לדבריו של
הנשיא ברק המצוטטים בסעיף 61 לעיל (במיוחד בחלק המודגש). זו אינה סיבה להוצאה מהבית
תנאי ג’ – מיידיות האמצעים
.
יתכבדו גורמי הטיפול ויגבשו את כל הדרוש לשם גיבוש דרכי טיפול, טרם הוצאת הקטין מהבית
ולא לאחריה. אולי דרכי הטיפול העדיפים יהיו טיפול או המשך טיפול בקהילה! אז למה למהר
ולהוציא הקטין ממשמורת הוריו, ומביתו שלו.
לכן הנימוק השלישי דלעיל אינו מספק לטעמי את התנאי השני הנדרש להפעלת סעיף 12,
של החיוניות.
במסגרת תנאי זה יש לבחון את הצורך המיידי באמצעי הטיפול. היינו כי החלטת הביניים צריכה
להינתן באופן מיידי.
נזכיר כי היות שהטעמים העיקריים של הגשת הבקשה, כפי שהתברר במסגרת ערעור זה, הם
לצורך בדיקה והערכה פסיכיאטרית מקיפה לקטין וגיבוש דרכי טיפול, הרי אין טעם מיוחד למיידיות
האמצעים אלא לכל היותר, לצורך בביצועם בהקדם.
ככל שהיה צורך מיידי ודחוף בביצוע הבדיקה הפסיכיאטרית חזקה על גורמי הטיפול שהיו פונים
לבית המשפט מכוחו של סעיף 11 לחוק.
29 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.64
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.65
Al
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
מביתו.
בכל אופן גורמי הטיפול, בעת הגשת הבקשה, לא ראו את מצב הקטין כמצב חירום, כפי ציינה ב”כ
היועמ”ש בפני בישיבת הערעור, ועמדנו על כך לעיל.
לכן לטעמי גם דרישת המיידיות לא התקיימה בנדון.
אכן הקטין צריך לעבור בדיקה והערכה פסיכיאטרית מקיפה, ולאחריה גורמי הטיפול צריכים לגבש
דרכי טיפול בקטין. יחד עם זאת לא הוכח לי כי בדיקה כאמור צריכה להתבצע תוך הוצאת הקטין
ראוי ורצוי כי הבדיקה הפסיכיאטרית האמורה תתבצע בהקדם, וזו אכן נקבעה ליום 15.4.2022
(ראו סעיף 35(א) לעיל), בעוד כשלושה שבועות.
ההורים ציינו בפני כי אינם מתנגדים לבדיקה פסיכיאטרית כאמור (עמ’ 12 לפרו’ שו’ 23; עמ’ 13
לפרו’ שו’ 21).
ככל שיתברר כי ההורים לא ישתפו פעולה בנדון, ויש לראות זאת בחומרה, ניתן לנקוט בהליך לפי
סעיף 11 לחוק לשם ביצוע הבדיקה האמורה.
לאחר הבדיקה האמורה ובהתאם לתוצאותיה, יגבשו גורמי הטיפול את דרכי הטיפול המומלצים
בהקדם. ככל שאלה יחייבו הגשת בקשת נזקקות לגבי הקטין, יפעלו להגשת בקשה כאמור,
שתתברר לגופה.
בלי קשר לאמור – יפעלו גורמי הטיפול לבחינת טענות האם הנוגעות לזמני השהות והשפעתם
האפשרית על מצבו הנפשי או הרגשי או ההתנהגותי של הקטין. במידת הצורך יערבו את בית
משפט קמא בסוגיה זאת.
30 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
.10
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.11
.12
.13
.14
Al
.15
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ממשמורת הוריהם (תיק תנ”ז 54956-10-19 עוסק בקטין, תיק תנ”ז 32740-08-20 עוסק
בקטינה).
האפוטרופוס לדין דיווחה, במסגרת תביעת הנזקקות שהוגשה, כי הקטין חשוף בבית האב לתכנים
לא מותאמים ושני הקטינים עדים לאירועים קשים בין ההורים, יריקות, כעס ותוקפנות.
בתסקיר נושא תאריך 26.10.20, שהוגש לתיק המשמורת, פורטה ההיסטוריה המשפחתית ואפיונים
של ההורים לפי האבחונים שנערכו להם, בתסקיר שם צוין כי לא ניתן להמליץ על הורה המתאים
יותר לשמש כהורה עיקרי עבור הקטינים והומלץ על עריכת בדיקת מסוגלות הורית.
לאחר דיון בתיק המשמורת בבית משפט קמא, בחודש נובמבר 2020, הוגשה תכנית טיפול הכוללת
מלווה להעברות הילדים בין ההורים, הכנסת סומכת/חונכת לבית האב, הדרכה ביתית לאם ולקטינה
בבית האם ומעקב.
פחות מחודש לאחר מכן, ביום 2.12.20 גורמי הטיפול דיווחו כי האם אינה משתפת פעולה עם
ההדרכה הביתית ומצבו הרגשי של הקטין מתדרדר. בהמשך מדווח כי קיימים קשיים במעברים של
הקטינים בין ההורים שאינם מקיימים את הוראות עו”ס מרכז הקשר.
בוועדת תכנון טיפול שהתכנסה ביום 28.1.21 ההורים אינם משתפים פעולה. התקבלו דיווחים מבית
הספר של הקטין, לפיו הקטין נוכח נפקד בשיעורי הזום, לא משתתף בשיעורים, מצב רוחו מתדרדר
ותפקודו הולך ומתדרדר. הוא מסוגר, מתבודד ועצוב.
ביום 21.10.21 ניתן פסק דין בשני תיקי הנזקקות של שני הקטינים, במסגרתו הוארך צו הנזקקות
של הקטין עד ליום 1.8.23 ואחותו הקטינה הוכרזה כקטינה נזקקת. נוסף על כך, הורה פסק הדין
על העברת הקטינים למשמורת רשות הסעד אשר תקבע מקום חסותם עד סידור אומנה.
פסק הדין הנ”ל, בוטל בפסק דינו של בית משפט זה מיום 24.11.21 (ענ”א 55917-10-21 שאוחד
עם ענ”א 22644-11-21 בפני כב’ השופט סארי ג’יוסי). במסגרת פסק הדין בבית משפט זה, בוטלה
הכרזת הנזקקות ובית משפט קמא נדרש להכריע במחלוקת בין ההורים בנוגע לזמני השהות (להלן:
“הערעור הקודם”).
3 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.17
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.18
.19
Al
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
זמני השהות נקבעו החל מיום 12.12.21 כדלקמן: הקטינים שוהים אצל האם בימים שני וחמישי
מהצהרון בשעה 16:00 ועד שעה 19:30, ובסופי שבוע לסירוגין: שבוע אחד ביום שישי מהשעה
15:00 ועד השעה 19:30 ושבוע לאחר מכן, בשבת משעה 10:00 ועד השעה 19:00.
האם.
בעדכון עו”ס לסדרי דין נושא תאריך 27.12.21 נכתב כי זמני השהות אינם מיושמים, וכי הן האב
והן האם טוענים אחד כלפי השני להפרות מכוונות של זמני השהות והרחקת הקטינים מההורה השני.
כן צוין כי האב טען כי האם מטילה אימה ופחד בקרב הקטין.
עוד צוין כי מסגרות החינוך דיווחו על אי הגעה סדירה של הקטינה למסגרות.
ביחס לקטין נכתב כי יועצת בית הספר של הקטין, הפנתה את האב לגשת לבדיקת הקטין ע”י
פסיכיאטר, לאחר שהאב אמר כי לקטין אמירות אובדניות ויועצת בית הספר התרשמה כי הקטין
מבועת מאמו ברמת חרדה שלא נראתה קודם לכן, מעודכן במאבק בין ההורים, סובל מ’טיקים’
בעיניים, אינו מגיע בצורה סדירה לבית הספר, ומוצף במידע שמעביר לו אביו כנגד אמו. צוין כי
הקטין מפתח סרבנות קשר כלפי האם, בשל דברים שנאמרים ע”י האב והסתה של האב כנגד האם.
המלצת עו”ס לסדרי דין הייתה לחייב את ההורים להביא את הקטין לבדיקה פסיכיאטרית במיון
ילדים, להפנותו להערכה פסיכיאטרית מקיפה ולחייב את האב לוודא השתתפות סדירה של הקטינים
במסגרות החינוך. עוד התבקש בית המשפט להורות על קיום מפגשים בין הקטין לבין האם במרכז
הקשר, כדי לאפשר לקטין לפגוש את אמו במרחב המוגן מלחצים וחרדות ולהפעיל סמכותו לחייב
את ההורים באשר לזמני השהות. אשר לקטינה, נכתב כי יש לקבוע זמני שהות כולל לינה אצל
בעדכון עו”ס סדרי דין, נושא תאריך 20.1.22, חזרה עו”ס סדרי דין על דברים דומים, כשהיא
חוזרת על הדרישה להפנות את הקטין לבדיקה פסיכיאטרית בשל מחשבות אובדניות, רצון אובדני,
התמוטטות בבית, התקפי חרדה והתפרצויות אלימות כלפי האב. נכתב כי האב מציג שריטות דומות,
ושריטות דומות נראו על גופה של האם. עוד צוין כי לאחר מפגש שהתקיים בבית הספר, האב הביא
את הקטין לבית הספר, אך באיחור מהותי (חצי שעה עד 40 דקות בכל פעם).
עוד תואר כי האב מצדיק את התנהגותו האלימה כלפי האם, בביתו, בנוכחות הילדים.
4 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
.67
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.68
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
Al
TED
כן יפעלו גורמי הטיפול למתן טיפול רגשי לקטין שלא במסגרת בית הספר, ובהקדם (נטען על ידי
גורמי הטיפול, כי הטיפול הרגשי היה אמור להינתן לקטין במסגרת בית הספר, אך עקב היעדרות
הקטין מבית הספר הוא לא קיבל טיפול זה).
יפעלו גורמי הטיפול גם לתת, ובהקדם, טיפול רגשי או אחר להורים, תוך הדגשה כי שיתוף פעולה
מצידם תועיל להם, לקטין ולהחלטתם בדבר גיבוש דרכי טיפול.
מעבר לכל אלה – ראוי כי גורמי הטיפול יגבירו הפיקוח בבית האב ובמעקב אחר הקטין במסגרת
הקהילה, ויבחנו לעיתים קרובות יותר את מצבו של הקטין והליכתו לבית הספר לבית הספר,
המהווה עוגן חיובי לקטין, כהתרשמות גורמי הטיפול.
נרחב במסגרת הערעור.
הרחבתי כאמור ברקע הדברים ובטענות הצדדים, ושקלתי את הדברים היטב, תוך הקפדה על דיון
ניסיתי להבהיר הדברים בדבריי לעיל.
יחד עם זאת לא שוכנעתי כי הוצאת הקטין מביתו לעת הזאת ולנוכח מטרות הגשת הבקשה
קמא (אליהן התייחסתי לעיל בהרחבה) הכרחית וחיונית, בבחינת אין מוצא אחר.
המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל הערעור, ומבטל את ההחלטות קמא המבוססות על סעיף 12
לחוק, שתנאיו, כאמור לעיל, לא התקיימו במקרה דנן.
בנסיבות הענין אין צו להוצאות.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
31 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
ניתן היום, כ”ד אדר ב’ תשפ”ב, 27 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
חננאל שרעבי, שופט
32 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
21
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
מוזנח.
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
Al
תואר גם כי בביקור פתע בבית האב, הדירה נצפתה חשוכה, קרה, לא מחוממת ולמרות מזג האוויר
הקר ביותר בעת הביקור, הקטין נראה יחף לבוש בטי-שרט, חמק מהמבקרים ונשכב במיטה. תואר
כי הדירה הייתה מלוכלכת שאריות סלט על השולחן, רוטב, אשפה זרוקים לכל עבר. חדר ילדים
TED
,
ההמלצה הייתה להפנות את ההורים לבצע הערכה פסיכיאטרית מקיפה לקטין, ובניית תכנית טיפול
לאחר הערכה זו. עוד הומלץ סומכת/חונכת לאב וקיום זמני שהות בין הקטין ובין האם במרכז קשר,
לחלצו מקונפליקט הנאמנויות ולהפחית את החרדות.
ביום 27.1.22 התקיים דיון בתיק המשמורת בבית משפט קמא בהשתתפות הצדדים וגורמי הרווחה
והטיפול.
הרגשי שהוסדר עבורו.
בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא מיום 14.2.22 נקבעו קיומם של זמני שהות בין הקטין
בין האם במרכז קשר, וההורים חויבו לפנות להערכה פסיכיאטרית של הקטין. עוד הורה בית משפט
קמא על טיפול רגשי לקטין במסגרת בית הספר, הכנסת סומכת לבית האב ושהותם של הקטינים
בצהרון עד השעה 16:00, אגב איסור החל על ההורים לשנות מהמסגרת החינוכית.
בעדכון נושא תאריך 6.3.22, הודיעה עו”ס לסדרי דין כי הקטין הפסיק להגיע לבית הספר. לדבריו
אביו הקטין שרוי בדיכאון ונאמר כי בית הספר מסוכן עבור הקטין, מאחר שבבית הספר מציבים
גבולות, והקטין לא יכול להתמודד איתם מאחר וחווה גבולות כאיום. צוין כי הקטין בטראומה בשל
מפגש שהתקיים במרכז הקשר עם אמו, והאב אינו מצליח להוציאו מהבית לתפקוד. צוין כי גם בית
הספר דיווח על התדרדרות ונסיגה דרסטית בתפקודו הלימודי של הקטין, והאב מאבחן את הקטין
בעצמו ובונה לעצמו דרכי טיפול בקטין אשר בשל היעדרותו מבית הספר אינו מקבל את הטיפול
אשר לסומכת, נטען כי במפגש הראשון הקטינים התנגדו לסיוע, ואילו במפגש השני, האב נעדר
מהבית למרות שהמפגש תואם עמו.
השיפוטית והטפסים שנמסרו בידם.
בהתייחס להערכה הפסיכיאטרית, נכתב כי שני ההורים לא דיווחו האם תואם תור, חרף ההחלטה
5 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
.23
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.24
Al
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
עוד נכתב כי במפגש מרכז הקשר, שני הקטינים נראו מוזנחים מבחינה פיזית ומלוכלכים. הקטין,
למרות שלא היה בבית ספר היו בבגדי בית ספר והראה התנגדות עזה למפגש. התבטא באופן קשה
נגד אמו, והועלתה דאגה לגבי מצבו הנפשי ע”י עו”ס מרכז קשר.
וו
מסקנת עו”ס לסדרי דין הייתה, כי האב אינו עומד במשימות הטיפול בקטין, אינו מגיע לבית הספר,
אינו מתפקד, מתואר כסובל מדיכאון ואינו משתתף בטיפול הרגשי. נכתב כי שני ההורים מתנגדים
באופן פעיל לטפל ביחסים בין הקטין לבין אמו באופן מקצועי. בית משפט קמא התבקש בתסקיר
להפעיל מסמכותו על מנת לבצע הערכה פסיכיאטרית לקטין ולאחריה יומלצו דרכי טיפול.
ביום 7.3.22 ניתנה החלטת השופטת קמא בתיק המשמורת, כדלקמן:
“אני מורה לעו”ס לסדרי דין לערב לאלתר עו”ס חוק נוער על מנת לבחון מעורבות
נדרשת אם לאו, לרבות דרכי טיפול או חירום, אם לאו. עו”ס חוק נוער ועו”ס לסדרי
דין יגישו עדכון עד ליום 13.3.22 שעה 14:00.
נקבע לדיון ביום 15.3.22 שעה 12:00 בנוכחות עו”ס חוק נוער, עו”ס לסדרי דין,
האפוטרופוס לנוער והצדדים.
ביום 13.3.22 הוגשה על ידי העו”ס לחוק הנוער בקשה למתן צו ביניים בעניין הקטין במסגרת
התיק קמא (צב”נ 26702-03-22). בבקשה נטען כי בתקופה האחרונה מצבו הנפשי והרגשי של
הקטין מתדרדר במהירות, הוא אינו מתפקד במסגרת החינוכית, אינו מוגן במאבקי הסכסוך
והגירושים של הוריו, אביו אינו משמש דמות סמכותית עבורו, הקטין מבטא אמירות אובדניות ושני
ההורים נמנעים מלקחת את הקטין להערכה פסיכיאטרית. עוד נכתב כי הקטין מנהל את סדר יומו
בעצמו, והחלטות בית המשפט אינן מיושמות.
לבקשה צורף תסקיר נושא תאריך 13.3.22 ותואר הרקע ומקצת האירועים אותם חווים הקטינים
בעת זמני השהות ואשר תוארו לעיל בעדכון מיום 6.3.22.
6 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
עוד נכתב כי האב סירב ליישם את המלצת גורמי הטיפול לקיים מפגשים עפ”י ההחלטות השיפוטיות.
תואר כי כאשר עו”ס חוק נוער הגיע לבית האב, שני הקטינים התנגדו ליצירת קשר ושיח. בהמשך,
כאשר הגיעה סומכת למפגש שני, האב והקטין ששהו בבית, לא פתחו את הדלת. למפגש שלישי,
האב איחר והתברר כי שהה עם הקטינים במסעדה.
בהתייחס לאם, נכתב כי הקשר בין האם לקטין מצומצם, הקטין חשוף להסתות מצד האב ונטען כי
האב מונע ממנו להיפגש עמו.
צוין כי ניתנה לאב הזדמנות לגדל את ילדיו במהלך ארבעת החודשים מאז פסק הדין בערעור הקודם.
נקבעו לשם כך זמני שהות וניתנו מענים טיפוליים, אך ההורים לאורך זמן לא יישמו את ההחלטות
הטיפוליות ועשו כרצונם ואינם רואים את ההשלכות ההרסניות על בנם.
אותו.
נכתב כי בתקופה האחרונה הריחוק הפיזי והרגשי בין הקטין ובין אמו העמיק, דיווח בית הספר
מראה על העדר כל תפקוד של הקטין, אשר מחסיר ימים רבים והתרשמות בית הספר כי האב אינו
מסוגל להתמודד עם המצוקות וההתנהגות של הקטין ולסייע לו.
נכתב כי האב שיתף את בית הספר באמירות האובדניות של בנו, אך לא הסכים לפנות לבית חולים
לשם ביצוע הבדיקה הנדרשת. האב טוען, כי הוא מטפל בבנו המצוי בדיכאון עם חרדות וסובל
מפוסט טראומה, על ידי כך שהוא מספק לו חום ואהבה, אך הקטין סובל מיחס עוין של אמו
המעדיפה, כך נכתב, את אחותו, וחושש מהגבולות המוצבים לקטין בבית הספר ועל כן אינו פוקד
.
בפרק הסיכום של התסקיר האמור, נכתב:
“א. ד בן 8.5, תלמיד כיתה ג’, הוא החל את שנת הלימודים עם תיפקוד תקין. בארבעת
החודשים האחרונים מצבו הרגשי נפשי ותפקודי של א’ מתדרדר במהירות. א’ מעורב
מאוד בסכסוך בין הוריו, חשוף למריבות הקשות, לתחנות המשטרה והשוטרים
המוזעקים למריבות. אביו משתף אותו בהליכים המשפטיים המתקיימים כדי להכינו
להחלטות אפשריות.
7 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
ההורים מנהלים סכסוך גירושין טעון ומתמשך ואינם מצליחים להפריד בין הסכסוך
ביניהם לבין תפקידם כהורים לילדים. ניכר כי העיסוק הסכסוך ביניהם פוגע בפניות
הרגשית של כ”א לילדים וגורם לו לפעול באופן שמזיק לילידם.
[האם] מתקשה להתחבר רגשית לבנה, אינה מבינה ומקבלת את התנגדות בנה
ואמירותיו הקשות כנגדה. א’ חשוף להסתות כנגד אמו והתנהגותו מאתגרת אותה.
התנהלותה הנוקשה של האם מעצימה את הקושי בפני בנה להתקרב אליה. היא נמנעת
מלקבל ביקורת ולהיעזר במסגרות טיפוליות או הדרכתיות כדי לייצר שינוי. היא
מכחישה התנהגויות בעיתיות מצדה או מצדיקה אותן לאור הנסיבות, והיא מאשימה
אנשים אחרים בקשייה.
[האב] אוהב את ילדיו ומשתוקק לקשר אב ילד קרוב ויציב. הוא דוגל בסגנון הורות
“חופשי”, מדגיש את החשיבות של התנסות אישית בתהליך הלמידה וטיפול בבנו ע”י
מתן חום ואהבה, ללא סמכות או הצבת גבולות. הוא מרעיף עליו חיבוקים וליטופים,
אך מתקשה לשלב זאת עם הצבת גבולות. האב נוטה להיות חבר במקום דמות הורית,
ניכר כי הוא חושש להתעמת עם בנו ולהציב לו גבולות, שמא יאבד את אהבתו וזאת
מבלי להעריך נכון את הסיכונים הנפשיים ורגשיים של א’.
[האב] נמצא בעמדה הגנתית המקשה עליו לקבל ביקורת ולהיעזר במסגרות טיפוליות
או הדרכתיות כדי ליצר שינוי. הוא מכחיש כל בעייתיות מצדו, וכשהוא נתקל בקשיים
הוא מאשים אחרים במצב של בנו.
בנוסף, מתקשה האב להחזיק משק בית המספק סביבה מותאמת לגידול ילדיו, הבית
מוזנח ומלוכלך, הקטינים עם בגדים מלוכלכים, א’ נעדר או מאחר באופן קבוע מבית
הספר ו[הקטינה] מאחרת כל יום לגן.
א’ צמא לקשר עם כל אחד מהוריו, קשר שיהיה מבוסס על חום, אהבה, קרבה רגשית,
גבולות וכללים, יציבות, סדר יום ובעיקר הורים שמספקים זאת וניתן להישען עליהם
ולחוש בטוח בקרבתם.
8 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
.26
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
.27
Al
.28
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
נראה כי א’ מייחל למקום בטוח, שקט, רגוע, שרואה אותו ואת צרכיו, כדי להמשיך
לגדול, להתפתח ולממש את יכולותיו הרבות. כשזה לא קרה, ניכר כי א’ ויתר, כוחותיו
אזלו והוא זועק לעזרה”.
בית המשפט התבקש להורות לאור האמור בבקשה הנ”ל, להורות על השמתו של הקטין בכפר
הילדים והנוער כרמיאל ולהורות להורים לשתף פעולה עם כל הנדרש לביצוע ההחלטה, וזאת עפ”י
סמכותו לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) התש”ך-1960 (להלן: “החוק”).
ביום 14.3.22 נעתר בית משפט קמא לבקשה למתן צו ביניים, הורה על מינוי אפוטרופוס לדין
לקטין, וקבע כי עמדות ההורים יישמעו בדיון הקבוע ביום 15.3.22.
בית משפט קמא ציין כדלקמן (ציטוט מתוך ההחלטה מיום 14.3.22):
“עיינתי בבקשת עו”ס חוק נוער. מנימוקי הבקשה על נספחיה, כאשר מהתסקיר שצורף
עולה כי מצבו של הקטין הולך ומתדרדר, במיוחד בארבעת החודשים האחרונים, אני
נעתרת לבקשה ומאשרת את צו החירום כמבוקש. תוקף הצו למשך 30 יום מהיום.
אפרט כי על פי התסקיר שצורף לבקשה, הקטין מעורב עד צווארו בסכסוך בין הוריו,
מביע אמירות אובדניות, אינו משתתף במסגרת החינוכית, “כוחותיו אזלו והוא זועק
לעזרה”. על כן, יש להעבירו למקום בטוח, שקט ורגוע שרואה את הקטין וצרכיו עלמנת לאפשר לו התפתחות תקינה. נכתב בתסקיר – כי נראה ש”א’ מייחל” למקום שקט
ובטוח. עוד צוין בתסקיר כי החלטות בית המשפט, גם הטיפוליות, אינן מיושמות,
והאב מודע לעובדה כי הקטין בדיכאון ומבטא אמירות אובדניות”.
ביום 15.3.22 התקיים דיון בבית משפט קמא. שני ההורים התנגדו למתן צו הביניים. עו”ס חוק
נוער חזר על בקשתו שנתמכה גם בעמדת האפוטרופוס לדין ועו”ס לסדרי דין.
ביום 16.3.2022 ניתנה ההחלטה קמא. להלן החלק העיקרי בהחלטה קמא הנוגע לקטין (ההדגשות
במקור, ח”ש):
9 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
TED
בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה
ענ”א 39619-03-22 ד’ נ’ מחלקה לשירותים חברתיים ואח’
“לא בכדי פרטתי תמצית תכניות הטיפול והליווי שניתנו למשפחה בהליכים הקשורים.
כיום, כאשר, כאמור אין מחלוקת כי מצבו של הקטין מתדרדר ויש הכרח במעורבות,
הרי שבעת בחינת תכנית טיפול, יש לראות מהן תכניות הטיפול אשר לא צלחו עד
כה – כמפורט לעיל, תכניות טפול וליווי גם במסגרת צווי השגחה בקהילה, עד כה לא
צלחו.
26. עוסקים אנו בזמן ילד, ויש לעצור את כדור השלג המתגלגל. הקטין חשוף
לאלימות ועימותים, לקטין, אין בחייו דמות הורית מאורגנת נוכחת, האב אינו מתפקד
כהורה נוכח ואחראי ולא נמצאו אלטרנטיבות שעמדו במבחן המציאות.
אין מדובר בבקשה ראשונה, לצו ביניים, מדובר בהימשכות של נסיבות ומציאות.
הקטין היום אינו מתפקד, מביע אמירות אובדניות, סובל מ’טיקים’, השמנה, אינו יוצא
מביתו, אינו משתתף במסגרת בית הספר ואינו מקבל טפול מקצועי.
ההתדרדרות מעידה על כך שחוסר יכולתו של האב להציב לקטין גבולות, עירובו של
הקטין בסכסוך בין ההורים והסתתו של הקטין כנגד האם, מהווה גורם מסוכן מבחינה
נפשית לקטין. מסביבה זו יש להוציאו.
ציינתי בעבר, זכותו של הורה לגדל את ילדו והוצאות הקטין מחזקתו היא מפלט
אחרון, זכות זו אינה יכולה להמשיך לעמוד, מקום בו כל ניסיונות הטיפול מוצו, כל
ניסיונות הטיפול בקהילה, כשלו בשלב חוסר שיתוף פעולה של ההורים וכיום, המצב
התדרדר עוד.
ד. הוצאתו של הקטין לכפר הילדים, יכול ותשמש עבורו אי של שקט,
מקום בטוח בו יוכל להשתקם ולאחר מכן, למצות יכולותיו.
27. על כן, אני דוחה עתירות ההורים לבטל את צו הביניים שניתן ביום 14.3.22.
יישום צו הביניים יעשה כפי עדכון עו”ס חוק נוער שהוגש ביום 15.3.22, היינו
הקטין ייקלט ביום 20.3.22 או במועד שיתואם בין הפנימיה לבין עו”ס חוק נוער.
מאחר והצו לא יושם עד כה, תוקפו של הצו מהיום, למשך 30 יום”.
בגין החלטה זו הוגש הערעור דנן.
10 מתוך 32
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
