בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
י. ג
ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד ותד
נגד
משיבה
בעניין הקטינים
י. ג
1. ד. ג יליד 2006
2. ר. ג ילידת 2006
3. י. ג יליד 2006
4. ה. ג ילידת 2007
5. מ. ג ילידת 2011
החלטה
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת עינת גלעד משולם) בתיק תלה"מ 66596-06-22 מיום 1.9.2022, במסגרתה הושת תשלום מזונות זמניים של הקטינים על המבקש (להלן: "התיק קמא" ו- "ההחלטה קמא" בהתאמה), והכל כפי שיפורט להלן.
רקע וההחלטה קמא
2. המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים") יהודים, נישאו זל"ז כדמו"י. מנישואים אלה נולדו חמשת הקטינים שפרטיהם לעיל. נישואי הצדדים עלו על שרטון והמשיבה הגישה בקשה להסדר התדיינות בחודש מרץ 2022 (י"ס 10484-03-22). בהמשך, בחודש יוני 2022 הגישה המשיבה את התובענה בתיק קמא, לחיוב המבקש במזונות הקטינים.
במקביל הגיש המבקש תובענה רכושית נגד המשיבה (תלה"מ 20129-08-22), לפירוק שיתוף, איזון משאבים ופסק דין הצהרתי בענייני רכוש.
3. ביום 13.7.22 הגישה המשיבה בקשה למזונות זמניים בתיק קמא, וטענה כדלקמן:
המבקש (בתיק דנן) הוא עו"ד מצליח ובנוסף פתח לפי כעשור חברה ל … . לטענתה מאז שנפתח תיק המהו"ת המבקש חדל להעביר כספים לכלכלת הבית והנטל נופל בעיקר על שכמה של המשיבה.
המשיבה העמידה את צרכי הקטינים בהתאם להלכה הפסוקה על סך 2,250 ₪ ללא מדור וללא הוצאות החזקת מדור. לטענתה, היא נושאת בשכר דירה בסך 5,500 ₪; המבקש לא רואה את הקטינים ואינו שותף לגידולם. לפיכך עתרה לחיוב המבקש במזונות בסך 1,700 ₪ לכל קטין (8,500 ₪ בסך הכל), אגב חיוב במדור בסך 2,750 ₪ ו-1,500 ₪ בגין הוצאות החזקת מדור, בנוסף למחציות הוצאות חינוך והוצאות רפואיות.
4. המבקש השיב לבקשה קמא ביום 9.8.22, וטען כדלקמן:
הצדדים התגוררו בבית בעיר […] במשך כ-16 שנים משנת 2006. שכר הדירה עבור בית מגורים עמד על 3,700 ₪ לחודש. כשלושה חודשים לאחר פרידת הצדדים, עברה המשיבה להתגורר בדירה אחרת באותה עיר בדמי שכירות חודשיים בסך 5,500 ₪.
לטענת המבקש, לצדדים דירה בישוב […] בבעלות המשיבה בלבד, בית זה נרכש טרם הנישואין אך נטען כי המשכנתה שולמה על ידי שני הצדדים.
עוד טען המבקש, כי בסוף שנת 2019 חלה בסרטן המעי הגס ובשנת 2020 עבר שני ניתוחים להסרת גידולים וכן טיפולים כימותרפיים, ונמצא במעקב רפואי. המבקש הוכר כנכה 100% דרך הביטוח הלאומי בתוספת שירותים מיוחדים 50% למשך שנה וקיבל קצבה כוללת חודשית בסך 6,656 ₪ בשנה זו. לאחר מכן לא שב המבקש לאיתנו, והוא התקשה לפרנס את המשפחה מהכנסתו בלבד והמשפחה החלה לצבור חובות.
המבקש הפנה לדפי החשבון של המשיבה, מהם עלה לכאורה כי בתקופה קצרה של חודשים הבריחה סך של כ-905,000 ₪. כספים אלה היו בחשבון הבנק של המשיבה, במסגרתו חסכו הצדדים את מלוא משכורות המשיבה, את קצבת הילדים ואת שכר הדירה שהתקבל מהשכרת הדירה בישוב […]; לטענת המבקש, מדובר בכספים משותפים לצדדים.
נוסף להברחת הכספים הנטענת מחשבון הבנק, המשיבה הגישה בקשה ביום 22.5.2022 למשיכת סך של 100,000 מקופה גמל/השתלמות תוך שהיא מציינת כי הכספים נדרשים לה בשל קשיים בשל הפרידה.
למשיבה יתרת זכות בחשבון הבנק בסך 268,033 ₪. לפיכך, טען המשיב כי אין לפסוק מזונות זמניים למי שיש לו כסף למחייתו וזאת עד לבירור ההליך.
לטענת המבקש, שני הקטינים ד' ו-י' נמצאים בפנימייה [..] ושם מסופקים להם כל צרכיהם והמבקש משלם את שכר הלימוד שלהם באופן מלא. בהקשר זה טען שהמשיבה הגישה בקשה להנחה בשכר לימוד, אגב ציון ששכר המבקש עומד על 5,000 ₪ ופירוט מצבו הרפואי הקשה וצירוף אסמכתאות ביחס להלוואות שנטלו הצדדים מחשבון המבקש.
אשר להכנסתו, טען כי שכרו הוא 8,863 ₪ ברוטו בממוצע. למבקש חובות לבנק בסך 244,468 ₪ משפרנס את המשפחה לבד וזאת מעבר לחובות לגורמים אחרים. לטענתו, המשיבה היא מורה במשרד החינוך ושכרה 12,000 ₪ נטו לחודש. בנוסף, המשיבה מקבלת דמי שכירות מהדירה בישוב […] בסך 2,000 ₪. המשיבה עבדה בקייטנת קיץ והשתכרה סכום נוסף בסך של 7,745 ₪. לטענתו מאז הפרידה (חודש 3/2022) הפסיקה המשיבה להפקיד כספים למעט שכרה כמורה וקצבת הילדים. לטענתו, סך ממוצע התקבולים בחשבון המשיבה עומד על 16,857 ₪. עוד טען כי הקטינה ר' עובדת בצהרון בשעות אחר הצהריים וכבייביסיטר בערבים והיא רוכשת לעצמה כל צרכיה. לטענת המבקש, המשיבה ניתקה אותו מכל קשר עם הקטינים, אגב ניכור הורי קשה.
5. בהחלטה קמא צוין, כי נוכח הנטען ביחס לקטינים השוהים בפנימייה, נדרשה התייחסות המשיבה לעניין זה. המשיבה טענה כי שכ"ל המשולם לפנימייה הוא 250 ₪ לחודש לשניהם. מתגובתה עלה כי הקטינים שוהים בסופי שבוע בבית המבקשת למעט שבת אחת בחודש שבה הם נשארים בפנימייה. כך גם בחופשות ובחגים, הקטינים שוהים בבית המשיבה הדואגת לצרכיהם וכן הוסיפה כי כל אחד מהם מקבל 200 ₪ כדמי כיס מדי שבוע, זאת לצד נשיאה בהוצאות ביגוד והנעלה, כביסה, הקפצה לפנימייה והוצאות נוספות בגין טיולים וימי כיף שבהם נדרשת הצטיידות מיוחדת במזון.
6. ביום 1.9.22 ניתנה ההחלטה קמא. להלן חלקה האופרטיבי:
"בנסיבות אלו, כשרב הנסתר על הגלוי, לאחר עיון בכתבי הטענות על כל נספחיהם, ובחינת השיקולים ובכלל זה גילאי הקטינים, צרכיהם, הכנסות ההורים, זמני השהות והדין החל נמצא שיש לקבוע כדלקמן:
המשיב יישא בדמי מזונות לקטינים ד' ו-י' בסך חודשי של 450 ₪ עבור כל אחד. סכום זה כולל הוצאות החזקת מדור וזאת ביחס לזמני שהות הקטינים בבית המבקשת לעומת שהותם בפנימייה.
המשיב יישא בדמי מזונות לקטינות ר', ה' ו-מ' בסך 900 ₪ עבור כל אחת. סכום זה כולל הוצאות החזקת מדור.
דמי המזונות ישולמו עד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 או עד לסיום התיכון לפי המאוחר.
דמי המזונות ישולמו ב-10 לכל חודש עבור אותו חודש.
דמי המזונות יוצמדו למדד המחירים לצרכן שפורסם ביום 15.8.2022 עדכון אחת לשלושה חודשים, ללא הפרשים למפרע. מדד שלילי לא יגרור הפחתת סכום הבסיס.
בנוסף, המשיב יישא במחצית מדמי השכירות עד לתקרת שכירות של 5,000 ₪. נכון למועד החלטה זו דמי השכירות הם בסך 5,500 ₪ ולכן סכום המדור אשר יישא בו המשיב יהיה בסך 2,500 ₪.
המשיב ימשיך לשאת במלוא הוצאות החינוך לשני הבנים (פנימייה).
הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים אשר אינן מכוסות על ידי ביטוח הבריאות. ככל שתתעורר מחלוקת בעניין נחיצות הוצאה רפואית, יפעלו לפי המלצות הרופא המטפל.
הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך חריגות כמפורט: גן / מעון / בית הספר מכל סוג, חוג אחד בעלת מתנ"ס, מחזור אחד של קייטנה בחופשת הקיץ בעלות מתנ"ס, תנועת נוער, שיעורי עזר ואבחונים. ככל שתתעורר מחלוקת בשאלת נחיצות שיעורי עזר או אבחונים יפעלו לפי המלצת המורה המחנך.
תוקף החיובים החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך 6.3.2022.
קצבת הקטינים המשולמת מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי המבקשת בנוסף לדמי המזונות.
המשיב רשאי לקזז מהחיובים על פי החלטה זו כל סכום ששילם על חשבון דמי המזונות או סכומים ששילם לצדדי ג' עבור הוצאות החינוך והרפואה ביחס לתקופה שמיום 6.3.2022 ועד היום.
ככל שישנם הפרשים לתשלום הם ישולמו לשיעורין, בחמישה תשלומים חודשיים שווים ויצורפו לדמי המזונות החודשיים".
בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
7. להלן תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור:
א. בית משפט קמא לא נתן משקל מכריע לעובדה שהמשיבה הבריחה לכיסה, סמוך לאחר פרידת הצדדים, סך של כמיליון ₪ מתוך הכספים המשותפים של הצדדים, בחוסר תום לב ואלה משמשים אותה בפועל למחיית הקטינים. היה על בית משפט קמא לדחות את הבקשה למזונות זמניים ולקבוע כי הקטינים לא זקוקים לכל סעד זמני עד להכרעה בתביעה וכי נושא המזונות יתברר בהליך העיקרי.
ב. כמו כן לא ניתן כל משקל למצבו הרפואי של המבקש, ההולך ומחמיר, ולהכנסותיו הנמוכות. שגה בית משפט קמא בקביעתו כי המבקש הציג מצג חלקי בלבד לעניין מצבו הכלכלי, וקבע כי הוא נמנע מהצגת התמונה המלאה ומצירוף המסמכים הרלוונטיים, ולכן יש לראותו כמודה בטענות המשיבה בעניין זה.
ג. שגה בית משפט קמא עת חייב את המבקש בתשלום מזונות זמניים בסך של 6,600 ₪ לחודש (לפחות), לא כולל מחציות חינוך ורפואה חריגות, כאשר הכנסותיו ברוטו של המבקש עומדות על כ-8,800 ₪ בממוצע לחודש, והכנסות המשיבה עומדות על מעל 15,000 ₪ נטו. בידי המבקש לא יוותר כל סכום מהותי למחייתו.
ד. לא ניתן כל משקל לטענות המבקש כי המשיבה גרמה לניכור הורי של הקטינים כלפי המבקש, על מנת שיפסקו מזונות זמניים באופן מלא ללא התחשבות בזמני שהות שאמורים להתקיים לקטינים עם אביהם, המבקש.
ה. שגה בית משפט קמא עת חייב את המבקש לשלם למשיבה מחצית מדמי השכירות עד לתקרה של 5000 ₪. דמי השכירות בדירתה של המשיבה שולמו על ידי המשיבה לתקופה של שנה שלמה, מראש, בתשלום אחד של 66,000 ₪. לטענת המבקש, סכום זה שולם למעשה מכספי הצדדים שהוברחו לכאורה על ידי המשיבה. כך יוצא כי המבקש כבר שילם מכספו את דמי השכירות, וכעת מחויב לשלמם שוב במסגרת ההחלטה קמא.
ו. שגה בית משפט קמא עת חייב את המבקש לבדו לשאת במלוא התשלום לפנימייה בה מתחנכים הקטינים ד' ו-י'. ד' ו-י' בני 16 ומזונותיהם חלים על שני ההורים באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות. התשלום המלא (ללא הנחה) הוא כ-810 ₪ לחודש עבור תלמיד אחד, ולא ניתן לדעת האם תתקבל השנה הנחה בשכר הלימוד, ומה יהיה שיעורה.
דיון והכרעה
8. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, וזאת מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").
להלן אנמק החלטתי.
9. ראשית, נזכיר כי עסקינן בהחלטה זמנית של בית משפט קמא, העוסקת במזונות זמניים.
הלכה פסוקה היא לענין מידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטת מזונות זמניים, על-פיה רוחב שיקול הדעת המוענק לבית המשפט לענייני משפחה, בבואו לקבוע מזונות זמניים, עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור.
ההכרעה של בית המשפט לענייני משפחה על אודות מזונות זמניים, חייבת להיות מהירה, עניינית, ומטבעה נשענת על תמונה חלקית.
התוצאה היא, כי קביעת בית המשפט קמא בנושא מזונות זמניים ניזונה מממצאים עובדתיים חלקיים. הגבלה זו תורמת לריסון שעל ערכאת הערעור לנקוט בבואה לבקר החלטת הערכאה המבררת.
בכל מקרה, החלטת מזונות זמניים אינה סופית. ככל שיתברר לאחר שמיעת ראיות שנפלה טעות בקביעת המזונות הזמניים, ניתן לשנות זאת לעבר ולעתיד.
חרף העובדה שפסיקתה של הערכאה הדיונית בנושא מזונות זמניים אינה חסינה מפני התערבות ערעורית, שומה על ערכאת הערעור להימנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים, אלא אם כן מדובר במקרה חריג ויוצא דופן.
לעניין זה ראה:
בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלוני (ניתן ביום 27.4.11).
בע"מ 1326/12 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 28.3.12).
רמ"ש (חי') 34826-10-18 פלוני נ' אלמונית (ניתן ביום 17.10.18).
לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים.
10. זאת ועוד – מלשונו של סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, עולה כי ככלל לא יידונו השגות הצדדים על "החלטות אחרות" (החלטות ביניים) של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא אם עלה בידי מבקש רשות הערעור, להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
11. תקנה 150 לתקנות קובעת כי אף אם צד להליך לא ערער על החלטה אחרת עם נתינתה, פתוחה בפניו הדרך להשיג עליה בזכות עם סיום ההליך, במסגרת ערעורו על פסק הדין.
12. בהלכה הפסוקה יושמה הוראת סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט (שעוסקת ברשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי המוגשת בפני בית המשפט העליון, אך זהה במתכונתה בכל הנוגע לתנאים הקבועים בהוראות סעיף 52(ב) לחוק, בהם צריך מבקש רשות הערעור לעמוד) באופן שנקבע כי יהיה מקום ליתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" רק כאשר בכוחו של המבקש להראות כי הדיון בערעור עליה נחוץ, על אף שההליך העיקרי טרם הגיע לסיומו.
13. מבין הנסיבות אותן ניתן למנות לעניין נחיצות הדיון הן: הדירותה של ההחלטה, היינו, האם ההחלטה עשויה להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים; ההכרעה עשויה לייתר הליך משפטי ארוך ומורכב במיוחד; ההכרעה תמנע קיומו של הליך שגוי; מקרים נדירים בהם ניתן לומר מיד כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה, באופן שנפתח את שערי ערכאת הערעור עוד בטרם ניתן פסק הדין.
ראו לעניין זה:
רע"א 6523/19 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 14 (3.2.20) – (אמנם החלטה זאת מתייחסת לסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, אך ניתן להשליך ממנה על סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט, ועמדנו לעיל על דמיון הוראות שני הסעיפים הנ"ל).
רמ"ש (ת"א) 14272-05-17 י.ש נ' כ.ש (החלטתו של כב' השופט שוחט מיום 29/6/17, ובה מסוכמת ההלכה בנדון עם אסמכתאות נוספות).
רמ"ש (חי') 59194-10-18 פלונית נ' אלמוני (21.11.2018).
14. בנסיבות המקרה הנדון לא מצאתי כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה נפסקו מזונות זמניים עבור חמישה קטינים, יש טעות המחייבת כבר בשלב זה את התערבות ערכאת הערעור.
סכום המזונות שהושת על המבקש עבור חמשת הקטינים הם סבירים וקשה להתערב בהם בשלב זה, טרם בירור לעומק של הכנסות הצדדים.
במצב דברים זה לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין כתוצאה מדחיית בקשתו קמא.
15. בקשת רשות הערעור דנן הוגשה לאחר שהמבקש טען, וכך נימק הבקשה דנן, כי נפלו טעויות בהחלטה קמא. סבורני כי אין מקום לקבל טענה זו, לפחות לא בשלב זה של ההליך קמא, ואפרט.
המבקש למעשה מלין כי בית משפט קמא לא התעמק בנתונים הכלכליים של הצדדים והוא מפנה את רוב טענותיו כלפי הקביעות לגבי יכולת ההשתכרות שלו, קשייו הכלכליים שלא נלקחו בחשבון ומצבו הבריאותי שאיננו שפיר, ומנגד טען כי למשיבה הכנסות גבוהות וכן כספים משותפים שלקחה לכאורה לכיסה בסמוך לפרידת הצדדים.
עם זאת, עיון בתיק קמא מלמד, כי המשיבה טענה כי למבקש קיימות הכנסות נוספות שאינן מדווחות ולא באות לידי ביטוי בדוחות שהגיש. לפיכך, קיימת טענה כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו קשה כפי שטען.
16. נפנה לדברים שנכתבו בהחלטה קמא, בעניין הכנסותיו של המבקש:
"המשיב צירף את נספח א'2 כתחשיב הכנסותיו. מסמך זה אינו מהווה ראיה ממשית להכנסות המשיב שעה שלא נערך על ידי גורם מקצועי. המשיב נמנע מלהציג מסמכים רלוונטיים כגון אישור רו"ח על הכנסתו מכל המקורות ודוחות שהוגשו למס הכנסה בשנים קודמות. כל שהמציא הוא אישור רו"ח לגבי יתרת הפסדים של החברה מבלי שניתן פירוט לגבי הכנסות והוצאות החברה, והאם היו לחברה תשלומים לבעל השליטה בה. עוד המציא דוח שנחזה כריכוז דוחות מע"מ ל-14 חודשים (1.5.2021 עד 30.6.2022) מתוכנת ניהול משרדו, ללא פירוטים וללא חתימה. המשיב בחר לצרף מסמכים חלקיים וסלקטיביים בלבד לעניין מצבו הכלכלי הנטען. לא יכול להיות חולק שהמידע בכל הקשור למקורות הכנסתו והשתכרותו הריאלית הוא בידיעתו האישית, ומעת שהוא נמנע מהצגת התמונה המלאה וצירוף המסמכים הרלוונטיים, יש לראותו כמודה בטענות המבקשת בעניין זה" (עמ' 4 להחלטה קמא).
17. אני סבור כי מקומן של הטענות לעיל (הן של המבקש והן של המשיבה), בכל הקשור ליכולת השתכרות וקיומן או היעדרן של הכנסות שונות, להתברר לעומקן במסגרת הליך הוכחות והבאת ראיות, חקירת הצדדים ועדים, אשר יקבע בתיק קמא. אין מקום במסגרת הליך פסיקת מזונות זמניים, אשר הוא מהיר ונשען על תמונה חלקית בלבד, להכריע כבר ולקבוע מסמרות בכל הקשור להכנסות הצדדים ויכולת השתכרותם; נפנה לדברנו בסעיף 9 לעיל ולנימוקים שם.
18. כמו כן ובכל הקשור לטענות המבקש לעניין נטילת כספים משותפים על ידי המשיבה – דין טענות אלה להתברר במסגרת התביעה הרכושית שהגיש המבקש. ברי כי ככל שטענותיו תימצאנה מוצדקות, יקבל את חלקו בכספים אלו כפי שייקבע.
19. לאור האמור לעיל, ניכר כי בית משפט קמא שקל שיקולים רלוונטיים עת פסק את המזונות הזמניים, תוך ראיית התמונה הרחבה, ככל האפשר בנסיבות התיק קמא והצדדים. כאמור לעיל, מדובר בהחלטה זמנית בלבד, שאינה סופית ומועדת לשינוי. עוד נזכיר, כי החלטת מזונות זמניים היא כספית במהותה, וככזו היא הפיכה. ככל שיתברר במהלך הישיבות הקרובות ו/או לאחר שמיעת ראיות כי נפלה טעות בקביעת גובה המזונות, ניתן יהיה לתקן זאת על ידי שינוי הסכומים לעבר לעתיד.
20. יחד עם זאת – עיון בתיק קמא מלמד כי קבוע דיון קדם משפט ליום 17.1.23.
אני מורה כי דיון זה יוקדם ויתקיים במהלך חודש דצמבר 2022, בתאריך שייקבע לפי תפוסת יומנו של בית משפט קמא. זאת בעיקר לנוכח מצבו הרפואי הנטען של המבקש, שיכול ומשפיע לרעה על כושר השתכרותו, כטענתו.
בדיון האמור יישמעו הצדדים גם לענין המזונות הזמניים, ובית משפט קמא יחליט אם יש מקום לשינוי החלטת המזונות הזמניים נשוא רמ"ש זה.
סוף דבר
21. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
22. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, כ"ה תשרי תשפ"ג, 20 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.
