לפני
כבוד השופטת תמר אברהמי
מערער
ר.ד.
נגד
משיבה
א.ג.
פסק דין
1. לפני ערעור על החלטת כב’ השופט י’ שקד (בסמכותו כרשם) מיום 16.7.2023 ברמ”ש 21361-05-23 (הרמ”ש), בה נדחתה בקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון.
2. כתב הערעור אינו מבהיר את מהות והקשר ההליך. מעיון בתיקי בית המשפט עולה כי מדובר בהחלטה שניתנה בגדר בקשת רשות ערעור אותה הגיש המערער על החלטה מיום 18.4.2023 של בית המשפט לענייני משפחה בתיק תלה”מ (תביעה לאחר הסדר התדיינויות במשפחה) 60562-01-23 (החלטת אפריל).
תיאור הרקע (להלן) מובא מתוך החלטת אפריל ומסמכים ספורים נוספים מהתיקים.
3. המערער והמשיבה היו בני זוג ולהם שני ילדים משותפים, ילידי השנים 2005 ו-2006. הצדדים חתמו ביום 31.8.2007 על הסכם גירושין ויחסי ממון המגדיר את מערכת היחסים שלהם בכל הקשור לחייהם המשותפים (ההסכם). ההסכם קבע כי האב (המערער) ישלם לידי האם (המשיבה) את מזונות הקטינים בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהם, כאשר סכום זה כולל את הוצאות מדורם של הקטינים.
4. המערער עתר בגדרה של תביעה אחרת (תלה”מ 29516-07-22) לפסק דין הצהרתי שיקבע כי הסכמת הצדדים בנוגע למזונות כפי שנרשמה בהסכם בטלה ומבוטלת מכיוון שהצדדים הגיעו להסכם אחר בעל פה, בכתב ובהתנהגות. תביעה זו של המערער נדחתה בפסק דין מיום 11.12.2022 לפי שהנטען בה נדון והוכרע בהחלטה מיום 16.8.2022 שניתנה במסגרת הליכי הוצל”פ (תיק 507299-02-22), והדרך להשיג על כך היא בערעור על אותה החלטה. ערעור החלטת רשם ההוצל”פ אכן הוגש (ע”ר (ראשל”צ) 9744-10-22), ונדחה בפסק דין מיום 18.12.2022.
6. עוד נכתב בהחלטת אפריל, כי בתלה”מ הנוכחי (60562-01-23) עותר המערער לביטול או הפחתת המזונות בהם הוא חב מכוח ההסכם ממספר עילות: ההסכם בוטל ע”י הצדדים בעל פה, בכתב ובהתנהגות; הכנסותיהם של הצדדים שונו משמעותית, כאשר הכנסתו של התובע (המערער) פחתה והכנסת הנתבעת (המשיבה) עלתה; זמני השהות עם הקטינים שונו משמעותית לטובת התובע; נולדה בת נוספת לאחר שנחתם ההסכם. צוין כי התביעה הוגדרה ע”י התובע-המערער כתביעה חלופית לתביעה בתלה”מ 29516-07-22.
7. החלטת אפריל עסקה בבקשת המערער לעכב ביצוע תשלומים בתיק הוצל”פ שפתחה המשיבה ולהורות כי הכספים יופקדו בקופת ההוצל”פ אולם לא ימסרו למשיבה עד להכרעה בתלה”מ 60562-01-23. ההחלטה דוחה בקשה זו “מהנימוקים שלהלן: אשר לטענה כי ההסכם בוטל, טענה זו נדונה והוכרעה בערכאה אחרת וראה לעניין זה פסה”ד שניתן על ידי בתיק הקשור [29516-07-22 – ת.א.] ביום 11.12.22. אשר לשינוי הנסיבות, עילה זו ככל שכוחה יפה תחול לכאורה מיום הגשת התביעה (25.1.2023) ולא קודם לכן. חוב ההוצל”פ הנטען ע”י המבקש בסדר גודל של 100,000 ₪, לא נוצר בחודשיים האחרונים ולפיכך גם אם סכום המזונות יקטן בסוף הליך הנוכחי, ההקטנה אינה רלוונטית לחובות העבר”. הבקשה נדחתה, כאמור, והמערער חויב בהוצאותיה בסך 3,000 ₪.
8. על החלטת אפריל זו הוגש הרמ”ש אשר בגדרו נדחתה בקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון.
עיון בתיק הרמ”ש מעלה כי המערער הגיש גם בקשה לפטור מתשלום אגרה, וזו נדחתה בהחלטת כב’ השופט א’ דפדי (בסמכותו כרשם) מיום 6.6.2023. ככל שראיתי, על החלטה זו לא הוגש ערעור והאגרה שולמה.
9. לאחר עיון בבקשה לפטור מהפקדת עירבון ובתשובה שהוגשה, נקבע בהחלטה מיום 16.7.2023 כי יש לדחות את הבקשה לפי שאין הנמקה לגבי סיכויי הערעור; בהעדר תצהיר שצורף לבקשה (כאשר יתכן שבתוך 256 נספחים יש תצהיר שלווה בקשות קודמות, אך אין תצהיר לבקשה הנוכחית); ולפי שהמערער חויב בעשרות אלפי ₪ הוצאות כלפי המשיבה בהליכים רבים קודמים אך חלקם הארי לא שולם.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.
10. בכתב הערעור טוען המערער כי בהחלטה שניתנה ביום 27.3.2023 בתיק עמ”ש שמספרו 74443-01-23 נקבע כי יש להפחית את גובה העירבון שכן מצבו הכלכלי של המערער אינו מהמשופרים והסכום הופחת מ-7,500 ₪ ל-4,000 ₪. מוסיף המערער וטוען כי ההחלטה הנ”ל אושררה על ידי בית המשפט המחוזי בע”ר 33377-04-23 אשר מצא כי בהפחתת סכום העירבון יש איזון נאות בין זכויות הצדדים, ואף איפשר הפקדה בארבעה תשלומים. המערער מדגיש כי החלטות אלה ניתנו גם תוך מתן הדעת להוצאות שלא שולמו על ידי המערער בהליכים קודמים. עוד טוען המערער כי בתיק נוסף, עמ”ש 72528-01-23, הופחת גובה העירבון והתאפשרו ארבעה תשלומים וזאת תוך הפנייה להכרעת בית המשפט בע”ר 33377-04-23.
לטענת המערער, קביעת בית המשפט בע”ר 33377-04-23 (פסק דין מיום 22.5.2023, כב’ השופטת גרוסמן) מהווה מעשה בית דין אשר כב’ הרשם לא פעל על פיו ואשר המשיבה הייתה מנועה מלטעון כלפיו. עוד נטען כי כב’ הרשם לא לקח בחשבון את יכולת הגבייה היעילה והמוכחת של המשיבה, לא בחן את טענת המערער כי נימק את סיכויי הערעור, וכן דחה את בקשת הפטור בשל אי צירוף תצהיר הגם שמדובר בפגם טכני שניתן היה להסדירו על ידי מתן אפשרות לתקן את המחדל, בפרט לנוכח הגמישות בסדרי דין בענייני משפחה. לשיטת המערער, לנוכח האמור נפגעו זכויותיו ובהן זכות גישה לערכאות, זכות להביא טענות לפני בית המשפט, וכן נוצרת פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ובכלל סופיות הדיון. המערער מוסיף וטוען כי בזמן שחלף הוא החל לשלם את ההוצאות שלא שולמו, לאחר שנקבעו שלושה צווי תשלומים בהוצל”פ אותם הוא משלם בדבקות.
11. לאחר עיון מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018, לדון בערעור ולדחותו בעיקרו ללא צורך בקבלת תשובה.
12. חלק מרכזי בטיעוני הערעור נסמך על עמדת המערער כי פסק דין שניתן בערעור בתיק אחר מהווה מעשה בית דין בשאלת ההשלכה של אי תשלום הוצאות בהליכים קודמים תוך ששם נקבע כי יש מקום להפחתה חרף אי תשלום ההוצאות. יש קושי בטענות המערער בעניין זה ממגוון טעמים. אביא כמה מהם.
13. הכרעה שניתנת בבקשה לפטור מתשלום עירבון בתיק אחד אינה מחייבת הכרעה דומה בתיק אחר, אף אם מדובר באותם צדדים עצמם. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו ובכללן הראיות המובאות לביסוס התנאים לבקשת הפטור. לפי הדין, אפילו קיומה של החלטה המקנה פטור מתשלום אגרה שניתנה בשנתיים שקדמו לבקשת פטור נוספת של אותו בעל דין עצמו, מהווה לכל היותר ראייה לכאורה לתנאי הנוגע לדלות (תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשמ”ז-2007) ואין היא פוטרת את מבקש הפטור מחובתו לבסס את טענת העדר היכולת הכלכלית, שהוא עניין עובדתי המצריך הוכחה באמצעות ראיות. קל וחומר כך בעניין עירבון.
14. זאת ועוד. המבקש טוען כי אותו פסק דין אחר מהווה מעשה בית דין כמתואר לעיל, אולם בבקשתו בתיק הרמ”ש לא עתר להפחית את תשלום העירבון ולקבוע פריסת תשלומים כפי שנקבע בהחלטות אליהן הפנה, אלא דרש כי יינתן לו פטור מלא מהפקדת עירבון. הטרוניה לגבי איזון בין זכויות הצדדים בדרך של הפחתה גרידא מועלית בשלב הערעור ויש קושי להישמע לה. ניתן גם להעיר כי הפחתת העירבון בוצעה בתיקי עמ”ש, והסכום הופחת בכל אחד מערעורים אלה מ-7,500 ₪ ל-4,000 ₪. במקרה שלפנינו, בו מדובר ברמ”ש, מלכתחילה עומד סכום העירבון על 3,000 ₪, שהוא סכום הנמוך מהסכום המופחת בתיקי העמ”ש.
15. ועוד. עיון בפסק הדין אליו מפנה המערער (ולא אותר בנספחי כתב הערעור), פסק דין מיום 22.5.2023 בע”ר 33377-04-23, מעלה כי עיקר ההכרעה הייתה למעשה דחיית ערעור של המערער על כך שנדחתה בקשתו למתן פטור מלא מהפקדת עירבון. מפסק הדין גם למדים כי בד בבד, בפסק דין מקביל, נדחה ערעור על החלטה לדחות את בקשתו של המערער לפטור מתשלום אגרה (ע”ר 33412-04-23), וכי בית המשפט סבר כי בהפחתת סכום העירבון הלך המותב שם (כב’ הרשם דפדי) כברת דרך לקראת המערער ובית המשפט מצא שלא להתערב בשיקול דעתו, דבר שאינו נעשה בנקל על ידי ערכאת ערעור. ההחלטה עליה הוגש אותו ערעור נדרשה בין השאר גם ריבוי ההליכים אותם מנהל המערער כלפי המשיבה ולכך שכנגד זכותו לקבלת יומו, עומדת זכותה להבטחת הוצאותיה, בפרט לנוכח כמות ההליכים ואי תשלום הוצאות בעבר. אם סבור המערער כי פסק הדין מיום 22.5.2023 מחייב גם בהליכים אחרים (ולא היא, לפחות בענייננו), הרי שלפי שיטתו שלו, היה מקום לדחות בקשה לפטור מלא מהפקדת עירבון.
16. טענת המערער לגבי יכולת גבייה של המשיבה אינה מהווה טעם רלוונטי לערעור, ובפרט כך כאשר אין מחלוקת למעשה שחרף אותה יכולת נטענת, המערער לא שילם למבקשת את מלוא ההוצאות שנפסקו לזכותה ולחובתו בהליכים קודמים. בכתב הערעור טוען המערער כי בינתיים החל לשלם את ההוצאות שלא שולמו, לאחר שנקבעו צווי תשלומים בהוצל”פ אותם הוא משלם. מעבר לעובדה שהמערער מאשר שלא שילם הוצאות בעבר, הטיעון לגבי התחלת ביצוע תשלומים מועלה ללא פרטים, קל וחומר ללא צירוף צווי תשלומים, אישורי העברות כספים או כל אסמכתא אחרת.
17. לעניין סיכויי ההליך בו מוגשת הבקשה לפטור מהפקדת עירבון, עיון בבקשה לפטור מעירבון מעלה כי למעשה עיקר הטיעון בעניין זה היה אך הפנייה לכתב הערעור ואמירה כי “העובדות והטענות המשפטיות שהועלו בהודעת הערעור מוכיחות כי סיכויי ההצלחה גבוהים ביותר” (סע’ 3 לבקשה). אמירה כזו אינה פירוט כמתחייב בבקשת פטור בכלל, ופטור מהפקדת עירבון בפרט.
העניין הקונקרטי היחיד אליו התייחס המערער בהקשר סיכויי ההליך נוגע לכך שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי לא יידון שינוי הנסיבות לתקופה שקדמה למועד הגשת התביעה (תלה”מ 60562-01-23), קביעה שאותה הוא רואה כשגויה וכטעות מהותית. לא ברור אם המערער טוען כי קביעה לאי דיון בשינוי נסיבות קודם למועד הגשת התביעה היא בגדר שגיאה מהותית או כי הוא רואה שגיאה בעניין זה משום שבכך שלל בית המשפט את טענות המערער לביטול המזונות “על סמך עילות אחרות” רטרואקטיבית משנת 2018 (סע’ 2 לבקשת הפטור). מכל מקום, אין לקבל את הטענה כי בית המשפט למשפחה חרץ את גורל התביעה לתקופה שבין 2018 לינואר 2023. יוזכר כי בקשת הפטור מהפקדת עירבון לא הוגשה במסגרת ערעור על פסק דין שנתן בית המשפט שלערעור בתלה”מ אלא בגדר בקשה למתן רשות ערעור על החלטה העוסקת בבקשה למעין עיכוב ביצוע. מדובר בהחלטת ביניים על המשתמע מכך. עוד יוער בהקשר סיכויי ההליך כי המערער טוען כי לא טען כלל בתביעה שההסכם בוטל. מבלי להעמיק בדברים, נראה כי בתביעה (התלה”מ) נטען (סע’ 10) כי המערער (האב) עומד על עמדתו כי ההסכם בוטל לעניין דמי המזונות ומגיש את התביעה הנוכחית כתביעה חילופית לטענתו זו ולהליכים שמתנהלים או יתנהלו לגביה. הטענה כי מדובר בתביעה חילופית נזכרה בהחלטה. בכל מקרה, לצרכי שאלת סיכויי ההליך לעניין פטור מהפקדת עירבון, אין בעניין זה כדי להכריע את גורל הדיון.
18. אי צירופו של תצהיר לבקשת הפטור מהווה רק אחד מנדבכי הבקשה, ניכר כי אינו אלא השלמה לשאר הרכיבים בעטיים הוגשה הבקשה, ומשכך הטיעון לגביו אף הוא אינו רב משקל.
19. מן המקובץ עולה כי טיעוני הערעור אינם משכנעים. אוסיף כי לגופו של עניין נראה כי אין מקום להתערב בתוצאת ההחלטה, קרי – דחיית הבקשה לפטור מהפקדת עירבון. בכל ההחלטות אליהן הפנה המערער נמצא כי אין מקום לפטור אותו מהפקדת עירבון, וזאת אפילו כאשר מדובר בערעורים בזכות. כך נמצא גם במקרה בו קיבלו ערכאות כי מצבו של המערער אינו מן המשופרים. ודוק: לא פעם העלו מותבים שונים סימני שאלה לגבי הצהרות המערער בעניין יכולותיו הכספיות, ובפרט לגבי סוגיות שהוצבו מטעם המשיבה ונראה כי המענה מטעם המערער לא היה משכנע (כגון: השכרת דירת חמישה חדרים בשכונת איזורי חן בתל אביב באמצעות air b&b, תביעות בגין פרסומי ספאם, עבודה או פוטנציאל השתכרות, אחזקת רכב קאיה אופטימה משנת 2018, עשרות נסיעות לחו”ל, ועוד). בהחלטה מחודש 2022 אותה צירף המערער לבקשת הפטור נקבע כי יש צורך בהבהרה לגבי מקורותיו הכספיים, בקשתו לפריסה נדחתה וכן נמצא כי אין לבטל או לעכב הליכים.
20. לפי הפסיקה, לאי תשלום הוצאות שנפסקו בעבר יש “חשיבות רבה” (בש”א 2611/05 יערי נ’ שמש (15.5.2005)), וכן – “מקום שהחיוב בהוצאות לא נפרע, גובר הצורך להגן על אינטרס המשיב, שהוצאותיו בערכאת הערעור יובטחו בבטוחה זמינה ויעילה בדמות ערבון המופקד בקופת בית המשפט” (ע”א 4519/99 רוזמן נ’ מס ערך מוסף (12.1.2000)). למעשה, עניין זה “כשלעצמו, יכול להוות נימוק לדחיית בקשה לפטור מעירבון” (בש”א 2126/02 בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח נ’ יערן (12.5.2002)). דגש מוגבר יש לתת לעניין זה במקרה של ריבוי הליכים מטעמו של מבקש הפטור.
21. הערעור נדחה אפוא. בשים לב להיקף המתון של העירבון אותו יש להפקיד לעניין רמ”ש ולמכלול הנסיבות לרבות אלה שנזכרו לעיל, לא מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי להורות על הפחתת העירבון (דבר שלא התבקש בבקשה המקורית ואך נרמז בערעור).
יחד עם כל זאת, בצוק העתים יתאפשר למערער להפקיד את העירבון בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 1,500 ₪ כל אחד אשר הראשון בהם יופקד עד ליום 25.10.2023. לא יופקד איזה מהתשלומים, יחשב הדבר לאי הפקדת עירבון.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, ל’ תשרי תשפ”ד, 15 אוקטובר 2023, בהעדר.
____________________
תמר אברהמי, שופטת
