ביהמ"ש המחוזי חיפה, אב"ד השופט סארי ג'יוסי, השופטת עפרה אטיאס והשופט ניצן סילמן: פס"ד בנפקות טעויות שנפלו בפסק-הדין של בית משפט קמא בהכרעה בסוגית סמכות עניינית בענייני רכוש (עמ"ש 28032-11-21)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 28032-11-21 א. נ' ב.

תיק חיצוני:

לפני הרכב כבוד השופטים:

סארי ג'יוסי [אב"ד]

עפרה אטיאס

ניצן סילמן

המערערת

המשיב

08.10.2021, בתמייש 1747-08-21.

ב.

א.

ע"י ב"כ עוה"ד י. מייזלס ואח'

נגד

ע"י ב"כ עוה"ד א. האס-ארד ואח'

ערעור על פסק-דינו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת הדס גולדקורן), מיום

פסק-דין

ערעור על פסק-דינו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת גולדקורן), מיום
08.10.2021, במסגרתו נמחקה תביעת רכוש שהגישה המערערת מפאת חוסר סמכות.

הנסיבות הצריכות לעניין

1. הצדדים, בני-זוג לשעבר, התגרשו ביום 04.04.2021.

2. המערערת הגישה תביעה לאיזון משאבים ופירוק שיתוף, במסגרתה טענה, כי אמנם
המשיב הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך אליה את הרכוש, אולם

משהצדדים התגרשו כבר ותביעת הרכוש לא נדונה, הסמכות היא לבית משפט קמא.

3. לטענת המשיב, התיק בבית הדין הרבני פתוח והמשיב כרך את כל ענייני הרכוש בתביעת
הגירושין שהגיש בחודש 11/20; ביום 04.04.2021, קבע בית הדין הרבני, כי יתר
העניינים התלויים ועומדים בין הצדדים, למעט הגט, יידונו בהמשך.

1 מתוך 8

678a

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

4

5

23

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 28032-11-21 א. נ' ב.

תיק חיצוני:

4. המערערת בתגובתה חזרה וטענה, כי אין כריכה ללא תביעת גירושין; כריכת הרכוש אינה

נדרשת לסיומו היעיל של הסכסוך; קיימות בפני בית משפט קמא תביעות נוספות

שאינן בסמכות בית הדין הרבני, ועל כן לא מתקיים גם הטעם של הסדרת כל

המחלוקות תחת ערכאה אחת; הכריכה בהכרח תגרום לפיצול הדיון של הרכוש

שנצבר, משהתביעה בעניין עיקר הרכוש זכויות בנחלה, בה נתבעים גם הורי
המשיב, אינה בסמכות בית הדין הרבני.

5. ביום 03.09.2021, דחה בית משפט קמא את הבקשה לסילוק הסף מעיקרי טעמי

המערערת.

6. המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר בזיקה להחלטת בית הדין הרבני מיום 04.04.2021,
במסגרתה נדונה סמכות בית הדין בתביעת הרכוש. בית הדין הרבני קבע, כי נושא
הרכוש מתחלק לשניים – רכוש הרשום עייש צד ג', שאין לבית הדין הרבני סמכות
לדון בו, ורכוש הצדדים בגינו ככל שהתקיימו תנאי כריכה הסמכות היא לבית הדין

הרבני.

7. בית הדין הרבני הוסיף וקבע, כי במקרה דנן אין מדובר בסמכות נמשכת, אלא בסמכות
ראשונית וטענת המערערת ליידן ופסקיי אינה רלוונטית בנסיבות. כמו-כן, אין
בגירושין כדי לאיין סמכות בית הדין הרבני, ביחוד שמהחלטה ברוח זו ניתנה במעמד
הגירושין, לפיה יתר העניינים יידונו בהמשך.

8. אשר על כן, נקבע, כי הסמכות לדון בענייני הרכוש היא של בית הדין הרבני.

9. לאור האמור, ניתן פסק-דינו של בית משפט קמא ביום 08.10.2021, לפיו נוכח החלטת
בית הדין הרבני, לפיה הסמכות בענייני רכוש נתונה לו, ולאור כלל הסמכות הנמשכת
ועיקרון כיבוד הערכאות ההדדי, הבקשה מתקבלת והתביעה נמחקת.

טענות המערערת

10. המשיב פנה לבית הדין הרבני בבקשה לקביעת הסמכות, כאשר הוא מסתיר ממנו את

החלטת בית משפט קמא, מיום 03.09.2021.

2 מתוך 8

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

24

25

26

27

28

29

30

31

33

222222222222223

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 28032-11-21 א. נ' ב.

תיק חיצוני:

11. על אף החלטת בית משפט קמא, בהחלטה מאוחרת בזמן ובניגוד להלכת בג'יץ 8497/00
אירה פייג-פלמן נ' ג'אורג' פלמן, פ"ד נז(2) 118, (להלן "הלכת פלמן"), קבע בית הדין
הרבני, כי הסמכות נתונה לו.

12. פסק-דינו של בית משפט קמא נוגד את סעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין רבניים (נישואין
וגירושין) התשי"ג – 1953, להלכות הכריכה ותכלית הכריכה. כמו-כן, פסק-הדין
מנוגד לכללי היעילות ועיקרון אי-פיצול הדיון, משהנכס העיקרי של בני הזוג הוא
משק חקלאי, בגינו הוגשה תביעה, שאינה בסמכות בית הדין הרבני.

טענות המשיב

13. המשיב סמך יתדותיו על הכרעת בית משפט קמא; אליבא דמשיב, מדובר בהכרעה
בית הדין הרבני על שתי ערכאותיו, והכרעתו האחרונה של בית משפט

משולשת

קמא.

14. המשיב ציין, כי תביעתו הייתה הראשונה בזמן, וכי עניינו הרכוש נכרכו בה כדבעי,
בהתאם למבחנים הקבועים בפסיקה.

דיון והכרעה

15. ב-בעיימ 2476/08 פלוני נ' פלונית, מיום 19.03.2008, נקבע-

"אכן, עקרון הכיבוד ההדדי הוא עיקרון מפתח במערכת
היחסים הסבוכה בין הערכאות השונות האמונות על דיני
המשפחה בישראל. עיקרון "שהוא – וצריך להיות – נר לרגלי
כל הערכאות העוסקות בנושאים אלה" (בג"צ 7341/06 פלוני נ'
בית הדין הרבני האזורי אשקלון (טרם פורסם, 14.2.2008)).
הלכת פלמן קובעת את הכלל לפיו "כאשר ערכאה אחת
הכריעה כי בסמכותה לדון בחלוקת הרכוש בין בני-הזוג, הרי
ככלל, על הערכאה השנייה לסרב להיזקק לטענות הנוגעות
לסמכות שיפוטה בעניין, ועליה להימנע מדיון בתביעת הרכוש
שהוגשה בפניה" (שם, בעמ' 138).

3 מתוך 8

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

333

32

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 28032-11-21 א. נ' ב.

תיק חיצוני:

ברם, שוברו של הכלל נקבע בצדו:

:

יבשל עקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות, אני סבורה כי רק

במקרים חריגים, ובהתקיים "טעם מיוחד" שיצדיק זאת,

תחליט הערכאה השנייה בשאלת סמכותה לדון בסוגיה

שנתבעה בפניה, על אף שהערכאה האחרת כבר החליטה כי
בסמכותה לדון באותה הסוגיה ממש" (שם).

קרי, הלכת פלמן אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט (כך במקרה שלפנינו)
להכריע, כי הסמכות מסורה לו – אך להכרעה זו נדרש, מעבר לעצם הקביעה, כי לא
התקיימו תנאי הכריכה, גם טעם מיוחד (ולא למותר לציין, כי בהמשך הדברים נזכר
אי-נימוק החלטה, כאינדיקציה היכולה לתמוך בנסיבות המתאימות בכיוון זה).

16. המקרה כאן מעורר התלבטות.

טענות המערערת אינן תלושות. ההתנהלות מעוררת קשיים בכמה וכמה מובנים.

17. קושי ראשון – דיוני- פסק-דינו של בית משפט קמא ניתן בפתקית, כהכרעה בשאלת
סמכות, וזאת מסגרת בקשה לעיון חוזר, בלא מתן זכות תגובה למערערת.

כל אחת ואחת מן הפסקאות כאן מעוררת קושי: פסק-דין בפתקית יוצר קושי, שאלת
היכולת לקיים הליך עיון חוזר לאחר שניתנה הכרעה בבקשה בה טענו הצדדים,
מעוררת קושי; ואחרון- פסק-הדין ניתן על סמך בקשת צד, בלא מתן זכות תגובה.

18. קושי שני – טיבה של ההנמקה – עת בית משפט קמא מציין, כי, בין היתר, הוא נסמך על
כלל הסמכות הנמשכת, כאשר אליבא דכלל הצדדים מדובר בכריכה, היינו סמכות

דיון ראשונית.

19. קושי שלישי – שאלת תוקף הכריכה לאור העובדה שאין חולק, כי סוגיות רכושיות
מהותיות אינן בסמכות בית הדין הרבני (נושא הזכויות בנחלה – מול הורי המשיב),

4 מתוך 8

12

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

2222222222222

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 28032-11-21 א. נ' ב.

תיק חיצוני:

ועל כן ברור, כי הכריכה לא תביא לחיסול כלל ענייני הצדדים בצוותא חדא עם נושא

הגירושין (מטרת הבסיס של הכריכה).

20. על כך יש להוסיף קושי נוסף – הצדדים הסכימו להתגרש בפתח הדיון, ביום 04.04.2021,

זמן רב טרם הקביעות בנושא הסמכות; יוצא, כי בעת קביעת הסמכות, כבר מדובר

היה בצדדים גרושים, ולטענת המערערת, משכך, אין מקום לכריכה.

21. נקדים ונאמר, כי מצאנו שההתנהלות הדיונית לוקה, ההנמקה אינה מדויקת, ולכן
לטענות המערערת רגליים; חרף זאת, אנו סבורים, כי אין מקום לקבל הערעור.

22. כעת אחרי הכרעות ערכאות בתי הדין הרבניים, הגענו לכלל מסקנה, כי דין הערעור
להידחות.

23. ראשית, מבחני הכריכה הבסיסיים – תביעת הגירושין הוגשה ראשונה; הכריכה במסגרתה
מפורטת; החלוקה המוצעת אינה מקפחת, בשים לב לכך שהוצע למנות מומחה
בעניינם של הצדדים; תביעת הגירושין כנה – שכן ההסכמה להתגרש קרמה עור
וגידים. בהינתן זאת, יש להיזהר בקביעות ביחס לכנות הכריכה.

24. לאור מבחני בסיס אלו, קביעת בית הדין הרבני, בדבר סמכותו, אינה פוגעת בעקרונות
צדק בסיסיים, ואינה נמנית, להערכתנו, על אותם החריגים המצויים בהלכת פלמן.

25. שנית, פיצול הדיון – לא רק שאיננו סבורים, כי הקדמת הגט לדיון ביתר העניינים אינו
שומט את נושא הכריכה, אלא שלדידנו, מדובר בפעולה, אשר יש לעודדה.

26. קסתות של דיו נשתברו על נושא הכריכה, הצורך בחיבור בין הגירושין ובין דיון בזכויות
רכושיות או אחרות; פעם אחר פעם הושמעה ביקורת, כי כריכת הדיון יחדיו עלולה
לעודד סחטנות בביצוע הגירושין, לגרום לצדדים לעשות סחורה במעמדם, ולהכפיל
סבלם של הנוגעים בדבר, לרבות הילדים.

27. פיצול נושא הגירושין, כאקט מקדים, מבלי לפגוע בטענות הצדדים בנוגע לזכויות
העומדות להם, מעקר את יכולת הסחטנות, מלמד על כוונה אמיתית בתביעת
הגירושין, ומאפשר קידום יעיל ומהיר פי כמה, מדיון משותף בו צדדים יעשו בנושא
הסטאטוס על-פי גחמותיהם.

5 מתוך 8

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

24

25

27

28

29

30

34

162222222222232232

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

ישראל

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 28032-11-21 א. נ' ב.

תיק חיצוני:

28. ודוק- אין מדובר במצב בו צדדים התגרשו ולאחר הגירושין מוגשת תביעה כרוכה; במצב
דברים זה, אכן אין לכריכה במה לאחוז, בעת הגשת התביעה, ואז חלות ההלכות

שאוזכרו בסעיפים 45 ואילך לכתב הערעור; כאן עסקינן בהליך בו בעת כריכת נושא

13

14

15

16

17

18

19

20

21

הרכוש יחד עמו, תלויה ועומדת תביעת גירושין ועל כן הקדמת הדיון באחד הנושאים,
אף הבאתו לפתרון, אינה מעקרת הסמכות לעסוק באחר.

29. מפנה המערערת עצמה להלכה אותה הביאה בסעיף 49 לכתב הערעור (הלכת ע"א 501/64
וינשטוק נ' וינשטוק, פייד יט 533 ), ולפיה יימסופקני אם מחלוקת שלא הייתה

קיימת בזמן הגירושין ולפיכך אף לא נכרכה בפועל…", בניגוד למקרה כאן, בו בעת
הגירושין הייתה גם הייתה קיימת המחלוקת, וקיימת עד עצם היום הזה.

30. שלישית, קביעת הסמכות – אמנם בית משפט קמא הכריע בעניין הסמכות ביום
03.09.2021, טרם נדונה הסוגיה לכאורה, בבית הדין הרבני, וטרם התקבלה
ההחלטה מיום 04.10.2021. עם זאת, למעשה ניתן לומר, כי בית הדין הרבני הכריע
בסמכותו להמשיך ולדון בסוגיות הרכושיות בין הצדדים, כבר מסגרת החלטת
הגירושין ביום 04.04.2021, משקבע, כי יתר העניינים יידונו בהמשך.

31. עיון בפרוטוקול הדיון בפני כב' בית הדין הרבני, מיום 04.04.2021, מעלה, כי צויין
במפורש- "המציאות שזה כרוך פה הרכוש. כל מה שתרצו להעלות ברכוש זה פה
בבית הדין" (שו' 46); בהמשך- "מתגרשים בהסכמה. כל הנושאים האחרים אחרי
הגט" (שו' 51); בסיפא הדיון מאשר כב' בית הדין הרבני, כי יקבע מועד לדיון בעניין
הרכוש, וכי כל מי שירצה להעלות טענות בנושא סמכות יוכל לעשות כן.

למעשה – קיימות קביעות, כי הנושא כרוך, ומובהר, כי נושא הרכוש יקבע לדיון, תוך
שמירת זכות הצדדים להעלות טענות בעתיד בנושא הסמכות.

24

25

26

2222322

27

28

29

31

32

335

30

32. רביעית, התבטאויות הצדדים – אמנם, באת-כוחה של המערערת הטעימה, כי היא שומרת
לעצמה הזכות להעלות טענות בנושא הסמכות; עם זאת בפרוטוקול הדיון מיום
04.04.2021, משפונה כב' בית הדין הרבני לבחון את הטענות בנוגע לרכוש- מוצהר, כי
"לא בטוח כי רוב הרכוש זה רשום ע"ש צד ג', שאין סמכות בבית הדין, או מה שלא
הוצהר עליו, אז מה שנשאר זה ממש מעט פה".

6 מתוך 8

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

ישראל

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 28032-11-21 א. נ' ב.

תיק חיצוני:

לכאורה, קיימת ראשית הסכמה, כי הרכוש בין בני-הזוג, יידון מסגרת בית הדין

הרבני.

15

16

17

18

19

20

21

33. חמישית, חשש פגיעה – בין יתר השיקולים שנשקלים, ראוי להביא בחשבון, כפי שצוין
לעיל, בנושא מבחני הכריכה, גם ההגינות המונחת; אם מדובר בתביעה מקפחת, שמא
טענות התנהגותיות עלולות להשפיע ולקפח.

כאן- חרף עילות הגירושין הנטענות, הבהיר המשיב, כי הוא נכון לאיזון משאבים
בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973; כתב התביעה לגירושין מפרט
(סעיף 56 ואילך), כי הצדדים הגיעו להסכמות לא מעטות, חילקו כספים ותמורת
הדירה, וכי קיימת נכונות למינוי אקטואר לאיזון משאבים בהתאם לחוק (סעיפים
71-75 לכתב התביעה לגירושין). גם מסגרת הדיון מיום 04.04.2021, הבהירה באת-
כוח המשיב, כי "יש רכבים שצריך לאזן, יש כספים בחול שצריך להתחלקיי, (שו' -14
15) ובהמשך- "מכירים את החוק; חברתי בטוח מכירה זכויות גמל ופנסיה" (שו' 31).

על כן מקום בו חשש הפגיעה בצדק או קיפוח צד בטענות התנהגותיות אינו משמעותי,
ההתערבות בקביעת הסמכות תהא מצומצמת.

24

25

26

27

33

2222222222223

28

29

30

31

34. שישית – קביעת הסמכות – ביום 04.10.2021 קבע כב' בית הדין הרבני, כי הסמכות לדון
בנושא הרכוש שבין הצדדים, במובחן מן מהתביעה כלפי הורי המשיב, מסורה לו;
ביום 02.11.2021, דחה כב' בית הדין הגדול לערעורים, ערעור שהוגש על קביעה זו.

35. אין בידינו לקבל את הטענה לפיה פרק הזמן שעד הדיון בערעור הביא ל'חיזוק' קביעת כבי
בית הדין הרבני והכרעת כב' בית הדין הרבני הגדול, וזאת, בין היתר, בשים לב למועד
הגשת הערעורים השונים.

מכל מקום, ענייננו במעשה עשוי, שעה ששלוש ערכאות: כב' בית הדין הרבני הגדול,
כב' בית הדין הרבני ובית משפט קמא, קבעו קביעה אחת, ולפיה הסמכות לדון
בענייני הרכוש בין הצדדים מסורה לכב' בית הדין הרבני.

הלכה למעשה, מבקשת המערערת ואף אם טיעונה יימתחפשי להשגה שונה, לערער על
קביעת בית הדין הרבני הגדול, וברי כי אין בידינו לעשות כן.

7 מתוך 8

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 28032-11-21 א. נ' ב.

תיק חיצוני:

36. במצב דברים זה, גם כשיקולי מדיניות, אנו סבורים כי אחרי רבים להטות'; אין מקום
ליצירת בוקה ומבולקה, ומלחמת ערכאות; זהו בדיוק המצב שהלכת פלמן ביקשה

למנוע, ולא התרשמנו, כי מדובר בחריגים המיוחדים המצדיקים קביעה, כי החלטת

בית הדין הרבני, בנוגע לסמכות בטלה; טעם זה, לדידנו, מרכזי לדחיית הערעור.

37. על יסוד כל האמור לעיל, אנו סבורים, כי חרף הפגמים בדרך הילוכו של בית משפט קמא,
אין מקום לשנות מן התוצאה אליה הגיע, וכי דין הערעור להידחות.

38. בנסיבות העניין, איננו רואים לעשות צו להוצאות. הפיקדון שהופקד על-ידי המערערת
יושב לבאת-כוחה של המערערת עבור המערערת.

מותר לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים נוספים.

ניתן היום, ט' אדר א' תשפייב, 10 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.

סארי ג'יוסי, שופט [אב"ד]

עפרה אטיאס, שופטת

ניצן סילמן, שופט

8 מתוך 8

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

17

18

19

20

156 7822

222

21

22

23

לחזור למשהו ספיציפי?

תמונה של פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

פורטל פסקי הדין של ישראל

פס"ד חדשים באתר

error: תוכן זה מוגן !!