בפני
כבוד השופט סארי ג'יוסי
המבקשת
ר'
ע"י ב"כ עוה"ד א. אסעד
נגד
המשיב
מ'
ע"י ב"כ עוה"ד ג. אופיר
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מ. לוי), בתלה"מ 53805-03-23, הראשונה מיום 01.05.2023 בבקשת המשיב לקביעת הסדרי שהות ולינה והשניה מיום 09.05.2023 בבקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה.
בית משפט קמא הורה על קיום הסדרי שהות ולינה של בנם הקטין של הצדדים – ד' יליד 22.03.2021 אצל אביו המשיב, כולל לינה אחת לשבוע ובאופן הבא: בשבוע הראשון בימים שני ורביעי בין השעות 18:30 -15:30 וביום ששי מ-09:00 עד 18:00 בשבת ובשבוע השני ביום שני משעה 15:30 כולל לינה עד ליום שלישי בבוקר.
במקביל הורה בית משפט קמא על הזמנת תסקיר עו"ס לסדרי דין שתחווה את דעתה בשאלת חלוקת זמני השהות והלינה.
בהחלטה מיום 09.05.2023 דחה בית משפט קמא בקשה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 01.05.2023.
על החלטות אלה מלינה המבקשת וטרוניתה מופנית בעיקר כנגד הסדרי הלינה. לדידה, שגה בית משפט קמא משהורה על קיומם טרם קיבל לידיו תסקיר העו"ס ומבלי שנעשתה תחילה בדיקה למוכנותו של המשיב לקיום הסדרי לינה והתאמת דירתו לצרכי הקטין ועוד. כמו כן נטען כי המבקשת לא התנגדה להרחבת הסדרי השהות אצל המשיב כולל לינה, אולם "לינת הקטין אצל האב ראוי שתעשה בהדרגתיות…".
לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה אני מחליט לדחותה בלא צורך לבקש תשובת המשיב, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 138 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
כאמור, ההחלטה מושא הבקשה עניינה בקשת המבקש לחלוקת זמני שהות ולינה של הקטין בן השנתיים, ולא מצאתי כי התקיימו בעניינם של הצדדים נסיבות המעוררות ספקות ביחס ליכולתו של האב לטפל בבנו בזמן שהותו אצלו, שהרי ממילא המבקשת טוענת כי היא מעוניינת בכך, והדברים נכונים גם ביחס ללינת הקטין אחת לשבוע אצלו.
יוער כי אף על פי המבקשת, זמני שהות של הקטין אצל אביו המשיב נקבעו בעבר במסגרת הסכם אליו הגיעו הצדדים, והם אף התקיימו בפועל אך המשיב לא הקפיד על קיומם בתקופה האחרונה.
ודוק: על צד המתנגד לקיום זמני שהות, ובמקרה שלנו הסדרי לינה של ילדיו אצל ההורה האחר, להניח תשתית עובדתית וראייתית סובסטנטיבית, אף בשלב זה, לפיה הסדרי השהות אינם משרתים את טובת הילדים. כך גם עת ההתנגדות היא על רקע העדר מסוגלות או יכולת נטענים, לטפל בהם.
יתר על כן, המבקשת מדגישה בבקשתה כי היא מעוניינת בלינת הקטין אצל אביו אך זאת יש לעשות ב-"הדרגתיות". סבורני כי אין ממש בטענה זו, שהרי הסדרי לינה הדרגתיים בהכרח יתחילו מלינה אחת לשבוע.
כך גם דוחה אני את טענת המבקשת לפיה ההחלטה לא נומקה כדבעי, וסבורני כי קיום הסדרי לינה הוא בבחינת המובן מאליו, כשהחריג לכך, המחייב הנמקה נרחבת, הוא אי קיומם.
הבקשה נדחית, ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ככל שהופקד עירבון, זה יוחזר לב"כ המבקשת, עבור המבקשת.
מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים ופרטים מזהים.
ניתן היום, כ"א אייר תשפ"ג, 12 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
