לפני
כבוד השופטת אספרנצה אלון
המערער
ל'
ע"י ב"כ עוה"ד רן שחם- הסנגוריה הציבורית
נגד
המשיב
מרכז בריאות הנפש מזרע (מזור)
ע"י ב"כ פרקליטות מחוז חיפה- אזרחי
פסק דין
לפניי ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית שהתכנסה ביום 29.10.2023 בבית החולים "מזור" (להלן: "הוועדה הפסיכיאטרית", "בית החולים" בהתאמה) מכוח סעיף 28א' לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק"), בה הוחלט על המשך חופשות המערער בליווי בלבד ובכפוף לתנאים (להלן: "החלטת הוועדה הפסיכיאטרית"), ולשונה כדלקמן:
"החלטה:
על המשך חופשות בליווי בלבד.
הועדה מאשרת מתן חופשות עד 24 שעות, בליווי צמוד של אביו, אחת לשבוע ובהתאם במספר תנאים:
אביו יימצא צמוד אליו במהלך כל החופשה (אף שיישן איתו בחדר).
תשומת לב מיוחדת להמשך נטילת הטיפול התרופתי במהלך החופשה, כולל בדיקת רמות התרופות.
במידה וישנה החמרה במצב הביטחוני בצפון, יש להפסיק לאלתר את החופשות ולהחזירו להישאר בבית החולים לאור ההיסטוריה של התדרדרות קשה במצבו, בשנת 2006, במהלך המלחמה."
ברקע יצוין כי ביום 08.07.2009 הוגש כנגד המערער כתב אישום לבית משפט המחוזי חיפה, ת"פ 5291-07-09, המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), נשיאת נשק והחזקתו לפי סעיף 144(א)+(2)(רישא) לחוק העונשין וכן תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1)+(2) לחוק העונשין. בכתב האישום תואר כיצד ביום 07.06.2009 נערכה בדיקה שגרתית של שוטרים, המערער ניגש לניידת ולאחר זמן מה החל להתרחק מהניידת, ברח, ירה מנשק מאולתר שבכוחו להמית ופצע המתלונן באזור המפשעה השמאלית. לאחר הירי הטמין הנשק במערה. ביום 11.08.2009 ניתן כנגד המערער צו אשפוז לפי סעיף 15(א) לחוק, וזאת לאחר שהועמד לדין בגין העבירות האמורות לעיל ונמצא כמי שאינו כשיר לעמוד לדין.
תמצית טיעוני הערעור:
המערער מאושפז 14 שנים משנת 2009. תקופה זו אינה מידתית ביחס לעונש שהיה צפוי להיות מוטל עליו לו לא היה מאושפז, ומחייבת את שחרורו מצו האשפוז. עד לפני שנה היה המערער נתון לחופשות בנות 96 שעות ללא כל תנאי ויש להורות על חזרה לסטטוס זה. התנאים שנקבעו בהחלטת הועדה הפסיכיאטרית אינם אפשריים מבחינת אביו ולכן מאיינים את אפשרות יציאותיו לחופשות. תנאים אלה אינם סבירים ואינם מידתיים. החלטה שאביו של המערער יישן איתו הינו בגדר תנאי בלתי מידתי. התניית החופשות בהחמרת המצב הביטחוני בדרום אינה מוצדקת, נתונה לפרשנויות רבות, ולא היה מקום להתנות את חופשות המערער ביחס למצב הבטחוני בצפון הארץ. נוכח האמור יש להורות על שחרור המערער מצו האשפוז, או לחלופין כשלב ביניים להורות על מתן חופשות בנות 96 שעות, סטטוס בו היה המערער בעבר משך תקופה משמעותית.
תמצית טיעוני ב"כ המשיב:
אומנם עסקינן במערער השוהה במסגרת צו אשפוז מעל 14 שנים, לא ניתן להתעלם מחומרת המעשים אותם ביצע. המערער קיבל בעבר חופשות של 96 שעות אך בשל החמרה במצבו נשללו ממנו החופשות. לאחר זמן מסוים מצבו של המערער השתפר והוועדה הפסיכיאטרית החליטה לאשר לו חופשות של 8 שעות ואף נתנה לו חופשה חד פעמית של 24 שעות. אין להתעלם מכך שבתחילת השנה (פברואר 2023) המערער ניסה לברוח מהמחלקה, ברח ורק בהתערבות המשטרה הוחזר. ב"כ המערער הפנה לכתוב בהפניית בית החולים ביחס למצבו של המערער, שהוא עדיין מגלה מחשבות שווא של יחס ורדיפה ומדווח על בניית בניין קטן כמו ארון כדי לישון שם עקב מצב ביטחוני, להערכת המסוכנות שנקבעה למערער וכי לא ניתן להתעלם שמצבו הושפע בעבר בגלל המצב הביטחוני שאירע בשנת 2006. לגרסת ב"כ המשיב התנאים נקבעו שלא על מנת להקשות אלא על מנת לשמור על שלום הציבור ועל עצמו מהידרדרות במצבו הנפשי עקב מה שקורה במדינה. סוף דבר לגרסת ב"כ המשיב החלטת הוועדה הפסיכיאטרית הינה סבירה ויש לדחות הערעור.
דיון והכרעה:
נימוקי הוועדה הפסיכיאטרית היו כדלקמן:
"מדובר במטופל המוכר למערכת הפסיכיאטרית ומאובחן כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית. מאושפז מתוקף צו אשפוז שניתן בתאריך 11.8.09 לתקופה מירבית של עד 20 שנה, בגין עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאה והחזקת נשק, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ייצור נשק והחזקת נשק. אושפז בבית חולים מזור ובתאריך 16.1.23 הועבר לבית חולים שער מנשה למחלקה לביטחון מירבי לאחר שמספר פעמים ניסה לברוח ממזור וגילה התנהגות בלתי שיפוטית ומסוכנת. בתאריך 3.7.23 הוחזר מבית חולים שער מנשה למזור. לציין כי בדיון שנערך בתאריך 11.5.23 בועדה הפסיכיאטרית בבית חולים שער מנשה, אושרו למטופל חופשות עד 8 שעות בליווי אביו. היום מופנה לבקשת המחלקה למתן חופשות עד 24 שעות, בליווי אביו.
על פי דיווח מהמחלקה המטופל שקט ורגוע. בבדיקות הפסיכיאטריות חוזרות מגלה ממשיך לגלות מחשבות שווא עם תוכן פרנואידי וגדלותי. תובנה ושיפוט פגומים.
התקבלה עמדת הפרקליטות שמתנגדת להרחבת החופשות עקב הסיכון שמהווה לאחרים.
בבדיקתו המטופל שרוי במצב פסיכוטי כרוני, עם אותם סימנים ותכנים שתוארו גם בבדיקות הקודמות. מתואר שקיים שיתוף פעולה במהלך האשפוז מבחינת נטילת הטיפול התרופתי וגם בבית אביו לא מתאר התנגדות כלשהי או חריגה בבית. לכן הועדה חושבת שניתן להרחיב את החופשות עד 24 שעות במספר תנאים:
אביו יימצא צמוד אליו במהלך כל החופשה (אף שיישן איתו בחדר).
תשומת לב מיוחדת להמשך נטילת הטיפול התרופתי במהלך החופשה, כולל בדיקת רמות התרופות.
במידה וישנה החמרה במצב הביטחוני בצפון, יש להפסיק לאלתר את החופשות ולהזהירו להישאר בבית החולים לאור ההיסטוריה של התדרדרות קשה במצבו, בשנת 2006, במהלך המלחמה.
ממצאי בדיקת המערער בפני הוועדה הפסיכיאטרית היו כדלקמן: "בהכרה, מרושל בהופעתו, לבוש בצורה לא תואמת ומוזרה. מדיף ריח רע. באי שקט פסיכומוטורי קל. חסר גבולות. מנסה להשתלט על השיחה ושואל את חברי הועדה שאלות. מתקשה לקבל הסברים. לא נראה הלוצינטורי במהלך הבדיקה. לשאלות לגבי מחשבות שווא של רדיפה תשובותיו דיסימולטיביות, מנתק קשר עין כאשר שולל כוונות כאלה. טוען שהמחשבות על יצירת נשק ובניית מפעל לצורך זה הם נחלת העבר וכרגע אין לו מחשבות כאלה. מכחיש שסיפר על כך לצוות המחלקה, למרות שיש תיעוד על כך בהפניה לועדה, שרכש מוצרים לשם כך. מתוח במהלך השיחה. חסר כל תובנה למצבו הנפשי ובכלל לעצם האשפוז המתמשך. לא מבין מדוע עדיין מאושפז. דורש את שחרורו. טוען שהטיפול שמקבל לא מתאים לו וגורם לתופעות לוואי רבות אך נאלץ לקבלו עקב היותו מאושפז בכפייה. שיפוט ובוחן מציאות פגומים."
הוועדה הפסיכיאטרית העריכה כי מצד המערער קיימת מסוכנות עצמית ברמה נמוכה ולאחרים ברמה בינונית.
בטופס ההפניה לוועדה הפסיכיאטרית מיום 18.10.2023 נכתב כי מדובר בגבר בן 39, רווק, ללא ילדים, סובל מסכיזופרניה, מאושפז בתוקף צו בימ"ש משנת 2009. מיום 26.05.2015 היה במחלקה פתוחה ממושכת. בחודש דצמבר 2022 עבר למחלקה סגורה בשל החמרה פסיכוטית עם התנהגות תוקפנית כלפי סובבים. בזמנו ניסה לברוח מהמחלקה, ביום למחרת ברח והוחזר על ידי המשטרה. עקב כך עבר ביום 16.01.2023 להמשך אשפוז בשער מנשה. עם שיפור במצבו הוחזר לבית החולים ביום 03.07.2023. לפי סיכום אשפוז מבית חולים שער מנשה החל לצאת לחופשה בת 8 שעות בליווי אביו על פי החלטה של וועדה פסיכיאטרית. במחלקה שקט ורגוע. בבדיקות פסיכיאטריות חוזר ומגלה מחשבות שווא עם תוכן פרנואידי וגדלותי. תובנה ושיפוט פגום. בית החולים העריך מסוכנות עצמית נמוכה ולאחרים בינונית. בית החולים פנה עם בקשה לאשר עבורו חופשות בנות 24 שעות בליווי אביו.
סעיף 28ג(ג) לחוק מורה כי "ועדה מיוחדת תאשר לחולה חופשה לפי סעיף זה, רק אם סברה כי חל שינוי יסודי, בסיסי ורציף, לאורך זמן, במצבו הנפשי של החולה, וכי יש בו – בשים לב לתנאי השחרור והפיקוח – כדי לשלול ברמת ודאות גבוהה את מסוכנותו של הנאשם לשלום הציבור, לאנשים מסוימים או לעצמו.". סעיף 28ג(ג) אינו חל על עניינו של המערער, שכן סעיף זה מתייחס לסמכויותיה של וועדה מיוחדת, היא וועדה המוסמכת במקום הוועדה הפסיכיאטרית בעניינו של מי שהואשם בעבירה על סעיפים 300 או 305 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והוטל עליו צו לפי סעיף 15.
על אף האמור, עיקרון סעיף 28ג(ג) לחוק יפה גם לעניינו של המערער, כדלקמן:
"העיקרון הכתוב בס' 28ג(ג) של החוק, כוחו יפה גם לגבי חולה רגיל, אך בשינויים ובהתאמות הדרושים. ניתן איפה לנסח פרפראזה המתייחסת לסעיף האמור, אשר תאמר כי "הוועדה הפסיכיאטרית הרגילה תאשר לחולה (שלא ביצע מעשה רצח ושלא ניסה לרצוח) חופשה, רק אם סברה כי חל בו, לאורך זמן מספיק, אותו שינוי מיטיב במצב הנפשי אשר יש בו, בשים לב לתנאי השחרור והפיקוח, כדי לשלול ברמת וודאות נאותה, את מסוכנותו של אותו חולה לשלום הציבור, לאנשים מסוימים או לעצמו. […] עולה אם כן השאלה, כיצד יימדד אותו "אורך זמן" מספיק או סביר או נדרש, שיש לבחון לאורך תקופת הימשכותו, את מצבו של החולה, על מנת לאפשר לוועדה להגיע למסקנה מושכלת אם ניתן להוציאו, נוכח תמונת מצבו הכוללת, לחופשה, בלא לסכן את הציבור, או מי מבין הציבור, סיכון שאין זה ראוי להעמיד לפתחם. […] אורך התקופה ייגזר על כן על פי היותו מספק, כדי להביא בפני הוועדה נתונים ומסכת דברים כזו, שאינה רגעית, אלא בעלת עומק, יציבה ומתמשכת, המאשרת את שלילת המסוכנות שבחולה, במידה מספקת ומבוססת, כנדרש. (עיינו דברי כבוד השופט ש' ברלינר, ע"ו (מחוזי חיפה) 21852-01-20 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני (נבו 13.02.2020).
המערער מאושפז מכוח צו אשפוז זה 14 שנים משנת 2009. אין ספק כי פרק זמן זה הינו פרק זמן רב. על אף האמור, כידוע למערער אין זכות מוקנית לצאת לחופשות. מסוכנותו לעצמו הוערכה ברמה נמוכה ולאחרים בינונית, הן על ידי בית החולים והן על ידי הוועדה הפסיכיאטרית. הערכה זו היא אשר הובילה למתן אישור יציאה לחופשות ממסגרת בית החולים.
השאלה הניצבת בפניי הינה האם החלטת הוועדה הפסיכיאטרית, לרבות תנאיה, הייתה סבירה נוכח העובדות ונסיבות האירועים, וביחס למצבו הנפשי של המערער וכן רמת מסוכנותו לעצמו ולאחרים. הוועדה הפסיכיאטרית מצאה לקבל את המלצת בית החולים ולאשר את יציאתו של המערער לחופשות מוגבלות בזמן של 24 שעות, תחת ליווי ותנאים. זו הייתה המלצת בית החולים, המכירה היטב את המערער ומצבו.
ככל העולה מהמסמכים, המערער יצא לחופשות של עד 96 שעות, אשר הופסקו לפני כשנה. בשל הפסקת החופשות ניסה המערר לברוח מבית החולים.
בערעור קודם (ע"ו 55942-05-23), המערער עמד לפני ביום 04.06.2023 לאחר שבהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית מיום 11.05.2023 אושרו לו חופשות בנות 8 שעות בלבד בליווי, אז הוריתי כי יש לאפשר למערער לשוב ולפנות לוועדה הפסיכיאטרית בפרק זמן של חודשיים וככל שבית החולים יתרשם שחופשות המערער עד כה מתנהלות כסדרן, יביא הדבר בשיקול דעתו בפני הוועדה הפסיכיאטרית.
ביום 26.07.2023 התקיימה וועדה פסיכיאטרית בעניינו של המערער אשר הותירה על כנה את מסגרת חופשותיו (8 שעות בליווי). על החלטה זו הוגש ערעור (ע"ו 10254-09-23) שהתקיים ביום 18.09.2023 בפני כבוד השופט סארי ג'יוסי, שם נקבע על החזרת הדיון בעניינו של המערער לוועדה על מנת שזו תלבן ותנמק את קביעותיה בעניין מסוכנותו של המערער.
עניינו של המערער חזר לפני הוועדה הפסיכיאטרית ביום 28.09.2023 שם נקבע על הותרת סטטוס חופשות המערער על 8 שעות בלבד בליווי, כן אישרה חופשת ניסיון של 24 שעות בליווי אביו וכן נקבע כי לאחר חופשה זו תיקבע וועדה נוספת.
ביום 29.10.2023 התקיימה וועדה פסיכיאטרית נוספת בעניינו של המערער, היא מושא הערעור, אשר החליטה על המשך חופשות בנות 24 שעות, בליווי אביו ותחת תנאים.
החלטה זו משאירה את סטטוס חופשות המערער על כנה ואין בה בבחינת "צעד לאחור". אכן אין בה משום הרחבת התנאים, אך אין בה גם משום הרעת תנאים. החלטה זו באה לאחר אותו חופשת ניסיון שנקבעה ביום 28.09.2023, הבאה לבחון הארכת חופשות מ-8 שעות ל-24 שעות.
לא די באמור, המערער היה מיוצג בפני הוועדה הפסיכיאטרית, שם טען כי: "אנו חוזרים על בקשתנו לשחרור, או לחלופין להחזירו לסטטוס חופשות עד 96 שעות, ולחילופי חילופין מתן חופשות עד 24 שעות, בליווי, בהתאם להמלצת המחלקה." ציטוט זה בא להבהיר כי בקשת ב"כ המערער התקבלה, על אף שהייתה במדרג התחתון.
מעיון בשיחה שהתנהלה בין הוועדה הפסיכיאטרית לאביו של המערער, עולה כי גם הוא ביקש: "אני מבקש חופשות של 24 שעות, זה יהיה לי יותר קל". גם כאן עולה כי הבקשה התקבלה.
סבורני כי באשר להחלטת הוועדה הפסיכיאטרית לאשר חופשות עד 24 שעות בליווי צמוד של האב אחת לשבוע, לא נפל פגם. כזכור בוועדה הקודמת מיום 28.09.23 אושרה למערער חופשת ניסיון אחת של 24 שעות ושאר החופשות היו למשך 8 שעות בלבד. החלטה זו מהווה הרחבה של החופשות מ- 8 שעות ל- 24 שעות, בליווי. זו קביעה מידתית וסבירה ואין מקום להתערב בה.
באשר לתנאים הנוספים שקבעה הוועדה, אני מורה כדלקמן:
ההוראה שניתנה כי אביו של המערער יישן עמו באותו חדר, הינה בגדר המלצה ואינה תנאי מחייב ליציאה לחופשה. לא ראיתי שהוועדה בדקה האם קיימת היתכנות לכך מבחינת המערער או אביו. חזקה על אביו כי ימלא תפקידו נאמנה ויוודא את הימצאותו של המערער בבית בשעות הלילה.
ההוראה באשר למצב בו יוחמר המצב הביטחוני בצפון הינה הוראה עמומה ולא ברורה דיה. באיזה רמה של החמרה במצב הביטחוני בצפון מדובר? האם כל החמרה תוביל להפסקת חופשותיו של המערער והחזרתו לבית החולים? האם די באזעקה בודדת או שנדרש רצף של אזעקות? האם החמרה משמעותה חדירת מחבלים בגבול הצפון ו/או פתיחת מלחמה בגזרה הצפונית וכיו"ב, זאת לא ברור.
המצב הביטחוני בארץ בימים אלה הינו בגדר נעלם. כך גם בגדר נעלם השפעת המצב הביטחוני בצפון על מצבו הנפשי של המערער. אשר על כן, אני מבהירה כי ככל שיתרשם מנהל המחלקה שההחמרה במצב הביטחוני בצפון היא כזו שיש בה כדי להשפיע לשלילה על המערער ו/או להביא להחמרה במצבו, אז מוסמך ורשאי מנהל המחלקה להפסיק, לפרק זמן שיראה נכון וראוי, את היציאה לחופשה ולחדשה על פי שיקול דעתו. הסמכות להותיר את החופשות גם כאשר חלה החמרה במצב הביטחוני, או להשהות את החופשה, היא כאמור בידי מנהל המחלקה.
במילים אחרות, אין איסור כללי וגורף לאיסור יציאה לחופשה, כפי שקבעה הוועדה, שכן החלטה גורפת זו יש בה כדי לפגוע באינטרס המערער, באופן לא מידתי. יש לאפשר למערער להמשיך ולצאת לחופשות במסגרת ובהיקף שקבעה הוועדה, תוך הדגשה כי מנהל המחלקה יפעיל שיקול דעת אד הוק לפני כל יציאה לחופשה. אין אנו בימים כתיקונם.
סוף דבר:
הערעור מתקבל בחלקו.
החלטת הוועדה תיוותר על כנה למעט השינויים הבאים – השינה של האב והמערער באותו חדר היא בגדר המלצה; החמרה במצב הביטחוני בצפון אינה מביאה לביטול החופשות באופן גורף, אלא מסמיכה את מנהל המחלקה להפעיל שיקול דעת אד הוק לפני כל יציאה לחופשה.
פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, א' כסלו תשפ"ד, 14 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.