לפני
כבוד השופטת אספרנצה אלון
המערער
פ'
ע"י ב"כ עוה"ד אבי אמר
נגד
המשיבה
פ'
ע"י ב"כ עוה"ד שלומית סטורגנו
פסק דין
בפניי ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) מיום 03.01.2024, בתיק ה"ט 55897-12-23 (להלן: "פסק הדין קמא").
בתמצית יסופר, כי פסק הדין קמא ניתן בהסכמה בכל הנוגע להרחקת המערער מבית הצדדים והערעור מופנה להחלטות בית משפט הקשורות לרכב קאיה הרשום על שם המערער (המשיב בהליך קמא) (להלן: "הרכב").
המערער צירף לערעור את פסק הדין קמא וכן החלטות נוספות שנתן בית משפט קמא בעניין הרכב. בפסק הדין נקבע:
"[…]
1. ג. אם כך, עניינו של תיק זה מוצה והמזכירות תסגור אותו, תוך ביטול הדיון הקבוע להיום.
2. באשר למחלוקת ביחס להסעת הקטינים והעברת החזקה ו/או הבעלות על הרכב, זו חורגת מגבולותיו של הליך זה. עם זאת, ובהעדר הודעה מוסכמת תוך 3 ימים בעניין זה, תנתן ההחלטה בסוגיה זאת, הקשורה בטובת הקטינים, בשים לב לכל החומר בתיק זה ובתיקים הקשורים, לרבות המלצותיו של התסקיר האחרון מיום 2/1/24".
[…]."
בהחלטה נוספת שניתנה באותו היום, 03.01.2024, על גבי "בקשה בהמשך להחלטה בדבר העברת רכב הצדדים", נקבע:
"1. סוגיית הרכב תידון בדיון הקבוע להיום, בין היתר, בזיקה לממצאיו והמלצותיו של התסקיר האחרון.
2. עם זאת, ולהסרת ספק, יובהר הבהר היטב, כי ההחלטה אשר אישרה את בקשת האם לקבלת הרכב באופן שהבן xxx יסייע לה בהסעת הקטינים, אין בה בכדי לשחרר את בעלי הרכב מהחובה לדאוג לרכישת פוליסת ביטוח מתאימה לבן של הצדדים xxx למטרות הסעת הילדים הקטינים של הצדדים".
בהחלטה נוספת מיום 11.01.2024 נקבע:
"[…]
2. מאחר והמבקשת אינה מחזיקה ברישיון נהיגה, לא ברור הכיצד טוען המבקש כי על המשיבה לדאוג להסיע את הקטינים למסגרות החינוך ב"ימים שלה" וכיצד באפשרותה לרכוש פוליסת ביטוח על שמה.
3. ככל שפוליסת הביטוח נערכה מלכתחילה על שם המשיב, לא ברור הטיעון לפיו הביטוח בוטל בגלל שלא היה ניתן להמציא טופס היעדר תביעות ביחס לבן xxx שנוהג ברכב (לעניין זה אין כל משמעות לבעלות ברכב אשר טרם הוכרעה).
4. באפשרות המשיב להמשיך ולבטח את הרכב על שמו ולהמציא טופס היעדר תביעות בו הוא רשום, וכן לכלול את xxx כנהג מורשה לנהיגה. ככל שחברת הביטוח תסרב לכלול את xxx כנהג אשר מורשה לנהוג ברכב, תצורף אסמכתא עדכנית על כך מאת חברת הביטוח.
[…]."
לטענת המערער שגה בית משפט קמא בהחלטותיו אלה ממספר טעמים: הוראות בעניין שימוש ברכב וביטוחו אינן נכנסות לגדרו של החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"); החלטה בעניין הרכב אשר באה במסגרת סעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה צריכה להינתן רק לאחר שבית המשפט יקיים דיון במעמד שני הצדדים וכן כי מדובר בהחלטה שאינה חוקית, שכן המערער חויב לדאוג לביטוח רכב ביחס לבן xxx, שעה שחברות הביטוח אינן מאפשרות זאת בשל אי גילוי נאות.
המערער הוסיף כי הרכב רשום על שמו, למשיבה אין רישיון נהיגה וכי יש לפעול להפרדה רכושית בהתאם לחוות הדעת האקטוארית ביחס לשווי הרכב.
בהחלטת ביניים שנתתי ביום 05.02.2024 הצעתי לצדדים כי הרכב יעבור לבעלות המשיבה, אשר תצהיר ממתי הועבר אליה הרכב (לצורך קנסות ו/או דו"חות ו/או קבלת אחריות כלפי צד ג' ועוד), תדאג לפוליסת ביטוח מתאימה ובית משפט קמא יחליט מי יישא בהוצאות הביטוח במסגרת תביעת המזונות ו/או תביעות הרכוש ו/או תביעות הקשורות לקטינים. זאת על מנת לפתור את "סאגת הרכב" (ביטוי שנקט בו בית משפט קמא בהחלטה מיום 07.01.2024).
המערער הסכים להצעת בית המשפט בכפוף לכך שהבעלות ברכב תעבור למשיבה וששווי הרכב יהיה על פי הערכת האקטואר, וככל שהמשיבה אינה מסכימה יימכר הרכב לצד ג' תוך שבוע והתמורה תחולק בין הצדדים (ראה גם תשובתו האחרונה מיום 11.2.2024).
המשיבה התנגדה להצעה וטענה כי בית משפט קמא התייחס למכלול הנתונים והאסמכתאות שהוצגו לפניו, לרבות החלטות מאוחרות יותר, החלטות מיום 07.01.2024, 11.01.2024, 14.01.2024 ו- 15.01.2024. לעמדתה, ערכו ושוויו של הרכב נמוך מערכו על פי הערכת האקטואר, מדובר ברכב "תקול" המשמש להסעת הקטינים בסיוע הבן xxx, אשר מאז ומתמיד היה מבוטח על ידי המערער כנהג "נוסף" והצדדים הסתייעו בו לרבות בהקשר הסעות הקטינים. המשיבה הוסיפה, כי עלות רכישת רכב חובה בלבד "לנהג צעיר" (קטגוריה בה נמצא הבן xxx) היא בסך 4,500 ₪, בעוד שעלות ביטוח חובה כנהג "נוסף" באמצעות המערער הינה בסך של 1,500 ₪ בלבד.
לאחר שבחנתי את פסק הדין קמא וכן את רצף ההחלטות הנוספות שנתן בית המשפט קמא, לעניין הרכב לרבות ההחלטות מיום 14.01.2024 ומיום 15.01.2024, מצאתי כי דין הערעור להידחות. ולהלן טעמיי בקצרה.
מסכימה אני עם המערער כי כלל ההחלטות הנוגעות לרכב לצורך הסעת הקטינים, ראוי שינתנו בתביעת מזונות ו/או בתביעה הקשורה לקטינים ו/או תביעה רכושית ולא במסגרת ההליך המתברר על פי החוק למניעת אלימות במשפחה. תכלית החוק הינה צרה ולא בכדי קבע המחוקק סדר דין מיוחד ומהיר בתביעות המתנהלות על פי החוק למניעת אלימות במשפחה.
אלא שמעיון בתצהיר התשובה שהגיש המערער (המשיב שם) וכן בעמדות ו/או בקשות נוספות שהגיש לבית המשפט קמא, הוא זה אשר הדגיש את נושא הרכב וביטוחו. המערער הפציר בבית משפט קמא להחליט בנושא הרכב באופן "בהול לצורך פתרון מיידי", כך למשל הבקשה שהגיש ביום 02.01.2024 הנושאת כותרת "בקשה בהמשך להחלטה בדבר העברת הרכב לצדדים", אשר נפתחה במילים: "לבית המשפט מוגשת בקשה בהולה אשר נדרש לה פתרון מיידי כדלקמן: 1 העברת הבעלות ברכב הקיה לטובת המשיבה. 2. איסור מתן היתר נהיגה ל xxxעד להקמת פוליסת ביטוח והצגתה. […]."). משמע, הרכב, הביטוח והשימוש בו עמדו בלב המחלוקת בתיק של מניעת אלימות במשפחה ולא ההרחקה מהבית.
המערער פנה בעצמו לבית המשפט לצורך מתן מענה לסוגיית הרכב. לו היה המערער טוען בתצהיר התשובה שהגיש לבית המשפט, לחלופין בבקשות לאחר מכן, כי הוא מתנגד למתן הוראות בעניין הרכב ו/או עומד על כך שיתקיים דיון במעמד שני הצדדים, אז יכול והיה מתקבל ערעורו.
אלא שכאמור המערער הוא זה שנתן את מרכז הכובד בהליך למניעת אלימות במשפחה לעניין הרכב, על כל המשתמע מכך, ואין הוא יכול כעת משהתוצאה אינה נוחה לו, לחזור בו מהסכמתו לעניין זה. במילים אחרות, הטענות לעניין הסמכות ואופן הדיון בקשר לרכב הן טענות שהעלה המערער בערעור זה לראשונה, ומהוות שינוי מהותי של חזית הטיעון. המערער מנוע מלעשות כן.
טעם נוסף לכך שאינני מתערבת בהחלטה הוא שממילא מתנהלים בפני בית המשפט קמא הליכים בעניין המשמורת, הרכוש והמזונות. ראו החלטת בית משפט קמא מיום 14.01.2024 אשר הורתה למערער לרשום הרכב על שמו לממנו באופן בלעדי כולל תוספת הבן xxx "[…] 3. ההחלטה ביחס להעברת בעלות ולחלוקה ברורה של זמני שהות כולל שינוי התוספות בגין המזונות כנגזרת מהאמור, תנתן בתום הדיון הקרוב. […]."), כן ראו ההחלטה מיום 15.01.2024 ("[…] 2. ככל שלא ייערך ביטוח בתוך 7 ימים אשקול ליתן הוראות ביחס לתשלומי הוצאות נסיעה במוניות או חיוב בתשלום חד פעמי על מנת שהמבקשת תערוך את הביטוח הנדרש".).
האמור מקבל משנה תוקף נוכח לשון בית משפט קמא מפסק דינו (03.01.2024), אשר קבע כי "התיק מוצה" ומכאן שהורה למזכירות לסוגרו, וכי ההחלטה לעניין הרכב על כלל היבטיו תינתן בשים לב כל החומר בתיק ובתיקים הקשורים לו.
הגם שדי בנימוקים דלעיל כדי להביא לדחיית הערעור אוסיף כי לערכאה הדיונית קיים יתרון על פני הערכאה הערעורית, בשים לב לכך שהיא הערכאה המכירה את הסכסוך על כל מורכבותיו והיבטיו, ולא רק בגזרה צרה של ערעור בסוגיה אחת.
עם זאת,ראיתי לנכון להעיר שתי הערות – האחת, ראוי לטעמי שייקבע על ידי בית משפט קמא מועד בו עבר הרכב למשיבה וזאת לצורך אחריות על נשיאה בקנסות, דו"חות, אחריות כלפי צד ג' וכיו"ב. השניה –כי ההחלטה בדבר הנפקת ו/או חידוש פוליסת הביטוח לרכב תעשה תוך גילוי נאות ועמידה בכללים הנהוגים אצל חברת הביטוח לעניין הצהרת נהגים, החזקת הרכב וכיו"ב, זאת כיוון ומדובר בחוזה הכולל צד שלישי, היא חברת הביטוח.
בכפוף לאמור בסעיף 13 אני מורה על דחיית הערעור.
כל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, ד' אדר א' תשפ"ד, 13 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.