בפני
כבוד השופטת אספרנצה אלון
המערערת
פ'
ע"י ב"כ עוה"ד יעל טוב אל
נגד
המשיבים
1. פ'
ע"י ב"כ עוה"ד נחמי פיינבלט
2. ח'
ע"י ב"כ עוה"ד לוטם ברלה
פסק דין
זו הודעת ערעור שהגישה המערערת, בגירה כבת 20, על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט צבי כוחן) בתיק ה"ט 21550-04-23 מיום 20.04.2023 (להלן: "בית משפט קמא") בגדרה נדחתה בקשת המערערת לביטול כל ההוראות הנוגעות אליה והאוסרות על המשיב 2 ליצור כל קשר בעל פה, בכתב ו/או בכל אמצעי אחר עמה, וכן להימצא במרחק של פחות מ-100 מטר מדירת מגוריה, מרכבה וממקום עבודתה. הוראות אלו ניתנו במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת שהגישה המשיבה 1, אמה של המערערת, כנגד המשיב 2 ובהסכמתו (להלן: "צו בית משפט קמא").
המערערת לא הייתה צד להליך שהתקיים בפני בית משפט קמא. המערערת טענה בפני בית משפט קמא כי צו בית משפט קמא, שהוצא לכאורה לטובתה, הוצא שלא בידיעתה ושלא בהסכמתה, מבלי שניתנה לה זכות התגובה לטענות שנשמעו והועלו על ידי אמה ו/או המשיב 2. לעמדתה, האופן שנוהל ההליך פוגע בצורה אנושה בזכויות היסוד שלה, לרבות הזכות לחירות לנהל חייה בצורה בה תבחר לעשות. לאור כל האמור, התבקש בית משפט קמא להורות על ביטול ההוראות שהתייחסו למערערת.
בית משפט קמא בהחלטתו מיום 20.07.2023 דחה את בקשת המערערת וכך קבע:-
"לאחר שעיינתי בתגובת המשיב ותשובת המבקשת לה, לא מצאתי מקום לצמצם את תחולת צו ההטרדה המאיימת שניתן ביום 16.04.2023, על כל תנאיו, ככל שהוא מתייחס למשיב בלבד. לעניין זה אטעים, כי התרשמתי שהדברים שנאמרו על ידי המשיב, בזמן אמת, במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 20.04.2023, משקפים נאמנה יותר את כוונותיו ביחס למערכת היחסים עם בתה של המבקשת (הגב'XXX , להלן: "XXX"), שעה שהתגובה האחרונה מטעמו מיום 16.07.2023, הינה שיקוף רצונה של XXX דווקא לחידוש או המשך הקשר עם המשיב, בבחינת: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו".
למען הסר ספק, הצו אינו חל על XXX, במובן זה שאם היא תבחר מיוזמתה ורצונה שלה, לפנות או ליצור קשר עם המשיב, היא לא תחשב כמפרה אותו…".
המערערת, לא הסכימה עם תוצאה זו והגישה את ערעורה בפניי. בתמצית, טענה כי אין לקבל מצב בו בגירה כשירה הופכת לנפגעת או מבקשת בהליך משפטי ללא כל זכות להביע את עמדתה. מדובר בצו שיפוטי אותו המערערת לא ביקשה, קולה לא נשמע במהלך הדיון במעמד הצדדים, צו בית משפט קמא לא הומצא לה כדין ואין כל נפקות להסכמת המשיב כי צו בית משפט קמא יינתן גם ביחס אליה. המערערת טענה כי הותרת פסק דינו של בית משפט קמא והחלטתו תכשיר את הפגם ותסלול דרך מסוכנת לכל מאן דהוא המבקש למנוע קשר בין שני אנשים בגירים לעשות כן, ולבקש ולקבל צווים ביחס לאדם בגיר שקולו כלל לא נשמע במסגרת ההליך, והכל בניגוד לחוק.
עם קבלת הודעת הערעור, מצאתי לציין כי התרשמתי שבית משפט קמא, אשר התרשם מהצדדים שהופיעו בפניו, חפץ לשמור על טובתה של המערערת והתרשם כי בקשתה לביטול הצו היא בבחינת "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו". עם זאת, ציינתי כי "דומני שאין מנוס אלא לקבל את עמדת המערערת. זה רצונה וזו חירותה לנהל את חייה כפי שהיא בוחרת לנהלם, גם אם אין הם בהכרח לטובתה". הצעתי לצדדים להסכים שהמילים "ו/או בתה" בצו בית משפט קמא יימחקו.
להצעתי הגיבה המשיבה 1 כי כל שינוי בהוראות צו בית משפט קמא כמוהו כמתן היתר למשיב 2 לשחרר את הרסן (שהוא עצמו ביקש לעצמו) ולעשות ככל שעולה על רוחו. המשיב 2 מהווה סיכון ממשי ורציני, ובנסיבות אלו, וכאשר מדובר בצו ארעי ונותרו עוד כחודשיים לפקיעתו, ביקשה המשיבה 1 כי בית המשפט לא יצמצם את הצו. המשיב 2 נתן הסכמתו להצעת בית המשפט והוסיף וטען כי אין מקום להשארת הצו אשר הוצא כנגדו וחל כלפי המערערת. המערערת עמדה על ערעורה כי יבוטלו ההוראות המתייחסות אליה בצו בית משפט קמא.
על אף שמבינה אני היטב את רצונה של האם, המשיבה 1, להגן על בתה המערערת, אין היא יכולה להחליף את רצונה של המערערת, שהיא כאמור אדם חופשי, בגירה, בעלת כשרות לזכויות, לחובות ולפעולות משפטיות. כשרותה המשפטית של המערערת לא הוגבלה.
זכאית המערערת, כחלק מחירותה ומזכויותיה הבסיסיות, לבחור מי יהיו האנשים עמה תתרועע ומי יבוא בקרבה, מי מטריד אותה וממי היא מבקשת הגנה:-
"הזכות לכבוד האדם מהווה אגד של זכויות ששמירתן נדרשת כדי לקיים את הכבוד. ביסוד הזכות לכבוד האדם עומדת ההכרה כי האדם הוא יצור חופשי, המפתח את גופו ורוחו על פי רצונו בחברה בה הוא חי; במרכזו של כבוד האדם מונחת קדושת חייו וחירותו. ביסוד כבוד האדם עומדים האוטונומיה של הרצון הפרטי, חופש הבחירה וחופש הפעולה של האדם כיצור חופשי" (עיינו בג"ץ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' הכנסת, סא(1) 619 (2006)).
כאמור, מבינה אני את דאגתה של האם, דומני כי גם בית משפט קמא חפץ להגן על המערערת והמשיבה 1, אך על אף רצונה הטוב של אם המערערת להגן על בתה, משהבהירה המערערת בפני בית המשפט כי צו ההטרדה המאיימת שהוצא לכאורה לטובתה ניתן מבלי שהשמיעה דעתה, מבלי שטענה טענותיה ומבלי שענתה לשאלה האם חפצה היא בצו שאמור להגן עליה מפני מאן דהוא או שמא מעוניינת היא להמשיך ולהתרועע עם מאן דהוא (משיב 2), דין הצו וההוראות שניתנו ביחס אליה – להתבטל.
אשר על כן ולאור רצונה הברור של המערערת, כל ההוראות בצו בית משפט קמא המתייחסות אליה – בטלות. הערעור מתקבל.
פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, כ"א אב תשפ"ג, 08 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.
