לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
המבקשת
ח. ג
ע"י ב"כ עו"ד סיגל אלון
נגד
משיב
היועץ המשפטי לממשלה
באמצעות ב"כ עו"ד משה פורת
פסק דין
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת לירון זרבל קדשאי) בתיק ת"ע 7644-01-24 מיום 10.3.24 (להלן: "התיק קמא" ו- "ההחלטה קמא", בהתאמה) במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להועיד מועד לאישור צוואת המבקשת בבית משפט קמא, והכל כפי שיפורט להלן.
רקע וההחלטה קמא
2. המבקשת, אלמנה ואם לבן ובת בגירים, פתחה את התיק קמא ביום 3.1.2024, בבקשה לאישור צוואתה בפני בית המשפט קמא, לפי סעיף 22 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה").
3. צוואת המבקשת נערכה באמצעות באת כוחה ביום 21.9.2023, וכן צורפה לה חוות דעת רופאה גריאטרית (ד"ר נטליה בלז'ה), מאותו יום 21.9.2023, כי המבקשת יכולה לקבל החלטות הקשורות לכל ענייניה וכשירה לחתום על צוואה.
4. במקביל להגשת הבקשה קמא, הגיש בנה של המבקשת תובענה לביטול ייפוי כח מתמשך שערכה המבקשת לטובת בתה (א"פ 4905-01-24). דיון בתובענה זו בפני בית משפט קמא, קבוע ליום 8.5.24 (לאחר שנדחה פעמיים, לבקשת מי מהצדדים).
5. בהחלטה מיום 13.1.2024, קבע בית משפט קמא כדלקמן:
"נוכח גילה של המבקשת, ההליכים הנוספים שנפתחו ולאחר עיון במסמך הרפואי ומטעמי זהירות, ככל והמבקשת עומדת על אישור הצוואה בפני ביהמ"ש, אזי בכוונת ביהמ"ש למנות למבקשת אפ' לדין טרם קביעת הדיון. בהעדר השגה בתוך 15 ימים מהיום, יובא התיק למתן הוראות ברוח האמור".
6. בהודעתה מיום 15.1.2024, הסכימה המבקשת על מינוי אפוט' לדין בעניינה. בו ביום הורה בית משפט קמא על מינוי אפוט' לדין עבור המבקשת, וכן הורה על הגשת חוות דעת של האפוט' לדין בעניינה של המבקשת.
7. ביום 13.2.2024 הוגשה עמדת האפוט' לדין, עו"ד רפאל עמר, במסגרתה גרס כי כל אדם רשאי לערוך צוואה וחופשי לעשות כן באופן ובצורה שבה יבחר; לפיכך, גם כאשר מקרה מסוים מעלה דילמות או מורכבות, הרי שאין בכך כדי למנוע מאדם לערוך את צוואתו באופן שבו הוא מבקש לעשות כן, לרבות עריכת צוואה בפני רשות, כך לגרסתו.
לעמדת האפוט' לדין, הואיל והמותב קמא יושב בדין במסגרת אותם הליכים נוספים בהם מעורבים צדדים נוספים מלבד המבקשת, וקיימת אפשרות קרובה כי המותב קמא ייחשף לטענות ולחומרים שעשויים להשפיע או להטות את דעת המותב. לכן קיים קושי, לשיטת האפוט' לדין, כי המותב קמא ישמש כרשות המאשרת את צוואת המבקשת – והמליץ כי תישקל החלפת המותב הדן בתיק קמא.
עוד ציין, כי עומדות בפני המבקשת אפשרויות נוספות באשר לאופן עריכת הצוואה, ועליה לשקול חלופות אלו.
8. בהחלטת בית המשפט קמא מיום 17.2.24 נקבע כדלקמן:
"לאחר עיון בטענות האפ' לדין ביהמ"ש מתרשם כי הנימוקים המפורטים בה מצדיקים בחירת אפשרות חלופית לעריכת הצוואה ושלא בפני בית המשפט.
בהעדר השגה והחלטה אחרת בתוך 15 יום מהיום, תימחק הבקשה וייסגר התיק. החלטתי תומצא למבקשת ולאפ' לדין והתיק ייקבע למעקב".
9. ביום 19.2.24 הודיעה המבקשת, בהמשך להחלטת בית משפט קמא הנ"ל, כי עמדתה לא השתנתה וכי היא עומדת על בקשתה להועיד מועד לאישור הצוואה בדחיפות ובהקדם; עוד טענה כי אין כל פסול שאותו מותב יישב בכל ההליכים הקשורים למבקשת ולמשפחתה, ואף יש בכך תועלת, המתיישבת עם מטרת המחוקק, כי כלל תיקי משפחה אחת יידונו בפני מותב אחד.
עם זאת, המבקשת הביעה הסכמתה להעברת שמיעת הבקשה למותב אחר, על מנת לקדם את מועד שמיעתה.
10. ביום 10.3.24 ניתנה ההחלטה קמא, כדלקמן:
"בהינתן כי בעניינה של המבקשת מתנהל הליך נוסף שפתח בנה לביטול יפוי כוח מתמשך על רקע טענה להעדר כשירות (במסגרתו צפוי להתקיים דיון בקרוב), ומשההליך הנ"ל טרם הוכרע, ביהמ"ש סבור כי אין באפשרותו או באפשרות כל מותב אחר להעתר בשלב זה למבוקש.
באפשרות המבקשת לערוך בשלב זה צוואה בהתאם לאחת החלופות הקיימות בחוק.
ברי כי עם מתן הכרעה בהליך המקביל, ובהתאם לתוצאותיו, ניתן יהיה לשוב ולחדש הבקשה".
בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור
11. להלן תמצית טענות המבקשת:
א. זכותה של המבקשת לבחור כי גורם שיפוטי הוא שיאשר את צוואתה – זכות המסורה לה לפי חוק, סעיף 22 לחוק הירושה. זאת כדי להבטיח, עד כמה שהדבר נתון בידה, כי צוואתה תכובד ככתבה וכלשונה. המבקשת תמכה את בקשתה באישור רפואי המאשר כי היא כשירה וצלולה לעשות את הפעולה המשפטית – הן מיום עשיית הצוואה (21.9.23) והן מיום 22.2.24 (צורף כנספח ג' לבקשת רשות הערעור).
ב. המבקשת חפצה כי בית המשפט יראה אותה, יתרשם ממנה באופן ישיר ובלתי אמצעי וישמע את תשובותיה לכל שאלה שתישאל; המבקשת חשה צורך להתגונן מפני התנגדות חסרת בסיס וביזיונית שהגיש בנה, בהליך אחר נגד צוואתו של בעלה המנוח.
ג. בית המשפט מנע מהמבקשת את יומה ולא הועיד מועד לצורך שמיעת המבקשת ואישור צוואתה. מדובר באלמנה בת 85, כאשר הגיל הינו פקטור משמעותי שלא מאפשר את דחיית מועד אישור הצוואה. המבקשת לא הוכרזה כחסויה, וייפוי הכח המתמשך שנערך למבקשת טרם הופעל.
ד. ההחלטה קמא בטעות יסודה ומבלי שהדין נתן בידי בית משפט קמא הסמכות לעשות כן. אין ולא קיימת לבית משפט קמא סמכות למנוע מהמבקשת את יומה ולהתלות את הועדת מועד אישור הצוואה עד אשר הליך קשור יוכרע; מדובר בדחייה ללא תאריך.
ה. דווקא בשל ריבוי ההליכים המשפטיים, אליהם גרר אותה בנה בסוף ימיה ובתוך שנת האבל על בעלה, חפצה המבקשת כי צוואתה תאושר בפני בית משפט קמא, ובהקדם. המבקשת חשה כי היא נענשת על שום אותם הליכים בהם נוקט בנה נגדה, מטעמים זרים ומבצע כסף.
ו. טעה בית משפט קמא עת הפנה המבקשת לאשר צוואתה בפני רשות אחרת ולא בפניו, הפניה שיש בה חוסר הגיון ושלילת זכות הבחירה של המבקשת שלא כדין.
תשובת המשיב לבקשת רשות הערעור
12. ביקשתי, וקיבלתי את תשובת המשיב (היועמ"ש) לבקשת רשות הערעור. להלן תמצית טענותיו:
א. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לא היה צד להליכי הבקשה בבית משפט קמא, וצורף רק להליךזה של בקשת רשות הערעור.
ב. בשלב זה טרם הוכרעה כשירות המבקשת; מהמסמך הרפואי שצורף לבקשה קמא, המבקשת לכאורה כשירה; אפילו נכנס ייפוי הכח המתמשך לתוקפו, אין בכך לשלול בצורה גורפת את יכולתה של המבקשת לערוך צוואה.
ג. עריכת צוואה בפני רשות, אין בה כדי לקבוע כי עורך הצוואה היה כשיר בעת עריכת הצוואה. בכל מקרה ניתן יהיה לתקוף את צוואת המבקשת לכשתתבקש קיומה.
ד. אף בהחלטה קמא לא נקבע כי המבקשת לא יכולה לערוך צוואה, ואף הוצע למבקשת לערוך צוואה באחת החלופות הקבועות בחוק הירושה.
ה. נראה כי ההחלטה קמא, להימנע מאישור צוואת המבקשת בבית משפט קמא, נובעת אך משיקולים של ההליכים הנוספים המתנהלים בעניינה של המבקשת בפני בית משפט קמא; המבקשת לא התנגדה לאשר את הצוואה בפני מותב אחר, אלא עמדה על דרישתה לאשר הצוואה בפני בית המשפט.
ו. לאור כל האמור, אין מניעה מצד המשיב כי המבקשת תאשר את צוואתה בפני בית משפט קמא, בפני המותב קמא או כל מותב אחר.
דיון והכרעה
13. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיב ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל הערעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").
להלן אנמק את החלטתי.
14. עסקינן בבקשת המבקשת, לאשר את צוואתה בפני רשות. המבקשת בחרה לממש את זכותה לפי סעיף 22(א) לחוק הירושה, ולאשר את צוואתה בפני שופט. סבורני כי אין למנוע מהמבקשת מימוש זכותה זו, הגם שמתנהלים בעניינה בה בעת הליכים נוספים בבית משפט קמא, הנוגעים לקביעת כשרותה המשפטית.
15. מהחלטות בית משפט קמא עולה, כי השופטת קמא סברה כי אין זה רצוי שבקשת המבקשת לאישור צוואתה תידון בפניה, שעה שמתנהלים בפני אותו מותב הליכים נוספים הנוגעים לכשרותה של המבקשת. אמנם, בית משפט קמא הציע למבקשת לממש את זכותה ולאשר את צוואתה דרך אחת החלופות האחרות שמציע חוק הירושה (רשם של בית משפט, או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי או נוטריון), אולם המבקשת עומדת על זכותה לאשר את צוואתה בפני שופט, ומכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
16. עמדתה של השופטת קמא, לפיה לא תישמע בקשת המבקשת בפניה, יכולה להיות מובנת בנסיבות העניין; אולם בשים לב לדברינו לעיל בדבר זכותה של המבקשת לאשר את צוואתה בפני שופט, יש לערוך את האיזון הראוי ולאפשר למבקשת לממש את זכותה, בפני מותב אחר.
17. לאור כל האמור לעיל אני מורה כי התיק יוחזר לבית משפט קמא. מזכירות בית משפט לענייני משפחה מתבקשת לנתב התיק לגורם הממונה על הקצאת התיקים, שיקצה את הבקשה לאישור צוואת המבקשת לשמיעה בפני מותב אחר.
18. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
עירבון שהפקידה המבקשת יוחזר לידיה באמצעות באת כוחה.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, כ"ג ניסן תשפ"ד, 01 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
