בפני
כבוד השופט סארי ג'יוסי
מבקשים
מ' א'
נגד
משיבים
ל' מ'
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ליאת דהן חיון) בתלה"מ 31775-01-20 מיום 15.03.2023 שלא אפשרו, על פי הנטען, למבקשת לקיים זכויותיה הדיוניות ולייצג עצמה בהליך והמאפשרות למשיב להציג מסמכים אשר לטענתה חסויים, וכן על החלטה מיום 01.04.2023 הדוחה את בקשת המשיבה להורות על מחיקת כלל השאלות הנוגעות למסמכים החסויים, ולאפשר למבקשת לבצע השלמת חקירה תוך הצגת מסמכים חדשים ו/או ראיות חדשות.
העובדות הצריכות לענייננו:
הצדדים, הוריה של הקטינה ע', ילידת יוני 2013, נישאו זל"ז ביום 00.02.2010.
הצדדים ערכו הסכם גירושין אשר קיבל ביום 27.05.2015 תוקף של פסק דין.
ביום 14.01.2020 הגיש המשיב תביעה לביטול/הפחתת מזונות הקטינה עקב שינוי נסיבות.
ביום 24.12.2020 ניתנו צווי גילוי ועיון הדדיים וכן הזמנת עדים.
ביום 26.07.2022 הגיש המשיב בקשה להורות למבקשת להגיש את מלוא החומר בתיק ה"ט 7229-07-22 המתנהל בינה לבין אחר, ס' , בן זוגה עד לאחרונה. בו ביום ניתנה החלטת בית משפט קמא המורה כי: "בשים לב לכך שהמדובר בהליכים המתבררים בדלתיים סגורות, יש לקבל גם את עמדתו של מר ס' לבקשה…. ככל והמבקש עותר לצירוף מסמכים מהתיק הנוסף, דומה שדרך המלך בהגשת הבקשה לתיק המקביל שכן כידוע, הסמכות להורות על היתר עיון, נתונה לערכאה לפניה התבררה התביעה".
ביום 28.09.2022 הורה בית משפט קמא למשיב להבהיר האם פנה בבקשה מתאימה לצירוף מסמכים למותב לפניו מתברר ההליך הנוסף, וכי בהעדר החלטה מטעם המותב בתיק האחר לא תידון הבקשה.
ביום 02.10.2022 ובעקבות בקשה נוספת שהגיש המשיב, באותו עניין, חזר בית משפט קמא וקבע כי לשם הוספת ראיה הקשורה בכתבי בי-דין המתבררים בהליך אחר, כשהמשיב אינו צד לאותו הליך המתברר בדלתיים סגורות, יש לפעול תחילה בהתאם לאמור בהחלטה מיום 26.07.2022 ולקבל אישור המותב הדן בתיק השני.
ביום 23.11.2022 הגיש המשיב לבית משפט קמא הודעת עדכון ובקשה למתן החלטה להורות למבקשת להגיש לבית משפט קמא את מלוא החומר בתיק המקביל. המשיב נתבקש ע"י בית משפט קמא להבהיר אילו מסמכים יומצאו לתיק ואכן ביום 04.12.2022 הגיש פירוט מסמכים אלו.
ביום 05.12.2022 ניתנה החלטה בית משפט קמא בה נקבע:
"צירוף מסמכים מהליך המתנהל בדלתיים סגורות, נתונה להחלטת הערכאה לפניה מתברר ההליך. בנסיבות אלה, ומשאינני משמשת כערכאת ערעור, אין מקום ליתן החלטה אחרת לעניין זה. יחד עם זאת, נתתי דעתי לטענות המבקש לעניין חשיבות הצגת הנתונים כהוויתם, וכן לטענה ולפיה, אלה סותרים באופן ממשי את עדות המשיבה על כל המשתמע מכך. כמו כן נתתי דעתי למשקל הטענות, בכפוף להוכחתן, לעניין המחלוקות המונחות להכרעה. מכאן, באיזון הראוי, ולאחר ששקלתי את השלב המתקדם של ההליך (שמיעת הראיות והגשת המסמכים), אל מול החשיבות להגיע לחקר האמת, כמו גם ניהול הליכים נוספים, מצאתי לקבוע כדלקמן:
1. יקבע מועד נוסף לחקירת המשיבה, בחקירה שלא תעלה על חצי שעה.
2. כל צד יוכל לזמן עדים נוספים מטעמו, ובלבד שיגיש בקשה וזאת תוך 15 ימים מהיום, מסגרתה יפרט זהות העד ותוכן עדותו הצפויה.
3. לאחר הדיון תינתן זכות להגשת סיכומים משלימים."
ביום 15.03.2023 התקיים דיון בבית משפט קמא במסגרתו הוצגו למבקשת מהלך חקירתה הנגדית מסמכים שונים. לטענת המבקשת, היא ניסתה להסביר לבית משפט קמא במהלך הדיון כי המשיב עושה שימוש בחומרים חסויים, אולם בית משפט קמא לא אפשר לה להתנגד להצגתם או להצגת השאלות וכן לא אפשר לה להציג מסמכים מנגד. לטענתה, בית משפט קמא התעלם מבקשותיה לחקור את המשיב בעקבות חקירתה זו ולא אפשר לה לייצג עצמה בהליך אף לאחר סיום חקירתה.
כמו כן המבקשת מלינה על החלטת בית משפט קמא מיום 15.03.2023 בגדרה נקבע כי המבקשת הינה בעלת דין ועל כן אינה יכולה לשמש כעו"ד וכעדה (להלן: "ההחלטה הראשונה").
עוד מלינה המבקשת על החלטה נוספת של בית משפט קמא מיום 15.03.2023 בעניין סיכומים משלימים, שם נקבע כי לסיכומים לא יצורפו מסמכים שלא צורפו לתיק ביהמ"ש עד היום וכי המשיבה תוכל להתייחס למסמכים אליהם הפנתה בחקירתה בלבד ללא צירוף מסמכים חדשים (להלן: "ההחלטה השניה").
ביום 28.03.2023 הגישה המבקשת בקשה להבהרה ו/או מתן הוראות. במסגרת הבקשה, הוסיפה כי על בית משפט קמא להורות על מחיקת כלל השאלות הנוגעות לתיק ה"ט 7229-07-22, להורות על מחיקת כלל השאלות הנוגעות לתיק נוסף אשר מתנהל בבית הדין הרבני וכן לאפשר למבקשת לבצע השלמת חקירה והגשת ראיות אודות מצבו הכלכלי של המשיב. במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי בשום שלב לא התיר בית משפט קמא הוספת ראיות חדשות ו/או מסמכים חדשים.
ביום 01.04.2023 ניתנה החלטת בית משפט קמא אשר קובעת כי:
"הבקשה אינה בהתאם להוראות החלטתי. משכך, מקום בו האם נתבקשה להגיש תגובתה לעניין אופן מתן פס"ד, בלבד, תוך שלאור השלב הדיוני אין מקום לדון בבקשות הנני מורה כדלקמן:
הבקשה תימחק מהתיק ולפנים משורת הדין ללא צו להוצאות…." (להלן: "ההחלטה השלישית")
על ההחלטות מיום 15.03.2023 ומיום 01.04.2023, מלינה המבקשת בבקשת רשות הערעור שלפניי.
בקשת רשות הערעור:
לטענת המבקשת, המשיב עשה שימוש פסול בחומרים מתיק ה"ט 7229-07-22 אשר אינו צד לו. זאת, לטענת המבקשת, בניגוד מוחלט להחלטות שניתנו בעניין אותם חומרים חסויים. לטענתה, בית משפט קמא התיר למעשה הצגת המסמכים כראיות במסגרת החקירה הנגדית עת נכנסו דרך הדלת האחורית-באמצעות חקירתה הנגדית המשלימה.
לטענת המבקשת, אילו ידעה שהיא עומדת להיחקר אודות אותם מסמכים, הייתה מזמנת את מר ס' להעיד בדיון בגין מסמכים אלו. עוד טוענת כי באופן בלתי הוגן נאסר עליה להתנגד לשאלות שהופנו אליה מהלך חקירתה הנגדית וכן לבצע השלמת חקירה למשיב בצורה הדדית ושוויונית, כפי שנתאפשר למשיב. החלטה זו לטענתה "חורצת גורלה לרעה" מבלי שניתנה לה האפשרות להשיב בהתאמה ולהציג את מלוא התמונה. לטענתה, בפני בית משפט קמא קיימת תמונה חד צדדית ומטעה, וכי הדבר מצוי במחלוקת משפטית מורכבת.
המבקשת טוענת כי בהחלטות בית משפט קמא לא ניתן אישור למשיב להוסיף מסמכים ו/או לחקור אודות מסמכים אלה וכי במבחן התוצאה התיר בית משפט קמא למשיב, דרך הדלת האחורית של חקירה נגדית, את הסרת החיסיון מהתיק המקביל.
על כן, טוענת המבקשת כי יש לשלול את הראיות שהוספו בדיון המשלים מיום 15.03.2023 ומחיקת כלל השאלות מפרוטוקול הדיון הנוגעות למסמכים החסויים ואשר נאסרו לשימוש. לחילופין, מבקשת לאפשר לחקור את המשיב בחקירה משלימה אודות מצבו הכלכלי ואודות המסמכים אשר צורפו על ידו.
התבקשה תשובת המשיב. לטענתו, לאחר שורת בקשות שמהותן "חשיפת שקריה של המבקשת בפני בית משפט קמא על מנת להביא בפניו את המציאות האמיתית" ניתנה החלטת בית משפט קמא ביום 05.12.2022 אשר קובעת את המתווה הדיוני לחקירה המשלימה וכי על החלטה זו לא הלינה המבקשת ולא הגישה בקשת רשות ערעור. לטענתו, המבקשת בחרה שלא לזמן את מר ס' שכן ידעה שעדותו תקעקע את גרסתה וכי אינה יכולה לדרוש את זימונו לעדות במסגרת בקשת רשות ערעור זו. עוד טוען המשיב כי המבקשת לא הצביעה על חיסיון קונקרטי לגבי איזה מהמסמכים אשר הוצגו לה בעת החקירה המשלימה.
לטענת המשיב, ההחלטות מושא בקשת רשות הערעור הינן החלטות דיוניות גרידא אשר מצויות בשיקול דעתו של בית משפט קמא. בנוסף, טוען המשיב כי במסגרת ההחלטה מיום 05.12.2022 ניתנה האפשרות לזמן עדים לקראת הדיון והמבקשת בחרה מצידה שלא לעשות כן.
על פי המשיב, השקרים שלטענתו נחשפו בבית משפט קמא הם חמורים ביותר וכי אף בית משפט קמא ציין זאת בפרוטוקול הדיון מיום 15.03.2023 תוך שהוא מציע מתווה דיוני לפי סעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וכי קיים קושי רב בגרסאותיה השונות שמסרה המבקשת.
בתשובתו מפרט המשיב, כך לטענתו, את "תמצית שקריה של המבקשת", אשר התבררו בחקירה המשלימה.
על כן, מבקש המשיב לדחות את בקשת רשות הערעור.
דיון והכרעה:
לאחר קריאה מעמיקה של בקשת רשות הערעור על נספחיה, של תשובת המשיב ושל תיק בית משפט קמא, החלטתי לדחות את הבקשה.
כלל ידוע הוא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניינים דיוניים ובכללם גילוי ועיון במסמכים (ר' רע"א 5424/16 טינקו בע"מ נ' הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות (פורסם בנבו, 13.10.16) ; רע"א 1869/15 שמש נ' פארם אפ שיווק (1966) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (14.4.2015)). הדברים אמורים גם ביחס לדרך שמיעת עדויות וקיום חקירות.
דומה כי בענייננו, ההחלטה המרכזית שאפשרה קיום החקירה המשלימה, כאשר דרך ניהולה של חקירה זו היא העומדת במוקד בקשת רשות הערעור, וכן ההחלטה שהכתיבה מהלך הדיון בישיבת 15.03.2023, ניתנה עוד ביום 05.12.2022, ועל החלטה זו לא הלינה המבקשת, שעה שחלק נכבד מטרוניותיה כעת, מקורן כאמור באותה החלטה מיום 05.12.2022. יתר על כן, החלטה זו, לרבות המתווה שנקבע בגדרה והסטיה, כך לטענת המבקשת, מהחלטות שבית משפט קמא נתן קודם, התאפשרו לאחר שהמותב קמא ערך מלאכת איזון בין האינטרסים השונים, שקל את טענות הצדדים והשלב המתקדם אליו הגיע ההליך, אל מול החשיבות להגיע לחקר האמת.
יתר על כן, מהלך הדיון שהתקיים ביום 15.03.2023, שב בית משפט קמא והציע למבקשת להפסיק את חקירתה הנגדית ולדחות הדיון למועד מאוחר, על מנת לאפשר למבקשת להסדיר ייצוגה ע"י עו"ד שיהא באפשרותו להתנגד לשאלות המופנות אליה, הגם שבית משפט קמא הבהיר כי הוא אמון על זכותה לפרטיות, ולא יאפשר שחקירתה הנגדית תפגע בזכויותיה, אך המבקשת סירבה להצעתו.
אמנם, בקשת רשות הערעור מעוררת שאלות לא פשוטות, סביב זכותו של בעל דין הבוחר שלא להיות מיוצג ואשר העיד לעצמו ונחקר בחקירה שכנגד, להתנגד לשאלות המופנות אליו וכן הזכות לחקירה חוזרת שעה שבחר לייצג את עצמו.
מבלי לקבוע מסמרות, נראה כי יש להשיב על חלקה הראשון של השאלה בחיוב, ולאפשר לו ברגיל, להתנגד לשאלות מטעמים המעוגנים בדין.
כזכור, על פי המבקשת, בחירתה לייצג את עצמה, אינה פוגמת בזכותה להתנגד לשאלות או למסור עדות או התייחסות לשאלות שהופנו אליה מהלך חקירתה הנגדית, דבר שלא התאפשר לה ע"י בית משפט קמא.
אמנם, לכאורה, בקשת רשות הערעור מעלה את השאלה האם ניתנה למבקשת הזדמנות נאותה וראויה, לעשות שימוש בזכויות הדיוניות העומדות לרשות בעל-דין, ולבירור הולם והוגן של טענותיה, או שמא נמנעה ממנה הזכות להליך הוגן?
יחד עם זאת לא מצאתי כי בנסיבות דנן נפגמו זכויותיה של המבקשת באורח המצדיק התערבות ערכאת הערעור בהחלטה, בשלב זה, וזאת בעיקר משום השלב בו מצוי ההליך דנן, בגדרו הוגשו סיכומי הצדדים, ובית המשפט אמור ליתן הכרעתו בתובענה במסגרת פסק דין. כמו כן, ככל שהבקשה מופנית כנגד קבלת ראיות או עדויות, לרבות תשובות שמסרה המבקשת בעקבות חקירה נגדית הנסמכת על ראיות חסויות, עדיין מחובתו של בית משפט קמא ליתן דעתו למשקלן של ראיות אלה, וכן לדרך בה הושגו או הוצגו, וכי משום העדר ייצוג, נמנע מהמבקשת להתנגד להן או ליתן התייחסותה לחלקן במסגרת חקירה חוזרת.
ועל הכל, מדובר בהחלטות אחרות, כך גם בעניין הגשת הסיכומים, עליהן ניתן להשיג בזכות במסגרת ערעור על פסק הדין, ומתן רשות ערעור עליהן מוסדר בסעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. ככלל, התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית תיבחן בהתאם "למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מיידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים" (ראו רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (25.6.2007)) ולא מצאתי כי נסיבות הבקשה שלפני נופלות בגדר החריגים המצדיקים התערבות בהחלטה אחרת של בית משפט קמא, וכי קיים צורך בהכרעה מיידית בשאלת נכונותה או כי יגרם נזק כלשהו למבקשת, במידה ושאלה זו תתברר במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי.
הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.
עירבון שהופקד יוחזר לידי המבקשת.
מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות המדדים ופרטים מזהים.
ניתן היום, ט"ז אב תשפ"ג, 03 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.
