בפני
כבוד השופט אביגדור דורות
בעניין:
ובעניין:
ובעניין:
ובעניין:
ובעניין:
ובעניין:
ובעניין:
ובעניין:
ובעניין:
ובעניין:
חוק העמותות, התש"ם-1980
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018
עמותת חינוך ומסורה
ע"י ב"כ עו"ד אוריאל זעיראהעמותה
Serom Berehti
ע"י ב"כ עו"ד דניאל ועקניןברטי
מועאד שלש
ע"י ב"כ עו"ד מוחמד ותדשלש
יעקב כץ ו-9 אחרים
ע"י עו"ד רחל בן רחמים-סובולעובדי העמותה
רשם העמותות
ע"י ב"כ עו"ד דנה גרוברהרשם
ד. ניב בניה ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אשר אקסלרדניב בניה
עמותת דגל ראובן
ע"י ב"כ עו"ד בן ציון ליפשיץדגל ראובן
כונס הנכסים הרשמי, מחוז ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד אורן זילברברגהכנ"ר
החלטה
לפניי בקשת עובדת לשעבר של עמותת חינוך ומסורה (להלן: "העמותה") למתן צו פירוק לעמותה על בסיס פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה שניתן לבקשת העובדת. לבקשה הצטרפו עובדים נוספים של העמותה, נושה נוסף ורשם העמותות. העמותה הגישה התנגדות לבקשת הפירוק ובקשה להתיר לה להגיש הצעת הסדר נושים.
הצדדים ועמדותיהם
הליך זה נפתח על ידי עובדת לשעבר של העמותה, גב' Berehti, אשר לטובתה ניתן ביום 20.10.2021 פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה (תיק 61337-04-21) המחייב את העמותה בתשלום 88,068 ₪, אשר לא שולם לה.
הוגשה בקשת הצטרפות מטעם נושה בשם מועאד שלש, לטובתו ניתן פסק דין על ידי בית משפט השלום בטבריה (ת"א 28135-02-14). נושה זה פתח תיק הוצל"פ (523977-06-19) נגד העמותה, לשם ביצוע פסק הדין. יתרת החוב בהוצל"פ נכון ליום 3.11.2022 עמדה על סך 823,854 ₪.
הוגשה בקשת הצטרפות נוספת מטעם ד. ניב בניה ופיתוח בע"מ (להלן: "ניב בניה"), הטוענת לחוב של העמותה בסך 2,580,853 ₪, על בסיס פסק דין שניתן בבית משפט השלום בפתח תקוה מיום 31.1.20223. בא כוח ניב בניה – עו"ד אשר אקסלרד, ביקש כי ככול שיוחלט על פירוק העמותה, למנותו כבעל תפקיד, בין היתר, הואיל וחברה זו הינה הנושה הגדול ביותר של העמותה.
אף רשם העמותות ביקש להצטרף לבקשת הפירוק. מטעם הרשם נטען, כי התגבש חשש ממשי להעברת כספים שלא כדין ולחלוקת רווחים אסורה למר איסר שפריי, מייסד העמותה וראש הישיבה; חשש להעברת כספים שלא כדין למר שמחה רדין, מורשה חתימה בעמותה או לצדדים שלישיים; רישום התחייבויות העמותה בספריי הנהלת החשבונות כלפי שפריי ורדין שלא כדין בהיקפים של מיליוני שקלים; והכול – ללא אסמכתאות מבססות ובהעדר אישור של מוסדות העמותה וזאת, חרף ניגוד העניינים הטמון בקבלת הכספים האמורים מהעמותה על ידי מייסד העמותה ומורשה חתימה בעמותה. עוד נטען, כי נעשה שימוש שלא כדין בנכסי העמותה, שלא לצורך קידום מטרותיה והופרה חובת חברי הוועד לפעול לטובת העמותה והכול – בניגוד לחוק העמותות, תש"ם-1980 (להלן: "חוק העמותות") ולהנחיות הרשם לניהול עמותות.
העמותה הוקמה בשנת 2011 והתמחותה בקידום נוער בסיכון מכול רחבי הארץ. העמותה הפעילה ישיבה תיכונית לכיתות ט'- י"ב בעיר פתח תקווה (ישיבת ידידיה). נטען מטעם העמותה כי בראשית דרכה, הישיבה הוקמה על ידי "עמותת משיבים", אשר התקשרה בהסכם שכירות עם חברת דגל ראובן בע"מ, אשר מחזיקה בשרשור את הזכויות בנכס ברחוב רוטשילד 85-87 בפתח תקווה, מטעם עמותת דגל ראובן (להלן" "עמותת דגל ראובן"). בסמוך להקמת העמותה בוצעה העברת "סמל מוסד" מעמותת משיבים לידי העמותה. העמותה הגישה תביעה לבית משפט השלום למתן פסק דין הצהרתי שיכיר בזכויותיה, לשם מניעת פינויה מהנכס, אולם תביעתה נדחתה. העמותה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז ערעור (ע"א 465821-05-22) וביום 25.12.22 נדחה הערעור, דבר שיחייב את פינוי הנכס בקרוב.
בהתנגדות העמותה לבקשת הפירוק צוין, כי היא מתכוונת לעתור בבקשה להסדר עם נושיה. בהקשר זה צוין, כי עמותת תלמי אברהם-נהורא (להלן: "עמותת נהורא"), העוסקת אף היא בהקמה וניהול ישיבות תיכוניות, הביעה הסכמה עקרונית לקלוט אליה את פעילות הישיבה ולהקצות לשם כך סכום כספי לצורך הסדר עם נושי העמותה. כחלק מהצעת הסדר הנושים, עמותת נהורא תקלוט אליה את פעילות הישיבה תוך התחייבות העמותה לפעול לתיקון הליקויים עליהם הצביע רשם העמותות והגשת הבהרות והסברים נחוצים. נטען, כי תנאי בלעדיו אין לביצוע תשלום לנושי העמותה מטעם עמותת נהורא הוא אישור הסדר נושים לעמותה. לטענת העמותה, במידה ויינתן צו פירוק שלא במסגרת הסדר נושים, הדבר עלול להוביל בסבירות גבוהה לסגירה מידית של בית הספר בעיצומה של שנת הלימודים. עוד צוין, כי בכוונת העמותה להמחות את זכות התביעה העומדת לה כנגד חברת דגל ראובן ועמותת דגל ראובן בגין ההשקעות הכספיות הגבוהות שביצעה העמותה בנכס, לאור הסכם השכירות ארוך הטווח (24 שנים) שנחתם. עוד נטען מטעם העמותה, כי אם לא יינתן צו להקפאת הליכים שיאפשר ניהול תקין של הסדר נושים, תפקע זכאות העמותה לכספי התמיכה מתורמיה וכן ירד לטמיון הסכום שהוקצה על ידי עמותת נהורא לטובת הסדר הנושים. נטען, כי "מתן צו הקפאת הליכים לפרק זמן מוגבל הינו חיוני ומתבקש, ויש בו כדי לשרת את כלל הצדדים המעורבים" (סעיף 41 להתנגדות מטעם העמותה).
בהתנגדות העמותה לבקשת הפירוק צוינו חובות העמותה לגורמים השונים: חובות לעובדים בסדר גודל של 2-3 מיליוני ₪, חובות לספקים (הכוונה לניב בניה) בסדר גודל של 2.5 מיליון ₪; חוב לבנקים פאג"י ומרכנתיל דיסקונט על סך כ-2.8 מיליון ₪ (לבנק פאג"י) ועל סך מאה אלף ₪ (לבנק מרכנתיל); חוב לעירית פתח תקווה על סך כ-100,000 ₪; חוב למס הכנסה בסדר גודל של 1-1.5 מיליון ₪; חוב לביטוח לאומי בסך כ-500 אלף ₪; חוב לפועל שנפצע (הכוונה למועאד שלש) בסך של כ-800 אלף ₪; חוב למשכירת הנכס של עשרות אלפי ₪ וחובות למלווים פרטיים בסך של כ-500 אלף ₪. בסה"כ מדובר בחובות בסדר גודל של בין 10 לבין 11.5 מיליוני ₪.
העמותה התייחסה לטענות רשם העמותות וטענה, כי מסקנות הרשם אינן מבוססות. צוין דו"ח של רו"ח בשם ירוסלביץ' מטעם העמותה, אשר בחן את טענות הרשם ומצא כי מסקנות הרשם שגויות. נטען, כי הגשת בקשת פירוק מטעם הרשם הינה הסעד האחרון העומד לרשות הרשם מול עמותה שלא תיקנה ליקויים שנמצאו אצלה וכי העמותה התנהלה על פי אישורו של משרד רו"ח זיו האפט, שהוא רואה החשבון המבקר.
עמותת דגל ראובן הגישה לפני הדיון כתב טענות, אך לא התייצבה לדיון. לכתב הטענות שהוגש מטעם עמותת דגל ראובן לא צורף תצהיר לתמיכה בעובדות שפורטו בו, אף שכותרת המסמך היא – "התייחסות עובדתית לתגובת חינוך ומסורה". משום כך, אציין בתמצית כי במסמך נכתב, כי לפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בערעור העמותה, נקבע כי אם ישולם סכום מסוים לעמותת דגל ראובן (סכום ששולם בפועל על ידי מספר גורמים), התלמידים יישארו ללמוד בנכס עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. נטען, כי בתום שנת הלימודים הנוכחית, יהיה על ישיבת ידידיה לעזוב את המקום ולא תהיה הסכמה להארכת תקופת השכירות "ולא משנה מי יפעיל את הישיבה". עוד נטען, כי לעמותה יש חוב כלפי עמותת דגל ראובן בגין כל סכומי המע"מ של שכר הדירה מראשית 2019 ועד פברואר 2022 וכי ישנם הפרשי שכר דירה שדגל ראובן מעמידה אותם (ללא הערכה מדויקת) על סך 200,000 ₪ נוספים.
הדיון מיום 18.4.2023
בהתנגדות העמותה צוין, כי בסעיף 376 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון") נקבע כי לפרק זמן של חמש שנים מיום תחולת החוק, יחולו על עמותות הוראות חוק העמותות, פקודת החברות וחוק החברות וכי האכסניה המשפטית להצעת הסדר הנושים מצויה בסעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). נטען, כי לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות, כאשר מוגשת בקשה לפשרה או הסדר וכל עוד לא ניתן צו פירוק, רשאי בית המשפט ליתן צו הקפאת הליכים לתקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, אם שוכנע בית המשפט כי יהיה בכך כדי לסייע לגיבושה או אישורה של תכנית שמטרתה להבריא את התאגיד.
בדיון הפניתי את תשומת ליבו של בא כוח העמותה לסעיף 354 לחוק חדלות פירעון, אשר החליף את הוראת סעיף 380 לפקודת החברות, על פיו מוסמך שר המשפטים להחיל את הוראות חוק חדלות פירעון על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד כהגדרתו בסעף 4 לחוק חדלות פירעון. על כך הגיב בא כוח העמותה בדברים הבאים (עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 5-8):
"אני שומע כאן שהואיל ואין תעודת השלמה ככה שממילא חלקים מסוימים של הדיון היום יצטרכו להידחות, אני סבור שנוכל לתקן פגמים שנפלו, הן בנושא של הצעת הסדר נושים יותר מפורטת והן בנושא קבלת אישור השר ככל שנדרש, אם נדרש, למרות הוראת סעיף 376 לחוק חדל"ת".
עמדת רשם העמותות בדיון הייתה כי על מנת להחיל את הוראת סעיף 350 לחוק החברות על עמותה, נדרש צו מאת שר המשפטים בהתאם לסעיף 354 לחוק חדלות פירעון. באת כוח הרשם פירטה בדיון את טענות הרשם, המצדיקות מתן צו פירוק והמליצה על מינוי בעל התפקיד שמונה בעניינה של עמותה קשורה – עמותת משיבים לחינוך ולרווחה – על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (בתיק פר"ק 51287-03-21) ביום 31.5.2021.
בא כוח הכנ"ר טען בדיון, כי בית המשפט העליון טרם הכריע בסוגית תחולת סעיף 350 לחוק החברות על עמותות ולכן יש קושי בהחלת הוראה זו, שהייתה בתוקף ערב חקיקת חוק חדלות פירעון. נטען, כי ניתן להחיל על העמותה את הוראת סעיף 233 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), המתייחסת לאפשרות של חברה להציע פשרה או הסדר ולסמכות בית המשפט שהוגשה לו בקשה לפשרה או הסדר ליתן צו הקפאת הליכים לתקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע לגיבושה או אישורה של תכנית שמטרתה להבריא את החברה. לטענת בא כוח הכנ"ר, קיימת אפשרות להחיל את הוראת סעיף 233 לפקודה על עמותות, אף שהוראה זו אינה נזכרת בסעיף 54 לחוק העמותות, המחיל הוראות אחרות מפקודת החברות על עמותות. נטען בהקשר זה, כי הוראות סעיף 307 לפקודת החברות הוחלו על עמותות בסעיף 54 לחוק העמותות ועל פי הוראות אלה מוסמך מפרק, באישור בית המשפט, לבוא לידי פשרה או הסדר עם נושים והדרך לבצע את הסמכות על פי סעיף 307 לפקודה, היא באמצעות סעיף 233 לפקודה.
בא כוח הכנ"ר סבר, כי נדרש מנגנון ביניים מעשי לצורך המשך פעילות העמותה והציע למנות מפרק זמני, אשר יקבל את הצעת העמותה להסדר נושים תוך 14 ימים, וגם יכין דו"ח בנוגע לתקינות התנהלות העמותה, במסגרתו ייבחנו על ידו טענות רשם העמותות.
דיון והכרעה
בדיון מיום 18.4.2023 התברר, כי לא בוצע פרסום ברשומות בדבר הדיון בבקשת הפירוק ולא קיימת תעודת השלמה. כמו כן, לא שולם פיקדון כנדרש. משום כך, יש צורך לקבוע מועד נוסף לדיון בבקשת הפירוק, אליו יוכלו להצטרף נושים נוספים, שלא ידעו על מועד הדיון בבית המשפט. כך, למשל, לא התייצבו לדיון נציגים מטעם בנק פאג"י, שעל פי התנגדות העמותה לבקשת הפירוק, הוא נושה משמעותי, בעל חוב של כ-2.8 מיליון ₪ ומטעם בנק מרכנתיל דיסקונט. יתכן כי סיבת אי ההתייצבות לדיון נעוצה בהיעדר פרסום על קיומו.
באשר לבקשה למתן צו הקפאת הליכים מטעם העמותה, יש להידרש לטענות העמותה, לפיהן יש אפשרות להחיל את הוראות סעיף 350 לחוק החברות, ולטענות בא כוח הכנ"ר, לפיהן יש אפשרות להחיל על העמותה את הוראות סעיף 233 לפקודת החברות.
לפני חקיקתו של חוק חדלות פירעון הוחלה הוראת סעיף 350 לחוק החברות על עמותה ספציפית, רק אם חתם שר המשפטים על צו, בהתאם לסמכותו בסעיף 380(ב) לפקודת החברות. כאשר נחקק חוק חדלות פירעון, נכללה בו הוראת סעיף 354, המסמיכה את שר המשפטים להחיל על עמותה ספציפית את הוראות חוק חדלות פירעון, כולן או חלקן. בדברי ההסבר לסעיף 354 לחוק חדלות פירעון נקבע כך:
"סעיף 354 מוצע להסמיך את שר המשפטים להחיל את הוראות החוק המוצע, או חלק מהן, הצו, גם על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד לפי חוק זה, ושלא קבוע לגביו בחיקוק הסדר אחר לאותו עניין. תכליתו של סעיף זה לאפשר שימוש בכלים שבהצעת החוק לטיפול בחדלות פירעון גם לגבי תאגיד שהחוק המוצע אינו חל עליו מלכתחילה. החלת הוראות החוק המוצע על תאגיד אחר מוגבלת לתאגיד ספציפי, זאת מכיוון שהחלת הוראות החוק על סוג של תאגידים מתאימה יותר לחקיקה ראשית. הוראה זו מקבילה להוראה הקיימת היום בסעיף 380(ב) לפקודת החברות".
מדברי ההסבר עולה בבירור כי הוראת סעיף 354 לחוק חדלות פירעון היא ההוראה המקבילה בחוק החדש להוראת סעיף 380(ב) לפקודת החברות, אשר הסמיכה את השר להחיל על עמותה ספציפית את הוראת סעיף 350 לחוק החברות. במאמר מוסגר אציין כי על פי הצעת הסדר הנושים שפורטה בהתנגדות העמותה, שהיא הצעה גולמית בלבד בשלב זה, החסרה כעת פרטים רבים, קיים ספק לכאורי אם מדובר בתכנית הבראה לעמותה, לאור הכוונה המוצהרת להמשך הפעילות החינוכית על ידי עמותת נהורא, אשר אמורה לקלוט את תלמידי הישיבה ולנהל את העניינים הכספיים של הפעילות.
אין כל סתירה בין הוראות סעיף 376 לחוק חדלות פירעון, המחריגות לתקופה של חמש שנים עמותות מתחילתו של החוק, לבין סמכותו של השר, במסגרת סעיף 354 לחוק, להחיל הוראות מחוק חדלות פירעון, על עמותה מסוימת.
לדידי, אין עוד אפשרות כי השר יורה בצו על החלת סעיף 350 לחוק החברות על עמותה מסוימת, כפי שהיה מוסמך על פי הוראת סעיף 380 לפקודת החברות. השר מוסמך להחיל בצו על עמותה ספציפית את הוראות חוק חדלות פירעון, כולן או חלקן.
אשר לפרשנות היצירתית שהציע ב"כ הכנ"ר בדיון, לפיה ניתן להחיל על עמותות את הוראת סעיף 233 לפקודת החברות, ללא צורך בפנייה לשר המשפטים, נראה לי כי קיימים קשיים ניכרים בקבלתה. בסעיף 54 לחוק עמותות נקבע כך:
" 54. על פירוק עמותה לפי צו בית המשפט יחולו, בשינויים המחויבים, ובשינויים הנובעים מאופייה של העמותה כתאגיד שלא למטרות רווח ובכפוף להוראות חוק זה, הוראות סעיפים 258, 263, 267,264, 270, , 276, 281, 285, 300-305, 307, 312, 313, 315-317, 336 ו- 373-378 לפקודת החברות [נוסח חדש] השתמ"ג-1983, הממשיכות לחול לפי סעיף 376 (1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח -2018, וכן הוראות חלק ד' לחוק האמור, והתקנות שהותקנו על פיהם."
לפי נוסח סעיף 54 לחוק העמותות, החיל המחוקק את סעיף 307 לפקודת החברות, שכותרתו – "סמכויותיו של מפרק". הסעיף קובע כי המפרק מוסמך, באישור של בית המשפט או של וועדת הביקורת – לנקוט בפעולות המפורטות בסעיפים קטנים (1) עד (6) של סעיף 307(א) לפקודה. ס"ק (5) מסמיך את המפרק "לבוא לידי פשרה או הסדר עם כל טוען שהוא נושה של החברה, או שיש לו תביעה כנגד החברה". לדידי, לא ניתן להחיל את סעיף 233 לפקודה על עמותה, לאור אי החלת הוראה זו על עמותות במסגרת סעיף 54 לחוק העמותות. סעיף 233 לפקודה מעניק סמכות לבית המשפט ליתן צו הקפאת הליכים לתקופה שלא תעלה על 9 חודשים, אם שוכנע בית המשפט כי יהיה בכך כדי לסייע לגיבושה או לאישורה של תכנית שמטרתה להבריא את החברה. מדובר בסמכות רחבה ושונה מן הסמכות של בית המשפט על פי סעיף 307(א) לפקודת החברות, לאשר פשרה או הסדר בין המפרק לבין נושה. מסקנת הדברים היא, כי אין אפשרות להחיל את סעיף 233 לפקודת החברות על עמותה והדרך היחידה המאפשרת מתן צו הקפאת הליכים לשם גיבוש או אישור תכנית הבראה של עמותה, היא באמצעות פנייה לשר המשפטים ומתן צו על ידו, המחיל על העמותה הספציפית את הוראות חוק חדלות פירעון, כולן או חלקן, לרבות ההוראות ביחס לצו הקפאת הליכים הדרוש להבטחת גיבוש הצעת הסדר.
ב"כ הכנ"ר הציע בדיון למנות מפרק זמני, אשר תפקידו יהיה לבחון את הצעת הסדר הנושים, ככול שתוגש מטעם העמותה וכן להידרש לטענות רשם העמותות בסוגיות אי החוקיות בפעולות העמותה, וזאת במקום לקיים דיון נוסף בבית המשפט, במהלכו ייחקרו בחקירות נגדיות המצהירה מטעם רשם העמותות ורואה החשבון מטעם העמותה. אינני סבור, כי ניתן וראוי לפעול במתווה המוצע. ראשית, אף אחד ממבקשי צו הפירוק, לא ביקש מינוי של מפרק זמני ולא הצביע על נחיצות מינוי כזה. שנית, יש לנקוט בזהירות במינוי מפרק זמני שמשמעו צו פירוק זמני של העמותה בטרם לובנה באופן מספק המחלוקת בין רשם העמותות והעמותה. בא כוח הכנ"ר הפנה להחלטה ברע"א 787/23 עמותת וורלד וויז'ין נ' רשם העמותות (31.1.2023), בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט זה (כב' השופט א' רון) מיום 17.1.2023, למנות מפרק זמני לעמותה, תוך הימנעות ממתן צו פירוק קבוע, מתוך זהירות. נקבע בהחלטת בית משפט זה כי ככול שיובהר על ידי המפרק הזמני כי העמותה מתנהלת כדין ושטענות בא כוחה נכונות, לא תהא מניעה "לשקול את השבתה לפעילות סדירה". אינני סבור, כי במקרה הנוכחי יש מקום לצו פירוק זמני של העמותה, בטרם לובנו חשדות הרשם ביחס להתנהלות שלא כדין מטעם העמותה, לנוכח טענות העמותה בהקשר זה המבוססות לכאורה על חוות דעת של רואה חשבון מטעמה.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, נקבע כדלקמן:
העמותה רשאית לפנות תוך 7 ימים מהיום לשר המשפטים בבקשה על פי סעיף 354 לחוק חדלות פירעון. מטעם העמותה תוגש עד ליום 1.5.23 הודעה מעדכנת, ובה יפורט מתי נעשתה הפנייה לשר (או לחילופין, כי העמותה ויתרה על פניה לשר).
ככול שיינתן צו של שר המשפטים, בעקבות פנית העמותה לשר, תוגש מטעם העמותה הצעת הסדר נושים, מלאה ומפורטת כמקובל, לשם כינוס אספות נושים לצורך בחינת ההצעה וקיום הצבעות הנושים לשם אישורה או דחייתה.
בא כוח מבקשת צו הפירוק ידאג ללא דיחוי לביצוע פרסומים כנדרש בדין ולתשלום האגרה כמתחייב. שבעה ימים לפני מועד הדיון הבא תוגש תעודת השלמה, באחריות מבקשת הפירוק.
נקבע דיון נוסף בבקשת הפירוק מטעם רשם העמותות. דיון זה נדרש הואיל ועילות הפירוק בבקשת הרשם אינן נוגעות לחדלות פירעון של העמותה ולחובותיה כלפי הנושים, אלא מתייחסות לאי סדרים חמורים בפעילות העמותה, המבססים לכאורה עילת פירוק שונה ונפרדת מעילת הפירוק שבבקשת העובדת לשעבר. הדיון יתקיים ביום 13.6.23 בשעה 09:30 ובו ייחקרו בחקירה נגדית המצהירה מטעם רשם העמותות ורו"ח ירוסלביץ' מטעם העמותה.
לפני סיום אציין כי טוב יעשו באי הכוח ונציגי העמותה אם ינצלו את הזמן עד לדיון הנוסף שנקבע כאמור, כדי ללבן מול נציגי רשם העמותות את חילוקי הדעות ביחס לטענות הרשם הנוגעות להתנהלות הכספית בין העמותה לרב שפריי ולמר שמחה רדין, כמו גם לטענות הנוספות מטעם הרשם. מטבע הדברים, ולאור החלטה זו, לא נדרשתי בהחלטה זו לזהות בעל התפקיד שימונה, מאחר וטרם הוחלט אם יש מקום למנות בעל תפקיד ומהן סמכויותיו. כל טענות הצדדים ביחס למינוי וביחס ליתר הסוגיות, שלא הוכרעו בהחלטה זו, שמורות להם.
המזכירות תמציא את ההחלטה לבאי כוח הצדדים.
ניתנה היום, כ"ט ניסן תשפ"ג, 20 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.
אביגדור דורות, שופט
