בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
נוסח פסק-הדין המותר לפרסום
התובע פלוני
ע"י ב"כ עוייד ארז לבנון
הנתבעים
1. פלוני
נגד
7 במרץ 2024
2. איילון חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוייד אסנת רביד
פסק דין
1. התובע, יליד 1970.X.X, נפגע בתאונת דרכים ביום 2017.X.X מרכב שבו נהג הנתבע 1 אשר
נהיגתו היתה מבוטחת על ידי הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת). אין מחלוקת כי הנתבעת חבה
בפיצוי התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי
תאונות דרכים, התשל"ה-1975. מחלוקת הצדדים עניינה בשאלת גובה הפיצויים, והיא
סובבת בעיקרה את השאלה האם התאונה הוציאה את התובע משיווי משקלו התפקודי
והתעסוקתי או שמא גם במצבו עובר לתאונה לא צפוי היה התובע להמשיך בעבודה
ובהשתכרות.
.2
טרם שייבחנו הטענות לגופן יש להבהיר כי לבדיקת התובע מונו שני מומחים, בתחום
האורתופדיה ובתחום הפסיכיאטריה. המומחה בתחום האורתופדיה קבע לתובע נכות
בשיעור 40% בגין הפגיעה המורכבת באגן ובירך ימין, שאין מחלוקת שהיא נובעת
מהתאונה (חקירתו הפחית המומחה את שיעור הנכות ל-30%, מאחר שהחששות שהובעו
בחוות-הדעת לא התממשו). המומחה בתחום הפסיכיאטריה אבחן את התובע כסובל
מסכיזופרניה פרנואידית וקבע שמצבו היום תואם לנכות נפשית בשיעור 50%. הוא ציין
כי בבדיקה התרשם ש"אין תובנה למצבו וכושר השיפוט לקוי ביותר", והסיק כי כתוצאה
מהתאונה חלה החמרה במצבו הבסיסי שהביאה לייהפסקת עבודתו ושינוי באורח חייו"
כך שהוא ייעבר להתגורר ביער ליד XXX". עוד קבע המומחה כי מצבו הנפשי של התובע
עובר לתאונה לא היה שפיר כלל, ולשיטתו יש לקבוע כי שיעור נכותו הנפשית עובר
לתאונה עמד על 40%. משמעותה של קביעה אחרונה זו היא שעומדת בעין הסערה של
מחלוקת הצדדים.
1 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
3. עוד בבחינת הקדמת המאוחר יובהר שמהראיות עולה כי התובע עבד ברציפות מיום
1.9.1997 ועד לתאונה, במשך קרוב ל-20 שנה, בעיקר באבטחה (דויים המלייל בעניין
תקופות עיסוק – נספח 10 לתצהיר התובע). תלושי השכר שהציג, ותיקו האישי בחברת
מי (שהוגש ביום 14.2.2024, להלן: התיק האישי במ'), מעידים על כך שהוא עבד בהתמדה
מרובה ובמשך שעות ארוכות (כך עולה מפירוט שעות העבודה בדוחות החודשיים לאורך
שנות עבודתו במי – ראו עמ' 264-208 לתיק האישי במ') ושכרו שולם לו עבור משרת
הבסיס ושעות נוספות. לאחר התאונה החל מצבו הנפשי להתדרדר מדחי אל דחי. פנייתו
הראשונה לפסיכיאטרית נעשתה ביום 2018.X.x, כעשרה חודשים לאחר התאונה,
והתלונות בה היו אופייניות למדי למי שעבר אירוע טראומתי. מכאן ואילך הלך המצב
והורע. התובע עזב את בית אמו, אליו עבר לאחר שחרורו מהשיקום האורתופדי; עבר
לבית אחיו, אותו עזב מאחר שחשד שאחיו וזוגתו הם סוכני מוסד שנשלחו להורגו ;
התגורר במקלט בXXX במשך חודשים מספר עד שניתן לו סיוע בשכר דירה; הוצא
מהדירה השכורה בשל התפרצות במסגרתה דפק עם מקלות על דלתו של בעל הבית (ת/3,
בעמ' 3); עבר להתגורר ביער בקרבת XXX; ובסופו של דבר רכש קרוואן, באמצעות
הלוואה חיצונית, והוא מתגורר בו בפאתי היער ליד XXX.
4. התובע רדוף כיום על ידי דמיונות שווא. אלה נעים בשני צירים: האחד, אמונתו בכך
שהוא אותר כמתאים לגיוס לשב"כ וכי הוא נרדף על ידי כוחות הביטחון בשל סירובו
המתמשך להתגייס לשב"כ. תפיסה זו של התובע מביאה לכך שהוא רוחש חוסר אמון
עמוק גם לאנשים בהם פגש באקראי, מאחר שהוא סבור שהם מתנכלים לו להמיתו.
הדבר הביא לעזיבתו את בית אחיו, ואף לאפיזודה בה נסע לאחת מבנותיו בעפרה כדי
להזהיר אותה מפני מחסלי כוחות הביטחון (הד לכך ניתן למצוא גם ברישום מיום
17.5.2020 בת/3). השני, והעיקרי שבהם, סובב את תפיסתו לפיה אדם המכונה על ידו נ'
מבצע עליו ועל סביבותיו יידמיונות מודרכים". אותו ני, שלפרקים מבקש לגייסו ולפרקים
מקנא בו על שהוא אותר כמתאים לגיוס, משפיע על כל אורחות חייו. לדברי התובע ני
עוקב אחריו (לבדו ובאמצעות אחרים), משפיע על סובביו, משפיע על אנשים שונים
להתאנות לו בדרכים מגוונות, הקים עליו את בני משפחתו, השפיע על עורך-דינו (שעשה
מאמצים רבים לשוב ולזכות באמון התובע) ואף מסוגל לגרום להשראת כאבים פיזיים
לתובע. מתצהירו הארוך, המגולל סיפור שהוא כרונולוגי ברובו, עולה כי התובע משייך
אירועים רבים בקורות חייו – בין אם אירעו ובין אם לאו – להתערבותו של ני. לטענתו
הוא עבר להתגורר ביער מאחר שני עקב אחריו בעיר ובשל העובדה כי כוחו של ני פוחת
כאשר הוא אינו נמצא בקרבת אנשים. בעדותו עלה כי הוא ישן לעתים בסמוך למדורה
2 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
2014.X.x. מכאן שההתרשמות העולה מהמכתבים שנכתבו בזמן אמת בחודש אוקטובר
2013 מסכמת פרק זמן של למעלה משנתיים של עבודה באותה חברה ומתקן, כאשר
תקופה זו מאוחרת במספר שנים לטיפול הפסיכיאטרי בשנת 2007 וקודמת במספר שנים
לתאונה.
תמונה מציאותית זו, שכאמור נתמכה גם בעדויות של בני המשפחה ושל החבר שהתפנה
מעיסוקיו כמנהל שתי חברות כדי להעיד על ההתדרדרות במצבו של התובע בעקבות
התאונה (עמ' 16 לפרוטוקול, שורה 28), היא שונה בתכלית ממה שניתן היה לצפות ממי
שנקבע לגביו שהוא סובל באותה עת – קודם לתאונה – מ"רמיסיה חלקית, עם סימנים
׳שליליים' בולטים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, ישנה הגבלה ניכרת של כושר
העבודה, קיימת פגיעה בתפקוד הנפשי והחברתי". המעט שניתן לומר הוא שבמרוצת עשר
השנים שחלפו מהטיפול הפסיכיאטרי ועד לתאונה לא התגלתה כל הגבלה בכושר עבודתו
של התובע. מההמלצות החמות נראה שלכל הפחות כלפי חוץ לא התגלתה פגיעה
בתפקודו הנפשי והחברתי.
20. כאמור, המומחה לא נחקר על חוות-דעתו. במצב דברים זה, וכאשר נראה שהשאלה בה
יש לעסוק אינה מה היה מצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה אלא כיצד השפיעה
התאונה על תפקודו שקדם לה, נראה שאין צורך לנטוע מסמרות בשאלה אם אכן התאים
מצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה לנכות בשיעור 40%. אך מהטעם שהמומחה לא
עומת עם מכלול עובדתי זה ולא ניתן היה לשמוע מה עמדתו המקצועית בנוגע לעובדות
הרלוונטיות, לא אתערב בקביעותו הנוגעת לייחוס נכות בשיעור 40% למצבו של התובע
קודם לתאונה.
ג. הנכות הרפואית – סיכום
21. לנוכח כל האמור לעיל יש לקבוע שבעקבות התאונה נגרמה לתובע נכות אורתופדית
בשיעור 30% לפי סעיף 38(1)(ז) לתוספת לתקנות בשל המגבלה הניכרת בכל התנועות של
הירך, הכאב בתנועה והצורך בהיעזרות בעזר הליכה בעת הליכה שאינה הליכה קצרה
ביותר.
כמו כן, מצבו של התובע היום מתאים לנכות בשיעור 50% לפי סעיף 33(ב)(5) לתוספת
לתקנות, בשל תוצאות הסכיזופרניה הפרנואידית הגורמות, בין היתר, ל'ריבוי התקפים
פסיכוטיים" כמו גם ליי הגבלה ניכרת של כושר העבודה וכן ירידה ניכרת בתפקוד הנפשי
והחברתי". בשל העובדה שחוות-דעת המומחה בתחום הפסיכיאטריה לא נסתרה, יש
11 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
לזקוף מתוך נכות זו נכות בשיעור 10% בלבד לתאונה עצמה, ולקבוע כי קודם לתאונה
התאים מצבו של התובע לנכות בתחום הפסיכיאטרי בשיעור 40%.
מכאן שהנכות הרפואית המשוקללת המשויכת לתאונה היא 37%, וזאת מתוך נכות
כוללת משוקללת של 65% בתחומים האורתופדי והנפשי.
הפיצוי
א. כללי
22. בעת קביעת הפיצוי לנפגע יש לתת את הדעת לנכות הרפואית שהסבה לו התאונה,
לפגיעה התפקודית הנובעת ממנה ולגריעה מכושר ההשתכרות שנגרמה כתוצאה
מהתאונה (לטרמינולוגיה זו ראו רע"א 8532/11 כהן נ' קרקובסקי, מיום 25.3.12, להלן :
עניין קרקובסקי; ע"א 3222/10 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, מיום 28.6.12,
בפסקה 22 לפסק-הדין, להלן: הלכת ביטוח ישיר).
הנכות הרפואית והפגיעה התפקודית אינן זהות בהכרח, ושתי אלה גם יחד אינן מלמדות
בהכרח על הגריעה מכושר ההשתכרות (עניין קרקובסקי, בפסקה 7 להחלטה). על אף
זאת, לעתים קרובות ניתן להתייחס לנכות הרפואית כי מקור השראה לקביעת הפגיעה
התפקודית, בפרט שעה שמדובר בנכות בתחום האורתופדי (ע"א 2577/14 פלוני נ'
המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ, מיום 11.1.15, בפסקה 6 לפסק-הדין, להלן: הלכת
פלוני; ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(2) 799,792 (1995), להלן: הלכת
גירוגיסיאן). אכן, לא מדובר ביימעין חזקה" בעניין הזהות בין הנכות הרפואית לפגיעה
התפקודית, ויש לבחון כל מקרה לגופו (הלכת פלוני, שם; רע"א 6572/21 פלוני נ' פלוני,
מיום 20.10.21, בפסקה 5 להחלטה). עם זאת, נראה ככלל שהנחת המוצא היא כי לנכות
רפואית אורתופדית קיימת השפעה תפקודית בשיעור מלא (ראו לדוגמה הלכת
גירוגיסיאן, שם; ע"א 5175/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אסרף, מיום 30.1.08, בפסקה
21 לפסק-הדין).
דרכו של עולם היא שבתי המשפט יבחנו תחילה את שאלת הפגיעה התפקודית ורק
לאחריה את סוגיית הגריעה מכושר ההשתכרות. אלא שאין הכרח לפסוע בדרך זו בכל
עת. לעניין זה הבהיר כבוד השופט אור כי "בית-המשפט יכול לקבוע את הפסד כושר
ההשתכרות בלי שיידרש לקבוע את שיעור הנכות התפקודית. כך במקרה שהפסד כושר
ההשתכרות ייקבע על סמך ראיות ונתונים שיבואו בפני בית-המשפט, אשר יאפשרו קביעת
12 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
ההפסד בפריט זה, אף ללא קביעה מדויקת של שיעור הנכות התפקודית" (הלכת
גירוגיסיאן, בעמ' 800).
בחינת הפגיעה האפשרית בכושר ההשתכרות היא אך "אחד המישורים של התפקוד
הכלליי אף שבמקרים רבים היא הרכיב המרכזי והעיקרי בפסיקת הפיצויים לנפגע
(הלכת פלוני, בפסקה 6 לפסק-הדין). במסגרת בחינת שאלה זו יייש לתת את הדעת על
נסיבותיו הפרטניות של הנפגע: עיסוקו; השכלתו; גילו; מידת השפעתה של נכותו
הרפואית על היכולת לעסוק באותו המקצוע ויכולתו לשוב ולעסוק באותו המקצוע
ובאותו מקום העבודה בו עבד קודם לתאונה והימצאותו של מקום עבודה שבו מובטח כי
הנפגע יוכל להמשיך ולעבוד. כן יש לתת את הדעת לנסיבות שונות ונוספות אשר יכולות
להשפיע על יכולת התפקוד של הנפגע כגון מצב התעסוקה בשוק הרלבנטייי (ע"א
4302/08 שלמייב נ' בדארנה, מיום 25.7.10, בפסקה 8 לפסק-הדין; וראו ע"א 4716/07
פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, מיום 13.7.09, בפסקה יייג לפסק הדין; הלכת פלוני,
שם; ע"א 8074/15 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, מיום 22.5.16, בפסקה 6
לפסק-הדין).
23. כללים אלה יפים למרבית המקרים. אלא שלעתים מעצימה הפגיעה בתאונה מצב קודם
של הנפגע. במקרים אלה על המזיק לפצות את הניזוק בגין התוצאה המעשית של
התאונה החדשה, שהיא חמורה באופן חריג בשל מצבו הייחודי עובר לפגיעה. זאת
מכוח הכלל המשפטי בעניין הייגולגולת הדקה"י הקובע כי המזיק מקבל את הניזוק כפי
שהוא, על רגישויותיו ומחלותיו, ועליו לשאת בכל תוצאה של רגישות מעין זו (דיין 12/63
ליאון נ' רינגר, פייד יח(4) 701 (1964); ראו גם ע"א 785/80 עירית פתח-תקוה נ' צרפתי,
פייד לח(3) 39, 43 (1984); ע"א 810/81 לוי נ' מזרחי, פ"ד לט(1) 477, 487 (1985); עייא
9418/04 צוות ברקוביץ-מאגרי בניה בע"מ נ' ויקטור דמארי, מיום 9.4.06, בפסקה
יג לפסק-הדין; לדרך החלת הכלל ראו דנייא 7794/98 משה נ' קליפורד, פ"ד נז(4) 721
(2003), ולדיון ביקורתי בהרחבת השימוש בו ראו ישראל גלעד ואהוד גוטל ייעל הרחבת
האחריות בנזיקין בהיבט הסיבתי – מבט ביקורתייי משפטים לו 761 (2006), רונן פרי
ייהכל צפוי והרשות נתונה" משפטים לה 359 (2005), ישראל גלעד דיני נזיקין – גבולות
האחריות 63-631 (כרך א, 2012); לתחולת הכלל גם בהקשרים אחרים ראו לדוגמא דנייא
5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פייד נו(5) 732, 764-765 (2002); רע"א 8495/09 בן
אסייג נ' קצין התגמולים, מיום 12.1.10, בפסקה 17 לפסק-הדין). בכלל זה על המזיק
לשאת בתוצאות בפועל של החמרת מצבו של הנפגע גם שעה שסבל מפגיעה
קודמת (ראו ע"א 8279/02 גולן נ' עזבון המנוח ד"ר מנחם, מיום 14.12.06, בפסקה 12
13 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
לפסק-הדין). לפיכך, לא בכל עת תובא בחשבון נכותו של הנפגע עובר לתאונה בעת פסיקת
הפיצוי לו הוא זכאי. שעה שאדם סבל מנכות רפואית משמעותית קודם לתאונה אך זו
"לא נתנה אותותיה בהשתכרותו ולא הצריכה אותו להיזקק לעזרת צד ג', בעוד שלאחר
התאונה השתנה המצב מהקצה אל הקצה, ומאדם עצמאי שהחזיק בשתי משרות, המשיב
אינו מסוגל כיום לעבוד" נזקף הפיצוי לחובת התאונה ולא למצב הרפואי הקודם,
משמעותי ככל שהיה (הלכת ביטוח ישיר, בפסקה 25 לפסק-הדין, וראו הדיון שם,
בפסקאות 26-22 לפסק-הדין).
24. בפרק העוסק בנכותו הרפואית של התובע הובהר בהרחבה שהתובע עבד ותפקד באופן
מלא בשנים שקדמו לתאונה. גם במהלך הפניה לטיפול הפסיכיאטרי בשנת 2007 המשיך
התובע לעבוד כמאבטח, והוא התמיד בעבודה זו ללא הפסקה עד לתאונה (אישור המלייל
אודות תקופות העיסוק, נספח 10 לתצהירו). מתלושי השכר שבתיק האישי במי, מתלושי
השכר בתקופת עבודתו בסער אבטחה בשנים 2014 עד 2016, מהתלושים במי' מספטמבר
2016 ועד לתאונה ומגיליונות הדיווח על שעות העבודה בכל יום בתקופת העבודה במי,
עולה שהתובע עבד בהיקף משרה מלא, כשהוא עובד ימים רבים בחודש ולזכותו נזקפו
שעות נוספות רבות. אף שהתובע העתיק את מקום מגוריו פעמים מספר בתקופה זו
בעקבות גירושיו, הוא המשיך ברצף של עבודה ללא הפסקה. בתקופה זו זכה התובע גם
למכתבי המלצה חמים, הכוללים שבחים יוצאי דופן לא רק על פעילותו המקצועית אלא
גם על יכולותיו הבולטות במגעים עם האוכלוסייה, ביחסים בינו לבין חבריו לעבודה,
ובהערכה למסירותו ומקצועיותו. בכל אלה יש כדי לתמוך בקביעה לפיה התובע תפקד
באופן מלא עד לתאונה.
25. לאחר התאונה עבר התובע שיקום אורתופדי ממושך. במהלך שיקום זה החלו הבעיות
הנפשיות להרים את ראשן. הובהר לעיל כי פנייתו הראשונה לטיפול נפשי לאחר התאונה
נעשתה כעשרה חודשים לאחר התאונה, ביום 2018.XX (עמ' 51 ל-ת/3). באותה פניה
התלונן על כך שהוא חושב הרבה על תאונת הדרכים "מעביר תמונות בראש בנוגע
לתאונה". התובע מסר לרופאה המטפלת שהיה בעבר בטיפול פסיכיאטרי על רקע תהליך
גירושין, קיבל טיפול תרופתי והפסיק אותו על דעת עצמו לאחר מספר חודשים. באותה
עת ציינה הפסיכיאטרית שהתובע ללא סימני דכאון קליני מובהק או חרדה… לא נצפו
בהפרעות בארגון ותוכן חשיבה. ללא עדות להפרעה בתפיסה מכל סוגי. רישום זה מעיד
לכאורה על כך שמצבו הנפשי של התובע היה באותה עת טוב לאין שיעור ממצבו כיום.
14 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
בהמשך לפניה זו נבדק התובע פעמים מספר במרכז הרפואי זיו, אליו פנה לראשונה ביום
2018. (עמ' 26 ואילך ל-ת/3). מהרישומים השונים עולה כי לכל הפחות עד תחילת
שנת 2019 נראה מצבו סביר למדי (ראו הרישומים בעמ' 35-32 ל-ת/3). ביום 2019.X.X
נרשם "בבדיקה רושם לשיפור במצבו, תכנים פסיכוטיים פחתו בעוצמה" (עמ' 36 ל-ת/3).
בסיכום ביקור מיום 2019.X.X צוין שעד לפני כחודש התגורר התובע עם משפחה, אך הוא
עבר לגור במקלט ציבורי. הוא אובחן כסובל ממחשבות פרנואידיות כלפי הסובבים אותו
וכלפי מערכת הביטחון ומסר שהוא חש רדוף על ידי אנשים ועל ידי שבייכ (עמ' 25-23 ל-
ת/3). בבדיקות מיום 2019.XX (עמ' 20 ל-ת/3) ו-2020.XX (עמ' 18 ל-ת/3) עולה שהתובע
מסר שהוא מקפיד על נטילת טיפול תרופתי והרופאים התרשמו שאינו סובל מייתכנים
אפקטיביים מג'וריים". תמונה זו השתנתה בבדיקה מיום 2020.XX (עמ' 17-16 ל-ת/3),
והתמונה הכללית הסלימה עוד יותר בבדיקה שנערכה לו ביום 2002.x.X(עמ' 15-14 ל-
ת/3) עד שהרופאים במרפאת הנפש המליצו לתובע לפנות לאשפוז פסיכיאטרי. התובע
סירב בתוקף, ובסיכום הביקור נרשם כי "אין במצבו בשלב זה התוויה לאשפוז כפוי".
גם בבדיקות לאחר מכן התרשמו הרופאים ממצב דומה (ביקורים מיום 2020.X.X ומיום
2020.X.X בעמ' 13-9 ל-ת/3). בבדיקה המתועדת האחרונה, מיום 2020.X.x, צוין כי הוא
מגלה מחשבות שווא פרנואידיות של יחס ורדיפה, שליטה והשפחה, רדוף על ידי בני
אדם משב"כ, עקב כך מתבודד ביער". הרופאים התרשמו כי הוא מצוי במצב פסיכוטי אך
ללא מסוכנות מיידית (עמ' 8-7 ל-ת/3).
ניתן לסכם ולומר כי מהתיעוד הרפואי עולה רושם ברור לפיו בעיותיו הנפשיות של התובע
הלכו והסלימו ככל שחלף זמן רב יותר מהתאונה.
26. הרושם הברור של ההתדרדרות ההדרגתית במצבו של התובע בעקבות התאונה משתקף
גם ברישומים של המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית XXX. אלה תיעדו את המריבה
שגרמה לכך שהתובע עזב את בית אמו (רישום מיום 4.10.2018 בעמ' 5 ל-ת/3); רישום
לפיו עבר להתגורר במקלט (רישום מיום 4.6.2019), ומסר שהוא מתקלח במקווה הסמוך
וישן בבית הכנסת הסמוך (רישום מיום 13.6.2019); רישומים הנוגעים לניסיון להעניק
לו סיוע בשכר דירה, בעקבותיהם שכר התובע דירה. ביום 2020.X.X נרשם כי יינסע
במפתיע לבקר את ילדיו ב-Xxx ועשה בלגן"י ותוארו האירועים שהתרחשו באותו יום.
ביום 2020.X.X נרשם שייביום שישי הוא התפרץ באלימות, דפק על הדלת של בעל הבית
עם מקלות. הנ"ל התקשר אליהם [לאמו ואחיו] וביקש כי יוציאו אותו מהבית, לא התלונן
במשטרה כי מכיר את המשפחה". בעקבות אירוע זה עזב התובע את הדירה, ועורך דינו
דיווח למחלקה שהוא נמצא ב-XXX שבסמוך ל-XXX. עובד המחלקה הגיע ל-XXX ומצא
15 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
שם את התובע שהתגורר ביער בסמוך למקום XXX (רישום מיום 2020.x.X). ביום
2023.X.X הוזמן התובע לפגישה במחלקה לשירותים חברתיים, ובאותה עת התגורר כבר
בקרוואן באזור התעשייה.
27. המסקנה לפיה מצבו של התובע היה טוב יותר בסמוך לתאונה וחל בו שינוי הדרגתי לרעה
זוכה לתמיכה נוספת מהמסמכים שבתיק המוסד לביטוח הלאומי בתחום השיקום
(ת/2). מהמסמכים שבתיק עולה שנעשו ניסיונות לשיקום תעסוקתי של התובע. כבר
מתחילת הדרך הומלץ על שילובו בתכנית שילובים, זאת על מנת לאפשר לו קבלת
מעטפת טיפולית רגשית" (הודעת דואייל מיום 2018.X.X, עמ' 25 ל-ת/2). בדויים סיכום
מיום 2019.X.X נרשם כי בחודשים הראשונים של תהליך השיקום היה התובע "יעמוס
רגשית ולא פנוי ללמידה", אך במהלך התהליך ייחל מפנה משמעותי בתפקודויי, הוא כעוס
פחות ומגלה "רצינות ואחריות רבה" (עמ' 29 ל-ת/2). בחודש XXX 2019 דווח על כך
שהוא עזב מקום עבודה בו שולב, לטענתו בשל קרבה פיזית מצד המנהלת שגרמה לו
להרגיש שלא בנוח. בפגישה עם נציגת המלייל טען שהשב"כ רודף אחריו ומנסה להכשילו
בתפקידו כשכיר ולכן שולח לו אנשים למקומות העבודה (עמ' 54 ל-ת/2). נכון לאותה עת
סברה עובדת השיקום שהתובע מתאים לשוק העובדה וניתן לנסות ולמצוא לו השמה
חדשה. על רושם דומה חזרה גם בטופס המעקב והדיווח מחודש XXX (עמ' 55 ל-ת/2).
בחודש XXX 2019 השתנתה חוות-הדעת המקצועית. בטופס המעקב והדיווח נרשם
שהתובע מסר שהוא סובל מרדיפה וכי יירואים פיזית שהוא מטופל, הוא מדווח על עייפות
בעקבות הכדורים ועל חלומות מוזרים". עובדת השיקום הגיעה למסקנה שהוא לא
מתאים עוד לשוק העבודה (עמ' 56 ל-ת/2).
גם רישומים אלה תומכים בהתדרדרות ההדרגתית בתפקודו הכללי והחברתי של התובע.
התמונה שמצטיירת היא של אדם שתפקד ללא כל דופי עד לתאונה עצמה. התאונה
שימשה כקו פרשת המים ממנו החל מצבו הנפשי להתדרדר, תחילה באיטיות ולאחר מכן
במהירות רבה יותר, עד שבביקוריו אצל המומחה מטעם בית המשפט במחצית השניה
של שנת 2020 נמצא שמצבו תואם לנכות נפשית בשיעור 50%.
28. המסקנה מכל אלה היא שלפגיעה בתאונה נודעת משמעות תפקודית גדולה פי כמה מזו
המשתקפת מהנכות שייחסו המומחים לפגיעה. בהקשר זה לא קיים משקל רב לשאלה
אם עובר לתאונה סבל התובע מבעיה נפשית חבויה. מצבו הנפשי עובר לתאונה לא מנע
ממנו לעבוד באופן מלא ולהשתכר, ולמעשה גם ברישומים בפרק הזמן של קרוב לשנתיים
לאחר התאונה נראה שמצבו התפקודי היה טוב באופן משמעותי ממצבו כיום. לפיכך יש
16 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
לקבוע שהפגיעה בתאונה גרמה לפגיעה ניכרת ביותר ביכולת ההשתכרות של התובע.
במכלול הנסיבות, וכאשר נראה שבתקופות בהן התובע מקפיד על טיפול תרופתי מצבו
מעט טוב יותר, אסתפק בקביעה זהירה לפיה כושר השתכרותו נגרע ב-75% בלבד
בעקבות התאונה.
29. אף ללא המסקנה לפיה התאונה היא שגרמה להתדרדרות במצבו התעסוקתי של התובע,
היה מקום לקבוע לו גריעה מכושר השתכרות בשיעור העולה במידה רבה על נכותו
הרפואית. לעניין זה צוין במסגרת הדיון בפרק העוסק בנכות האורתופדית כי התובע עבד
כל ימיו בעבודות שהצריכו כושר גופני טוב, וככל הנראה כישוריו האינטלקטואליים
אינם בולטים. במצב מעין זה, וכאשר התובע סבל מפגיעה אורתופדית קשה לאחר
שמלאו לו 46 שנים, דומה כי די היה באותם נתונים בצירוף הפגיעה הנפשית שזקף
המומחה לתאונה כדי לקבוע לו גריעה מכושר ההשתכרות בשיעור של 50% (השוו הדיון
בעניינה של הגב' גירוגיסיאן בהלכת גירוגיסיאן).
על יסוד קביעות אלה יידון להלן הפיצוי לו זכאי התובע תחת כל אחד מראשי הנזק
הרלוונטיים.
ב. הפסדי שכר בעבר וגריעה מכושר ההשתכרות
30. מנתוני השכר של התובע עולה כי בחודשים אפריל עד דצמבר 2014 הוא עבד בחברת
האבטחה סער (לאחר שעזב את עבודתו במי ביום 25.3.2014). שכרו הכולל במהלך
חודשים אלה עמד על 89,242 ₪ ברוטו. מס ההכנסה הכולל לאותה שנה הסתכם בסך
3,484 ₪. מכאן ששכרו החודשי הממוצע נטו עמד על 9,528 ₪ נומינלי, העולה כדי 10,583
בצירוף הצמדה.
בשנת 2015 עמד שכרו הכולל של התובע בסער אבטחה על 111,815 ₪, ורכיב מס ההכנסה
הכולל הסתכם בסך 4,948 ₪. שכרו החודשי הממוצע נטו עמד על 8,905 נומינלית,
שהוא 9,960 ₪ בהצמדה להיום.
התובע המשיך לעבוד בחברת סער אבטחה בשנת 2016, וחזר לעבוד בחברת מ' בחודש
ספטמבר 2016. מתלושי השכר נראה כי בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2016 הוא לא
עבד באופן מלא. בחודשים ינואר עד יולי 2016 השתכר התובע בחברת סער סכום כולל
של 70,035 ₪, ומס ההכנסה הכולל עמד על 2,508 ₪. מכאן ששכרו החודשי הממוצע נטו
עמד על 9,646 ₪ ומוצמד על סך 10,931 ₪. בחודשים נובמבר ודצמבר 2016 השתכר
17 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
התובע במי סך 20,024 ₪ ברוטו, ורכיב מס ההכנסה עמד על 860 . מכאן ששכרו
הממוצע עמד על 9,582 ₪ שהם 10,750 ₪ בהצמדה להיום.
בחודשיים הראשונים של שנת 2017, עד לתאונה, השתכר התובע סכום של 19,125 ₪,
ממנו יש לנכות מס הכנסה בסך 744 ₪. מכאן ששכרו הממוצע עמד על 9,190 ₪ נטו,
ובתוספת הצמדה סך 10,352 ₪.
31. עיון בתלושים של השנים הקודמות לכך מעלה שהכנסתו של התובע היתה מעט נמוכה
יותר, אולם ניתן להתרשם מהתקדמות איטית והדרגתית בשכר. במכלול זה, וכאשר
קיימת שונות מסויימת – בטווח מצומצם למדי – בשכרו של התובע, נראה שיש לקבוע
כי עובר לתאונה השתכר התובע סכום נומינלי של כ-9,500 ₪ נטו, ובערכים של היום כ-
.₪ 10,700
32. התובע היה מאושפז בעקבות התאונה עד ליום 29.5.2017. מדויים השחרור מהאשפוז
השיקומי עולה כי מצבו היה רחוק משפיר. בנסיבות אלה נראה שיש לקבוע שהוא איבד
את השתכרותו באופן מלא לתקופה של שישה חודשים לאחר התאונה. ממועד זה ואילך
יש לקבוע את הפסדי שכרו בעבר ואת הגריעה מכושר ההשתכרות בעתיד על 75% משכרו.
על יסוד קביעות אלה יש לפסוק לתובע סכום של 68,000 במעוגל בגין הפסדי השכר
במחצית השנה הראשונה שלאחר התאונה (סכום זה כולל הפרשי הצמדה וריבית מאמצע
התקופה ועד היום). ליתרת תקופת העבר יש לפסוק לו סכום של 645,000 ₪ במעוגל,
כאשר סכום זה מושתת על הפסד בשיעור 75% משכרו (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית
מאמצע התקופה ועד היום). בגין הגריעה מכושר השתכרות לעתיד, יש לפסוק לתובע
סכום של 1,050,000 ₪ במעוגל, המשקף גריעה בשיעור 75% משכר מוצמד של 10,700 ₪
עד הגעתו לגיל 67. הסכום הכולל לפיצוי בגין הפסדי השכר בעבר והגריעה מכושר
ההשתכרות עולה כדי 1,763,000 ₪. לסכום זה יש להוסיף את הפסדי הפנסיה בשיעור
12.5%, ובמעוגל בסכום של 220,000 ₪.
ג. נזק לא ממוני
33. נקבע לעיל שהנכות הרפואית שיש לזקוף לחובת התאונה היא בשיעור 37%. כמו כן, זכאי
התובע לפיצוי עבור 85 ימי אשפוז. על יסוד נתונים אלה ומנגנון החישוב שנקבע בתקנות
2 ו-3 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון),
התשל"ו-1976, זכאי התובע לפיצוי בסכום של 101,789 ₪ נכון להיום.
18 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
ד. עזרה וסיעוד
7 במרץ 2024
34. בעדותו השיב התובע, בכנות רבה, לשאלות הנוגעות להזדקקותו לעזרה. הוא הבהיר
שהוא גר לבדו בקרוואן (עמ' 45 לפרוטוקול, שורות 9-8), ולשאלה אם הוא זקוק לעזרה
בהתנהלות היומיומית בקרוואן השיב "לא, בכלל לא. אני עושה את זה בעצמי" (שם,
שורות 13-12). גם בהמשך החקירה, כשנשאל מי מבצע את פעולות הניקיון והבישול,
השיב "אני עושה, אני עושה בעצמי, גם קניות" (עמ' 47 לפרוטוקול, שורות 6-5). גם
מעדויות אמו ואחיו עולה שלמעט החודשים האחרונים לאחר התאונה, בהם נזקק
התובע לעזרה רבה בשל פגיעתו האורתופדית, הוא ביקש להתרחק מכל נפש חיה והוא
אינו זוכה לעזרה חיצונית. אחיו אישר שהתובע מתנהל באופן עצמאי (עמ' 24 לפרוטוקול,
שורות 20-19) וציין כי "הוא לא מוכן לשתף פעולה עם אף אחד" (שם, שורות 6-5). אמו
העידה שהוא מתגורר לבדו בקרוואן ויש חברים שמגיעים אליו מדי פעם, ונמצאים
לפעמים איתו, עוזרים לוי, אולם היא אישרה שבשגרת היומיום הוא מתנהל לבדו
בקרוואן (עמ' 29 לפרוטוקול, שורות 26-23).
35. התמונה המצטיירת היא שהתובע אינו מעוניין בעזרה, ככל הנראה גם בשל מצבו הנפשי
המורכב שמקשה עליו להתגורר בקרבת אנשים ולבוא עמם במגע יומיומי. נכותו של
התובע לא הפריעה לו עד כה לתפקד באופן תקין בקרוואן שנרכש למגוריו. עם זאת, יש
לזכור שמטבען של נכויות מעין אלה הוא שהן משפיעות יותר ויותר כחלוף השנים.
בנסיבות אלה הגעתי למסקנה לפיה יש לפסוק לתובע סכום של 20,000 ₪ בגין עזרת
קרוביו בשנה הראשונה לאחר התאונה וסכום גלובלי נוסף של 10,000 ₪, על דרך
האומדן, בגין עזרת אחרים במרוצת השנים (על החובה המוטלת על המזיק לפצות את
התובע בגין הטבה שניתנה על ידי רעיו וקרוביו ראו ע"א 1164/02 קרנית נ' בן חיון, מיום
4.8.05, בפסקה 11 לפסק-הדין; והשוו רע"א 7361/14 פלונית נ' פלוני, מיום 6.1.15,
בפסקה 10 להחלטה; ע"א 8918/14 פלונית נ' פלוני, מיום 27.7.15, בפסקה 7 לפסק-
הדין; והשוו ע"א 7099/16 פלוני נ' רוזנר, מיום 8.8.19 ; רעייא 4474/20 נון נ' הרשקוביץ,
מיום 1.11.20). מתוך ההנחה כי כחלוף הזמן יזדקק התובע לעזרה בשיעור הולך וגובר,
ייפסק לו פיצוי בעתיד בסכום של 110,000 ₪, המשקף פיצוי חודשי ממוצע של כ-500 ₪
(לא כולל שנות חייו האחרונות, שאז יש להניח כי גם לולא התאונה היה נזקק לעזרה
מרובה). סכום זה משקף פיצוי בערך ממוצע, ומניח כי יתכן שהתובע לא יזדקק לעזרה
בשנים הקרובות אולם הוא יזדקק לעזרה בהיקף רב יותר בעתיד.
ה. ניידות
19 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
36. המומחה בתחום האורתופדיה הבהיר בחקירתו שהפגיעה שנגרמה לתובע היא כזו
שמלווה בכאבים ומצריכה היעזרות בהליכה עם אביזר הליכה. מעדות התובע עולה
שהוא אינו מחזיק ברישיון נהיגה, ולדבריו זו הסיבה לכך שעל אף שנקבעה לו ניידות
בשיעור 50% על ידי לשכת הבריאות המחוזית במשרד הבריאות (קביעה מיום 5.2.2020
שהוגשה ביום 22.2.2024) הוא אינו זוכה לקצבת ניידות בפועל (עמ' 45 לפרוטוקול, שורה
.(9
התובע העיד שהוא נוסע לאומן בכל ראש שנה ולעיתים גם לחגים נוספים (עמ' 35
לפרוטוקול, שורות 21-17 ושורות 5-3). משנשאל כיצד הוא מגיע לשדה התעופה השיב
"ראשית כל אני יכול ללכת. אני הולך עם המקל ומזוודה ועוד תיק עלי. בדרך כלל אני
נוסע באוטובוס לתחנה המרכזית ב-XXX" (עמ' 34 לפרוטוקול, 28-27). הוא ציין כי
לפעמים הוא מגיע לאומן כשרגלו נפוחה (עמ' 35 לפרוטוקול, שורות 2-1). באומן הוא ישן
בדרך כלל "רחוק מהציון… וזה הליכה ארוכה בגלל שזה יותר זול" (שם, שורות 11-9).
מעדותו עלה שבאומן הוא הולך ממקום למקום ברגל, וגם כאשר הוא הולך לקניות
בחנות המכולת "אני הולך עם המקל, הולך וחוזר לבדיי (עמ' 36 לפרוטוקול, שורות 4-3).
כמו כן, העיד התובע שבכל שבת הוא מגיע ל-XXX אני מגיע ברגל עם מזוודה ומקל
לתחנת האוטובוס, ומשם עוצר טרמפים. אני לא נוסע עם מזוודה אלא עם תיק על הגביי
(שם, שורות 14-12).
37. מעדות התובע עולה שהוא אינו נתקל בקושי יוצא דופן בנסיעה בתחבורה ציבורית, והוא
לא עשה שימוש במוניות למעט בחודשים הקרובים לתאונה (כפי שעולה גם מהקבלות
שאסף במצוות בא-כוחו וצרף לתצהירו כנספח 21). עם זאת, יש לזכור כי התובע היה
בחסרון כיס מאז התאונה ועד היום. יש להניח כי אם הפרוטה היתה מצויה בכיסו הוא
היה נוסע לעתים במוניות ומקל על רגלו הכאובה. במכלול דברים זה ייפסק לתובע סכום
של 7,500 ₪ עבור השנה שלאחר. בהנחה שהתובע נזקק מפעם לפעם לנסיעות נוספות
במוניות, ייפסק לו סכום נוסף של 7,500 ₪ בגין הוצאות ניידות לעבר. אשר לפיצוי בגין
הוצאות ניידות לעתיד, גם בהקשר זה יש מקום לחשש המובנה בגין התדרדרות במצבו
הרפואי הכללי של התובע כחלוף השנים. לפיכך אפסוק לו פיצוי בסך 110,000 ₪ לעתיד
בגין הוצאות ניידות, כאשר גם פיצוי זה מושתת על פיצוי חודשי בסדר גודל של 500 ₪
לחודש לתוחלת חייו, עד לאותה עת בה היה נזקק ממילא לעזרה מוגברת בשל גילו
המתקדם.
ו. שכר אפוטרופוס
20 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
38. במהלך הדיונים בתובענה התברר שהתובע אינו משתף פעולה עם עורך דינו בשל מצבו
הנפשי. כתוצאה מכך הוגשה בקשה למנות לו אפוטרופוס לדין לצורך הדיון בתובענה.
לאחר הגשת תגובות, תשובה לתגובה ודיון, מינה המותב הקודם את אחיו של התובע
כאפוטרופוס לדין לתובע לצורך הליך זה בלבד (החלטה מיום 29.3.2022).
39. בייכ התובע סבור שיש לפסוק לתובע פיצוי עבור שכר אפוטרופוס לעתיד. אלא שנראה כי
טענה זו אינה מבוססת דיה כרגע. על אף העובדה שלתובע נקבעה נכות נפשית ניכרת
ביותר כבר לפני שנים מספר, ולכאורה קיים חשש בלתי מבוטל שהוא לא יוכל לנהל את
ענייניו הכספיים בצורה ראויה, לא נעשתה עד היום פניה לבית המשפט המוסמך לצורך
מינוי אפוטרופוס על ממונו. לא ניתן לדעת בשלב זה אם אכן ימונה לו אפוטרופוס.
במצב דברים זה איני משוכנע שדי באפשרות, אף אינה נראית מבוטלת, לכך שימונה
לתובע אפוטרופוס על ממונו כדי לפסוק לו כבר עתה פיצוי עבור שכרו של אותו
אפוטרופוס. לפיכך לא ייפסק לתובע פיצוי תחת ראש נזק זה.
ז. ניכויים
40. על פי חוות-הדעת האקטוארית העדכנית שהגישה הנתבעת עולה הסכום הנוכחי של
הקצבאות ששולמו לתובע בעבר בענף נכות כללית במלייל והקצבאות המהוונות לעתיד
לסך של 866,212 . לסכום זה יש להוסיף את הפרשי הריבית לעבר בסך 13,590 ₪, כך
שהסכום הכולל של קצבאות המלייל עולה כדי 879,802 ₪.
אין מחלוקת בין הצדדים שיש לנכות מהפיצוי שהתובע זכאי לו רק את החלק היחסי
מגמלאות המלייל שניתן לייחס לתאונה, בהתאם לקביעה ברע"א 3953/01 פרלה עמר נ'
אליהו חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נז(4) 350 (2003). מאחר שנקבע לעיל שנכותו הרפואית
הכוללת של התובע עומדת על 65%, ונכותו ערב התאונה עמדה על 40%, הרי שבהתאם
לשיטת השקלול המתמטי שנקבעה ברעייא 1459/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כלל חברה
לביטוח בע"מ, פייד סה(1) 1 (2011) יש לנכות מהפיצוי 38.46% מתגמולי המלייל (החישוב
נעשה על יסוד חלוקה של 25% ב-65%). מכאן שיש לנכות מהפיצוי סכום של 338,385 ₪,
סכום העולה כדי 38.46% מקצבאות המלייל בענף נכות כללית.
41. בחוות-הדעת האקטוארית ציין המומחה שבענף שיקום במוסד לביטוח לאומי שולמן
לתובע תשלומים עבור דמי שיקום, הוצאות נסיעה ושכר לימוד בסכום כולל (עבור
21 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
שלושת הרכיבים) של 60,380 ₪, והריבית על סכומים אלה היא 3,970 ₪. התובע הסכים
שיש לנכות את הסכום ששולם עבור דמי שיקום (סך נומינלי של 27,933 ₪ על פי פירוט
התשלומים בעמ' 4 ל-ת/2), אך טען שאין מקום לניכוי הסכומים ששולמו עבור נסיעות
(סך נומינלי של 1,802 ₪, עמ' 5 ל-ת/2) ועבור שכר לימוד (סך נומינלי של 24,642 ₪, עמי
6 ל-ת/2). ב"כ הנתבעת טענה שיש לנכות גם את הסכומים ששולמו עבור נסיעות ועבור
שכר לימוד.
42. במחלוקת שבין הצדדים הדין עם התובע. סעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],
התשנ"ה-1995, שכותרתו "זכות לגמלאות בעין קובע כי בין הגמלאות בעין נכלל
"שיקום מקצועי". מכאן המסקנה הלכאורית לפיה לא ניתן לנכות תשלום כלשהו ששולם
על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור השיקום המקצועי, מאחר שעל פי סעיף 82(ב) לפקודת
הנזיקין [נוסח חדש], הגמלה אותה ניתן לנכות מהפיצוי בנזיקין היא יהשווי הכספי של
הגימלאות, להוציא גימלה בעין" (וראו, מיני רבים, ע"א 2801/96 אל-על נתיבי אוויר
לישראל בע"מ נ' יפרח, פייד נה(1) 826,817 (1998)). אלא שבפסיקה המחוזית נקבע
שדמי השיקום עצמם אינם שונים מכל גמלה כספית המשולמת לנפגע ולפיכך ניתן
לנכותם, בשונה מהתשלומים עבור דמי לימוד ונסיעות (ראו ת"א (מרכז) 19460-11-09
פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול, מיום 16.1.2014, בפסקה 63 לפסק-דינו
של כבוד השופט דותן ובאסמכתאות שהובאו שם; ת"א (ת"א) 62512-03-17 עזבון ר.ס.
נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, מיום 19.8.20, בפסקה 45 לפסק-דינה של כבוד השופטת
יעקובוביץ). קביעה זו מעוגנת בהגיונם של דברים, ועולה בקנה אחד גם עם התפיסה
המשתמעת מהוראת תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), התשט"ז-1956.
43. לפיכך יש לנכות מהפיצוי גם את החלק היחסי מדמי השיקום ששולמו לתובע. הסכום
המשוערך של דמי השיקום נכון להיום עומד על 32,576 ₪, והחלק היחסי שיש לשייך
לתאונה עולה לסך 12,529 ₪.
44. כמו כן, יש לנכות מהפיצוי שהתובע זכאי לו את התשלומים התכופים ששולמו לו. אין
מחלוקת שלתובע שולמו ארבעה תשלומים תכופים: סך 15,000 ₪ ביום 4.6.2017; סך
20,000 ₪ ביום 1.8.2017; סך 15,000 ₪ ביום 12.11.2017; וסך 47,000 ₪ ביום
12.7.2022. הסכום המשוערך של התשלומים התכופים, כולל רכיב שכר הטרחה, הוא
111,810 ₪. מכאן שהסכום המשוערך של התשלומים התכופים עצמם, לאחר ניכוי שכר
הטרחה בשיעור 11% ומע"מ, עומד על 99,060 ₪ נכון להיום.
22 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
סוף דבר
45. לנוכח האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים דלהלן :
:
א. נזק לא ממוני
ב.
הפסדי שכר בעבר
₪101,789
₪713,000
ג.
גריעה מכושר השתכרות
₪1,050,000
ד.
הפסדי פנסיה
ה. עזרה לעבר ולעתיד
₪220,000
₪140,000
ו.
ניידות
₪ 125,000
ז.
סה"כ
₪2,349,789
ח.
ניכוי החלק היחסי בקצבאות המלייל
ט. ניכוי תשלום תכוף
₪ – 350,914
₪ – 99,060
י.
סך הכל
₪1,899,815
7 במרץ 2024
46. לסכום שהתקבל יצורף שכר טרחת עורך דין בשיעור 13% ומעיימ וכן הוצאות המשפט.
התובע רשאי להגיש בקשה לשומת הוצאות המשפט בתוך 14 יום מהיום, אם הצדדים
לא יגיעו להבנה בעניין זה.
47. בשל מצבו הנפשי המורכב של התובע, העובדה שמונה לו אפוטרופוס לדין במהלך
ההליכים בתובענה זו, והאפשרות שאכן ייקבע שיש למנות לו אפוטרופוס קבוע, יוחזק
בשלב זה סכום הפיצוי בנאמנות בחשבון בנק שיפתח ב"כ התובע. הסכום יוחזק בחשבון
בנק זה למשך שישה חודשים מהיום, כדי לאפשר לאחיו של התובע, שמונה כאפוטרופוס
לדין במסגרת התובענה שלפני, לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי
אפוטרופוס קבוע לתובע. אם ייפתח הליך מעין זה בבית המשפט לענייני משפחה, יוותר
סכום הפיצוי בנאמנות בחשבון הבנק עד לתום אותו הליך ויועבר לאחר מכן בהתאם
לתוצאות ההליך. אם בתקופה של ששת החודשים הקרובים לא ייפתח הליך מעין זה,
יועבר סכום הפיצוי לידי התובע.
המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ"ז באדר א' התשפ"ד, 7 במרץ 2024, בהעדר.
23 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
נוסח מותר לפרסום נחתם ביום ל' באדר א' התשפ"ד, 10 במרץ 2024, בהעדר.
רע
רם וינוגרד, שופט
24 מתוך 24
7 במרץ 2024
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
מחוץ לקרוואן כי ייני הרי רגיש מאוד לחום. אני שם את הפרצוף שלי בתוך המדורה וני
עוזב אותי בשקט… מצאתי דרך מאוד יצירתית לטפל בוי (עמ' 46 לפרוטוקול, שורות -27
.(25
דומה כי את מצבו הנוכחי של התובע ניתן לסכם במילותיו "הסיפור מתחיל ונגמר בנייי
(עמ' 43 לפרוטוקול, שורה 17). השפעת דמותו הדמיונית של ני על התובע ניכרת היטב.
הן בקדם המשפט שהתקיים לאחר שהתובענה נקבעה לפני לאחרונה, הן בישיבת
ההוכחות, ניתן היה להתרשם מהתובע ממי שנחזה להיות כאחד האדם: מדבר באופן
נינוח, משיב לעניין ואינו מבקש להאדיר את נזקיו. רושם זה משתנה כליל שעה שהתובע
נשאל על עניין בו מעורב, לטענתו, ני. תשובותיו בהקשר זה, שניתנו אף הן באופן נינוח
למדי ומתוך מה שנחזה כאמונה בדברים, מגוללות סיפור בלתי מציאותי בעליל המעיד
על תלישותו של התובע מתפיסות העולם הזה.
.5
מכאן שורש מחלוקת הצדדים: ב"כ התובע טוען כי עד לתאונה לא נודעה לנכות כל
השפעה על התובע, ככל שאכן יש מקום לקבוע שחלק מהנכות קודם לתאונה. הפגיעה
בתאונה הוציאה אותו כליל מאיזון, והשפעתה החריפה של התאונה היא בבחינת פגיעה
באדם בעל יגולגולת דקה". הנתבעת סבורה שאין להעניק משקל רב לעובדה שהתובע
עבד שנים רבות וברציפות קודם לתאונה. לשיטתה, הנכות שייחס המומחה הפסיכיאטרי
למצבו עובר לתאונה מלמדת כי הוא לא היה כשיר לעבוד. אף אם עלה בידי התובע
להערים על הגורמים המעורבים במתן רישיון נשק ועל מעבידים פוטנציאליים, הרי שלא
לעולם חוסן. במוקדם או במאוחר היה מצבו נחשף והוא לא היה זוכה להמשיך לעבוד.
6. המחלוקת בין הצדדים אינה שגרתית, איפוא. לצורך ההכרעה בה לא די לקבוע מה הנכות
הרפואית שיש לייחס לתאונה עצמה. היא מחייבת בחינה כוללת של מצב התובע עובר
לתאונה ולאחריה כדי לבחון אם ועד כמה פגעה התאונה ביכולתו להשתכר.
.7
הנכות הרפואית
א. בתחום האורתופדיה
המומחה בתחום האורתופדיה, פרופ' נחום הלפרין, הבהיר בחוות-דעתו כי בעקבות
הפגיעה בתאונה נגרם לתובע שבר מורכב באצטבולום (המרחשת, שקע בתחתית האגן
אליו מתחברת עצם הירך), המערב ריסוק של "גג האצטבולום, עמודה קדמית וקיר
אחוריי ובנוסף נגרם לו שבר בבסיס צוואר הירך. הוא אושפז ונותח, ולאחר מכן הועבר
לשיקום אורתופדי בבית החולים הרצוג עד ליום 29.5.2017 (בחוות-הדעת נכתב בטעות
3 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
.8
7 במרץ 2024
כי התובע שוחרר מהשיקום ביום 28.5.2017). בבדיקה הקלינית מצא המומחה מגבלה
בכל טווחי התנועה של ירך ימין, רגישות מפושטת בחלק המקורב של הירך וכאב מפושט
במפרק הירך. בסיכום חוות-דעתו הבהיר המומחה כי מדובר בייהגבלה ניכרת בתנועות
של מפרק ירך ימין". מהצילומים עלה כי מפרק הירך מצוי במצב לאחר קיבוע עם פלטה
וברגים הן בקרבת האגן והן בחלק המקורב של הירך מימין ייעם שינויים שחיקתיים
ניכרים במפרק ירך ימין עם התגרמות הטרוטופית סביב לצוואר הירך". בסיכום חוות-
הדעת קבע המומחה כי לנוכח המגבלה הניכרת בתנועות והממצאים בבדיקות ההדמיה
המצביעים על שינויים שחיקתיים ניכרים והתגרמות, הרי שיש לקבוע לתובע נכות
בשיעור 40% לפי סעיף 48(1)(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות
לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התוספת לתקנות), שעניינו בקשיון נוח של פרק
הירך. המומחה הבהיר בחוות-דעתו שהוא בחר לעשות שימוש בסעיף זה "למרות שאין
מדובר בקשיון נוח, אולם ההגבלה הניכרת הקיימת בתנועות מפרק ירך ימין עם שינויים
שחיקתיים במפרק והתגרמות הטרוטופית" מצדיקים "ימתן נכות זו".
המומחה נחקר על חוות-דעתו ביום 6.3.2024, למעלה מארבע שנים לאחר שערך את
חוות-הדעת. כבר בפתח עדותו הבהיר המומחה כי לנוכח תיעוד עדכני שנשלח אליו ערב
העדות נראה שמצבו של התובע לא התדרדר באופן שצפה בעת שערך את חוות-הדעת.
הוא ציין כי "בדרך כלל בסוג השברים האלה אנחנו לא רואים הטבה, אנחנו רואים
החמרה" (עמ' 58 לפרוטוקול, שורות 12-11), ומתוך תפיסה זו וגם בשל הממצאים של
ההתגרמות מסביב למפרק הירך והשינויים השחיקתיים הניכרים יישגורמים לכאבים"
הוא מצא לנכון לקבוע בשעתו נכות העולה על זו הניתנת למגבלה ניכרת בתנועות הירך
(עמ' 59 לפרוטוקול, שורות 11-7). אלא שמבדיקה אורתופדית שנערכה לתובע ביום
16.8.2023 עולה שלא נמצאה הגבלה ניכרת בטווחי התנועה. אף שטווחי התנועה לא צוינו
בבדיקה ולא ניתן להתייחס אליה כייכזה ראה וקדש", הרי שיש לה משקל מסוים.
בהמשך לאמירתו זו נשאל המומחה אם יש מקום לשינוי בחוות-דעתו לנוכח עדות התובע
לפיה הוא נוסע לאומן לפחות פעם בשנה, מגיע לנתב"ג באמצעות תחבורה ציבורית
כשהוא סוחב עמו מזוודה ועל גבו תיק גב, ובאומן עצמה הוא מתגורר בדירה המרוחקת
מציון הקבר והולך עם קב לציון הקבר, למכולת ולכל מקום שיש בכך צורך. המומחה
ציין שמדובר בנתונים רלוונטיים. או-אז הוצג לפני המומחה סרטון שצולם ביום
12.5.2023 על ידי חוקרים מטעם הנתבעת. בסרטון זה ניתן לראות את התובע יוצא
מהקרוואן בו הוא מתגורר, הולך לצדו השני, חוזר לקרוואן, עולה במדרגות ונכנס
לקרוואן, וזאת כאשר הוא אינו נעזר באביזר כלשהו. על יסוד הצפייה בסרטון השיב
4 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
.9
7 במרץ 2024
המומחה שמדרך ההליכה של התובע נראה שלא התממש אצלו אותו כאב עז ייכגורם
מחמיר שמפריע לתפקודי, ולפיכך הוא סבור שמצבו היום תואם לנכות בשיעור 30%
בהתאם לסעיף 48(1)(ז) לתוספת לתקנות, שעניינו "הגבלה בינונית בכל התנועותיי (עמ'
61 לפרוטוקול, שורות 15-14). הוא הבהיר כי אם החששות עליהן היתה מבוססת חוות-
הדעת היו מתממשים, הרי שהיתה ניכרת יצליעה טיפוסית או כאביי גם בהליכה קצרה
מעין זו (עמ' 63 לפרוטוקול, שורות 20-16; וראו גם עמ' 64 לפרוטוקול, שורות 20-10).
עוד השיב המומחה שנכות בשל פגיעה באגן ובירך באופן בו נפגע התובע באה לידי ביטוי
במגבלה בתנועות, הליכה עם מקל וכאבים. עם זאת, לא התפתחו אותם תסמינים
חריגים נוספים שהוא צפה בשנת 2019, ולפיכך אין מקום לחרוג מהוראת סעיף 48(1)(ז)
לתוספת לתקנות.
הסבריו של המומחה בחקירתו היו בהירים ומשכנעים. הנכות בשיעור 30%, שעניינה
במגבלה בינונית בכל התנועות במפרק הירך, תואמת הן לממצאי ההדמיה הן לממצאים
הקליניים. קביעת נכות בשיעור 40% במצב מעין זה היא בגדר חריג. המומחה הסביר
בחוות-דעתו מדוע העדיף ללכת בדרך זו, ובעדותו הבהיר שבעת עריכת חוות-הדעת הניח
כי מצבו של התובע ילך ויחמיר. אלא שחשש זה לא התממש, ובפועל התובע משתמש
באופן שוטף בתחבורה ציבורית ומתנייד ממקום למקום ברגל תוך שימוש בקב. במצב
דברים זה הבהיר המומחה שאין מקום לחרוג מהוראת הסעיף המתייחס למגבלה ניכרת
בתנועות הירך ואין מקום להשוות את מצבו של התובע למצב של קשיון נוח. קביעה זו
מתיישבת עם עדותו של התובע ואף עם הסרטון שהוצג. לפיכך יש לקבוע שבעקבות
התאונה נותרה לתובע נכות אורתופדית בשיעור 30% בשל המגבלה הניכרת בתנועות
הירך, המלווה בכאבים בהליכה ומצריכה שימוש במקל או בקב קנדי בעת הליכה.
10. יוער כי די היה בנכות זו כדי להביא לכך שהתובע לא יוכל לחזור לעבודתו הקודמת
כמאבטח. מהעדויות שנשמעו והמסמכים שהוצגו עולה שהתובע שימש כמאבטח
במקומות רבים, ובכלל זה באזורים רגישים (כפי שניתן לראות גם מפירוט השעות
בכרטסת בתיק האישי במי). לאחר פגיעתו הוא הופנה על ידי מעסיקתו, מ', לבדיקה של
רופא תעסוקתי על מנת שזה יקבע אם יש באפשרותו להמשיך ולעבוד כמאבטח. בפניה
לרופא התעסוקתי ציינה המעבידה כי "במסגרת תפקידו יצטרך המועמד לעבור קורס
הכשרה הכולל אימוני קרב מגע, כושר גופני גבוה ואימוני יריי (מכתב מיום 19.10.2017,
בעמ' 313 לתיק האישי במי). הרופא התעסוקתי קבע לאחר עיון במסמכים הרפואיים
וביצוע בדיקה קלינית, כי התובע "אינו כשיר לעבודתו הנוכחית כמאבטח. תוקף אישור
זה: קבועי (מסמך מיום 22.11.2017, נספח 14 לתצהיר התובע; המסמך נמצא גם בעמי
5 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
319 לתיק האישי של מ'). דומה שקביעה זו משקפת דברים כהווייתם, מאחר שלא ניתן
להניח שהתובע מסוגל היה לשוב ולתפקד בעבודה הדורשת מעבר אימוני קרב מגע וכושר
גופני גבוה. הוא אף אינו מסוגל להתנייד כראוי, ואינו יכול לתת מענה לנסיבות הדורשות
התערבות של מאבטח.
התובע עבד כמאבטח ברציפות משנת 1997 ועד לתאונה. מתיקו במחלקת שיקום במלייל
עולה כי חשיבתו המילולית המופשטת, חשיבתו האנליטית, כישוריו הפקידותיים
וכישוריו החשבוניים נמצאים בחלק הנמוך של הסקלה (עמ' 49 ל-ת/2). לפיכך נראה
שהמגבלה האורתופדית כשלעצמה הגבילה באופן ניכר ביותר את יכולתי להשתלב בשוק
התעסוקה במומו. בנסיבותיו של התובע די היה בנכות זו, ובוודאי בשילובה עם אותה
נכות פסיכיאטרית שאין מחלוקת שנבעה מהתאונה, כדי להצדיק פיצוי בראש הנזק של
הפסדי שכר וגריעה מכושר השתכרות בשיעור העולה באופן ניכר על שיעורה של הנכות
הרפואית, שהיא גם תפקודית במהותה.
ב. בתחום הפסיכיאטרי
11. המומחה בתחום הפסיכיאטרי, דייר יהודה ששון, התרשם כי אף שמבחינה קוגניטיבית
קיימת התמצאות מלאה של התובע ואין הפרעות בזכרון, הרי שייאין תובנה למצבו וכושר
השיפוט לקוי ביותר". בפגישות של המומחה עם התובע סיפר לו התובע על המעקבים
אחריו ועל תפיסתו לפיה תאונת הדרכים תוכננה על ידי החטיבה היהודית בשב"כ. הוא
טען שמציקים לו בשנתו, שולחים בחורות בכל מקום שהוא נמצא וקבוצה של אנשים
"והמנהיג שלהם עושה דמיונות מודרכים לטווחים ארוכים וקצרים. אני מדבר איתו דרך
דמיון מודרך, לא רואה אותו אלא שומע את הקול שלויי. בחוות-הדעת התייחס המומחה
לשלושה מסמכים העוסקים בטיפול פסיכיאטרי שהתובע היה בו לפני התאונה, בתקופת
גירושיו, בתאריכים 2007.X.x.2007 ,X.x ו-2009.X.X. הוא קבע כי כבר במסמכים אלה
עלו מחשבות שווא של רדיפה, ובסכים דעתו קבע שייעוד קודם לתאונה מתועדת הפרעה
פסיכוטית עם מחשבות שווא וטיפול תרופתי לפרקים". המומחה ציין שבבדיקות שנערכו
לתובע במרכז הרפואי זיו בשנים 2019 ו-2020 הוא אובחן כסובל מהפרעה דלוזיונלית,
אולם הוא סבר שמדובר במצב של סכיזופרניה פרנואידית יישהיא צורת הסכיזופרניה
השכיחה ביותר ומתאפיינת ע"י מחשבות שווא קבועות יחסית שמלוות לעיתים קרובות
בהזיות, בעיקר של שמיעה, ובהפרעות בתפיסה, וכן במחשבות של שליטהיי.
המומחה קבע בחוות-דעתו כי בתיעוד הרפואי שקדם לתאונה יש תיאור מובהק של קיום
תסמיני המחלה לפני התאונה, אולם ישנה בהחלט החמרה בעקבות התאונה המתבטאת
6 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
במעקב פסיכיאטרי ממנו נמנע בעבר, בשימוש תרופתי קבוע ובהפסקת עבודתו ושינוי
באורח חייו של מר א' שעבר להתגורר ביער ליד XXX בתנאי בידוד מהחברה. לפיכך
התאונה גרמה, לדעתי, להחמרה במחלתו הבסיסית של מר אייי.
על יסוד כל אלה קבע המומחה לתובע נכות בשיעור 50% לפי סעיף 33(ב)(5) לתוספת
לתקנות שעניינו בסכיזופרניה עם ירמיסיה חלקית, ריבוי התקפים פסיכוטיים עם סימנים
׳חיוביים' או 'שליליים בולטים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, ישנה הגבלה ניכרת
של כושר העבודה וכן ירידה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי". עוד קבע כי עובר לתאונה
התאים מצבו הנפשי של התובע לנכות בשיעור 40% לפי סעיף 33(ב)(4) לתוספת לתקנות,
העוסק באדם הסובל מסכיזופרניה עם ירמיסיה חלקית, עם סימנים שליליים בולטים,
קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, ישנה הגבלה ניכרת של כושר העבודה, קיימת פגיעה
בתפקוד הנפשי והחברתי".
12. למומחה נשלחו שאלות הבהרה מטעם התובע. בתשובותיו השיב המומחה שהנחתו לפיה
התובע סבל ממחשבות שווא כל השנים נבעה מ"האנמנזה שנתקבלה מפי מר אייי (תשובה
מס' 2). הוא הבהיר שרמיסיה חלקית היא מצב יחסי, שמתאר הפחתה בסימפטומים
לעומת מצב קודם (תשובה מס' 5). הוא אישר שהימנעות מנטילת תרופות עלולה להחמיר
את השפעת המחלה על התפקוד, אלא שהוא הניח שהתובע נוטל תרופות באופן קבוע כי
כך סיפר לו התובע (תשובה מס' 6).
13. בקדם המשפט שהתקיים לפני המותב הקודם ביום 8.2.2023 הודיע ב"כ התובע שהוא
עומד על חקירת הפסיכיאטר. בקדם המשפט שהתקיים לפני ביום 5.12.2023, לאחר
שהתיק הועבר לטיפולי, הודיעה בייכ הנתבעת שהיא מבקשת לחקור את שני המומחים.
התובע נחקר ביום 25.2.2024, והמומחים אמורים היו להיחקר על חוות-דעתם ביום
6.3.2024. שלושה ימים קודם למועד זה הודיעה הנתבעת שהיא מוותרת על חקירת
המומחה בתחום הפסיכיאטריה. מאחר שהתובע לא הגיש בקשה לחקירתו, לא נחקר
המומחה על חוות-דעתו. על אף שהמומחה לא נחקר תקף ב"כ התובע בסיכומיו את
קביעות המומחה, תוך שהוא מציין שהוא מודע לכך כי לא בנקל יתערב בית המשפט
בקביעות מומחה מטעמו כאשר זה כלל לא נחקר עליהן.
14. אין לכחד שקביעות המומחה בתחום הפסיכיאטריה בעניין מצבו של התובע קודם
לתאונה מעוררות קושי מסוים. קושי זה נובע הן מהעובדה שנראה שלפני המומחה לא
עמדה תמונה מלאה של ההתרחשויות סביב פניותיו של התובע לטיפול הפסיכיאטרי
7 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
בשנת 2007; הן לנוכח העובדה שהמומחה לא נחשף לעבודתו הרצופה של התובע
כמאבטח בשנים שלאחר מכן ולהמלצות יוצאות הדופן שקיבל באותה תקופה; הן מאחר
שהמומחה ביסס את קביעותיו בעניין מחשבות השווא בעבר על ייהאנמנזה שנתקבלה מפי
מר אייי בבדיקותיו אצל המומחה, אף שאין מחלוקת שבמועד שבו מסר התובע את
הדברים למומחה עמדה נכותו הכוללת על שיעור של 50% וספק רב אם ניתן היה להעניק
משקל לדבריו. אלא שהמומחה לא נחקר על עניינים אלה, וקיים קושי רב להתערב
בקביעותיו. כפי שיובהר בהמשך הדברים, ממילא לא נראה שנודע משקל רב לשאלת
השיעור המדויק של הנכות שיש לזקוף למצבו הנפשי של התובע עובר לתאונה.
15. על מנת שהיריעה לא תימצא חסרה, ייסקר בקצרה גם התיעוד הנוגע למצבו של התובע
קודם לתאונה:
אין חולק שהתובע פנה לטיפול פסיכיאטרי ביום 2007.XX (עמ' 3 לתיעוד הרפואי
שהגישה הנתבעת; גם יתר ההפניות להלן לקוחות מתיעוד זה). בבדיקה זו ציין דייר
פורמן "אפקט חשדני. מחשבות שווא של רדיפה, למרות שמנסה להציג את התמונה
כפגיעה מצד אחרים מקרית ולא מכוונת בו. ללא עדות להפרעה בפרספציה. שיפוט
ותובנה בתחום הנורמה". הפסיכיאטר התרשם כי מדובר בייהתפתחות של הפרעה
דלוזיונלית פרנואידית ללא תובנה למצבו, אך נכון לשתף פעולה בגלל לחץ של אשתו
לפנות לטיפול אחרת תתגרש ממנויי. לאחר פניה זו, פנה התובע לדייר פורמן גם בתאריכים
2007.X.X.2007 ,X.X.2007 ,X.x.2007 ,X.X. הרישום במועדים אלה עסק באירועים שבין
התובע לבין אשתו וברצונה להתגרש, ולא כלל אבחנה ספציפית כלשהי. בפגישה נוספת
מיום 2007.X.X ציין הפסיכיאטר יינראה נינוח, ללא סימני מתחיי. לבד מאמירה זו כולל
הרישום את האבחנה הממוחשבת, החוזרת על עצמה בכל הרישומים, של הפרעה
דלוזיונלית.
ביום 2007.X.X נבדק התובע על ידי דייר ליידרמן. בעקבות בדיקה זו נעשו שני רישומים.
ברישום הראשון מאותו יום (מהשעה 16:50) התייחס דייר ליידרמן למה שמסר לו התובע
בפגישה ביום 2007.X.X. על פי הרישום התובע "לא מגלה הפרעות במהלך החשיבה"
אולם מסר שעבד בדואר ב-XXXX (כמאבטח) ואדם אחר שעבד באותו מקום ייהרגיש
מושפע ממנו, כאילו הייתי תחת שליטה, הפך להיות עצבני, אפילו אלים כלפי בני
משפחה. תחת לחץ אשתו פנה לפסיכיאטר, אשר התחיל טיפול תרופתייי. דייר ליידרמן
המליץ על המשך טיפול תרופתי וביקש מהתובע להביא מכתב מהפסיכיאטר שטיפל בו
קודם. בשעה 17:10 באותו יום ערך דייר ליידרמן רישום נוסף ובו הביא את עיקרי
8 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
הדברים שדלה מרישום שערך דייר פורמן ביום 2007.X.X. רישום זה כלל פרטים רבים
מקורות חייו של התובע. בהמשך לאלה נאמר שהתובע ייפגש אדם שהרגיש שאדם לתקן
בו עם יחודים של אר"י ז"ל. הרגיש שאדם זה השתלט על הנפש שלו… הבין שישנם של
יחסי כוחות. הבין זאת לפי חלום בו הוא מסוים שאולי הוא רצה להשפיע עליו והוא לא
רוצה את השפעתו… אשתו אמרה שהוא מדמיין שמבצעים עליו יחודים".
16. התובע לא חזר לבדיקה או טיפול פסיכיאטרי עד לתחילת שנת 2009. ביום 2009.X.X שב
התובע לדייר ליידרמן לאחר שהופנה על ידי רופא מטפל לצורך הערכה פסיכיאטרית
לפני מתן אישור רפואי לרישיון נשקיי. דייר ליידרמן ציין כי התובע "מוכר לי מבדיקה
קודמת ב-2007.X.X " וכי באותה תקופה קודמת דיווח שנמצא בטיפול פסיכיאטרי.
התובע מסר לדייר ליידרמן שיימזה כשנה לפחות לא נוטל טיפול תרופתי, התגרש ועזב
את XXX. מתגורר ב-XXX, מתפקד לדבריו באופן רגיל, עובד בשמירה". עוד נרשם כי ייעד
לפני כשלושה חודשים היה בטיפול פסיכולוגי". הרופא התרשם שהתובע אינו מגלה
מחשבות שווא ברורות, התנהגותו "לא נראית הלוצנטורית. אפקט יציב. שולל מחשבות
אובדניותיי. מסקנתו היתה כי ייכעת לא מגלה פסיכופתולוגיה המצריכה התערבות
פסיכיאטרית מיידית".
17. לבד מרישומים אלה לא קיים רישום נוסף כלשהו המעיד על טיפול פסיכיאטרי או
פסיכולוגי שעבר התובע במרוצת השנים. התיעוד שצוטט לעיל אכן תומך במסקנת
המומחה לפיה בשלב כלשהו בשנת 2007 סבל התובע מדמיונות שווא ומדלוזיות. אלא
שלמעט תקופת שלושת החודשים שבין XXX ל-XXX 2007 אין עדות על בעיות נפשיות
פעילות נוספות. כאמור, בשנת 2009 סבר דייר ליידרמן שלא קיימת פסיכופתולוגיה
פעילה. לכך יש לצרף את העובדה שבכל השנים משנת 2007 ועד לתאונה חודש רישיון
הנשק של התובע פעם אחר פעם. לעניין זה הבהיר נציג חברת השמירה שהוזמן לעדות כי
המשרד לביטחון פנים מחליט אם לחדש רישיון לנשק למי שעובד בעבודות אבטחה וכי
חידוש הרישיון למאבטח כפוף לאבחון פסיכולוגי. רק לאחר שהפסיכולוג מחליט שאדם
כשיר לשאת נשק ניתן לו הרישיון (עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 27-21).
מהמסמכים בתיק האישי במי עולה שהתובע לא דיווח מעולם על העובדה שהיה בטיפול
פסיכיאטרי או על העובדה שקיבל תרופות פסיכיאטריות במהלך שנת 2007. דיווחיו
בהקשר זה לא היו אמת. עם זאת, לא ניתן להתכחש לעובדה שרישיון הנשק חודש פעמים
מספר לאחר האירוע משנת 2007 (וחודש לאחרונה בשנת 2016), ובכל אותן פעמים נמצא
התובע כשיר לשאת נשק.
9 מתוך 24
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד
ת"א 23150-10-18 פלוני נ' פלוני
7 במרץ 2024
18. אומנם, לא ניתן להסיק מסקנות מרחיקות לכת מהעובדה שעלה בידי אדם להסתיר את
מצבו הרפואי ממאבחן פסיכולוגי במסגרת פגישה קצרה לצורך קבלת רישיון. שונים הם
פני הדברים כאשר בוחנים את מכלול העובדות האחרות הנוגעות לעניין, שרבות מהן לא
עמדו לפני המומחה: כך, כאשר התובע סיים את אחת מתקופות ההעסקה בחברת מי
בשנת 2013, הוא פנה לכמה מהממונים עליו בבקשה לקבל מכתבי המלצה. בתיק האישי
במי נמצאים העתקים ממספר מכתבי המלצה שנכתבו עבורו בשלהי שנת 2013. האחמייש
בביטוח הלאומי בסניף תל אביב ציין כי מדובר באדם מסור ובעל מוטיבציה ייבעל יכולת
גבוהה ורגשית במגע עם קהל, רציני מאוד בעבודה, בוגר ומסור לעבודתו. מדובר בעובד
אחראי, נבון, ושקט אשר ביצע את תפקידו בצורה הראויה לציון", גם בעבודתו עם הקהל
(עמ' 370 לתיק האישי ועמ' 28 לנספח 10 להודעה על הגשת מסמכים מיום 2.1.23, להלן :
נספח 10 להודעה). מנהל נוסף במי תיאר במכתבו מיום 13.10.2013 את התובע כייעובד
ולוחם יוצא יחידה קרבית, בעל נורמות עבודה ערכיות ומוסריות, בעל אחריות והוגנות
כלפי כל הסובבים אותו" ותיאר אותו כאדם שיהיה מקובל מאוד בין העובדים בשל
אדיבותו הרבה ויושרתו" (עמ' 368 לתיק האישי ועמי 30 לנספח 10 להודעה). מנהל סניף
תל אביב של מי ציין במכתבו מיום 8.11.2013 כי התובע התבלט במקצועיותו, בגרותו,
מוסר העבודה ותפקודו בשגרה ובאירועים חריגים במתקנים בהם עבדיי. הוא הוסיף שהוא
ממליץ על התובע "בחום, הוא דוגמה לעובד בעל יחסי אנוש, יכולת השתלבות ועבודה
בצוות וניסיון מקצועי רבי (עמ' 368 לתיק האישי ועמי 32 לנספח 10 להודעה). קבייט
הביטוח הלאומי כתב במכתבו מיום 10.10.2013 כי התובע יעשה את תפקידו נאמנה,
באחריות, בעל ראש גדול, דייקן וממושמעי. הוא ציין כי התובע "הפגין תושייה רבה
במצבים שונים ובדרכו הנעימה מנע עימותים עם הלקוחות. לסיכום מדובר בעובד טוב
מאוד וממליץ עליו בחום" (עמ' 367 לתיק האישי ועמ' 29 לנספח 10 להודעה). קבייט
הביטוח הלאומי, המשמש כיום כ-XXX, התייצב לעדות. הוא ציין כי עבד כקבייט במשך
17 שנים ולאורך כל תקופה זו יינתתי שלושה מכתבים כאלה בלבד. אני נותן אותם
במשורה רק למי שאני מעריך שההמלצה שלי משקפת את מה שאני כותב" (עמ' 7
לפרוטוקול, שורות 10-9).
19. התמונה המשתקפת מהמכתבים, שמטבע הדברים זכתה לחיזוק גם בעדויות של אמו
ואחיו של התובע ושל חבר המלווה אותו מאז התקופה הצבאית ועד היום, מצביעה על
כך שעלה בידו לתפקד בצורה שהיא הרבה מעל הממוצע בשנים שחלפו מאז שנת 2007
ועד לתאונה. יש להבהיר בהקשר זה שהתובע עבד מספר תקופות לא רצופות במי, אולם
המכתבים הוצאו בשלהי תקופת העסקתו שהחלה בחודש יולי 2011 והסתיימה ביום
10 מתוך 24
