לפני
כבוד השופט צ. ויצמן, אב"ד
כבוד השופטת י. מושקוביץ
כבוד השופטת צ. גרדשטיין פפקין
מערער
מ. א. ק.
נגד
משיבים
1. ר. א. ס.
2. ג. ק.
3. א. ק.
4. ו. ס. ס.
5. ד. א. ס
פסק דין
ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 21.2.2023 בתמ"ש 8385-09-20 (כב' השופטת ה. מלר-שלו), במסגרתה נדחתה בקשתו של המערער למחיקת תביעת המשיבה 1 לפירוק שיתוף בשני נכסי מקרקעין, בנתניה ובחדרה, אותם ירשו הצדדים, וכן נדחתה בקשתו לביטול מכר זכויות המשיבה בנכס בחדרה לצד ג'.
הנדרש לנדון
המשיבה 1 (להלן – המשיבה) היא בתו של המנוח ד.א ז"ל אשר הלך לבית עולמו ביום 21.6.03 (להלן – המנוח). לעזבון המנוח הוצא צו קיום צוואה ביום 10.9.03.
המשיבים 2-5 הם יורשיו האחרים של המנוח, אשר היו שותפים בנכסים שונים השייכים לו.
המערער הוא נכדו של המנוח (אמו, שנפטרה אף היא, היתה בתו של המנוח ואחותה של המשיבה) ואף הוא נמנה על יורשי עזבונו.
המשיבה הגישה תביעה ובה עתרה לפירוק השיתוף בשני נכסים – נכס בנתניה, אותו ביקשה למכור בתנאי השוק הפתוח למרבה במחיר, ונכס בחדרה, בו למשיבה מחצית הזכויות ואילו המחצית הנותרת שייכת למערער ולמשיבים 2-3 בחלקים שווים. לגבי הנכס בחדרה ביקשה המשיבה לבצע חלוקה בעין וככל שלא ניתן יהיה לעשות כן, למכור, אף אותו, למרבה במחיר.
במסגרת הדיון בתביעה לפירוק השיתוף הגיש המערער לבית משפט קמא בקשה למחיקת התביעה על הסף "בכפוף להשבת המגרש בחדרה" וזאת אחר שטען כי המשיבה, פעלה בחוסר תום לב למכירת זכויותיה בנכס בחדרה "מאחורי גבם" של הצדדים ומבלי שניתנה בפועל החלטה לפירוק השיתוף בנכס.
המשיבה טענה, כי ניתן צו לפירוק השיתוף ביחס לנכסים כבר ביום 3.2.22 ומשכך היא פעלה כדין, ומכל מקום, הזכויות בנכס שבחדרה רשומות במושע ואין כל מניעה כי תמכור את זכויותיה שלה לצד ג', ואין בכך כל פגיעה ביתר בעלי הזכויות האחרים ובכללם המערער.
פסק דינו של בית המשפט קמא
ביום 21.2.23 ניתנה החלטת בית המשפט קמא נושא הערעור (ההחלטה סווגה כפסק דין בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.4.23 ברמ"ש 34963-03-23). בית המשפט קבע, כי הסעד לו עותר המערער, היינו – מחיקת תביעת המשיבה בכפוף להשבת המגרש בחדרה שנמכר לצדדי ג', אינו הולם את גדרי ההליך הניצב לפניו שעניינו בפירוק שיתוף, וככל שמתבקשת השבה של זכויות כאלה ואחרות שומה על המערער לפנות בהליך מתאים.
בית המשפט הוסיף וציין, כי אמנם, בכתב הגנתו טען המערער, כי יש לו קשר ריגשי לנכס בחדרה, שם גדל, וכי הוא מעוניין לרוכשו, אך למעשה, לא פעל על מנת להגשים רצון זה וכי הוא נמנע בפועל מקיום פגישות לצורך קידום פירוק השיתוף בנכס.
עוד קבע בית המשפט, כי הסעד העיקרי ביחס לנכס בחדרה הושלם, שכן המשיבה, שעתרה לפירוק השיתוף מכרה את זכויותיה לצד ג'. לפיכך, אין עוד מקום להמשך הבירור ביחס לתביעה הנוגעת לנכס זה, וכי ככל ומי מבעלי הנכס מעוניינים בפירוק השיתוף בו, הוא רשאי לעתור לעניין זה בתביעה מתאימה. עוד נקבע, כי בכל הנוגע לנכס בנתניה ימשיך ההליך כסדרו.
בית המשפט הוסיף ותיאר את השתלשלות העניינים בהליך ממנה עולה כי, בניגוד לטענת המערער, המכר לצד ג' לא נעשה מאחורי גבו, אלא ניתנה לו הודעה מהמשיבה, באשר לכוונתה למכור את זכויותיה בנכס בחדרה, טרם השלמת המכר. כך גם יכול היה המערער לרכוש את זכויותיה בנכס אילו היה מעונין לעשות כן.
וזה מהלך הדברים תואר בפסק הדין –
ביום 18.7.21 (כשנתיים לפני מועד פסק הדין) התקיים בפני בית משפט קמא דיון במסגרתו, נתן המערער הסכמתו (באמצעות ב"כ דאז) לפירוק השיתוף בנכס בחדרה לרבות מינוי שמאי, וניתן פס"ד חלקי בעניין. המשיבים 2-3 הודיעו ביום 4.10.2021 שהם מוכנים לפירוק השיתוף על דרך של מכירה לצד ג' למרבה במחיר ובמסגרת הדיון ניתן תוקף של פסק דין להסכמות המשיבה והמשיבים 2-3 בנוגע למגרש בחדרה, כאשר ההסכמות היו:
"לעניין הנכס בחדרה, מוסכם עלינו, תוך שמירת מלוא טענותינו כי ימונה שמאי, זאת כאשר התובעת טוענת כי אין צורך במינוי שמאי לעניין פירוק שיתוף ואילו הנתבעים סבורים שכן וככל ויעלה כי לא היה צורך מלכתחילה יושתו כלל ההוצאות על הנתבעים 1-3 בעניין חוות דעת השמאי. בשלב זה יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בעלות חוו"ד השמאי (חצי חצי). כמו כן, הסכמתנו למינוי השמאי היא בכפוף לכך שכבר עתה ניתנת הסכמה לפירוק השיתוף. לפיכך נבקש כי יינתן פסק דין חלקי בעניין זה באופן שיסיים את המחלוקת בנוגע לנכס בחדרה" (עמ' 5 לפרו' מיום 18.7.21)
בהמשך, הגישה המשיבה בקשה למתן פס"ד חלקי באשר לנכס בחדרה ובית המשפט בהחלטתו מיום 3.2.22 קבע, בין היתר, כי יש מקום ליתן צו לפירוק השיתוף בשני הנכסים, ואין מקום עוד לעכב את פירוק השיתוף בנכסים אלא יש לקדמו תחת קיום דיון בטענות השונות של הצדדים, אשר שמורות להם ותתבררנה, ככל שיעלה הצורך, במסגרת פסק הדין הסופי. באשר לאופן ביצוע פירוק השיתוף – נקבע, כי טרם הכרעה באשר לאופן הפירוק יש למנות מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר יגיש חוו"ד בדבר אפשרויות הפירוק הקיימות, בין אם חלוקה בעין ובין אם על דרך של מכירה לצד ג', ואין מקום בשלב זה להכריע על יסוד טענות הצדדים לבדן.
בכל הנוגע לטענת המערער כי הוא מעוניין לרכוש את זכויות המשיבה בנכס, קבע בית המשפט כדקלמן:
"אשר לטענת הנתבע 2 כי הוא מעוניין לרכוש את חלקה של התובעת – לא התרשמתי כי מדובר ברצון כן ולמצער כזה העולה בקנה אחד עם ההתנהלות בפועל; שכן לא שוכנעתי כי אכן הנתבע פעל ופועל לרכישת חלקה של התובעת בנכס, זאת מאחר והתובעת הציעה מספר פעמים במהלך ניהול ההליך למכור את חלקה לנתבע אך הוא לא נקט בצעד קונקרטי בנדון. אילו היה רוצה הנתבע 2 לרכוש את חלקה של התובעת בנכס בנתניה, יש להניח שהיה עושה כן בין אם במהלך השנים שעברו טרם הגשת כתב התביעה ובין אם לאחריו; לפיכך לא מצאתי לעכב את הליך הפירוק בגין טענה זו של הנתבע" (ההדגשה הוספה במסגרת ההחלטה מושא ההליך כאן)
ביום 21.8.22 הגישה המשיבה הודעה לביהמ"ש בה הודיעה על כוונתה למכור לאלתר את זכויותיה בנכס בחדרה. לטענתה, הזכות קמה לה, בין היתר, נוכח החלטת בית המשפט מיום 3.2.33 וכן נוכח קביעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש אשר המליץ לפרק את הנכס בחדרה בדרך של מכירה לצד ג' לכל המרבה במחיר. בהחלטתו על גבי הודעת המשיבה ציין בית המשפט כי ההודעה אינה מזכה בסעד אופרטיבי.
ביום 23.8.22 הגיש המערער בקשה לזימון מומחה לצורך חקירתו. לאחר קבלת תגובות הצדדים נקבע בהחלטה מיום 31.10.22 כי המבקש רשאי לזמן את המומחה בכפוף להפקדת 4,000 ₪ בקופת ביהמ"ש בתוך 30 ימים והתיק נקבע להוכחות ליום 23.1.23 תוך שניתנה הוראה להגשת תצהירים.
ביום 16.10.22 הגיש המערער בקשה למתן צו למניעת מכירת זכויות המשיבה בנכס בחדרה לאחר שגילה שהמשיבה מכרה את חלקה לצדדים שלישיים. בהמשך, הגיש המבקש בקשה להשבת הזכויות בנכס שנמכרו על ידי המשיבה, בקשה שהועברה להתייחסות הצדדים לרבות עמדת צדדי ג'. לאחר שהתקבלו עמדות הצדדים נקבע כי מועד הדיון הקבוע להוכחות ישמש כדיון בבקשה להשבת הזכויות בנכס.
בהחלטה נוספת, מיום 21.2.23, ולאחר שנמצא כי מכר זכויות המבקשת בנכס בחדרה הושלם, קבע בית משפט קמא כי הסעד בעניין הנכס בחדרה הושלם ומשכך התייתר הצורך בהכרעה בתביעה לפירוק השיתוף ביחס אליו, תוך שהוא מציין כי הצדדים רשאים לפעול בהתאם לדין למיצוי זכויותיהם בעניין זה.
להשלמת התמונה יצוין, כי המערער ביקש לעכב את ביצוע המכר לצד ג', בית המשפט קמא דחה בקשתו, ובר"ע שהוגשה על ידי המערער לבית משפט זה, נדחתה אף היא, ביום 4.5.2023 (רמ"ש 41526-04-23), תוך שנקבע כי מדובר בזכויות במושע וכי אין כל מניעה כי המשיבה תמכור זכויותיה לצד ג'.
תמצית טענות המערער
יש להורות על מחיקת התביעה לפירוק שיתוף ולהשיב את הזכויות בנכס בחדרה שנמכרו על ידי המשיבה לידיה ולשם כך יש לצרף את צדדי ג' לערעור כאן. מדובר במקרה יוצא דופן בו יוזם ההליך המשפטי שעניינו בפירוק שיתוף, מחליט על דעת עצמו למכור את חלקו בנכס, בו יש לו שותפים, דבר המחייב את השבת הזכויות בנכס בחדרה לידי המשיבה ומחיקת תביעתה. בין הצדדים התנהל הליך משפטי ארוך בנוגע לאופן פירוק השיתוף ובמהלכו גילה המערער כי המשיבה מכרה את חלקה. רק לאחר מכן התקיים הליך בפני בית המשפט, אליו צורפו צדדי ג', ולאחר שמיעת כלל הצדדים ניתנה ההחלטה מושא ההליך, המהווה, למעשה פסק דין וזאת מבלי שנשמעו ראיות. קיים הסכם להחלפת נכסים בינו לבין המשיבים 2-3, וכי האחרונים הפרו אותו.
תמצית טענות המשיבה
ראשית דבר, מדובר במעשה עשוי שכן הרוכשים כבר רשומים כבעלי זכויות בנכס בחדרה. די בכך בכדי לדחות את הערעור. מכל מקום, ולמעלה מן הצורך – לא היתה כל מניעה כי המשיבה תמכור את זכויויתה בנכס בחדרה, אחר שביום 3.2.22 ניתן צו לפירוק השיתוף בנכס והמשיבה לא היתה זקוקה לרשותו או הסכמתו של המערער לצורך מכירת חלקה שלה בלבד דבר שנמנע ממנה משך למעלה מ 17 שנה אחר פטירת אביה המנוח בשל קשיים שונים שהערים המערער.
אף זכות מזכויותיו של המערער לא נפגעה שכן המשיבה לא מכרה את זכויותיו שלו אלא את זכויותיה שלה בלבד. המשיבה אף לא מכרה את זכויותיה בהסתר אלא הודיעה לבית המשפט ולכלל הצדדים כי מצאה רוכשים וכי בדעתה למכור את חלקה שלה בנכס ורק לאחר הודעה זו נחתם הסכם המכר (ביום 6.9.22 וביום 21.2.23 הודיעו הצדדים השלישיים על השלמת המכר). כך או כך, בכל מקרה, אף אילו לא היו נמכרות הזכויות לצדדי ג', לא יכול היה המערער לחייב את המשיבה למכור לו את זכויותיה שכן אין כל בסיס משפטי לחיוב כאמור וכפי שהתרשם בית המשפט קמא, למערער היו הזדמנויות רבות לרכוש את הנכס בחדרה והוא בחר שלא לעשות כן.
המשיבה היא אם חד הורית לחמישה ילדים והייתה זקוקה לתמורת הנכס בחדרה לפרנסת ילדיה. המערער עיכב את מכירת הנכס תקופה ארוכה, עד שלא נותרה למשיבה כל ברירה והיא מכרה את חלקה בלבד.
בנוגע לנכס בנתניה טרם ניתן פסק דין, ההחלטה מושא הערעור כלל אינה עוסקת בו, וטרם קם המועד לדון בטענות המערער בנוגע לקביעות בית המשפט בהתייחס לנכס בנתניה.
תמצית טענות המשיבים 2-3
לא נפלה כל שגיאה בהחלטת בית המשפט. המשיבה רשאית למכור זכויותיה למי שרצונה בכך מכוח הוראת סעיף 34 לחוק המקרקעין ולמערער אין כל זכות למנוע הימנה לעשות כן, קל וחומר מקום בו המכר הושלם. לא היה כל הסכם בין המערער למשיבים 2-3, לא בכדי לא הוצג הסכם כזה, ומכל מקום, טענה זו אינה רלוונטית לדרישת המערער בנוגע לחלקה של המשיבה בנכס בחדרה.
תמצית טענות המשיבות 4-5
המשיבות 4-5 ביקשו לפטור אותן מהתייצבות לדיון שכן אין להן כל זכויות בנכס בחדרה. הן הוסיפו טיעון בנוגע לנכס בנתניה, אך כיוון שהנכס בנתניה אינו עומד בלב ההליך כאן, לא מצאנו לפרטו.
טענות הצדדים בדיון בערעור
מצאנו לייחד פרק נפרד לאופן התנהלות המערער בדיון בערעור בפנינו. המערער לא שעה להפצרותינו שלא להפריע למהלך הדיון ולא חדל מקריאות ביניים והפרעה בלתי פוסקת למהלך התקין של הדיון. בעיצומו של הדיון ביקש לפטר את בא-כוחו שכן לטענתו, הוא אינו בקיא במכלול העובדות כמותו (אף כי בא כוחו ייצגו כבר בשלהי ההליך בפני בית המשפט קמא). נעתרנו לבקשתו של המערער, תוך שהובהר לו, כי משמעו של דבר כי ייצג את עצמו בהליך והמערער ניאות לכך.
במהלך הדיון מיקד המערער טיעונו בזכות ראשונים, שלטענתו עומדת לו ביחס לשאר בעלי הזכויות בנכס בחדרה. לטענתו, קיימת זכות ראשונים מכוח הדין וכן זכות מכוח מערכת היחסים העסקית בין הצדדים. משנשאל המערער היכן מופיעה טענתו זו בהליך בפני בית המשפט קמא, הפנה לכתב הגנתו, ולאחר שעיון בכתב ההגנה העלה כי הטענה אינה מופיעה שם, ציין כי הטענה מופיעה במקומות אחרים, אך לא הציג מסמך במסגרתו הועלתה הטענה.
כך או כך, גם לבקשת ההרכב להציג מסמך המלמד על זכות ראשונים הקיימת לו, לא הצליח להציגו.
עוד טען המערער כי ערעורו נוגע אף להחלטת בית המשפט הנוגעת לחלקו בנכס בנתניה וביקש להשלים טיעון בעל פה אף לעניין זה. נוכח העובדה כי החלטת בית המשפט מושא ההליך אינה נוגעת לנכס בנתניה וכי לגביו טרם ניתן פסק דין וכלל טענות הצדדים ביחס אליו שמורות להם, לא מצאנו ליתן למערער לטעון לעניין זה ואף ההכרעה כאן לא תתייחס לנכס זה, זאת במיוחד עת צוין מפורשות בסעיף 7 לכתב הערעור – "הנכס נשוא ערעור זה הוא נכס בחדרה".
המשיבים חזרו על טענותיהם כפי שהובאו בתשובותיהם.
****
אחר שעיינו בטענות הצדדים והוספנו ושמענו טיעון ארוך בעל פה, כאמור, מצאנו כי דין הערעור להדחות.
אכן, מלכתחילה הגישה המשיבה תביעה לפירוק השיתוף, אך נוכחה לדעת, כך לתפיסתה שלה, כי ההליכים מתארכים הרבה מעבר לציפיותיה, משכך החליטה למכור את זכויותיה שלה בנכס בחדרה לאחר. המשיבה עשתה כן לאחר שהודיעה על כוונתה זו טרם שחתמה על הסכם המכר, מכל מקום – המכר בוצע והושלם ברישום (כך על פי תשובתה לערעור).
בדין קבע בית המשפט קמא כי הזכויות בנכס בחדרה הן זכויות במושע, כי המשיבה רשאית היתה לעשות בזכויות אלו כרצונה וללא הסכמת יתר השותפים במקרקעין (וראו סעיף 34 (א) לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969).
יתרה מכך, אילו ביקש המערער לרכוש את זכויותיה של המשיבה, יכול היה לעשות כן למן פתיחת ההליך בחודש ספטמבר 2020 (ואף קודם לכן) ובוודאי יכול היה לפעול על מנת לקדם רכישה כאמור משהודיעה המשיבה בחודש אוגוסט 2022 על כוונתה למכור זכויותיה. המערער לא עשה כן ולא בכדי קבע בית המשפט קמא, כי לא התרשם מכנות הצהרתו בדבר רצונו לרכוש את הנכס בחדרה.
כך או כך, רצונו של המערער, ככל שקיים, לרכוש את הנכס אינו עולה לכדי זכות ראשונים או זכות קדימה, וטענותיו בענין זה, לבד מהעובדה כי נטענו לראשונה בערעור, לא גובו במסמך או בראיה כל שהיא.
שימת ליבו של המערער הופנתה במהלך הדיון אף למפורט בסעיף 25 לכתב הגנתו, במסגרתו טען כי הוא עותר לפירוק השיתוף במקרקעין (ולא לרכישת זכויותיה של המשיבה). המערער טען, אמנם, כי אמירה זו התייחסה לנכס בנתניה, ברם, לא עולה מכתב ההגנה כל הפרדה בין שני הנכסים, או התנהלות שונה שמבקש הוא להחיל ביחס לכל אחד מהם.
נוסף על כל האמור – זכויותיה של המשיבה נמכרו לצדדי ג'. לטענת המשיבה הזכויות כבר הושלמו ברישום ומכאן, ענין לנו במעשה עשוי. משמעותם של דברים בשלב זה, היא, כי אם המבקש יחפוץ כעת בפירוק השיתוף במגרש בחדרה בעלי דברו יהיו צדדי ג' ולא המשיבה – הא ותו לא.
לאור כל האמור לעיל מצאנו לדחות את הערעור ולחייב את המערער בהוצאות המשיבה 1 בסך של 15,000 ₪, ובהוצאות המשיבים 2-3 ו-4-5 בסך של 10,000 ₪ לכל אחד (10,000 ₪ למשיבים 2-3 ו- 10,000 ₪ למשיבים 4-5).
הערובה שהופקדה על ידי המערער תועבר למשיבה באמצעות בא כוחה על חשבון הוצאות המשפט.
ניתן לפרסום ללא פרטי הצדדים.
ניתן היום, כ"ה סיוון תשפ"ד, 01 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
צבי ויצמן, שופט, אב"ד
יעל מושקוביץ, שופטת
צבייה גרדשטיין פפקין, שופטת
