בפני
כבוד השופט צ. ויצמן, אב"ד
כבוד השופטת י. מושקוביץ
כבוד השופטת צ. גרדשטיין פפקין
מערער
י. ט.
נגד
משיבים
1. ש. א. ע.
2. ב. ש. ג.
3. י. א.
4. ר. א.
5. מ. נ.
6. י. ר.
7. י. א.
8. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
פסק דין
ערעור על פסק-דין של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כבוד השופטת הילה מלר-שלו), מיום 5.9.2022 במסגרתו דחה בית המשפט את תביעת המערער לביטול החלטה מיום 19.7.16 המאשרת הסכם פשרה בין הצדדים (להלן: ההחלטה). טענת המערער העומדת בבסיס התביעה לביטול ההחלטה היא כי הסכם הפשרה נערך שלא בנוכחותו או בהסכמתו, וכי בא כוחו לא היה מורשה לקבל ההסכמה בשמו.
הנדרש לנדון ופסק הדין קמא
1. המערער והמשיבים הם אחים, ילדיו של המנוח א. ל. ז"ל (להלן : המנוח) שנפטר בשנת 2015, ואשר החזיק בזכויות בנחלה הידועה כמשק מס' 4 במושב ***, בגוש ***, חלקה *(להלן: המשק).
2. ביום 13.4.16 הגיש המערער תביעה לסעד הצהרתי הקובע כי המשק אינו חלק מעיזבון המנוח וכי יש לרשום את הזכויות במשק על שמו כבן ממשיך (תלה"מ 25547-04-16). הנתבעים התנגדו למבוקש וטענו כי המערער כלל לא התגורר במשק לאורך זמן, אלא פלש אליו בסמוך להגשת התביעה בשנת 2016 וכי אין בידו ולו ראשית ראייה לכך שההורים הכירו בו או מינו אותו כבן ממשיך. יתר על כן, אף מצוואת המנוח עולה, כי המנוח לא ראה במערער כבן ממשיך שכן הדיר אותו כליל מעזבונו.
3. ביום 19.7.2016, נערך דיון לפני כבוד השופט ע. אליאס, בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, במהלכו גובשו הסכמות בין הצדדים, אשר קיבלו תוקף של החלטה (להלן: ההסכם או הסכם הפשרה).
בקיצור מילין נאמר כי עיקרו של ההסכם הוא בהכמת הצדדים שהמשק יוצא למכירה כפנוי, כאשר תחילה תתבצע התמחרות בין האחים בלבד, כאשר התמורה שתתקבל מהקונה תופקד בנאמנות אצל ב"כ הצדדים, שישמשו כמנהלי המכירה וישומו את שווי המשק באמצעות שמאי מטעם בית המשפט. ככל שהמחיר הגבוה ביותר שיוצע בהתמחרות בין הצדדים להליך יהיה זהה או גבוה מהערכת השמאי יימכר המשק למציע, ובאם יפחת מהערכת השמאי יימכר המשק בשוק החופשי. לאחר ביצוע המכר וקבלת התמורה יוסיפו הצדדים ויטענו באשר לאופן חלוקת התמורה.
4. לאחר מספר ימים, ביום 22.7.2016, הגיש ב"כ המערער בקשה לתיקון פרוטוקול בה עתר להוסיף דברים שנאמרו על ידי בית המשפט כחלק מההסכמה ואשר לא מצאו ביטוי בפרוטוקול שעיקרם כי המערער יוכל להוסיף ולהתגורר במשק עד למכירתו. בהחלטתו מיום 10.8.16 קבע בית המשפט כי "אין צורך בתיקון הפרוטוקול. ברי כי עד למכירת המשק ימשיכו הצדדים לנהוג כפי שנהגו עד כה – בכבוד הדדי איש לרעהו ובאופן שיכבד אותם ואת זכר אביהם המנוח".
בהמשך, ונוכח הסכמת הצדדים, מונה ביום 3.9.2016 שמאי להערכת שווי המשק.
5. ביום 11.9.2016 הוגשה הודעת המערער כי בא כוחו, עו"ד שר, אינו מייצגו עוד וכי תחתיו מונה עו"ד גביש, וזאת לצורך הליכים לביטול ההחלטה מיום 19.7.2016.
מכל מקום, ביום 12.9.2016 עתר המערער "לביטול ההחלטה מיום 19/7/16". בבקשה טען כי כלל לא נתן הסכמתו להסכמות שאושרו על ידי בית המשפט.
אחר שהתקבלו תגובות הצדדים, נוהל דיון ביום 24.11.2016, במהלכו הסכימו ב"כ הצדדים כי "תינתן החלטה על סמך כתבי הטענות והטיעונים כאן בבית המשפט. אין צורך בחקירת מי מהצדדים".
6. ביום 1.12.2016 התקבלה החלטה הדוחה את בקשת המערער ועיקרה הבהרת בית המשפט כי בדיון מיום 19.7.16 נוהל דין ודברים שלא מצא ביטוי בפרוטוקול בשל שביתת קלדניות, וכי במהלכו של הדיון יוצג המערער על ידי עו"ד יורם שר והוא עצמו נכח באולם בית המשפט בעת גיבוש ההסכמה. נוכח חשיבות ההחלטה יובאו חלקים נכבדים ממנה כלשונם:
"…15. עיון בפרוטוקול הדיון, כמו גם ביתר ההליכים בתיק, מלמד כי התובע ידע היטב אודות הפשרה ונתן לה את הסכמתו.
ראשית יצויין, כאמור, כי התובע היה נוכח בדיון. לא נרשמה בפרוטוקול הדיון כל הערה על כך שזה יצא מהאולם, וגם אם יצא, ברי כי היה נוכח בשלב ההסכמה.
טרם מתן תוקף של החלטה לכל הסדר אליו מגיעים מתדיינים, מוודא מותב זה היטב כי כל הצדדים נוכחים ומבינים היטב את מהותו ותוכנו של ההסדר וכך היה גם במקרה דנן.
16. למעלה מהדרוש יצויין כי התובע היה מיוצג.
אין בידי לקבל הטענה כי הייצוג כלל ניהול התביעה בלבד. ברי כי ניהול תביעה כולל בחובו גם הגעה להסדר פשרה, שאם לא כן בכל המקרים בהם מושג הסכם פשרה, יהיה על עורך הדין להציג יפוי כח חדש. במאמר מוסגר יצויין כי כפי הנטען ע"י הנתבעים – גם נוסחו של יפוי הכח עליו הוחתם התובע מלמד את המובן מאליו – כי הייצוג כולל אפשרות להגיע להסכם פשרה.
ויודגש – החלטה זו ניתנת לא מהטעם שיכול היה ב"כ התובע להגיע בשמו להסדר פשרה כי אם, כאמור, בעיקר מהטעם שהתובע היה נוכח והסכים, באופן אישי, לפשרה האמורה.
17. זאת ועוד, כאמור, זמן קצר לאחר אישור ההסכם הוגשה ע"י ב"כ התובע בקשה לתיקון פרוטוקול, ע"מ שישקף את ההסכמה שהיתה בדיון, לפיה עד מכירת המשק יהיה התובע רשאי להמשיך להתגורר במקום. גם מבקשה זו אני למד כי התובע ידע היטב את תוכנה של הפשרה ואף ביקש להבהיר אותה בקשר עם זכות המגורים שלו עד למכירה…."
על ההחלטה הנזכרת לא הוגש כל הליך ערעורי.
7. לאחר כשנה, ביום 11.11.2017, שב המערער והעלה טענות בדבר בטלות ההסכם. טענותיו נדחו בהחלטה מיום 6.2.2018. ערעור על החלטה זו נדחה אף הוא תוך חיוב המערער בהוצאות משפט (רמ"ש 16484-03-18).
בחלוף שנה נוספת, באוקטובר 2018, הגיש המערער את התביעה לביטול הסכם הפשרה, היא התביעה נושא הערעור דנן. בתביעתו שב המערער וטען כי יש לבטל את הסכם הפשרה שלא נחתם מתוך הסכמתו ורצונו, כי לא היה נוכח עת התגבש הסכם הפשרה וכי בא כוחו לא היה מורשה להגיע להסכם שכזה המקפח את זכויותיו ללא הסכמתו.
8. המשיבים טענו, מאידך, כי מדובר בניסיון נוסף של המערער לאיין פסיקה ברורה של בית המשפט, לאחר שהסוגיות הנדונות נדונו מספר פעמים בערכאות שונות והובהר כי הסכם הפשרה נעשה בנוכחותו ובהסכמתו; אף לגופם של דברים אין למערער כל זכויות במשק כבן ממשיך או יורש כך שהסכם הפשרה אינו מקפח אותו אלא אף משפר את מצבו לאין ערוך וזאת מתוך התחשבות האחים בו.
המשיבים הסבו שימת הלב לכך שהמערער ויתר על חקירת הצדדים במסגרת הדיון מיום 24.11.2016 וכי נמנע מלהעיד את עו"ד שר שאישר את נוכחותו של המערער בדיון.
המשיבים שבו וטענו כי המערער פולש למשק תוך גרימת נזק למשק ולכלל האחים אשר אינם יכולים להנות מפירותיו כבר שנים, שעה שהמערער עצמו מתגורר בו ללא תשלום דמי שימוש ותוך צבירת חובות.
פסק דינו של בית משפט קמא
9. בית המשפט קמא דחה את בקשת המערער לביטול ההחלטה המאשרת את הסכם הפשרה. בית המשפט בחן את המסגרת הנורמטיבית לביטול החלטה שיפוטית שניתנה בהסכמת הצדדים, בטענה לפגם בכריתה, תוך מתן משקל להלכה לפיה לא בנקל יעניק בית המשפט סעד לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של החלטה.
10. בית המשפט בחן את כלל הראיות שהונחו לפניו ומצא, כי העולה מהם הוא שהמערער היה מודע להסכם הפשרה ותוכנו והסכים לו.בית המשפט הוסיף ובחן את כלל העדויות שהונחו לפניו הנוגעות לנוכחות המערער בדיון מיום 19.7.2016 בו הושגו ההסכמות, ומצא על פי הראיות שהונחו לפניו – כי המערער הוצא מהאולם, אך לאחר מכן, בשלב גיבוש ההסכמות הוא נקרא פנימה ונכח גם בעת מתן ההחלטה (ראו עדויות המשיבות 1 ו -5) נוכח האמור קבע בית המשפט כי :
"התרשמתי כי גרסתו של התובע לעניין העדר נוכחותו ככלל בדיון, וגילויו המאוחר בדיעבד אודות הסכם הפשרה לוקה בחסר ולמצער אינה מתיישבת עם המכלול הראייתי, כפי שהונח לפניי; כך גם אין בטענה זו בדבר העדרו מאולם ביהמ"ש לכאורה, כדי להסביר את הפעולה המשפטית הראשונה שבה נקט, בדבר עתירה לעיבויו של ההסכם על דרך הישארותו במשק, כאמור לעיל. יתרה מכך, התובע בחר שלא לזמן לעדות את עוה"ד שר אשר ייצג אותו במועדים הרלבנטיים לטענותיו ולא מצאתי כמספקים את טעמיו לכך בדבר "התבצרותו של עוה"ד שר" בעמדתו כי התובע ידע אודות ההסכם… דומה, כי "התפקחותו" של התובע התרחשה רק זמן מה לאחר מכן, עת הגיש הגיש בקשה לביטול ההסכם, תוך החלפת ייצוג; בזהירות המתחייבת ייתכן וגרסתו מתיישבת יותר עם טענות כגון טעות בכדאיות העסקה; ומכל מקום, לא הוכח על ידו ואין בידי לקבל טענה זו של התובע הנוגעת לפגמים ברצון."
11. בית המשפט הוסיף ובחן את טענות המערער לחריגה מהרשאה. בית המשפט דחה את הטענה כי ב"כ המערער לא היה מורשה להגיע להסכמות בהליך. בית המשפט ציין במסגרת זו כי המערער לא צרף את עוה"ד כצד להליך ואף לא הביאו כעד לצורך חקירתו. הימנעות זו של מי שאין מחלוקת כי היה נוכח בעת גיבוש ואשרור הסכם הפשרה היה בה כדי לשפוך אור על נסיבות שקלול וכריתת ההסכם. לפיכך, ומאחר שהנטל מוטל על המערער הרי שהימנעות זו פועלת לחובתו. בית משפט קמא גם בחן את עדותו של המערער לעניין זה וקבע כי עדותו הייתה "מתחמקת ובהעדר טעם המניח את הדעת באופן החותר ברורות תחת מהימנותו" (סעיף 110 לפסק הדין). עוד נתן בית המשפט דעתו לכך שהמערער בחר שלא לנקוט בהליך משפטי כנגד בא כוחו, עו"ד שר.
12. בדומה נדחתה טענת המערער בדבר חוקיות הסכם הפשרה אל מול הסכם המשבצת. בית המשפט קבע כי התובע לא עמד בנטל להוכיח טענתו בדבר אי חוקיות הסכם הפשרה, למצער על דרך הבאת עמדותיהם הרשמיות של הרשות המוסמכת והאגודה השיתופית של מושב פורת בהתייחס לנוהל העברת הזכויות במשק, וכי הסוגיה אינה נתונה כלל להכרעת בית המשפט.
מכלל האמור מצא בית המשפט לדחות את התביעה לביטול הסכם הפשרה.
תמצית טענות המערער
13. המערער שב על כלל טענותיו בבית משפט קמא. כך טען כי הוא בן ממשיך וכי יש לו זכויות מגורים בנחלה. וכן טען נגד "נסיבות "כריתתו" של ההסכם-כביכול במסגרת ההליך השנוי במחלוקת" (כך כהגדרתו); כי לא הסמיך את פרקליטו דאז להסכים לכל סעד, לרבות מכר הנחלה וכי ההסכמה אליה הגיע בא כוחו מנוגדת ל"גוף השליחות שהקנה התובע לשלוח".
עוד טען המערער נגד קביעותיו של בית המשפט הנוגעות לנוכחותו במועד הדיון. המערער הפנה לעדויות של אלו מהמשיבים המסכימים כי המערער הוצא מהאולם בשל התנהגותו. לטעמו הוא לא שב לאולם בעת גיבוש ההסכמה ומתן תוקף של החלטה להסכמה זו, בניגוד לעדויות בעלי דין אחרים. המערער ביקש לבחון עדות כל אחד מהמשיבים וטען כי הם הסכימו עמו עובדתית בעדויותיהם.
תמצית טענות המשיבים
14. המשיבים טענו כי יש לדחות את הערעור. אף הם שבו על כלל טיעוניהם כפי שהועלו לפני בית משפט קמא. בתמצית טענו, כי מאז הסכם הפשרה חלפו כשבע שנים בהן המערער עושה כל שביכולתו לעכב את מימושו, תוך שהוא מתגורר בנכס וצובר חובות. הסכמת המשיבים כי המערער יגור במשק הייתה אך ורק מכוח הסכם הפשרה, הסכם לו מבקש המערער להתכחש, הסכם שבלעדיו עליו לפנות ממילא את המשק, בהעדר כל זכויות בו.
המנוח היה בעל כלל הזכויות במשק, הוא לא השאיר אחריו בן ממשיך, ואף נישל את המערער מצוואתו אחר שהגיש כנגדו תלונות במשטרה.
15. המשיבים מפנים לשלל הליכים שנוהלו בין הצדדים, לוויתור המערער על חקירות והימנעותו מלחקור את עו"ד שר. עוד הסבו המשיבים שימת הלב לכך שהסכם הפשרה משרת את המערער ולא מקפחו שכן מצד הדין אין לו כל זכויות בן ממשיך במשק, והמנוח הדיר אותו כליל מצוואתו, כך שגם על פי צוואה אין הוא זכאי לדבר. המשיבים הדגישו, כי זה היה הרקע להסכמה העומדת בבסיס הסכם הפשרה, המקנה לכל אחד מילדי המנוח זכות לרכוש מאחיו את הזכויות במשק כולו. עוד הפנו המשיבים לכך שגרסתו של המערער נמצאה לא אמינה.
******
16. הארכנו בפירוט הממצאים והמסקנות בפסק דינו המפורט והמנומק של בית משפט קמא, כיוון שאנו סבורים כי יש לדחות את הערעור מכוח הוראת סע' 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, וזאת אחר שמצאנו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, כי הממצאים שנקבעו בו תומכים במסקנה המשפטית, וכי אין במסקנותיו של בית משפט קמא כל טעות שבחוק.
17. בנדון לא מצאנו מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. כידוע, הלכה היא כי, ככלל, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בקביעות עובדות ומהימנות ע"א 78/84 עיזבון המנוח חג' קאסם אחמד סווילם נ' אלג'ילאני (1988); בע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח בראשי ז"ל, (1998)). בייחוד תימנע ערכאת הערעור מהתערבות כזו כאשר בית-משפט קמא "לא פטר עצמו בדברים כלליים בניתוח העובדות אלא צלל למעמקי הראיות, בחן ובדק את הדברים ביסודיות, עשה ככל האפשר לבור את האמת המזדקרת ממכלול הדברים ולתת ביטוי לחקירתו – דרישתו ובדיקתו מעל דפי פסק הדין…(ע"א 640/85 קופר ואח' נ' איגוד המוסכים בישראל ואח', (1990).
18. מצאנו כי בית משפט קמא, בחן ובדק באופן מדוקדק את כלל הראיות שהונחו לפניו, התרשם בצורה בלתי אמצעית ממהימנותם של העדים וקבע בהמשך לכך ממצאים עובדתיים לעניין נוכחתו של המערער בעת גיבוש הסכם הפשרה והבנתו את המוסכם. ממצאים אלו הביאו את בית משפט קמא לכדי כלל מסקנה, כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח כי נפל פגם בכריתת הסכם הפשרה.
19. כאמור, על בסיס העדויות שהונחו לפני בית המשפט, כמו גם הימנעות המערער מהבאת עדויות רלבנטיות, קבע בית המשפט כי יש לדחות את טענות המערער שלא היה נוכח בעת גיבוש ההסכמה או לכל הפחות באשרורהּ. מעבר לכך, דחה בית המשפט את טענות המערער כי בא כוחו לא היה מוסמך להגיע להסכם פשרה. גם קביעה זו הורתה בבחינת כלל הראיות ובכללן עצם הימנעותו של המערער מצירוף עו"ד שר כצד להליך, ואי זימונו כעד, כמו גם אי נקיטת כל הליך משפטי כזה או אחר למולו.
20. לא זו אף זו, הבקשות וההליכים שהוגשו בסמוך לדיון בו הגיעו הצדדים להסכם הפשרה יש בהן ללמד כי למערער לא הייתה כל טרוניה כנגד ההסכם גופו ואופן גיבושו, כך הבקשה לתיקון פרוטוקול שהוגשה בסמוך לאחר הדיון ובה לא נזכר מאום מהטענות שהועלו בהליך זה. בדומה אי הגשת ערעור על החלטת בית המשפט מיום 19.7.2016, או לכל הפחות על ההחלטה מיום 1.12.2016 יש בהם ללמד, כפי מסקנתו של בית משפט קמא, כי לא נפל כל פגם בהסכם הפשרה.
21. יתר על כן, בנדון נמצא כי אכן המערער חתם לבא כוחו, עו"ד שר, על יפוי הכולל ייצוג בתיק העזבון (ת"ע 9197-09-15) ו"כן כל הליך משפטי" במסגרתו מורשה עו"ד שר אף להגיע להסכמות ופשרות בכלל ההליכים (ראו סע' 6 ליפוי הכוח שצורף בתיק העזבון). כאמור, עו"ד שר לא זומן לצורך חקירתו על ידי המערער ואף לא צורף על ידו כצד לתיק והדברים משמשים לחובתו של המערער הן בטענותיו לעניין אי נוכחתו בדיון בעת גיבוש הסכם הפשרה והן בטענותיו לעניין היקף הרשאתו של עו"ד שר.
מכלל האמור עולה, כפי שהסיק אף בית משפט קמא, כי המערער לא עמד בנטל הכבד המוטל עליו להראות כי נפל פגם כלשהו בכריתת הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של החלטה שיפוטית.
סוף דבר
22. הערעור נדחה על כל סעיפיו. המערער יישא בהוצאות המשיבים בשיעור של 21,000 ₪ (3,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים 1-7).
הערובה שהופקדה בתיק תועבר ליד המשיבים באמצעות באי כוחם על חשבון ההוצאות.
ניתן לפרסום ללא פרטי שמות הצדדים.
ניתן היום, כ"ד תמוז תשפ"ג, 13 יולי 2023, בהעדר הצדדים.
-11258553048000
1841520383500
צבי ויצמן, שופט
יעל מושקוביץ, שופטת
צבייה גרדשטיין פפקין, שופטת
