20 יוני 2024
י"ד סיון תשפ"ד
DOCPROPERTY DocNumber * MERGEFORMAT 4700-1039-2024-004151
תקציר גזר-דין ת"פ 20116-02-22- מדינת ישראל נגד לאית סלאמה
ביהמ"ש המחוזי מרכז – לוד, השופטת דבורה עטר
ביהמ"ש המחוזי בלוד (כב' הש' דבורה עטר) גזר היום את דינו של לאית סלאמה, אשר בעת עבודתו כמטפל במעון לחוסים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים התעלל ב-17 מהם ותקף אותם, במאות הזדמנויות שונות, במשך כחודשיים החל מיום 6.11.21.
הנאשם הודה בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון, על פיו הוסכם בין הצדדים כי המאשימה תעתור להשית על הנאשם עונש ראוי של 15 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כולל בסך של 150,000 ₪ ואילו ההגנה תהא חופשיה בטיעוניה באשר לרכיב המאסר.
בגזר הדין הודגש כי כתב האישום המתוקן מגולל מאות מעשי תקיפה שפלים ואכזריים, שביצע הנאשם במהלך כחודשיים, בלא מורא, תחת עין המצלמה, בחוסים שהיו תחת השגחתו ובטיפולו, הן במהלך הטיפול השגרתי בהם והן בשעות הפנאי כשהם עסוקים בשלהם. זאת במטרה להטיל מרותו, להענישם או להפחידם ותוך ניצול פערי הכוחות בינו לבינם, כשהחוסים הם חסרי ישע וחסרי אונים ולעיתים כלל לא מודעים לזכויותיהם, ואף אין ביכולתם או בידיעתם להתלונן על סבלם ומצוקותיהם או להתגונן מפניו.
הנאשם הפך את חייהם של החוסים לסיוט מתמשך. בין היתר, הכה אותם נמרצות בראשם ובגופם, הטיחם בחוזקה למיטות, לספות ולקיר, הפליא בהם את מכותיו, סטר להם בפניהם, גרר אותם בכוח בבגדיהם, הכה בהם במוט של מגב ובחפצים שונים, נשך אותם, דרך על ראשם ברגליו, לפת את צווארם וחנק אותם תוך שהוא מקשה עליהם לזוז ולנשום, ירק עליהם, הצית אש בפני חוסים, בידם, ובצמוד לאיבר מינם, נגע ואחז באיבר מינם, כרך חבל סביב גופם וסביב צווארם והצליף באמצעותו, וחנק אותם תוך שהוא חוסם את איברי נשימתו. באחת ההזדמנויות הטיל הנאשם את מימיו על מיטת חוסה והשכיב אותו על המיטה הרטובה משתן.
עוד הוטעם כי טיפול בחוסים במסגרת חוץ ביתית הוא תחום מורכב ותובעני הדורש מטיבו ומטבעו הבעת חמלה, אנושיות, אמפתיה והכלה אינסופית על מנת לאפשר להם חיים ביתיים, נינוחים ומכובדים, ולבני משפחתם רוגע ובטחון כי יקיריהם מוגנים ומטופלים כראוי גם שלא במחיצתם. הנאשם מעל בתפקידו זה וגילה תת אנושיות בהתנהלותו, כשהתאכזר, התעלל, השפיל, לעג ורמס את כבודם. מעשיו הנלוזים של הנאשם ראויים לכל גינוי והוקעה, בחברה אנושית מתוקנת ואין ולא יכולה להיות להם כל הצדקה.
החוסים, חסרי הישע תלויים באופן מוחלט באחרים, לצורך מילוי צרכיהם הבסיסיים. הם נוצלו בקיצוניות ובאכזריות במקום שאמור היה להיות עבורם בית ומחסה מבלי יכולת לזעוק את זעקתם לעזרה או להתגונן ונאלצו להתמודד עם הצפה בלתי פוסקת של כאב, בלבול ופחד. השלכות הפגיעה באות לידי ביטוי בהתנהגותם, במצבם הבריאותי, בשינוי משמעותי במצב רוחם, בשמחת החיים שדעכה, בפחד מפני זרים, ובקושי לקחת חלק בפעילויות שיקומיות. חלקם אף מתגוררים כיום במקום המזכיר להם את הפגיעות. ברי כי קיימים נזקים נוספים הסמויים מן העין נוכח מכלול הקשיים עמם מתמודדים החוסים, ונוכח האמור אף קיים קושי להתמודד עם הטראומה ולעבד אותה באופן הדרוש לשיקום וריפוי.
מעשיו הנקלים של הנאשם פגעו לא רק בחוסים עצמם, כי אם גם בבני משפחותיהם. אלה הפקידו את היקר להם מכל במעון בסברם כי יטופלו היטב ובמסירות, וגילו לתדהמתם כי סבלו סבל קשה מנשוא. מעבר לפגיעה הקשה באמון, ולעצב ולכאב המפלחים שחוו בני המשפחה, הם אף מתמודדים עם רגשות אשמה קשים על שלא הצליחו להיות להם לעזר.
בית המשפט עמד על מגמת ההחמרה בענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נוכח ריבוי הפרשיות ותדירותן והצורך בהרתעה ומיגור תופעה חמורה זו.
בית המשפט גזר על הנאשם בגדרו של הסדר הטיעון, 14 שנות מאסר בפועל וענישה נלווית.
*** התקציר אינו בא להחליף את גזר-הדין, הנוסח המחייב הוא זה של גזר-הדין המלא ***
