בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 21377-11-21 א (המנוח) ואח' נ' א
בפני כבוד השופטת ורדה פלאוט
מבקשים
1. ב.א
2. ז.צ
3. ש.צ
נגר
משיב
א.א.
L
פסק דין
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת א'
נוס) מיום 5.10.21 שניתנה בתיק תמייש 57676-07-21 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים
לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, במסגרתו נקבע בהסכמת
הצדדים על פינוי המבקשים מהמשק המצוי במושב X, תוך חיוב המבקשים בהוצאות
לטובת המשיב בסך 5,000 ₪.
בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה דחופה- במעמד צד אחד- לסעד
זמני המורה על עיכוב פינוי המבקשים מבית המגורים במשק X במושב X . ביום
16.11.21 ניתן צו ארעי לעיכוב הפינוי בכפוף להפקדת 15,000 ₪ בקופת ביהמ"ש,
והתבקשה תגובת המשיב לבקשה. ביום 13.12.21 ניתן צו זמני לעיכוב ביצוע הפינוי עד
למתן החלטה אחרת.
רקע והחלטת בית משפט קמא-
.2
המבקשות 1 ו-2 הן בנותיה של המנוחה רייא זייל (להלן "המנוחה"), המבקש 3 הוא בעלה
של המבקשת 1, והמשיב הוא בנה של המנוחה.
1 מתוך 7
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 21377-11-21 א (המנוח) ואח' נ' א
.3
.4
.5
.6
.7
בשנת 2009 הגישה המנוחה תביעת פינוי נגד המבקשים וכן עתרה לחיוב המבקשים
בתשלום דמי שימוש (תמ"ש 20992/09). המשיב טען כי הוא קיבל במתנה את הזכויות
במשק ולפיכך הצטרף לתביעת אמו המנוחה כנגד המבקשים.
בשנת 2015 הגישה המבקשת 1 תביעה לביטול הסכם המתנה שנחתם ע"י המנוחה ביום
19.1.12, זאת מן הטעם כי המנוחה לא היתה כשירה ליתן מתנה (תמ"ש 64923-11-15).
במסגרת התביעה הוגשה חוות דעת מטעם מומחה ביהמ"ש (חוות דעת משנת 2016) לפיה
לא נמצא כי המנוחה נעדרה כשירות משפטית ליתן מתנה.
ביום 19.1.17 ניתן פסק דין, בהסכמת הצדדים, לפיו התביעה לביטול המתנה תמחק.
ביום 31.8.17 ניתן פסק דין בתביעת הפינוי, בו נקבע כי על המבקשים לפנות את המשק
בתוך 5 חודשים. המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין במסגרת עמיש 48139-10-17,
ובדיון שהתקיים ביום 28.11.18 הסכימו הצדדים כי צו הפינוי ייכנס לתוקפו שנה לאחר
אריכות ימיה של האם. עוד הוסכם כי אם ייהרסו המבנים שבמשק תוך 24 חודשים
ממועד הפינוי אזי המשיב לא ישלם למערערים סכום כלשהו, ואם לא ייהרסו המבנים
כאמור- ישולמו הסכומים שנקבעו בפסק הדין. הסכמות אלו קיבלו תוקף של פסק דין
(להלן "פסק הדין של בית המשפט המחוזייי).
המנוחה נפטרה ביום 11.5.19.
ביום 10.5.20 הוגשה בקשה- במעמד צד אחד- לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט
המחוזי וזאת עד להכרעה בהתנגדות לקיום צוואת המנוחה. ניתן צו עיכוב זמני בכפוף
להפקדת 50,000 ₪. בהמשך, התקיים דיון במעמד הצדדים שבסופו נקבע כי ניתנת
למבקשים ארכה להגשת תביעתם בעניין ביטול המתנה, ובאם לא תוגש תביעה מתאימה-
יבוטל צו עיכוב הביצוע והליכי הפינוי יימשכו כסדרם.
ביום 27.7.21 הגישו המבקשים תביעה לביטול הסכם המתנה- זו התביעה המתבררת
בהליך קמא. עפ"י הנטען בכתב התביעה, המנוחה חתמה על הסכם המתנה תחת איומים,
עושק וכפיה מצד המשיב, ולא היתה מודעת למשמעות החתימה. כן נטען כי אף
האפוטרופוס שמונה בשעתו למנוחה טען כי המנוחה לא הבינה את המסמכים עליהם
חתמה וכי המנוחה ביקשה לבטל את העסקה.
2 מתוך 7
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 21377-11-21 א (המנוח) ואח' נ' א
.8
במסגרת תביעה זו, עתרו המבקשים (בבקשה נפרדת) לעיכוב ביצוע הליכי הפינוי שנקבעו
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי וזאת עד להכרעה בתביעה קמא. לטענתם, ככל
שהתביעה תתקבל והמתנה תובטל, לא יהיה מקום להורות על פינויים מהמשק. לפיכך,
טענו, כי יש להיעתר לבקשתם כבר בשלב זה של ההליך, ועל מנת למנוע נזק בלתי הפיך.
לאחר שהתקבלו התגובות לבקשה ניתנה ההחלטה נשוא ההליך שבפני.
בית משפט קבע בהחלטתו כי יש לבחון את הבקשה בהתאם לכללים שנקבעו לבחינת
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין: באשר לסיכויי התביעה- נקבע כי התביעה הוגשה בעבר
ונדונה, הוגשה חוות דעת המאשרת את כשירות המנוחה ליתן מתנה, ואין המדובר
בטענות חדשות שלא היו ידועות קודם לכן. לפיכך, נקבע כי סיכויי התביעה, לכאורה,
נמוכים; באשר למאזן הנוחות- נקבע כי המשק טרם נרשם עייש המשיב ולא הוכח קושי
בהחזר המצב לקדמותו, ובמיוחד כאשר מדובר במבנים שנבנו ללא היתר; כך גם נקבע כי
הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, שכן הבקשה הוגשה לאחר הסכמות שהושגו בבית
המשפט המחוזי וקיבלו תוקף של פסייד.
בנסיבות אלו, כאמור, נדחתה הבקשה והמבקשים חויבו בהוצאות בסך 5,000 ₪.
תמצית טענות הצדדים-
.9
.10
לטענת המבקשים, שגה ביהמ'יש עת דחה את בקשתם: סיכויי התביעה אינם נמוכים;
ההחלטה אינה מנומקת; האפוטרופוס שמונה למנוחה טען כי היא חתמה על המסמכים
בכפיה ובעושק, וכי רצונה היה לבטל את המתנה; מאזן הנוחות נוטה לטובתם ויגרם נזק
בלתי הפיך אם ביהמ"ש יורה על פינויים טרם בירור תביעתם; המבקשים גרים במשק 20
שנה וגם המשיב גר במשק; המנוחה נתנה למבקשים היתר לגור במשק; מצוואתה
האחרונה של המנוחה ניתן ללמוד על רצון המנוחה לפיו המשק יתחלק בין כל הילדים
והצוואה סותרת את הסכם המתנה; התביעה הקודמת לביטול המתנה נמחקה ואין
מניעה להגישה מחדש.
מנגד טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה: ההחלטה נכונה ואין להתערב בה; ניתן פסק
דין בערעור, בהסכמת הצדדים, והמדובר בפסייד חלוט; אין מקום לעיכוב ביצוע פסק
הדין כאשר לא הוגש ערעור; התביעה התיישנה; אין בצוואה החדשה כדי לבטל את
הסכם המתנה; המבקשים הסכימו לפינויים מהמשק במסגרת הליך הערעור ולא ניתן
3 מתוך 7
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 21377-11-21 א (המנוח) ואח' נ' א
כעת לחזור מהסכמה זו; האפוטרופוס של המנוחה הודיע כי ביטול המתנה אינו לטובתה;
המשק אינו חלק מהעיזבון ולכן אין בכך כדי למנוע ולעכב את הליכי הפינוי; למשיב אין
כוונה למכור את הנכס.
דיון והכרעה-
.11
לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים
בפני ביום 9.1.22, החלטתי מכוח סמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי
תש"עט-2018 לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והערעור הוגש על פי
הרשות שניתנה.
.12
.13
בנסיבות העניין, לאחר התלבטות, הגעתי לכלל מסקנה, כי הכף נוטה לעבר קבלת
הערעור, כמפורט להלן.
כלל ידוע הוא כי על המבקש לעכב את ביצועו של פסק הדין להוכיח כי סיכויי הערעור
טובים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר בין שני התנאים מתקיימת מערכת יחסים של
יימקבילית הכוחותיי, ומקובל לראות בשיקולי מאזן הנוחות כראשונים במעלה (ראו ע"א
154/21 סודות המזרח בע"מ נ' אילנית סבח, מיום 11.4.21).
כאשר מדובר בפינוי אדם מדירת מגורים נוטה בית המשפט להיעתר לבקשה לעיכוב
ביצוע, שכן הפינוי עלול ליצור מצב בלתי הפיך בו לא ניתן יהיה להחזיר את המצב
לקדמותו גם אם הערעור יתקבל. ראו רע"א 1887/21 יצחק זאדה נ' מעיין פייזק, מיום
17.3.21, פסקה 12; רע"א 2980/21 בני דניאל נ' ש.ב.א רוטשילד 9 ת"א בעיימ, מיום
.4.5.21
עם זאת, יתכנו נסיבות המצדיקת דחיית בקשה לעיכוב ביצוע הגם שמדובר בפינוי מדירת
מגורים, ויש לבחון אם הנסיבות עולות לכדי ייטעם מיוחד" המצדיק עיכוב ביצוע פסק
הדין. ע"א 9062/06 קוקיס נ' עיריית פתח תקווה, מיום 11.2.07, בפסקה 6.
בענייננו, בחינת התנאים האמורים מצביעה על כך שיש מקום להורות על עיכוב ביצוע
הליכי הפינוי, בכפוף לאמור להלן.
4 מתוך 7
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 21377-11-21 א (המנוח) ואח' נ' א
.14
.15
באשר לסיכויי התביעה החדשה (תביעה לביטול הסכם המתנה). בשלב מקדמי זה,
נראה כי לא ניתן להעריך את סיכויי התביעה.
מחד, אינני סבורה כי סיכוי התביעה נראים על פניהם, כבר בשלב מוקדם זה, כחסרי כל
סיכוי. אכן, המבקשים הגישו בעבר תביעה לביטול מתנה- תביעה שבמסגרתה טענו
המבקשים כי יש לבטל את המתנה מחמת העדר כשירותה של המנוחה לחתום על
המסמכים- ותביעה זו נמחקה בהסכמת הצדדים. ברם, בתביעה קמא העלו המבקשים
טענות חדשות (לכאורה) ושונות לביטול המתנה- המבקשים טענו כי המנוחה חתמה על
מסמכי המתנה תחת איומים, עושק וכפיה מצד המשיב. נראה כי טענות אלו לא הועלו
במסגרת התביעה הקודמת שהוגשה לביטול המתנה, וממילא לא נבחנו והוכרעו לגופן.
כאמור, התביעה הקודמת לביטול המתנה נמחקה (להבדיל מדחיית התביעה), ואין הדבר
מהווה "מעשה בית דין", המונע מהמבקשים להגיש תביעה חדשה לביטול המתנה,
ובמיוחד כאשר התביעה נסובה אודות טענות חדשות שלא נבחנו.
מאידך, אכן עולות תהיות רבות באשר לטענות המבקשים. בכתב התביעה צוין כי
התביעה מתבססת, בין היתר, על הודעת האפוטרופוס של המנוחה, עוייד פולק, מיום
5.2.15, לפיה המנוחה סיפרה כי נאלצה לחתום על מסמכי המתנה בניגוד לרצונה ובניגוד
לטובתה, וממילא פעולת העברת הזכויות לא הושלמה, ועל כן פנה למשיב לביטול העברת
הזכויות (נספח ד' לכתב התביעה). בשלב זה, לא ניתן הסבר המניח את הדעת מדוע
התביעה לביטול המתנה לא הוגשה זה מכבר, עת נודע למבקשים תוכנו של המכתב מטעם
עוייד פולק, ומדוע הם הגישו את התביעה החדשה רק בחלוף המועד לפינויים (כאשר הם
הסכימו למועד הפינוי האמור). באופן דומה, לא ברור מדוע התביעה החדשה לביטול
המתנה לא הוגשה עוד בחיי המנוחה (כשניתן היה לשמוע את עמדתה) והאם היתה
התייחסות במסגרת הדיונים בהליך הקודם לעמדתו של האפוטרופוס ולמכתבו, כמו גם
לרצונה המפורש של המנוחה.
מכל האמור,
ונוכח התהיות שעולות, אני סבורה כי בשלב זה לא ניתן לקבוע כי סיכויי
התביעה גבוהים, אך מאידך לא ניתן לקבוע כי התביעה משוללת כל יסוד.
באשר למאזן הנוחות- אף בחינה זו מגלה פנים לכאן ולכאן: מחד, בהתאם לפסק הדין של
בית המשפט המחוזי- פסק דין חלוט, שניתן בהסכמת הצדדים- יש להורות על פינוי
המבקשים מהמשק, והתביעה החדשה הוגשה לביהמ"ש לאחר שכבר חלף מועד פינויים
המוסכם. ככל שלמבקשים היו טענות כנגד הסכם המתנה, או ככל שסברו כי לא יהיה
מקום לפנותם מהנכס- היה עליהם לציין זאת במפורש במסגרת ההליכים בבית המשפט
5 מתוך 7
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 21377-11-21 א (המנוח) ואח' נ' א
.16
.17
המחוזי או לחילופין לסרב להצעת ביהמ"ש. אין בחילופי עורכי הדין- בלבד- כדי להצדיק
ביטול ו/או השהיית פסק דין חלוט, ובמיוחד כאשר פסק הדין אישר את הסכמות
הצדדים; מאידך, המדובר בנזק בלתי הפיך בו לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו.
שכן, תוצאת דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תביא לכך שכבר בשלב זה המבקשים, ביחד עם
בני משפחתם, יפונו מבית המגורים בו הם מתגוררים במשך כ-20 שנה, כאשר עפ"י
פסיקת בית המשפט העליון, הליכים שבמסגרתם נקבע פינוי מדירת מגורים, מצדיקים
בנסיבות המתאימות עיכוב ביצוע (ראו פסיקה שאוזכרה בסע' 12 לעיל). טענות המבקשים
שהועלו בתביעתם קמא טרם נדונו והוכרעו, ונראה כי אם תתקבל תביעתם ויבוטל הסכם
המתנה, לא יהיה עוד מקום, לכאורה, לפנות את המבקשים מבתיהם. כך, גם אין המדובר
בנכסים אשר הזכויות בהם רשומות ע"ש המשיב (אלא המדובר בנכסי המנוחה), וגם
מטעם זה נראה כי מאזן הנוחות נוטה, בשלב זה, לטובת המבקשים.
לאמור יש להוסיף, כי נראה שהנזק העלול להיגרם למבקשים עם דחיית בקשתם לעיכוב
ביצוע גבוה יותר מהנזק העלול להיגרם למשיב באם יידחה מועד הפינוי. כעולה מטענות
הצדדים, בשלב זה הזכויות במשק ובבתים הבנויים במשק אינן רשומות ע"ש המשיב,
ומשכך אין חשש, לכאורה, שאי פינוי המבקשים מהנכס יפגע בזכות (נטענת) של המשיב
למכור את הנכס לצדדים שלישיים (שכן, כאמור, בשלב זה הנכסים אינם רשומים על
שמו), וממילא בדיון שבפני טען ב"כ המשיב, כי אין בכוונת המשיב למכור את הנכס (עמי
1 לפרוטוקול מיום 9.1.22). נראה כי הנזק העלול להיגרם למשיב במידה ויעוכבו הליכי
הפינוי הוא בכך שלא ניתן יהיה להשכיר את הנכסים לצדדים שלישיים. ברם, ניתן
להתגבר על נזק עתידי זה עייי חיוב המבקשים בהפקדת ערובה משמעותית לעיכוב ביצוע
הפינוי, המגלמת בתוכה את סכום דמי השכירות המשוערים שניתן היה לגבות בתקופה
זו, כאשר המשיב לא סיפק מטעמו נתונים אודות דמי השכירות שיכולים להתקבל בגין
השכרת הנכסים במשק, ובהתחשב בטענה כי טרם ניתן היתר בניה לגבי כל המבנים
שבמשק.
במכלול הנסיבות נראה, איפוא, כי האיזון הנכון הוא להיעתר לבקשה לעיכוב הליכי
פינוי המבקשים מהנכס בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו סך של 100,000 ₪ בקופת בית
המשפט (בנוסף לסכומים שכבר הופקדו, בסך 65,000 ₪).
לפיכך נקבע כדלקמן :
החלטת בית משפט קמא מיום 5.10.21- מבוטלת.
–
6 מתוך 7
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ"ש 21377-11-21 א (המנוח) ואח' נ' א
הליכי הפינוי יעוכבו בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו סך של 100,000 ₪ בקופת בית
המשפט (בנוסף לסכומים שכבר הופקדו עייפ החלטות קודמות) עד ליום 1.2.22. לא יופקד
הסכום האמור- יבוטל צו עיכוב הליכי הפינוי והליכי הפינוי יימשכו כסדרם.
המשיב יישא בהוצאות המבקשים בסך 5,000 ₪.
העירבון שהופקד יוחזר למבקשים באמצעות בייכ.
מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, י"א שבט תשפ"ב, 13 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
ادرست
ורדה פלאוט, שופטת
7 מתוך 7
